עולם השחמט זוכר בעיקר דו קרבות היסטוריים, בטח כאלה שהתקיימו על אליפות העולם. אבל האמת היא ששחמט, כמו כל כל ענף ספורט, בנוי בעיקר על תחרויות. בשביל להגיע אל הטופ כל שחקן צריך לפגוש כמות גדולה של סגנונות משחק שונים, אנשים ממדינות שונות וגישות שונות ביחס למשחק. קל יותר לזכור התמודדות בת 12 משחקים בין שני שחקני על מאשר לחקוק בזיכרון הקולקטיבי טורניר מסוים בו בכל שנה שחקנים אחרים בסבב. ועדיין, ישנן תחרויות שמצליחות להיצרב בזיכרון בעקבות תוצאה חריגה של שחקן או רשימת משתתפים קשה במיוחד. אחד מהם היה טורניר הסינקפיל קאפ של שנת 2014, אולי התחרות החזקה ביותר של המאה ה 21. שישה שחקנים השתתפו בטורניר, כולם מתוך הטופ 10 ועם דירוג ממוצע פסיכי של 2801.7 (!). לשם ההשוואה, ממוצע הדירוג של ששת המדורגים הגבוהים ביותר בתחרות המועמדים הקרובה הוא 2778.7 (כולם בעשירייה הראשונה גם). היה זה מקבץ אימתני שכלל את כל התותחים הכבדים של התקופה – קרלסן, ארוניאן, נקמורה, טופאלוב, MVL ועוד שחקן אחד שייכנס להיסטוריה לאחר התחרות – פביאנו קרואנה. התחרות התקיימה בסגנון דאבל רובין (כולם פוגשים את כולם גם בשחור וגם בלבן – סך הכל 10 סיבובים), מתכונת קשוחה לכל הדעות. אלא שזהות הזוכה הייתה ברורה לאחר 7 סיבובים בלבד – במקום השני היה קרלסן עם 4 נקודות ובמקום הראשון עמד לבדו קרואנה עם 7 ניצחונות מתוך 7 משחקים. השחקן האיטלקי-אמריקאי רמס את כולם תוך שהוא משפיל את קרלסן, פחות משנה לאחר זכייתו הראשונה באליפות העולם, ב 34 מהלכים בלבד עם הכלים השחורים. הייתה זאת אחת מתצוגות היחיד הגדולות ביותר בהיסטוריה שניצבת בגאון יחד עם לינארס 94 של קרפוב ורצף 20 הניצחונות של בובי פישר ב 1970. רק העובדה שהוא כבר זכה בתחרות עצרה את הרצף והובילה אותו לשלוש תוצאות תיקו בסיבובים האחרונים ותוצאה אסטרונומית של 8.5/10. ההערכה הייתה שבטורניר הזה קרואנה שיחק ברמה של כ 3098 נקודות דירוג (בערך 90 נקודות פחות מהמחשב החזק ביותר באותה התקופה). אה, ועוד משהו – הוא היה אז רק בן 21, בדרך הבטוחה להיות הנמסיס של אלוף העולם הנוכחי.

נתונים כלליים

שם: פביאנו לואיג'י קרואנה

גיל: 29

מדינה: ארצות הברית. ייצג את איטליה בין השנים 2004-2014.

דירוג פיד"ה: 2783 (מקום רביעי בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2842 (2020, מקום שני בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: 2016 (מקום 2), 2018 (זכה בתחרות), 2020/1 (מקום 4)

איך העפיל לתחרות: מקום שני בגראנד סוויס.

לא מאמין בפסיכולוגיה

"אני לא מאמין בפסיכולוגיה, אני מאמין במהלכים טובים" (בובי פישר). אפשר להתווכח עם האמירה הזאת ביחס לפישר עצמו וצורת המשחק שלו אבל הכוונה האמיתית שלו הייתה שברגע שמגיעים למשחק עצמו אין מקום לפסיכולוגיה. הפסיכולוגיה יכולה להיות מסביב למשחק באינספור צורות אבל הדרישה משחקן שחמט היא קודם כל לעשות מהלכים טובים. זאת נשמעת אמירה חלולה ומובנת מאליה אבל היא חשובה ומנסה לקעקע תפיסה שרואה במשחק השחמט קרב שיש בו יותר אלמנטים מאשר עשיית המהלכים עצמם. לדוגמה, נניח ויש לפנינו עמדה מופסדת ומצאנו מהלך שיכול להוביל לניצחון של הצד השני אבל רק אם הוא ישים לב להסתעפות שקשה יהיה למצוא אותה ומצד שני יש לנו יכולת לעשות את המהלך "הנכון ביותר" לעמדה הזאת ולהמשיך להגן עליה בעיקשות. מה נבחר? במובנים מסוימים אפשר לומר שמדובר בהתלבטות שמתאימה יותר לפוקר ומשחקי הימורים. ננסה להעריך את החוזק של היריב שלנו, האופן שבו הוא מגיב למצבים מסוימים והיכולת שלו לשים לב להסתעפויות השונות במשחק. ברמה הגבוהה ביותר היכולת לייצר "בלוף" קשה יותר אבל צורת החשיבה עדיין מנחה באופן זה או אחר בחירות של שחקנים על גבי הלוח. הם רואים את העמדה שלהם כסוג של "יד" אותה הם שומרים קרוב לחזה ומבצעים מהלכים תוך התייחסות ליריב שלפניהם ולמכלול האנושי מסביב. שחקן שידוע ביכולת שלו לשחק עם יריביו באופן הזה הוא קרלסן (שחקן פוקר לא רע ומשתתף בתחרויות) שבעיקר במצבים שוויוניים מצליח לבלבל את יריביו ולהוביל אותם אל עמדות שעבורו נוחות למשחק הרבה יותר. כנגד הגישה הזאת יצא פישר שרפרטואר הפתיחות המצומצם שלו נבע בעיקר מתוך הערכתו האובייקטיבית שהן הטובות ביותר ובחירת המהלכים שלו נובעת אך ורק מרצון למצוא את המהלך הטוב ביותר בעמדה. זה לא פלא שמשחקים רבים של פישר הצליחו לעמוד במבחן הזמן והמהלכים הטובים שלו קיבלו גושפנקא מלאה כשנבדקו על ידי המחשב. לעומתו ישנם שחקנים כמו מיכאל טאל שהבחירות הגאוניות שלו היו מורכבות מדי עבור יריביו אבל בחינה קרה שלהם על ידי המחשב (שבו כמובן אין פסיכולוגיה) מראה שלא מעט הקרבות שביצע לאורך השנים לא היו מדויקות.

האם קיים המהלך הטוב ביותר?

במובן הזה, בעיקר, קרואנה הוא אחת ההתגשמויות השלמות ביותר של הגישה האובייקטיבית אותה הביא פישר. לפני כניסת המחשב לעולם השחמט היה ברור שבלא מעט עמדות ישנה כמות גדולה של מהלכים אותם אפשר לבצע על הלוח. כל אחת מהן הובילה להסתעפות אחרת ולסגנון אחר של עמדה ולא הייתה אפשרות לתת להן ציון ולהכריע דרכו מהו המהלך הטוב ביותר. כניסת המחשב וההכרח שלו לתת למהלכים ציונים הובילה לדירוג מהלכים בכל עמדה נתונה, דבר ממש לא מובן מאליו בשחמט. כיום ניתן לצפות במשחקים ולראות מייד מהו המהלך הטוב ביותר כאשר אפשר לראות בצ'אטים שונים לאורך תחרויות אנשים שמעלים את ההערכה של המחשב החזק שלהם בבית ומצפים מהשחקנים להגיע אליהם. אלא שלפעמים החשיבה האוטומטית הזאת לא מודעת לעובדה שמדובר באופן מסוים מאוד להסתכל על המשחק. הרצון בסופו של יום לבצע את המהלך הטוב ביותר יכול להטעות ולא לקחת בחשבון את העובדה שמהלכים שונים יכולים להוביל לדרכים שונות במשחק. בחירה במהלך כזה או אחר היא גם בחירה להגיע לסגנון מסוים של עמדה או ליתרון אמורפי שנוי במחלוקת והסתעפויות שגם המחשב לא תמיד רואה עד הסוף. המחשב יעיל מאוד בחשיבה טקטית או כאשר יש מעט כלים על הלוח אבל החשיבה האסטרטגית היא מורכבת יותר והרבה פחות חד משמעית ושחקנים שונים מגיעים אליה עם גישות שונות, חלקן מקבלות כתף קרה על ידי המחשב ופעמים רבות שלא בצדק.

קרואנה, כממשיך דרכו של פישר (ממנו הוא הושפע מאוד) מנסה באופנים מודעים יותר או פחות לחשוב את המשחק כמו מחשב. קרואנה הוא שחקן זיכרון וויזואלי מפחיד, יכולת חישוב מהירה וחדה ובעיקר זיכרון פנומנלי. מדובר בהערכה גסה מאוד אבל רמת הזיכרון שלו קרובה מאוד לזאת של קרלסן והוא מזיז את הכלים שבראשו במהירות הבזק. ההכנות שלו למשחק, אליהן נגיע עוד מעט, דורשות יכולת הבנה והפשטה חריגות וזיכרון של כל הפרטים. אין אפשרות לתכנן פתיחה בלי לשים לב לכל הדקויות הקטנות שלה ולקחת בחשבון אינספור כיוונים שונים ובעיקר – מבט אובייקטיבי, קר ונטול העדפה אישית. קרואנה הוא אחד השחקנים הגמישים ביותר שקיימים ויכול לשחק סוגים שונים של עמדות ברמה זהה. האסטרטגיה השחמטאית חייבת לקחת בחשבון את העובדה שעמדות שונות דורשות נקודת מבט שונה וטיפול שונה בסיטואציה. כאשר אין תכנית על הלוח וכמעט כל הכלים עדיין קיימים צריך לקחת בחשבון המון פרטים ועדיין להצליח לראות את התמונה הגדולה. כמובן שכל השחקנים בטופ של הסבב מסוגלים לכך אבל עשייה שיטתית ונטולת פניות כמו זאת של קרואנה נדירה הרבה יותר בדברי ימי השחמט.

אסטרטגיה – סטוקפיש ואלפאזירו

מדוע ניצח אלפאזירו את סטוקפיש? אחת הסיבות המרכזיות – ניתוח אסטרטגי. סטוקפיש, כמו שראינו, עובד באופן מדוקדק על כל מהלך בנפרד. הוא בוחן באופן פרטי כל אפשרות ודרך המידע שהוזן לו וראייה קדימה מגיע למסקנה בנוגע למהלך הטוב ביותר. כשהוא משחק מול שחקן בשר ודם הייתרון שלו טמון אך ורק ביכולת שלו לראות קדימה כאשר בניתוח עמדה עצמה הוא יכול להיות פחות טוב מהשחקן שעומד מולו. מדוע? משום שלאנשים יש את היכולת "להרגיש" סיטואציה ולראות תמונה כוללת. עשו ניסוי בעצמכם – קחו שלוש גולות, שימו אותם בידכם, סגרו את היד והראו לילד הקטן הקרוב למקום מגוריכם (אם הוא שלכם תנחומיי). פתחו את היד ותשאלו אותו כמה גולות הוא רואה. התשובה, כמעט בכל המקרים (אם הוא ענה תשובה לא נכונה תנחומיי) תהיה 3 כמובן. השאלה החשובה יותר היא איך הוא הגיע אל המסקנה הזאת. באופן עקרוני כשאדם לומד לספור הוא ייגש למקבץ כלשהו ויתחיל לפרוט אותו לפרוטות. אלא שבשלב מסוים בהתפתחות הדבר יהיה טמוע בתוכו כל כך שהוא לא יצטרך לספור היות ויש לו כבר זיכרון וויזואלי שמאפשר לו לראות "שלוש" מבלי שיצטרך לספור אותם. כך גם עובדת פעולת הקריאה – בשלב הראשון אנחנו עוברים הברה הברה ובסוף מחברים אותן יחד עד שמגיע שלב בו אנחנו יכולים לראות את המילה בשלמותה מבלי לפרק אותה לגורמים. סטוקפיש, למרות כל הידע שהוזן לתוכו, מעולם לא יוכל לראות עמדה. הוא יהיה חייב לפרק אותה למשבצות, טורים ושורות, כלים שונים וכו'. אין לו שום יכולת לזהות משהו ללא שהוא בונה אותו מחלקים ראשוניים שהוא מכיר. לדוגמא, בתרשים שלפניכם ישנה עמדה שנקראת "פיינקטו" – עמדה שבה הרץ לא התפתח דרך מרכז הלוח אלא הוא תופס את האלכסון הגדול על הלוח דרך התקדמות הרגלי של הפרש צעד אחד (ראו בתרשים). אחרי שראיתם את התמונה אפשר לומר בוודאות שתדעו לזהות פיינקטו גם אם הוא יהיה עם הרץ השני או עם הכלים הלבנים. בתמונה הראיתי לכם מבנה שאתם יכול לדמיין אותו גם במצבים שונים על הלוח. סטוקפיש, לעומת זאת, יהיה חייב לדעת בוודאות על איזו משבצת כל כלי נמצא ורק אחרי שהוא מקבל את כל המידע הוא יוכל להכריז שהוא רואה פיינקטו על הלוח.

החשיבה האסטרטגית בשחמט (ובכל תחום) דורשת את היכולת לזהות דפוסים כלליים ולדעת איך להתנהל איתן. אין שום יכולת לבנות תכנית אסטרטגית בפוליטיקה דרך חשיבה טקטית על מהלכים ותגובות מיידיות. חייבת להיות ראייה רחבה יותר והבנה כללית של רוח הדברים בכדי לייצר חשיבה אסטרטגית חזקה. במשחקים של סטוקפיש מול אלפאזירו הקושי הגדול של הראשון היה בשלב אמצע המשחק האסטרטגי והלא ברור. החשיבה של אלפאזירו לא מבוססת חישוב אלא ניסיון והתנסות והיא מאפשרת ראייה אסטרטגית טובה יותר. אלפאזירו אוסף פיקסלים של מידע ומייצר תמונה מסוימת שמאפשרת לו להרגיש את הכיוון של העמדה והמקומות אליה היא יכולה ללכת. הראייה שלו היא מערכתית יותר ולא מוטה על ידי אפשרויות קונקרטיות. זאת הסיבה שפעם אחר פעם הוא גרם לסטוקפיש להיראות טיפש ולשאר העולם לפחד. למפלצת החדשה יש לא רק זרועות אלא גם עיניים.

הכנת פתיחה

נקדיש בהזדמנות סדרת כתבות על הרעיון הכללי של פתיחות אבל הפעם נתמקד בקצרה בהכנת פתיחה ספציפית עבור משחק. מדובר באחת המשימות הקשות ביותר לשחקנים ברמה הגבוהה והיא שונה מאוד מאדם לאדם. ישנם שחקנים שבקיאים בפתיחות אבל הבקיאות שלהם לא בהכרח מובילה לתכנון ווריאציה ספציפית (אניש גירי ההולנדי הוא דוגמה טובה). ישנם שחקנים שיכולים לשחק כמעט כל פתיחה (קלרסן) ולצידם אנשים שנאמנים לרפרטואר מצומצם (MVL). הדרך הראשונה לבחון יריב היא להבין אילו פתיחות הוא פותח, האם הוא מעדיף משחקים עם e4 (לרוב משחקים חדים וישירים יותר) או שהם יותר בכיוון של פתיחות סגנון d4 (עמדתיות, גמישות ואיטיות יותר). פתיחות הן כנראה התחום עליו נכתבה הכי הרבה ספרות שחמטאית ולכל השחקנים החזקים היא ידועה ברמה גבוהה מאוד. כיום, בשביל לתכנן ווריאציה חדשה בפתיחה יחסית מוכרת יש צורך בראייה של 17 מהלכים קדימה לפחות ושימת לב לכל התרחשות שיכולה להיות על הלוח. ויותר מכל – בווריאציה חדשה אפשר להשתמש רק פעם אחת. לאחר שנעשתה על הלוח היא כבר נלמדת ומנותחת מכל הכיוונים כך ששימוש חוזר בה יהיה חסר תועלת.

הכנה ספציפית ועמוקה כזאת מעלה כל מיני שאלות "מוסריות" בנוגע למשחק. האם שווה לשחק שחמט כשאחד הצדדים מכיר את העמדה מכל הכיוונים? האם אפשר לדבר על שוויון הזדמנויות שמייצר עניין במשחק כשאחד הצדדים ניצח עוד לפני שהמשחק התחיל? זה לא הורג את המשחק? כמובן שהשחקנים עצמם שרוצים לנצח לא אמורים לשאול את עצמם את השאלה הזאת. אבל כצופים יש במשחקים האלו משהו שדומה לבלואאוטים בכדורסל – קבוצה אחת משחקת בשלמות והשנייה נחותה ממנה משמעותית. יש יופי מסוים בראייה של כדורסל מושלם מעולם אחר אבל הוא מאבד את העוקץ שלו כשניגשים לדון בתחרותיות הלוקה בחסר שהוא מייצר. השאלות האלו מועלות מפעם לפעם ומובילות לא פעם לשאלות גדולות יותר על הרלוונטיות של השחמט ועל הזהירות המופלגת של שחקנים שמובילות להמון תוצאות תיקו. בדו-קרב של 2018 בין קרלסן לקרואנה היה אפשר לראות שאלוף העולם מפחד מאוד לשחק מול המחשב האנושי וששני הצדדים לא מרשים לעצמם להעז. הרמה של שניהם הייתה גבוהה כל כך שהיא לא אפשרה מהלכים שיכולים ללכת לכמה כיוונים או בחירות מפוקפקות שיכולות להשתלם. הקרב ביניהם היה הפעם הראשונה בה כל המשחקים באליפות העולם נגמרו בתיקו וגרמה לפיד"ה להוסיף 2 משחקים להתמודדות, תוספת שלו הייתה הכרחית מול נפו בפעם הקודמת. עולם השחמט עדיין מחכה ליריב שווה ערך לקרלסן שייצר מולו שחמט ברמה גבוהה מצד אחד ומהצד השני יוציא את אלוף העולם מאזור הנוחות ויאתגר אותו. עד כה זה קרה להרף עין מול קריאקין וזהו. קרואנה בזמנו היה אמור להיות זה שיצליח להרעיד את הכיסא עליו יושב מלך השחמט של העשור האחרון. 4 שנים לאחר שנכשל הוא אחד הפייבוריטים לנסות לעשות זאת שוב, כשגם הוא וגם אלוף העולם מעט אחרי שיאם.

משחק מייצג – תחרות המועמדים 2020/1, סיבוב 8

לבן: פביאנו קרואנה

שחור: מקסים וושייה לגראב

פתיחה: הגנת ניידורף הסיציליאנית, הרגלי המורעל

כאמור, MVL הגיע אל החלק השני של התחרות כשהוא נמצא במקום הראשון יחד עם יאן נפומנישצ'י. הוא הגיע למשחק מול קרואנה לאחר שנה שלמה שהייתה לו להתכונן והיה אמור להכין הפתעה או להיות מוכן להפתעה של יריבו שהכנה מרובה הייתה בדיוק מה שהיה צריך.

יכולים לעקוב מהלך אחר מהלך בקישור הבא: https://www.chessgames.com/perl/chessgame?gid=1993385

1. e4 c5 2. Nf3 d6 3. d4 cxd4 4. Nxd4 Nf6 5. Nc3 a6 6. Bg5

ניידורף הסיציליאנית. אחת הפתיחות הפופולריות והחדות שקיימות במשחק. ההגנה הסיציליאנית מביאה ללוח מראש מבנה רגלים לא סימטרי (ללבן אין רגלי d ולשחור אין רגלי c) שמעיד בדרך כלל על משחק שיכול לצאת מאיזון מהר מאוד. שחור עדיין לא פיתח אף כלי מלבד הפרש ובתמורה הוא נשאר עם שני הרגלים המרכזיים שלו ואפשרות לנצל את טור c הפתוח בחציו.

e6 7. f4 Qb6 8. Qd2

ווריאציית הרגלי המורעל. האם שחור יכול לקחת את הרגלי ב b2? בעמדות כאלו חייבים לדעת את התיאוריה או לחשב ממש עד הסוף משום שעל פי רוב מדובר ברגלים "מורעלים" שיכולים להביא ללכידת המלכה השחורה. MVL הוא אחד המומחים הגדולים בימינו לפתיחה הזאת והוא אוהב ללכת בגישה שהייתה נהוגה בתחילת ואמצע המאה העשרים – אם מקריבים מולך כלים בתמורה לעמדה נוחה יותר זה לא מנומס לסרב. אלא אם כן העמדה תהיה מופסדת כמובן. בעמדה שלפנינו צריך ממש לדעת את כל הפרטים לפני שלוקחים את הרגלי ובעיקר להשלים עם העובדה שפיתוח הכלים של השחור תהיה משימה קשה מאוד. MVL מאוד אוהב עמדות כאלה.

Qxb2 9. Rb1 Qa3 10. e5 h6 11. Bh4 dxe5 12. fxe5 Nfd7 13. Ne4

לבן מקריב את הרגלי השני שב a2. אנחנו נמצאים כבר בשלב המתקדם של התיאוריה על הפתיחה אותו מכירים שני השחקנים היטב. MVL ייקח את הרגלי וינסה כמה שיותר מהר לפתח את כליו ולהצריח. אם שחור מצליח לבצע הצרחה הוא נמצא בייתרון משמעותי. זאת לא תהיה משימה קלה.

Qxa2 14. Rd1 Qd5 15. Qe3 Qxe5 c3

לדעתי המהלך היפה ביותר במשחק. קרואנה הקריב כבר שלושה רגלים והוא השאיר את השחור עם רגלי חופשי a. במצבים כאלה ללבן לא אמור להיות זמן לתכניות איטיות והוא צריך לצאת ישר להתקפה. הוא רחוק שני מהלכים (הוצאת הרץ והצרחה) מהתמקמות כמעט אידיאלית של כל הכלים ותחילת התקפה חסרת רחמים. אם יבזבז זמן על מהלכים שקטים הוא ייתן לשחור אפשרות להתארגן על ההגנה ויותר גרוע לקדם את הרגלים ולייצר ללבן בעיות. מה עשה קרואנה? את המהלך שבחץ הכחול. מדובר במהלך שנוגד כל עיקרון או אינסטינקט שחמטאי שקיים. יותר מכך – הוא מהווה יריקה בפרצוף של היריב ואמירה ברורה שהעמדה של הלבן כל כך טובה עד שהוא יכול לבצע מהלך קטן ושקט. כמובן שמדובר במהלך חשוב מאוד שבונה את ההתקפה הקטלנית של הלבן אבל בשלב הזה אפילו המחשב החזק מעריך את העמדה עם ייתרון קל לשחור.

16. Bc5 17. Bg3 Qd5 18. Bc4

לא ייאמן. קרואנה משחק עם שלושה רגלים פחות ועכשיו מקריב את הרץ. ההערכה של המחשב? ייתרון מובהק לשחור. גם המחשב לא קונה את ההקרבה הזאת והוא משוכנע שעם משחק מדויק שחור אמור לנצח. הדבר המדהים ביותר הוא שכשמבקשים מהמחשב להראות את ההסתעפות המנצחת ההערכה שלו את העמדה נעשית פסימית ביחס לשחור יותר ויותר. ללבן יש כמות עצומה של אפשרויות לתקוף (כמו שנראה מייד בחיצים) ולא מאוד ברור איך השחור אמור להגיב. העובדה שהמחשב מתנגד למהלכים של הלבן גרמה לי להעריך שקרואנה – שלא בזבז שנייה של חשיבה על אף מהלך עד כה – עשה שימוש באלפאזירו שאין לי גישה אליו מטבע הדברים.

MVL נמצא במצב בעייתי: המלכה שלו תחת התקפה ויש לו רק 2 משבצות על הלוח ללכת אליהן. הראשונה היא h5 שתוביל להפסד כמעט מיידי היות והמלכה היא הכלי ההגנתי הכמעט יחיד שנשאר. האפשרות השנייה היא להיכנס אל ההכנה של קרואנה ולקחת את הרץ. כמובן שהוא בחר באפשרות השניה. האמת היא שלא מדובר באמת בהקרבה ושקרואנה יחזיר לעצמו את הכלי בעוד כמה מהלכים. המטרה הראשונה במעלה של הלבן היא למנוע הצרחה של המלך, זאת על ידי הבאת הרץ ל d6 במהלך הבא. השחור לא יוכל לקחת את הרץ הלבן שם (החיצים הירוקים) משום שהמלכה השחורה תהיה ב c4 והחלפה של הרצים תוביל למזלג ולאיבוד המלכה (החיצים הצהובים). העמדה הזאת כמעט בלתי אפשרית להערכה בזמן אמת כשהדקות עוברות ו MVL היה מאוד קרוב לצאת מהצרה הזאת.

Qxc4 19. Bd6 Nf6  20. Nxc5 Nd5 21. Qe5

כך נראה יופי וויזואלי שחמטאי. ארבעה כלים לבנים מקיפים את הפרש ומוכנים כולם לצאת להתקפה. השחור יכול לנסות עד מחר לקחת את הרגלי שב c3 שנשאר ללא הגנה (כמובן) ולבצע שחים סתמיים אבל המלך ימצא את הדרך לברוח. המלך הלבן שאין סביבו אף רגלים שמור הרבה יותר מאשר המלך השחור שרחוק מהלך אחד ממרחב לנשימה. אירוניה.

החיצים מדברים בעד עצמם: הרעיון הכללי של הלבן הוא להקריב פרש תמורת המשבצת e6 ומוו מהיר. האיום הזה לא מאפשר לשחור להביא את הכלים שלו להגנה והוא מכריח אותו לוותר על כל חלום להצרחה ולבצע את המהלך עם הצריח (החץ הכחול). אם המלכה תיקח את הרגלי ב g7 המשחק גמור וזאת הדרך היחידה לשמור עליו (קידום שלו חושף את הצריח לא מוגן). MVL הצליח למצוא את ההתנגדות הראויה ולהחליף את המלכות לטובת עמדה בה הוא עדיין יהיה בסכנה אבל יוכל לנסות לקדם את הרגלים בצד של המלכה וליצור התקפת נגד.

Rg8 22. Ndxe6 fxe6 23. Nxe6 Qxc3+ 24. Qxc3 Nxc3 25. Nc7+ Kf7

רק בעוד 3 מהלכים בערך קרואנה יתחיל לחשוב באמת על העמדה. עד למהלך ה 28 הוא לא בזבז יותר מכמה שניות למהלך וידע בדיוק מה הוא עושה כנגד ההערכה של המחשב וההיכרות העמוקה של יריבו את הפתיחה. נראה כאילו מצב העניינים רגוע על הלוח אבל מדובר במראית עין בלבד: הלבן תוקף את הצריח המסכן ב a8 ויכול גם להצריח עם שח תוך כדי ולתקוף את המלך השחור. קרואנה יביא את הצריח שבטור d אל הצד של המלכה וירוויח טמפו על הפרש (החיצים הירוקים) ויוכל להתחיל התקפה.

MVL הגיע אל אחד הרגעים הקריטיים במשחק – לאחר שהצריח יגיע ל d3 האם עליו לוותר על הפרש ולהציל את הצריח (שייקח לו זמן להיכנס למשחק) או להקריב את הצריח ולשמור על הפרש האקטיבי שלו (שני החיצים האדומים). מדובר בהחלטה קשה מאוד, בטח עם חצי שעה בלבד על השעון ו 15 מהלכים לפני תוספת הדקות לאחר המהלך ה 40. המחשב מעדיף לשמור על הצריח ולא מאמין להתקפה של הלבן אבל אני מעריך שכמעט אף שחקן אנושי לא יעשה דבר כזה. הטעות הראשונה באמת קרתה על הלוח והובילה לייתרון קל אבל יציב של קרואנה:

26. Rd3 Ne4 27. O-O+ Kg6 28. Nxa8 Nc6 29. Nb6 Rd8 30. Nxc8 Rxc8 31. Ba3

לשחור יש שני רגלים חופשיים וצמודים אבל הם איטיים מדי מול שני הצריחים של הלבן. קרואנה ישמח להחליף זוג צריחים ואת הרץ בתמורה לאחד הפרשים ולייצר התקפה על הרגלים החלשים של השחור (a7 ו g7 במקרה הזה). המלך השחור לא יכול להיכנס למשחק והלבן יחנוק אותו על ידי קידום הרגלים שלו ויוביל לעמדה בה המלך הלבן יהיה הרבה יותר חזק. בסיומים הכלי החזק ביותר על הלוח הוא המלך ובנקודה הזאת הולך להיות ללבן ייתרון מובהק.

Rc7 32. Rf4 Nf6 33. Bb2 Ne7 34. Bxf6 gxf6 35. h4 h5 36. Rg3+ Kf7 37. Rg5 Rc1+ 38. Kh2 Ng6 39. Rf2 Nxh4 40. Rxh5 Ng6 41. Rh7+ Ke6 42. Rxb7Ne5 43. Rb6+ Rc6 44. Rxc6+ Nxc6

עמדה לא פשוטה בכלל. ברצף המהלכים האחרון קרואנה ביצע טעות קלה והיה יכול להשיג עמדה טובה יותר אבל מדובר ברצף מהלכים שקשה מאוד לשים עליו את האצבע. בעמדה הנוכחית יהיה קל ללבן לקחת את הרגלי שבטור a והשחור ינסה למצוא קומבינציה שלא תאפשר את כניסת המלך הלבן לעמדה. יש המון נקודות קטנות חשובות בעמדה, אחת מהן היא המיקום של הרגלי ב g2. אם הרגלי היה יותר מתקדם הפרש היה יכול לתקוף אותו ולא לאפשר את ההתקדמות של המלך והצריח הלבנים. בשלב הזה קרלסן בעמדת הפרשנות התלהב וניסה לפענח את הסיום, תחום בו הוא נמצא כמה רמות מעל כולם. זאת לא הייתה משימה פשוטה.

45. Kg3 Kf7 46. Rc2 Nb4 47. Rd2 Nc6 48. Kf4 Kg6 49. Rd6 Ne5 50. Rxa6 Nf7 51. Ke4 Nh6 52. Ra5 Nf7 53. Ra3 Nd6+ 54. Kf4 Nf5 55. Rd3 Nh6

המהלך שהכריע את המשחק. MVL היה יכול ליצור חומה שלא תאפשר למלך להיכנס אל עמדת השחור דרך משבצת h5 אבל הוא טעה בהערכה של טמפו. הזזה של הפרש ל g7 כנראה הייתה מובילה את המשחק לתיקו. הטעות המזערית הזאת גרמה לקרואנה להריח דם ולנצל עד הסוף את הטעות הכמעט ולא מורגשת של השחור. סיום מרהיב לאוהבי הדקויות הקטנות במשחק שבו שני השחקנים שיחקו שח עילאי, בעיקר השחקן עם הכלים השחורים שכמעט גרר את המשחק לתיקו לאחר 6 שעות וחצי.שחמט הוא משחק אכזרי.

56. Rg3+ Kf7 57. Ke4 Ng8 58. Kf5 Ne7+ 59. Kf4 Nd5+ 60. Kf5 Ne7+ 61. Ke4 Ng8 62. Rh3 Kg6 63. Ra3 Kf7 64. Kf4 Nh6 65. Rg3 Ng8 66. Kg4 Ne7 67. Kh5 Nd5 68. Rf3 Ke6 69. g4 Ke5 70. Kg6

אין לשחור שום דבר שהוא יכול לעשות. במוקדם או במאוחר המלך או הפרש יצטרכו לזוז ויאפשרו ללבן לקחת את הרגלי עליו התבססה כל ההגנה של השחור. גם MVL ידע את זה ולמפרע יהיה אפשר להעריך שהוא לא הצליח להתאושש מהמכה הפסיכולוגית החזקה בהמשך התחרות.

עדיין יש לו את זה?

קרואנה עדיין לא עבר את גיל 30. באופן תיאורטי הוא לחלוטין נמצא בעמדה לשפר את משחקו עוד ולהביא לידי ביטוי עוד מהמשחק המפחיד וחסר הפשרות שלו. מאז הקורונה השחקן האמריקאי לא חזר לעצמו באופן מלא ולמרות הופעה יפה בגראנד סוויס הוא כבר לא משמיד יריבים על ימין ועל שמאל. מבנה התחרות של המועמדים מתאים כמו כפפה ליד לאיש שהיה קרוב משחק אחד לזכות בתחרות ב 2016 ועשה זאת ב 2018. השנה יהיה לו ייתרון – השחקנים שהגיעו לתחרות השנה יכולים להיות לא צפויים. קרואנה אוהב מאוד לשחק מול שחקנים בלתי צפויים והוא יודע להתכונן אליהם באופן ספציפי ולשחק בהתאם. יש לו מאזן ראש בראש שוויוני פחות או יותר מול הוותיקים ומול הצעירים יש לו ייתרון גדול. קרואנה הוא היחיד מבין אלה שהשתתפו גם טורניר הקודם שהרוויח את הכרטיס שלו השנה דרך השתתפות בטורניר ולא דרך כרטיס אוטומטי כלשהו (דינג בעקבות דירוג, נפו בעקבות הזכייה בפעם הקודמת). אם יצליח לחזור אל היכולות שלו בשנים הנפלאות 2014-2018 הוא בהחלט פייבוריט לא רק לזכייה בתחרות אלא גם להיות זה שיצליח להקשות על קרלסן ואולי אף לקחת לו את התואר. אם הנורווגי ישחק כמובן. נקווה מאוד שכן.