מסקנות חפוזות 28 / עמיחי קטן

אחרי צמד משחקי 4 של הגמרים האזוריים, הפעם נעסוק בהגנה של בוסטון במשחק 4 המזרחי, ההתקפה של דאלאס במשחק 4 המערבי ושחקנים שיכולים למצוא את עצמם עם תפקיד משמעותי יותר במשחקי 5 ובהמשך הפלייאוף.

1. ההגנה של בוסטון.

ההגנה של בוסטון הייתה הטובה ביותר בעונה הסדירה, וגם בפלייאוף היא עברה כמה מבחנים לא פשוטים, אבל כדי לנצח הם היו זקוקים לקליעה מבחוץ, כאשר המאזן שלהם במשחקים בהם הם קלעו בפחות מ-35% לשלוש עמד עד לפני יומיים על ניצחון אחד, וגם זה במשחק שבו הם קלעו ב-66.7% ל-2 נקודות ו-92.9% מהעונשין, לעומת 3 הפסדים. לעומת זאת, במשחקים של יותר מ-35% הסלטיקס עם מאזן של 8- 2.

לכן, הניצחון הגדול במשחק 4 היה מרשים וחשוב, גם מבחינת החזרה לשוויון 2 לקראת המשחקים שיכריעו את הסדרה בקרוב, וגם בגלל שלראשונה בפלייאוף, הסלטיקס ניצחו דרך ההגנה במשחק בו גם הם לא היו טובים בהתקפה. עם 8/34 לשלוש (23.5%) ו-39.7% מהשדה, הסלטיקס הצליחו לעצור את מיאמי על 27.5% מהשדה במחצית הראשונה (11/40), וזה עוד בלי להזכיר את סל השדה הראשון של ההיט – 8 וחצי דקות מהפתיחה, אחרי שבוסטון כבר הובילו 18- 1.

כנראה שמיאמי לא יקלעו כל כך רע במשחקים האחרים, כשהנתונים האלה כוללים 2/9 מחצי מרחק ו-1/7 בשלשות מהפינה, אבל מיאמי דווקא מתקשים בקליעה מהטווחים האלה בפלייאוף עם 37.7% מחצי מרחק (מקום 11) ו-30.1% בשלשות מהפינה (מקום 15). ההיט מצטיינים התקפית בעיקר בצבע ובניצול מיס-מאצ'ים בפלייאוף הזה, ואחרי שבאטלר ואדבאיו הוכיחו במשחקים הקודמים שגם נגד ההגנה של בוסטון הם מוצאים את המאצ'-אפ הנוח יותר עבורם, ההחלטה של יודוקה להביא יותר עזרה בצבע ולהמר יותר על קלעים עזרה לסלטיקס במשחק 4.

2. הקליעה של דאלאס.

במשחק 2 גילינו שיום טוב מחוץ לקשת לבדו לא מספיק כדי שדאלאס ינצחו בהכרח, אבל השילוב של יום שלשות טוב שלהם ורע של הווריורס כבר הספיק הפעם. לאורך 3 המשחקים הראשונים בסדרה לוקה עמד על 5 אסיסטים למשחק, וזה כשהוא מוסר 14.7 אסיסטים פוטנציאליים, כלומר מסירה לזריקה. במילים אחרות, האחוזים של המאבס בזריקות ממסירות של לוקה עמדו על 34.1%, ואלו המצבים הכי טובים שלהם לשלוש.
*עריכה – לעומת זאת, במשחק הרביעי לוקה חילק 13 אסיסטים פוטנציאליים שהפכו ל-9 אסיסטים, כלומר 69.2%.*

הפעם, המאבס חילקו 30 אסיסטים על 41 סלי שדה, ובעיקר אלו היו 9 אסיסטים של לוקה ו-8 של דינווידי, מה שהוביל ל-19/36 מחוץ לקשת ויתרון 99- 70 בסיום הרבע השלישי. למעשה, יש לדאלאס 6 קלעים בדאבל-פיגרס בניצחונות – לוקה, ברונסון, דינווידי, בולוק, פיני-סמית וקלבר – כששני האחרונים לא מגיעים לשם בהפסדים. בניצחונות, דינווידי עם 46% לשלוש, פיני-סמית עם 44.1%, בולוק עם 43.9% וקלבר עם 57.9%, כשבהפסדים רק בולוק עובר את ה-35% לשלוש ו-38% מהשדה מביניהם (41.7% לשלוש).

אם מסתכלים על לוקה, אז הקליעה האישית שלו בולטת יותר דווקא בהפסדים עם 34.3 לעומת 29.6 נקודות, 48.8% לעומת 43.9% מהשדה, 39.7% לעומת 31.3% לשלוש, 81.4% לעומת 72.4% מהקו, 57.2% לעומת 50.3% אפקטיבי ו-62.9% לעומת 54.6% טרו שוטינג. לעומת זאת, שאר המספרים שלו משתפרים בניצחונות – 11 ריבאונדים לעומת 8.7, 7.7 אסיסטים לעומת 5.1, 3.3 איבודים לעומת 4.6 ו-2.1 חטיפות לעומת 1.6.

הטיעון שאני רוצה לגזור מכל הנתונים האלה הוא כזה – כשההתקפה של דאלאס זורמת ועובדת טוב לוקה מתמקד בהפעלת האחרים ולוקח על עצמו פחות וכשמסתבכים קצת, ולכן האחוזים שלו יורדים, כי הוא לוקח יותר זריקות קשות. מצד שני, במקרים שהאחרים לא פוגעים דונצ'יץ' לוקח על עצמו יותר, ולכן כל הנתונים האחרים שלו יורדים, אבל הקליעה שלו משתפרת כי גם כשההגנה מתמקדת בו הוא יודע לייצר לעצמו מצבים.

3. שחקנים שעשויים לקבל דקות במשחק הבא.

בהמשך לשני הסעיפים הקודמים, אריק ספולסטרה וסטיב קר עשו כמה שינויים בדקות שרובן היו "זמן זבל", לפחות עד שפתאום דאלאס קלטו שהם רק ביתרון 8, אבל שתי הקבוצות המפסידות הרוויחו אולי כמה דברים שהן יכולות לקחת עם החזרה למשחק 5 הביתי.

דאנקן רובינסון – שיחק 4 דקות ב-2 הניצחונות, וב-2 ההפסדים קיבל יותר דקות בפיגור גדול, אבל עד הרבע הרביעי של המשחק הרביעי הוא עמד על 10 נקודות מצטברות ב-5/13 מהשדה ו-0/8 לשלוש ב-23 דקות בסך הכל. אולם, ברבע האחרון, אותו הוא שיחק במלואו, תפר רובינסון 4/6 לשלוש (יחד עם עוד 2 החטאות ל-2), ואולי החזיר לעצמו את הביטחון בזריקה מבחוץ. במיוחד אחרי שבוסטון קצת זנחו את החילופים האוטומטיים בהגנה, איום אפשרי של קלעי אוטומטי כמו רובינסון מחוץ לקשת יכול להיות קריטי מאוד בהמשך הסדרה.

ויקטור אולדיפו – במשחק 3 אולדיפו הוצא מהרוטציה במחצית הראשונה, והוחזר בלית ברירה בגלל הפציעה של באטלר, והוא היה מעולה הגנתית, אבל התקשה התקפית. לעומת זאת, במשחק 4 הוא קלע 18 מתוך ה-33 של מיאמי במחצית הראשונה ב-5/7 מהשדה לעומת 6/33 של כל היתר, וחילק 6 אסיסטים, כולם במחצית השנייה, כך שיכול להיות שההיט הרוויחו חיזוק משמעותי התקפית להמשך.

ג'ונתן קומינגה – בסדרה הזאת קומינגה מצא את עצמו מחוץ לרוטציה, לפחות עד שאוטו פורטר נעדר מהמשחק האחרון. הבחירה ה-7 בדראפט האחרון פתח אגרסיבי את משחק 4 ויזם הרבה, אבל לרבע האחרון הוא נכנס עם 7 נקודות ב-2/7 מהשדה. עם זאת, ברבע האחרון הוא נכנס היטב התקפית וקלע 10 מתוך ה-39 של הווריורס ברבע, וייתכן שזה יעניק לו את המומנטום והדקות בהמשך.

מוזס מודי – כבר במשחק 2 נכנס מודי לרוטציה במקום דמיון לי ותרם הגנה טובה, אבל רק ליקט מעט שאריות עם 3 נקודות ב-1/4 מהשדה ב-26 דקות במשחקים 2-3. מודי הוסיף עוד 2 נקודות ב-1/4 ב-11 דקות ב-3 הרבעים הראשונים של משחק 4, אבל אז הגיע הרגע שלו עם 2 שלשות רצופות שהקימו לתחיה את המשחק לרגע, ואולי גם הביאו לו ביטחון לקחת על עצמו יותר בדקות המנוחה של סטף, בהן הווריורס מתקשים מאוד לאורך כל הסדרה.

נמניה בייליצה – בייליצה פתח את הפלייאוף עם 8 ו-10 נקודות ב-2 המשחקים הראשונים נגד דנבר, אבל אחרי משחק 3 הוא יצא מהרוטציה וחזר רק ב"זמן זבל" או כשהגבוהים האחרים היו בבעיית עבירות. קצת פחות מ-3 דקות לסיום הרבע השלישי הוא עלה הפעם, ולא ירד מהפרקט עד לסיום, גם כשסטיב קר החזיר את הכוכבים. 4 נקודות ו-3 ריבאונדים ואסיסטים של הסנטר הסרבי הטוב ביותר שעדיין בפלייאוף ברבע וקצת האלה אולי ישכנעו את סטיב קר לנסות להשתלט על הצבע עוד יותר, כשבהגנה התפקיד הוא בסך הכל לעמוד ליד מקסי קלבר.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. תודה על פוסט מושקע.
    לדעתי רוברט וויליאמס כשיר ומשחק עושה את כל ההבדל. איתו בוסטון בטור נצחונות מלא מול מיאמי. בלעדיו – רק הפסדים. ביחס לכל המשחקים העונה.

    1. תודה. הנוכחות של רוברט וויליאמס משפרת משמעותית את ההגנה על הצבע ומגדילה את ההימור על הקלעים, כשבסך הכל אלו של מיאמי לא מצטיינים במיוחד בפלייאוף. עם זאת, ההיט התחממו מבחוץ ברבע האחרון של משחק 4, ואם הם יתחילו לתפור שלשות יודוקה יצטרך שוב לעשות התאמות.

      1. שיתוף הפעולה של הורפורד ו IPL יוצא מהכלל. יש ביניהם הבנה מצויינת, מה שאי אפשר להגיד על תייס למשל.
        השניים האלה הם מטריית ההגנה בצבע. גם עם גראנט הורפורד עובד מצוין.

        1. חלוקת התפקידים ששולחת את הורפורד לשמור על אדבאיו ואת ר. וויליאמס לעמוד ליד טאקר ולבוא לעזור עובדת טוב. ת'ייס הוא החוליה החלשה בהגנה ביחס להורפורד והוויליאמסים, אבל הוא היה מתואם לא רע עם האחרים לאורך העונה.

          1. אני לא בטוח שתייס החוליה החלשה. הוא רק לא מתאים בתור פותח. הוא בסדר גמור במשחק עם המחליפים, בחמישייה השניה.
            הוא בסדר גמור בפיקנרול. אבל כמו שאמרת, אם אחד הוויליאמסים בריא, יש להם עדיפות עליו.

            1. החוליה החלשה באופן יחסי, כלומר יתר החמישייה עדיפים עליו בהגנה. הוא שומר מעל הממוצע בליגה, ועדיין אצל בוסטון רק פריצ'רד פחות טוב ממנו מבין הרוטציה הבכירה (סמארט, בראון, טייטום, הורפורד, וויליאמס, וויליאמס, וויט, ת'ייס, פריצ'רד)

            2. מדויק

  2. רק רציתי לחדד שגימי אולי שיחק פצוע עם זריקות (סטרואידים?) ולא היה בשיאו.
    לא הייתי לוקח את המשחק האחרון כאבן בוחן. זה היה יותר מקרה פרטי.
    המשחק הלילה חשוב מאד מבחינת הסלטיקס והשאלות הן האם גימי ישחק כרגיל ואם סמארט ישאר בחוץ?
    לפי מה שראיתי בבוקר IPL כנראה ישחק וכך גם טייטום, נכון לרגע זה.

    1. ההיט בכלל, ובאטלר בפרט, כנראה יקלעו טוב יותר להבא, אבל לאורך הפלייאוף ההיט לא קולעים טוב, ככה שהרעיון הוא טוב והביצוע היה מעולה במשחק הקודם. יודוקה הראה יכולת לעשות שינויים במידת הצורך, ככה שאני מאמין שאם יהיה צורך הוא ישנה

      1. מסכים
        הפתיחה הרצחנית של הסלטיקס עשתה את העבודה והשאלה אם הם יכולים לעשות שידור חוזר.
        אם אתה שואל אותי, הכל עניין של בריאות כמו שכתבתי בתגובה מעל. קראתי הרגע שעדיין לא החליטו עם סמארט (נפיחות בקרסול) ו IPL (כאבים ונפיחות בברך) ישחקו. כנראה שיוחלט ממש לפני המשחק.
        לא שמתי לב אבל נטען שהוא צלע במהלך המשחק ואחרי שנפתח הפער הורידו אותו עד סוף המשחק.

  3. אני מוסיף נתון שהתעדכן באיחור – במשחק 4 לוקה חילק 13 אסיסטים פוטנציאליים, והפעם הם הניבו 9 אסיסטים. כלומר, הפעם המאבס קלעו 9/13 הזריקות שהגיעו ממסירה של לוקה, בניגוד ל-15/44 ב-3 המשחקים הראשונים.

  4. אחלה מסקנות
    המסקנה שלי – חשוב שבאטלר יחזור לאיתנו כי אני חושש שטאקר אולי לא יצליח לסחוב את הקבוצה על הגב עד הגמר….
    במקרה הגרוע יצטרכו להחזיר את מאליק דיקסון מפרישה, לרגעי ההכרעה
    🤣

    1. תודה מנחם. החמישייה הזאת בעייתית בהגנה כשגם הירו וגם רובינסון יכולים לשמור רק על הרכז מהחמישייה של בוסטון (סמארט/וויט/פריצ'רד) והם יתקשו להסתדר עם בראון/טייטום/הורפורד/וויליאמס

    1. נורא ואיום.
      ארה"ב מדינה עם פיצול אישיות שאין דברים כאלה.
      מצד אחד בית חרושת לנשק שמוכר מרכולתו כמעט לכל דיכפין מצד שני צריך מקום לאכסן את כל אלה שהשתמשו בנשק הזה ובשביל זה יצרה המדינה תעשיית ענק נוספת של בתי כלא ששואבים המון מילארדים של דולארים כל שנה.
      אנשים כמו קר מדברים אבל לא עושים ולא יעשו כלום מעבר לכך.
      קצת מוציאים קיטור עד האירוע הבא….

      1. ב"אנשים כמו קר" אתה מתכוון למאמני כדורסל מעוטרים שמנצלים את הבמה שניתנה להם בשביל להפעיל לחץ על 50 סנטורים שמסרבים להביא להצבעה הצעת חוק שתדרוש בדיקות רקע לפני מכירת כלי נשק, הצעה שרוב מוחץ בציבור האמריקאי מצדד בה?
        או אולי שאתה מתכוון לאנשים שאבא שלהם נרצח ביריות ולכן יש להם עניין אישי מאוד בהגברת החקיקה בנוגע למכירת כלי נשק בארצות הברית?
        ואולי אתה פשוט מתכוון לאנשים שאכפת להם?

        אתה אומר שהוא לא עושה כלום אבל עצם העובדה שהוא מדבר על זה במסיבת עיתונאים זה לעשות הרבה

        1. מסכים, זה גם הסיבה שאנחנו מדברים על זה פה עכשיו וכנראה עוד אנשים במקומות אחרים
          לפחות שיעשו בדיקות לנשק אוטומטי מה כל אחד צריך קלצ'ניקוב להגן על עצמו?

        2. מה שהוא עושה לא יעזור, זה כל הסיפור.
          אתה רוצה להביא לשינוי?
          תוציא מליונים לרחובות בכל הערים להפגנות ענק!
          תוציא מליונים שיעשו מדורות ענק וישרפו את הנשק האישי שהם מחזיקים בבית.
          הערונת, גם זה לא יעזור….
          כשהעולם יהיה יותר טוב, לא יהיה בכלל נשק.

  5. הסלטיקס דווקא קלעו היטב משתיים עם 44-23. מיאמי דווקא מהשלוש קלעו טוב פלוס עם 36-14 אך הסריחו משתיים עם 54-16, מה שהביא 90-30 מבשדה שהם מספרים יפים אך אחוזים לא יפים כלל!

  6. עמיחי
    ראינו היום כמה ההגנה יכולה להיות אפקטיבית.
    אבל מצד אחד ההגנה הזו הורגת את המשחק (ראה רוב המחצית הראשונה) מצד שני, מי שיש לו מספיק כח וכישרון ינצח גם בהגנה וגם בהתקפה. זה מה שהסלטיקס עשו בעצם. בחצי השני הם נתנו פריצה בהתקפה ושמרו על רמה נאותה של הגנה. מיאמי היו גמורים ולא הצליחו לעמוד בפרץ.
    מסכים?

    1. בגדול, הסלטיקס נשארו עם אותו "דרופ" שמהמר על הקליעה מבחוץ. במחצית הראשונה מיאמי שלטו בריבאונד וקלעו באחוזים סבירים מחצי מרחק, אבל במחצית השנייה ראינו שוב שמיאמי חסרה קלעים, בעיקר בלי הירו, והאיום המשמעותי היחיד שלהם היה רובינסון שחזר מהמקפיא. נגד מיאמי זה עובד טוב, אבל בגמר פוטנציאלי נגד דאלאס/גולדן סטייט הוא יצטרך לעבור לשיטה קצת שונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט