הפעם, נפתח עם מעקב נוסף של השחקנים שקולעים באחוזי 90-50-40, או לפחות קרוב לזה, נמשיך עם מגמת השיפור של קוואי לנארד ונסיים בהתבוננות על כמה שחקני משנה יעילים במיוחד

1. מעקב 90-50-40.

נעבור כאן על רשימה של שחקנים שנמצאים מספיק קרוב כדי ששיפור קל בחלק האחרון של העונה יספיק להם כדי לסיים עם 90% מקו העונשין, 50% מהשדה ו-40% מחוץ לקשת, והסדר כאן יהיה לפי ממוצע הנקודות של אלו שברשימה:

(מודגשים – שחקנים שעומדים בכל הקריטריונים ברגע זה…)

דמיאן לילארד – 32.3 נקודות ב-91.9% מהקו, 47.2% מהשדה ו-38.1% לשלוש.
קווין דוראנט – 29.7 נקודות ב-93.4% מהקו, 55.9% מהשדה ו-37.6% לשלוש.
סטף קרי – 29.4 נקודות ב-92.2% מהקו, 49.5% מהשדה ו-42.7% לשלוש.
לאורי מרקאנן – 25.2 נקודות ב-88.3% מהקו, 51.4% מהשדה ו-40.9% לשלוש.
קוואי לנארד – 23 נקודות ב-86.9% מהקו, 51% מהשדה ו-40.5% לשלוש.
ברנדון אינגרם – 22.9 נקודות ב-87.9% מהקו, 45.9% מהשדה ו-40.5% לשלוש.
דריוס גארלנד – 21.9 נקודות ב-86.8% מהקו, 46.8% מהשדה ו-42.1% לשלוש.
בויאן בוגדנוביץ' – 21.4 נקודות ב-88.3% מהקו, 48.7% מהשדה ו-40.2% לשלוש.
דזמונד ביין – 21.3 נקודות ב-90.4% מהקו, 46.3% מהשדה ו-41.6% לשלוש.
מלקולם ברוגדון – 14.8 נקודות ב-88.7% מהקו, 49% מהשדה ו-46.4% לשלוש.
גרייסון אלן – 10.5 נקודות ב-90.6% מהקו, 44% מהשדה ו-40.4% לשלוש.
סת' קרי – 10.4 נקודות ב-97.1% מהקו, 46.8% מהשדה ו-42.3% לשלוש.
דמיון לי – 8.7 נקודות ב-90.9% מהקו, 43.8% מהשדה ו-43.8% לשלוש.
גארי האריס – 8.6 נקודות ב-89.3% מהקו, 47.1% מהשדה ו-44.6% לשלוש.
לוק קנארק – 7.9 נקודות ב-95.8% מהקו, 46.5% מהשדה ו-46.2% לשלוש.
טי ג'יי מקונל – 7.6 נקודות ב-85.4% מהקו, 52.3% מהשדה ו-41.9% לשלוש.
טי ג'רום – 7.4 נקודות ב-91.9% מהקו, 50.9% מהשדה ו-41% לשלוש.
ולטקו קאנצ'ר – 5.7 נקודות ב-93.5% מהקו, 49.7% מהשדה ו-41.2% לשלוש.
קירה לואיס ג'וניור – 5.6 נקודות ב-93.3% מהקו, 49.2% מהשדה ו-45.5% לשלוש.
גארי פייטון השני – 4.1 נקודות ב-100% מהקו, 58.5% מהשדה ו-52.9% לשלוש.

2. השיפור של קוואי.

את עונת 2023 פתח קוואי לנארד בהתאוששות מהפציעה בגינה הוא לא שיחק כלל בעונה הקודמת, וגם כשהוא שיחק המספרים נראו פחות טוב מאשר בעבר. עם זאת, בחודשיים האחרונים ניכר שיפור משמעותי במשחקו של קוואי, ונדמה שהוא שוב חוזר ליכולת שמזכירה את תקופות השיא שלו. הטבלה הבאה תראה את ההבדלים בין המספרים של קוואי עד ה-8/1 ובין המספרים שלו מאז, תוך כדי השוואה לממוצע העונתי שמשקלל את שתי התקופות ולשיאי הקריירה של קוואי בכל אחד מהתחומים.

אפשר לומר בגדול שהחלק הראשון של העונה הזכיר את עונת 2018 מבחינתו של קוואי, אז הוא שיחק רק 9 משחקים לפני שהושבת באופן סופי לשאר העונה כדי לנסות להתמודד עם הפציעה שהייתה לו אז. הפעם, ההתאוששות של קוואי הגיעה בזמן חשוב מאוד מבחינת הקליפרס, ובחודשיים האחרונים הוא רושם מספרים טובים יותר משיאי הקריירה שלו, כמעט בכל תחום.

בניגוד לספרס של 2018, לקליפרס העונה יש כלים "להחזיק את הראש מעל המים" גם בלי קוואי, כשהמטרה היא שהכוכב שלהם יהיה מוכן בפלייאוף וברגעי ההכרעה של העונה. קשה אמנם לראות את קוואי שומר על כושר הקליעה הנוכחי שלו עוד חודשיים-שלושה, אבל מספיק שזה יהיה יותר קרוב לזה מאשר לפתיחת העונה כדי שהקליפרס יהיו מרוצים וירגישו שיש להם סיכוי לריצה עמוקה בפלייאוף.

3. היעילים.

נפתח את הקטע הזה עם סיפור מחצי גמר ליגת ווינר הישראלית בעונה שעברה, ואולי הוא יתן רקע טוב לנושא. באותו משחק, הפועל חולון גברו בירושלים על הפועל המקומית 80- 77 במשחק 3 המכריע של הסדרה, ועלו לגמר עם ניצחון 2- 1 בסדרה, בדרך לאליפות. במסיבת העיתונאים שאחרי המשחק שאלתי את גיא פניני איך לדעתו התרומה שלו לקבוצה באה לידי ביטוי במשחק שבו הוא לא עשה כלום סטטיסטית, אבל הדקות שלו היו הטובות ביותר של חולון באותו משחק.

את התשובה של פניני ניתן למצוא בסיקור מהשטח של אותו משחק, אבל זו רק אנקדוטה לכך שיש שחקני משנה שהקבוצה טובה יותר כשהם משחקים באופן כמעט קבוע. בימינו, יש סוגים שונים של סטטיסטיקות מתקדמות שמאפשרות לנו לזהות את אותם שחקנים, ואפילו לשים את האצבע בצורה טובה יותר על מה בדיוק הם עושים טוב. במקרה הזה, בחרתי ארבעה שחקנים שמחזיקים במומחיות ספציפית, ולפחות אצל חלק מהם גם לא צפויה, וננסה לבחון את הנושא הזה.

השם הראשון והצפוי, וזה שאולי גם יכול ללמד על הנתון שאותו בדקתי, הוא טיוס ג'ונס, הרכז המחליף של ממפיס, מה שאומר שהנתון שבו אני אתמקד כאן הוא יחס אסיסטים-איבודים. מבין אלו שמקבלים 10 דקות ומעלה בממוצע למשחק (ארבעתם מקבלים גם יותר מ-20, אבל זה קריטריון מינימלי), ארבע המובילים בתחום העונה הם מונטה מוריס, קוון לוני, ג'ונס ואל הורפורד. ננסה לבחון כל אחד מהם.

מונטה מוריס (וושינגטון) – 5.3 אסיסטים על איבוד אחד. המעבר של מוריס מדנבר לוושינגטון לא כל כך פגע בו מבחינת המספרים האישיים, מכיוון שהוא משחק כמעט תמיד עם החמישייה שמייצרת מספיק התקפה עם ביל, קוזמה ופורזינגיס. מה שכן בולט זה שמוריס זורק קצת פחות (8.2 זריקות מהשדה לעומת 10.3 בעונה שעברה), אבל בקבוצה בלי יוקיץ' יש לו תפקיד משמעותי יותר כמנהל משחק והוא קפץ ל-5.3 אסיסטים (לעומת 4.4 בעונה שעברה) בזמן שכמות האיבודים אפילו ירדה בטיפה (78/75 בעונה שעברה ו-50/51 העונה בינתיים).

קוון לוני (גולדן סטייט) – 2.5 אסיסטים על 0.5 איבודים. 2.5 אסיסטים בקבוצה שמוסרת כמעט 30 כאלה בממוצע למשחק (29.6) זה לא בהכרח מספר מרשים וזה שם את לוני בסך הכל שישי בקטגוריה הזאת אצל הווריורס, אבל הסיפור אצלו זה מיעוט האיבודים, כשרק פטריק בולדווין מאבד פחות (0.4) והוא מקבל פחות מ-9 דקות בממוצע למשחק. אם אצל מוריס מדובר על רכז שיודע להפעיל את האחרים, הרי שאצל לוני עיקר המומחיות היא לא להסתבך ולא לאבד את הכדור בקבוצה שדווקא מסתבכת הרבה בתחום הזה.

טיוס ג'ונס (ממפיס) – 4.6 אסיסטים על 0.9 איבודים. לא מעט קבוצות ב-NBA ישמחו לקבל את ג'ונס כרכז פותח, אבל הוא בחר להאריך חוזה כמחליף של מוראנט בממפיס. הנתונים של ג'ונס ירדו ביחס לעונה שעברה (יחס אסיסטים-איבודים של 4.98 השנה לעומת 7.04 בעונה שעברה), אבל כקבוצה ממפיס נמצאת בעמדה נוחה לשחק בהילוך שני עד הפלייאוף, ושם ג'ונס יקווה לשחזר את הנתונים מהעונה שעברה (4.15 בפלייאוף זה היה הכי טוב לשחקן שגם עבר את הסיבוב הראשון וגם קיבל דקות משמעותיות).

אל הורפורד (בוסטון) – 2.7 אסיסטים על 0.6 איבודים. הורפורד אולי נשמע שם הגיוני בגלל שהוא ידוע כשחקן יעיל וכגבוה שיודע למסור, אבל לא תמיד הוא היה יעיל בתחום. למעשה, רק באחת מבין 7 העונות הראשונות שלו רשם הורפורד יחס אסיסטים-איבודים של יותר מ-1.63, והשינוי שלו היה בעונת 2015 של אטלנטה, שבה היחס קפץ מ-1.19 מזעזע ל-2.44 טוב מאוד, ומשם זה רק השתפר. 3 העונות הקודמות היו הראשונות של הורפורד עם יחס של יותר מ-3 אסיסטים פר איבוד, אך העונה המספר קפץ עוד יותר ל-4.54, בעיקר בגלל צניחה באיבודים, וזה מגיע במקביל לשיא קריירה של 43% לשלוש.