מסקנות חפוזות 34 / עמיחי קטן

אמנם באיחור של יומיים, אבל אני אתייחס לכמה דברים ממשחק 6 האחרון של הגמר ואדרג את ההופעות האישיות הגדולות של הפלייאוף.

1. הספסל של בוסטון.

בוסטון פתחו את המשחק אגרסיביים כשכבר במהלך הראשון הם הכניסו להורפורד כדור על קליי בצבע והוא השיג את 2 הנקודות הראשונות מהקו. בדקות הראשונות ראינו הגנה מאוד אגרסיבית מצד הסלטיקס, ואחרי 4 דקות התוצאה הייתה 14- 2 כשהווריורס עם 1/6 מהשדה ו-2 איבודים לעומת 5/7 של בוסטון מהשדה. עם זאת, הדקות האלה היו של החמישייה של בוסטון ובקרב המחליפים היה נוקאאוט לזכות גולדן סטייט.

הרגע שבו המומנטום הזה הכי בלט היה בסוף הרבע הראשון ותחילת הרבע השני. פייטון התחיל את הריצה עם ליי-אפ אחרי החטאת שלשה שלו עצמו, אבל המומנטום באמת נוצר עם רצף של שלשות יוצאות דופן – הראשונה של דריימונד גרין בסדרה, הראשונה של סטף אחרי 10 החטאות רצופות מאז סוף משחק 4, ושלשה של פול עם הקרש. פול הוסיף 2 שלשות בתחילת הרבע השני והוביל ריצת 21- 0, הגדולה ביותר בתולדות הגמרים, ויודוקה נאלץ להחזיר את החמישייה מאוד מוקדם.

שתי הקבוצות סבלו מבעיית עבירות מוקדמת, אבל בעוד שסטיב קר נתן לקליי ולוני להישאר על הפרקט עם בעיית העבירות שלהם, אצל בוסטון סמארט וטייטום ירדו לנוח על פי המסורת הקלאסית, כלומר עבירה שלישית באמצע הרבע השני. ההחלטה של יודוקה מובנת במשחק שבו הוא לא מרגיש בנוח לשתף את הספסל ברגעים חשובים, וזה אולי אחד ההישגים הגדולים של סטיב קר – היכולת להפוך רוטציה של 7-8 שחקנים יעילים לכזו שכל אחד מהמחליפים הוא נטל מסוים.

בחצי הראשון של הסדרה קיבלנו שוויון עם יתרון קל לבוסטון בספסל, אבל ממשחק 4 וביתר שאת ממשחק 5 והלאה הצליחו הווריורס לגרום ליודוקה להתחרט על כל הרכב מחליפים שהוא מעלה ולמעט בזה. בנקודות ספסל זה נראה כך – 32- 31 לבוסטון במשחק 1, 37- 35 לבוסטון במשחק 2, 20- 18 לבוסטון במשחק 3, 25- 20 לגולדן סטייט במשחק 4, 31- 10 במשחק 5, ו-21- 5 במשחק 6.

2. ההגנה של גולדן סטייט במשחקים 4-6.

ב-11 הרבעים האחרונים של הסדרה, כלומר משחקים 4-6 לא כולל הרבע הראשון של משחק 4, ההגנה של גולדן סטייט עמדה על רייטינג נהדר של 96.2 (253 נקודות של בוסטון ב-263 התקפות), נתונים שאף יריבה של בוסטון לא הגיעה אליהם במדגם כזה משמעותי (מילווקי במשחק 1 השיגו רייטינג הגנתי של 89, אבל אז קיבלו בראש רייטינג של 118.5 במשחק 2). אז איך זה קרה?

לאורך הסדרה, והפלייאוף בכלל, דובר לא מעט על כך שההגנה של הווריורס שמה לעצמה למטרה בעיקר למנוע מהיריבות להגיע לצבע בקלות. גם בסדרה הזאת, למעט משחק 3 החלש של דריימונד גרין וההגנה כולה, זה היה המפתח המרכזי. אולם, בחצי השני של הסדרה הווריורס מצאו גם את הדרך להקשות על השלשות של הסלטיקס באופן קבוע, והיו כמה שינויים שהובילו לזה.

השינוי הראשון הוא זה שדריימונד הלך לשמור על ג'יילן בראון וקליי על הורפורד. השינוי הזה קרה כבר אחרי ה-6/8 לשלוש של הורפורד במשחק 1, והוא קלע 4/11 במשחקים 2-5 לפני שהתעלה במשחק 6 עם 4/5 לשלוש. בסך הכל, הורפורד סגר סדרה עם 14/24 נהדרים מחוץ לקשת, אבל הווריורס הצליחו להכיל אותו ברוב המשחקים.

בצד של ג'יילן בראון, הוא היה נהדר במשחק 6 עם 34 נקודות ב-12/23 מהשדה ו-5/11 לשלוש, אבל רק במשחקים 3 ו-6 הוא עבר את ה-50% מהשדה, ובסך הכל בסדרה הוא רשם 23 נקודות ב-50% אפקטיבי ו-3.7 אסיסטים על 3.3 איבודים. באופן ספציפי להגנה של גרין, בראון קלע ב-29.4% מהשדה מול השמירה של גרין (10/34), כולל 1/15 לשלוש, יחד עם 5 אסיסטים על 7 איבודים.

שינוי נוסף שעשה סטיב קר הוא המעבר של אוטו פורטר לחמישייה במקום לוני. בוסטון אמנם פתחו טוב את משחקים 4 ו-6 ואת המחצית השנייה של משחק 5 מול ההרכב הזה, אבל אז לוני הסתדר טוב יותר מול הרכבי המחליפים, ובעיקר הצטרף להרכב של דקות המנוחה של סטף שהפכו לדקות חיוביות מבחינת הווריורס, בניגוד ל-3 המשחקים הראשונים.

3. דירוג ההופעות האישיות הגדולות בפלייאוף 2022.

ראינו בפלייאוף הזה הרבה הופעות יחד גדולות ואני אדרג בקצרה את הטובות ביותר לדעתי. אחרי כמה סינונים, הכמות אליה הגעתי היא 45, מה שאומר שיש כמה הופעות ראויות שלא נכנסו, ועדיין מדובר בדירוג קצת ארוך, אבל אפשר לדלג ישר לטופ 10…

45. קווין דוראנט, סיבוב ראשון משחק 4 – 39 נקודות, 7 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 13/31 מהשדה, 3/11 לשלוש ו-10/11 מהעונשין (הפסד).

44. דיאנדרה האנטר, סיבוב ראשון משחק 5 – 35 נקודות, 11 ריבאונדים, 3 חטיפות, 11/21 מהשדה, 3/7 לשלוש ו-10/11 מהעונשין (הפסד).

43. קיירי ארווינג, סיבוב ראשון משחק 1 – 39 נקודות, 6 אסיסטים, 4 חטיפות, 12/20 מהשה, 6/10 לשלוש, 9/9 מהעונשין (הפסד).

42. ניקולה יוקיץ', סיבוב ראשון משחק 3 – 37 נקודות, 18 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 3 חטיפות, 14/22 מהשדה, 2/3 לשלוש ו-7/9 מהעונשין (הפסד).

41. ניקולה יוקיץ', סיבוב ראשון משחק 5 – 30 נקודות, 19 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 2 חסימות, 12/18 מהשדה ו-6/8 מהעונשין (הפסד).

40. ג'ייסון טייטום, סיבוב ראשון משחק 1 – 31 נקודות, 8 אסיסטים, 9/18 מהשדה, 3/7 לשלוש ו-10/12 מהעונשין (וסל הניצחון).

39. פסקל סיאקם, סיבוב ראשון משחק 4 – 34 נקודות, 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חסימות, 10/19 מהשדה ו-13/15 מהעונשין.

38. ג'יימס הארדן, סיבוב שני משחק 4 – 31 נקודות, 7 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 8/18 מהשדה, 6/10 לשלוש ו-9/10 מהעונשין.

37. ג'ייסון טייטום, גמר המזרח משחק 6 – 30 נקודות, 9 ריבאונדים, 9/12 מהשדה, 4/7 לשלוש ו-8/8 מהעונשין (הפסד).

36. סטף קרי, סיבוב שני משחק 4 – 32 נקודות, 8 אסיסטים, 10/25 מהשדה, 4/14 לשלוש ו-8/9 מהעונשין.

35. לוקה דונצ'יץ', סיבוב שני משחק 6 – 33 נקודות, 11 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 4 חטיפות, 11/26 מהשדה ו-9/14 מהעונשין.

34. ג'ואל אמביד, סיבוב ראשון משחק 6 – 33 נקודות, 10 ריבאונדים, 3 חסימות, 12/18 מהשדה ו-9/10 מהעונשין

33. ניקולה יוקיץ', סיבוב ראשון משחק 4 – 37 נקודות, 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 14/25 מהשדה, 3/5 לשלוש ו-6/6 מהעונשין.

32. ג'ייסון טייטום, סיבוב ראשון משחק 3 – 39 נקודות, 6 אסיסטים, 6 חטיפות, 13/29 מהשדה, 4/13 לשלוש ו-9/10 מהעונשין.

31. כריס פול, סיבוב ראשון משחק 1 – 30 נקודות, 7 ריבאונדים, 10 אסיסטים, 3 חטיפות, 12/16 מהשדה ו-4/6 לשלוש.

30. באם אדבאיו, גמר המזרח משחק 3 – 31 נקודות, 10 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 4 חטיפות ו-15/22 מהשדה.

29. טייריס מקסי, סיבוב ראשון משחק 1 – 38 נקודות, 14/21 מהשדה, 5/8 לשלוש ו-5/5 מהעונשין.

28. ג'ימי באטלר, סיבוב ראשון משחק 4 – 36 נקודות, 10 ריבאונדים, 4 חטיפות, 12/21 מהשדה ו-11/12 מהעונשין.

27. סטף קרי, סיבוב ראשון משחק 2 – 34 נקודות, 12/17 מהשדה, 5/10 לשלוש ו-5/7 מהעונשין.

26. ג'ורדן פול, סיבוב שני משחק 1 – 31 נקודות, 8 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 2 חסימות, 12/20 מהשדה ו-5/10 לשלוש.

25. סטף קרי, גמר המערב משחק 2 – 32 נקודות, 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 11/21 מהשדה, 6/10 לשלוש ו-4/4 מהעונשין.

24. ג'ה מוראנט, סיבוב שני משחק 1 – 34 נקודות, 9 ריבאונדים, 10 אסיסטים, 3 חטיפות, 14/31 מהשדה ו-4/11 לשלוש (הפסד).

23. סטף קרי, גמר המערב משחק 3 – 31 נקודות, 11 אסיסטים, 10/20 מהשדה, 5/10 לשלוש ו-6/6 מהעונשין.

22. ג'יילן בראון, גמר המזרח משחק 3 – 40 נקודות, 9 ריבאונדים, 14/20 מהשדה, 3/9 לשלוש ו-9/12 מהעונשין (הפסד).

21. דמאר דרוזן, סיבוב ראשון משחק 2 – 41 נקודות, 7 ריבאונדים, 16/31 מהשדה ו-9/9 מהעונשין.

20. ג'ה מוראנט, סיבוב ראשון משחק 5 – 30 נקודות, 13 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 3 חטיפות, 9/22 מהשדה ו-11/17 מהעונשין (וסל הניצחון).

19. ג'ימי באטלר, גמר המזרח משחק 7 – 35 נקודות, 9 ריבאונדים, 13/24 מהשדה ו-8/11 מהעונשין (הפסד).

18. ג'ואל אמביד, סיבוב ראשון משחק 3 – 33 נקודות, 13 ריבאונדים, 12/28 מהשדה, 3/8 לשלוש ו-6/9 מהעונשין (וסל הניצחון).

17. ג'יילן ברונסון, סיבוב ראשון משחק 2 – 41 נקודות, 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 15/25 מהשדה, 6/10 לשלוש ו-5/7 מהעונשין.

16. ברנדון אינגרם, סיבוב ראשון משחק 2 – 37 נקודות, 11 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 13/21 מהשדה, 3/3 לשלוש ו-8/8 מהעונשין.

15. לוקה דונצ'יץ', גמר המערב משחק 3 – 40 נקודות, 11 ריבאונדים, 11/23 מהשדה, 4/9 לשלוש ו-14/17 מהעונשין (הפסד).

14. לוקה דונצ'יץ', גמר המערב משחק 2 – 42 נקודות, 8 אסיסטים, 3 חטיפות, 12/23 מהשדה, 5/10 לשלוש ו-13/15 מהעונשין (הפסד).

13. ג'ימי באטלר, סיבוב ראשון משחק 2 – 45 נקודות, 5 אסיסטים, 15/25 מהשדה, 4/7 לשלוש ו-11/12 מהעונשין.

12. כריס פול, סיבוב ראשון משחק 6 – 33 נקודות, 8 אסיסטים, 14/14 מהשדה ו-4/4 מהעונשין.

11. סטף קרי, גמר משחק 6 – 34 נקודות, 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 12/21 מהשדה, 6/11 לשלוש, 4/4 מהעונשין.

10. לוקה דונצ'יץ', סיבוב שני משחק 1 – 45 נקודות, 12 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 15/30 מהשדה, 4/11 לשלוש ו-11/14 מהעונשין (הפסד).

9. לוקה דונצ'יץ', סיבוב שני משחק 7 – 35 נקודות, 10 ריבאונדים, 12/19 מהשדה, 6/11 לשלוש ו-5/5 מהעונשין

8. ג'ה מוראנט, סיבוב שני משחק 2 – 47 נקודות, 8 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 3 חטיפות, 15/31 מהשדה, 5/12 לשלוש ו-12/13 מהעונשין.

7. יאניס אנדטוקומבו, סיבוב שני משחק 3 – 42 נקודות, 12 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 2 חסימות, 16/30 מהשדה ו-9/12 מהעונשין.

6. ג'ימי באטלר, גמר המזרח משחק 1 – 41 נקודות, 9 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 4 חטיפות, 3 חסימות, 12/19 מהשדה ו-17/18 מהעונשין.

5. יאניס אנדטוקומבו, סיבוב שני משחק 5 – 40 נקודות, 11 ריבאונדים, 16/27 מהשדה ו-6/10 מהעונשין.

4. יאניס אנדטוקומבו, סיבוב שני משחק 6 – 44 נקודות, 20 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 2 חסימות, 14/30 מהשדה, 2/3 לשלוש ו-14/15 מהעונשין (הפסד).

3. ג'ייסון טייטום, סיבוב שני משחק 6 – 46 נקודות, 9 ריבאונדים, 17/32 מהשדה, 7/15 לשלוש ו-5/7 מהעונשין.

2. ג'ימי באטלר, גמר המזרח משחק 6 – 47 נקודות, 9 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 4 חטיפות, 16/29 מהשדה, 4/8 לשלוש ו-11/11 מהעונשין.

1. סטף קרי, גמר משחק 4 – 43 נקודות, 10 ריבאונדים, 14/26 מהשדה, 7/14 לשלוש, 8/9 מהעונשין.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. וואו, היה פלייאוף ארוך, משחק ההצטיינות של דרוזן (מס' 21) מרגיש לי כמו מעונה קודמת…
    תודה רבה על הטור, מעניין ומחכים כרגיל

  2. לכריס פול היה משחק ללא החטאה עם 14-14 מהשדה וגם 4-4 מהקו ולג'יילן בראון היה משחק עם 11-11 משתיים.
    מה השיא בעונה הסדירה ובפלייאוף למשחק ללא החטאה כלל, ללא החטאה משתיים, ומה שיא השלשות ללא החטאה?

    1. המשחק של כריס פול השנה הוא שיא פלייאוף גם מהשדה, גם ל-2 וגם בכלל. שלשות בפלייאוף זה רוברט הורי.
      לגבי עונה סדירה, השיא מהשדה ול-2 הוא של ווילט צ'מברליין עם 18/18 ובשלשות זה 9 של ספריוול ובן גורדון.

  3. אם כבר דירוגים
    אז עוד כמה סיכומים סט'
    שיא נקודות קבוצתי
    142
    ג.ס בסיבוב השני בניצחון על ממפיס ( 112-142)
    ( השיא בסיבוב 1 ! 132 של פילי בטורונטו במשחק 6 השיא בגמר האזורי 127 של בוסטון במיאמי במשחק 2 והשיא בגמר 120 גם של בוסטון בג.ס במשחק 1)

    שיא נקודות שלילי
    77
    יוטה בתבוסה לדאלאס בסיבוב 1 במשחק 5
    (102-77)
    ( בסיבוב 2 ! 79 נק של מיאמי בתבוסה בפילי במשחק 5 ! בגמר האזורי 80 למיאמי בהפסד הביתי לסלטיקס גם במשחק 5 ובגמר 88 לבוסטון בהפסד בג.ס במשחק 2)

    שיא נקודות שלילי לקבוצה שניצחה בכל זאת
    93
    מילווקי ניצחה במשחק 1 בסיבוב אחד את שיקגו
    86-83
    ובוסטון עשתה זאת למיאמי בגמר מזרח משחק 5 בחוץ 93-80
    ( פילי קלעה 99 בסיבוב 2 במשחק 3 מול מיאמי
    וג.ס קלעה 103 במשחק 6 וניצחה )

    שיא נקודות חיובי למפסידה
    121
    ג.ס בהפסד לדנבר סיבוב 1 מש 4 ( 126-121)
    ( ממפיס קלעה 116 בסיבוב 2 והפסידה לג.ס דאלאס קלעה 117 והפסידה ל…ג.ס וג.ס עצמה קלעה בגמר 108 והפסידה )

    ההפרש הנמוך זוהי אנקדוטה שמראה מה היה חסר בחלק האחרון בפליאוף בגמרים האזוריים והכללי
    ככה
    בסיבוב 1
    היו 4 מפגשים שהוכרעו בנקודה בודדת
    1 בוסטון – נטס 114-115 משחק 1
    2 אטאלנטה – מיאמי 110-111 משחק 3
    3. יוטה – דאלאס 99-100 משחק 2
    4 . מינסוטה – ממפיס 118-119 משחק 4

    סיבוב 2.
    ג.ס מנצחת בנקודה בממפיס 117-116 במשחק 1
    אבל מאז אין ממש משחקים צמודים
    השיא בגמר אזורי
    6
    בניצחון של מיאמי בבוסטון 109-103 במשחק 3

    בגמר
    כל המשחקים דו ספרתים
    הכי צמוד בתוצאה
    משחק 4 ג.ס מנצחת בבוסטון 107-97
    ובמשחק 5 היא מנצחת בביתה 94-104

    הארכות
    בסיבוב 1 פילי מנצחת בטורונטו 104-101
    וזהו

    הפרש גבוה
    39 ואת התבוסה הכי גבוהה מקבלת דווקא האלופה ג.ס שמקבלת תבוסה 95-134 בממפיס במשחק 5 בחצי גמר אזורי
    ( פילי נתנה לטורונטו 35 הפרש בחוץ סיבוב 1 מש 6
    3 ! בגמר האזורי ג.ס שמה 25 לדאלאס במשחק 1 ובוסטון מנצחת ב 25 במיאמי במשחק 2 בגמר השיא 19 בו מנצחת ג.ס את בוסטון במשחק 2 )

    הסקור הכי נמוך בפליאוף
    173
    אותו הניצחון של בוסטון במיאמי במשחק 5 בגמר מזרח (93-80)
    ( בסיבוב 1 הסקור היה 179 בניצחון מילווקי על שיקגו 86-93 ודאלאס על יוטה 77-102 ! בסיבוב 2 189 בניצחון מיאמי בפילי 99-90 ובגמר הכללי 193 בניצחון ג.ס בבוסטון 103-90 במשחק 6 ואחרון)

    סקור גבוה
    254
    באותו הניצחון של ג.ס על ממפיס 112-142
    במשחק 3 בחצי גמר אזורי
    ( בסיבוב 1 השיא 247 בניצחוןן מינסוטה בממפיס 130-117 ו דנבר על ג.ס 121-126 בגמר האזורי
    השיא 243 ג.ס מנצחת את דאלאס 117-126
    ובגמר הכללי 228 בניצחון בוסטון בג.ס 120-108 בגמר 1)

  4. במסקנות שלי
    הייתי מדבר
    על ההרקטנה של טייטום שהובילה לניצחון
    וגם השמירה על ווייט שהיה אקס פקטור במשחקים 1-4 ולא עשה כמעט כלום במשחקי 5-6
    ובצד השני השיפור של גרין

  5. עוד כמה אנקדוטות
    קרי בדיוק עם 600 נק פליאוף כמובן הכי הרבה בסה"כ הכולל ב 22 מש 27.27 למשחק ( לטייטום 595 נק ב 24 מש לבראון 553 )

    ממוצעים לפי סדרות
    סיבוב 1
    יוקיץ 31.00 נק למשחק
    סיבוב 2
    מוראנט 38.33 אך ב 3 משחקים בלבד לפני שנפצע
    יאניס 33.87 ( 7 משחקים )
    גמר אזורי
    לוקה 32.00
    כל המובילים הפסידו
    למעט בגמר הכללי
    אז קרי עם 30.83 ניצח את הסדרה

    סיכום נקודות כולל בכל סדרה
    סיבוב 1
    אמביד מפילי וברונסון מדאלאס הובילו עם 167 נק

    סיבוב 2
    ללוקה היו 228 נק (32.57 למשחק )
    אבל ליאניס היו 237 ( 33.87 למשחק )

    גמר אזורי
    באטלר שם 179 נק בלוח 25.57 לערב

    גמר
    קרי 185 שזה 30.83 כאמור

  6. שיאים אישיים
    דקות
    48 באטלר בהפסד במיאמי במשחק 7
    לסלטיקס 100-96
    48 סיקאם מול פילי במשחק 3 כולל הארכה ככה שבאטלר היחידי שהשלים משחק
    ללא מנוחה
    נקודות
    47 באטלר במשחק 7 באותו הפסד למיאמי בגמר מזרח
    47 מוראנט בניצחון על ג.ס במשחק 2 בחצי גמר מערב

    ר'
    25
    ולנציואנס הליטאי מניו אורלינס מול פיניקס בסיבוב 1 משחק 1
    אס'
    15 להארדן מול טורונטו סיבוב 1 משחק 6

  7. מאזן ביתיות כולל 33-55 ! 62.5 אחוז
    מאזן מדורגות 29-59 ! 67 אחוזמ

    התפלגות סדרות
    המדורגות הגבוהות לקחו
    סיבוב 1 ! 8/8
    סיבוב 2 ! 3/4
    גמר אזורי 1/2
    גמר 1/1
    שורה תחתונה
    13/15 הסדרות הלכו למדורגות גבוה יותר בעונה הסדירה
    87 אחוז שמחזירים את החשיבות של הביתיות וממילא העונה הסדירה
    2 הקבוצות היחידות לנצח סדרה ללא ביתיות
    בוסטון במיאמי בגמר האזורי המזרחי
    ודאלאס בפינקס בחצי הגמר המערבי
    מעניין שבשני המקרים זה קרה במשחק 7 בחוץ

    התפלגות הסדרות
    0-4 ! סדרה בודדת
    1-4 ! 4 סדרות
    2-4 ! 7 סדרות
    3-4 3 סדרות ( 2 הלכו לקבוצת החוץ)

  8. לאחרונה מטאטא בודד היה ב 2014 גם אז זה 2/7 במזרח
    אז מיאמי ניצחה את שארלוט 0-4
    אבל הפעם הסוויפ היה צמוד בהרבה
    עוד מטאטא בודד היו בעונות
    גם ב2008 היה מטאטא בודד לייקרס (1) -דנבר (8) 0-4
    2006 דאלאס (4) -ממפיס (5) 0-4
    השנה האחרונה שלא היה סוויפ בטוב מ 7
    היה ב 2000
    אבל הסיבוב הראשון היה בטוב מחמש ונגמר ב 2 סוויפים
    מיאמי (2) -דטריוט (7) 0-3
    ניקס (3) -טורונטו (6) 0-3

    ב 1979 הסוויפ היחידי היה בסיבוב הראשון ששוחק בטוב מ 3
    אז אטלנטה (5) גברה על יוסטון (4) 0-2
    ופילי (3) גברה על נטס (6) 0-2
    העונה האחרונה שלא היה בה סוויפ הייתה 1976 אבל אז שוחקו בסה"כ 7 סדרות פליאוף לעומת 15 היום
    גם ב 70 ו ב 73 לא היה מטאטא באותה המתכונת
    ב 62-65 היו 5 סדרות בלבד אבל רק 3 הטוב מ 7 וגם לא היו סוויפים
    ב 55-56 היו 5 סדרות בלבד אבל רק סדרה בודדת של הטוב מ 7 וגם אז לא היו סוויפים

  9. שוב תודה, מבחינתי הסדרה הוכרעה בקרב בין המאמנים או הצוות המקצועי נקרא לו. כל הנקודות שציינת היו ברורות בזמן המשחקים, סטיב קר עשה התאמות ואודוקה לא. הירידה ביכולת של פריצרד וויט גראנט וטייס מהספסל זה לא רק יום אסאל יום באסל הצוות המקצועי לא ידע להשתמש בהם, לא ידע לעשות התאמות חדשות להגנה של גולדן, אם קליי מקשה על הורפורד וגרין על בראון אז תאלץ אותם להתחלף ועוד טעויות של מאמן רוקי. כמה שהאליפות הזו מוצדקת היא הייתה של בוסטון להפסיד והם אכן הפסידו.

    1. אני חושב שסטיב קר ניצח ב"קרב המאמנים", אבל היו לא מעט דברים שיודוקה עשה טוב מאוד, ובעיקר בתחום הנעת הכדור של גולדן סטייט שנוטרלה בשלבים ארוכים של הסדרה.

      1. בתור אוהד ירוק ובלי להוריד מהאלופה היתה הרגשה לפני הסדרה שבוסטון הפסידו את האליפות נגד מיאמי, הם נשחקו על יתר המידה לעומת גולדן. למרות זאת אחרי הגניבה במשחק אחד וההובלה במשחק 4 הייתה הרגשה שזה של בוסטון להפסיד. סטף עשה מה שסופר סטאר אמור לעשות ובמו ידיו הביא שיוויון. מכאן והלאה יודוקה על אף עונת רוקי אדירה נפל בכל בור אפשרי ובעיקר בחוסר היכולת להרים את הקבוצה במשחק 5 וההתפרקות במשחק 6.

        1. נכון, לפני שסטף הכריח ניצחון, וגם אחריו, המומנטום עבר לגמרי לבוסטון וגם חשבתי שהיא הפכה פייבוריטית (בגלל הרוטציות של קר).
          אבל לפני הסדרה, ולכל אורכה, גולדן הייתה על הנייר הפייבוריטית והקבוצה הטובה יותר, בגלל העומק, הניסיון, העייפות (של בוסטון), והתקרה.

          1. הסיבה העיקאית היא לדעתי הפציעות של טייטום ורוברט ויליאמס. בובטון בריאה לגמרי הייתה לפחות מתחרה על האליפות עד הסוף וכנראה שהייתה מובילה 1:3 לאחר ארבעה משחקים

  10. הקליניקה ההגנתית של ויגינס בשני המשחקים האחרונים, ומשחק 22 הריבאונדים של לוני צריכים להיות לטעמי בהופעות הגדולות.

  11. איזו השקעה…שאפו ותודה.
    המשחקים של לוקה פשוט קליניים…לקלוע 40 + ב 20 וקצת זריקות זה מדהים… החסרון הבולט הוא באסיסטים.
    זה אומר שאו שהוא לא מסר או שהוא משחק עם נגרים אתלטים !!

  12. וואו איזו השקעה. תודה עמיחי.
    טייטום נתן כמה הופעות מטורפות הוא סופר סטאר אמיתי לא יציב קצת אבל בסהכ בן 24 כך שזה צפוי. לקח את בוסטון עד הגמר. היה כמעט בלתי אפשרי לראות את התוגה שלו במסיבת העיתונאים אחרי המשחק. מקוה שהוא יחזור יש בבחור הזה עוצמה פנימית מצד שני המון רגישות.
    הוא שחקן מעניין לעקוב אחריו. כמובן שנקודת ההפסד של בוסטון את הסדרה היתה במשחק 4 שם היו קרובים פסע מלעלות ל 3:1 אבל הפסידו בריצה 17:3 בסוף המשחק ללוחמים. זאת היתה נקודתשבירה סהם לא התאוששו ממנה.
    לקחת טבעת בליגה הזאת צריך לעבור הרבה קשיים וחישולים.

  13. בס"ד
    תודה רבה עמיחי.
    ממש מסקנות מהדרות ומעוררות חשיבה.
    לדעתי האישית, ההופעות של יוקיץ' צריכות ניות מדורגות גבוה יותר, אבל אחלה בחירות.

  14. תודה עמיחי אחלה פוסט.
    מילה על סטף – אני חושב שבסדרה הזאת הוא הגיע לראשונה בקריירה למצב שבו הוא "מכופף" משחקים, זכות שהייתה שמורה לפניו למייקל, לברון והארדן. את משחק 4 למשל הוא ניצח את כל בוסטון לבד. זה בזכות היכולת שלו להגיע לטבעת, עם המון כוח פיזי, ולשים גוף על המגן. את הכדרור תמיד היה לו, אבל הסיומת על הקרש הפכה אצלו השנה לנשק קטלני.
    .
    בכלל, מאז נוביצקי לא היה לנו כוכב שלקח לבד אליפות, בתור כוכב יחיד. עם כל הכבוד לשירי ההלל לטריו-שמיו או ל-וויגינס שנתן סדרה מצויינת אבל ברמה של שחקן משלים – גולדן של השנה היא קבוצה אפורה ברמה של דאלאס ההיא. אפילו פחות.
    האליפות הזאת רשומה על סטף ועליו בלבד. כל השאר אלה נגזרות.
    החגיגות של "הטריו" והכבוד שגרין וקליי לוקחים לעצמם – בעידוד של התקשורת ששוב מקפחת את סטף – עושים עוול להישג האישי הנדיר שראינו השנה.

    1. אתה מגזים איזה נוביצקי של 2011 אפילו לא קרוב, יש לך בהרכב פרט לסטף 2 שחקנים שקולעים 15-20 נקודות בשינה (וויגנס קלי), ושחקן שמסוגל גם לקלוע יותר אם יקבל דקות (פול). אפשר להגיד גם כשיאניס לא שיחק עם שחקנים לידו או קוואי ב2019. כן קרי זה מה שמניע את המכונה אבל גולדן סטייט הנוכחית הרבה יותר טובה מדאלאס 2011 אפילו לא קרוב, לנוביצקי היה לידו את גייסון טרי המזדקן וקרסון באטלר הנגר לידו.

    2. דאלאס 2011 יותר טובה ממה שאתה מציגים: קיד היה בגיל 37 מהרכזים הטובים בליגה, טרי היה עדיין שחקן נהדר, שון מריון היה כוכב ונהדר בשני צדי המגרש ויכולת מאוד מגוונת, צ'אנדלר היה מוגבל בהתקפה אך מהטובים ביותר בהגנה, בראה וסטיבנסון וסטויאקוביץ עשו עבודה נהדרת מהספסל. קארון באטלר היה בכלל פצוע בפלייאוף ובכל מקרה היה היה שחקן נהדר ולא נגר.
      התקפית דאלאס 2011 הייתה לא פחות טובה מהסלטיקס של גארנט ואף יותר במידה מסוימת.

      1. בעונה הסדירה טרי המזדקן עם 15.8 נק' ב-50.9 אחוזי יעילות מהשדה ו-85% מהקו, 4.1 אס' ו-1.1 חט' לעומת שני אי';
        באטלר, הנגר כדבריך, עם 15 נק' ב-48.7 אחוזי יעילות ו-77.3% מהקו ו-4.1 כ"ח כשנתוני הקליעה לא ממש מרשימים אך הרבה יותר טובים מנגר;
        מריון עם 12.5 נק' ב-52.3 אחוזי יעילות מהשדה ו-6.9 כ"ח.
        צ'אנדלר עם 10.1 נק' ב-65.4% מהשדה ובאחוזי יעילות מהשדה, 9.4 כ"ח ו-1.1 חס' והעוגן של הגנת הקבוצה, כשמשלים אותו בעיקר ברנדאן הייווד עם 4.4 נק' ב-57.7% מהשדה, 5.2 כ"ח וחסימה ב-18.2 דק' לעומת 27.8 דק' לצ'אנדלר;
        בראה עם 9.5 נק' ב-49 אחוזי יעילות מהשדה ו-84.7% מהקו, שני כ"ח, 3.9 אס' לעומת 1.7 אי';
        שלושה שחקנים נוספים עם 8.6-7.9 נק' שמהם קיד עם 7.9 נק' שהוסיף להן 4.4 כ"ח, 8.2 אס' ו-1.7 חט' לעומת 2.2 אי';
        סטויאקוביץ עם 8.6 נק' ב-54.3 אחוזי יעילות (40 מהשלוש) ו-93.8% מהקו ו-2.6 כ"ח;
        שני שחקנים נוספים עם 5.3 נק' ואחד עם 4.1 ושלושתם עם סביב 53 אחוזי יעילות מהשדה.
        בגמר טרי המזדקן עם 18 נק' ב-49.4% מהשדה ו-39.3% מהשלוש (7.8 ו-2.5 יותר מנוביצקי בהתאמה), שני כ"ח, 3.2 אס' ו-1.3 חט';
        מאריון עם 13.7 נק' ב-47.9% מהשדה ו-82.5% מהקו ו-6.3 כ"ח;
        צ'אנדלר עם 9.7 נק' ב-59.4% מהשדה, 8.8 כ"ח, 1.2 חט' וחס';
        קיד עם 7.7 נק' עם 42.9% מהשלוש ב-28 זריקות מתוך 36 מהשדה שזרק בסדרה (8-2 משתיים) ו-75% מהקו, 4.5 כ"ח, 6.3 אס' ו-1.2 חט' (אמנם יחס האס'-אי' לא היה הפעם טוב עם 3.5 אי' אך זה לא גרם נזק משמעותי);
        סטבנסון עם 7 נק' ב-54.2% מהשדה (56.5% מהשלוש) ו-75% מהקו.
        ארבעה שחקנים נוספים שותפו בטווח 30-25 דקות (לא שותפו בכל המשחקים).
        קארון באטלר כאמור היה פצוע ולא שיחק. כנראה גם סטויאקוביץ ששיחק 26 דק' בארבעה מש' וקלע 5-1 מהשדה שמהם 4-0 מהשלוש, סחב פציעה.

        בכל מקרה דאלאס כקבוצה על כל חלקיה הייתה קבוצה מצוינת כשכל אחד מבצע את תפקידו, ולא קבוצה של שחקן אחד אלא שישה שחקנים איכותיים מאוד עד כוכבים, חוץ מנוביצקי, ועוד כמה שחקנים משלימים נהדרים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט