World Baseball Classic. ישראל ניצחה את ניקרגווה 1-3 (מ.ל)!!! מחר נגד פורטו-ריקו / ארז שץ

חמישה ימים לתוך הטורניר והנה באות הנבחרות הגדולות ״באמת״. ואם עד עכשיו, אולי בגלל הרמה, אולי בגלל השיבוצים, אולי בגלל הבדלי היכולת, אולי בגלל החוקים, אפשר היה לומר שהכל פתוח, שום דבר לא צפוי, וכל משחק יכול להיות סקנדל או פסטיבל (לפעמים בו זמנית!) הרי שהנה-הנה, באו הנבחרות מפוצצות השמות הגדולים מהליגה של הגדולים והראתה, שכשמשחקות קבוצות שבהם שחקני MLB לגיטימיים הרי שהתוצאה היא שהכל פתוח, שום דבר לא צפוי, וכל משחק יכול להיות סקנדל או פסטיבל (ולפעמים שניהם!). צריך גם לומר, הסיקור הזה נכתב ומתפרסם בשעה שכבר החלו משחקי היום הזה, אבל נעשה ״כאילו״ אנחנו לא יודעים שהיפנים נצחו את אוסטרליה.

פוארטו ריקו 9 – ניקראגואה 1

מאלדונדו (שמאל) ולינדור חוגגים. צהוב זה לא רק צבע, צהוב זו גם תכונה.

את החגיגות פתחה הנבחרת החביבה של פוארטו ריקו, שכמו ב2017 עלתה למגרש כששערם של כל שחקניה צבוע בצהוב (בלונד הוא מילה יפה מדי לזוועה הזו), וחלקם גם עם זקן צהוב. האוהדים ביציעים, וממה שהבנתי גם בפוארטו ריקו עצמה, הפעם יישרו קו וצבע עם הנבחרת, לשמחתם של ספרי האי שעשו מכה יפה. אבל שערות לחוד ובייסבול לחוד. פוארטו ריקו אמנם פתחה את החגיגות עם סינגל של פרנסיסקו לינדור (ניו יורק מטס), שגם הגיע הביתה אחרי ווק, פלייאאוט וגראונדאאוט של עמנואל ריברה (אריזונה דאימונדבקס), אבל החגיגות נתקעו קצת, הרבה בזכות תצוגה מצויינת של הזורק קארלוס רודריגז (מיינור ליג, ברוורס) ששמר את הפורטוריקנים על 2 היטס ו-ווק ב4 אינינגס. בחמישי חזרו המחבטים לדבר, אבל היתה זו דווקא ניקראגואה שהשוותה מהומראן של אליאן מיראנדה (לייק אירי קראשרס, מיינור ליג). פוארטו ריקו ניצלה את החילוף של רודריגז לחזור להפגיז ומיד שלחה שניים לבסיסים על ווק וסינגל, ולינדור עט על המציאה והשיג את ההיט השני שלו ו1-2 פוארטו ריקו. The beginning of a big-inning? לא נכחיש זאת, ועוד שני סינגלים (4 ברצף) העלו ל1-4, עמנואל ריברה אמנם פסל אבל קידם עוד ריצה, ועוד סינגל של חאבייר באייז (שיקגו קאבס) קבע 1-6 באינינג, וגמר את החלומות של ניקראגווה להפתיע. פוארטו ריקו חבטה בניקראגווה עוד שלוש ריצות בשמיני, אבל זו כבר היה בבחינת kicking a dead horse. פוארטו ריקו סיימו עם 11 היטס (שהתפזרו יפה על פני 7 חובטים) ו4 ווקס מול 4 היטס ו-ווק אחד של ניקראגווה במשחק שהסתיים, תשבו, תוך 2:44 שעות לעיני 35,399 צופים במיאמי.

מקסיקו 4 – קולומביה 5

גילרמו זוניגה, חוגג מי שזורק אחרון

בפריוויו שוררנו בשבחם של הזורקים של מקסיקו, ולמשך 4 אינינגס היה נדמה שהנה, סוף סוף תצוגת פיצ׳ינג כהלכתה. חוליו אוריאס (לוס אנג׳לס דודג׳רס) נראה גדול על הקולומביאנים בשתי מידות, וזרק 4 נו-היט אינינגס, כשמהצד השני, איסאק פאריידס (טאמפה ביי רייז) חבט את ג׳ואי מנסס (וושינגטון נאשיונלס) הביתה וקבע 0-1 מקסיקו. אבל לא לעולם חוסן, ואוריאס של החמישי נראה כאילו מקסיקו עשו כבר את החילוף שלהם. קולומביה פתחו את האינינג עם שני דאבלים שהשוו ל1-1 ואז ריינאלדו רודריגז (ליגה מקסיקנית, אוי לאירוניה) העלה כדור שירד רק ביציע השמאלי וקבע 1-3 לקולומביה תוך שהוא מסמן לכל מי שרוצה לראות את השם על החולצה שלו. מקסיקו לא וויתרו ובתחתית החמישי, עם שני אאוטס ושחקן על הבסיס השני, רנדי ארוזארינה (טאמפה ביי רייז) העיף הומראן קופי-פייסט של רודריגז והשווה ל3-3. הנדנדה המשיכה, בשביעי רודריגז ניצל טעות של הזורק לשלוח את יורגה (חורחה?) אלפארו (מיינור ליג, רד סוקס) הביתה, ומיד (כלומר בתחתית השביעי) אלקס וורדוגו (בוסטון רד סוקס) שפספס את הכדור של רודריגז בגלל ההסטה של הפיצ׳ר בחצי הקודם פיצה עם היט למרכז ששלח את אלק ת׳ומס (אריזונה דאימונדבאקס) הביתה. 4-4.

בתשיעי המקסיקנים שלחו את ג׳יובאני גאייגוס (סנט לואיס קארדינלס) והקולומביאנים את גיירמו זוניגה (מיינור ליג, קארדינלס) שעשו את עבודת הקלוזינג והמשחק הלך לאקסטרה אינינגס. בעשירי קולומביה הצליחו לקדם את הרץ החופשי אלפארו מהבסיס השני הביתה בזכות שגיאת שדה של לואיס אוריאס (מילווקי ברוורז) ליתרון 4-5. קולומביה השאירה את זוניגה לזרוק והוא ענה להם בשני סטרייקאאוטס שסיימו את המשחק ושלחו את קולומביה לחגוג מול האוהדים של מקסיקו ביציע. מקסיקו חבטו 9 היטס ו2 ווקס מול ״רק״ שבעה היטס של קולומביה במשחק שארך 3:24 שעות לעיני 28,497 צופים בצ׳ייס פילד, פיניקס.

ונצואלה 5 – הרפובליקה הדומיניקנית 1

אנתוני סאנטנדר (במרכז) חוגג את הומראן השוויון. The shot heard round the Caribbean

רבות דובר, ושורר, וסופר, ונכתב על המסה של כשרון שיש לדומיניקנים וקצת שכחו את ונצואלה. נכון שאם הנבחרת הזו היתה משחקת בMLB, הם היו מועמדים לקחת 100 משחקים ולהגיע לוורלד סירייס. אבל אין בטוח בבייסבול, בטח לא במשחק יחיד, ובטח שאתה מול נבחרת עמוסה בשמות משל עצמה כמו וונצואלה. האול-סטאר גיים הזה לא אכזב (אלא אם אתה אוהד של הדומיניקנים) והתוצאה היתה משחק צמוד ומתוח לכל אורכו. כבר מהריצה הראשונה אפשר היה להרגיש את כובד הכשרון כשחואן סוטו (סאן דייגו פאדרס), אחד הכוכבים הגדולים והצעירים של השנים האחרונות שלח דאבל לסנטר ואת חוליו רודריגז (סיאטל מארינרס), רוקי העונה 2022 וכוכב גדול בהתהוות הביתה. עם זוכה הסיי יאנג הטרי סאנדי אלקאנטרה (מיאמי מארלינס) על הגבעה, ההרגשה היתה שהדומיניקנים ימשיכו בקו הזה עד הסוף, אבל לכל טנגו יש שני צדדים, והרקדן האוטומטי, אנתוני סאנטנדר (בולטימור אוריולס) היה זה שעצר את החגיגה כשהעיף הומראן מהסוג שיש אנשים שמקבלים כסף בשביל לתאר את המעוף של הכדור. מאחר ואנחנו בהתנדבות פה, נציין רק שזה נחת ביציע העליון וקבע 1-1.

עד כאן עסקים כרגיל, אבל למי שציפה לתגובה דומיניקנית הולמת, הפתעה. הרליברס של וונצואלה שמרו את הדומיניקנים על 2 היטס ו2 ווקס, בעיקר לואיס גרסיה שעלה עם חרוזים בצבעי הנבחרת שזורים בצמות ושתה לחובטי היריבה את הנשמה בקשית. בתחתית האינינג הרביעי, שלושה היטס ו-ווק מול אלקאנטרה העלו את וונצואלה ליתרון 1-3 ושלחו את אלקאנטרה לספסל. הרליברס של הדומיניקנים גם הם לא עשו חיים קלים לצד השני (4 היטס ו2 ווקס) מה ששמר את המשחק צמוד לכל אורכו. בתחתית השישי עם שני אאוטס יוג׳ניו סוארז (סיאטל מארינרז) משך את הווק, ודייוויד פראלטה (לוס אנג׳לס דודג׳רס) השיג דאבל, RBI ו1-4 וונצואלה. אקורד הסיום במשחק היה שייך לאנתוני סאנטנדר שהשיג טריפל וסוארז ששלח אותו הביתה עם סינגל וקבע את תוצאת המשחק 1-5. יש כאלה שיגדירו את התוצאה כהפתעה, הלם, וכן הלאה מונחים שמהם אפשר להבין שמדובר במשחק בין נבחרת גדולה לנבחרת מהדרג השני-שלישי, וממש לא כך הוא. וונצואלה כפי שציינו בפריוויו של הבית היא הנבחרת השניה בבית, עם כשרונות לא פחותים מהדומיניקנים, כך שהנצחון אינו הפתעה. ואם מישהו חושב לנבא מהמשחק הזה על המשך הטורניר, תבדקו למי נתנה הנבואה. וונצואלה חבטו 9 היטס ו5 ווקס מול 6 היטס ו7 ווקס דומיניקנים. המשחק ארך 3:19 שעות למול 35,890 בloadDepot Park במיאמי, פלורידה.

ארה״ב 6 – בריטניה 2

נולאן ארנדו מזכיר לכולם שהוא נולאן ארנדו והם לא.

צפוי, ועדיין. האמריקנים השיגו נצחון משכנע, ועם כל זה שבייסבול הוא בייסבול, וגם הטובים בעולם לא תמיד יצליחו לחבוט מול זורקים מליגות נמוכות, עדיין זה לא הרגיש שהאמריקנים ממש הגיעו לטורניר, ואפשרו לבריטים פה ושם לעקוץ. לא שזה אומר משהו, כמובן, ואולי כגודל הצפיות כך גודל האכזבה. מה שלא יהיה התירוץ התורן, חוקי הטורניר, העובדה שהחימום נפגע בגלל התארכות המשחק שלפני, או סתם יום שכזה, אוהדי הבייסבול הבריטים תמיד יזכרו את ההומראן של טרייס ת׳ומפסון (מהספסל של הלוס אנג׳לס דודג׳רס) כמו שאוהדים ישראלים שנים דברו על הגול ההוא של סטלמאך בהפסד מול רוסיה עם אדם ווינרייט בתפקיד לב יאשין. וכמו במשחק ההוא, גם פה די הסתיימה התרומה (החיובית) של הבריטים למשחק והאמריקנים שכבו על שערו של חודורוב וואנס וורלי (Kane County Cougars, מיינור ליג) ונזקקו לשגיאת הגנה ו-ווילד פיץ׳ כדי להשיג את השוויון מדאבל של נולאן ארנאדו (סנט לואיס קרדינלס) ששלח את חברו לקבוצה והMVP הטרי פול גולדשמיט הביתה. ארנאדו עצמו הגיע הביתה באותו אינינג וקבע 2-1 לאמריקנים. קייל שווארבר שפתח בשמאל דאג להגדיל את התוצאה עם הומראן ל3 ריצות שעשה 5-1 ברביעי וארנאדו חזר על התרגיל עם גולדשמידט באינינג השישי והגדיל ל1-5. בשמיני ד׳שון נואלס (מיינור ליג, איינג׳לס) השיג טריפל מול קייל פרילנד (קולורדו רוקיז) והגיע הביתה בזכות גראונד אאוט של אנפרני סיימור (ברווזי לונג איילנד) ריצה שקבעה את תוצאת המשחק. ארה״ב חבטו 9 היטס ו6 ווקס מול 8 היטס ו-ווק אחד במשחק שארך 2:54 שעות לעיני 39,650 צופים באצטדיון בפיניקס.

קוריאה 7, צ׳כיה 3

טומי אדמן (ימין) ואריק סוגרד, קוריאני מול צ׳כי

איך אומרים בקוריאנית מעט מדי, מאוחר מדי? אחרי שני הפסדים בבית, אחד ״לא מחוייב המציאות״ לאוסטרלים, הקוריאנים רושמים את הנצחון הראשון שככל הנראה לא יספיק להם למקום השני מאחר ומי שבמקום השני הם האוסטרלים. מה שעוד קרה הוא שאחרי ששני משחקים אני מורט את השערות שאין לי על ההתעקשות של מנג׳ר הקוריאנים להרכיב את טומי אדמן בליד אוף משל מדובר במוקי בטס ולא בשחקן שחובט תשיעי בקבוצה שלו במקום חובטים (קוריאנים) אחרים, והנה המנג׳ר הקוריאני הבין את הרמז והוריד את אדמן לתשיעי ונתן לקון-וו פארק (ליגה קוריאנית) לחבוט במקומו, והליינאפ הפך להרבה יותר מאוזן. כל זה סייע לקוריאה לעלות ליתרון מוקדם ומכריע עם 5 ריצות באינינג הראשון כש10 חובטים עולים לחבוט מול הצ׳כים (ובצ׳כים). הא-סונג קים התעורר והתחיל לחבוט ושני הומראנס שלו באינינג השני והשביעי הגדילו את היתרון הקוריאני. הצ׳כים נצלו את הבטן הרכה של הבולפן הקוריאני והשיגו שלוש ריצות בשביעי ובשמיני שלא יותר מדי הדאיגו את הקוריאנים. מנגד, צריך לומר שהצ׳כים זרקו על אדים, ושלחו רק שלושה זורקים למשחק, מה שמלמד על כך שמצבת הזורקים די נגמרה להם. קוריאה חבטו 11 היטס ו2 ווקס מול 6 היטס של הצ׳כים במשחק שנגמר תוך 2:55 שעות. לקוריאנים נותר משחק אחרון נגד שק החבטות הסיני והצ׳כים ישחקו מול הפתעת הבית, אוסטרליה.

קובה 7 – טאיוואן 1

שחקני קובה חוגגים. אתם חושבים שאם תשירו תקבלו טלוויזיה בלי מכס?

האמת? נמאס קצת. קובה מנצחת את טאיוואן שמנצחת את הולנד שמנצחת את פנמה שמנצחת את איטליה שמנצחת את קובה… רק חסר נצחון איטלקי על הולנד וכל הבית הזה מסיים עם 2 נצחונות ו2 הפסדים. להגיד שזה אומר דרשני ושזה מלמד שכל בית א׳ שובץ באופן חובבני? אמרנו את זה כבר מהסקירה לפני שבועיים, עזר? קדחת. אז טאיוואן, המארחת, שהובסו באופן מחפיר במשחק הבכורה שלהם בטורניר מובסים באופן מחפיר במשחק האחרון שלהם בבית, ויש לקוות שגם בטורניר כשהראן היחיד שלהם מגיע בתשיעי, הרבה אחרי שהקובנים אבדו עניין במשחק. בשורות קובה הצטיינו יואן מונקאדה (שיקגו וויט סוקס) עם 3 היטס (1 הומראן), 2 ראנס וRBI, כשאריסבל ארובארינה (ליגה קובנית, בקרוב בMLB?) וסוללת הזורקים שנשלחו למשחק שהחזיקו את הטאיוואנים על 4 היטס ו2 ווקס לעומת 13 היטס ו-ווק של קובה. התענוג הזה לקח 3:21 שעות למול 18,852 טאיוואנים נלהבים שבאמת מגיעה להם נבחרת יותר רצינית, אבל זה מה יש, אם שחקן יפני צריך להיות פנומן על דורי כדי שיסתכלו לעברו באמריקה, הסיכוי של שחקן טאיוואני שואף לאפס לעשות את זה בביג ליגס. כך או כך, התוצאה ממשיכה לסבך את הבית הסבוך הזה עם 3 נבחרות עם 2-2, והשתיים הנותרות משחקות זו מול זו…

תחזית להיום: חזית חמה נעה לאזורנו

המשחקים הבאים עלינו לטובה יסגרו את הסיפור בבית א׳ וב׳ עם יפן – אוסטרליה, שספויילר, הסתיים בנצחון יפני, ואיטליה הולנד, שכרגע היתרון אצל האיטלקים וכל הבית 2-2, תענוג. בלילה בריטניה ישחקו נגד קנדה, ונצואלה נגד פוארטו ריקו (וואי וואי), מקסיקו תנסה להתאושש נגד ארה״ב (חחחח) ואוסטרליה תנסה לא להפסיד לצ׳כים שינסו לא להפסיד לאוסטרליה. אבל ה-משחק שכמובן ישודר אצלנו על גלי האתר הישראלים בערוץ הספורט הישראלי למול עיניהם המשתאות של צופי הספורט הישראלים בשעה 18:00 על השעון הוא משחקה של ניקראגווה! נגד ישראל. אמנם ניקראגווה לא נראתה מאיימת, אבל זה היה מול פוארטו ריקו, וישראל (עדיין) לא פוארטו ריקו, למרות שהרבה פה מסתובבים כאילו אמריקה זה כאן. כך או כך, נפרק אותם! ואם אפשר באופן שיוציא להם את החשק לשחק בייסבול יותר.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. עדכון קצר, ההנחה שלי עד עכשיו היתה שבמקרה של שוויון הולכים על מי ניצח את מי, כך שלמשל אם גם קוריאה וגם אוסטרליה ב2-2 אז אוסטרליה מובילה כי הם נצחו את קוריאה. מסתבר שזה לא ככה ושמי שקבע את חוקי שובר השוויון בדיוק לקח אסיד ועל כן זה לא חד וחלק כמו שאני מניח בפוסט הזה ובקודמיו.

  2. אני זוכר עד היום את הגול נגד בריה"מ!!! פורטו ריקו קבוצה מצויינת. אוי ואבוי מה קרה לרפובליקה הדומיניקנית, פעם מלכת הבייסבול אחרי ארה"ב. לגבי אר"הב מול אנגליה, פיצ'ר טוב מליגת ה-AA יכול לזרוק מצויין נגד החובטים הכבדים של ארה"ב.

  3. לפי מה שידוע לי ישרקאל משחקת מחר ב-7 בערב שעון ניו יורק נגד הרפובליקה הדומיניקנית. אכן?
    מאיפה אתה לוקח את לוח המשחקים? אני מצאתי משהו ב-ESPN. גם אתה לוקח משם?

    1. שאלה טובה. הסלייד היה בעייתי כי לווארנווי נפסל force כי הבסיסים היו מלאים, אז מה אתה עושה סלייד. בכל מקרה גם אם הסלייד לא היה ״חוקי״, זה לא היה משנה כי הפסילה היא של הרץ. השאלה היתה אם הכניסה הזו מנעה מהקצ׳ר של ניקראגווה לפסול את הרץ בבסיס הראשון. ויש חוק של סלייד לא חוקי שמונע דאבל פליי ואז נפסלים גם הגולש וגם הרץ ש״ניצל״. אז במקרה הזה הסלייד של לווארנווי היה חוקי, ובלי קשר, לא היה חד משמעי שאפשר היה לפסול את הרץ גם אם לווארנווי לא היה גולש.

      1. לדעתי ברור שלא היה יכול לפסול אף אחד נוסף אבל זה מה שקובע? מה אם זו סתם כניסה מאוחרת, לא יכול לגרום לאאוט נוסף בלי קשר?
        .
        בכל מקרה אחד הסליידים הגרועים שראיתי מימיי.. גם מאוחר וגם בקו ישר איפה שהקאצ'ר מחכה כבר מזמן

        1. צפיתי בסלייד של לווראנאוי כמה פעמים. כמובן אי אפשר להיכנס לראש של בנאדם אבל מדובר בשחקן עם הרבה נסיון, לדעתי בעשירית השנייה שהיה לו לחשוב הוא "החליט" לעשות את הסלייד באופן מכוון ככה שיפריע לקאצ'ר וימנע את הדאבל פליי. השופטים יכלו ללכת כאן either way והיה לנו מזל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט