ניקוד המינימום על מנת להיכנס לרשימה הינו +45
הנוסחה:
נקודות שמשתלבות עם %TS – כולל את כל תקופות הליגה
לדוגמא: שחקן שקלע 25 נק' ב-TS של 52%, מחלקים 52 ב-50 (שהוא ממוצע היעילות), ומקבלים את היחס 1.04, שבו כופלים 25 נק' שהשחקן קלע, ומקבלים 26 נק' בשילוב עם יעילות שמתווספות לחישוב הכללי. כנ"ל במקרה של %TS שלילי – מחלקים ב-50, ומכפילים את היחס (השלילי) שמקבלים בנק' שקלע השחקן.
אסיסטים/איבודים
אסיסט שווה 2 נק' פוטנציאליות בסופו של מהלך מוצלח. (גם אס' לשלשה נחשב כ-2 נקודות מכיוון שהוא תלוי יותר ביכולת של השחקן הקולע מאשר באסיסט של השחקן המוסר, לעומת הקליעה לשתי נקודות שהיא יותר שוויונית).
על אותו עיקרון גם איבוד כדור שווה 2 נק' פוטנציאליות שלא התממשו, לכן אנו מפחיתים את מספר האסיסטים במספר האיבודים ואז מכפילים ב 2. (כנ"ל במקרים של יותר איבודים מאסיסטים).
לדוגמא: שחקן א' שמסר 8 אס' ואיבד כדור בודד : 7 = 1 – 8, לאחר מכן: 2*7= 14 נק' סה"כ.
שחקן ב' שמסר 10 אס' ואיבד 5 כדורים: 5=10-5, לאחר מכן: 2*5 = 10 נק' סה"כ.
** שחקן בעל יחס אס'-איב' טוב יותר, ייזכה לניקוד גבוה יותר.
בשנים שלא צויינו מספר האיבודים, מס' הדקות יתורגמו למספר האיבודים. (כל 10 דק' שווה לאיבוד כדור).
ככל שהשחקן שיחק יותר כך הוא יאבד יותר, אבל מי שאינו רכז יקוזז ממנו איבוד 1 לטובתו, מכיוון שהוא פחות מחזיק את הכדור בהתקפה ובכך ייפחתו סיכוייו לאיבוד כדור.
לדוגמא: רכז שמסר 8 אס' ושיחק 41 דקות החישוב יתבצע כך: 3.9=8-4.1, לאחר מכן: 2*3.9= 7.8 נק'.
לשחקן שאינו רכז, דהיינו בעל 3.1 איב', החישוב יתבצע כך: 4.9=8-3.1, לאחר מכן: 2*4.9= 9.8 נק'.
ריבאונד הגנה והתקפה
ריבאונד התקפה מהווה פוזשן נוסף, ומכיוון שפוזשן נוסף שווה בקירוב לנקודה אחת, כל ריבאונד התקפה שווה נקודה. ריבאונד הגנה מביא גם הוא לפוזשן, אך מכיוון שקל יותר להשיגו וערכו נמוך מריבאונד התקפה, הוא יהיה שווה למחצית ממנו: דהיינו 0.5 נק'.
לדוגמא: שחקן קלט 8 ריב' הגנה ו2 התקפה יקבל 4 נק' על ההגנה + 2 נק' על ההתקפה. סה"כ 6 נק' על סך כל הריבאונדים.
** בשנים שלא צויינו פילוח הריבאונדים:
בהיעדר נתוני פילוח ריב' הגנה והתקפה ייחשב שעל כל 2 ריב' הגנה ייחושב ריב' התקפה אחד.
לדוגמא: שחקן הוריד 9 ריב' כללי, אזי הוא הוריד 6 הגנה (השווים 3 נק') ו3 התקפה (השווים 3 נק'). סה"כ: 6 נק' על סך כל הריבאונדים.
בתקופה הישנה (עד סוף שנות ה60) היו פחות שחקנים מסיביים וגבוהים, וכך נוצר מצב שמומחי ריב' (עצומים בכל תקופה), כמו ווילט וביל ראסל קלטו יותר ריב' בין היתר, מכיוון שלא הייתה להם מספיק תחרות בתחום.
למרות זאת, כשלעצמם הם מומחי ריבאונד שהיו בוודאות בטופ בתקופה זו או בכל תקופה אחרת, מכיוון שהם היו חיות צבע אתלטיות עם חוש נהדר לריבאונד, שגם אף אחד לא התקרב לממוצע הריב' שלהם בתקופתם כלל.
במקרה של השניים בלבד יקוזז מהם רבע מהריב' הכללי, כך שמצד אחד יורד להם ניקוד על תחרות נמוכה בתחום, אך ההורדה היא סבירה ומכיוון שהם ריבאונדרים איכותיים, הם עדיין ייזכו לניקוד גבוה המתאר את כישורם ההולם בתחום.
לדוגמא וילט/ראסל הורידו 20 ריב', מקזזים להם רבע ונשאר להם 15 ריב' כללי שאיתם מחלקים ב3 (ממשיכים מפה בשיטה הנ"ל שהוסברה לשאר השחקנים בתקופה זו). 10 ריב' הגנה השווים 5 נק' + 5 ריב' התקפה השווים 5 נק'. סה"כ: 10 נק' על סך כל הריבאונדים.
הגנה:
** אזכיר שמדד ההגנה חל על כל התקופות כאחד.
הגנה קשה "לכמת", הגם שיש שחקנים שחוסמים וחוטפים בכמות גבוהה, אך זה לא מעיד בהכרח על איכותם בהגנה. (כמו כן יש תקופות שניתן לחסום ולחטוף יותר, אך אין זה אומר שהם שחקני הגנה נעלים משחקנים ששיחקו בתקופות שפחות היה ניתן לחסום ולחטוף).
על מנת להעריך טיב של שחקן הגנה, בכלל לא מספיק להסתמך רק על בחירות לחמישיות ההגנה, אלא מחוייב להסתכל על התמונה הכוללת. לבחון זאת באופן "מקובע", יוצר לעיתים רבות עיוות של המציאות.
אני לוקח בחשבון מס' פרמטרים:
1. בחירות לחמישייה ראשונה ושנייה בשנים הקרובות להובלת השחקן את קבוצתו לתואר. (בלי "קיבעון" למספר בחירות מסויים ולתחימת זמן של הבחירות).
2. בדיקת הפרופיל הפיזי של השחקן – ניטור יכולותיו הפיזיות והאתלטיות, המשפיעות על האימפקט ההגנתי שלו.
3. הערכה עד כמה השחקן היווה את העוגן ההגנתי של קבוצתו.
4. חסימות וחטיפות אינם חזות הכל כלל, אבל כן אקח אותן בחשבון בצורה מושכלת ומידתית בעת הצורך.
5. תשומת לב לגילו / מצבו הגופני של השחקן. לא אתן ניקוד דומה לשחקן הנמצא במצב פיזי השונה מהתקופה שהיה בשיאו. במקרה זה אתן לאותו שחקן ניקוד בטיר שלפני הטיר המקורי שהוא היה בשיאו.
את הענקת הניקוד אחלק ל 4 טירים:
שחקן הגנה בינוני ומטה – שחקנים אלו לא ייקבלו ניקוד כלל.
שחקן הגנה טוב – שחקנים אלו יקבלו הוספה של 5 נק'. (לא מחוייב בהכרח בבחירות לחמישיות ההגנה בטיר זה על מנת ששחקן יקבל את הניקוד).
שחקן הגנה מצויין – שחקנים אלו יקבלו הוספה של 10 נק'.
שחקן הגנה עילית – שחקנים אלו יקבלו הוספה של 15 נק'.
** האימפקט ההגנתי של שחקן גבוה המגן על הטבעת גדול יותר מהאימפקט ההגנתי של שחקן פרימטר, ולכן יש לקחת זאת בחשבון.
רק הביגמן עם היכולות המצטיינות ביותר בתחום ההגנתי יכול להיחשב בטיר של "שחקן עילית", ולקבל את מקסימום הניקוד: 15 נק'. ביגמן ברמה אחת פחות ייסתפק ב 10 נק'.
שחקן הפרימיטר המצטיין ביותר בהגנה ייקבל הוספה של 10 נק'. שחקן פרימיטר ברמה אחת פחות ייקבל הוספה של 5 נק'.
נסיון ענק. כיצד מייקל אינו ב-טיר טופ 15 לגיטימי? ומה קוואי עושה ב-הגירסה הטובה ביותר – פירוט? השקעה אדירה. נסיון מקורי. אני מעלה את הפוסט להדבקה ומוריד את המעורב שלי.
תודה רבה. מעריך מאוד.
מייקל עם 5 MVP בנוסף ל6 אליפויות דומיננטיות ששווה מן הסתם מועמד בכיר לGOAT.
קוואי בעונת האליפות היה סקורר אפקטיבי ושומר מדהים.(הפירוט מופיע למעלה בצורה מפורטת).
לא ברורה השאלה!!! ברור שמייקל בטיר הראשמור של הדומינטיים ביותר!!!
מעניין מאד, תודה
ושוב אני עם מבחן העין ופחות מתחבר לקטע הסטטיסטי.
סטף שהוא ללא ספק אחד מ 8 השחקנים הכי טובים בהיסטוריה שפשוט לא מסתדר עם המודלים שלך.
מבין שיצא במודלים שדוראנט מקבל ציון כזה של 5 אבל זה לא מסתדר לי בכלל.
ביל ראסל עם דומיננטיות שאין כמוה שהביא (עם עוד כמה חברים מוכשרים) 11 אליפויות לא מסתדר עם המודל.
אני סובייקטיבי?
ההשגות שלך במקום. המודל לא בודק את השפעת השחקן על הסטאטיסטיקה של חבריו לקבוצה או לחלופין את הערך של WOR (מדד שמבטא כמה נצחונות השחקן מושיף לקבוצה מול מחליף). השורה התחתונה של מספר האליפויות של ראסל מצביעה על משהוא שהיה לו ולאחרים לו שעשה את הקבוצה שלו לטובה יותר.
תודה רבה.
מבחן העין הוא שלך בלבד כמובן, אבל מבחינת דומיננטיות של שחקן נטו, קרי ברמתו של דוראנט וראסל ללא קשר של כמות האליפויות (שמושפעת מגורמים רבים אחרים שלא ממש קשורים לשחקן כגון: פציעות, רמת יריבות באותה תקופה וכו')
אין עולם
יקום
גלקסיה
דירוג של ESPN
דירוג של אוהדי בוסטון
דירוג של שונאי הלייקרס הי״ד
שמג׳יק חיים של מומי לא טופ 5
היתה לו קריירה קצרה, כמו לבירד.
זה לא רק, הוא לא היה דומיננטי כמו חמשת הגדולים.
זה נתון שאני לוקח בחשבון.
מומי, תכלס התגעגענו, למעט ה G ליג
הדירוג לא בוחן רק דומיננטיות הישגית, הוא בוחן תרומה בכל האספקטים הסטטיסטיים, ובזה הוא לא שייך לגדולים ביותר.
אתה בטוח שאתה מדבר על מג’יק שלנו?
9 פעם הגיע לפי הטבעת
5 פעם זכה בטבעת
3 אם וי פי גמר ועונה רגילה
4 פעם מלך האסס׳ פעמים מלך החטיפות
9 פעמים חמישית העונה
בחייאת שושו, לך לישון על האף של סקוטי פיפן
לזכות באליפויות זה המון תלוי סיטואציה.
כמה טבעות היו למג'יק במידה וקארים לא בלייקרס?
לא לכל שחקן יש הזדמנות להגיע לכמות גבוהה של גמרים ולזכות. לא כולם שיחקו בקבוצות היסטוריות כמו מג'יק.
לכן בחנתי את הדומיננטיות שלו בשנות הגמר והזכיות והיא אכן מרשימה, אך לא באותה סקאלה של חמשת הראשונים, ודי דומה לשחקנים שנבחרו בקבוצת "טופ 15"
כתוב בהקדמה שאין כאן הגדרה של הכדורסלנים הטובים ביותר.
כבוד.
שיטת ניקוד שבעליל לא הונחתה על ידי דעה מהבית.
.
לברון מדורג נמוך מדי בהגנה. 09' – 10' – 11' – 12' – 13 חמישיית הגנה ראשונה. 14' חמישיית הגנה 2.
ב-13' סיים שני בהצבעה לשחקן ההגנה של העונה,
ב-12' סיים 4,
ב-10' סיים 4,
ב-09' סיים 2.
בחרו בו בגלל התאגיד
מי הם אותם אנשים שבחרו בו בגלל "התאגיד" ואיזה תאגיד יכל היה להיות בעונת 09' או 10'?
היו לו עונות טובות אתה חושב אני זוכר מה היה לפני 12 שנה? חחחחח כל מה שאני זוכר זה שהיה לו קליר פאת. אבל אז הוא לפחות שיחק הגנה. אבל חצי מהבחירות שלו לחמישיות הגנה זה התאגיד. כמו אצל הרבה כוכבים אחרים אגב AKA כריס פול ואפילו קובי בשנים שהיה קונוס נבחר לחמישיות ההגנה.
אתה משום מה לא עונה על השאלה.
מי הם אותם אנשים שהצביעו בגלל "התאגיד" ב-2009?
הוא לא זוכר כלום, רק שהיה קליר פאת את זה הוא כן זוכר
תודה רבה.
בשנים הרלוונטיות לברון קיבל את הדירוג המלא. שנים שהוא היה בחמישיית ההגנה הראשונה, הוא קיבל ניקוד 15 בהגנה, שהסך שלו מופיע בשנה הספציפית. ב"פירוט נרחב של עונות השחקן +50"
יפה מאד, השקעת עבודה. היה מעניין. עם המסקנות אשאר עם מבחן העין שלי 🙂
תודה רבה.
תודה.
אין ספק שדייוויס שחקן טוב מבירד, קובי, דאנקן, מג'יק וסטף.
מחזק את מבחן העין.
https://giphy.com/gifs/jeffdunham-funny-jeff-dunham-bubba-j-Pgp4eR2qugAlYsEt4e
מחזק את העין ומחליש את הזין
חחחחחחחחחחח
יותר מלברון זה קאווי הנכה המדדה הזה חחח מה הוא בכלל עושה שם? אפילו לא היה MVP או קרוב לזה. שחקן ששיחק 2 פלייאופים טובים כל הקריירה ובאחד מהם נפצעו דוראנט וקליי ויצא לו אליפות. בזיון.
תודה.
כל הכבוד על ההשקעה והעקביות
תודה רבה.
יכול לחלוק קצת על חלק מהדירוג הסופי. אני פחות איש של מודלים סטטיסטיים אבל בכל אופן לקחת פה נסיון מעניין מאוד לכימות סטטיסטי ובהחלט חייב להעריך את ההשקעה והזמן שבטוח זה לקח ממך. בטח שבסוף מדובר באתר שהכל נעשה בו בהתנדבות..
תודה רבה.
זה אכן לקח זמן רב והשקעה מרובה, אך העשייה היא ברובה מהנה.
כל הכבוד על העבודה וההשקעה, נתת עבודה. לעניות דעתי, בסופו של יום, אין שום מדד שיכול למדוד גדולה הסטורית. זה קצת כמו הדירוגים האלו של מנתחים פלסטים שקובעים מי היא האישה הכי יפה בעולם על בסיס סימטריה, מרחק עיניים, גודל אף וכיוב. יש דברים שהם פשוט לא מדידים.
תודה רבה.
גדולה היסטורית מתבססת לא רק על "מראה עיניים".
כדורסל זה ספורט מדיד ביותר, וכדי לבדוק גדולה בהחלט צריך להשתמש בפרמטרים סטטיסטיים ככל האפשר בנוסף ל"מראה עיניים".
+1, אהבתי את ההשוואה
כל הכבוד על ההשקעה.
אוסק רוברטסון נכנס לחישוב? לפי החישוב שלי, בעונת הטריפל דאבל (62) היו לו כ54.5 נק' אם הוא מקבל שחקן הגנה בינוני ומטה (מקום 21) וכ59.5 נק' כשחקן הגנה טוב (מקום 13) (לא היו פרסי הגנה אז).
תודה רבה.
בי O לא הגיע לגמר בשיאו אלא רק יותר מאוחר שהצטרף לקארים וזכה באליפות.
קשה לדרג שחקן שלא הגיע לגמר כלל בשיאו לעומת שחקנים אחרים שעשו זאת.
למרות זאת מבחינת כישרון הוא שם, אך הוא ללא שום הישג בפלייאוף. גם לא גמר.
צודק, טעות שלי.
תודה רבה נ.ב.א בדם, דיונים שלא מפסיקים להיות מעניינים.
הדירוג שלי (לא שזה רלבנטי, סתם כי בא לי)
1. ביל ראסל, קארים, מייקל
2. בירד, מג'יק, לברון
3. טים דאנקן (למרות שלאחרונה אני מתחיל לחשוב שיתכן שהוא בדרגה 2 עם בירד וחבר מרעיו).
אחר כך זה כבר פחות ברור – ווסט, צ'מברליין, שאק, קובי, האקים, סטף, דוראנט, יאניס, דירק, ועוד…
תודה רבה מאנו.
אני נותן יותר משקל לדומיננטיות, אבל זו כמובן דעתך.
מסכים לגבי דאנקן. קצת כמו ראסל (באופנים שונים), הסטט' האישי שלו לא יוצא מהדף כמו אצל חלק מהאחרים. כל מה שהוא עשה זה להיות הפרוספקט הבכיר לפני הדראפט, ולהיות לאורך 15+- השחקן הכי טוב בעמדה שלו בליגה , ובחלק מהזמן הכי טוב נקודה. אנשים שוכחים שהוא נבחר first team all nba כרוקי!! אני חושב שמאז זה לא קרה. לקח מועדון שהיה בצמרת שנים אבל עמד בצומת דרכים, והוביל אותם לאליפות בשנה השנייה (!!) שלו בליגה. מי עוד עשה את זה מאז מג'יק ובירד? רק דאנקן. ולא סתם, אפילו דיוויד רובינסון (ארגיובלי טופ טן סנטרים בהיסטוריה) הודה שדאנקן היה טוב ממנו כבר בפריסיזן של עונת הרוקי. וכדי להוכיח שלא היה זה פלוק, הוא זכה בעוד ארבע אליפויות אח"כ. לדעתי — היה צריך להיות finals mvp בכולם. מלבד 2016, אולי 15, הוא היה ה-cornerstone של הספרס. פלייאוף בכל העונות בליגה, תמיד תחרותיים, כמעט תמיד בצמרת. קבע state of mind מדהים ושונה ומיוחד למועדון שלם.
.
אמר מי שאמר ש-all arts should inspire to music.
כל שחקן שרוצה להישאר במועדון אחד (סטף כדוגמא המובהקת) וליצור שם legacy, ומעבר – ליצור מועדון, שם, סמל, זהות, אופי, and dare I say it — ערכים —
Should inspire to Tim Duncan
א. כל מילה
ב. אני אוסף כל מיני נתוני דאנקן כאלה, שחולפים להם במרשתת מפעם לפעם, והם, ברובם, מדהימים, אבל גם חמקמקים, כלומר אף אחד מהם לא באמת מקיף את פועלו של האיש. זה כנראה נכון גם בנוגע לשחקנים אחרים ברשימה, אבל איכשהו אצל דאנקן זה נראה לי יותר משמעותי.
.
ה"ביג פונדמנטל" כאילו מסביר את זה – ומרמז שהוא עשה דברים פשוטים יחסית, אבל ברמה הגבוהה ביותר, ומשך שנים ארוכות – וגם זה נכון, אבל לדעתי יש שם יותר מזה ופשוט קשה לשים האצבע.
.
כתבתי פעם שבעניין הזה דאנקן קצת מזכיר לי את אריק איינשטיין – עשיה שקטה, רחבה ומשמעותית, אבל גם אצל איינשטיין קשה להצביע על מה בדיוק עושה את זה, יש לא מעט זמרים שעולים עליו בלא מעט מהפרמטרים ה"רלבנטיים", אבל אף אחד מהם הוא לא אריק איינשטיין.
.
נדמה לי שיש איזה יסוד אקזוטי שנקרא על שם איינשטיין ("השני", אלברט) איינשטייניום. אז כמטאפורה אומר שגם לאיינשטיין (הזמר) ולדאנקן יש יסודות כאלו, פשוט עוד לא גילו אותם. דאנקניום.
תודה רבה. מסכים איתך שזה המודל הכי מוצלח עד היום. ישר כוח!
.
המלצה שיכולה אולי לעזור – במקום להסתכל רק על נקודות למשחק, מעניין ולמדוד איזה אחוז מסך הנקודות של קבוצתו השחקן קלע (למשחק/לעונה), ואיזה אחוז יחסית לממוצע בליגה.
.
למשל, בעונת 05-06, כשקובי קלע 35+ למשחק, הממוצע בליגה היה 97 נקודות לקבוצה, והלייקרס היו על 99.5 נקודות.
.
כשהארדן ב-18-19 קלע 36 נקודות למשחק, הממוצע בליגה היה 111 נקודות, ושל יוסטון היה כמעט 114.
.
אז נכון, הארדן קלע קצת יותר, אבל קובי היה יותר דומיננטי לדעתי (על אף אי הצלחה בפלייאוף).
.
בכל אופן, יכול לעזור 'לנרמל' תקופות וכו'.
דרך צלחה!
תודה רבה.
תודה על ההשקעה,
.
למה לא לברור את זה פשוט לפי פלוס/מינוס? אולי של פלייאוף של כאלה שהגיעו לגמר.
אז לא צריך להתחיל להתחשב בכל מיני דברים כמו מה היה הגובה של השחקנים ששיחקו בשנות השישים, וכמה באמת שוות הנקודות.
.
יכול אולי גם ללכת על מדד PER שבניגוד לפלוס/מינוס הולך עד דברי ימי הליגה. וגם שם שחקנים שהגיעו לגמר כי אחרת ניקולה יוקיץ' ייצא לך השחקן הכי דומיננטי בהיסטוריה (אולי זה נכון?). שלושת הPERים הכי גבוהים של שחקנים שהגיעו לגמר אגב, יהיו של ג'ורדן, לברון וסטף קרי (בסדר הזה). אני אהיה מרוצה מזה אבל כאן זו סובייקטיביות…
.
צריך לציין גם שלהיות ממש טוב בסטטיסטיקה מסויימת – זה לאו דווקא טוב לקבוצה. אף מלך סלים לא זכה באליפות מאז שאק ב-2000 (ופרט לג'ורדן שעשה את זה 6 פעמים – מלכי סלים שלוקחים אליפות זה מצרך די נדיר).
מלכי אסיסטים שלוקחים אליפות זה מצרך עוד יותר נדיר – בין מג'יק באייטיז (נראה לי 1987) ללברון ב-2020 עברו יותר מ-30 שנים.
אז זה מעלה את השאלה האם מדובר בדומיננטיות מול היריבות של הקבוצה או מול הקבוצה של השחקן עצמו (זה לא אמור לעניין את היריבות).
.
וכפי שציינו – קצב המשחק משתנה לאורך השנים – אז הסטטיסטיקות חייבות להיות באיזשהו יחס לאלו של הליגה בכל עונה.
תודה רבה.
מדד פלוס מינוס לא נותן התייחסות לתרומה סטטיסטית של השחקן לקבוצתו, וזה מטרתו של הדירוג.
מדד הפר לא תמיד מדוייק ובנוסף לא צריך לתגמל שחקן ששיחק פחות דקות משחקן שיכול לשחק ולתרום יותר.
שינוי בסטטיסטיקה בעקבות קצב המשחק, יעוות את הסטט' היבשות.
לא בהכרח שינוי בקצב המשחק יעלה או יוריד שחקנים בצדק בממוצעיהם. ניתן בהחלט להניח שקצב משחק גבוה הוא פחות ריכוזי לכוכבים וקצב משחק נמוך הוא יותר ריכוזי בשביל הכוכבים ומביא אותם יותר לידי ביטוי.
לדעתי כל תרומה סטטיסטית של שחקן חשובה ואין לשנות אותה בלי סיבה שהיא לא קונצנזוס מובהק וברור.
לדעתי אין צורך לשנות סטטיסטיקות רק בשביל טענות קצב משחק, שאולי במחשבה השחקן הנתון יכול היה לקלוע יותר או פחות.
את הסטטיסטיקה שהשחקן תרם בתקופה שבה שיחק מציינים, בלי ספקולציות של מה אם? כי אין לזה סוף.
זו דעתי.
פלוס מינוס בדיוק בודק את התרומה לשחקן. זה מה שהקבוצה עושה כשהשחקן על המגרש. נגיד אם שחקן יכול לעשות 0 בכל נתון וקבוצה תרוץ איתו לפלוס 15 מצטבר כל משחק – הוא לא נכס מדהים?
.
אם החלטת להתייחס לריבאונד בתלות בתקופה ולשנות את הניקוד שלו – למה לא לבדוק את זה בצורה פחות שרירותית? ולמה לא לכל הסטטיסטיקות?
קצב המשחק הנמוך כן גרם לממוצעי נקודות יותר נמוכים אצל כוכבים – אבל בלי קשר – יכול להיות קצב נמוך יותר והכוכב מפציץ… זה רק ידגיש את מה שאתה מחפש…
.
ואגב, דייויס ב2020 לפני קובי, קרי, בירד, שאק ב2000 (!!!)…
הפלוס מינוס מתייחס לעוד שחקנים שמשחקים עם השחקן וזוקפים את ההישג גם לזכותם.
אולי הרכבים מסויימים טובים ולא רק השחקן הספציפי. תרומה על ידי סטט' מפורטת ואישית לכל שחקן בנפרד יותר טובה בעיני ויותר מסבירה מה הוא תרם לקבוצתו.
הסיבה שהתייחסתי לריבאונד בלבד היא שבשנים אלו היו באופן מובהק וברור פחות שחקני פנים גבוהים ומסיביים ביחס לשנים אחרות וזה גרם למומחי ריב' (טובים בכל תקופה), לקטוף (במספרים לא הגיוניים) בהרבה יותר, הרבה בגלל עובדה זו. הורדתי להם במידה סבירה לטעמי ועדיין הם קיבלו ניקוד שהולם את יכולתם בתחום. בכל שאר הסטט' לא הייתה סיבה הגיונית לנגוע ולשנות.
בקצב המשחק נשאר חלוקים כי אני לא יוסיף או יוריד לשחקן ממוצעים רק בטיעון שאולי קצב משחק השחקן היה תורם אחרת, שכלל לא בטוח שזה היה כך.
דיוויס בפלייאוף 20 היה מפלצת כדורסל שקלעה בסביבות 27 נק' בטרו שוטינג גבוה מאוד+היה שומר עילית. מרבית ציונו הגבוה ניתן בשל כך.
אם דיוויס של פלייאוף 20 היה בריא כל הקריירה הוא היה כבר עכשיו עם עוד אליפות או 2 + MVP, ואחד השחקנים הטובים בעולם כיום.
איתו זה שאלה של בריאות, יכולת תמיד הייתה לו בשפע.
לא. אם שחקן לא משנה על המגרש הפלוס מינוס יראה את זה כי הוא נבדק רק בדקות שבהן הוא משחק. אם הוא מוקף בכוכבים גדולים אבל בלעדיו הם במינוס זה מעיד על הצורך בו.
.
לגבי דייויס – ה"אם" הזה של הפציעות, זה משהו שאפשר לראות מהנתונים?
גם שאק ובעיקר בירד הסתבכו עם פציעות… אבל לעניין עונת שיא – אני פשוט לא רואה איך דייויס בעונת 2020 עולה עליהם.
אני פחות מאמין במדידת שחקן בדרך הזו – היא פחות מפורטת על יכולתו של השחקן בלבד, ותלוייה בעוד 9 שחקנים מלבדו.
אם זה כך אז למה יש סטטיסטיקות רבות. לשיטתך זה די חסר ערך, נעשה מדד פלוס מינוס לכל שחקן ונמדוד כך. אני פחות מאמין בשיטה זו.
בעונות לא בריאות של דיוויס הוא כמובן לא יימדד. אם אתה חש שדיוויס לא עולה עליהם זו זכותך המלאה. לטעמי הוא היה דומיננטי ביותר בפלייאוף זה.
קודם כל כדורסל הוא ספורט קבוצתי. אז חשוב לדעת מה קורה סביבו. אתה גם בודק "דומיננטיות" שזה בהגדרתו המילונית כוח על משהו – אתה חייב "אחרים" לבדיקה הזו, אחרת אתה לא בודק דומיננטיות.
לגבי דייויס 2020 ושאק 2000… אני שם לך לינק להשוואה סטטיסטית ביניהן, שאק טוב בהן מדייויס בערך בכל דבר. הTS% שלו באמת יותר נמוך. אני לא הולך להתעמק בזה אבל זה אולי כי שאק היה נורא בקליעות עונשין.
.
ואני חייב לציין משהו. אני יותר בנאדם של סטטיסטיקה מאשר "מבחן העין". אבל אני רואה NBA כבר יותר מ-30 שנה. בזמן הזה היו העונות של ג'ורדן שבהן ידעת שיעצרו אותו רק בנס, והייתה עונת 99-00 של שאק. אני לא אוהד גדול של כדורסל כמו של שאקיל אוניל ועדיין… לא היו דברים כאלה מאז ולדעתי לא היו הרבה דברים כאלה לפני (אולי קארים ב-71? ומוזס מאלון ב-83?).
להגיד שדייויס ב-2020 היה איכשהו בר השוואה לזה כי "מודל סטטיסטי" אז זה כמו שאפתח מודל סטטיסטי שהרוח שהעיפה לי כובע מהראש בטיול לגליל היא יותר חזקה מהוריקן קטרינה.
בצד אחד יש לך את מי שהוביל את הליגה בנקודות, את הקבוצה למאזן של 81.7%, לקח MVP עונה רגילה ו-MVP גמר – ובצד השני יש לך את הסגן של לברון.
https://stathead.com/basketball/pcm_finder.cgi?request=1&sum=0&player_id1=onealsh01&p1yrfrom=2000&player_id2=davisan02&p2yrfrom=2020
אתה אולי חושב שהתכוונתי גם לעונה הסדירה.
הדירוג מודד פלייאוף בלבד בעונה ספציפית, ולפי כל המדדים:
נקודות עם ts, אס, רב והגנה. דיוויס עולה עליו ספציפית בריצת פלייאוף אחת.
זה לא אומר שהוא כשחקן דומיננטי משאק. הרי לא דירגתי אותו כלל בין 20 השחקנים הטובים בהיסטוריה.
שאק לאורך זמן היה דומיננטי ב3 אליפויות וזכה בmvp עונה סדירה וגמר והרבה חמישיות עונה. כמובן שהוא דומיננטי בהרבה מדיוויס. פשוט בריצת פלייאוף אחת דיוויס עלה עליו סטטיסטית.
אוקיי. הפלייאוף לא היה מובן. אני מסתכל ואכן דייויס היה לא רחוק ואפילו עבר אותו בכמה דברים.
.
ועדיין – כדאי להגדיר דומיננטיות ביחס למשהו (כנראה שביחס ליריבות ולא מי שלידך).
בשביל זה יש את הbpm באמת. וכיום אולי אפשר לבדוק נקודות של שחקן אל מול נקודות שקלעו שחקנים שהוא שמר עליהם
🤔
אני מעדיף להתייחס פרקטית לנתונים יבשים ומודד אותם רציונלית.
מי שרוצה לתלות את עצמו בסטטיסטיקות מתקדמות אינסופיות שיעשה העתק הדבק לשנים רלוונטיות וזהו, כמו רובוט.
אני הולך עם מדידית תרומת השחקן באספקטים בסיסיים אך מפורטים והגיוניים.
מעניין מאוד, מושקע ומנומק. אף אחד לא חייב להסכים עם המסקנות, אבל אני מסיר את הכובע בפני ההשקעה והעבודה. תודה רבה
תודה רבה.
העבודה היא סזיפית שלקחה מלא זמן, והרבה שינויים מעצבנים תוך כדי, אבל בסה"כ העשייה כיפית, מה גם שהתוצאה הסופית מלמדת (לפחות אותי), הרבה על האגדות, ואולי גם חלק ממכם לקח מהדירוג מסקנות כאלה ואחרות. גם הדיון עצמו הוא נהדר.
קצת קשה לבדוק שחקו אינדיבידואלי בספורט קבוצתי.
על פי התוצאות חמשת השחקנים הכי דומיננטית פר עונה הם:
מייקל
קארים
ווסט
ווילט
יאניס
בעוד שהשחקנים כמו בירד, דנקן, מג'יק, קארי יטענו שהגדולה שלהם זו עבודה קבוצתית.
—
החוקים בליגה השתנו מקצה לקצה אבל דבר אחד נשאר זהה. האלוף הוא זה שניצח את שאר המתחרים שלו.
לא בהכרח השחקנים האלופים יותר הם השחקנים הטובים ביותר. בלא מעט מקרים הם מנצחים וזוכים בתארים, הרבה בגלל רמת הקבוצה הגבוהה שבה הם משחקים ופחות בגללם ויכולתם האישית.
חופשי. אני מחדד את הנקודה שלך ועוזר למומיס והשמעונס להבין את מה שעשית פה. אם הם עדין קוראים את התגובות…
נצחון של יאניס עם קבוצה לא מבריקה הוא הרבה יותר קשה מנצחון של קארי עם קבוצה מבריקה.
עכשיו יבואו טיעוני שריקות אוויר ותאגיד למינהם…. .
+25
זה אחד הגורמים העיקריים שגרמו לי לרצות לייצר דירוג דומיננטיות.
שייתנו יותר הערכה לשחקנים גדולים ודומיננטיים שלא תמיד הסיטואציה הייתה לטובתם.
אגב עוד מחשבה של אוהד טניס שמשחק הרבה זוגות.
מידי פעם דומיננטיות במשחק קבוצתי זה לעשות סינרגיה יותר טובה.
אולי למחקר הבא שלך…. גיבורים אלמוניים
השקעה יפה
אהבתי
🙂
תודה רבה🙂
[…] ** הניקוד בטבלה מבטא את היכולת האישית שמתבססת על המדד שלי, שפורסם באתר. קישור – https://hoops.co.il/?p=283560 […]