קונטנדרשיפ 1 – המודל / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

קונטנדרשיפ 1 – המודל / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

לא תמיד ברור בדיוק מתי שושלת אדירה מסתיימת, אבל אם אני חייב לבחור אציין את ה-14 במאי 2017, יום שייזכר לדיראון עולם, כתאריך שבו הכול, אם לא להלכה אז לפחות למעשה, הסתיים.

הספרס הפתיעו את הלוחמים הפייבוריטים במשחק הראשון בגמר המערב, וכבר הובילו בהפרש שעלה על 20 נקודות, לפני שקוואי דרך על כף רגלו של זאזא פאצ'וליה, והספרס הפסידו את המשחק, את הסדרה, ובסופו של דבר גם את קוואי. באותו יום גורלי לא ידענו שכך יהיה, אבל מאז ועד היום, בחלוף ארבע וחצי שנים ארוכות, הספרס לא שבו למעמדם כקונטנדרים, ובכך הסתיימה לה אחת השושלות הגדולות בהיסטוריה של הליגה.

את השנים האחרונות ביליתי בדיונים על האופן שבו אפשר לחזור לעניינים, והתמקדתי בסיטואציה הספציפית של הספרס ובאפשרויות שעמדו בפני הקבוצה בנקודות הזמן השונות. וודאי שכל שושלת נוצרת, וגם נגמרת, בנסיבות הייחודיות לה. בנוסף, מגמות עומק בליגה, דוגמת היווצרות סופרטימז ודומיננטיות של השווקים האטרקטיביים, משפיעות על הקבוצות השונות באופן שונה, אבל עדיין החלטתי לנסות ולהבין מתי, ובעיקר כיצד, נוצרת קונטנדרית.

זה לא קל – לא ליצור קונטנדרית, ולא לברר כיצד נוצרת אחת כזו – כך שהסדרה כוללת, נכון לעכשיו, ח"י פרקים, שיעלו באתר יום כן/יום לא (היום כן), בשבועות הקרובים. תהיו חזקים! ואל תדאגו – נעבור את זה ביחד!

בפרק הראשון של הסדרה נסביר את עיקרי המודל ונבחן את קבוצות הליגה לאורו. בפרקים הבאים נבחין בין מספר סוגי שושלות, נסמן אבני דרך מרכזיות בעלייתן ובשקיעתן, וננסה להבין מה, אם בכלל, ניתן ללמוד מכך לעתיד.

הסדרה נכתבה במהלך השנה האחרונה, ולפיכך עונת 2022 אינה נכללת בתקופת המחקר.

עיקרי המודל

מהי קונטנדרית?

לדעתי לא ניתן "להבטיח" אליפות בנ.ב.א. לפעמים קבוצה מצוינת תפגוש קבוצה מצוינת עוד יותר (קליבלנד 2017, יוטה 1998, ובוסטון 1985 למשל), לפעמים היא תסבול מפציעות (גולדן סטייט 2019, למשל), ולעתים תסבול מחוסר מזל או מטעויות שיפוט. על כן, קונטנדרית, במסגרת מחקר זה, היא קבוצה שהתמודדה על התואר, גם אם לא בהכרח זכתה בו.

איזה קריטריון יכול להבדיל בין קבוצה שמתמודדת על התואר לבין קבוצה שאינה כזו, באופן שניתן למדוד אותו לאורך השנים? לצורך מחקר זה החלטתי להגדיר כקונטנדריות את 4 הקבוצות שהגיעו לגמרים האזוריים. האם ההגדרה הזו נכונה במאה אחוז מהמקרים? בהחלט לא – היו קבוצות שבעצם הגעתן לגמר האזורי מיצו, קרוב לוודאי, את היכולות שלהן ולא נחשבו כקונטנדריות של ממש (אטלנטה 2015, פורטלנד 2019, ואטלנטה 2021 למשל), והיו קבוצות שלא הגיעו לגמר האזורי למרות שנחשבו לקונטנדריות (דאלאס 2007, ספרס 2016, ומילוואקי 2019 למשל). אבל לא מצאתי מדד מתאים יותר, ואני נוטה להאמין שעל פי רוב קבוצה שמגיעה לגמר האזורי, בוודאי מספר פעמים, היא קונטנדרית, וקבוצה שלאורך זמן אינה מגיעה לגמר האזורי כנראה אינה כזו (כן קליפרס של עידן הלוב-סיטי, אני מסתכל עליכם).

חשוב לציין שההגדרה מתייחסת לתוצאה בלבד – כלומר ל-4 הקבוצות שהגיעו לגמרים האזוריים באותה עונה, ואינה מתייחסת לציפיות מהקבוצה לפני העונה או במהלכה, אלא רק ל-4 הקבוצות שנותרו אחרונות בכל עונה נתונה.

תקופת המחקר

מצד אחד נדרשת תקופת זמן ארוכה על מנת לאמוד את פרק הזמן הדרוש לחזרה לקונטנדרשיפ, כך שיש ערך בסקירת תקופת זמן ארוכה ככל האפשר. מצד שני הליגה השתנתה רבות במהלך השנים:

ראשית, מספר הקבוצות גדל עם השנים, הן בעקבות האיחוד בין הנ.ב.א לבין הא.ב.א ב-1976, והן לאחר מכן, ולכן, על ציר הזמן, השתנו סיכוייה של קבוצה נתונה לסיים בין 4 האחרונות, שהרי אין דין סיכוייה של בוסטון להגיע ל-4 האחרונות בשנות ה-60, כשהליגה מנתה 8 קבוצות, כדין סיכוייה של בוסטון כיום, כשהליגה מונה 30 קבוצות.

שנית, גם למגמות שונות בליגה כגון תקרת שכר והיווצרות סופרטימז, הייתה השפעה על יכולתה של קבוצה להגיע לקונטנדרשיפ ועוד יותר מכך – להישאר קונטנדרית למשך שנים ארוכות.

אז גם כאן אין פתרון בית ספר והחלטתי, שרירותית, שתקופת המחקר שמסתיימת באליפות של מילוואקי ב-2021, גם תתחיל באליפות של מילוואקי ב-1971. הגולשים קארים עבדול ג'אבאר ויאניס אנטטקומבו מוזמנים לשלוח את הפרחים ישירות למערכת.

מחזור חיי הקונטנדרית

מצד אחד ככל שקונטנדרית תגיע יותר פעמים לגמר האזורי כך יגברו סיכוייה לזכות באליפות, ובוודאי שגדל הסיכוי שנתייחס אליה כאל קבוצה "גדולה" או אף שושלת. כך למשל איש לא יחלוק על הקביעה שהבולס של שנות ה-90, עם 6 אליפויות והופעה נוספת בגמר המזרח, עולה על קליבלנד שהפסידה לבולס בגמר המזרח ב-1992, בהופעה יחידה של קליבלנד במעמד זה בתקופה של 30 שנה.

מצד שני, מתקיים יחס כמעט הפוך בין משך תקופת הקונטנדרשיפ – פרק הזמן שבו קבוצה נחשבת קונטנדרית – לבין גובה בחירות הדראפט שהיא מקבלת. אם להמשיך עם הדוגמא של הבולס בשנות ה-90, אפשר להניח שהקבוצה לא השתתפה בלוטרי במשך כמעט עשור, מה שפגע ביכולתה לבנות את עצמה מחדש בעידן של אחרי מייקל. אפילו קבוצה כמו הספרס, שנחשבת לטובה מהממוצע בליגה בזיהוי ופיתוח כישרונות, מגלה עכשיו את מוגבלותו של סגל שמובל על ידי בחירות 29.

לכן, ניתן לשער שככל שתקופת הקונטנדרשיפ תתארך, כך יקשה על הקבוצה לחזור לקונטנדרשיפ, ויתארך משך הזמן הדרוש לכך. במובן זה, חשוב לנסות ולסמן את תחילתה וסופה של תקופה זו, מתוך הנחה שלפניה הקבוצה מגייסת משאבים שיכולים לסייע לה להגיע לקונטנדרשיפ, ואחריה היא מגייסת משאבים שיכולים לסייע לה לחזור לקונטנדרשיפ.

מתי מסתיימת תקופת הקונטנדרשיפ?

לכאורה, אפשר לספור כל שנה שבה קבוצה לא סיימה בין 4 האחרונות כשנה שבה לא הייתה קונטנדרית, אבל בפועל גם אם קבוצה לא הצליחה, בעונה נתונה, להגיע לגמר האזורי וצפונה, אין פירוש הדבר שאיבדה את יכולתה להתחרות, שהשיגה משאבים נאים לעתיד או שהלכה לבניה מחדש. לכן, קשה להגדיר עונה שבה קבוצה לא הגיעה ל-4 האחרונות כעונה שמסיימת את תקופתה כקונטנדרית.

ניקח לדוגמא את מילוואקי – אחרי שנעדרה מרשימת הקונטנדריות מאז 2001, משך 17 שנים ארוכות, חזרה הקבוצה לרשימה ב-2019, נעדרה ממנה ב-2020, ושבה אליה, ואף זכתה באליפות, ב-2021. האם ניתן לומר שמילוואקי 2019 היא קבוצה שונה לחלוטין מזו של מילוואקי 2001? כמובן שכן. אבל, האם ניתן לומר שמילוואקי 2019 היא קבוצה שונה לחלוטין מזו של מילוואקי 2021? לטעמי לא. אמנם חלו שינויים משמעותיים, בעיקר סביב הטרייד על ג'רו הולידיי, אבל להבנתי לא מדובר על תקופות נפרדות אלא על שני מופעים שונים של אותה קונטנדרית.

מצד שני, קבוצות בהחלט יכולות להשתנות מהקצה אל הקצה תוך מספר שנים. קליבלנד למשל, שנכנסה לרשימה ב-2009, הינה קבוצה שונה לחלוטין מהקבוצה שחזרה לרשימה ב-2015 – רק שני שחקנים משותפים לשתי הקבוצות, הראשון הוא אנדרסון וורז'או שלא היווה חלק מרכזי בקבוצה, והשני הוא כמובן לברון ג'יימס שעזב את הקבוצה למשך תקופת הביניים במהלכה קליבלנד קרסה לחלוטין, מה שאפשר לה לגייס משאבים – קיירי, וויגינס שהפך ללאב – שסייעו לה להפוך שוב לקונטנדרית ב-2015, כך שבמקרה זה לטעמי מדובר בשתי קונטנדריות שונות זו מזו.

מצד שלישי, ככל שאנחנו מרחיקים יותר לעבר, קשה, לי לפחות, לקבוע האם הקבוצה עברה שינויים חדים במהלך היעדרותה מהרשימה אם לאו. האם פיניקס שהפסידה בגמר המערב לסיאטל ב-1979 היא "המשכה באמצעים אחרים" של אותה פיניקס שהפסידה בפיינלז לבוסטון ב-1976? גם מבט על הסגל, רובו ככולו שחקנים שאיני זוכר כלל, לא יכול לענות על כך באופן מלא.

לכן, גם כאן נדרש איזשהו קריטריון מדיד שלפיו נפריד בין תקופות שונות לבין תקופה אחת ארוכה. החלטתי למתוח את הקו בהפסקה של 3 עונות, כלומר אם קבוצה נכנסה לרשימה, נעדרה ממנה שנה עד שנתיים ואז חזרה אליה, נתייחס לכך כאל תקופה אחת; בעוד שאם תקופת ההיעדרות היא של 3 עונות ומעלה נפריד בין התקופות. וגם כאן המדד הזה אינו מדויק לחלוטין, אבל לדעתי ספק אם ניתן למצוא אחד כזה, ולפחות בנוגע לתקופות שזכרתי הוא היה מדויק למדי, למעט יוצא מהכלל אחד יקר לליבי.

מתי מתחילה תקופת הקונטנדרשיפ?

החלטתי "להתחיל לספור" מהפעם הראשונה שקבוצה הגיעה לגמר האזורי.

ההחלטה אינה מושלמת – הרי כמו שהבנו שקבוצה לא הפסיקה להיות קונטנדרית אם לא הגיעה לגמר האזורי בעונה נתונה, היא גם לא בהכרח התחילה להיות קונטנדרית רק כשהגיעה לשלב זה. ברור, לי לפחות, שברוקלין 2021, עם דוראנט, קיירי, והארדן שהגיע בטרייד, נחשבה לקונטנדרית לכל דבר ועניין למרות שהפסידה למילוואקי בחצי גמר המזרח.

מצד שני, הלוחמים של מרק ג'קסון, שהפסידו לספרס בחצי גמר המערב ב-2013, האם הם נחשבו לקונטנדרים? נדמה לי שלא. ושוב, ככל שהולכים אחורה בזמן, היכולת שלי לשפוט כל מקרה לגופו דועכת ואף נעלמת, ונדרש קריטריון מדיד, אז נבקש סליחה מברוקלין 2021, ומקונטנדריות נוספות בתחילת דרכן שנשמטו מהרשימה, ונאמין שלא היו הרבה כאלה, ושאין להחלטה הזו השפעה ניכרת על תוצאות המחקר.

אשכולות ופערים בין אשכולות

במסגרת מחקר זה נגדיר תקופת קונטנדרשיפ כאשכול. כך למשל, כפי שניתן לראות בטבלה להלן, בהיסטוריה של מילוואקי נוצרו 4 אשכולות:

א. המספרים מציינים את מספר השנים מחוץ לרשימה, לכן 0 (באדום) משמעו שהקבוצה הגיעה ל-4 האחרונות באותה שנה, 1 משמעו שעברה שנה מאז הגיעה לרשימה, וכן הלאה.

ב. בין 1971 לבין 1974 הקבוצה נכנסה לרשימה 4 פעמים. אמנם ב-1973 היא נעדרה מהרשימה אך מאחר והייתה זו היעדרות של שנה אחת בלבד (לכן המספר המופיע בעמודה של 1973 הוא 1), התקופה נחשבת לאשכול אחד ומודגשת בקו היקפי. כך גם בנוגע לשנים 1983-1986 – שלוש הופעות בארבע שנים המרכיבות אשכול שני.

ג. בין שני האשכולות הללו נוצר פער של 8 שנים מחוץ לרשימה. פער זה גדול יותר מ-3 העונות שהוגדרו כקו פרשת המים בין אשכולות, ולכן נפריד בין האשכול הראשון לבין השני.

ד. מימוש של ההגדרות הללו בהמשך הרשימה מצביע על כך שלאחר האשכול של שנות השמונים נוצר פער של 14 עונות, לאחריו אשכול של שנה אחת, ב-2001, ואחריו, כאמור, פער של 17 עונות עד האשכול שראשיתו ב-2019 וטרם הסתיים.

אם מרחיבים את הפורמט הזה לכל הקבוצות שנכנסו לרשימה בתקופת המחקר מתקבלת התמונה הבאה

חידודים והבהרות:

א. חשוב לציין שפער בין אשכולות נמדד רק בין שני אשכולות כלומר:

א.1 התקופה שלפני האשכול הראשון אינה נחשבת כפער – כך למשל הקליפרס מופיעים ברשימה פעם אחת בלבד, ב-2021, ונאלצו להמתין לא פחות מ-50 שנה על מנת להיכנס אליה, אך 50 השנים הללו אינן נחשבות לפער מאחר ואחת השאלות שמעסיקות אותנו היא כמה זמן לוקח לקבוצה לחזור לקונטנדרשיפ לאחר שכבר הייתה קונטנדרית, והקליפרס, כאמור, לא הייתה כזו.

א.2 התקופה שאחרי האשכול האחרון אינה נחשבת כפער – כך למשל הספרס הופיעו לאחרונה ברשימה ב-2017, אך ארבע העונות המלאות שחלפו מאז אינן נספרות כפער מאחר ועדיין לא חזרו לרשימה.

ב. החלקים האפורים ללא המספרים הם של קבוצות שהצטרפו לליגה אחרי 1971. מטבע הדברים הוותק המוגבל שלהן בליגה מגביל גם את הישגיהן.

ג. עד עונת 1977 הנ.ב.א והא.ב.א התנהלו במקביל. הנתונים בין 1971 ל-1976 משקפים את 4 הפינאליסטיות של הנ.ב.א, בעוד ש-4 הפינאליסטיות של הא.ב.א לא נכנסו לרשימה. הבחירה הזו, של בסקטבול רפרנס, נובעת, להערכתי, מכך שרק 4 קבוצות א.ב.א הצטרפו לליגה בשנת 1976, ולכן הנ.ב.א נחשבת כליגה הבכירה. לכן גם "האפרתי" את השנים האלו בעמודות של קבוצות הא.ב.א שהצטרפו – ספרס, נאגטס, נטס ופייסרס. כנראה שנוצרה כאן הטיה לרעת קבוצות שהגיעו רחוק בא.ב.א בשנים הללו (בעיקר הפייסרס והנטס), והטיה לטובת קבוצות שהגיעו רחוק בנ.ב.א באותן שנים (בעיקר מילוואקי, לייקרס, בוסטון, גולדן, ניקס ו-וושינגטון) אבל נסתפק בלציין זאת, לקוות שקבוצות הא.ב.א יסלחו לנו, ולהעריך שלא אמורה להיות לכך השפעה ניכרת על תוצאות המחקר.

מי שפחות אוהב טבלאות יכול להעיף מבט בתצוגה גרפית, שגם מפרידה בין אלופות לפיינליסטיות, ובין מזרח למערב

סקירת הממצאים

28 מתוך 30 הקבוצות בליגה מופיעות ברשימה. כשלעצמו, לדעתי זה נתון מעודד שמצביע על כך ש(כמעט) כל קבוצה יכולה להגיע לקונטנדרשיפ, אך צלילה לתוך הנתונים מצביעה על תמונה מורכבת יותר.

שתי הקבוצות החסרות ברשימה צעירות יחסית – שרלוט (מ-1989) וניו אורלינס (מ-2002) – כך שאפשר לקוות שתצטרפנה לרשימה בשנים הבאות. מצד אחד, אפשר בהחלט לטעון שניהול שיש טוב ממנו "סייע" להן להישאר מחוץ לרשימה לתקופה ארוכה כל כך. מצד שני, סקירת מצבן של קבוצות חדשות אחרות, שכן נכנסו לרשימה, מביאה למסקנה שאי אפשר להאשים בכך רק את ג'ורדן ואת משפחת בנסון, אלא גם גורמים נוספים, וזאת מאחר ו…

…גם שאר הקבוצות החדשות מתקשות להדביק את הקצב – מיאמי אמנם הצליחה להגיע להישגים יפים במספר אשכולות, אבל טורונטו נאלצה לחכות 20 שנים ארוכות עד שנכנסה לרשימה, ואורלנדו (2 אשכולות של שנתיים), מיניסוטה וממפיס (אשכול בודד של הופעה בודדת ברשימה לכל אחת מהן), טרם הצליחו להותיר חותם של ממש בליגה.

בוודאי שהעובדה שיש להן פחות שנים ברקורד פוגעת בהישגיהן הכוללים, ואני גם מניח שהשנים הראשונות הן קשות לכל קבוצה חדשה שצריכה לבנות את עצמה, מקצועית וארגונית, מסקראץ', אבל להערכתי יש משקל גם לעובדה שרוב הקבוצות החדשות הוקמו ב"פריפריה" האמריקאית – ערים קטנות יותר, ונחשקות פחות, מהערים הגדולות שבהן כבר היו קבוצות פעילות. לכן, ולא רק משום שהן חדשות יחסית, בהחלט ייתכן שהקבוצות הללו, למעט מיאמי הפופולרית, תמשכנה לפגר אחרי הממוצע בליגה.

מספר אשכולות

מספר האשכולות הכולל עומד על 81, כלומר כמעט 3 אשכולות בממוצע לקבוצה, אבל נזכיר שהממוצע קצת משקר במחקר הזה עקב כל ההבהרות שצויינו דלעיל.

הקבוצה בעלת מספר האשכולות הגבוה ביותר היא דווקא פיניקס עם 6 תקופות שונות בהן הגיעה לגמר אזורי וצפונה. מאד מרשים בכלל, ולקבוצה משוק קטן ומדברי בפרט. כידוע, "הקונטנדריות התכופה" הזו טרם הסתיימה באליפות, אבל אני נוטה להאמין שגם העונה פיניקס תשמור על מקומה ברשימה ואולי אפילו תלך עד הסוף. לבוסטון 5 אשכולות משלה, לא מפתיע, וכך גם ליוסטון, שזה קצת יותר מפתיע, אבל נציין ש-3 מהם ארכו רק שנה בודדת. איפה הלייקרס, אתם וודאי שואלים, והתשובה היא בת 4 אשכולות בלבד, בעיקר מאחר וחלק גדול מההופעות שלהם ברשימה הן במסגרת אשכולות ארוכים להפליא.

חלק מהקבוצות של אשכול בודד חדשות יחסית – טורונטו, מיניסוטה וממפיס – אך גם הנטס והקליפרס ברשימה. השתיים האחרונות אמנם ממוקמות היטב אבל נחשבו, משך שנים ארוכות, כקבוצה "השניה" בעירן, ולא תמיד נוהלו באופן אופטימלי. אני נוטה להאמין שהחלטותיהם של קוואי, פול ג'ורג', דוראנט, קיירי והארדן שינו את מיצובן של הנטס והקליפרס מהיסוד, ושהן צפויות להפוך לקבוצות שמושכות כוכבים גם בעתיד, אבל נחכה ונראה, והאמת שאשמח להתבדות.

אורך אשכולות

האשכול הממוצע אורך 3 שנים אבל השונות בתוך המדגם גבוהה, וכוללת מספר מצומצם של שושלות אדירות כמו גם ערב רב של קונטנדריות שהבליחו ונעלמו תוך זמן קצר.

האשכול הארוך ביותר, גבירותי ורבותי, מחזיק לא פחות מ-15 עונות!!! הישג מדהים לדעתי, והוא שייך ללייקרס בין השנים 1977 ל-1991. 11/15 עונות במהלך הרצף הזה הסתיימו עם הלייקרס בגמר האזורי וצפונה, ואת הפרחים צריך לשלוח לקארים, מג'יק, וורת'י, מייקל קופר, וכל שאר החבורה המלהיבה שהתקבצה לה בפורום למשך שנים ארוכות כל כך. רק תגידו לשליח שידלג על הבית של משפחת רמביס.

איפה הספרס, איפה? אתם וודאי שואלים, אז אסביר שהשושלת הטקסנית אמנם הגיעה לפלייאוף משך 22 עונות רצופות, אבל לא הגיעה לגמר האזורי בין 2009 ל-2011, ולכן נקטעה, על פי כללי המחקר, לשני אשכולות קטנים יותר של 10 שנים (1999-2008) ו-5 שנים (2012-2017), שכללו בסך הכול 10 הופעות ברשימה ב-19 שנים. הישג מופלא לכל דבר ועניין, ויוצא מהכלל שלדעתי דווקא מעיד על נכונותו של הכלל שנקבע, לפיו קונטנדרשיפ תסתיים בתום 3 עונות ללא גמר אזורי וצפונה.

חבורה מופלאה אחרת התאספה לה בשנות ה-90 בשיקגו ויצרה אשכול של 10 עונות, בין 1989 ל-1998, שכלל 6 אליפויות, 2 גמרים אזוריים, והפסקת בייסבול בת שנתיים. בהחלט מרשים.

אי אפשר שלא להזכיר שני אשכולות של 9 עונות כל אחד – הסלטיקס (1980-1988) שנעדרו מהרשימה רק פעם אחת בלבד במהלך התקופה, ויריביהם המיתולוגיים מפילדלפיה (1977-1985) שנעדרו מהרשימה רק פעמיים במהלך התקופה. אימפריות לעילא ולעילא.

אשכולות מכובדים עד מאד של 7 עונות נמצא בלייקרס של שאקובי (1998-2004), ובאינדיאנה של רג'י (1994-2000), כמו גם ביוטה של סטוקטון-מאלון (1992-1998). אשכולות של 6 עונות ימצאו בדטרויט של הוואלאסים (2003-2008), באוקלהומה של דוראסל (2011-2016), וכאמור גם ב"חצי השני" של הספרס (2012-2017).

גולדן סטייט של ימינו, עם 5 עונות (2015-2019), יכולה לשוב לרשימה השנה, אחרי היעדרות של שנתיים, ואם תעשה כך האשכול שלה יחשב כ-8 עונות, והיא תבדיל את עצמה מאשכולות בני 5 דוגמת וושינגטון (1975-1979), ספרס (1979-1983), פיניקס (1989-1993), דטרויט של הבאד בויז (1987-1991), ובוסטון של פירס, גארנט ואלן (2008-2012).

אבל כאמור, שושלות ארוכות הן עניין נדיר, בעוד שאשכול של עונה אחת בלבד הוא התוצאה השכיחה במחקר – 34/81 מתוך האשכולות, כ-41%, הם של עונה בודדת. בין הקבוצות שעד כה לא הצליחו להאריך את האשכול מעבר לעונה בודדת ניתן לציין את דנבר, עם 4 אשכולות של הופעה בודדת, כמו גם את אטלנטה וסקרמנטו עם 2 כאלה, ושוב, במקרה או שלא, מדובר בקבוצות בשווקים קטנים יחסית.

פערים בין אשכולות

א. האורך הממוצע של הפער הינו 9.2 עונות, כלומר, בממוצע, קבוצה צריכה כמעט עשור על מנת לחזור לקונטנדרשיפ.

ב. החציון, כלומר המספר שחצי מהפערים גדולים ממנו, וחצי מהפערים קטנים ממנו, הוא 7 עונות. שימו לב שהחציון נמוך מהממוצע, כלומר רוב הפערים בתקופת המחקר נמוכים מהממוצע, וזה בהחלט מתקבל על הדעת מכיוון שחלק מהפערים הם ארוכים מאד – 38 השנים של גולדן סטייט, 23 של דנבר, ו-20 של סקרמנטו, למשל – והם "מושכים את הממוצע למעלה", אבל מכיוון שהם מעטים יחסית, אזי החציון קרוב יותר ל-3 מאשר ל-38.

ג. השכיח, כלומר המספר הנפוץ ביותר בטבלה, הינו 3, כלומר יש יותר פערים שאורכם 3 עונות מאשר פערים בכל אורך אחר, והשכיח נמוך בהרבה גם מהממוצע וגם מהחציון.

עובדה מעניינת ורלבנטית היא שהשכיח הוא גם המספר הנמוך ביותר בטבלה – 3 שנים

סיבה מרכזית לכך היא כמובן ההגדרה שלנו שיציאה של פחות מ-3 עונות מהרשימה אינה מובילה לקטיעת הרצף. אם במקום 3 שנים כקו המפריד בין תקופות היינו מגדירים שנתיים, היו נוספים 12 פערים כאלה, ואם היינו מגדירים שנה אחת כקו המפריד בין תקופות היו נוספים 22 פערים כאלה. כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, במצב כזה השכיח היה 1, החציון 4, והממוצע 6.

קודם כל זה ריאליטי צ'ק מעניין להחלטה על 3 שנים כקו ההפרדה בין אשכולות – נראה לי ברור שאם יש כל כך הרבה קבוצות שחוזרות אחרי שנה של הפסקה, אזי צריך להמשיך להתייחס אליהן כקונטנדריות ולא לקטוע את האשכול אחרי היעדרות של שנה אחת. ההבדל בין שנתיים לשלוש פחות מובהק, אז אפשר לטעון שעדיף היה להחליט על שנתיים, אבל גם ההבדל בין 3 לבין 4 שנים לא מובהק, אז אפשר גם לטעון שעדיף היה להחליט על 4 שנים. בסופו של דבר ההחלטה על 3 נראית לי סבירה בנסיבות.

בכל מקרה הנתונים מצביעים על כך שגם עם קו הפרדה של 3 שנים לקבוצות שהגיעו לקונטנדרשיפ יש נטייה "להישאר בסביבה" ולחזור לקונטנדרשיפ תוך מספר שנים.

מגמה זו בולטת על רקע התובנה, שציינו קודם לכן, שלפער ארוך דווקא אמור להיות יתרון בכל הקשור לצבירת נכסים בדראפט. כמובן שלא כל קבוצה שלא מסיימת בין 4 האחרונות זוכה בבחירה גבוהה, אבל ההפך כן נכון – כל קונטנדרית, שהיא כמובן קבוצת פלייאוף, אינה משתתפת בלוטרי, ולכן היא מוגבלת לבחירה 15 ומטה בדראפט. יתרה מזו, לא בדקתי, אבל אני מניח שרובן המכריע של הקבוצות שהגיעו לגמר האזורי סיימו את העונה הסדירה עם מאזן טופ-5 או טופ-7, כלומר עם בחירה 23 ומטה.

לכן, לדעתי דווקא אפשר היה לצפות ששיטת הדראפט תביא לתנודתיות גבוהה יותר בקרב הקונטנדריות – שקבוצה תגיע לשיא, תדעך, תצבור לאיטה נכסים מובחרים, ותשוב לאחר תקופת צבירה ארוכה – אבל בפועל, כאמור, לקונטנדריות יש נטייה לחזור לרשימה מהר יחסית. מדוע?

אפשר לייחס זאת למספר סיבות אפשריות, חופפות בחלקן, ולשילוב שלהן:

א. המערכת כולה – שחקנים, מאמן, והנהלה – צוברת ניסיון שמאפשר לה לשוב לצמרת במהרה. ניתן לציין את היציבות של הספרס כדוגמא לכך – טימי, טוני, מאנו, פופ, ביופורד, וכמובן מאט בונר, לקחו חלק בשני האשכולות האחרונים של הספרס.

ב. הבעלים וההנהלה מוכנים להשקיע בטווח הקצר על מנת לחזק את השלד ולנצל את הניסיון הנ"ל לפני שיאבד. ההשקעה המדוברת אינה רק כספית (חריגה מתקרת השכר למשל), אלא גם הנכונות לצרף שחקנים בשלים בשוק החופשי ובטריידים, על חשבון הטווח הארוך בדמות שחקנים צעירים ובחירות. לא יודע בדיוק איך לבדוק את זה, אבל אני מניח שאחרי ההפסד למיאמי ב-2006 קיובאן המשיך להשקיע סביב נוביצקי בשיאו, וגם אם זה לקח כמה שנים, בא על שכרו ב-2011 (וצריך לזכור שהמערב באותן שנים היה קטלני – הספרס, פיניקס והלייקרס היו קבוצות אדירות, וגם יוטה ומיניסוטה העפילו לגמר האזורי). גם הדוגמא של יאניס, מילוואקי והטרייד היקר על ג'רו הולידיי, מתאימה כאן.

ג. חלק מהקונטנדריות מצליחות לשמור על השלד שלהן, או לפחות על חלקו, במהלך שנות הפער. ניתן לציין את מיאמי של 2006 ו-2011 כדוגמא לכך – אמנם מרבית השחקנים, כולל מרכזיים, התחלפו, אבל דווין ווייד כיכב בשתיהן, ויודוניס האסלם גם היה בסביבה. כך גם נאש, סטודמאייר ואפילו ברבוסה בפיניקס 2006 ו-2010. גם הספרס כמובן מתאימים כאן, קובי שיחק בשני האשכולות הנפרדים של הלייקרס בתחילת שנות האלפיים ובסוף העשור, ועוד.

ד. כהרחבה ספציפית לסעיף ג', אפשר לטעון שהשלד נשען, במידה מכרעת, על נוכחותו של סופרסטאר בסגל. אמנם זו לבדה לא בהכרח תספיק – קארים, מג'יק, לארי, מייקל, קובי, טימי, ולברון לא הגיעו לגמר האזורי בכל עונה ועונה בקריירה שלהם – אבל היא מעניקה בסיס טוב לבניה מחודשת תוך מספר שנים, כפי שהלייקרס עשו סביב קובי לאחר עזיבתו של שאק. כמובן שגם הצטרפותו של סופרסטאר לקבוצה תורמת לחזרתה לקונטנדרשיפ ומזרזת את התהליך, כפי שמיאמי וקליבלנד גילו עם הצטרפותו של לברון ב-2011 וב-2015. וגם ההפך נכון – וכשקוואי עזב (את הספרס, את טורונטו), עזבה איתו גם הקונטנדרשיפ…

סיכום פרק 1

בפרק זה הגדרנו קונטנדרית כקבוצה שמגיעה לגמר האזורי וצפונה. הפרדנו בין תקופות שונות של קונטנדרשיפ כאשר קונטנדרית נעדרה מהרשימה למשך 3 עונות. את תקופת הקונטנדרשיפ הגדרנו כאשכול, ואת התקופה בין תקופות שונות של קונטנדרשיפ הגדרנו כפער בין אשכולות.

מימשנו את המודל על הקבוצות בליגה מ-1971 ועד ימינו אנו, ציינו את השושלות הארוכות ביותר, הצבענו על כך שנכון לעכשיו קבוצות צעירות ומשווקים קטנים מצליחות פחות ביצירת שושלות ארוכות, וחישבנו שהממוצע לאשכול הוא 3 עונות.

בנוגע לאורך הפער בין האשכולות, זיהינו שונות גדולה בין הקבוצות, כמו גם הבדלים משמעותיים בין הממוצע (9.2 עונות), החציון (7) והשכיח (3). גילינו שלקונטנדריות יש נטייה "להישאר בסביבה", ושיערנו שבין הסיבות לכך ניתן לציין את השמירה על שלד מבוסס סופרסטאר ועתיר שחקנים טובים, שצבר ניסיון, נהנה ממערכת מקצועית מנוסה, ומהנהלה שנוטה לתעדף את הטווח הקצר על פני הארוך.

בפרקים הבאים נשרטט "הקבצות" שונות בליגה, המאופיינות בדפוסים שונים בהגעה ובחזרה לקונטנדרשיפ. ננסה להבין מהם הגורמים שגרמו לדפוסים הללו במקרים השונים ומה, אם בכלל, ניתן ללמוד מהם לעתיד.

הפרק הבא, פרק 2 – אימפריות מבוססות

מקורות: בסקטבול רפרנס, ויקיפדיה, פייסבוק

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 54 תגובות

  1. מעניין מאוד מיקי.
    אני קופץ רגע למאוחר ולסן אנטוניו – אני יודע שמדברים על טאנקינג פעם הבאתם את טים דאנקן (וגם דייויד רובינסון היה כוכב שנבחר במקום הראשון). אבל יש מעט אלופות שהרולפליירז שבהן קיבלו תפקיד כזה מרכזי – טוני פארקר, מאנו וקוואי – אף אחד מהם לא היה בחירת לוטרי. אף אחד מהם גם לא הציג מספרים מטורפים בעת האליפויות.
    אף אחד גם לא ייספר עליהם סיפורי "דאנקן דרש מהם המון והרעיב אותם במטוס" או "ניצחו כי היה ממבה מנטאליטי לידם". החשיבות של כולם ברורה, גם כשדאנקן כבר ירד בתפוקה.
    אז אולי פשוט צריך למצוא את החבר'ה שבאים לעבוד ולקחת אליפות כמו דטרויט 2004 או באמת סן אנטוניו 2014.
    פופ הוא המאמן המתאים בשביל זה.
    אם בדרך אחת מבחירות הדראפט שלכם תצמח להיות כוכב על, אז זה שיחוק…

    1. ביום שני התשובה, לפחות בנוגע לספרס, תופיע על המסך שלך. לדטרויט תצטרך לחכות קצת יותר, אבל אבל אם אתה לא יכול לחכות (אזהרת ספוילר!) – זה היה נס… בשני המקרים, תוצאה בלתי סבירה של צירוף נסיבות לא ריפיטאבילי, שהסבירות שיקרה שוב אפסית. חבל, אבל זה, לדעתי, המצב, ולכן צריך לחפש מודלים אחרים, (לא רק טנקינג אגב), שהם קצת יותר סבירים.

      1. לבחור בחירה גבוהה בדראפט שתהפוך לשחקן שסוחב על גבו קבוצה נראה לי כמו נס הרבה יותר גדול מלבנות קבוצה מגובשת. קצת כמו להפוך אמיד מהימורים לעומת מעבודה קשה. הדרך השניה נראית כמעט בלתי אפשרית אבל יש לה נטיה להצליח ליותר אנשים.

  2. מצויין מיקי. לקחת על עצמך פםרוייקט שיש בו כל כך הרבה משתנים ש/לבנות מכך תובנה זה דבר כמעט בלתי אפשרי, אבל עובדה שכן – כי אתה הצלחת. כמובן שבמקרה הזה לוקחים מה יש ומה קרה שנה-שנה ומנסים ליצור מכך מין תובנה שמבוססת על מה שקרה. אתה די הצלחת וכל הכבוד לך על הנסיון ועל ההשקעה.

  3. תודה רבה מיקי
    פוסט ארוך, הצעת יעול לפצל ל 2 פוסטים
    אני חושב שכדאי לתת משקל גם לעונה הרגילה
    הלייקרס היו קונטנדרים מ 1980 ועד 1991.
    בנוסף הקונטנדריות נקבעת בשלב מוקדם של העונה
    תבדוק את הסיכוי לזכות באליפות לפי לאס ואגס –

    https://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_2020_preseason_odds.html
    יש כאן מידע של 37 שנה
    אפשר לבדוק טופ 5 וקורלציה (לא של הלייקרס בעונה הקודמת)

    1. תודה רבה מידן.
      מבחינת האורך – אתה צודק, קצת מתיש, אבל התקשתי לפצל את ההסבר על המודל באמצע, אני חושב שאנשים היו מאבדים את הקשב.
      בעניין העונה הרגילה והסיכויים – זה מעניין שאתה אומר, לא חשבתי על זה ככה, אבל אני חושב שה"שיטה" של התייחסות לארבע האחרונות משקפת יותר את התוצאה, בעוד שהדברים שקורים בתחילת העונה, כולל הסיכויים לפי סוכנויות ההימורים, משקפים יותר את ההערכה. אתן דוגמא – אאל"ט לקראת 2021 הלייקרס נחשבו לקונטנדרים, ולטעמי בצדק, אבל הפציעות די גמרו אותם וכשדייויס נפצע מול פיניקס העסק כבר היה גמור. אלמלא היה נפצע, בהחלט יתכן שהלייקרס היו עוברים ומגיעים לגמר האזורי, אבל אני יותר עושה ריברס אינג'נירינג, כלומר הולך מהתוצאות אחורה.

  4. תודה רבה. ממש מעניין.
    קודם כל הערה: הווריורס אכן הגיעו השנה ל-4 האחרונות ולכן התקופה שלהם (לפי הגדרתו) מתארכת.
    יש לי שתי הצעות, אחת שאני יותר בטוח בה והשניה שיהיה קשה יותר ליישם:
    1. לדעתי קונטנדרית לא יכולה להיחשב כמי שרק עונה אחת הגיעה ל-4 האחרונות. הדוגמה המובהקת ביותר, שאותה גם רשמת, היא מילווקי של 2001. מישהו באמת יכול להחשיב אותה כקונטנדרית? אותו כנל לגבי אטלנטה של לפני שנה. זו היתה הבלחה חד פעמית. לדעתי קונטנדרית היא קבוצה שחזרה למעמד הזה, ולא הופיעה בו פעם בודדת מתוך תקופה ארוכה (כן, דנבר ומינסוטה של תחילת המילניום – אתן לא באמת קונטנדריות בגלל גמר מערב אחד).
    אני יודע שזה יוריד לך את המספר של הקבוצות, אבל זה לא בהכרח דבר רע.
    .
    2. ההגדרה עצמה של 3 שנים גם לא מושלמת. אני מציע להוסיף לתנאי הזה (או תנאי של 4 שנים) גם המשכיות בסגל הבכיר של הקבוצה. כלומר – יותר מאיקס שחקני חמישייה שנשארו בסגל, או משהו דומה. זה אולי קצת מסובך לביצוע, אבל לדעתי מדייק את העסק

    1. תגובה ממש מצוינת, תודה רבה ינון.
      .
      בעניין הלוחמים – אתה כמובן צודק, אבל כתבתי את זה במהלך העונה, אז כשכתבתי זה עדיין היה רק בגדר אפשרות. תקופת המחקר היא 1971-2021, כלומר היא לא כוללת את העונה האחרונה, אז הארדן עדיין בנטס, בוסטון עדיין לא ראתה תוצרת מרוברט וויליאמס, ועוד כל מיני אירועים במציאות לא הצליחו לחדור את חומות הפוסט 😉 אגב, מעניין שלדעתי אין המון אירועים כאלה, כלומר הבחינה ההיסטורית מראה שבמהלך העונה יש בעצם המון רעש שהוא מאד זמני, אבל לא ברור שיש לו השפעות ארוכות טווח – "הכלבים נובחים על ראסל ווסטברוק, אבל השיירה של טים דאנקן עוברת", כזה… לשמחתי מי שכן שינה כיוון בזמן שכתבתי הם הספרס עצמם.
      .
      בעניין העונה האחת – סוגיה מאד מאד רלבנטית ויפה. אפשר לבדוק את זה מול הרשימה המלאה, ואפשר יהיה לחזור לזה בסוף הסדרה, אבל לדעתי ההצעה שלך הייתה לא רק חוסכת לי הרבה זמן אלא גם משקפת נכונה את המציאות ב, סתם לפי התחושה, בערך 80% מהמקרים. כלומר ב-80% מהמקרים אפשר היה להסביר מה קרה בליגה באותה שנה כמעט בלי להתייחס לקבוצה הזו, וגם ההפך – לספר את סיפורו של המועדון הזה בלי להתייחס לעונה הספציפית הזו.
      הבעיה היא עם ה-20% האחרים, אתן דוגמא, נדירה אבל בכל זאת – דאלאס 2011 הייתה נשארת בחוץ… ואני חושב שזו תוצאה בלתי סבירה.
      דוגמא פחות מובהקת היא דנבר 2020 – לטעמי הם היו לגמרי קונטנדרים, גם אם הפסידו ללייקרס, וגם בשנה שאחרי היו קונטנדרים אבל סבלו מפציעות וכו', אז לדעתי השאלה האם הם "באמת קונטנדרים" בעצם תתברר עם הזמן – אם שני הפצועים חוזרים כמו שצריך, ויוקיץ' ממשיך לעשות יוקיץ', הם יכולים להיכנס לרשימה העונה, וגם ב, סתם זורק, ב-4 משש העונות הבאות. ואז יהיה ברור שהם קונטנדרים, ואז גם נגיד ש-2020 לא הייתה "פלוק חד פעמי", אלא להיפך – היא הייתה ההתחלה של כל הסיפור הזה, והפציעות פשוט יצרו "הפסקה זמנית" שלו. ואם לא, אז אני חושש שמי שיעשה מחקר כזה בעוד 30 שנה יחשוב על יוקיץ' מה שאני חושב על אלכס אינגליש – "הוא היה שחקן טוב אבל לא הצליח להוביל את הקבוצה ליותר מגמר אחד". נחזיק להם אצבעות.
      יש עוד כמה דוגמאות כאלה, עונות בודדות של פיניקס, יוסטון ושאר ירקות, אבל הן באמת מיעוט. לכן מה שעשיתי בפועל בדרך כלל יותר קרוב למה שאתה הצעת, כלומר העונות האלו נכנסו למחקר אבל ברובן זכו למעט מאד תשומת לב בפוסטים עצמם
      .
      בעניין ההמשכיות של הסגל – כנ"ל, ברוב המקרים זה אכן היה כך, ובמעט שלא, זה דווקא מעניין איך זה קרה, כלומר איך משנים את פניה של קבוצה מהקצה אל הקצה תוך שלוש עונות. השאלה גם מה זה בדיוק סגל בכיר, נניח אינדיאנה של 2000 ואינדיאנה של 2004 כוללות שתיהן את רג'י מילר, אבל לא הרבה יותר מזה, ורג'י בכיר, אבל הקבוצה עצמה שונה לגמרי, אז מה עושים? "למזלי" עברו 4 שנים, אז יכולתי להגדיר אותן כאשכולות שונים, אבל יש כאן הרבה גוונים של אפור. מה שבדרך כלל קורה, לי לפחות, בסיטואציות כאלה, זה שאתה יכול לשפוט יחסית בבטחון כשאתה זוכר את החוויה שלך בזמן אמת, אבל הרבה פחות בבטחון שלא. כלומר אם תשאל אותי אם השואו-טיים לייקרס היו השואו-טיים לייקרס גם אחרי פרישת קארים אגיד לך שכן, כי אני ממש זוכר שהם המשיכו לרוץ והיו טובים גם בלעדיו. אולי פחות טובים, אבל זו עדיין "אותה חיה", אבל פיניקס 76 מול 79? אני מציץ בבסקטבול רפרנס, אבל להישבע לך שאני סומך על השיפוט שלי על סמך מה שכתוב שם? לא יכול. ושוב, הדיון הוא כמעט תיאורטי לגמרי, בפועל התנאי שלך מתקיים כמעט בכל המקרים גם אם לא הוגדר ככזה.

      1. ותוספת לסוף – לפעמים דווקא השינוי בסגל הבכיר הוא זה שמעניין. אם להישאר עם פיניקס של אותה תקופה, לא זוכר את הפרטים המדויקים עכשיו, הם דווקא החליפו/הצריחו את הכוכבים שלהם לא אחת ולא שתיים. היה שם בחור בשם צ'ארלי סקוט, שהוצרח עם פול ווסטפאל, שמצידו הוצרח אחר כך עם דניס ג'ונסון, שגם הוא עזב אחר כך. וזה דווקא מעניין מאד להבין למה זה קרה ואיך זה השפיע. הדפוס הזה, מתברר, אפיין את פיניקס גם בהמשך עם קווין ג'ונסון ש"הוחלף" על ידי ג'ייסון קיד ש"הוחלף" על ידי סטיב נאש, (למרות שהיה שם איזה רגע שכל השלושה שיחקו ביחד באותה עונה, שזה דבר מדהים למדי כשאתה חושב על זה). היכולת הזו, להחליף/לשדרג חלקים מרכזיים בשלד שלך, ולהצליח להמשיך לרוץ איתו היא חשובה מאד בניהול קבוצה. פיניקס אדירים בזה, ובאמת יש להם את מספר האשכולות הגבוה ביותר.

        1. אוקיי
          תודה על התגובה המושקעת. אני עדיין לא מסכים (וליוקיץ עדיין יש זמן להיכנס גם בדרך "שלי"), אבל זה לא שלי להחליט.
          אגב, אלופה מפתיעה כמו דאלאס 2011 בהחלט יכולה לא להיחשב לקונטנדרית ובכל זאת לזכות. היו (ויש) הפתעות בחיים.
          בכל מקרה תודה ושבוע טוב

  5. מאנו, בוריאציה על מה שאמרו על שמעון פרס – אתה חפרן בלתי נלאה…
    אני חושב שהנושא מאד מעניין ומחכה בקוצר רוח להמשך.
    חושב אבל שהגדרת הקונטדריות שלך מאד בעייתית. הדוגמא שהבאת של הסאנס בשנות ה-70 למשל היא קלאסית – הקבוצה שהגיע אז לגמר לא ממש יכולה להיחשב קונטנדרית. גם העובדה שאתה רואה צפיפות כל כך גדולה של מרווחי 3-4 שנים בין תקופות "קונדטנרשיפ" רומזת שלא באמת היו בהרבה מהמקרים האלה שתי תקופוות שונות.
    לדעתי אם אתה מעונין בהגדרה מהמנה אז יש שלושה גורמים שצריכים לבוא לידי ביטוי – מאזן עונה רגילה, התקדמות בפלייאוף (שהבאת בחשבון אבל באופן מאד בינארי) והמשכיות סגל.
    בכל מקרה לא חושב שזה באמת יפריע לדיון בהמשך (אלא אם הוא ימשיך להיות מבוסס נתונים (ולא התייחסות פרטנית לגורמים שונים / קבוצות שונות).

    1. בנוגע לחפרנות – חד משמעית, אתה כבר השני שאומר את זה בהקשר של הסדרה הנוכחית, מי הראשון תגלה בהמשך (רמז – הוא קולע יותר טוב ממך לשלוש)
      😉
      בנוגע להגדרה – על סמך תגובות שלך, של ינון ושל מידן, אני חושב שכנראה בחרתי את המילה הפחות ברורה לעניין, כי אני מסכים איתכם שבדרך כלל כשאנחנו אומרים קונטנדרית אנחנו מתכוונים למי שחושבים עליה שהיא מסוגלת לזכות בתואר, כלומר זה מונח שמשמש יותר לתחזית/הערכה וכו'. האופן שאני משתמש בו, שזה אמנם כתוב למעלה, אבל עדיין לא ברור כי באמת בדרך כלל לא משתמשים בזה ככה – הוא קבוצה ** שהתמודדה על התואר בפועל **, ללא קשר למה "היה קודם", כש"הקודם" הזה כולל גם את ההערכות טרם העונה, גם את מאזן העונה הרגילה וגם את ההתחלה של הפלייאוף. כמו שכתבתי למידן – אני עושה ריברס אינג'רינג – אני בוחן את התוצאות ואז הולך אחורה בניסיון למצוא את הגורמים להן ואת הדפוסים שלהן. במובן זה, ההגדרה הזו, של ה-4 האחרונות, פשוט עוזרת לי "לפלטר" על איזה קבוצות באיזה שנים אני צריך להסתכל ועל איזה לא. ואתה צודק לגמרי שההמשך יהיה יותר פרטני – ההגדרה והרשימה פשוט אומרות על מי ומתי צריך להסתכל.
      .
      בעניין צפיפות המרווחים – זה לא נראה לי שחור ולבן – האם הלייקרס של פאוקובי היא המשכה של הלייקרס של שאקובי? אני מניח שיש קוביסטים שיגידו שכן, ואני מניח שיש נונ-קוביסטים שיגידו שלא. וכאמור אפשר לטעון שכל עונה, על שינוייה, היא קבוצה אחרת. הייתי צריך לחתוך איפושהו. אבל גם זה לא נראה לי קריטי להמשך.

      1. מי קולע יותר טוב ממני לשלוש? הםםם…בוא נראה, אני יודע! כולם. אולי בעצם חוץ מהתותח.
        אני די הבנתי את מה שהתכוונת מבחינת הבחירה אבל יש יותר מדי מקרים של קבוצות ש"הסתננו" לארבע האחרונות שאולי מעניין לראות איך הגיעו לשם אבל בסופו של דבר זה לא איזה משהו שניתן יהיה להסיק ממנו משהו קונקרטי חוץ מ-"שיהיה לך הרבה מזל". בנוסף יש קבוצות מאד מעניינות שצורת הבחינה הזו נניח תחלק לשני אשכולות.
        כמו שאמרת זה לא שבאמת יש כאן שחור ולבן אבל אם כבר מנסים למדל משהו אז הייתי מנסה לתת לו "צורה" באופן קצת יותר מורכב.

  6. יא-אללה שלך , התכוונתי לעשות מתישהו סדרה דומה.
    העניין הוא שיש מיליוני משתנים, ואני מת לראות איך אתה מתקל את כולם. ההתחלה חביבה, אבל (סליחה, באמת) יחסית קלה. אני באמת רוצה לראות את השלב הבא שלך.

    בהצלחה!!!

  7. התעניינתי, נהניתי, מחכה לפוסטים אחרים כדי להבין מה יוקיץ' צריך לעשות ואיך רק לספרס מגיע את וומבניאמה.

  8. קורא בהמשכים מאתמול.. ויש עוד ח"י פרקים? 👏👏 😱🙃🤓
    .
    אמנם באמצע אך לא הבנתי משהו – הקשר בין קונטנדרית, יענו קבוצה שמועמדת לאליפות לבין שושלת או משהו ארוך יותר מעונה-שתיים.
    הרי הנטס היו קונטנדרים, השנה ועוד יותר בשנה שעברה אך ורק בגלל דוראנט וקיירי שקובצו להם יחדיו.
    כנ"ל בוסטון של גארנט-פירס-אלן, הקבוצה נהייתה מיד קונטנדרית רק עח סמך השמות שהצטרפו.

    1. תודה חביבי.
      .
      אני מבין את שאלתך – עלתה גם אצל קודמיך – פשוט באד צ'וייס אוף וורדז – כשאני אומר קונטנדרית אני מתכוון למי שהגיעה לארבע האחרונות בפועל, ולא למי שנחשבה כמי שצפויה להגיע לשם או לזכות באליפות.
      דוגמא – בוסטון של גארנט ושות' היא אכן קונטנדרית, אבל לא משום שהעריכו שתזכה באליפות אלא משום שאכן הגיעה לארבע האחרונות ולו פעם אחת (היא ספציפית הגיעה יותר מפעם אחת כמובן).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט