ממשיכים להתקרב בצעדי ענק אל תחרות המועמדים שבספרד כשהפעם נשלים את העיסוק ביאן נפומנישצ'י (להלן נפו). אחרי הפוסט הזה נקדיש שני פרקים על פביאנו קרואנה כולל הסבר קצר (יחסית) על המחשבים בשחמט ואיך הם עובדים ולאחר מכן היות והזמן דוחק נתמקד בשחקנים שנשארו (דינג, ראפורט, דודה ופירוז'ה) ונזלוג פחות לעניינים צדדיים בהם אפשר יהיה לדון אחר כך. בין לבין אני עובד על דרך להסביר את המשחקים בסרטונים לצד המילה הכתובה ומקווה להתחיל פודקאסט שחמט שככל הידוע לי לא ממש קיים בעברית. אני משתף כאן כדי לשמוע רעיונות, הערות וכל מה שעולה לכם על הדעת.

כמיטב המסורת נצרף אלינו את היהודי הנודד ביותר שקיים היום – בוב דילן. האיש חוגג 82 ולמרות שבהופעתו האחרונה בארץ הרבה שאלו האם הוא חי או שהביאו מכונת הנשמה להחליף אותו הוא ממשיך להוציא מוזיקה גם בגילו המופלג.

לעניינים:

"לא הצלחתי לצפות אף מהלך שהוא עשה"

במשפט אחד במסיבת עיתונאים לאחר המשחק בין מגנוס קרלסן ליאן נפומנישצ'י בתחרות שהתקיימה בלונדון בשנת 2017, הצליח אלוף העולם לזקק את מהות המשחק של נפו. בספר שכתב זנון פרנקו על המשחקים של נפו הוא מביא את הציטוט הזה לפני שהוא מנתח את אחד ממהלכי המפתח, ואז הוא מוסיף הערה משלו:

"חלקם (של המהלכים) היו רעים, לא המהלך הזה".

מעבר לרצון לבצע את המהלכים הטובים ביותר, במשחק בין שני בני תמותה יש חשיבות מכרעת לעשיית מהלכים על הלוח שיפתיעו את היריב. מדובר באלמנט בולט במיוחד בפתיחות, שם כל שחקן ינסה להכין כמה שיותר ווריאציות שהוא מכיר והיריב פחות. יחד עם העזרה של המחשב יש כמה שחקנים שמתכננים "חידוש" (novelty בלעז) שיכול להתבצע אפילו במהלך ה 20 של המשחק. הכנה של חידוש כזה לוקחת זמן רב והיא צריכה לקחת בחשבון את העובדה שמרגע ששוחקה לראשונה לא ניתן להשתמש בה יותר. מהרגע בו שחקן מסוים מראה זווית חדשה על ווריאציית פתיחה מסוימת הוא יילמד על ידי שאר השחקנים שייעזרו במחשב במטרה להימנע ממנו או למצוא לו תשובה ראויה. את התוכניות המדויקות והמפתיעות ביותר שחקנים שומרים לבמות הגדולות ביותר כאשר יריביהם צריכים יכולות על אנושיות כדי להבין מה קורה במסגרת הזמן של המשחק עצמו.

שעון מראה 3

אחת הדרכים לבלבל את היריב היא ניהול הזמן שעל השעון. ההיגיון הפשוט אומר ששחקן אמור לחשוב על מהלך רק לאחר שהגיע לביטחון מסוים שמדובר במהלך הטוב ביותר. אלא שמבחינה פסיכולוגית השעון יכול לשמש ככלי נשק עוצמתי שהניהול שלו, מעבר לשימוש ה"יבש" שנעשה בו, יכול לבלבל את היריב ולגרום לו לחשוש מאיומים שלא קיימים. ישנם שחקנים שיחשבו 15 דקות על מהלך שהם יודעים שהם הולכים לבצע, רק כדי שהיריב יחשוב שיש בעמדה הרבה יותר ממה שהיא כבר מכילה. הדוגמה הבולטת ביותר היא אלכסנדר גרישצ'וק הרוסי, שנוהג בתחילת המשחק לקחת 40 או 50 דקות על אחד המהלכים הראשונים ולהיכנס לבעיית זמן בשלב מוקדם מאוד של המשחק. יאן נפומנישצ'י, לעומת זאת, דוגל בשיטה הפוכה לחלוטין.

ראינו שאצל היקארו נקמורה החשיבה המהירה היא בעיקר טקטית ובאה לידי ביטוי בשלבים בהם המשחק נפתח והופך להיות חד יותר. נפו לעומתו נחשב לאחד השחקנים המהירים דווקא בתחילת המשחק ובאמצעו, שם לכל מהלך יש השפעה מכרעת על המשך המשחק 10 או 20 מהלכים קדימה. הפתיחה ואמצע המשחק, שלבים שבהם שום דבר עדיין לא לגמרי ברור, "מבזבזים" לשחקנים את הכמות הגדולה ביותר של הזמן. טעות באמצע המשחק יכולה להוביל להפסד כבר בשלבים המוקדמים כך שעשיית מהלכים מהירים ופזיזים עלולה לבוא עם מחיר גדול. אחד מיוצאי הדופן הבודדים הוא מקרה בו אחד השחקנים הגיע מוכן ומכיר את הפתיחה ששוחקה על כל צדדיה כך שהוא יכול להרשות לעצמם "להתקיף" (to blitz) את המהלכים שלהם מהר ולגרום ליריבם לבזבז זמן יקר בניסיון להבין מה קורה. פביאנו קרואנה, עליו נראה בפעם הבאה, הוא אחת הדוגמאות המופלאות בתחום. נפו, למרות שברוב המקרים הוא לא מכין ווריאיציה באופן מושלם, נוהג להפתיע את יריביו בתחילת המשחק עם מהלכים שלא לגמרי ברור האם הוא ראה אותם כל הדרך. הראייה העמדתית החדה שלו לצד תחושות בטן קטלנית מובילה אותו לעשות מהלכים מהירים כבר בהתחלה ולשנות את העמדה לגמרי. נפוץ מאוד לראות מצב בו נפו נמצא עם הזמן ההתחלתי שלו בסביבות המהלך ה 20 בעוד יריבו השתמש כבר בשעה תמימה להבין את העמדה. אף פעם לא ברור האם נפו תכנן את הכל מראש או שהוא פשוט סומך על האינטואיציה החדה שלו וההתלבטות הזאת נוטה לבלבל לא מעט שחקנים שמתמודדים מולו.

מי צריך לוח?

בחלקים רבים מאליפות העולם האחרונה היה אפשר לראות דקות ארוכות בהן לוח השחמט עמד בודד באמצע הבמה כשאף אחד מהשחקנים לא נמצא שם. ישנן גישות שונות של שחקנים בנוגע לזמן שבו הם מבלים מול הלוח היות ולכולם יש את היכולת לשחק את המשחק בראשם והם לא צריכים לשבת ממש ליד הלוח כדי לנתח את העמדה. באופן כללי ההנחיה שמקבלים שחקנים מתחילים היא לנצל את הזמן שבו היריב צריך לעשות מהלך כדי לחשוב על העמדה באופן כללי ולתכנן אסטרטגית את המשך המשחק. ברגע שהיריב יעשה את המהלך ההמלצה היא לחשוב על מהלכים ספציפיים ועל טקטיקות שונות בעמדה. לכן, ברמות הגבוהות ביותר ניתן לראות שחקנים עושים מהלך ועוזבים את הלוח כדי לחשוב על העמדה באופן כללי ולא להינעל מול הלוח לכל אורך הזמן. פיטר סבידלר אמר פעם שהלוח עצמו מפריע לו לפעמים בחשיבה ושהוא מעדיף לא לראות את הכלים מול העיניים אלא להשתמש בדמיון, שם הכלים יכולים לזוז באופן חופשי ולא נטועים במקומם. במשחקים של נפו אפשר לראות שאת רובו של המשחק הוא בכלל לא מנהל על הלוח אלא בחדר הצדדי כאשר הוא מגיע לחשוב על הלוח למשך זמן קצר לפני שהוא עושה מהלך ועוזב אותו שוב. רק לקראת סופו של המשחק כששני השחקנים נמצאים בבעיית זמן הוא נשאר ליד הלוח ומשחק את סופו של המשחק כשהוא יושב על הכיסא. הגישה הזאת, שיש לה המון צדדים, מתאימה מאוד לסגנון המשחק של נפו שנוטה לא פעם להיות חסר סבלנות. לעתים חוסר היכולת שלו לקחת את הזמן עוקצת אותו בהמשך המשחק כאשר העמדות שהוא עצמו מכריח על המשחק הופכות להיות חדות ודורשות את הזמן. זאת כנראה אחת הסיבות שבתחילת דרכו הוא לא הצליח לייצר את קפיצת המדרגה המיוחלת והדירוג שלו התקדם בקצב איטי יחסית לשאר השחקנים ברמתו. בתחרות המועמדים האחרונה הוא הראה שילוב מושלם וקטלני בין סגנון המשחק המהיר שלו לבין חישוב מדויק של העמדות כשהיה נדרש והקומבינציה הזאת השאירה אותו עם ייתרון זמן משמעותי ועמדות בהן הוא שלט ביד רמה. היכולת שלו לקרוא את המשחק במהירות ויעילות בשלבים הראשונים שלו הובילה לדומיננטיות שלא נראתה בתחרות כמה שנים טובות. המשחק שנראה מייד שוחק לפני שלוש שנים בעיר הקודש ירושלים במסגרת סדרת תחרויות ה"גראנד פרי" של 2019. ניתן לראות בו את הניסיון של מקסי וושייה-לגראב לפתות את נפו לשחק הגנתי ואת חוסר הפחד של הרוסי מפני ההתקפה של הצרפתי שלא הייתה קיימת.

משחק מייצג – תחרות הגראנד פרי ירושלים 2019, סיבוב 3

לבן: יאן נפומנישצ'י

שחור: מקסים וושייה לגראב

פתיחה: הגנת גרונפלד, ווריאציית ביירן

חייב להתוודות שכמעט הלכתי לצפות בתחרות הזאת שהתקיימה כמה דקות הליכה מביתי אי אז. אחרי שראיתי את המשחק הזה גם התחרטתי שבסוף לא עשיתי זאת. תצוגת תכלית של נפו בסבב תחרויות הגראנד פרי אליה הגיע שני, מה שהביא אותו לתחרות המועמדים הקודמת. דוגמה מרהיבה למשחק חסר פחד ומלא ביטחון עם חשיבה מהירה ומדויקת בתחילת ואמצע המשחק:

1. d4 Nf6 2. c4 g6 3. Nc3 d5 4. Nf3 Bg7

הגנת "גרונפלד" הפופולרית. מקסים וושייה לגראב (להלן MVL) ידוע כשחקן עם רפרטואר פתיחות מאוד מצומצם אותן הוא מכיר כמעט בשלמות. אם פתחת מולו e4 תיכנס ישר להגנת ניידורף הסיציליאנית. אם תפתח d4 הוא יוליך אותך ישר אל הגנת גרונפלד (בדומה לבובי פישר).

 5. Qb3 dxc4 6. Qxc4 O-O 7. e4 Nc6 8. Be3

המשחק מתחיל לקבל ציביון ייחודי כשהמהלך של נפו יחסית נדיר בעמדה. הלבן שולט במרכז ואילו השחור כבר הצריח וינסה לנצל את המיקום המוזר של המלכה שגם חוסמת את האפשרות לפתח את הרץ הלבן.

 Ng4 9. e5 Nxe3 10. fxe3 Bg4

המהלך של השחור מנסה "לגרות" את הלבן לקדם את הרגלי ל h3 ואז לקחת את הפרש ולהשאיר את המלך הלבן ללא הגנה. מה עשה נפו? בדיוק מה שיריבו ציפה.

 11. h3 Bxf3 12. gxf3 e6 13. h4 Ne7 14. f4

השחור השיג את מטרתו וינסה להביא את הפרש ל f5 וכך לתקוף את הרגלים של הלבן (החיצים הירוקים. כך הוא יוכל להביא את המלכה השחורה לצד של המלך שם היא תתקוף את המלך הלבן חסר ההגנה. לצד זאת MVL רוצה גם לקדם את הרגלי ל b5 במטרה להקריב אותו ולהרוויח את טור b עבור הצריח שלו (החיצים האדומים). במצב כזה הלבן לא יוכל להצריח בצד של המלכה היות והצריח ב b8 יהיה מסוכן מאוד ויגרום המון בעיות. השאלה המרכזית היא – באיזו תכנית להתחיל? כמו שנראה מייד ההחלטה תהיה קריטית כאשר הדרך הנכונה לטפל בסיטואציה היא קודם כל לבצע את התמרון עם הפרש. MVL בחר באפשרות השנייה והוא הולך לשלם על כך בעוד כמה מהלכים.

 b5 15. Qc5 Nf5 16. Kf2 f6 17. Rd1

עד למהלך של נפו עם הצריח (החץ הכחול) הלבן היה בשליטה מוחלטת על המשחק. נפו העריך נכון שהמלך ב f2 מגן על הרגלי שב e3 ומצד שני גם יחסית בטוח. נפו כמובן לא לקח את הרגלי שהשחור הציע לו והתקדם עם המלכה במטרה להמשיך את הלחץ על עמדת השחור. לפני המהלך של נפו MVL קידם את הרגלי שלו ל f6 (קצת קשה לראות אבל החץ הכחול) במטרה להוציא את הרץ התקוע שב g7. נפו כמובן שלא לקח את הרגלי אבל הוא עשה טעות טקטית: במצב כזה הרגלי השחור יכול להתקדם ל b4 ולתקוף את הפרש. במצב כזה ללבן יש שתי אפשרויות: לקחת את הרגלי ולאפשר את התכנית המקורית של השחור (החיצים האדומים) או לחילופין לזוז עם הפרש. תזוזה של הפרש הייתה יכולה להיות הגיונית אלמלא המהלך האחרון של נפו שמשאיר את הצריח ב d1 חסר הגנה. התוצאה של כל זה היא שהשחור יוכל לקחת את הרגלי ב e5 ולהשאיר את הלבן עם שתי ברירות קשות: לקחת בחזרה עם הרגלי שב f4 ולאפשר את פתיחת טור f עבור הצריח השחור שמכוון ישירות אל המלך, או לקיחה על ידי הרגלי ב d4 ולהשאיר את הצריח הלבן חסר הגנה (החיצים הצהובים והירוקים). בלית ברירה נפו הבין שהוא איבד את הייתרון שלו ונאלץ לקחת את הרגלי השחור לאחר שזה יתקדם ל b4 ובכך יעיר לחיים את הצריח השחור שב a8.

b4 18. Qxb4 Rb8 19. Qa3

MVL הצליח לחזור והעמדה יחסית שוויונית. המלכה הלבנה נמצאת במשבצת מוזרה מאוד ורחוקה מהאקשן של המשחק. היא גם המגן היחיד על הרגלי שב b2 כך שהיא די תקועה במשבצת שלה בשאיפה מתישהו להיכנס לעמדה של השחור דרך השמבצת e7 שבתתברר כקריטית. כדי לחסום אותה סופית MVL היה צריך להקריב את הרגלי שב c7 כדי לחסום את האלכסון הירוק של המלכה ולתמוך בו מאחור על ידי המלכה השחורה (החיצים האדומים. המלכה שם גם תשלוט בשורה השביעית ותימנע את הכניסה של המלכה הלבנה לשם. MVL העדיף לפשט את הדברים מייד ולהחליף את הרגלים במרכז אבל הוא עשה זאת מוקדם מדי כשהמלך הלבן עדיין בטוח:

fxe5 20. dxe5 Qe8 21. Bg2 Bxe5

הקרבה נואשת של הרץ השחור בשביל לפתוח את טור f עבור הצריח. בקור רוח כמעט אכזרי נפו לקח את הרץ ולא פחד מהשחים השונים שהוא יהיה נתון בהם לאחר שהפרש השחור יזוז.

 22. fxe5 Nxh4+ 23. Kg1 Nxg2 24. Ne4

שימו לב לפרש השחור שב g2 כי הוא יהיה שם הרבה זמן. נפו לא בזבז זמן על לקיחת הפרש השחור ויצא ישר להתקפה שלו כשהפרש השחור משמש לו מגן אנושי. הפרש של MVL לכוד במשבצת שלו ואין לו שום יכול לזוז, ולמרות שכל הכלים הכבדים עדיין על הלוח הם חסרי תועלת עבור השחור, למרות שהמלך שלו לכאורה מוגן יותר. הפרש הלבן במרכז הלוח הוא דוגמה חיה לכלי שהכח שלו גדול הרבה יותר מהשווי האובייקטיבי שלו והוא שולט על כמה משבצות התקפיות וגם יכול לחזור להגנה במידה ויידרש. MVL היה יכול להמשיך עוד קצת את המשחק אבל ניסה לייצר התקפת נגד ושכח כמה המלך שלו פרוץ:

 Rd8 25. Rc1 Qb5

המלכה השחורה יצאה להתקיף את המלך השחור ואולי גם להציל את הפרש. לטעות הזאת נפו חיכה כשהוא מראה עד כמה התכנית של יריבו לא קיימת ומביא את המלכה שחיכתה בסבלנות אל ההתקפה וממוטט לגמרי את עמדת השחור. מכאן שני הצדדים עשו עוד כמה מהלכים לפרוטוקול לפני שהצרפתי נכנע:

 26. Qe7 Rd7 27. Nf6+ Rxf6 28. Qxf6 Rf7 29. Qd8+ Rf8 30. Qxc7 Rf7 31. Qd8+ Rf8 32. Qe7 h5

 33. Qxe6+ Kg7 34. Rc7+ Kh6 35. Rxh5+ Kxh5 36. Qh3+ שחור נכנע

לקראת תחרות המועמדים

הזכייה בטורניר קשה וארוך כמו תחרות המועמדים היא משימה כמעט בלתי אפשרית. מעבר להכנות הארוכות שכל שחקן בא איתן היכולת לדעת מתי ללכת על ניצחון ומתי להסתפק בתיקו מאוד מבלבלת. ניצחון מול שחקנים ברמה הזאת הוא משימה קשה מאוד והשגת כמה ניצחונות בלי הסתכנות בהפסד היא תרחיש בדיוני. בשביל לנצח ברמה הגבוהה ביותר יש צורך בהכנת פתיחה מאוד מסוימת ותפיסת היריב לא מוכן או הליכה לעבר ווריאציות שקשה מאוד לנחש לאן הן מובילות. נפו הוא לא שחקן יציב כמו קרואנה, דינג או אפילו פירוזג'ה כך שיכול להיות שככל שהתחרות תתקדם הוא יתעייף ויראה יותר כמו בחלק השני של אליפות העולם. בתחרות הקודמת הוא קיבל הפסקה של שנה בין שתי המחציות, מה שגרם לשחקנים להיות רעננים ועירניים יותר ככל שהתחרות התקדמה. לאור היכולת החלשה שלו בתחרות שהסתיימה ברומניה יהיה הגיוני להעריך שלא תהיה לו עוד אפשרות מול קרלסן. מצד שני, ההרכב של התחרות השנה מוזר מאוד וכמו שראינו במצב כאוטי כשלאף אחד אין מושג מה קורה, נפו מרגיש בבית.