מסקנות חפוזות 29 / עמיחי קטן

הפוסט הפעם יעסוק בהגנות של שתי המעפילות לגמר, כשנפתח עם זו של גולדן סטייט שמחזיקה ביתרון הביתיות, ואחר כך נעבור לכמה שחקנים ששיפרו את מעמדם במהלך הגמרים האזוריים.

1. ההגנה של גולדן סטייט.

נפתח עם סטטיסטיקות, כשהעונה תתחלק ל-3 חלקים מבחינתם – החלק הראשון הוא עד ה-9/1, התקופה בתחילת העונה בה הם היו עם ההגנה הכי טובה בליגה, החלק השני הוא יתר העונה הסדירה והחלק השלישי הוא הפלייאוף. ה-9/1 הוא התאריך שנבחר בגלל שזה היה המשחק הראשון של קליי תומפסון מאז 2019 והאחרון של דריימונד גרין לחודשיים הבאים.

גולדן סטייטעד ה-9/1אחרי ה-9/1פלייאוף
משחקים394316
מאזן30- 923- 2012- 4
רייטינג הגנתי101.9 (1)110.9 (7)111 (6)
נקודות יריבות100.9 (1)109.6 (10)109.1 (8)
ריבאונד46.2 (5)44.9 (10)44.8 (5)
ריבאונד יריבות41.9 (2)43.3 (14)41.1 (9)
אסיסטים יריבות21.4 (1)24.2 (9)23.6 (8)
איבודים יריבות15.6 (3)13.5 (13)12.8 (13)
חטיפות9.6 (2)8 (8)6.8 (8)
חסימות5.1 (10)4.1 (23)5.1 (5)
אחוזי שדה יריבות42.5% (1)45% (2)44.1% (3)
אחוזי שלשות יריבות32.5% (2)35.2% (11)36.5% (11)
אחוזי עונשין יריבות75.2% (2)76.4% (7)76.5% (4)
אחוז אפקטיבי יריבות49.3% (1)52.2% (5)52.2% (6)
טרו שוטינג יריבות53% (1)55.9% (5)56% (4)

אפשר לראות שבחצי הראשון של העונה גולדן סטייט החזיקו בהגנה הכי טובה בליגה, כשאפשר לומר שההגנה שלהם הייתה טובה בהכל – גם הורידו את היריבות לאחוזים מאוד נמוכים מכל הטווחים וגם כפו עליהן הרבה איבודים. לעומת זאת, בחלק השני של העונה, ואחריו גם בפלייאוף, הווריורס שמרו על ההגנה על הצבע בצמרת של הליגה, אבל מיעטו לכפות איבודים ואפשרו ליריבות יותר מחוץ לקשת, בעיקר בפלייאוף.

ככל שהעונה התקדמה, וביתר שאת בפלייאוף, הווריורס בחרו לאפשר ליריבות יותר מבטים מחוץ לקשת על מנת לשמור על ההגנה הטובה בפנים. כתוצאה מכך, כמות הזריקות הפנויות של היריבות מבחוץ עלתה, וכך גם האחוזים שלהם, אך לאורך כל העונה, גם בתקופות ששחקנים רבים נעדרו בגלל פציעות, היריבות התקשו להגיע לזריקות נוחות ל-2 נקודות, גם מהצבע וגם מחצי מרחק.

אם נשווה שוב בין 3 חלקי העונה השונים, אז היריבות עלו מ-15.2 שלשות פנויות לחלוטין (כלומר, שהשומר הקרוב ביותר במרחק של 6 פיט ומעלה) ב-37.4% בחלק הראשון של העונה ל-16.1 ב-37% בחצי השני של העונה ו-19.1 שלשות פנויות ב-38.6%. לעומת זאת, גולדן סטייט הגבילו את היריבות ל-49.5 זריקות ל-2 ב-49.7% בחצי הראשון של העונה, 51.5 זריקות ב-51.8% בחצי השני של העונה ו-47.9 זריקות ב-50.3% בפלייאוף, ככה שההגנה בתוך הקשת שומרת על יציבות.

בכל אחת מהסדרות המערביות היה לגולדן סטייט משחק אחד של ירידת מתח – 3 משחקי חוץ ביתרון 3- 0 על דנבר ודאלאס ויתרון 3- 1 על ממפיס, בהם הם ספגו 126, 134 ו-119 נקודות בהתאמה. לכן, נציג עכשיו את הנתונים של גולדן סטייט בפלייאוף אם מתעלמים מאותם 3 משחקים, מאחר ובהנחה הסבירה שסדרת הגמר תהיה קשה יותר עבורם אנחנו לא נראה ירידת מתח דומה:

רייטינג הגנתי – 107.1 (4), נקודות יריבות – 105.1 (6), ריבאונד – 46.2 (2), ריבאונד יריבות – 40.4 (7), אסיסטים יריבות – 21.8 (6), איבודים יריבות – 12.8 (13), חטיפות – 6.5 (11), חסימות – 5.4 (5), אחוזי שדה יריבות – 42.6% (2), אחוזי שלשות יריבות – 34.3% (6), אחוזי עונשין יריבות – 76.3% (4), אחוז אפקטיבי יריבות – 50.2% (3), טרו שוטינג יריבות – 54% (3). כלומר, ההגנה של גולדן סטייט התמודדה עם סגנון משחק שונה והתקפי יותר ביחס לבוסטון, אבל עשתה זאת בכבוד ובהצלחה, גם אם מעט פחותה מזו של הסלטיקס.

2. ההגנה של בוסטון.

גם כאן, נפתח עם סטטיסטיקות שיחצו את העונה ל-2 חלקים, אך הפעם קו המשווה יהיה ה-31/12/2021, אז ניצחון של בוסטון על פיניקס החל את הריצה שלהם שהביאה אותם משיפולי הטבלה אל המקום ה-2 במזרח, וכעת גם אל הופעה ראשונה בגמר מאז 2010.

בוסטוןעד ה-30/12מה-31/12פלייאוף
משחקים354318
מאזן16- 1934- 1112- 6
רייטינג הגנתי107.5 (9)105.3 (1)105.1 (2)
נקודות יריבות107 (14)102.6 (1)101 (2)
ריבאונד46 (7)46.1 (4)42.8 (7)
ריבאונד יריבות45.9 (21)42.1 (5)42.6 (11)
אסיסטים יריבות21.8 (2)21.5 (1)20 (3)
איבודים יריבות14.3 (14)13.4 (14)13.1 (9)
חטיפות7.6 (15)6.9 (25)6.5 (11)
חסימות5.6 (7)6 (2)6.3 (3)
אחוזי שדה יריבות44.2% (10)42.9% (1)43.3% (2)
אחוזי שלשות יריבות36.8% (12)33.4% (4)31.7% (2)
אחוזי עונשין יריבות79.1% (25)77.5% (14)77.4% (5)
אחוז אפקטיבי יריבות51.3% (9)49.3% (1)49% (1)
טרו שוטינג יריבות55.1% (14)52.8% (1)52.9% (1)

רבות דובר על השינוי של הסלטיקס בערך בנקודת החצי של העונה הסדירה, וגם אני התייחסתי לכך בפוסט קודם כאן, ואפשר לראות שההגנה שמרה על רוב המספרים הטובים מהתקופה הטובה בחצי השני של העונה, בו הסלטיקס הצליחו לבנות לעצמם זהות ושיטה ברורים. כתוצאה מכך, בתחומים מסוימים הם קפצו לטופ של הליגה, ואילו בתחומים אחרים, כמו כפיית איבודים, סחיטת עבירות וקצב משחק, הם נמצאים בתחתית הליגה מבחירה.

אחד מתחומי השיפור המשמעותיים ביותר של בוסטון בחצי השני של העונה הסדירה, ובעקבותיו גם בפלייאוף, הוא בתחום ההגנה על השלשות. בחצי הראשון של העונה הם אפשרו ליריבות 17.6 שלשות פנויות לחלוטין, אותן הן קלעו ב-38.1%, ועוד 14.6 שלשות פנויות (מרחק של 4-6 פיט מהשומר הקרוב ביותר) ב-32.2%. הנתונים האלה ירדו ל-17 שלשות פנויות לחלוטין ב-36.6% ו-13.9 שלשות ב-31.4% בחצי השני של העונה, ובעיקר ל-12.5 שלשות פנויות לחלוטין ב-39.6% בלבד בפלייאוף, יחד עם עוד 12.3 שלשות פנויות ב-26.1%.

כלומר, ההגנה של בוסטון מצליחה לצמצם את כמות השלשות הנוחות של היריבות, תוך כדי שמירה על הצבע די אטום. כתוצאה מכך, היריבות לוקחות רק 30.9 שלשות למשחק בפלייאוף, וזה כשהיריבות גם מגיעות ל-49.8% בלבד ל-2 נקודות לאורך הפלייאוף. ההגנה של בוסטון הגיעה לשיאה בסדרה נגד מילווקי, כשהיא מצליחה להוריד את הבאקס לרייטינג התקפי נמוך ביותר של 99.7 בלבד, אבל זו רק דוגמה מתוך ריצה הגנתית נהדרת של הסלטיקס.

נקודת החולשה העיקרית של ההגנה של בוסטון, אם מחפשים כזאת, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו, זה נושא הריבאונד. ב-2 הסדרות האחרונות היריבות הצליחו לייצר מעט יתרון שם, בעיקר בגלל שהן החטיאו יותר, אבל היו גם מקרים בהן מילווקי ומיאמי הצליחו קצת לייצר נקודות כתוצאה מריבאונד התקפה והתקפות מעבר כתוצאה מריבאונד הגנה. זה ומיעוט איבודים של היריבות גורמים לכך שהסלטיקס לפעמים מקבלים פחות זריקות לסל, ולפעמים זה משמעותי.

3. תגליות הגמרים האזוריים.

המונח תגליות הוא לא בהכרח המדויק ביותר, מכיוון שהשחקנים שיוזכרו כאן היו מוכרים גם קודם לכן, אבל כל אחד מהם שדרג את מעמדו ואת היכולת האישית שלו במהלך הגמרים האזוריים, וכל אחד מהם יקווה לקבל הזדמנות דומה גם בגמר.

קוון לוני – במקרה של לוני זה כולל גם את משחק 6 נגד ממפיס, בו הוא לקח 22 ריבאונדים, אבל לאורך הסדרה נגד דאלאס הוא המשיך ביכולת הנהדרת בשני צידי המגרש, ובתמורה זכה למקום בחמישייה וגם ל-28 דקות למשחק בסדרה, הרבה מעבר לצפוי, כש"הרכב המוות" של סטף, פול, קליי, וויגינס וגרין קיבל 24 דקות מצטברות בלבד בסדרה. מבחינה אישית הוא רשם 10.6 נקודות וריבאונדים ב-70.6% מהשדה ו-3 אסיסטים על 0.6 איבודים לאורך הסדרה.

מוזס מודי – מודי נשלף על ידי סטיב קר ברבע האחרון של משחק 2, ומאז הוא קיבל מקום של קבע ברוטציה. לשיא האישי הוא הגיע ב-2 המשחקים האחרונים, בהם הוא קלע 8.5 נקודות ב-60% מהשדה ו-75% לשלוש, כשבסדרה הזאת הוא מקבל לראשונה דקות שלא ב"זמן זבל" של סיום משחקים.

דריק וויט – וויט קיבל דקות משמעותיות לאורך כל התקופה שלו בבוסטון, אבל מעמדו התחזק משמעותית במשחקים 4-6 של גמר המזרח, בהם הוא קלע 16.3 נקודות ב-47.2% מהשדה, 29.4% לשלוש ו-54.2% אפקטיבי, יחד עם 4 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים, 2.7 חטיפות וחסימה למשחק. מעבר למספרים, וויט נראה בשלבים לא מעטים כמו השחקן שיודע הכי טוב להרגיע את העניינים עם החלטות חכמות ולנצל, לפרקים טוב יותר מסמארט, את ההגנה שמתמקדת באחרים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 60 תגובות

  1. תודה. מקווה שתהיה סידרה נפלאה בלי טעויות שיפוט ובלי פציעות. ההגנה של בוסטון עוד לא פגשה בפלייאוף התקפה כמו של גולדן, וההתקפה של גולדן לא פגשה הגנה כמו של בוסטון, יהיה מעניין. סטף קרי כרגיל יהיה השחקן שצריך לשתק ודווקא פריצארד שהורד לספסל נגד מיאמי יכול וצריך לרוץ אחריו. גם וויט וסמארט ירוצו הרבה קילומטרים בעקבותיו, נראה מי יתעייף קודם.

    1. תודה. חלק משמעותי מההצלחה של ההגנה של בוסטון זה היכולת לשמור באחד על אחד גם על הכוכבים של היריבה, וגולדן סטייט יודעת לנצל היטב מצבים שבהם היריבה ממוקדת יותר מדי בסטף.

  2. מעולה ביותר עמיחי. השקעה מעל ומעבר. היו מדפיסים זאת בכיף בקלקולוס או ב-538.
    אבל מה שכתוב לעיל לא בהכרח פועל נגד קבוצה מסויימת כי הכל תלוי באנשים הספציפיים שמשחקים. לדעתי שחקני בוסטון יוכלו לשמור על שחקני הווריורס טוב יותר מאשר ההיפך.

      1. לדעתי גבוהי הסלטיקס יצליחו לשתק את לוני והתרומה שלו תרד. על גרין השמירה תהיה דיי חלשה ויתנו לו לזרוק יותר. הלחץ יהיה בעיקר על קרי ותומפסון וגורדון פול, אולי גם על וויגינס.

  3. תודה רבה. מעניין מאוד
    וויט אמנם הבריק מאז נולד הבן אבל הוא לא היה יציב בכלל בהתקפה בפלייאוף. יכול להיות שההגנה שלו על השליישה בצד השני תקנה לה עוד דק'
    לוני היה ידוע ביכולת ההגנתית שלו ולא מבין למה הופתעו מהיכולת שלו על דונציץ'..
    .
    יהיה מעניין לראות את הצמד של בוסטון מול ההגנה בצבע של הווריורס שהזכרת כי הם אוהבים לתקוף את הצבע, במיוחד בראון שמנתר כדי ליצור מגע. ויהיה קשה לחסום אותם כשהם כבר מגיעים. ראינו את ההגנה הבאמת אדירה של אולדיפו כשהם מכדררים אבל אני לא רואה מי הולך לעשות זה בסדרה הזאת..
    במיוחד בהתחשב שהלוחמים יחסית נמוכים, אפילו וויגינס לא יחשב גבוה ככ מולם

    1. תודה. וויט ולוני שניהם יקלעו רק מדי פעם, אבל ההגנה של שניהם אמורה להיות שווה דקות. לגבי בראון וטייטום בצבע – באופן יחסי יש לווריורס כלים הגנתיים, אבל זה מאוד תלוי ביכולת ההגנתית של קליי.

    2. מבחינה התקפית וויט לא יציב בכלל, לא רק בפליאוף. אני חושב שאת היציבות הוא ישיג בעיקר בחדירות ומהעובדה שנשמר פחות טוב. הייתי רוצה לראות ממנו יותר קליעות בלייאפים מאשר שלשות אלא אם מראש הוא מגיע בזון שלשות. רואים את זה בניסיונות הראשונים.

    3. שתי הקבוצות נמוכות… טיים-לורד 2.03 מ' והורפורד 2.06: כמו קוון לוני.
      מה שחזק אצל שתי הקבוצות זה הקשיחות והמהירות.

  4. אותי הכי מעניין דווקא ההגנה של הורפורד בצבע מול פול וקרי, שעד כה היה פשוט מפלצת שלא נתנה לאף אחד לשים עליו סל בצבע. קטן כגדול. לא סתם באטלר החליט לזרוק ל3 ולא לחדור מולו.

    1. אני דווקא חושב שרוברט וויליאמס הוא יותר בעייתי מבחינת בוסטון בקטע הזה. היכולת של בוסטון לייצר הגנה טובה עם שניהם יחד על הפרקט יכולה להיות משמעותית.

      1. הבעייה של ה IPL היא הטיפול בכדור. זה היה בולט במשחק האחרון ובאיבודי כדור שכבר היה לו ביד להטבעה. ההשתהות היא בעייתית ואין לו הטעייה טובה. כשהוא מקבל כדור חופשי ללוב הוא עושה עבודה טובה כל השאר התקית לא שווה הרבה ולוני יסתדר איתו ליד הסל כשהוא לא נע חפשי ללוב.
        בהגנה סיפור אחר לגמרי וכבר חסם את כל העמדות בדרך לסל.

  5. לא כל המבטים הפנויים מטווח השלוש נולדו שווים. בוסטון יחיו בשלום עם זריקות כאלו של כל מי שהוא לא ספלאש (כולל האח הצעיר פול …),
    וניתן לראות בברור איך בעוד שהם מנצלים עד תום את היכולת שלהם להחליף מבלי להקלע למיס מאצ'ים הרסניים הם עדיין יודעים לזהות מתי ועל מי להתמקד עם לחץ. בסדרה מול ברוקלין הם עשו משהו שלא רואים יותר מדי –
    הם עצרו את דוראנט וגרמו לו לתת את אחת הסדרות הרעות שלו (42 אחוז אפקטיבי. אפילו ווסטברוק נד בראשו באכזבה…)
    פחות הפריע להם לתת למילס, לקר ולבראון לזרוק,
    הם ידעו שבסוף הסדרה תקום או תיפול על דוראנט.
    .
    יהיה מעניין לראות מה הטקטיקה שלהם מול גולדן,
    וזה היות וגולדן השנה מראים פעם אחר פעם שיש מחיר גבוה להתמקדות בקרי.
    אני מנחש שהם ינצלו את הפיזיות שלהם בעמדת הגארד על מנת להתיש את קרי מהרגע הראשון,
    העובדה שיש להם צמד בולדוגים (ווייט וסמארט) זה יתרון גדול.
    .
    השורה התחתונה –
    נראה לי שנראה בדף הסטטיסטיקה לא מעט שלשות פנויות של גולדן,
    רובן של וויגינס, פורטר, גרין ומי שלא יהיה מהשחקנים המשלימים שיקבל את הדקות בסדרה הזו.
    .
    תודה, עמיחי.

    1. תודה. בעיקרון אני מסכים איתך, למעט ההתייחסות לנושא ברוקלין שם הנטס קלעו באחוזים נהדרים בגלל ההגנה ההדוקה על דוראנט, שלדעתי הייתה מוגזמת, והראיתי בעבר שהנתונים ההתקפיים של ברוקלין בסדרה נגד בוסטון היו טובים מאוד.

        1. אני טוען שזה לא עבד במבחן התוצאה, כי ההתקפה של ברוקלין הייתה יעילה יותר מאשר בעונה הרגילה. מה שניצח לבוסטון את הסדרה ההיא היה ההתקפה שלהם מול ההגנה של ברוקלין לדעתי.

            1. הסוויפ הושג בצד השני של הפרקט. אם מבודדים את ההגנה של בוסטון, נדמה לי שהיא לקחה סיכון גדול מדי.

            2. בוא גיא, זה סוויפ 'שקרני' כל המשחקים היו צמודים ושלושה מהם היו יכולים ללכת לכל צד

            3. אתה טוען שזו לא הייתה בחירה מודעת ללכת אולי אין על דוראנט?
              .
              ברור שזה הימור,
              בטוח לאור האחוזים של השחקנים המשלימים.
              נראה לי מוצלח למדי, ההימור.

            4. מילס – 78.1%, קרי – 71.8%, בראון – 64.9%, דראגיץ' – 62.5% כולם באחוז אפקטיבי. אחוזים מדהימים שהתאפשרו בגלל ההגנה

            5. שוב, אין ויכוח. נתנו לצוות המשלים לחגוג. דוראנט, להבדיל, סיים עם 42% אפקטיבי.

            6. גיא צודק מאה אחוז. בוסטון נצחה עם הטקטיקה הזאת.
              עם לדואו הטרוריסטים היה יותר שכל הם היו מאפשרים לצוות הקלעים המכונות שלהם לנצח בשבילם את המשחק.

            7. זה לא משנה שהם נתנו לכל השאר לקלוע – בפועל זה עבד. הבעיה מול גולדן סטייט היא ש:
              א. ההגנה של ג"ס היא לא זו של ברוקלין ולא יעזור לקלוע יותר בתמורה לזה שנתת לכל מי שאינו קרי להיכנס למשחק
              ב. לשתק את סטף וקליי כמו שעשו לדוראנט וקיירי לא ישאיר את הסלטיקס עם בראון. זה ישאיר אותם עם ויגינס וג'ורדן פול ועוד רשימה של שחקנים שיודעים לתפוס יום.
              לא מהמר נגד הסלטיקס – פשוט לא חושב שהם יינסו לעשות את מה שהם עשו לברוקלין.

      1. זה היתרון הכי גדול שלהם (והדבר "הקטן" שמבקרים סמארט מתעלמים ממנו)
        (למרות שסמארט הרוויח ביושר לא מעט ביקורת בצד ההתקפי במשחק 7. כמעט וילה לבוסטון בהפסד)

          1. סמארט זכה להמון ביקורת העונה (כאן בהופס),
            לטעמי ממש לא בצדק. יש לו חלק משמעותי בהצלחת הקבוצה, בדגש על ההגנה והסוויץ'.
            במשחק 7 הוא היה גרוע כל כך בצד ההתקפי (בדגש על הרבע האחרון) שזה כמעט ומחר את תרומתו בצד ההגנתי (תרתי משמע).

            1. על ההגנה שלו?
              חוץ מזה אם אתה בסלטיקס, בהופס תחטוף ביקורת נו מאטר וואט.

            2. הגארדים הם לרוב לא נקודת התורפה בסוויצ'ים זה יותר הביגמנים שמתקשים וכאן לסלטיקס יש פלוס גדול.

            3. גם כן, תרתי משמע…
              .
              (כמה קטלו את הורפורד. הקמבאק של השנה)

            4. הביקורת שלי על סמארט היא שהוא חושב שהוא יותר גדול מבראון וטייטום. לא יכול להיות מצב שהוא זורק יותר מבראון וטייטום ביום שהוא לא מצליח לפגוע. יש לי ביקורת גם על יודוקה שלא מפסיק את הבלגן הזה. במקום לגמור משחק עם הפרש של 10 נקודות סמארט בעצמו זרק 4 רצופות שלא פגעו בכלום והחזירו את מיאמי מהקבר, וכן אני יודע שקלע שתיים מהקו להבטיח את גמר האן בי איי. הוא לא רוחץ בניקיון כפיו וגם לא יודוקה שלא לקח פס"ז מתבקש לעצור את בה"ז שסמאחטה פתח שם!

            5. חלק גדול מזה שסמארט לקח הרבה זריקות הוא הדאבל טים על טייטום.
              החלק השני הוא …סמארט שבאמת לא מוותר על הרבה זריקות שלא צריכות להילקח.

  6. התחושות שלי לקראת הסידרה.
    לפני הפלייאוף הערכתי שאלה יהיו הקבוצות בגמר ונתתי 4-2 לגולדן.
    אחרי 2 הסיבובים הראשונים התחלתי ממש לפחד מבוסטון והיה נראה שהיא יכולה לנצח גם בגמר.
    מול מיאמי היא חזרה לקרקע וירדה ביכולתה, ולגולדן יש עוד כמה מהלכים בקנה, היא בקושי התאמצה.
    לטובת בוסטון עומדת התחושה שהם ממש טובים ובשיאם כשהם אנדרדוג.
    כשהם מגיעים כפייבוריטים (מול ההיט למשל), הם לא ממש יודעים איך לאכול את זה ונראים מאוד מהוססים.
    אז הם יבואו כאנדרדוג, עם סכין בין השיניים.
    לרעתם עומדת העובדה, שהם יגיעו פשוט מותשים מ-3 סדרות פיזיות ואינטנסיביות, בעוד גולדן די שייטו.
    והם עוד לא נתקלו בהתקפה קטלנית ומשוכללת כמו של גולדן.
    המסקנה – חוזר לתחזית המקורית, 4-2 גולדן.

  7. תודה עמיחי. כהרגלך ניתוח ברמה גבוהה. אני חושב שלשלות יהיה תפקיד מכריע בסדרה הזו. הזכרת את לוני, מעניין איך יתמודד עם הטיים לורד והורפורד שהם קצת יותר אתגר ממדינת האיטריות של דאלאס תחת הסל והסליחה עם קלייבה ופאוול.

  8. מעניין גם מצד שני האם דרק וויט יוכל להמשיך להראות כמו שנראה בחצי השני של הסדרה מול ההיט כי עד שם בעיקר ניגר בהתקפה ושהוא בעניינים זה עוד כלי התקפי חשוב.

  9. מעניין מאוד, תודה רבה.
    אני דוחה את כל המחשבות על מה שיהיה. אני עוד נהנה ללכת על הענן, לפחות עד שסדרת הגמר תתחיל ונפגוש את המציאות. לא ציפיתי שהסלטיקס תהיה בגמר השנה, ואני הולך לנצל מכך כל הנאה שאוכל

  10. תודה עמיחי ניתוח ברמה גבוהה ממש
    הלב רוצה גולדן הראש אומר סלטיקס
    ללא ספק 2 הקבוצות הטובות ביותר בגמר חד- משמעית….איזה גמררררר ללקק את האצבעות

  11. בס"ד
    תודה רבה.
    ממש ניתוח נהדר. 2 קבוצות הגנה מצויינות.
    וכרגיל, הרבה תלוי בקליעה מה 3, במיוחד של קליי ופול.
    אם הם לא יפגעו, סטף יקבל טיפול מאד צמוד.

  12. תודה עמיחי
    ניתוח מעולה ואני חייב לשבח אותך, בהנחה שהניתוח שלך ולא ממקור אחר.
    אם הוא אכן מקורי שלך (כמובן שאת הנתונים שאבת מאיזה מקור כבסקטבול REF) אז שאפו. זו עבודה של אנאליסט ואני מקווה שיש לך תכניות בתחום. לדעתי מנחם בהחלט יכול לסייע פה עם המלצה חמה.

      1. עידו, למה זה מפריע לך?
        אתה מבין שאתה יוצא פה קנאי קטן?
        כל התגובות האלה (ויש לך לא מעט כאלה), תחשוב טוב לפני שאתה לוחץ על שלח….
        מבחור אינטליגנט כמוך אני מצפה לקצת יותר.

          1. אז ככה
            ביקשת? תקבל
            המחמאה היתה לעמיחי ולא אליך ובכל זאת יצאת קנאי, כשקשה לך לקבל שמגיעות לו מחמאות גם מגולשי האתר. עצם זה שהיגבת וניסית לבטל את המחמאה אומר משהו לא טוב עליך.
            שנמשיך?
            נתתי מחמאה לפני יום, יומיים למנחם ואמרתי שלא נס ליחו. זה איפה שהוא התיישב לך באיזה מקום לא טוב. אולי שי יוכל הסביר לך, אני מניח שהוא מבין.
            יש עוד דוגמאות. אתה מוזמן לחפש לבד. יש לי מספיק מה לעשות היום חוץ מלחפש עבורך, אתה ילד גדול…

            1. אתה באמת לא מבין. לא להאמין. אבל בסדר נסביר לך.
              אני לא ביטלתי את המחמאה לעמיחי -מגיעות לו כל המחמאות.
              אתה פשוט לא החמאת לו. להגיד לבן אדם שזה ממש טוב ואז להטיל ספק בהאם הוא חשב על זה בעצמו זו לו מחמאה.
              לפחות עכשיו אני מבין את הקטע שלך עם הליחה. אז תן לי להרגיע אותך – זה לגמרי בראש שלך.

            2. איך אמרת – אולי כדאי שתתחיל לחשוב טוב לפני שאתה לוחץ שלח.

            3. אתה מוזמן לקרוא את התגובה של עמיחי למטה. ממש נפגע…. מהמחמאה.
              וזה עוד בלי שהתייחסת לליחה שפתאום קפצה לביקור.
              כפי שאמרתי, אני יושב חזק בין האזניים שלך וכפי שאמרת, אתה ממש לא מחבב אותי.
              יש עוד כמוך. הם לא טורחים בכלל לקרוא מה שאני כותב.

      1. תודה
        כפי שאמרתי (ותהייה בטוח שאני בקשר עם כמה חברה פה באתר שחושבים כמוני), אנליסט תפור עליך אפילו בארה"ב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט