לקראת הWorld Baseball Classic

בתאריך ה8 למרץ 2023, יחל טורניר הבייסבול העולמי, שמכונה World Baseball Classic בטאיצ׳ונג, טאיוון, ויימשך עד שתוכתר מנצחת ב21 למרץ במיאמי, פלורידה, ארה״ב. 20 נבחרות מרחבי העולם יתמודדו בארבעה בתים (שישוחקו בשלוש מדינות) על הזכות לעלות לשלב הנוקאאוט ומשם יחל הקרב על כתר מנצחת הטורניר. החל מהשבוע, אנחנו כאן בצוות הבייסבול של הופס נעקוב אחרי האירוע, ולו רק מאחר וגם השנה משתתפת בו נבחרת עם המילה Israel על החולצה. בפוסט הזה נסביר מה זה הקלאסיק ומה יהיה הפורמט, ובימים הבאים נפרט לגבי כל בית. ואז, נסקר את הטורניר עצמו, ואת אותה נבחרת, שיש לקוות שתגיע הכי רחוק שאפשר.

בראשית, שמות

אז כמה הסברים. דבר ראשון, מה זה בדיוק World Baseball Classic, ולמה לא לכנות אותו ״גביע העולם בבייסבול״? נתחיל מהסוף. גביע העולם בבייסבול היה טורניר שהתחיל אי אז ב1938 ושוחק עד ל2011. הבעיה העיקרית איתו, כמו עם כל טורניר שהיה מבוסס על ספורט אמריקני היה שעד שלב מסויים המשתתפים נדרשו להיות חובבנים, והספורט האמריקני הרי היה מקצועני מהרגע הראשון ולכן אף שחקן ששיחק בליגה האמריקנית לא יכל להשתתף בטורניר. כשבוטלה הדרישה הזו (רק ב1998) המועדונים עצמם סירבו לשחרר את השחקנים שלהם, ומאחר ואיגוד הבייסבול העולמי על גלגוליו וחלקיו אין שום סמכות מול הMLB, המייג׳ור ליג בייסבול, לא היה ניתן להכריח את המועדונים לשחרר שחקנים גם אם אלה רצו בכך. הסובלת העיקרית מכך היתה נבחרת ארה״ב שעלתה בהרכב משני שבמשני, מאחר וגם שחקני מיינור ליגס שהיו חתומים בקבוצות מהMLB לא שוחררו. הנפגעות המשניות היו כל הנבחרות שלהן שחקנים ששחקו בארה״ב, שגם הם עלו בלי הכוכבים הגדולים שלהם, ומכאן יצא שהטורניר עצמו נשלט ביד רמה על ידי נבחרת קובה שזכתה בו 25 פעמים.

בתחילת שנות האלפיים הבינו באמריקה שאם הם רוצים לפתח את השוק העולמי, כדאי להתחיל לשחק בייסבול בינלאומי, ולשחק אותו ברצינות. לשם כך הומצא טורניר הWorld Baseball Classic. למה קלאסיק? אז Baseball world cup היה כבר תפוס, ומנצחת הWorld Series מכונה הWorld Champion, אז הלכו על classic שלפי המילון שלי פירושו ״טורניר שמשוחק כבר הרבה שנים״. שיהיה. מה שכן, מאחר והבינו שם, בMLB, שחייבים לכלול שחקנים מהליגה של הגדולים, הטורניר נקבע לאוף-סיזן והמועדונים הונחו לאפשר לשחקנים המעוניינים בכך לשחק. הטורניר הראשון שוחק ב2006, ומאז התקיימו עוד 3, שהאחרון, אי אז ב2017 זכה להצלחה עם מליון צופים ביציעים ושידורים ברחבי העולם. הטורניר של 2021 נדחה מפאת קורונה ל2023, והנה אנחנו פה.

נבחרת ארה״ב, המנצחת של הWBC 2017, לקחו את הקלאסיק בקלאסה.

שיעור מולדת

עוד החלטה מבריקה של מארגני הטורניר היתה קביעת תנאי ההשתתפות של שחקנים. ברוב הטורנירים העולמיים נהוגה שיטת האזרחות, עם כל ההחמרות המוכרות שמטרתן למנוע מנבחרת למלא את שורותיה במבחר שחקנים שבינם לבין המדינה אין דבר וחצי דבר. בWBC הלכו על ההפך. כל מי שפוטנציאלית יכול להיות אזרח של מדינה שמשתתפת בטורניר, יכול לייצג אותה (מה שפותח את הדלת לרבבות ישראלים שיוכלו לשחק במדי פורטוגל!), לא משנה אם הפוטנציאל מומש, או שאם יבקש המממש לממשו, יתקל בסחבת בירוקרטית ותנאים מפה ועד הודעה חדשה. שחקן יכול תיאורטית לקבל אזרחות קוריאנית כי אמא שלו ניהלה מסעדה קוריאנית במשך חמש שנים? וולקאם! סבא-רבא שלך היה מסופח לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה? וולקאם! דוד שלך הלך עם חולצה של צ׳ה גווארה, ואתה מת על סיגרים קובנים? ביאנוונידו! וכמובן כמובן, אתה יהודי? אהלן ואהלן.

אז כן, כמה מרורים שאכלו חובבי הבייסבול באולימפיאדה בנסיון להסביר שזו בסופו של דבר כן נבחרת ישראלית, שאיאן קינסלר וראיין לווארנווי ודני וולנסיה וטיי קלי הוציאו אזרחות ישראלית וכל הדיון הזה, הרי שפה באמת קשה לכנות את הנבחרת ״נבחרת ישראל״ בלי להסתייג. נכון שיש בנבחרת אנשים שמחוברים מאוד, אם לא למדינה אז לפחות לזהות היהודית שלהם ולקשר של הזהות הזו לישראל, אבל גם יש כמה שלשמחתנו הסכימו לנצל את הדת של הוריהם לטובת השתתפות בנבחרת. הנבחרת עצמה כמובן מייצגת את איגוד הבייסבול הישראלי (למשל נבחרת הכדורגל שמייצגת ומשחקת תחת הסמל של התאחדות הכדורגל הישראלית) ומופיעה תחת הדגל והשם של ישראל, אבל, כאמור, זה לא ״באמת״ זה.

פורמט הטורניר ולוח הזמנים. ללמוד בע״פ, יהיה מבחן.

סדר עולמי חדש

מה שכן, כתוצאה מכך הרמה צפויה להיות גבוהה מאוד, וודאי בנבחרות עטורות שחקני מייג׳ור ליג כארה״ב, פוארטו ריקו (שטכנית שייכת לארה״ב, אבל הלכו פה על הגימיק כמו הבריטיות בכדורגל), הרפובליקה הדומיניקנית, ונצואלה וכן הלאה, אבל גם הנבחרות מהדרג השני והשלישי. בנוסף, הלכו פה על טורניר באמת עולמי, והמשחקים ישוחקו בשלוש מדינות. בית ד׳ (בית הקל״ב) ישוחק בloadDepot Park במיאמי, פלורידה, אצטדיונם של המארלינס, ויכלול נבחרות מהאזור, יחד עם ישראל ופוארטו ריקו שהמדינות אמנם לא מהאזור, אבל השחקנים כן… בית ג׳ ישוחק בצ׳ייס פילד, מגרשם של הדיימונדבאקס, בפיניקס, אריזונה, ושם האמריקנים לא אמורים להתקשות לנצח את השכנות מצפון ודרום לארה״ב (ואת בריטניה). משם, אנחנו עוברים לצד השני של האוקיינוס השקט, בית ב׳ ישוחק בטוקיו דום בטוקיו, יפן, ויכלול נבחרות מהאזור ואת הצ׳כים, ובית א׳, ישוחק באצטדיון עם שם מוזר בטאיוון ויכלול את טאיוון, ואת כל אלה שאתרע מזלן ולא נכנסו לכל הבתים האחרים (מה שלא ממש עודד שחקנים להגיע, יש לומר). הנבחרות עצמן הגיעו על סמך דירוג עולמי, דירוג בטורנירים הקודמים, והצלחה בטורניר מוקדמות שמילא את החסר.

בניגוד לשנים עברו, הטורניר עצמו ישוחק בפורמט רגיל. אם בטורנירים הקודמים אחרי סבב הבתים הראשון הגיע סבב בתים שני, הרי שעכשיו החליטו לפשט את הסיפור, ולעבור ישירות משלב הבתים הראשון לשלב רבע הגמר. ארבעת הבתים יתנהלו בשיטת ליגה, דהיינו 10 משחקים לכל בית, בין התאריכים 8-15 למרץ 2023. שתי המדורגות ראשונות מכל בית עולות. מנצחת בית א׳ תפגוש את המקום השני בבית ב׳ ולהפך בטוקיו דום ב15 וב16 למרץ, ומובילות בית ג׳ וד׳ ייפגשו במיאמי ב16 ו17 למרץ. חצאי הגמר והגמר ישוחקו במיאמי ב19 ו20 לחודש, והגמר כאמור ב21 למרץ, תשעה ימים לפני האופנינג דיי של המייג׳ור ליג בייסבול.

שחקני נבחרת ישראל ג׳וק פידרסון (שמאל), דני וולנסיה (מרכז) ודין קרמר. תדע כל אם עבריה.

הWBC אמנם הצליח לפתור רבות מהבעיות שליוו את הנסיון לכונן טורניר בייסבול עולמי, אבל עדיין לא פתר את הבעיה המרכזית, והיא, שמדובר בספורט של מדינה אחת. מסת הכשרון שיש לנבחרת ארה״ב לעומת כל שאר הנבחרות והפרשי הרמות בין הליגה האמריקנית לשאר הליגות בעולם (כולל יפן וקוריאה) הופכת את האמריקנים למועמדת הדי בלעדית לנצחון, במיוחד שהפרופיל של הטורניר עלה בעשור הקודם והביא לכך ששחקני הנבחרת האמריקנית הם באמת שחקני על, למגינת לבן של שאר הנבחרות (ובעלי ומאמני הקבוצות שיאלצו להפרד מהכוכבים שלהם למשך רוב הספרינג טריינינג). נכון שעדיין צריך לנצח, שיש גם המון מייג׳ור ליג בייסבול בנבחרות משאר יבשת אמריקה, שזה בייסבול ובשיטת נוק אאוט של משחק אחד הכל יכול לקרות, אבל נדמה שרוב הנבחרות יראו בעצם ההעפלה לשלב הנוק אאוט הישג. ודאי הנבחרת הישראלית שכרגיל מגיעה כאנדרדוג חסר סיכויים, ועוד לבית עם כל אותן נבחרות מהיבשת האמריקנית עם המון מייג׳ור ליג בייסבול בסגל.

עם כל ההסתייגויות, עדיין הWorld Baseball Classic הוא טורניר בעל חשיבות רבה לבייסבול העולמי. באופן קצת אירוני עתידו והצלחתו של הטורניר תלויה ברייטינג ובפופולריות שלו דווקא בקרב צופים אמריקנים חובבי בייסבול. ככל שהפרופיל של הטורניר יעלה, דווקא באמריקה, כך שחקני בייסבול אמריקנים מכל ה״לאומים״ יחשיבו את הנבחרת שלהם כבעלת חשיבות ויבחרו להשתתף בטורניר, ותעד ההשתתפות של שמות כמייק טראוט, שוהיי אוהטאני ופרדי פרימן. העובדה שבאמריקה יש קהל רב ממוצא היספני, לא מזיקה לפופולריות של הטורניר בקרב הקהל המקומי שאליו גם הMLB מכוון במיוחד בשנים האחרונות. מטרת העל היא כמובן העלאת קרנו של הבייסבול במדינות המשתתפות (בזכות השתתפות ובתקווה בזכות הצלחה בטורניר), ועידוד של תכניות הבייסבול המקומיות. אם הדבר יצליח, יתכן שבעוד 20 שנה נזכה לראות בנבחרות העולמיות שחקני מייג׳ור ליג בייסבול מקומיים, לא ״בפוטנציאל״, אלא באמת.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. זה ספרינג טריינינג והחובט הוא איזה מינור ליג invitee שאין לי מושג איפה הוא משחק. מעבר לזה, ביג דיל, ואם היו בסיסים מלאים והזורק היה פוגע בחובט, גם ג׳ף פסאן היה מעלה ציוץ בהטוויטר? ואם היה balk כמו במשחק של ישראל נגד רוסיה באליפות אירופה האחרונה? החבר׳ה אומרים על זה ״יאללה יאללה״, מה הכותרת, חובט קיבל strike 3 על פי החוק החדש. בעוד 10 שנים אף אחד לא יבין מה השוס.

    1. אגב, אותי תמיד מצחיק שזה שהשופט צריך לדמיין ריבוע פיקטיבי באוויר ועל פי זה לקבוע גורלות זה סבבה, אבל שעון שכולם יכולים לראות? מה זה?!? מאיפה הגיע החוק המוזר הזה?!?

        1. לא מבין את הגישה הזו, מה שטוב למשחק בשמונה אינינגס, טוב בתשיעי. למה שלא יבטלו את העבירות בחמש הדקות האחרונות של משחק NBA, או את האופסייד מהדקה ה80? זה כמו עם הcheck swing של ווילמר פלורס נגד הדודג׳רס, ״לא מסיימים ככה משחק״. זה שוב קידוש האלמנט האחרון של המשחק על פני כל השאר. שיהיה אסור לשופט לקרוא סטרייק 3 כי לא הגיוני שזה יסיים משחק.
          ובכלל, למה זה בסדר באינינג השלישי? השישי? למה שלא בשלושה אינינג הראשונים ישחקו עם 4 סטרייקס ורק אחרי זה ירדו ל3? עד ה6 כדור שנופל בתחומי המגרש הוא fair ורק מה6 לקווי הפאול יש משמעות? הרבה דברים לא הגיוניים בביסבול, אפשר לנצח מווילד פיץ׳, או dropped third strike, או שהרץ לא דרך על הבסיס השני וההומראן נפסל והלך המשחק. אלה החוקים, הם נקבעים בתחילת העונה ומשחקים אותם 23 אלף אינינג עד סוף העונה.
          עם כל הכבוד לבייסבול, המצב לא יכול להמשיך ככה, אט-באטס נמשכים חמש דקות. כל זריקה 40 שניות. אפשר להכין קפה, לשתות אותו, ללכת לשירותים ולחזור והספירה עדיין 2-2. זה לא אנושי. בקולג׳ים משחקים עם שעון זריקות ומשחקים שמה נמשכים שעתיים וחצי. משחק לפני 30 שנה נגמר 7-5 עם חילופים בשעתיים. אבל הזורקים והחובטים החליטו שמשום מה למשוך זמן זה הפתרון לכל בעיותינו, אז ניסו לרמוז להם שימהרו קצת, לא עזר. הם צריכים את המוזיקת כניסה, וסיבוב דאווין, ולסדר את החול, ולארגן את כל הביגוד והשריון, ולאמוד את כיוון הרוח, ולסקור את ההגנה, ואז כל הטקס של להכנס למוד של חבטה, ואז טיים אאוט כי לא מתאים להם, וכשהם מואילים בטובם להתייצב אז הזורק עסוק בשאלות קיומיות של מהות הכדור ומה היא משמעות הזריקה, ולוקח לו חצי דקה להחליט שהוא בשל לקבל את הסימן של הזורק. אז חלאס, שיתייצבו תוך 10 שניות ויזרקו תוך 20. נמאס. ואם הקבוצה לא רוצה שהמשחק ייגמר לה על השטות הזו, שתשיג יתרון באינינגס לפני כדי שלא תהיה תלויה באינינג האחרון ותאמן את החובטים שלה בלהתייצב בזמן לחבטות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט