היורש? – מתכוננים למועמדים (12 ואחרון) – עאלי-רזא פירוז'ה ופריוויו לטורניר / אינדיאני

גיל: 18 (יחגוג 19 ביום השני לתחרות)

מדינה: צרפת. ייצג את איראן ועבר לצרפת לפני כשנה לאחר שמדינתו אסרה עליו לשחק נגד ישראלים.

דירוג פיד"ה: 2973 (מקום 3 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2804 (דצמבר 2021, מקום 2 בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: אין

איך העפיל לתחרות: זכה בטורניר "גראנד סוויס"

בין מאי 2018 ליוני 2018 עאלי-רזא פירוז'ה איבד 9 נקודות דירוג. ילד הפלא האיראני היה אז בן 14 והחזיק ב 2561 נקודות. מאז, ארבע שנים אחר כך, לא קרה שהוא סיים חודש במאזן שלילי של נקודות דירוג. רק בחודש האחרון, בין מאי ליוני של השנה הנוכחית (תחי הסימטריה), הוא הפסיד 11 נקודות. במהלך 4 השנים האלה הוא הספיק לשבור שיאים על ימין ועל שמאל, להיות השחקן הצעיר בהיסטוריה לעבור את רף 2800 הנקודות ולהיות השני בעולם. ההשוואות לגדולים ביותר התחילו אלא שהפעם, בניגוד לרוב הניסיונות הנואשים לראות את גדולי המשחק בתוך גופם הצנום של הצעירים של היום (בכל תחום), יש להשוואות האלה בסיס מסוים. פירוז'ה הוא מקצוען אמיתי. אני לא יודע אם יש מישהו בעולם שעובד קשה כל כך על משחקו כמו האיראני. כמובן שמדובר בשחקן עם כישרון גולמי מפחיד, מהירות מחשבה חריגה ואינטואיציה חזקה למשחק, אבל יותר מכל מדובר בילד שהתבגר מהר מאוד ומציג שחמט אחראי מצד אחד ומלהיב מהצד השני. במבחן העין אפשר לראות, שפירוז'ה כמעט ולא קם מהכסא שלו לכל אורך המשחקים הארוכים שהוא מנהל. לשחקנים צעירים יש נטייה ללכת על משחק חד שנגמר מהר מאוד עוד לפני שמגיעים אל החלק היבש יותר במשחק – הסיום. פירוז'ה לעומתם מוכן לנהל קרב ארוך ומתיש שנמשך שעות ארוכות. הרגע בו "קפצתי על העגלה" שלו היה דווקא במשחק שנגמר בתיקו מול אניש גירי. פירוז'ה הצליח לעצור 4 רגלים חופשיים של גירי על ידי פרש ומלך בלבד והראה טכניקה מרהיבה של שליטה בכלים והבנה עמוקה של כוחם.

ועדיין, למרות כל המחמאות וההתקדמות המהירה, פירוז'ה עדיין עומד בפני קיר דמיוני שהוא צריך לעבור. המשחקים שהובילו אותו לעבור את רף 2800 הנקודות היו ברובם מול שחקנים חלשים ממנו. אליפות אירופה לנבחרות האחרונה קיבלה סיקור לא שגרתי וכולם עקבו באדיקות אחרי הניצחונות שפירוז'ה השיג בידיעה שהוא יכול בסיומה לעבור את הרף. אלא שבתחרות הזאת הוא פגש בעיקר שחקנים נחותים ממנו והשיג תוצאה של 8/9. הניצחון היחיד שלו על שחקן מהטופ העולמי היה מול ממדיארוב במשחק שהיה חשוב לצרפת ולפירוז'ה הרבה יותר משהיה חשוב לאזרבייג'אן ולממדיארוב. הטורניר הזה היה חשוב כדי להבליט עד כמה פירוז'ה עזב את החבורה הגדולה של רבי האמן החזקים אבל הוא עדיין לא שיחק מספיק מול שחקני הטופ שנמצאים בליגה משל עצמם.

Super GM

שיטת הדירוג של פיד"ה, שבלא מעט מובנים היא קצת מיושנת, יכולה להטעות. התואר GM (רב אמן), הגבוה ביותר בשחמט, היה אמור להפריד בין שחקני השחמט הטובים לבין קבוצה אקסקלוסיבית וקטנה יחסית. ההתקדמות של השחמט בעשורים האחרונים, ריבוי התחרויות והחשיפה הגדולה אל הקהל הרחב מתחילה לייצר אינפלציה של רבי אמן. מדובר כמובן בתנועה מבורכת אבל היא מקשה על היכולת להבדיל בין הטובים ביותר לבין שחקנים טובים מאוד ומייצרת כמה אשליות בנוגע לשחקנים שונים. כיום, ישנם שחקנים שמדורגים גבוה מאוד הודות להשתתפות בהרבה טורנירים קטנים יותר ומשחקים מול שחמטאים פחות טובים. ואז, ברגע שהם מגיעים אל תחרויות חזקות אפשר לראות בבירור את הבדלי הרמות בינם לבין קבוצה של כמה עשרות שחקנים, אולי אפילו פחות, שנמצאת ברמה אחרת לחלוטין. המצב הזה הוביל ללידתו של המושג המלאכותי super GM שמוזכר לא פעם ברחבי האינטרנט. מדובר כמובן במושג נזיל אבל הוא מנסה למתוח את הקו הדק בין השחקנים של הטופ העולמי לשאר רבי האמן.

בין אם נשתמש במושג הזה ובין אם לא, אני חושב שיש לו הצדקה מסוימת. בשחמט, אולי יותר מכל ענף ספורט אחר, נדרשת תכונה שמעטים יכולים להשיג – עקביות. החכמה בשחמט היא לא להגיע למקום החמישי בעולם למשך כמה חודשים אלא להישאר בטופ 10-15 למשך כמה שנים. שחקנים ברמה הגבוהה ביותר צריכים להימדד מול אחרים ברמתם לאורך זמן. הצלחה רגעית, מרשימה ככל שתהיה, לא יכולה להוות אינדיקציה לרמה של השחקן היות והניקוד שלו לא יוכל לעמוד במבחן מול יריבים חזקים באמת. במובן הזה, השאלה בנוגע לפירוז'ה היא לא האם הוא ישתייך אל הטובים ביותר, אלא כמה זמן ייקח לו להגיע לשם. כרגע אין שום אפשרות לדעת והיכולת שלו בתחרות המועמדים הקרובה תהיה אינדיקציה מעולה. לדעתי, בכל אופן, הוא לא שיחק מספיק בשביל שאפשר יהיה להכריז עליו אוטומטית כיורש של קרלסן. אחד הדברים היפים בתחרות המועמדים הוא הפורמט הקשה של הטורניר שלא מאפשר זכייה קלה או מוטלת בספק. הוא ארוך, מול הרבה שחקנים (יחסית לפורמט הדאבל-רובין) ודורש קשת רחבה של יכולות על הלוח ומחוצה לו. גם אם יגיע למקום השני או השלישי בפער קטן הוא בהחלט יוכל לעמוד בשורה אחת עם הוותיקים בסבב ולהיכנס לליגה של הגדולים.

כמו בטניס, דירוג פיד"ה אמנם מייצר היררכיה מסוימת בין שחקנים אבל הוא לא מהווה אנידיקציה מלאה לרמה שלהם. בשני הענפים קיימת בהירות בנוגע לטופ 3 אבל משם יש הרבה מרחב לפרשנות והערכות. בשחמט, הדבר הברור היחיד הוא שמגנוס קרלסן נמצא מעל כולם. מעבר לזה הרוב נתון לספקולציות של אוהדים ופרשנים שמנסים לייצר סדר בתוך עומס הכישרון בסבב. ברוב הענפים של ספורט יחידני אין ליגה שבה אפשר לעקוב לאט לאט אחרי קבוצות ולראות מי מתחילה לייצר מומנטום ושומרת על עקביות. כאשר ספורט נקבע בעיקר על ידי תחרויות קשה יותר לראות מגמות היות וסביבת התחרות, היריבים והתקופה משתנים. יש הבדל גדול בין זכייה בטורניר נורווגיה לזכייה בטורניר כמו גראנד סוויס או גארנד פרי, שלא לדבר על גביע העולם שמתנהל כמו גראנד סלאם בשיטת הנוקאאוט.

למי הוא דומה?

כשכוכב חדש מגיע אל ענף ספורט ההשוואות אל שחקני עבר מתחילות. מדובר כנראה בצורך אנושי דומה מאוד לשאלה ששואלים על כל תינוק שמגיח לאוויר העולם – דומה יותר לאבא או לאמא? המח כנראה לא מסוגל להתמודד עם דבר חדש והוא חייב להדביק תווית כלשהי שתאפשר לו לחבר את הדבר החדש הזה אל עולם שהוא מכיר ויודע. ההשוואות האלו לפעמים מיותרות אבל יש להן בסיס מסוים והן יכולות לעזור להבין את סגנון המשחק של השחקן ולהבין אותו קצת יותר. הדמיון היבש בין פירוז'ה לפישר או קרלסן, שני שחקנים שהדרך שלהם אל הפסגה הייתה קצרה מאוד והדומיננטיות שלהם בגיל צעיר הייתה חריגה, יעמוד למבחן היום ובשבועות הקרובים. אלא שהנקודה המעניינת יותר היא סגנון המשחק של פירוז'ה, שלמרות הפופולריות שלו לא מלהיבה כל כך כמו זה של דניאל דובוב, יאן נפומנישצ'י או שחרייאר ממדיארוב.

אסביר. אחד החידושים הגדולים שהביא קרלסן למשחק הוא היכולת לנצח את היריב כמעט בכל שלב של המשחק. על פי רוב, המחשבה של רוב שחקני השחמט היא שייתרון צריך להיבנות באופן זה או אחר בתחילת המשחק ובאמצעו ושהאפשרות לנצח תלויה בעמדה עדיפה כמה שיותר מוקדם על הלוח. קרלסן, בעיקר הודות ליכולת הקטלנית שלו בסיומים, הראה פעם אחר פעם שאפשר לנצח בעמדה שוויונית לחלוטין. היתרון שהוא בנה לעצמו לא נראה על הלוח וגם לא מקבל הכרה מהמחשב אבל הוא נבע מתוך הבנה שעמדה יכולה להיות שוויונית ועם זאת קלה יותר למשחק עבור אחד הצדדים. קרלסן הוא אחד השחקנים הסבלניים ביותר שידע העולם ובמשחקים רבים הוא לא חושש ללכת למשחק שנראה כמו תיקו בטוח כדי לגרום ליריבו לעשות מהלך שיוביל אותו למצב לא נח. האיפוק שלו והראייה לטווח הרחוק אפשרה לו לשחק בשקט יחסי מתוך עירנות מתמדת והבנה של בכל עמדה יכולה להימצא הפרצה המתאימה להשגת ייתרון. לקרלסן יש יכולת כמעט על-אנושית "להריח" את העמדה ולתזמן בדיוק את הרגע לצאת להתקפה. התכונה הזאת, יותר מכל, היא זאת שהביאה לו כמות עצומה של ניצחונות. הוא יודע לשחק בטוח ואחראי ולהוציא מעמדה יבשה לחלוטין ניצחון מזהיר.

ההשפעה של קרלסן על המשחק היום דורשת כמובן התייחסות נפרדת (מה גם שהיא עדיין מתמשכת) אבל אני חושב שאפשר להגיד בזהירות שפירוז'ה הוא אחד התלמידים הנאמנים שלה. אין כמעט אנשים בגיל 18 עם איפוק כמו זה של האיראני שמצליח להישאר דרוך לאורך כל המשחק ולמצוא את המהלך הנכון בתזמון הטוב ביותר. כמובן שכמו קרלסן הוא מסוגל לנצח מהר מאוד שחקנים שנמצאים רמה אחת מתחתיו והידע שלו בפתיחות לא מאפשר ליריבים להפתיע אותו יותר מדי. אבל יותר מכל החוסן המנטאלי שלו מאפשר רמת ריכוז זהה לאורך המשחק ופוקוס שנמשך שעות ארוכות. ממליץ לכם מאוד להתבונן בו בתחרות הקרובה ולראות שהוא כמעט ולא עוזב את הלוח וחושב באינטנסיביות מפעימה לכל אורכו. התכונות האלה לא אמורות להיות קיימות אצל שחקן בגילו והן אינדיקציה טובה לכך שזה רק עניין של זמן עד שנראה אותו מגיע אל הפסגה המיוחלת. אם זה יקרה בשנה הבאה, אפשר יהיה להתחיל להכריז על עידן חדש.

לקראת התחרות

פירוז'ה יהיה איתנו זמן רב ועוד נספיק לגעת בעוד היבטים של המשחק שלו. רציתי להתמקד בהילה שאופפת אותו שיכולה להוביל לאופוריה לא מוצדקת במיוחד. הסיכוי שלו לזכות, כמו זה של רוב השחקנים בתחרות, היא נמוכה. מדובר בטורניר אכזרי עם דרישות גבוהות שלא דומה לאף התנסות קודמת שהייתה לו. פירוז'ה מצוין בנטרול רעשים מסביב והוא כבר חצי שנה כמעט לא עשה כלום מלבד להתכונן לתחרות. האהבה של הילד הזה לשחמט גדולה מכל הבאזז שסביבו והוא מגיע לתחרות מוכן עד כמה שניתן. האם זה יספיק? לדעתי לא. הוא עדיין חסר את הניסיון הנדרש ולא השתפשף מספיק מול יריבים שהוא ראוי להם. מעניין מאוד איזו גישה הוא יביא לתחרות שבה אי אפשר לנסות לנצח בכל משחק והתכנון האסטרטגי אליה (לנצל שחקנים ביום פחות טוב, לדעת לרסן את הרצון להתקפה ולהימנע מתוצאות תיקו מהירות מדי) חשובה מאוד. הוא אמנם זכה בגראנד סווויס אבל מול קרואנה הוא הפסיד ומלבד ניצחון מול נפו הוא לא כל כך הצליח (ושיחק) מול הוותיקים בתחרות. זכייה שלו בתחרות תהיה סנסציה מדהימה ועצם העובדה שהדבר אפשרי מעידה על החוזקה שלו. ועם זאת, תוצאה טובה בתחרות הזאת והסתערות על הפעם הבאה נראית יותר ריאלית ואולי גם עדיפה עבורו. ישנם עדיין כמה סימני שאלה סביב המשחק שלו ואת התשובות נקבל, בוודאות כזאת או אחרת, במהלך הטורניר הקרוב. יהיה מעניין.

טורניר המועמדים 2022

הגיע הרגע. שמונה שחקנים חזקים יתחילו את המרתון אל עבר היעד הנכסף – הזדמנות (אולי אחרונה) לשחק 14 משחקים מול גדול שחקני השחמט של דורנו. בחודשים האחרונים ניסינו להסביר קצת על המועמדים השונים ועל הדרך לעסוק בכמה נושאים בוערים בענף הספורט הנפלא הזה. ההרכב, כפי שכבר נאמר לא פעם, הוא אחד המוזרים והלא ברורים שידעה התחרות והוא כולל לא מעט שחקנים שאין אינדיקציה ברורה לגבי היכולת שלהם. רק נקווה שיהיה תחרותי ועם כמה שפחות משחקים שנגמרים בתיקו מהיר. היה חשש קל בסביבות 2018 שמשחקים רבים הולכים לכיוון של תיקו ומספר המשחקים שנגמרים עם ניצחון מתמעטים. מאז חזרת המשחק על הלוח לאחר הקורונה אפשר להיות בטוחים שהמציאות רחוקה מהקביעה הזאת.

פורמט התחרות

14 משחקים בסגנון דאבל רובין (כולם משחקים מול כולם, פעם בלבן ופעם בשחור). 7 הסיבובים הראשונים זהים ל 7 הסיבובים האחרונים מבחינת המצ'אפ מלבד השינוי בצבעים. לדוגמה, בסיבוב הראשון פירוז'ה יפגוש את רדג'אבוב וישחק בכלים השחורים, מה שאומר שבסיבוב ה 8 הוא ישחק מולו בכלים הלבנים. ניצחון שווה נקודה אחת, הפסד שווה אפס נקודות ותיקו שווה חצי נקודה.

איפה שווה לצפות?

שלושת הדרכים העיקריות, כולן ביוטיוב, הן:

האתר הרשמי של פיד"ה: בדרך כלל ניתוח משחקים יבש (קצת "רוסי" אפילו) של פרשנים וותיקים. העיסוק יהיה בעיקר במשחק עצמו והחוויה לא תהיה אינטראקטיבית. הייתרון: שידור חי של המשחקים. אני מעריך שגם ל chess.com ישנן זכויות בתחום אבל אדע לומר כשהתחרות תתחיל עוד כשעה.

Chess.com: האתר הוותיק והחמוד בו בתחרויות הגדולות המנחה בדרך כלל הוא דניאל רנץ'. רנץ' מסביר באופן בהיר ויותר פשוט את הנעשה על הלוח ומתחשב גם בצופים שאין להם המון ידע על המשחק. אליו כנראה יצטרף כרגיל רוברט הס אבל הסיבה האמיתית לצפות היא ווישי אנאנד, אלוף העולם לשעבר, שהצפייה בו היא תמיד תענוג.

Chess24: האתר המתחרה שמזוהה עם קרלסן מביא כמעט תמיד פרשנים מעולים. את התחרות הקרובה ינחו יאן גוסטפסון הגרמני, פרשן מעולה אבל עם נטייה מעצבנת לפעמים לסטות מהנושא למשך זמן רב. מדובר באחד הסגנים של קרלסן לקראת אליפות העולם ומח שחמטאי דידקטי ומבריק. אליו תצטרף ג'ודית פולגאר הנפלאה שאף שיחקה בתחרות המועמדים בעצמה. הניתוח באתר לרוב הוא ברמה גבוהה יותר ומניח הבנה מסוימת של הצופים את המשחק. אם פולגאר תצליח לאזן את גוסטפסון הייתי ממליץ מאוד לעקוב אחריהם. פעם בכמה זמן יקפוץ לביקור אלוף העולם שעדיין לא אמר כמה הוא הולך לבלות בחדר השידורים בתחרות הקרובה. אני עדיין לא יודע אם יש להם זכויות על שידור המשחקים עצמם.

סקירת התחרות

אני מקווה לפרסם בכל יום חופש (לאחר כל 3 סיבובים יש אחד כזה) עדכון על מה שהיה ואולי גם הצגת עמדות ומשחקים. מוזמנים להציע עוד דרכים להפוך את חוויית הצפייה הזאת למעניינת וקולקטיבית כאשר בלוג חי כלשהו בדיומא יכול להיות מעניין אלא שצריך לשים לב שמדובר באירוע של 5-6 שעות בדרך כלל.

תחזיות

אני כאמור חושב שדינג בעל הסיכויים הגבוהים לקחת אבל לפי האופן שבו קרואנה דיבר אתמול שאר השחקנים בהחלט צריכים לפחד. הוא נראה חד וענה בישירות וכנות על לא מעט שאלות והיה נראה שהוא בא לקחת את כל הקופה. הוא הפייבוריט השני. מעבר לזה אלוהים גדול כאשר אני מעריך שנפו לא בכושר מספיק טוב כדי לשחזר את ההצלחה בפעם הקודמת, פירוז'ה יכול בהחלט להפתיע לאור ההתקדמות הפסיכית ואיכשהו דודה תמיד מפחיד אותי. לא מאמין שיש סיכוי להיקארו, ראפורט או רדג'אבוב. דעתכם?

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. תודה אינדיאני. סקירה מפורטת שהוסיפה לי המון מידע לקראת התחרות. בתחרויות גדולות קודמות הבלוג החי בדיומא היה פעיל, וזה המקום הטוב ביותר לדיונים חיים, כשכמובן גם פוסטים שלך יוסיפו המון.

  2. תודה ענקית אינדיאני על הסקירה של המועמדים לאורך התקופה האחרונה, שהיתה מרתקת מבחינת ניתוחי האישיות של השחקנים ועשירה בהסברים כלליים יותר. אשמח אם תוכל להמשיך בסקירות של שחקנים נוספים בעבר ובהווה (ווסלי סו מאד מעניין אותי).
    שאלת למי פירוז'ה דומה, ההליכה שלו מזכירה קצת לטעמי את ההליכה של פישר… לצערי שיא אחד של קרלסן הוא כבר לא יוכל לשבור – לא לרדת מעולם מ2800. שיא פסיכי.
    ראיתי שדינג הוא גם הפייבוריט של קספרוב. לדידי דודא הוא הפייבוריט, אבל כמו שאמרת בתקופת פוסט קורונה אי אפשר לנחש יותר מדי.

            1. למה שקרלסן לא יירד מזה

            2. אה, לא קראתי נכון.

          1. לא אמרתי שזה לא יכול לקרות אלא שזה לא קרה עדיין מעולם. מאז נובמבר 2009 שאז מד הכושר שלו חצה לראשונה את רף 2800 לא ירד ממנו עד היום. לשם השוואה כיום יש רק שני שחקנים שמד הכושר שלהם מעל 2800 – קרלסן ודינג וביניהם יש פער ענק של כ- 60 נקודות. מצרף קישור לאתר פיד"ה הרשמי https://ratings.fide.com/top_lists.phtml מד הכושר נע לפי משחקים – בניצחון הדירוג עולה ובהפסד יורד. זה כמובן תלוי בדירוג מד הכושר של היריב. למשל עם מד הכושר שלי גבוה ושל היריב נמוך, בכל הפסד שלי הדירוג שלי ירד משמעותית. וגם אם יהיה בינינו תיקו הדירוג שלי ירד. זה רק מגביר את העוצמה של קרלסן שלמרות שהוא תמיד משחק מול יריבים שנמוכים ממנו וקורה שהוא מפסיד לפעמים, ולרוב מסיים בתיקו, בכל זאת מספר הניצחונות שלו מספיק גדול כדי שהוא מעולם לא ירד מ- 2800. בפיד"ה מודדים דירוג בכל תחילת חודש, אבל יש את הדירוג הלא רשמי שמראה את הדירוג מיד לאחר כל משחק https://2700chess.com/

            1. אני מבין פשוט התייחסתי למה שרשמת:
              "לצערי שיא אחד של קרלסן הוא כבר לא יוכל לשבור – לא לרדת מעולם מ2800. שיא פסיכי."
              .
              משתמע שאתה לא חושב שהוא יירד מזה לעולם

            2. הבנתי עכשיו. אתה צודק אור שאפשר יהיה לומר אם יש לקרלסן שיא כזה רק לאחר שיפרוש

            3. אוקיי חשבתי שפספסתי משהו.. מסכים שלא סביר שיירד מזה כל עוד הוא רלוונטי בצמרת אבל זה יכול לראות אם ימשיך לשחק גם בגיל מבוגר

    1. תודה אליאב, אני מקווה להמשיך בפרוייקט (בקצב קצת יותר איטי) ואולי לעבוד באותו הפורמט וללכת לפי סדר המדורגים. בהחלט נגיע לווסלי, יש הרבה מה לומר.

  3. תודה רבה. סופר מעניין, כולל הרעיון על סופר רבי אומן…
    אני הייתי מהמר על קרואנה. הוא נראה לי הכי יציב. הייתי רוצה את נקאמורה אבל לא מאמין שיצליח

כתיבת תגובה

סגירת תפריט