יעשה את הבלתי אפשרי? מתכוננים למועמדים (4) – היקארו נקמורה (חלק ב) / אינדיאני

עוד יום במשרד

לחלק הראשון על היקארו: https://hoops.co.il/?p=265355

בחלק הראשון ראינו את השינוי שהתפיסתי שהיקארו הכניס למשחק ולאופן שבו הוא נצרך על ידי אנשים בכל רחבי העולם. הפעם נתמקד קצת יותר בהיקארו השחמטאי ה"רציני" ובסגנון המשחק שלו שהשתנה בשנים האחרונות. נחזור אל הפורמט הרגיל ונראה בסוף משחק מייצג כדי להמחיש במקצת עד כמה מדובר בשחקן מסוכן כשהוא תופס יום טוב.

הפעם נוותר על המוזיקה ונכניס כמה מתוך מאות הסרטונים ברחבי הרשת של האיש שחודש לפני אחת התחרויות החשובות בקריירה שלו עדיין מפרסם סרטונים בקצב מסחרר.

נתונים כלליים

מדינה: ארצות הברית. נולד ביפן ומשפחתו עברה לארה"ב כשהיה בן שנתיים.

דירוג פיד"ה: 2760 (מקום 11 בעולם)

דירוג שיא בקריירה: 2816 (2015, שני בעולם)

הופעות קודמות במועמדים: 2016 (מקום 7)

איך העפיל לתחרות: זוכה סדרת התחרויות "גראנד פרי".

הגנה והתקפה בשחמט

בספורט יחידני בו התחרות היא ראש בראש (שלא כמו באתלטיקה, גולף ואופניים בהם המאבק הוא לא ישיר) יש עיסוק רחב בניסיון להגדיר את אופי המשחק של כל שחקן, והשאלה שעולה לא מעט היא האם סגנון המשחק של ספורטאי זה או אחר הוא "הגנתי" או "התקפי". ההצבה של יחידים אחד מול השני מייצרת בהכרח התמודדות שבה אחד הצדדים צריך לחדור את ההגנה של היריב ומצד שני לשמור על הטריטוריה שלו וכך יוצא שחלקם מוגדרים כ"מתקיפים" ואילו האחרים כ"מגינים". בענפים כמו טניס, אגרוף או אמנויות לחימה אין אפשרות של תיקו מה שיחייב כל צד במוקדם או במאוחר לתקוף באופן זה או אחר בשביל לנצח. בשחמט, היות והאפשרות של תיקו היא האפשרות השכיחה ביותר המצב נהיה מעניין יותר. אפשר בהחלט לחלק את השחמטאים ל"מתקיפים" ו"מגינים" אבל מדובר בחלוקה כללית מאוד שיכולה לא פעם להטעות. הגנה בשחמט לפעמים צריכה להיות אקטיבית מאוד ומחייבת משחק אנרגטי ומצד שני משחק התקפי יכול להיות שקט ופאסיבי לכאורה, תלוי מאוד בעמדה שעל הלוח. יש הבדל עצום בין גישה הגנתית מתחילת המשחק ובניית עמדה סולידית לבין הגנה על עמדה מופסדת שדורשת לעתים יצירתיות התקפית לא מבוטלת ובחירת מהלכים לא שגרתיים בכלל. התקפה בשחמט יכולה להיות חדה ומלאת סיכונים והרפתקאות (כמו זאת של מיכאל טל) אבל היא יכולה גם להיות שקטה עד אימה בה אחד הצדדים חונק לאט את עמדת היריב ויוצר מצב בו הוא קורס כמעט לבד (לדוגמה סגנון המשחק ה"פרופלקטי" שמזוהה יותר מכל עם אנטולי קרפוב). אפיון שחקנים בשחמט אם כן צריך להיעשות בזהירות ועם לקיחה בחשבון של אלמנטים שונים של המשחק.

בנוגע לסגנון המשחק של היקארו, אין הרבה ספקות שמדובר בסגנון משחק בעל אוריינטציה התקפית ברורה. אלא שהסיווג שלו כשחקן "התקפי" יעשה עוול מסוים ולא ייקח בחשבון את העובדה שהוא עלה לתחרות המועמדים דווקא הודות לכמה משחקים הגנתיים מרשימים מאוד. אם כן, איך מחברים את הגישה החדה שמזוהה עמו דווקא לצד ההגנתי שהוא הראה בחלק ממשחקיו האחרונים? ננסה לענות על כך בשורות הבאות. מה שכן אפשר לומר בוודאות הוא שהיקארו, אולי יותר מכל, הוא אחד השחקנים הכי מהירים שקיימים בסבב כשמדובר בחישובים טקטיים. בערוץ היוטיוב שלו אפשר לראות לא מעט דוגמאות בהן הוא מראה לכולם כבדרך אגב חישובים "פשוטים" ומהירים כבזק שלאנשים רגילים ייקח חצי שעה לנתח בעמדות שהוא נתקל בהן אונליין. כשאני שומע אותו מדבר על שחמט אני לא יכול שלא לחשוב על אדם אחר שמדבר במהירות כמעט נוירוטית כשהוא מחשב מהלכים – גארי קספרוב.

המורה הגדול

מי שיצא לו פעם לשמוע את קספרוב מדבר על שחמט (מומלץ) מקבל את הרושם שמדובר באדם שחושב הרבה הרבה יותר מהר ממה שהוא מסוגל לדבר ושמנסה באופן חסר סיכוי להדביק בדיבור את קצב החשיבה שלו. המהירות שבה הוא מציע וריאציות, דוחה אותן, מציע אחרות ודוחה אותן היא דרך להיכנס מעט לראשו של מי שעדיין שם לעצמו מטרה לדעת כל מה שאפשר על המשחק. מציע לכם פעם לעלעל באחד מחמשת הכרכים של הספרים שכתב "על קודמיי הגדולים" בהם הוא עובר על כל אלופי העולם שקדמו לו ומנתח אלפי משחקים מההיסטוריה באופן מתומצת אבל מסועף. גם דרך המילה הכתובה אפשר לראות את הקלות והמהירות בהן הוא נכנס לווריאציות שונות וגורם לקורא שלו לא פעם ללכת לאיבוד בניתוחים ארוכים שעבורו הן עוד פסיק זניח בהלך המחשבה הכללי שלו. קספרוב ניסה להקיף את השחמט מכל הכיוונים וגם היום, כששאר שחקני העבר מסתפקים במשחקים בטורנירי ידידות או צדקה קספרוב מארגן טורנירים, מתראיין בכל הזדמנות אפשרית ומקים בתי ספר וארגונים שונים שקשורים לשחמט. בשנת 2011 הוא החליט לאמן את היקארו שהיה אז כאמור בתקופת הפריצה שלו. הלימוד המשותף ארך פחות משנה אבל הוא השפיע על היקארו וצורת החשיבה שלו והעובדה שהוא מחשיב את קספרוב למורה שלו מן המניין אומרת הרבה על היקארו השחמטאי. אני לא אתפלא אם קספרוב זיהה את האובססיה למשחק שהייתה לו אצל הכישרון הצעיר שככל הידוע לי היה אחד התלמידים הרציניים האחרונים שלו. ההתמסרות המוחלטת של קספרוב לשחמט קיבלה צורה שונה בתכלית אבל דומה ביסודה בהתנהלות של היקארו כשהוא מעביר שעות ארוכות בסטרימינג על בסיס יומיומי.

החשיבה המהירה והחדה של היקארו הובילה לכך שרוב הניצחונות המפורסמים שלו כללו ניצול מוחלט של עמדה מבחינה טקטית שבסופה לרוב תהיה הקרבה של צריח או מלכה. המשחקים על פי רוב היו קצרים והציגו התקפה מהירה ומתוזמנת היטב שלא משאירה מקום ליריב להאריך את המשחק. המהירות בה הוא מחשב את צעדיו קדימה מאפשרת לו לקחת בחשבון מהלכים ששחקנים אחרים לא יכולים לראות ממרחק ולהוביל אותם לתוך מסדרון חשוך בו כל החלטה שלהם תהיה גרועה מהשנייה. הדוגמה המוכרת ביותר היא הניצחון שלו על גלפנד (היקארו עצמו כינה את המשחק כטוב ביותר שלו) באליפות העולם לקבוצות 2010. גלפנד היה אז שחקן עמדתי קטלני מה שכנראה הוביל את היקארו לשחק מולו את ההודית של המלך (הרחבנו על הפתיחה בפוסט על רדג'אבוב) ולמשחק מסובך מאוד בסופו גלפנד פספס טקטיקה מבריקה של היקרו שעלתה לו במשחק, שארך 33 מהלכים בלבד. דבר דומה קרה לקרסנקו הפולני בשנת 2007 בתחרות ברצלונה. 28 מהלכים לקח למלך של קרסנקו להגיע לרשת מט שהתחילה כמובן, כמה מהלכים קודם, בהקרבת המלכה על ידי היקארו. מדובר אמנם בניצחונות מרשימים אבל המחיר של גישה כזאת יכול להיות גדול. היקארו נמצא במאזן חיובי או כמעט חצוי מול לא מעט שחקנים בסבב כשהוא מתקשה דווקא מול שחקנים עם סגנונות משחק משיקים לשלו. ועדיין, למרות שברמה האישית הוא מהווה מיסמאצ' ליריבים רבים שלא יכולים להתכונן או לנחש את אופי המשחק שהולך להיות על הלוח, ההצלחה החלקית שלו בתחרויות קלאסיות לא תואמת את הדומיננטיות שהוא לא פעם מביא ללוח. סגנון המשחק שלו לא תמיד מתאים למבנה התחרויות שמחייב משחק יציב יום אחרי יום והתמודדות עם עייפות בשלבי התחרות המאוחרים.

שעתו היפה של הבליץ

היקארו אוהב מאוד לשחק מול מחשבים וחלק מניצחונותיו המפורסמים נעשו דווקא מול מחשבים ברמות שונות. המשחקים מול המחשב יכולים לכלול מאות מהלכים כשבסופם הוא מצליח לנצח עם 6 פרשים או 6 רצים על ידי הכתרה, תמונה שאפשר להשיג רק מול מחשב שאין לו את האפשרות להיכנע גם כשהמצב אבוד. באינטרנט הוא משחק בפורמטים מוזרים של המשחק: לא רק שחמט 960 (נקרא גם "fischer random" שבו משנים את סדר הכלים על הלוח) אלא גם שחמט תלת מימדי, שחמט עם ארבעה צדדים וארבעה שחקנים ומה לא. בזמן שאחרים יושבים מול עמדה אחת שעות ארוכות ומנסים לפענח אותה היקארו מספיק לשחק עשרות משחקי "קליע" (דקה אחת לכל המשחק) מול שחקנים ברמות שונות.

שאלנו בפעם הקודמת מהי הדרך הטובה ללמוד משחק מורכב כמו שחמט. התשובה כמובן לא חד משמעית והיא תלויה מאוד בסגנון המשחק ובאופי של כל אחד. אבל דבר אחד היה ברור כמעט לכולם – בליץ הוא בזבוז זמן. משחקים בפורמט קצר נחותים משמעותית מהמשחקים הארוכים שמאפשרים ניתוח אמיתי של עמדה וקבלת החלטות אובייקטיביות יותר. האמירה המפורסמת של נימזוביץ' – "he who analyses blitz is stupid" מייצגת נאמנה את היחס לפורמט הזמן המהיר שנתפס כסוג של סגנון משחק להמונים או כדרך להכריע התמודדויות שנשארו שוויוניות. כמות המשאבים שהושקעה בעבר בטורנירי ראפיד או בליץ הייתה זניחה ורוב הכסף הלך לטובת טורנירים "רציניים יותר". בשנים האחרונות, יחד עם עוד לא מעט שינויים שהצבענו עליהם בחלק הראשון מעמדו של הבליץ, פורמט הזמן האפשרי היחיד באינטרנט, עולה בהדרגה. סדרת הטורנירים הענקית של chess24 "the magnus Carlsen invitational" כללה באופן עקבי שחקנים מהטופ העולמי ששיחקו על סכום כולל של 1.6 מיליון דולר, כסף גדול מאוד ביחס לפרסים הרגילים בתחום.

אלא שמעבר למהירות הזמן והבידור, אני חושב שהיקארו באופן לא מודע שינה קצת את צורת המשחק שלו דווקא לאור הכמות העצומה של המשחקים ששיחק. כאמור כמות האפשרויות אליהן יכול משחק שחמט ללכת היא אינסופית ולכן ההנחה היא שהדרך להבנת המשחק עוברת בניסיון "לסנן" את האפשרויות החשובות וביכולת להבדיל את העיקר מהטפל. ניתוח עמדה או פתיחה לא רלוונטית שנוצרת מפאת המהירות של המשחק מבזבזת זמן וכח שהיה יכול להיות מנוצל באופן חכם יותר. היקארו, לעומת זאת, ביטל את ההנחות האלה ובאופן סמלי הלך בעקבות המורה שלו. אפשר להכריז כמעט בוודאות שהיקארו נקמורה הוא שחקן השחמט שעברו מול עיניו הכי הרבה עמדות שחמט אפשריות. כמות המשחקים שהיקארו שיחק גרמה לכך שהוא מצא את עצמו מול עמדות מוזרות שאי אפשר להיתקל בהן במשחק רציני, מה שהוביל לשבירת קונספציות והתמודדות עם מצבים לא שגרתיים על הלוח. באינטרנט ישנם לא מעט שחקנים חובבים שמומחים דווקא בפורמט הזמן המהיר ומובילים את היקארו ללא מעט עמדות קשות מהן הוא לא תמיד מצליח לצאת. הוא יכול להרשות לעצמו פתיחות לא שגרתיות וניסיונות להציל עמדות פעם אחר פעם בכמות שכנראה עזרה לו להעריך עמדות הרבה יותר מהר ומדויק. הניסיון להציל קרב אבוד במשחק חסר משמעות יכול להוביל דווקא לרעיונות יצירתיים ולחשיבה מחוץ לקופסה כאשר המחיר של הפסד כמעט ולא קיים. רוב השחקנים בסבב שבאים לנתח עמדה יעשו זאת בצורה סיסטמתית ועם תפיסה יחסית קשיחה בנוגע למהלכים הלגיטימיים האפשריים ולווריאציות אותן שווה לחקור על הלוח. היקארו לעומתם מסתכל על הלוח ורואה גם לא מעט אפשרויות והסתעפויות מגוחכות שעלולות להתברר כיחידות הרלוונטיות לעמדה הנתונה. דווקא הכמות, ולא האיכות, יכולה להוביל למציאת המהלך הנכון.

נניח שיש לפנינו עמדה זוכה על הלוח. ברמות הגבוהות ביותר לא מספיק לעשות את המהלך שמייצר את הייתרון אלא למצוא גם את כל ההשתלשלות שתבוא אחריו. הובלה לאורך כל המשחק יכולה ליפול על החלטה אחת פזיזה מדי או איטית מדי שמאפשרת לצד השני בדיוק את הזמן הדרוש לבנות הגנה מתאימה. אם כן, ההגנה במשחק מול אדם (ולא מול מחשב) צריכה לקחת בחשבון גם את ההיבט הפסיכולוגי הזה – ההבנה שהצד השני צריך להמשיך להיות מרוכז גם לאחר שהשיג עמדה מנצחת. מטרת המגן היא לא רק למצוא את המהלך הטוב ביותר אלא את זה שיבלבל את היריב ויגרום לו לבצע את הטעות הקטנה שתעלה לו ביתרון שהשיג בעמל. בטורניר השני של הגראנד פרי בברלין היקארו היה קרוב להפסד בשני משחקים בשלב המוקדם, מה שהיה עולה לו בכרטיס למועמדים. אלא שגם לאחר שהבין שהוא מופסד הוא השתמש ביצירתיות שלו כדי להציב עוד ועוד שאלות מול הצד השני שמצידו הצליח להתבלבל ובכך לאבד את הייתרון. היקארו של היום אמנם יכול לעשות טעות קשה במהלך המשחק אבל אם תינתן לו חצי אפשרות להשוות את המשחק הוא יהיה הראשון לנצל אותה. דווקא עמדת המגננה הופכת נוחה יותר עבורו היות והוא הפסיד הרבה יותר משחקים מיריביו ונאלץ להגן מול לא מעט עמדות. נוסיף את התכונה הזאת אל המשחק המהיר והלא צפוי שלו ממילא ונקבל שחקן שיכול בשקט בשקט להגיע למקום גבוה בתחרות. אחרי שכבר נטש כמעט לחלוטין את התחרויות הגבוהות והצליח להעפיל למועמדים בלי שאפילו ציפה לכך אפשר בהחלט לפחד ולהתחיל לקחת אותו ברצינות. הרי ידוע שברשימת הדברים המפחידים ביותר שאפשר להעלות על הדעת נמצא במקום די גבוה משהו שהפיל ממלכות והרס קריירות שלמות של אנשים שעלו לגדולה: ספורטאי שאין לו מה להפסיד.

משחק מייצג – טורניר המועמדים 2016, סיבוב 12

הייתה לי התלבטות גדולה בנוגע למשחק דרכו אוכל להדגים את כוחו של היקארו. ההיסטוריה הקרובה מלאה בהקרבות מרשימות וטקטיקות שאפשר למצוא עליהן הרבה מאוד חומר באינטרנט. אלא שהיות ואנחנו מתכוננים לתחרות המועמדים החלטתי להראות ניצחון מרשים מאוד שהושג בתחרות של 2016 מול אחד מגדולי השחקנים של המאה ה 21 וישוואנתן אנאנד. אלוף העולם ההודי לשעבר הפסיד את התואר לקרלסן ב 2013 ושנה לאחר מכן כבר שיחק מולו שוב במעמד לאחר שניצח במועמדים של 2014. בשנת 2016 הוא היה קרוב מאוד לזכייה בטורניר בפעם השנייה ברציפות. לאחר הסיבוב העשירי הובילו קריאקין וקרואנה כשחצי נקודה מאחוריהם נמצאים אנאנד וארוניאן. בסיבוב ה 11 אנאנד ניצח את קריאקין בעוד ארוניאן הפסיד לסבידלר וקרואנה סיים בתיקו מול טופלוב מה שהפך את אנאנד וקרואנה למובילים שלושה סיבובים לסיום. בסיבוב ה 12 קריאקין חזר למובילים אחרי ניצחון מול טופלוב בעוד קרואנה שוב סיים בתיקו מול ארוניאן שאיבד מעשית את סיכוייו לזכות. אנאנד היה בסיטואציה מושלמת לפתוח פער כשהוא עולה לשחק בכלים השחורים מול המקום השביעי היקארו נקמורה. 26 מהלכים לקח לאמריקאי לנפץ בברוטאליות את החלום של אנאנד לאתגר את קרלסן בפעם השלישית ברציפות. היקארו הוביל את המשחק לעמדה בה טעות קטנה אחת הובילה לתגובת שרשרת שהשפיעה גם פסיכולוגית על הנמר ממדראס (כינויו של אנאנד) ולא אפשרה לו לייצב את משחקו באף שלב. אני מעריך שאם היקארו יבוא חד נראה כמה משחקים כאלה בטורניר הקרוב ופחות הקרבות נוצצות של כלים.

לבן: היקארו נקמורה

שחור: וישוואנתן אנאנד

פתיחה: אנגלית, ווריאציית ארבעת הפרשים.

1. c4 e5 2. Nc3 Nf6 3. Nf3 Nc6

הפתיחה הרגלית בווריאציית ארבעת הפרשים. לרוב פתיחות בהן מוציאים את ארבעת הפרשים נחשבות סגורות ומשעממות יותר אבל בפתיחה האנגלית העובדה שאין סימטריה בין מבני הרגלים הולכת להפוך את המשחק למעניין מאוד. כפי שנראה הפרשים הלבנים יעשו עוד כמה מהלכים (לכאורה בזבוז טמפו) ויציבו את השחור מול שאלות שהוא היה שמח בלעדיהן.

 4.   g3 Bb4 5. Nd5 e4 6. Nh4 O-O 7. Bg2 d6 8.a3 Bc5 9. O-O Re8 10. e3

כפי שאתם רואים שני הפרשים השחורים נמצאים בדיוק איפה שהיו לפני כמה מהלכים בעוד שני הפרשים הלבנים התתקדמו למשבצות מוזרות. הפרש ב d5 כבר נמצא במחנה של השחור בעוד הפרש ב h4 נראה קצת מחוץ למשחק. לכאורה עמדה שקטה שבה שני הצדדים עוד צריכים להביא כלים למרכז. אלא שכבר עכשיו אנאנד ניצב בפני דילמה קשה מאוד: ניתן לראות מהמשבצות האדומות שהפרש ב h4 לכוד ואין לו אף משבצת לברוח אליה. עד לפני כמה מהלכים לא הייתה לשחור אפשרות לנצל את העמדה המוזרה של הפרש היות והמהלך g5 (החץ האדום) היה נענה מייד על ידי המהלך d4 (החץ הצהוב) – התקפה על הרץ השחור ובו בזמן תקיפה של הרגלי ב g5. השחור צריך לחשב היטב שהוא מקדם את הרגלי רק במידה והוא ירוויח חומר היות ומדובר ברגלי חשוב מאוד בהגנה על המלך. היקארו במהלך האחרון קידם את הרגלי שלו ל e3 (החץ הכחול) ובכך חסם את הרץ שלו מהאלכסון עם g5 והזמין את אנאנד לתקוף את הפרש. מדובר בהחלטה הרת גורל ומסוכנת מאוד אלא שגם המחשב מודה שזאת האופציה היחידה להמשיך את המשחק עבור שחור. החלטה לתקוף את הפרש צריכה להיות מלווה בחישוב מדוקדק עד הסוף היות וכל טעות קטנה, כזאת שאנאנד יעשה כבר בעוד שני מהלכים, תקרב אותנו לסיום מהיר של המשחק.

 g5 11. b4

אנאנד החליט לתקוף את הפרש ומהיקארו מייד ענה לו במהלך b4 שתוקף את הרץ השחור. עכשיו לאנאנד יש שתי אפשרויות בלבד – לקחת את הפרש הלבן בתמורה לרץ השחור שלו או לחילופין ליסוג עם הרץ אחורה ולהשאיר את הסיכוי שיוביל בחומר. מוזמנים לעצור את הקריאה ולחשוב בעצמכם מה הייתם עושים, מדובר בניתוח שיכול לקחת זמן רב. אראה עכשיו ווריאציה קצרה בנוגע להחלטה לקחת מייד את הפרש (החץ הירוק) ולאחר מכן נדון בנסיגה של אנאנד עם הרץ שקרתה במשחק עצמו.

וריאציה היפותטית

הרעיון לקחת מייד את הפרש כרוך בהבנה שאין לשחור שום אפשרות להרוויח חומר ושהוא צריך להמשיך להוציא את הכלים שעוד לא פותחו כמה שיותר מהר. היות ומלבד המלכה הלבנה אין ללבן שום אפשרות לצאת להתקפה בצד של המלך השחור אין סיבה לחשוש מפתיחת טור g שיכול להיות מוגן מהר מאוד על ידי המלכה והרץ השחורים. הרץ הלבן שב g2 די תקוע ולצריחים הלבנים אין גישה לצד של המלך כך שמה שנשאר לו זה לנסות לייצר התקדמות בצד של המלכה. זה הרעיון הכללי:

11. gxh4 12. Bb2 Nxd5 13. cxd5 Ne5 14. bxc5

בחזרה למשחק

אנאנד החליט לשמור את האפשרות להרוויח כלי באופן נקי ולכן הלך עם הרץ בחזרה ל b6. מדובר במהלך תמים שיגרור אחריו עוד בעיות מהן הוא כבר לא יוכל לצאת:

Bb6 12. Bb2 Nxd5 13. cxd5 Nd4

המהלך האחרון של השחור (החץ הכחול) הוא סוג של הודאה בכך שלא תהיה לו אפשרות אמיתית להשיג חומר. שתי המשבצות היחידות אליהן הפרש היה יכול ללכת ולהיות מוגן הן e7, אז הוא חוסם את הגישה של המלכה להגנה ומאפשר תמרון קל מאוד של המלכה הלבנה שביחד עם הרץ ב b2 יכולה לגמור את המשחק (החיצים הצהובים) או e5 אז לבן יכול להציל את הפרש שלו על ידי טקטיקה פשוטה – קידום הרגלי ל f4 (החץ הירוק). אם השחור יקח את הרגלי אגב הילוכו הלבן יוכל לקחת עם בחזרה עם הפרש שלו ולצאת מכלל סכנה (החיצים הירוקים). אם יזוז הפרש השחור לצד של המלכה הוא יאפשר fxg5 והרגלי שאיים חצי משחק על הפרש איננו עוד. אנאנד ניסה "להחזיר" את הפרש בתנאים שלו ולייצר מצב בו הלבן יקח את הפרש ב d4 ויהרוס את מבני הרגלים שלו. אלא שהיקארו בנונשלנטיות מקפיאת דם עשה את המהלך המבריק d3 (החץ הכחול) ולא מיהר לקחת את החומר שאנאנד נתן לו. היות ולפרש השחור אין משבצות טובות ללכת אליהן הלבן רוצה לפתוח את טור d ולהשיג שליטה מוחלטת על האלכסון הארוך של המשבצות השחורות על ידי המלכה והרץ. בהיעדר תכנית טובה יותר אנאנד סוף סוף לקח את הפרש שכבר ארבעה מהלכים נשאר מותקף:

14. d3 gxh4 15. dxe4 Ne6 16. dxe6 Rxe6 17. e5

עוד מסמר בארון הקבורה המתהווה של עמדת השחור. הרגלי לא יכול להילקח היות והמלכה ב e8 לא מוגנת. אם לשחור היה מעט זמן הוא היה מוציא את הרץ שב c8 ומצרף את הצריח השני שלו להגנה אבל היקארו לא נתן לאנאנד זמן לנשום והמשיך לציק לעמדה שלו:

 hxg3 18. hxg3 Qg5 19. exd6 Rxd6 20. Qb3 h5

זאת הייתה ההזדמנות האחרונה בהחלט של אנאנד להאריך את המשחק והוא לא ניצל אותה. החומר בעמדה שיוויני לחלוטין אבל לשחור ישנם שני כלים שעוד לא זזו במשחק – הרץ והפרש המסומנים באדום. הוצאה של הרץ במהלך האחרון וניסיון להחזיק את השליטה בטור d הייתה יכול להקשות קצת על ההתקפה של הלבן שמצידו מחזיק בשני רצים שחוצים את הלוח לשניים בעוד אחד הרצים השחורים לא זז אפילו מהלך אחד והשני תוקף כלום ושום דבר. אנאנד הבין שאין לו הרבה סיכוי וניסה על ידי המהלך האחרון (החץ הכחול) לייצר משהו שמזכיר התקפת נגד. גם הוא ידע שהעמדה מלאה בטקטיקות ושאם יש מישהו שימצא אותן מייד זה היקארו. העמדה מופסדת כבר מהמהלך ה 20 וששת המהלכים הבאים היו בעיקר בשביל הספורט:

 21. Rad1 Rh6 22. Rd5 Qe7 23. Qc4 Bg4 24. Qf4 Rg6 25. Re5 Qd6 26. Be4

חמישה רגלים, שני רצים ומלכה לכל צד ובכל זאת המחשב מעריך את העמדה כאילו הלבן מוביל בצריח. שני הרצים הלבנים חונקים את הצריח והמלך השחורים כשלמלכה אין שום אפשרות להיכנס לעמדה. מוזמנים לחשוב על זה בעצמכם.

לקראת התחרות

התחרות הקרובה מסתמנת כאחת הקשות לחיזוי בשנים האחרונות. שלושה שחקנים שכמעט ולא שיחקו בתקופת הקורונה (רדג'אבוב, דינג והיקארו), שלושה צעירים שקשה לחזות כמה רחוק יגיעו (פירוז'ה, דודה וראפורט) ושני הזוכים האחרונים בתחרות שאחד הוא יאן נפומנישצ'י הלא צפוי. היקארו נכנס לתוך קלחת די מבולבלת ויכול לנצל אותה לטובתו. היות והוא שיחק מעט מאוד קשה לדעת האם שינה את רפרטואר הפתיחות שלו, אילו סוגים של עמדות כדאי להשיג מולו וכו'. אני כנראה הולך לחזור על המשפט הזה ביחס לשכל שחקן בטורניר הקרוב אבל הסיכוי שלו להיכשל לגמרי שווה כמעט לחלוטין לסיכוי שלו לקחת את המקום הראשון. לשם כך הוא יהיה חייב להגיע לתחרות חזק מאוד פיזית ומנטאלית כדי להצליח בגיל 34 לשמור על רמה אחידה במשך 14 סיבובים קשוחים. רוב הזוכים בעשרים השנים האחרונות היו שחקנים בעלי עמידות נפשית לאורך זמן (שחקנים כמו לקו, גלפנד, אנאנד, קראמניק, קרלסן, טופלוב, קריאקין וקרואנה) כשהיוצא מן הכלל הוא נפומנישצ'י שזכה בטורניר המפוצל. כושר גופני הוא תנאי הכרחי לניצחון בתחרות ועם קצת פחות פרינגלס יש מצב שנראה את היקארו בתקופתו הטובה ביותר דווקא בשלהי הקריירה.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

    1. נהדר אינדיאני, תודה.
      ראיתי שאתה לא כ"כ כותב על שחמט בדיומא. לכן אני מציע, אם אתה מעוניין, שאני אכתוב בדיומא עדכונים שוטפים על תחרויות, בנוסף לפוסטים המעמיקים שלך.

      1. תודה שחר
        מכל מיני סיבות החלטתי להתחיל לפרסם באופן עקבי בדיומא מתחרות נורווגיה שמתחילה בסוף החודש (בעיקר ענייני עומס אישי). עם אראה שאני לא מספיק אצור איתך קשר. תודה בכל מקרה.

    1. יש נקודות דמיון אבל גם הרבה הבדלים, בעיקר לאור העובדה שקספרוב הוא השחמטאי השלם ביותר שידע העולם (מלבד אולי קרלסן). סוג של לברון של השחמט. היקארו לא תאורטיקן דגול אבל שניהם בהחלט מחפשים את ההתקפה בראש ובראשונה. גם בחירת הפתיחות שלהם שונה מאוד.

  1. מרתק תודה! אני עדיין חושב שניתוח מעמיק עדיף על פני בליצים , בולטים וכדומה ויכול להיות שנקאמורה היה מגיע רחוק יותר עם קצת יותר מחויבות ומקצוענות (המאזן שלו נגד קרלסן גרוע במיוחד למשל). אני גם זוכר במעורפל תאקלים שלו מול שחקנים אחרים, היה משהו נגד נפו וגם עוד מקרים.

    מצד שני – זה הבנאדם וזה האופי שלו, ואני מניח שזה מה שנותן לו את הדרייב להמשיך הלאה. יהיה מעניין וכיף גדול לראות אותו במועמדים, למרות שלדעתי הוא לא בין הפייבוריטים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט