סיכום חצי עונה ביורוליג ובלוג חי למשחק הבית של מכבי נגד פרטיזן בלגרד / צוות הופס כדורסל אירופי

אתר היורוליג

הערב בשעה 21:05 תארח מכבי תל-אביב את פרטיזן בלגרד במסגרת המחזור ה-18 של היורוליג שהוא גם המחזור הפותח של הסיבוב השני. לכן, התכנס צוות הופס כדורסל אירופי כדי להציג את נבחרי חצי העונה שלנו, בצירוף סקר על כל אחד מהפרסים המחולקים כאן כדי להתחשב בדעת הקהל. נפתח עם הצגת הטבלה, נעבור אל כמה תופעות העונה ונסיים בתארים שאנו מחלקים היום.

*הטבלה והנתונים בכתבה לא כוללים את משחקי אתמול*

איתנו בצוות היום – דרור פישר, שחר צ'קוטאי ועמיחי קטן.

הטבלה:

תופעות העונה:

הצפיפות לכל אורך הטבלה – 6 ניצחונות בלבד מבדילים בין המקום הראשון והאחרון, כש-5 הראשונות מחזיקות באותו מאזן, וכך גם מקומות 7-10, 12-13 ו-14-17. אלבה ברלין האחרונה מרוחקת רק 4 משחקים מהמקום ברבע הגמר, ואילו 5 המוליכות מובילות רק ב-2 משחקים על קבוצות שנמצאות מחוץ לשמינייה המובילה.

יתרון הביתיות – כל 12 הקבוצות הראשונות בטבלה מחזיקות במאזן חיובי במשחקי הבית, לעומת 5 קבוצות בלבד עם מאזן חיובי במשחקי החוץ, ובסך הכל, קבוצות הבית עם 60.8% הצלחה (93/153). ככל שהליגה צמודה יותר ככה הביתיות משפיעה יותר בדרך כלל,

הישראלים – תמיר בלאט נותן עונת שיא אישית באלבה ברלין, יובל זוסמן מקבל דקות קבועות ותורם הגנה טובה מאוד ולפעמים גם קליעה, ים מדר בכושר טוב מאוד לאחרונה, רומן סורקין הפך לגבוה משמעותי אצל מכבי, ג'ון דיברתולומאו מקבל דקות קבועות לאורך כל העונה, וגם ג'ייק כהן לאחרונה, ומאמן ישראלי מוביל את מכבי ביורוליג, משהו שלא קרה כבר כמה שנים.

תארים אישיים:

חמישייה שנייה:

דרור: לוקה וילדוזה (הכוכב האדום בלגרד), לורנזו בראון (מכבי תל-אביב), דזנן מוסא (ריאל מדריד), ג'ונתן מוטלי (פנרבחצ'ה), מתיאס לסור (פרטיזן בלגרד).

שחר: קינן אוונס (ז'לגיריס), מייק ג'יימס (מונאקו), גבריאל דק (ריאל מדריד), דזנן מוסא (ריאל מדריד), ג'ונתן מוטלי (פנרבחצ'ה).

עמיחי: קוסטאס סלוקאס (אולימפיאקוס), מייק ג'יימס (מונאקו), דזנן מוסא (ריאל מדריד), דריק וויליאמס (פנאתנייקוס), מתיאס לסור (פרטיזן בלגרד).

חמישייה ראשונה:

דרור: מרכוס הווארד (באסקוניה), מייק ג'יימס (מונאקו), וויל קלייבורן (אנדולו אפס), סשה וזנקוב (אולימפיאקוס), אדי טבארס (ריאל מדריד).

שחר: ואסיליה מיצ'יץ' (אנדולו אפס), לורנזו בראון (מכבי תל-אביב), מרכוס הווארד (באסקוניה), סשה וזנקוב (אולימפיאקוס), אדי טבארס (ריאל מדריד).

עמיחי: לורנזו בראון (מכבי תל-אביב), מרכוס הווארד (באסקוניה), וויל קלייבורן (אנדולו אפס), סשה וזנקוב (אולימפיאקוס), אדי טבארס (ריאל מדריד).

MVP:

דרור: סשה וזנקוב (אולימפיאקוס) – אולימפיאקוס בין מוליכות הטבלה, והרבה מזה מגיע בזכות הפורוורד הבולגרי שממשיך במגמת השיפור שלו בכל אחת מהעונות בקבוצה, והפעם הוא עומד על 18.5 נקודות ו-6.9 ריבאונדים ב-59% מהשדה, 45.7% לשלוש ו-88.1% מהקו.

שחר: לורנזו בראון (מכבי תל-אביב) – מכבי רחוקה שני משחקים בלבד ממובילות הטבלה, וזה בעיקר בזכות אלוף אירופה הטרי של הנבחרות שמוביל אותה עם 17.6 נקודות (מקום 5 ביורוליג) ו-6.5 אסיסטים (מקום 2) ב-32.5 דקות (מקום 4). הפער בין מכבי עם בראון למכבי בלעדיו הוא כנראה הגדול ביותר עבור שחקן ספציפי, מה שאומר שבראון הוא השחקן שהכי משדרג את הקבוצה שלו.

עמיחי: אדי טבארס (ריאל מדריד) – שחקן ההגנה הטוב ביותר במפעל הקפיץ את ממוצע החסימות שלו למספר שיא של 2.7, מספר שלא נראה קרוב אליו במפעל ב-20 השנים האחרונות. מדובר שוב בשחקן שמוביל את כל היורוליג ברייטינג הגנתי, והשיפור ל-80% מקו העונשין הופך אותו לשחקן שקשה עוד יותר להתמודד איתו בצד השני של המגרש. סגל מוגבל יחסית של ריאל הוא שוב כזה שיהיה קשה להתמודד איתו, בעיקר בגלל טבארס.

שחקן ההגנה:

דרור: אדי טבארס (ריאל מדריד)

שחר: אדי טבארס (ריאל מדריד)

עמיחי: אדי טבארס (ריאל מדריד)

יש כאן קונצנזוס של כל הכותבים, ונראה שאין צורך להרחיב יותר מדי. טבארס הפך להיות קונצנזוס כמעט מוחלט בתחום הזה.

שחקן שישי:

דרור: מרכוס הווארד (באסקוניה) – הסקורר הנהדר הזה עומד על 15.6 נקודות ב-20.3 דקות בלבד והוא מוביל את המפעל בפער גדול עם 27.7 נקודות פר 36 דקות (ג'ונתן מוטלי שני עם 23.5). גם ה-62.1% אפקטיבי שלו זה נתון מרשים בצורה לא כל כך נפוצה ביורוליג.

שחר: וויל קלייבורן (אנדולו אפס) – כששחקן שעולה מהספסל מדורג שני בנקודות למשחק בכל היורוליג, קשה שלא לראות בו כמועמד הבכיר לתואר הזה, גם אם הוא עולה מהספסל ומקבל יותר דקות משחקן הספסל המצוי.

עמיחי: קוסטאס סלוקאס (אולימפיאקוס) – כסקורר, אין ספק ששני השמות הקודמים עדיפים עליו, אבל הרכז שהחזיר את אולימפיאקוס לצמרת המפעל אחרי ירידת הליגה ושנים של משבר הוא זה שמנהיג את אחת ממוליכות הטבלה, על אף שהוא מחכה כמה דקות על הספסל לפני שמגיע תורו.

מאמן:

דרור: חואן פנארויה (באסקוניה) – הפתעת העונה היא באסקוניה שמוצאת את עצמה בין 5 המוליכות אחרי סיבוב ראשון מרשים ומפתיע מאוד. עכשיו המשימה של פנארויה תהיה לשמור על זה.

שחר: חואן פנארויה (באסקוניה) – סגל השחקנים שודרג בקיץ האחרון, אבל לא באופן שצופה מהפך כל כך גדול מקבוצה שבקושי מסוגלת לנצח משחקים פעם בכמה זמן לאחת ממוליכות הטבלה.

עמיחי: סשה אוברדוביץ' (מונאקו) – מונאקו שדרגו את הסגל מסביב למייק ג'יימס בקיץ, אבל רגע המהפך המשמעותי היה כשסשה אוברדוביץ' הגיע לאמן את הקבוצה באמצע העונה שעברה. מאמן שידוע דווקא ביחס בלתי מתפשר לשחקניו הוא זה שהצליח למצוא את הדרך להסתדר עם מייק ג'יימס ולסדר אותו באופן שיועיל לקבוצה, ועכשיו הם גם נראים מעולה בהגנה ולא רק בהתקפה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 55 תגובות

    1. מה בדיוק תל אביבי בבראון, הילארד, אדאמס, מרטין, בולדוויין, הולינס, ניבו, פויית'רס, קולסון, דיברתומיאו וג'ייק כהן?

        1. אבל מה האפשרות האחרת? בלי הזרים לא נראה כדורסל בכלל.
          אגב, ראיתי את דונצ׳יץ׳ בראיון, אמר שהוא לא צופה ב- NBA אבל… כן צופה ביורוליג.

          1. כן ראיתי את ההתבטאות של הדונצ'יץ'..
            אני חושב שיש הבדל בין סגל שבו 11 שחקני חיזוק וסגל של 5

            זה חוסם עוצר ומונע מהכדורסלן הישראלי להתפתח ולא ההיפך ('אין כדורסלנים ישראלים ברמות האלו'..)

            איך יהיו אם זאת הגישה?

            אבל בכל אופן, המניה של מכבי תא בצניחה תלולה בעשור האחרון ולא נראה שזה ישתנה.
            קבוצות כמו הגליל של פלג וגורדון הן משב רוח מרענן בעיניי, וגם הפועל תא שלמרות 5 שחקני חיזוק נותנת דקות משמעותיות לטימור, גינת, זלמנסון ואפילו בני

            1. כמו הספרדים בריאל מדריד כדורגל ראית? 11 זרים בהרכב 😉
              זה העולם חביבי בכל מקום. קבוצות מלאות בזרים תתמודד.
              הישראלים לא מספיק טובים

            2. הפועל תא וים בדיוק כמו מכבי. אם יכלו להביא זרים היו מביאים אין להם כסף אז מביאים יעני ישראלים והם ממש לא שוס הישראלים דל הםועל תא.
              רמת האימונים בארץ נמוכה מאד. ישראלים לא משקיעים באימון פיתוח יכולות אישיות. בנוער הם רק מתאמנים כל יום בקבוצה על דברים קבוצתיים.
              אף שחקן בנוער לא מתאמן על יכולות אישיות אתלטיות מהירות וזריזות מעבר לאימונים בתוך הקבוצה.
              אצל האמריקאים זה מאד שונה. הם משקיעים יותר בפיתוח יכולות אתלטיות וכו מאשר במשחק הקבוצתי. לכן הם גם יותר טובים

            3. צופה במכבי כבר למעלה מ40 שנה, שומע את התלונות האלה לאורך כל השנים. אני חושב שמה שקובע את הצלחת המניה של מכבי זו ההצלחה. גם ב2005 וגם ב2014 לא היה צביון ישראלי.
              אם מכבי רוצה להיות בית לשחקן הישראלי היא צריכה להתפשר על אמצע טבלה, אם היא רוצה להצליח היא צריכה להשקיע בזרים. הבעיה היא שכרגע, מכבי יוצאת קירחת מכאן ומכאן…

            4. 123 צודק. לדעתי בליגה הישראלית לכל קבוצה צריכים להיות רק 2 זרים. מי שרוצה להתחרות ביורוליג מוזמן להחתים כמה זרים שהוא רוצה למטרה זו.

            5. זיו
              בשנים האחרונות לא נולדו בישראל יחידי סגולה כמו מיקי דורון ועודד מה גם שהשחקן הישראלי לא משקיע כנראה מספיק בשביל להיות מקצוען אמיתי. מה לעשות שהשחקנים הטובים הם שחקנים זרים?
              למכבי באירופה יש אפשרות של לקלוע בזרים ולהצליח או להסתמך על הישראלים ולהיות נמושה.

  1. הפרטיזנים סוגרים על מכבי בשתי מתפרצות מאיבודי כדור.
    מהלכים שהיו זוכים באין בי איי לקליעות עונשין לא נשרקים ע"י השופטים ופרטיזן עם 4 מהירות. תגובת קטש טיימאאוט מהיר.
    הייתי שולח את בזוקה ג'ו להשתלמות חודש אצל עודד קטש, לא כול שכן לדושקו אובראדו…

  2. לא יכולתי להתאפק
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
    מכבי מובילים בהפרש בלתי מחיק ואובראדוביץ לוקח טיימאאוט 11 שניות לסיום…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט