קונטנדרשיפ 17 – הבלחות ספורדיות

קונטנדרשיפ 17 – הבלחות ספורדיות

ההקבצה האחרונה כוללת מועדונים שמבליחים פה ושם לאורך ההיסטוריה עם מעט אשכולות קצרים מאד. הקושי ללמוד משהו מ"פרצי קונטנדריות" קצרים שכאלה גורם לי לוותר על ניתוח מעמיק של הנסיבות, ולהסתפק במבט ממעוף הציפור.

בהקבצה זו ניתן לכלול את דנבר (4 אשכולות של עונה בודדת), אורלנדו (2 אשכולות של שנתיים), אטלנטה וסקרמנטו (2 אשכולות של עונה בודדת כל אחת).

פרקים 123456789101112131415, 16

על דנבר ניתן לומר, בהכללה, שהעונות בהן הצליחה התאפיינו בדרך כלל בסופרסטאר אחד ולא יותר מדי מסביבו. סוג של קבוצת כוכב בודד, אבל פחות מצליחה – אולי בגלל שהכוכב הבודד לא מספיק טוב, אולי בגלל שהצוות המסייע לא מספיק טוב, ואולי בגלל שניהם. דייויד תומפסון ואלכס אינגליש היו סקוררים אדירים. צ'ונסי הגיע לדנבר עבור אייברסון, הצליח להוביל אותה לגמר, ועזב ב-2011 עבור נכסים שהמרכזי שבהם התברר כבחירת סיבוב ראשון ב-2016 שהפכה לג'מאל מורי. יוקיץ', נכון לעכשיו, זכה לפלייאוף בלתי נשכח אחד כשמורי היה בריא, אבל מאז פציעותיהם של מורי ופורטר ג'וניור הביאו לכך שדנבר הנוכחית מזכירה את ימי תומפסון ואינגליש. נראה מה יהיה בעתיד.

אורלנדו מצביעה על תבנית דומה – סופרסטאר אחד, טוב ככל שיהיה (שאק, דווייט הווארד), הספיק רק לייצר אשכול קצר. אורלנדו עשתה מאמצים לצרף כוכבים מבחוץ, לא תמיד הצליחה (טימי שנשאר בספרס), וגם כשכן הצליחה, גרנט היל, שהצטרף לטי-מק, נפצע, ובסופו של דבר הן שאק והן הווארד עזבו את המועדון בשיאם. מספר הבחירות הגבוהות של אורלנדו הנוכחית יכול לרמז שכמו בפילדלפיה, גם אורלנדו הגיעה למסקנה שמאחר וסופרסטאר אחד לא מספיק, וקשה לגייס שני, עליה לאגור בחירות צמרת רבות, ולנסות ליצור שלד שכזה בעצמה. פציעתו של פני הארדוואי, שגויס על ידי אורלנדו לפני שבחרה את שאק, מראה שגם בכך אין ערובה להצלחה, אבל נראה מה יצא מהפרויקט הנוכחי.

גם אטלנטה נראית כמתאימה לתבנית הנ"ל – דומיניק ווילקינס, גדול ככל שהיה, וגדול מאד הוא היה, סבל מקבוצה נחותה יחסית לאימפריות המזרחיות של זמנו – הסלטיקס, הפיסטונס והבולס – באופן שמנע ממנו להגיע בכלל לגמר אזורי. טריי יאנג, נכון לעכשיו, סובל מבעיה דומה. ראויה לציון אטלנטה של 2015, קבוצה נפלאה לכל דבר ועניין, שנעדרה סופרסטאר של ממש, ונעצרה רק בגמר האזורי, כשהפסידה לקבוצה שלא נעדרה סופרסטאר של ממש. לא חושב שפגשנו הרבה דוגמאות לקבוצות כאלו במהלך הסדרה הזו, ולא במקרה – נראה שהיכולת ליצר קונטנדרית ללא סופרסטאר הינה מוגבלת ביותר, ולכן, עם כל הכבוד והיקר לקבוצות שמצליחות לעשות זאת, זהו מחזה כל כך נדיר שקשה לסמן אותו כמטרה ריאלית עבור קבוצות בליגה.

על סקרמנטו לא נרחיב את הדיבור מאחר ומדובר באשכול של שנה אחת בהפרש של 20 שנים. נסתפק בלומר שאהבנו מאד את הקבוצה של תחילת המילניום – את שחקניה, מאמנה וסגנון המשחק שלה – ושאנחנו מייחלים להצלחתו של המועדון – הקטן, הסימפטי, והלצערנו בדרך כלל כושל – הזה.

אזכור של כבוד לקבוצות שלא נסקרו במחקר:

א. קבוצות שנכנסו לרשימה למשך אשכול בודד וטרם חזרו אליהטורונטו בין דרוזן לקוואי, עם שתי הופעות באשכול בן 4 שנים, 2016-2019, שכלל גם אליפות היסטורית; הנטס של ג'ייסון קיד – עם שתי הופעות באשכול בן שנתיים 2002-2003; ממפיס של הגריט אנד גריינד שהפסידה לספרס ב-2013; מיניסוטה של גארנט שהפסידה לפיסטונס ב-2004; והקליפרס של פול ג'ורג' שהפסידו לפיניקס ב-2021.

ב. קבוצות שמעולם לא הצליחו להגיע לגמר אזוריניו אורלינס ושרלוט.

בפרק הבא, והאחרון (יש !!!!!!!), מחר, נסכם את הסדרה ואת התובנות שהפקנו ממנה, ולקינוח נצביע על תכנית הפעולה המושלמת ליצירת קונטנדרית מצליחה, כולל מתכון פאי התפוחים הסודי של אמא של ג'רי ווסט…

בינתיים, תהנו מג'ייסון ויליאמס.

מקורות: בסקטבול רפרנס, ויקיפדיה, פייסבוק, ספורטס אילוסטרייטד

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. ניכרת עייפות החומר…
    דווקא הקבוצה ההיא של הקינגס שווה הרחבה. כי בנוסף לבניה מהירה ומדוייקת של הסגל (כמעט כולם שם הגיעו "חיצונית") היה גם הקטע החשוב של המאמן שידע לקחת את הסגל הזה למקום הנכון. האמת שזה מזכיר במשהו גם את ההוקס של העשור הקודם (למרות שהם היו פחות חזקים לטעמי).
    הקבוצה של דנבר בשנות ה-80 לא הייתה ממש קונטנדרית בעיני (למרות שמאד כיפית).
    זה די מדהים בפרספקטיבה לאחור שההוקס של דומיניק לא הצליחו להגיע אפילו פעם אחת לגמר המזרח.

      1. זה נובע מאי ההסכמה שלנו לגבי איזה קבוצות צריך לבדוק. קבוצה מאד חזקה למשך חמש עונות – בעיני קונטנדרית סופר מעניינת הרבה יותר רלבנטית מלא מעט קבוצות אחרות שקיבלו כאן כיסוי משמעותי.

        1. כרגיל, לגופו של מקרה אני מסכים, אבל אז אנחנו נכנסים להטיות סובייקטיביות – מי חזקה? מי לא? למה? – אז העדפתי שלא להיכנס לזה. התוצאה, בין השאר, היא שהיו קבוצות מצוינות שלא נסקרו פשוט בגלל שנפלו בדרך, וסקרמנטו היא אחת מהן.

    1. עידו אני חושב שאטלנטה של דומיניק היו בעידן מזרחי קשוח, פילי ובוסטון בשנים הראשונות של דומיניק ואכ"ח הצטרפו לבוסטון גם דטרויט ואז הבולס ואפילו הניקס של תחילת הניינטיז..לא נראה לי שהיו בכל התקופה יותר מקבוצה 3 או 4 במזרח אפילו בשיא.

  2. אחלה. פשוט אחלה.
    גם לי סקרמנטו פורטת על מיתר של נוסטלגיה… גם בפעם האלף אני נהנה לראות את ג'ייסון וויליאמס
    😍

  3. שתדע שאני לא כועס עלייך שלכאן זרקת את דנבר (וקצת את הקינגס ההיא). על האובייקטיביות אני כועס. כדאי מאוד שהאובייקטיביות תשתפר להבא, אחרת.
    לא הבנתי מה אני אמור לעשות אחרי שכל זה יגמר. מה אני אמור לעשות עם החצי שעה שתתפנה לי כל יום. זה חור בלו"ז. אתה בטוח שלא בא לך לנתח את הבנייה של אוקלהומה הנוכחית או משהו?

  4. לפני המון שנים כתבתי על סקמרנטו בפרויקט גם ללוזרים מגיע
    זאת הייתה קבוצה, קבוצה
    המון חוסר מזל ואם נשפוט לפי טים דונהי היא קופחה ובענק מול הלייקרס ב 2002 (סבירות מאוד מאוד גבוהה שהיו מנצחים את הנטס)
    התייחסתי גם לאורלנדו, הקבוצה של שאק-פני הייתה בכייה לדורות
    0 מ 4 דל ניק אנדרסון היו כיבוי אורות לקבוצה המטורפת הזו בגמר של 95
    הקבוצה של דוויט הגיעה לגמר באופן די מיקרי עם המון מזל, היא לא הייתה קרובה לקונטנדרית אבל יצאה ממזרח מאוד חזק שכלל את בוסטון וקליבלנד
    ואן גנדי הצליח לבנות קבוצה של קלעים סביב דוייט וזה עבד מצויין ומעל המצופה
    דנבר ניסתה בעידן של כרמלו, צ׳ונסי ואלן אייברסון לא הצליחו להושיע את הקבוצה
    אולי עם סגל בריא הם שווים גמר ליגה העונה
    תודה רבה מאנו! אחת מסדרות הפוסטים הכי טובה באתר אם לא ה-

    1. לא חושב שזה היה רק ענין של מזל עם אורלנדו של ון גנדי – זו הייתה קונטנדרית לכל דבר שקפצה על רכבת השלשות הרבה לפני כל השאר והיה לה את שחקן ההגנה הטוב בליגה.

      1. נכון.
        אורלנדו של דוויט לדעתי ממש אנדרייטד היסטורית, בגלל שלוש סיבות עיקריות:
        1. לא היה לה הרבה סאר פאוור סביב דוויט
        2. גם הסטאר הזה הפך ברבות השנים לליצן ולכן לא נלקח ברצינות בראייה היסטורית.
        3. הפיק שלהם היה קצר מאוד.
        .
        עם זאת, המזרח של אז היה סוס תלת ראשי (יחד עם בוסטון וקליבלנד), והם לחלוטין התחרו כשווים מול שווים למרות סגל שבראייה לאחור נראה פחות חזק.

      2. אם אני לא טועה בעונה שהם הגיעו לגמר, קווין גארנט לא שיחק בסדרה מולם
        את גמר המזרח הם ניצחו בענק את קליבלנד של לברון ועלו בצדק
        אבל בכללי, זאת הייתה אליפות די קלה של הלייקרס
        באותם שנים, בוסטון וקליבלנד היו עם קדימות על אורלנדו (שהייתה קבוצה מצוינת עם לואיס, טורקוגלו, רדיק ועוד)

        1. מידן.
          האליפות ההיא של הלייקרס היתה רחוקה החטאה מסמרת שיער של רוקי צעיר מלהיות בסכנה גדולה (נדמה לי במשחק מספר 1).
          אני גם לא מבין את המשפט "לא נבנו כקונטנדרים". הם קבוצת כדורסל מצוינת שניצחה המון משחקים והדיחה שתי אימפריות. אם זו לא קונטנדרית, מה כן?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט