במשחק רבע הגמר השני נפגשו נבחרת יפן המאיימת מול נבחרת איטליה הפוקסיונרית, והתוצאה בהתאם. אבל לפני שנגיע למשחק, זהו המשחק האחרון בטורניר שיערך בטוקיו דום, מכאן והלאה אנחנו עוברים בלעדית לloanDepot Park במיאמי, ועל כן זו הזדמנות יפה להפרד מהמגרש המאוד ייחודי הזה אליו נחשפנו בטורניר. הטוקיו דום שאירח את כל משחקי בית ב׳ ושני משחקי רבע הגמר עד כה הוא אצטדיון מאוד ייחודי, הכיפה שלו בנוייה בטכנולוגיה באמת מוזרה שנתמכת על ידי לחץ אוויר פנימי ומקנה למבנה את המראה השונה שלו מבחוץ ומבפנים, שזה מאוד יפה, רק שאם אלוהים היה רוצה שנשחק בייסבול באצטדיוני בייסבול סגורים הוא היה בורא דשא שצומח בחושך. האצטדיון גם נבנה, במקרה או בכוונה, באופן שבו הקהל כמו שאומרים אצלנו ״יושב על הדשא״ ונותן לצופה את ההרגשה של אצטדיון קטן וכיפי, למרות שמדובר ביציעים שמכילים מעל 40,000 איש. מצד שני, התקרה ובכלל גורמת לכך שהדשא הוא סינתטי, ולא רק זה, אלא הלכו על דשא בצבע ובמראה שאין סיכוי שמישהו יחשוד שמדובר במרבד אורגני. מסיבות עלומות (אולי כדי לחסוך בגירוף כשלא משחקים בייסבול) רק אזורי הבסיסים מכוסים חול, מה שנותן למגרש את מראה שלושת העיגולים המוכר, (פעם זה היה יותר מכוער, מצולעים שכאלה) אלא שזה גורם לכך שכיש תנועה בין הבסיסים, קשה להבין מי רץ לאיפה בין כל הירוק, בטח אם אתה לא יושב קרוב לאירועים.

יתרון אחד הוא שלאצטדיון הסגור יש אקוסטיקה נהדרת ובטורניר הזה נחשפנו לעוד אלמנט מאוד מיוחד בבייסבול המזרח-אסייתי, הקהל והעידוד. בעוד שבאירופה (ובדרום אמריקה ובקריביים) הולכים על גישת Bring your own, ומשאירים לאוהדים להביא תופים וחצוצרות ושירים ומחולות, ובאמריקה הולכים על גישת הדי ג׳יי (או האורגניסט) שמדי פעם עושה לקהל ״לטס גו״ שכזה, במזרח אסיה, יפן, קוריאה, וויאטנם, הלכו על גישת ״הכל כלול״. כל משחק וכל קבוצה מגיעים עם סט של מעודדות, וMC שכזה, שבמשך כל המשחק, שלוש שעות פלוס, עומדים על הרגליים ומנצחים על העידוד של הקהל. לכל שחקן יש שיר, כולל הפיצ׳רים, כשהלחן מבוסס כמו אצלנו, על שירי פופ או מוזיקה ממשחקי ווידאו או סרטי אנימה ככה שכולם מכירים את המנגינה. המלים מופיעות על המסך, מה שאומר שגם אם זו פעם ראשונה של מישהו שבא למשחק, הוא יכול להצטרף לשירה כמו אוהד ותיק. לכל שיר יש גם תנועות (לא מסובכות מדי) והמעודדות מדגימות את הריקוד הרלוונטי וככה כל המשחק מלווה בשירה אדירה בווליום של הקהל. רק שביפן יש טוויסט בעלילה, וכשהקבוצה ״שלך״ עולה לזרוק, נופל הס בקהל, וככה אפשר היה לשמוע את האנחות של שוהיי אוהטאני בזריקה מהדהדות בטוקיו דום כאילו אין שמה 41,723 איש, שזו חוויה כמעט דתית למאמיני הבייסבול.

יפן 9 – איטליה 3

והאמת, שלראות את אוהטאני זו באמת חוויה שגורמת לאדם לחשוב שמא יש אלוהים. היוניקורן זורק פאסט בולס במהירות ממוצעת של 97+ מייל לשעה (הגיע עד 102 MPH במשחק הזה). ואז חובט כאילו אין מחר, אם כי הפעם משחק ״חלש״ שלו, כזורק פה הוא זרק 4 אינינגס, אפשר 4 היטס, ווק, 2 ריצות ופסל 5 בסטרייקאאוט, וכחובט השיג היט, ווק ו2 ריצות. וכמובן שנבחרת יפן לא רק אוהטאני, אחרת היתה מסיימת במקום אחר לגמרי, ע״ע הולנד, והשתתפו פה גם יו דארוויש שזרק 2 אינינגס, ובהתקפה הוביל את הנבחרת מונטאקה מוריקמי מהTokyo Yakult Swallows עם 2 היטס, ווק, 3 ריצות, RBI. נבחרת איטליה, שכזכור לא הרשימה בטורניר בהתחלה, אבל אז התפוצצה על ההולנדים המופתעים ונצלה את הבית ההזוי שבו כולם נצחו את כולם והיו במאזן 2-2 ואת חוקי שובר השוויון כדי להעפיל לרבע הגמר, באה לא כאנדרדוג, אלא כנשיאת מועדון האנדרדוגים לשנת המס 2022-2023 והגיעה למשחק, כמו שאמר שלמה שרף ״ככלה בליל כלולותיה״ – היא יודעת שתקבל, רק לא יודעת כמה. ועדיין, זה בייסבול והכל יכל לקרות.

ב29 למרץ 2000, נשלחו השיקגו קאבס והניו יורק מטס לשחק את האופנינג דיי גיים שלהם בטוקיו דום, המשחק הראשון של הMLB מחוץ ליבשת אמריקה הצפונית. בשורות הקאבס שיחקו אז ג׳ו ג׳ירארדי וכמובן סמי סוזה, ובשורות המטס, מייק האמפטון (במשחק מאוד לא אופייני שלו), ריקי הנדרסון בשנתו היחידה בקבוצה ואחד מייק פיאצה, יקיר העיר ניו יורק לשנת ה׳תש״ס, שגם היה אחראי על ה-רגע של המשחק כשהעיף באלגנטיות 2-ראן הומראן ליציע הימני וצמצם ל3-5. הפעם פיאצה שב לטוקיו דום כמנג׳ר הנבחרת האיטלקית וקיווה שהפעם הסיפור והרגעים ילכו לצד השני ושהוא יקח את הנצחון, אבל מה לעשות, והסיפור של המשחק הוא שוב ההגעה הבלתי נתפסת של איטליה שחבטה, צמצמה, והנצחון שוב הלך לצד השני.

יותר יפני מיפני

בשני האינינג הראשונים הצדדים עסקו בעיקר בלהפסל, כולל חבטה חזקה של אוטאני שנעצרה אצל השורטסטופ האיטלקי. היפנים הבינו את הרמז והחלו לנסות לגנוב בסיסים באינינג השני, אבל גם זה לא הלך לשום מקום. בשלישי אוהטאני הזורק עבר מלפסול בסטרייקאאוטס לגראונד אאוטס, שכל מי שראה בול דורהאם יודע שזו פסילה יותר דמוקרטית, וחבריו עלו לחבוט מאוששים מהמחווה ולארס נוטבאר מיד פסל אף הוא בגראונד אאוט, אבל מפה והלאה התחיל האקשן להדהד בדום. בתחילת האינינג הועלה ג׳ו לאסורסה שזכור לטוב מהחגיגוס שהוא עשה מול ההולנדים על המאונד ובדרך לדאג אאוט, אבל פה מי שחגגו היו היפנים. קנסוקה קונדו הלך ושוהיי אוהטאני הוריד באנט, ומי שלא שמע את הקהל היפני שואג על באנט, לא שמע עידוד מימיו. הנסיון היצירתי נשא פרי, בעיקר בגלל שלאסורסה, עד שהגיע לכדור גם ניסה לזרוק אותו וקונדו סיים על הבסיס השלישי. פסילה של מאסאטאקה יושידה קדמה את אוהטני לשני ואת קונדו הביתה, 0-1 יפן. מונטאקה מורקאמי הלך ומאמן הפיצ׳ינג האיטלקי בא למאונד כדי ללחוש דבר מה על אוזן הפיצ׳ר, ואמר לו ״תזרוק לזון, לא מסביב״ ולאסורסה זרק לזון, וקאזומה אוקאמוטו אמר תודה והעיף את הכדור ליציע להומראן שקבע 0-4 לטובת יפן.

התוצאה נשארה בעינה עד החמישי, שאז אוהטאני קצת איבד את זה, ופגע פעמיים בחובטים של האיטלקים פלוס היט של דיוויד פלטשר והבסיסים התמלאו ואז דומיניק פלטשר (בטח אחים) חבט היט שצמצם ל2-4 ושלח את אוהטאני לספסל. מהפך בהיכל? אולי עם פיצ׳ינג יותר טוב, בתחתית החמישי ההמחליף של לאסורסה, אנדרה פאלאנטה (סנט לואיס קארדינלס) הוליך את אוהטאני, פגע ביושידה והוחלף, והמחליף שלו איפס כוונות אבל גם מוראקאמי עלה מאופס ושלח דאבל שהמריא על מעל ראשו של הסנטרפילדר ונחת בול איפה שהקיר פוגש את הדשא הסינתטי. אוהטאני הביתה, 2-5 יפן. אוקאמוטו ראה כי טוב ושיגר אחד ימינה לדאבל משלו שהעלה את יפן ל2-7. בתחתית השביעי הומראן של מאסאטאקה יושידה עשה 2-8, סינגל של סוסוקה גנדה 2-9, ובשמיני אותו דומיניק פלטשר (3 היטס, ריצה, 3 RBI) העיף הומראן על הראש של יו דארוויש וקבע את תוצאת המשחק. האיטלקים השיגו 8 היטס ו-ווק בעוד היפנים השיגו ״רק״ 8 היטס, אבל גם 8 ווקס, במשחק שהפיצ׳ינג בו לא היה מי יודע מה, ונמתח על פני 3:24 שעות.

תחזית למחר: עליה קלה בטמפרטורות

המשחק הבא יערך בלילה שבין שישי לשבת, ב1 בבוקר שעון ישראל, בין פוארטו ריקו למקסיקו. מקסיקו עלו מהמקום הראשון המפתיע בזכות נצחון על האמריקנים (שישחקו למחרת נגד וונצואלה, עוד משחק מאוד מסקרן) ואילו פוארטו ריקו נצחו נצחון דרמטי את הרפובליקה הדומיניקנית כדי לעלות מהמקום השני. באופן מרתק, אלה שתי נבחרות שהפתיעו, מקסיקו היתה מועמדת לעליה, אבל ממקום שני, ופוארטו ריקו דורגה שלישית בבית המוות. הדיבור על פוארטו ריקו היה שהם אולי פחות ״כבדים״ בשמות, אבל כל שם אצלהם איכותי מאוד, ואם זה לא מספיק פוארטו ריקו מגיעה בפורמה, כשלינדור, קיקה הרננדז, ואזקז ואפילו חאבי באייז משחקים בייסבול מעולה, והרי מה שקובע בטורנירים כאלה (ובפלייאוף) זה באיזה פורמה הגעת. מקסיקו, צריך להגיד, באה עם כל התותחים שלה טעונים ומאופסים, רנדי ארוזרינה היה פקטור בכל משחק (7 היטס, 6 ראנס, הומראן, 9 RBI) וכמובן ג׳ואי מנסס שעושה טורניר מעולה (9 היטס, 5 ריצות, 2 הומראן, 6 RBI). הפיצ׳ינג של פוארטו ריקו כמובן ישחק תפקיד רציני, הם מגיעים עם ERA של 2.83, מקום אחד בטורניר מעל מקסיקו עם 3.16, וWHIP 0.94 (שניים בטורניר) למול מקסיקו עם 1.03 (רביעיים). אז מה צפוי לנו? אלוהים יודע. יכול להסתיים 2-1 למקסיקו, יכול להגמר 10-4 לפוארטו ריקו או ההפך. הרגש אומר פוארטו ריקו, אז נעשה הפוך על הפוך וברכות למקסיקו שעולה.