World Baseball Classic, שלב הבתים, היום הרביעי: קו המשווה / ארז שץ

אחד הנושאים העיקריים של הטורניר הזה הוא העובדה שיש בו ״מדינות בייסבול״ ויש בו מדינות שבהן הבייסבול הוא במקרה הטוב ״עוד ענף ספורט״ ובמקרה הפחות טוב ״באמת יש לנו נבחרת בייסבול? יש בכלל מישהו שמשחק את זה? יש לנו איגוד בייסבול? ממתי? מה זה בייסבול בכלל?״ בעוד שבתים ג׳ וד׳ מורכבים רובם ממדינות מהסוג הראשון, הרי שבתים א׳ וב׳ הם בתים שנוטים יותר לכיוון השני. ההנחה היא שמשחק בין נבחרת מסוג א׳ לנבחרת מסוג ב׳ יסתיים בנצחון די מוחץ של הראשונה. מה שפחות ברור הוא מה יקרה במפגשים בין שתי נבחרות מאותו סוג. דבר נוסף שעלה היום הוא שמאחר וזה בייסבול, ובמשחק נתון כל אחד יכול לנצח, במיוחד עם הרמה שווה, והרמה, מסתבר, די שווה, הרי שכולם מנצחים את כולם בבתים האלה, מה שמבטיח לנו המון אקשן כשיתחילו להתעורר שמה בבתים ג׳ וד׳. עוד דבר שקשה לי מאוד איתו הוא שכל משחק הוא בחזקת bullpen game ועל כן אלא אם יש איזה מישהו שמצליח לסחוב 4-5 אינינגס, רוב הדיון הוא בחובטים פלוס הזורק האחד שהתפורר ואפשר לצד השני להכניס כמה ריצות. בתור מישהו שכצופה נייטרלי הוא תמיד בעד הפיצ׳ר, די מפריע לי שכל הסיקורים הם ברמה של כדורגל, מי הבקיע כמה, והזורקים הם ברמה של היו שם. נקווה שבשלבים המאוחרים יותר זה ישתנה.

סין 2 – אוסטרליה 12

ג׳ייק בואי. אוזי אוזי, הוא לא נקי.

אז הנה לנו מפגש בין שתי מדינות שאזרחיהן וודאי יהיו מופתעים מאוד לגלות שהנבחרת שלהם משחקת במה שהוא דה פאקטו גביע העולם בבייסבול, והדבר הבאמת יחיד שאפשר אולי להגיד הוא שנצחה הנבחרת שמבוססת על ליגה מקומית על-אמת ולא הפיקציה שמנסים לקיים בסין, אבל גם זה בערבון מוגבל מאוד. האוסטרלים, שדי נראו כמו שחקני כדורגל שתקעו להם מחבט ביד לא ממש התקשו מול הסינים, שנראו כמו שחקני פינג פונג שתקעו להם מחבט ליד. האירוע החיובי הראשון במשחק של הסינים היתה הכנסתו של לוק ווילקינס (אדלייד ג׳איינטס מהליגה האוסטרלית) באינינג השלישי שברביעי אפשר לסינים ארבעה היטס ו-ווילד פיץ׳ אחד לטובת שתי הריצות שלהם. הארוע החיובי מבחינת כל הצדדים במשחק היה היט של דאריל ג׳ורג׳ (ליגה אוסטרלית) בתחתית האינינג השביעי עם בסיסים מלאים ואפס אאוטס ששלח את טים קנלי (ליגה אוסטרלית) הביתה, קבע 12-2 ובכך סיים את המשחק על מה שמכונה בשביל לא להעליב ״הפרש ריצות מכריע״, אבל מוכר יותר כMercy Rule. הסינים סיימו עם חמישה היטס ושלושה ווקס מול 12 היטס ו9 ווקס של האוסטרלים במשחק שארך 2:52 שעות, ואם היה ממשיך עוד שני אינינגס וודאי היה מגרד את ה4, בטוקיו דום. סין נשארת במקום האחרון כשנותר לה משחק מול קוריאה, והאוסטרלים המופתעים מוצאים את עצמם במקום השני עם המון סיכוי לעלות, גם אם יפסידו את שני המשחקים הבאים ליפן וצ׳כיה.

איטליה 0 – פנמה 2

שחקני פנמה חוגגים נצחון שני בטורניר. על הסוס.

עד עכשיו עיקר הסיפור בטורניר הזה היו החובטים. חוקי הפיצ׳רים (65 זריקות מקסימום לזורק, אסור לזורק להופיע בשלושה משחקים רצוף) הביאו לכך שאין אפשרות (בגדול) שלא לשחק בלי להעלות כ5 זורקים, והדבר בעיקר חושף את הבטן הרכה של הנבחרות מהדרג השני והשלישי, כי אתה יכול לשחק הכי טוב שאפשר, יש גבול לכמה אפשר לעצור נבחרת בסדר גודל של יפן למשל, כשאתה מתחיל להעלות זורקים מהליגה המקומית. מהסיבה הזו לא ראינו יותר מדי pitcher's duels, משחקים שמשכו 0-0 לשביעי-שמיני, ובכלל לא ראינו משחקים בתוצאות נמוכות. המפגש בין פנמה לאיטליה היה משחק כזה, מה שגורם לי לחשוש שהבעיה היתה דווקא בצד הלא נכון של ה2-0, ושהחובטים לקו בשיתוק חובטים כללי. כלומר חבטו, אבל בבודדות. מצד שלישי, זה דווקא כן משחק שאפשר לנצח על חודה של טעות, או, כמו במקרה של חוזה ראמוס (מיינור ליג, דודג׳רס), על הומראן אחד, כמו זה שהעיף באינינג השני. ראמוס היה גם זה שהיט שלו שם אותו על הבסיס הראשון. שני אאוטס אחרי ואלן קורדובה (ליגה מקסיקנית) העיף את הכדור לשמאל ושלח אותו הביתה. הופעה מצויינת של הארולד אראוז (ליגה פנמית) שזרק 4 אינינגס, 2 היטס, 0 ריצות, 2 ווקס, 3 סטרייקאאוטס ושל שאר הזורקים של פנמה, הגבילו את חובטי איטליה שהסתפקו ב5 היטס ו3 ווקס למול 7 היטס ו3 ווקס שהשיגה פנמה. המשחק ארך ״רק״ 2:57 שעות לעיני 7,732 צופים באצטדיון בטאיצ׳ונג. פנמה מסיימת את הבית עם מאזן 2-2 ובועטת את איטליה למקום האחרון כשנותר לאיטלקים משחק מול הולנד.

יפן 8 – צ׳כיה 2

משמאל לימין, אוהטאני, נוטבאר, יושידה ,(בגבו למצלמה) ומוראקאמי. החתולים הסמוראים.

היפנים עלו מול הצ׳כים בפעם הראשונה בלי זורק מהמייג׳ור ליג, בעיה? לא אצלהם, רוקי סאסאקי הוא משגר טילים נייד בדמות זורק צעיר שמשחק, בינתיים, ביפן וזורק כדורים במהירויות של מעל 100 מייל לשעה (ממוצע 98.4 ב2022). הבעיה העיקרית אצל זורקים כאלה היא לרוב מה שנקרא הקומנד, שזה היכולת לזרוק את הכדור למקום שאתה רוצה ונראה שלסאסאקי הצעיר (בן 21) יש עוד קצת ללמוד בתחום הזה. מנגד, הידיעה שהוא לא מצופה לזרוק יותר מ3 אינינגס אפשרה לו לא להוריד את הרגל מהגז והצ׳כים בעיקר הסתכלו על הכדור שורק לידם. מולו הצ׳כים שלחו בחור חביב בשם אונדריי סאטוריה (ליגה צ׳כית) שהפאסט בול שלו אם היה נוסע בכביש לא היה מקבל רפורט. מהירות כפול דרך שווה נצחון? לא ממש! דווקא באינינג הראשון הצליח מארק קלופ (ליגה צ׳כית) לשים מחבט על המטוס סילון שחלף לידו ופאף! הכדור פשוט עף לו שמאלה שזה מה שקורה אם מצליחים ליצור מגע עם כדור שעף אליך במהירות 100 מייל לשעה. עד שההגנה החזירה אותו קלופ כבר עמד על הבסיס השני. מרטין צ׳רוונקה (כנ״ל) עלה אחריו וחבט הישר לידיים של נאקאנו (יפנית) בשורט שאמר תודה ושלח את הכדור לקיבינימט ואפשר לקלופ לדלג הביתה ולקבוע 0-1 צ׳כיה. באינינג השלישי הצ׳כים הצליחו לגזול היט מלארס נוטבאר (סנט לואיס קרדינלס בזכות זריקה ״על-עיוור״ של מוזיק, שחקן הבסיס הראשון (וליגה וכו׳) לסאטוריה, אבל קנסוקה קונדו (יפנית) כבר לא הסתבך והעיף דאבל לימין. אוהטאני פסל בסטרייקאאוט ומונטאקה מוראקאמי (כאמור) משך את הווק. מאסוטוקה יושידה (ליגה יפני… הופה, בוסטון רד סוקס!) העיף כדור שנחת הרחק בשמאל והביא הביתה את קונדו ומוראקאמי, 1-2 יפן. יאמאדה הוסיף סינגל שהגדיל ל1-3 והאוהדים ביציעים הוציאו את הפלפליות שהפכו לטרנד אצל היפנים ואוהדיהם.

בדרך לטוקיו דום?

מהעבר השני, רוקי סאסאקי שהרבה סקאוטים באו למשחק לראות אותו, המשיך להפגיז, כולל אחת שפגעה לווילי אסקלה (סאסקס קאונטי מיינרס, מיינור ליג) בברך ושלחה אותו להתפתל מכאבים בבסיס הראשון, ןהוחלף אחרי 3 ו2/3 אינינגס עם 2 היטס, 0 earned runs, שני ווקס, 8 סטרייקאאוטס ו65 זריקות פונקט. יפנים. זו גם הנקודה שבפעם השלישית, המשחק עבר להיות במעמד צד אחד. באינינג הרביעי לארס נוטבאאר, קנסוקה קונדו ושוהיי אוהטאני שיחקו כסאות מוזקליים והחליפו זה את זה על הבסיס השני (אוהטאני הוסיף וגנב את השלישי), וכשהתפזר העשן התוצאה היתה כבר 1-7 ליפן. הצ׳כים הוסיפו ראן בחמישי שנענה מיד בריצה יפנית שעשתה 2-8 ליפן. מהנקודה הזו המשחק הפך להיות לפרוטוקול בלבד, כשהמאמנים עושים חילופים כדי לתת לשחקני ההרכב לנוח ולשחקני הספסל זמן משחק. אחד החילופים האלה, שוגו מאקי (ליגה יפנית) שנכנס באינינג השמיני במקום אוהטאני עשה 2-9 עם הומראן ששייט באין שמיים בטוקיו דום ונחת ביציע שלא ידע את נפשו מרוב אושר. היפנים לא נרגעו ומלאו את הבסיסים בהמשך האינינג לטובת סאקריפייס פליי של הוטאקה ימאקאווה (ליגה וכו) ששלח את מונטקה מוראקאמי (ליגה אירלנדית. סתאאאם, ליגה יפנית) קבע את תוצאת המשחק 2-10 ליפן. היפנים השיגו 11 היטס ו9 ווקס מול 4 היטס ו2 ווקס של הצ׳כים במשחק שאך 3:26 שעות לעיני טוקיו דום מלא מפה לפה, 41,637 צופים. יפן עולה ל0-3 בבית ומבטיחה את העליה לשלב הבא. נצחון במשחק הבא שלהם, מול אוסטרליה, יעלה אותם מהמקום הראשון, הפסד, והאוסטרלים יעלו מהמקום הראשון. הצ׳כים עם 1-1 בבית חייבים עוד נצחון כדי לשמור על סיכוי לעלות, רצוי נגד האוסטרלים.

טאיוואן 9 – הולנד 4

יו צ׳אנג. אני קופץ לרבע גמר, ושכולם יקפצו.

אז הנה הולנד, שהם לא מדינת בייסבול, אבל סוג של מעצמת בייסבול אירופית, מול טאיוואן שהם כן מדינת בייסבול, אבל בינתיים לא ממש הראו את זה. לפני המשחק ההנחה שלי היתה שההולנדים ינצחו בקלילות וישלחו למשחק האחרון את הנוער, אבל צפיות לחוד ומציאות לחוד. ההולנדים היו אלה שעלו ראשונים על הלוח כבר באינינג הראשון. ג׳וריקסון פרופאר על האט-באט הראשון שלו שלח כדור ימינה ואת עצמו לבסיס הראשון, וpassed ball של הקצ׳ר הטאיוואני קידם אותו לשני. רוג׳רס ברנדינה (ליגה ניקאראגווית) חטף כדור והלך לראשון, עוד passed ball שם את פרופאר לשלישי וברנדינה גנב את השני, ואז דידי גרגוריוס השיג את הסינגל והביא את פרופאר הביתה. 0-1 הולנד, אבל. האבל הזה המשיך לאינינג השני כשהולנד כשלו מלהגדיל את היתרון ואז בתחתית השני, טאיוואן מלאו את הבסיסים עם סינגל, hit by pitch ו-ווק. סינגל של לי לין (ליגה טאיוונית) השווה ל1-1 והותיר את הבסיסים מלאים, ואז, עם 2 אאוטס, יו צ׳אנג (בוסטון רד סוקס) העלה כדור לסנטר פילד ואיתו את 18,826 הצופים ביציעים לגראנד-סלאם הראשון של הטורניר, ו1-5 טאיוואן. הלם בממלכה.

ההולנדים לא התייאשו והמשיכו לשכב על השער של הטאיוונים מתוך חשיבה שכנראה מדובר בפוקס ושחישוב מסלול מחדש יחזיר את המשחק לנתיב המתאים, אבל נתקלו בחומה בצורה בדמות הנבחרת שממשחק למשחק מתחילה להסביר איך ולמה הם מדורגים שניים בעולם, שזה עדיין דירוג מופרך, אבל לפחות אפשר לראות שלא מדובר בנבחרת לגיטימית בזירה העולמית בימים שהזירה הזו לא כוללת שחקני MLB. ההולנדים מנגד נראו כקבוצה שתלויה בלעדית בפרופאר (1 מ4, ווק, ריצה) ובעיקר בזאנדר בוגארטס (0 מ3, שני ווקס) בהתקפה, ובלי איום של ממש בפיצ׳ינג, כיאה לקבוצה עם זורק אחד מעל רמת מיינור ליג, הקלוזר, קנלי ג׳נסן (בוסטון רד סוקס). הולנד צמצמה ל2-5 משני ווקס, ווילד פיץ׳ וגראונד אאוט בשלישי, אבל מהנקודה הזו הטאיוונים הפסיקו לחלק מתנות והתחילו לחלק חבטות. כבר בתחתית האינינג השלישי דאבל, ווק וסאק פליי שעשה 2-6, ועוד סינגל שהעלה ל2-7. ברביעי טריפל של צ׳יה-הסין צ׳ן העלה את טאיוואן ל2-8. האקשן קצת נדם עד לאינינג השמיני כשהמחבטים ההולנדים התעוררו וצמצמו ל8-4, אבל חילוף של הזורק נטרל את האיום וכבר בתחתית האינינג הטאיוואנים עשו 4-9. הולנד לא וותרה והומראן של ריי-פטריק דידר צמצם לכדי 5-9, אבל סטרייקאאוט של בוגארטס וגראונד אאוט של גרגוריוס חתמו את הסיפור ואת הנצחון הטאיווני שסיבך את הולנד בחישובים. טאיוואן חבטו 11 היטס והוסיפו 5 ווקס, מול הנצחון הופך את תמונת הבית על ראשו, כשבמחזור הבא, ייתכן ו4 קבוצות ימצאו את עצמן במאזן 2-2. בזכות הנצחון, טאיוואן עולה לראשות הבית על חשבונה של הולנד ובמידה ותנצח את קובה, תעלה מהמקום הראשון לשלב רבע הגמר. מי היה מאמין. הולנד חייבת נצחון במשחקה הבא כדי לעלות לרבע הגמר, והפסד של טאיוואן כדי לעלות מהמקום הראשון.

תחזית למחר: התחממות

בעוד אנחנו מתחילים את שלבי הסיכומים בחלק מבתים א׳ וב׳, סוף סוף מתקרב הרגע אליו חיכו כולם, הכניסה של בתים ג׳ וד׳ לטורניר, על שלל הנבחרות המפלצתיות ששוכנות שם. יריית הפתיחה תגיע מבית ד׳ עם ניקראגווה ופוארטו ריקו, ואז קולומביה נגד מקסיקו, הרפובליקה הדומיניקנית נגד וונצואלה (וואי וואי איזה משחק), ובריטניה נגד ארה״ב (וואי וואי איזה שעמום). בתים א׳ וב׳ ימשיכו כמובן עם מפגש של צ׳כיה וקוריאה שחייבת נצחון (אם כי לא בטוח שזה יעזור), וטאיוואן תנסה לנצח את קובה ולשמור על ראשות הבית המאוד מבולגן הזה, כשהפסד מסבך את המצב לא רק להם, לכולם.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. אתה עושה עבודת קודש ארז.
    לראות את הטירוף של הקהל הטייואני אחרי הגראנד סלאם של יו צ'אנג, וואי וואי. נראה שיש לטייואנים עוד מה למכור בטורניר

  2. אני לא יכול לחכות למשחק ארה"ב נגד אנגליה (בריטניה?) הערב ב-8 שלנו…
    סקירה אדירה של משחקים. אולי אפילו אתה ניכנס לפרטים דקים מדי. רק שלא תתעייף מדי.

    1. תודה דוק, זה קצת פונקציה של כמות, עכשיו שיהיו 8 משחקים ביום מן הסתם נוריד את הרזולוציה. אבל אני תמיד מעדיף ״צבע״, ולראות שחקן חוטף 101 מייל בברך זה לא הולך ברגל (pun not intended)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט