הגיע הזמן להתחלה חדשה. על כן, הפתיח שלנו היום יהיה קצת אחר:

בדיוק לפני שנה, באותו תאריך, הצטרפתי כחבר צוות רשמי לאתר, בתפקיד כתב המכללות כמובן. את חגיגות השנה שלנו בעולם המכללות נעשה בסימן הספרה 1:

התאריך היום הוא ה-11.1, כלומר היום האחת עשרה בחודש הראשון בשנה. בנוסף, זה יום השנה הראשון שלי כחבר צוות וכותב מן המניין באתר. לכן, זוהי העת הטבעית לדבר על הקבוצה מספר 1 במדינה:

יוסטון, אין לנו בעיה:

רקע: הקבוצה המוצלחת של העיר מסבירה פנים ליריבותיה בפרטיטה סנטר, אולם חדשני המכיל 7,035 מקומות ישיבה. אמנם הקוגארס הם בשום פנים ואופן מכללת דם כחול, אך ההיסטוריה שלהם רצופה בקבוצות שהגיעו להישגים נפלאים- בעיקר באמצע שנות ה-80, תקופת ה"פיי סלאמה ג'אמה" המתוקה עם קלייד והחלום, שחלומם נגוז בשני גמרים רצופים בהם יצאו רק עם המחמאות. 15 שנה קודם לכן, המאמן של הקבוצה ההיא, גיא לואיס (אגדת אימון אמיתית!) הוביל את הקבוצה של אלווין הייז לניצחון על UCLA של קארים ב"משחק המאה" ולשני פיינל פורים. את ההישג הזה שחזרו הקוגארס של 2021, אך הפסידו לביילור בקרב על העלייה לגמר. אשתקד הם הודחו בעלית 8 והעונה, החבורה האדומה נראית בשלה להגיע הכי רחוק שאפשר, עם מאזן 14-1 (4-0 קונפרנס) נהדר, כשאלבמה הייתה היחידה שיצאה מנצחת נגדם.

המאמן: קלווין סמפסון הוא אחד המאמנים המבוגרים שנדבר עליהם. בן ה-67 עבר בוושינגטון סטייט, אוקלהומה ואינדיאנה לפני שהגיע לטקסס ולבירתה הכדורסלנית. מאז 2014 הוא ביוסטון, מנהיג את השחקנים שלו ומנחיל להם את הפילוסופיה שלו, בדרך ל-3 אליפויות עונה סדירה בקונפרנס האמריקן את'לטיק (AAC) פלוס 2 זכיות בטורנירי הקונפרנס.

אתם בטח מרגישים רוחות של שינוי באוויר. לכן, הדרך הטובה ביותר להבין את פילוסופיית המשחק של סמפסון ויוסטון היא פשוט לצפות בה. למזלנו, ג'ורדן ספרבר הצליח לתמצת אותה ל-10 ורבע דקות.

החמישייה:

בכדורסל מכללות, כל קבוצה טוענת לתואר צריכה רכז תותח, אחד שבמינימום מסתכל בלבן של העיניים לסופרסטארים בעמדה שלו. מרקוס סאסר (1.88, 88 ק"ג) הוא יותר מזה. הוא בעל המניות המרכזי (שנשאר בקמפוס) בהגעתם של הקוגארס לפיינל פור ולעלית 8 בשני הטורנירים הקודמים. הסיניור הוא סקורר מדהים, בעיקר מאחורי הקשת, שם הוא נכנס לזריקות שלו אחרי כמה כדרורים ושינויי כיוון, במהלכים שלרוב מערבים את הגבוה החוסם (ולו רק בלהוציא את השומר של הרכז מהתמונה). אחרי פתיחת עונה שכללה הרבה לבנים מבחוץ, הזריקה שלו התייצבה יותר מתחילת דצמבר (קלע 21 שלשות ב-9 המשחקים האחרונים, באחוזים משופרים). את הפורטפוליו ההתקפי שלו הוא משלים בעזרת חדירות לסל, איזור שבו הוא יעיל יותר מאי פעם ומוסיף גם דובדבן בדמות שימוש מוגבר ביכולת המסירה שלו במצבים אלו (18.4% אסיסטים, שיא קריירה). בהגנה הוא כמו כל הקבוצה- עושה את שלו במלחמה ובתקשורת שכל הגנה צריכה ומביא גם יכולת חטיפה נהדרת (4.1% מרשימים) וקיבלתם שחקן פצצה.

היוצר השני בשלישיית הקו האחורי (והבחור בתמונת הפוסט) של הקוגארס הוא ג'מאל שד (1.85 מטר, 88 ק"ג). הגארד מצדיק את שמו- הוא פשוט שחקן מוכשר כשד, אחד שגורם לדברים לקרות כשהוא על המגרש- בין אם זה לעצמו או לחבריו לקבוצה. אממה, גם היעילות שלו היא לכל הרוחות- הוא לא עובר את רף 40% מהשדה או 30% מהשלוש והטרו שוטינג שלו הוא 43.5%, מקום אחרון משחקני הרוטציה ביי פאר ואחד הנמוכים באמריקה. עם זאת, לג'וניור יש קייס חזק להיותו הפליימייקר הטוב בקבוצה ולא רק בזכות 26.4 אחוזי האסיסטים שלו. כשהוא על המגרש, השטף ההתקפי של האדומים נמצא בשיאו, הכדור זז וכולם מרגישים מעורבים. לפחות עד שיחליט להרים זריקה. מסוג השחקנים שאין מהלך התקפי שהם לא אוהבים (הזדמנות טובה להזכיר שהוא מאבד 21% מהמהלכים אותם הוא מסיים).

בואו נגיד שכל שחקני ההתקפה ממוקמים על סוג של רצף, המבחין ביניהם לפי נטייתם לזרוק ולמסור (כל נטייה כזו ממוקמת בקצה של הרצף). אנחנו יודעים עד כה שג'מאל שד יהיה סמוך לקצה המוסר של הרצף, בעוד שסאסר יהיה איפשהו קרוב יותר לאמצע. הרשו לי להציג לכם את טראמון מארק (1.96 מטר, 95 ק"ג). רוב הסיכויים שהג'וניור הוא הקלעי הכי טוב בקבוצה- עם 39.6% מדאונטאון, אך לא בווליום מי יודע כמה. מצד שני, יוסטון נוטה לשמור את התחמושת בשביל מבטים פנויים יותר לשתי נקודות (הקבוצה זורקת 34.8% מהזריקות שלה מדאונטאון, רק 252 במדינה). לווינג יש יכולת עילית לייצר לעצמו זריקות בטווח הביניים הקלאסי (בערך אמצע המרחק בין הסל לקשת הרחוקה), כשהוא מתרומם לזריקות אחרי שהוא מכדרר ימינה ואפילו שמאלה (קשה במיוחד לשמאליים כי הם צריכים שגופם יהיה מיושר לסל במידת מה). בצד המגרש בו שומרים (ורבותיי, הם שומרים!) הוא דווקא דומה לסאסר, איתו הוא חולק את החוש לגניבות כדור (3.6%, שלישי בקבוצה).

בדומה לסגנון השיער שלו, ג'ארס ווקר (2.03 מטר, 108 ק"ג) הוא קקטוס- פלא שלא רואים כל יום (אלא אם אתה גר במדבר…). באמצעות ידיו הארוכות, הוא חוסם כל מה שזז (5.2%) או מאבטח את הריבאונד, היישר מהטבעת של יריביו (16.9%), או של חבריו (10.8%). בהתקפה הוא לא זורק בווליום גבוה מדי (ובצדק, כי עם 3 יוצרים כאלה מישהו צריך לשמור את האנרגיה שלו להגנה ואין מתאים ממנו) אך הפרשמן מדייק בכל טווח: 40% מדאונטאון, 50.9% ל-2 ו-71% מהקו (אך רק ב-31 ניסיונות, מספר נמוך מעט לשחקן שרירי ומוצק כמוהו, פורוורד שמומחה בלשים את הכדור על הרצפה ולחדור). הדבר היחיד שחסר הוא היציבות- בשני המשחקים האחרונים שלו הוא שפך 44 נקודות על SMU (סאות'רן מתודיסט, לשאלתכם) וסינסינטי, אבל ב-6 משחקים העונה הוא נעצר על 6 נקודות ומטה. קלווין סמפסון, אם אתה שומע אותי, בבקשה שחרר את ג'ארס, בעיקר בלי שלושת הגאנרים!

הפועל השחור שגורם לכל המישמש הזה לעבוד ביחד (ושחקן שאני מתחרט מעומק הלב שלא דיברתי עליו בספיישל הגלו גאייז) זה ג'וואן רוברטס (2.01 מטר, 103 ק"ג). הביגמן המסורתי מוביל את הקוגארס, ובכן, בקטגוריות המסורתיות של העמדה שלו- ריבאונדים (19.6% הגנה, 12.4% התקפה), גגות (6%) ואחוזים לשתיים (63.3%, עם כמות הזריקות הגבוהה ביותר מהטווח). מה שלא רואים בדף הסטטיסטיקה הם הדברים שעושים את הג'וניור מי שהוא- בוקסאאוטים חזקים כמו פלדה יצוקה, השתטחויות על כל כדור אבוד ובעיקר תחושת השקט והיציבות שהוא נותן על המגרש, כעוגן הגנתי והתקפי כאחד. נסיים עם הנתון המטורף הבא: רוברטס מוביל את החמישייה באופנסיב רייטינג, בפער של 10 נקודות מהבא אחריו (130.2, השני הוא ווקר עם 120.3)! פנומנלי.

הספסל:

היחידה השנייה של הקוגארס מורכבת בעיקר מצעירים נמרצים. אחד מהם הוא טרנס ארשנו (1.96 מטר, 86 ק"ג), ווינג שגורם לדברים לקרות. הפרשמן יודע לקחת ריבאונד בשני הצדדים, לסיים ביעילות בפנים (59.5%) ואת הצ'אקות מבחוץ הוא זורק בביטחון (13/44, טיפה מעל קו פרשת המים של 30%). שיפור קל ביעילות הקליעה או ביכולת המסירה והוא שחקן חמישייה לגיטימי בכל קולג'. לאחר שנת התחשלות, ג'אבייר פראנסיס (2.03 מטר, 106 ק"ג) הוא כעת המחליף הראשון לגבוהים. אמנם יש לו את אותו קקטוס על השיער כמו ווקר, אך הסופמור מביא לשולחן רק קמצוץ מכישוריו של הפרשמן- לחסום (19.2%) ולסיים בפנים (74.2%, וואו). המבוגר האחראי הוא רג'י צ'ייני (2.03 מטר, 103 ק"ג). הסופר סיניור מתאים כמו כפפה לשיטה של סמפסון- לסיים התקפות בזריקות יעילות מתוך הצבע (58.3%), לגרום לדברים לקרות בהגנה (5.4% חסימות, 3.8% גניבות) ולהשתלט על הקרשים כדי שהאדומים יוכלו להקים מדורה בל"ג בעומר. צ'ייני הוא הגבוה הרביעי ברוטציה, אך הוא ראש לאריות בכל קטגוריות ההאסל- אם תראו כדור אבוד בסביבה, סביר להניח שרג'י יזכה בו לפני שהספקתם למצמץ.

אחרון חביב (ומשלנו) הוא עמנואל שארפ (1.91 מטר, 93 ק"ג). הבן של דרק האגדי ואח של די ג'יי (אגדת בני הרצליה וכיום בליגה הלאומית של ארץ הקודש) בהחלט ירש את כישרון הקליעה- 18/45 מעולים מטווח השלוש, כשהוא יכול לשגר זריקות בתנועה ובספוט אפ מהמקום. הוא מושלם מהקו העונה- 11/11, לשם הוא מגיע בעיקר אחרי סחיטת עבירות במהלך זריקות מרחוק. בצד השני, הוא משתדל אך גופו הגדול והאיטיות היחסית שלו שמות אותו לעיתים כטרף קל עבור סקוררים יריבים. הוא עבר בקושי את החתך לדקות משמעותיות (25% מדקות הקבוצה) כשהוא משחק 25.7% מהן אך כשהפרשמן מקבל הזדמנות אמיתית, הוא דואג לנצל אותה: 14 נק' ב-20 דק' על הראש של טולסה או 6 ו-9 כ"ח ב-23 דקות מול SMU (עכשיו אתם יודעים). כשהוא לא מצליח להיכנס למשחק, סמפסון מוחק אותו מהתכניות- רק 12 דקות (שבמהלכן רשם 0 עגול בחיצים, 0/3 מהשדה ו-2 קרשים) מול סנטרל פלורידה וסינסינטי גם יחד. אף על פי כן, להיות חלק מהרוטציה כפרשמן, בטח בקבוצה הטובה במדינה, זה לא עניין של מה בכך. גם אם הוא "רק" עושה את שלו במאצ'אפים מסוימים (ומוגבלים), זה טוב בהרבה מ-90% מבני מחזורו ואת זה צריך לזכור ולהוקיר. נאחל לו בהצלחה רבה בהמשך לדרך ומי יודע, אולי הוא יתן הופעת פריצה אמיתית בטורניר שמתקרב אלינו בצעדי ענק (עוד חודשיים!).

דירוג AP מעודכן (שבוע 9, 9.1.23):

1. יוסטון קוגארס (1+)
2. קנזס ג'ייהוקס (1+)
3. פרדו בויילרמייקרס (2-)
4. אלבמה קרימסון טייד (3+)
5. טנסי וולונטירס (3+)
6. קונטיקט האסקיז (2-)
7. UCLA ברואינס (3+)
8. גונזאגה בולדוגס (1+)
9. אריזונה ווילדקאטס (4-)
10. טקסס לונגהורנס (4-)
11. קנזס סטייט ווילדקאטס (כניסה חדשה, לראשונה מזה קרוב ל-4 שנים!)
12. אקסבייר מוסקטירס (6+)
13. וירג'יניה קבאלירס (2-)
14. איווה סטייט צייקלונס (11+)
15. ארקנסו רייזורבאקס (2-)
16. מיאמי הוריקיינס (4-)
17. TCU הורנד פרוגס (-)
18. ויסקונסין באדג'רס (4-)
19. פרובידנס פראיירס (כניסה חדשה, הראשונה מסוף העונה שעברה)
20. מיזורי טייגרס (כניסה חדשה, בפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים)
21. אובורן טייגרס (1+)
22. צ'ארלסטון קוגארס (1+)
23. סאן דייגו סטייט אצטקס (כניסה חדשה, הראשונה מזה 5 שבועות)
24. דיוק בלו דווילס (6-)
25. מארקט גולדן איגלס (כניסה חדשה, לראשונה זה 11 חודשים)