דור העתיד – מתכוננים למועמדים (11) – ריכרד ראפורט ויאן קשישטוף דודה / אינדיאני

פטר לקו, סגן אלוף העולם לשעבר, התחיל בתור ילד את דרכו ככדורגלן. בשלב מוקדם הוא נפצע והבין שאם הוא רוצה להתמקצע בתחום בו הוא יוכל לשחק בלי חשש לפגיעה שתהרוס לו את הקריירה מוטב שיעבור לשחק שחמט. כך יצא שהעולם זכה בשחקן התקפה מדויק וחד שאחראי ככל הנראה לניצחון הכי יפה ומרשים במעמד אליפות העולם של המאה ה 21. לקו הוא אחד השחמטאים האהובים עליי בדורות האחרונים (שני רק לגרישצ'וק ברשימה המכובדת) והניתוחים שלו בערוץ chess24 תוך כדי המשחקים לא פחות ממאלפים. למרות שהוא בקושי משחק בתחרויות הוא עדיין מסוגל בגיל 42 לשחק ולהשתמש בזיכרון הפנומנלי שלו. ועדיין, למרות שבחר בקריירה ה"בטוחה" של השחמט, הוא עדיין נחשב בגיל מתקדם מדי ולא יכול באמת לקחת חלק רציני בתחרויות הגדולות. מדוע? משום ששחמט, בעיקר בעשורים האחרונים, הופך להיות דומה יותר ויותר לספורט מקצועני, בו גיל 40 מתחיל להיות לא רלוונטי. בעבר זה ממש לא היה כך: אלוף העולם הראשון וילהלם שטייניץ זכה בתואר בגיל 50. האלוף השני, עמנואל לסקר, הוכתר לאלוף בגיל 26 והחזיק בתואר 27 שנים (הכי הרבה בהיסטוריה) עד גיל 53. קפבלנקה – מגיל 33 עד 39. אלייכין – 35 עד 53 (כשבאמצע הפסיד את התואר לאאובה והחזיר אותו אחר כך), אז נפטר מהתקף לב לפני שהספיק לשחק מול בוטביניק. בוטביניק הפסיד את אליפות העולם בגיל 52 לפטרוסיאן, שבתורו הפסיד את התואר לספאסקי בגיל 40. השחמט אז היה שייך אל המבוגרים, אלה שיש להם ניסיון ושיחקו מאות ואלפי משחקים מול הצמרת העולמית. קריירות השחמט נמשכו שנים רבות וחלקן אפילו הסתיימו עם מותם של השחקנים.

כל זה התחיל להשתנות עם שינוי התפיסה שהביא בובי פישר לענף והפך את המשחק למקצועני הרבה יותר. פישר היה בעל משמעת פסיכית בנוגע לגוף שלו והקדיש חלק גדול מאוד מהזמן להכנה פיזית לקראת אליפות העולם מול ספאסקי. חוסן פיזי ומנטאלי, שנבנה באזור תחילת שנות העשרים ומתחיל לדעוך לקראת גיל 40, הפך מצרך חשוב יותר ככל שהמשחק הפך תחרותי ומדויק יותר. אם בעבר שחקנים נהגו לעשן בכמויות (כולל באולמות המשחק עצמם) כיום אין כמעט שחקנים מקצוענים שמרשים זאת לעצמם (אחד היוצאים מן הכלל הוא, איך לא, גרישצ'וק). הדבר חשוב פי כמה בטורנירים ארוכים ומייגעים כמו תחרות המועמדים שנפרשת על פני זמן רב וכוללת משחקים שיכולים להגיע עד 6 או 7 שעות ואף יותר. ריכוז כזה מחייב מצב גופני מעולה ויכולת נטרול בעיות בריאותיות שהקטנה שבהם יכולה להוציא מריכוז ולגרום להפסד המשחק. כיום, שחקנים לקראת גיל 40 מתחילים לחשב את סוף הקריירה שלהם כאשר היחיד שעוד משחק באופן תחרותי למרות גילו המופלג הוא ווישי אנאנד שכמעט ניצח את תחרות נורווגיה האחרונה כשהוא בן 52. אנאנד הוא אולי השריד האחרון לתקופה בה היה אפשר לשחק ברמה הגבוהה ביותר בגיל מבוגר כל כך, כאשר גם קרלסן מתחיל להראות סימנים של דעיכה מסוימת במשחקו כשהוא רק בן 31 (ועדיין נמצא כמה רמות מעל כולם). התפיסה שעולם השחמט הולך יותר ויותר לכיוון הצעירים מובילה להבנה שקריירה שחמטאית חייבת להתחיל בגיל צעיר מאוד. שיאי "השחקן הכי צעיר ש" נשברים בשנים האחרונות בלי סוף ושחקנים שאסור להם להחזיק בקבוק בירה זוכים בתחרויות חזקות ברחבי העולם. שלושה מהם, מתוכם רק אחד עבר את גיל 25, ישחקו בתחרות הקרובה. הצעיר ביותר, שנמצא רק 18 שנים על כדור הארץ וצפוי ללוות אותנו בעשורים הקרובים, יקבל פוסט שלם מחר. נתחיל עם שני המבוגרים יותר שבעולם מתוקן היו מקבלים התייחסות ארוכה בנפרד, אלא שהזמן דוחק.

זיגי חוגג 50 לא נרים לו?

ריכרד ראפורט

גיל: 26

מדינה: רומניה (החליט לעזוב את הונגריה לפני כמה שבועות, הסיפור עדיין לא ברור לגמרי)

דירוג פיד"ה: 2764 (מקום 8 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2776 (לפני חודש, מקום 5 בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: אין

איך העפיל לתחרות: מקום שני בסבב התחרויות "גראנד פרי".

רפורט הוא דוגמה מושלמת לשחקן שהקורונה תפסה אותו בזמן הגרוע ביותר. השחקן ההונגרי התחיל את הקריירה בסערה כשהפך בגיל 13 ו 11 חודשים לרב אמן ובכך היה החמישי הכי צעיר בכל הזמנים. אלא שבשחמט, כמו בלא מעט ענפים תחרותיים, כישרון צעיר לא מבטיח בכלל מקום בטופ העולמי הבוגר. עולם השחמט ידע כישרונות צעירים רבים שלא הצליחו לבצע את קפיצת המדרגה הקשה מיכולת טובה מול שחקנים בינוניים עד טובים לטופ של המשחק שדורש משמעת עצמית גבוהה ועבודה ממושכת וחכמה. בתחילת העשור השני של המאה היה אפשר לחשוב שראפורט יהיה אחד מאלה שאין להם את היכולת לבצע את המעבר הנדרש. הוא עבר את רף ה 2600 בגיל 16 ובשנת 2014, בגיל 18, הוא נכנס אל המועדון האקסקלוסיבי של מדורגי ה 2700. אלא  שאז הוא חווה עליות וירידות חדות מאוד ביכולת כאשר לקראת סוף 2015 הדירוג שלו היה 2649. הוא המשיך לטפס וליפול עד שבתחילת 2018 הוא הצליח להשיג יציבות. בספטמבר של 2019 הוא הגיע אל המקום ה 17 בעולם. אלא שאז הגיעה הקורונה והקפיאה את עולם השחמט ויחד איתה את ההתקדמות היציבה של השחקן. ספורטאי שנמצא בשיא הפריחה שלו וצריך להפסיק לשחק לזמן לא ידוע יכול בהחלט להישבר ולהוריד מהאינטנסיביות של האימונים והעבודה על המשחק. ראפורט ככל הנראה לקח את הזמן כדי להשתפר עוד והגיע לסבב ה"גראנד פרי" כשלצופים אין שום אינדיקציה לגבי היכולת שלו. נראה שהוא המשיך בדיוק מאותה הנקודה בה עצר והמשחק ההתקפי והמגוון שמאפיין אותו קיבל שכלול והידוק. הוא עדיין לא מאוד יציב ויכול לבצע החלטות פזיזות אבל לחילופין אם הוא תופס יום טוב הוא עשוי להקשות על כל אחד מהשחקנים בסבב. בטורניר רגיל הוא היה יכול ליהנות מהעובדה שעולם השחמט עדיין לא מכיר את סגנון המשחק שלו אבל בתחרות הנוכחית יש לא מעט דמויות כאלה.

האויב הכי גדול שלו

"(בצעירותי) הייתי נוהג לתקוף כי זה היה הדבר היחיד שידעתי. היום אני תוקף כי אני יודע שזה עובד" (גארי קספרוב). המשפט הזה הוא אולי התמצית של השינוי הקונצפטואלי שעובר על שחקן צעיר שמשכלל את היכולת שלו לרמה של הטובים ביותר. ילדים ונערים מטבע הדברים נוהגים לשחק שחמט התקפי וטקטי מאוד עם מלכודות ופתיחות לא שגרתיות. הכישרון הגולמי והיריבים החלשים מאפשרים להם לנצח תחרויות על ימין ועל שמאל ולהתמכר להקרבות על הלוח ולזנוח את הצדדים ה"משעממים יותר" שלו. משחק עמדתי איטי או הגנה הם אלמנטים שצעירים שאפתניים לא רוצים או מסוגלים ללמוד או להבין. הם תוקפים כי הם לא יודעים שום דבר אחר.

קספרוב כמובן ידוע כאחד משחקני השחמט הטובים בהיסטוריה אבל הוא כנראה הגדול מכולם בנוגע ליכולת ללמוד את המשחק ולשנות את הגישה. הכישרון הטהור האימתני שלו והנטייה ההתקפית הברורה הפילה חללים רבים בשנותיו המוקדמות. הוא רמס את כל מי שנקרא בדרכו בתחרות המועמדים של 1983 והעפיל אל מה שיהיה לימים הקרב המפורסם ביותר בין שחקני שחמט. מלא ביטחון הוא הגיע אל אליפות העולם ב 1984 כשהחוקים היו שהשחקן הראשון שמגיע ל 6 ניצחונות מוכתר כאלוף. כעבור תשעה משחקים קרפוב, עם המשחק הממושמע והגנת הברזל שלו, כבר הוביל 4-0 בניצחונות. לאחר מכן הגיעו 17 משחקים שהגיעו לתוצאות תיקו אותם קרפוב סיים עם עוד ניצחון ומרחק ניצחון משמירה על התואר. המשחק המפחיד של קספרוב היה פתאום הרבה פחות מאיים מול אחד השחקנים המדויקים בהיסטוריה שלא פחד מההתקפות החוזרות ונשנות של יריבו. קספרוב התחיל להבין את חולשתו הגדולה ביותר – חוסר הסבלנות. קספרוב האיש, על ומחוץ ללוח, הוא אדם ללא שום יכולת לראות דבר מעבר הניצחון שלו עצמו. הוא מחפש בכל משחק דרכים לנצח ומנסה לייצר פרצות בעמדת היריב גם אם הן פשוט לא קיימות. הוא הספיק לנצח 3 פעמים לפני שהמארגנים הפסיקו את ההתמודדות לאחר 48 משחקים שהסתיימו ללא הכרעה.

אלא שאז, קספרוב עשה משהו שמעטים בשלב הזה של הקריירה מסוגלים לעשות – השתנה. הוא חזר אל טורניר הגומלין חד ומאופק יותר ופילס את דרכו אל הפסגה אותה לא עזב במשך 15 שנים. הוא המשיך לתקוף, כמובן, אבל הוא עשה זאת מתוך הבנה עמוקה יותר את המשחק וריסן את פראיות המשחק שלו. לא הייתה לו שום יכולת לנצח את קרפוב ללא שינוי מהותי של האישיות שלו (על הלוח לפחות) והימנעות מכניסה למצבים מפוקפקים רק מתוך רצון לנצח. הוא חזר לתקוף אך ורק מסיבה אחת: הוא ידע שזה עובד.

נחזור לרפורט. למרות שהוא בן 26, גיל שבו שחקנים כבר מתגבשים על סגנון המשחק שלהם, עדיין אין לנו מספיק פרספקטיבה בשביל להכריע האם הוא הצליח להשתחרר מהמניירות שלו. היו משחקים בטורנירים האחרונים בהם ההחלטות שביצע היו נראות חסרות הצדקה ואף שמעתי ביקורת על כך שאמר שהוא מגיע לתחרות כדי "לנסות לשחק הכי טוב שהוא יכול". היו שטענו שהגישה איתה צריכים להגיע כל המועמדים צריכה להיות יותר לוחמת ועם שאיפה לנצח את התחרות. אני באופן אישי חושב שהתבטאות כזאת נכונה בשלב של רפורט בקריירה ושהטורניר הקרוב יעזור לו ולנו להבין לאן פניו מועדות. הוא מגיע אל התחרות כאנדרדוג ברור ויוכל בהחלט להיות מרוצה מהמקום השלישי או הרביעי. למרות שהוא מבוגר יותר מדודה ופירוז'ה הוא קצת פחות מנוסה מהם בטורנירים הגדולים ואם ימשיך את המגמה מארבע השנים האחרונות הוא יוכל להיכנס לרשימת הטובים ביותר. מה אתם חושבים?

יאן קשישטוף דודה

גיל: 24

מדינה: פולין

דירוג פיד"ה: 2750 (מקום 16 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2760 (מקום 13 בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: אין

איך העפיל למועמדים: זכה בגביע העולם בשחמט

הורס המסיבות

אני לא אתפלא אם בחדרו של מגנוס קרלסן תלויה תמונה גדולה של יאן קשישטוף דודה עליה אלוף העולם זורק חיצים בזמנו הפנוי. המאזן ביניהם אמנם הולך לטובתו של אלוף העולם אבל חלקם של ההפסדים היו צורבים מאוד. בשנת 2020 קרלסן עוד החזיק ברצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד – 125 משחקים שמגיעים ממש עד שנת 2018. את הרצף עצר דודה בתחרות נורווגיה, המגרש הביתי של קרלסן. הלאה, גביע העולם המתקיים אחת לשנתיים היא אחד הטורנירים הבודדים שקרלסן לא הצליח לזכות בהם מעולם. הוא הגיע לתחרות ב 2021 במטרה לסגור את הפינה אלא שבחצי הגמר הוא פגש את מיודענו דודה שניצח אותו בשובר השוויון בשח מהיר (rapid). דודה גם אחראי לכמה ניצחונות בטורנירים באינטרנט על חשבונו של הנורווגי שבחלקם הוא אף הוביל. דודה הוא שחקן שמסוגל להיות במקום השלישי או הרביעי לאורך תחרות שלמה ובשלבים האחרונים לתת גז ולתפוס את המקום הראשון. בתחרות השח המהיר והבזק (rapid&blitz) בוורשה הוא סיים את חלק השח המהיר במקום השלישי ובפורמט הבזק הוא בילה את רוב היום הראשון (מתוך שניים) במקומות 3-5. כולם דיברו על ההופעה המצוינת של אנאנד ועל הקאמבק של קרואנה ובלי לשים לב השחקן הפולני מצא את עצמו במקום השני, מרחק נקודה וחצי מהמקום הראשון. ביום השני הוא ניגש למשחק הראשון מול מוביל התחרות אנאנד וניצח אותו במשחק מרשים, מה שהוריד את הפער בין השניים לחצי נקודה בלבד. הוא נשאר במקום הראשון ואף חלק אותו עם כמה שחקנים עד שאיבד אותו שוב ללבון ארוניאן שני סיבובים לסיום. ניצחון חשוב החזיר אותו אל ראש הטבלה יחד עם ארוניאן כשנותר משחק בזק אחד בלבד לסיום. ארוניאן לא הצליח לנצח מול קרואנה ודודה היה בעמדה מופסדת מול שבצ'נקו האוקראיני. היה נראה שארוניאן בנה על קריסה של דודה והחליט להמר על תיקו שיוביל אותו אל הזכייה. הבעיה היא, שאם יש שחקן שאסור להמר נגדו אפילו עם שנייה אחת על השעון זה דודה. דודה הצליח לבלבל את יריבו ומצא טקטיקה שגרמה לו להוביל בצריח ומכאן הדרך לניצחון הייתה סלולה. השחקן הצעיר שוב הגיח משום מקום ולקח את כל הקופה.

עצבים מברזל

כל מי שאי פעם שיחק באינטרנט או על הלוח עם שעון מכיר את התחושה: המשחק מתנהל על מי מנוחות עד שאתה מבין שנכנסת לבעיית זמן. מרגע זה ואילך התחושה היא שמישהו אחר מבצע את המהלכים במקומך. אתה מזיז את הכלים לאן שרק אפשר, מבצע מהלכים שעם שנייה אחת של מחשבה לא היית חושב אפילו לעשות. כשהעצבים משחקים תפקיד המשחק הופך להיות פרוע ושחקנים מבצעים את המהלך עם הכלי הכי קרוב לשעון כדי שאפשר יהיה ללחוץ עליו. יש הבדל גדול בין חשיבה של 2 שניות כאשר יש 20 דקות על השעון לחשיבה בת 2 שניות כשהשעון מראה 10 שניות בלבד. לכאורה מדובר באותה כמות זמן אבל חוסר הריכוז והלחץ מאפיל על החשיבה ומקשה עליה להיות קוהרנטית וברורה. שחקני שחמט טובים בפורמטים המהירים (כדוגמת קרלסן, נקמורה, קריאקין, נפו, MVL, פירוז'ה וגרישצ'וק) מפתחים לא רק יכולות חשיבה מהירות אלא גם עמידה במצבי לחץ. הם מסוגלים לשים לב לשעון ועדיין לחשוב באופן ברור ולמצוא מלכודות בשבירירי שנייה. דודה, סגן אלוף העולם בשח מהיר (שכאמור זכה גם בתחרות החזקה בוורשה) הוא שחקן שבעיית זמן כמעט ולא משפיעה עליו. הוא מבצע מהלכים בנונשלנטיות מרשימה ומצליח למנוע מההתרגשות והלחץ לגבור עליו. מדובר באחד השחקנים השלווים בסבב שאין לו שום בעיה לחכות בסבלנות לטעות של היריב או להיכנס לחישובים ארוכים ומסובכים. הפתיחה אותה הוא משחק הכי הרבה בשני הצבעים היא הסיציליאנית, פתיחה שכבר דובר עליה כאן והיא נוהגת בלא מעט ווריאציות שלה להסלים ולהפוך חדה עם אפשרויות טקטיות מרובות. יכולת החישוב והיצירתיות של דודה מאפשרת לו להרגיש בנוח עם הפתיחה ועוזרת לו להתמודד עם פתיחות מגוונות. בגביע העולם האחרון הוא ניצח בסגנונות שונים ושיחק פתיחות שונות ביעילות דומה.

קרלסן מול דודה. לשחור יש מהלך אחד זוכה. מהו?

ההתקדמות של דודה, אדם שיהיה לכם קל מאוד לחשוב שראיתם אותו מתישהו ברחוב, הייתה יציבה מאוד. יש לא מעט היבטים בהם הוא מזכיר את קרלסן עצמו, בעיקר ביכולת להתמודד עם הפסדים וחשיבה קרה כקרח. הוא מצליח לשמור על פוקר פייס קבוע ולמצוא את הדרכים לצאת מעמדות מופסדות. הבגרות הזאת בדרך כלל שייכת לשחקנים מבוגרים יותר והיא מעידה על אופי חזק, תכונה קריטית כשמגיעים לתחרות כמו זאת שתתחיל מחר. הוא שיחק מעט מאוד משחקים מול שאר המועמדים ונמצא במאזן מופסד מול כולם למעט רדג'אבוב (תיקו אחד) וראפורט. הוא מתקשה מאוד מול פירוז'ה שניצח אותו 4 פעמים בפורמט הקלאסי מתוך 5 המשחקים ששוחקו ביניהם (האחרון נגמר בתיקו). קשה מאוד לדעת האם יוכל לבצע את הקפיצה ולהרוס לקרלסן את הרצף החשוב ביותר שלו – 9 שנים כאלוף עולם. קשה לי להאמין שיעשה זאת בהופעתו הראשונה בתחרות ואם יצליח להגיע אל פסגת השחמט הוא יעשה זאת באחת הפעמים הבאות.

פתרון החידות הקודמות

החידה הראשונה

כמו שהרבה כתבו, המהלך הוא h7+. אם המלך לוקח את הרגלי אז Rh4+ ואין מנוס ממט של הצריח ב h8. אם הרץ לוקח הרעיון דומה – הצריח עדיין הולך ל h4 ואין הגנה מפני Bd3 ונפילתו של הרץ השחור שתיגמר במט באותו האופן.

החידה השנייה

גם כאן צדקו בתגובות – המלכה לוקחת את הפרש שב f3. אם המלך לוקח את המלכה אז Nh4 הוא מט. מדהים. אם המלך זז אז הלבן עם עמדה פרוצה כאשר השחור מוביל פרש ויחנוק את המלך הלבן מהר מאוד עם הכלים שלו.

החידה השלישית

כאן כבר הרשיתי לעצמי להביא עמדה שהתשובה שבה לא קונקרטית. מדובר בעמדה שאפשר לחשוב עליה זמן ממושך והלבן נמצא בה בעדיפות גם אם לא יעשה את המהלך הטוב ביותר. היופי הוא בהבנה הקונצפטואלית שמובילה אל הפיתרון וברעיון שעומד מאחוריו.

ניתן לאגדמאטור להסביר:

https://www.youtube.com/clip/UgkxmbX6TgJFRKwQXL1Sk9GdmYVgZ5GE_mJr

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. תודה אינדיאני
    .
    כפי שנכתב כאן בעבר הקרב של 1984 הוא גם הדוגמה הכי טובה (?) לחשיבות הכושר הגופני, כאשר קרפוב שהיה נודע לשמצה (?) בתחום הזה דעך ככל שהדו-קרב התקדם לעומת קספרוב הצעיר ממנו ב-12 שנה (סימני השאלה כי אולי אני לא מדייק בפרטים אבל הרעיון ברור)

    1. צודק, אם כי אני לא יודע איזה שחקן בהיסטוריה היה מחזיק מעמד 48 משחקים בלי לקרוס. רק אחרי 40 משחקים בערך רספרוב שהיה צעיר ובריא יותר מקרוב, התחיל לשנות מומנטום.
      דו קרב ששווה התייחסות נפרדת

  2. תודה אינדיאני, מרתק כתמיד. מחכה בקוצר רוח לדעתך על פירוז'ה.
    כמו שאמרת קשה לגבש דעה על רפורט שמצד אחד יכול לנצח בטורניר אחד את נפו וקריאקין (בנורבגיה בשנה שעברה אאל"ט) ומצד שני גם מתעייף די מהר ומסוגל להגיד בריאיון אחרי משחק "אני רק רוצה לחזור הביתה". לפעמים נדמה שחסרה לו התשוקה הפשוטה של להיות ראשון ולהשיג את כולם, כי כשרון יש לו בשפע. לכן דווקא במקרה שלו אני מסכים עם האמירה שהוא צריך להכניס לעצמו לראש שהוא בא לנצח.
    לגבי החידה חושב שהפיתרון הוא bd8 במטרה אח"כ לקדם b6 ולהכניס bc5. בצורה הזאת המלך הלבן חייב לסגת אחורה, יש מקום לd6 ונותן למלך השחור אפשרות להתקדם ולהכניע את ההגנה הלבנה

    1. תודה אליאב. ראפורט עדיין נחות משמעותית וצריך לבוא עם רצון לנצח בכל משחק נתון. זכייה בטורניר הקשה הזה מצריכה חישוב סיכונים מדוקדק והליכה לתיקו בטוח לא פעם ונראה לי שלא כדאי לו לעשות זאת כי אין לו סיכוי אמיתי. עדיף שיבוא עם רוח לחימה ורצון ללמוד, זאת טבילת אש נהדרת עבורו.
      בנוגע לחידה – קידום הרגלי ל b6 סוגר את הרץ והופך את הרגלי למטרה עבור הרץ הלבן. מה גם שהוא סוגר את העמדה הרמטית ומוביל לתיקו די קל ללבן

  3. תודה אינדיאני.
    את המשחק שהחידה ממנו ראיתי בשידור חי, שובר השוויון בגביע העולם.
    אני די בטוח (מהזיכרון) שהתשובה היא Bc3, אבל לא מצליח למצוא את ההמשך.

            1. כלומר לבן ישחק B:d2

            2. 1…Bc3 2.Kb6 d4 3.Kxb7 d3 4.b6 d2 5.Bxd2 Bxd2 6.Ka8 Bxf4 7.b7 Bxe5

            3. ושחור לוקח את הרגלי המוכתר, ומנצח.

            4. אה גדול, לא ראיתי את B:d4

            5. B:f4 כמובן

            1. 2…b6! Kb6 וממשיך אותו דבר.

            2. על Be3 יבוא Bb2

            3. התשובה הראשונה נכונה, השנייה לא. אם Bb2 אז Kb4 ואז Bd2 חוסם את הרגלי והניצחון שלך מוטל מאוד בספק.
              אני חושב ש 2… b6 אחרי 2. Be3 זה מה שקרלסן פספס

        1. מלא מלא חלודה והעובדה שהוא לא רוצה להשתמש בהכנות שלו למועמדים. רדג'אבוב קיבל כרטיס לתחרות הזאת על סמך יכולת מלפני שלוש שנים, לך תדע מה הוא עשה מאז.

  4. לדידי – האלבום הטוב בהיסטוריה.
    עוד לדידי – אחד הכותבים הטובים בהיסטוריה של האתר.
    תודה גדולה אינדיאני!! מרתק כרגיל.

  5. תודה רבה לכולם, מחר האקשן מתחיל.
    מחר נסגור את הסדרה עם פירוז'ה ונסביר על התחרות באופן כללי. הפוסט יפורסם יותר מאוחר כדי לתת לכולם להתאושש ממשחק 6 של הגמר.
    התשובה של שחר לחידה נכונה. מחר נסביר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט