האיש שלא יהיה שם – מתכוננים למועמדים בשחמט (1) – סרגיי קריאקין/ אינדיאני

Top Russian chess player suspended for supporting war on Ukraine

המסע לעבר תחרות המועמדים מתחיל במהלכו ננהס ליצור פרופיל שחמטאי של שמונת השחקנים שיישתתפו בטורניר ביוני הקרוב בספרד דרך עיסוק בצדדים שונים של המשחק המורכב ובאלמנטים שסובבים אותו. נעשה זאת כמיטב המסורת עם מוזיקה שתנעים את זמננו מכל רחבי הגלובוס. מוזמנים לעקוב גם אחרי הטורנירים השונים ב"אירועי דיומא" (שני אירועים מעניינים מתרחשים כבר עכשיו) ולהציע עוד דרכים להעשיר את סקירת השחמט בהופס.

היום לפני 80 שנה נולדה לעולם נערה כישרונית שהפכה לזהב כל מה שרק נגעה בה. קבלו את הזמרת והשחקנית ברברה סטרייסנד שממשיכה להנעים את עולמנו ממרומי שנותיה.

בשנת 2004 התקיימה תחרות נבחרות "אדם נגד המחשב". הנבחרות ממדינות שונות שיחקו מול מחשבים ברמות שונות (לוח 1 שיחק מול המחשב הכי חזק, לוח 2 מול המחשב השני וכן הלאה). למרות העובדה שהמחשבים אז עדיין לא היו חזקים כמו היום, אף שחקן לא הצליח לנצח מול המחשב שהיה היריב שלו וכל השחקנים הפסידו או הצליחו לחלץ תיקו. מלבד אחד. השחקן הזה, בן 14, ייצג את אוקראינה והיה השחקן הכי צעיר ועם הדירוג הכי נמוך בתחרות. לילד הפלא הזה קראו סרגיי קריאקין.

קריאקין, שהגיע למקום השלישי בגביע העולם האחרון ועלה לטורניר המועמדים שתתרחש ביוני (באופן עקרוני רק שני הראשונים עולים אבל במקום השני היה קרלסן, שמטבע הדברים לא ישתתף בתחרות). השחקן הרוסי בן ה 32 היה אמור לשחק בטורניר בפעם הרביעית מתוך 5 האחרונות (כולל זכייה בטורניר ב 2016) אלא שבעקבות התמיכה שלו בפעולות פוטין באוקראינה הוא הודח משחמט למשך שישה חודשים ויפספס גם את הטורניר הקרוב. מדובר בשחקן שנמצא בטופ העולמי יותר מעשור והדחתו מהטורניר היא שאלה כבדת משקל שעוד תדון לימים. היות והוא היה אמור להשתתף החלטתי להתחיל את סקירת המועמדים עם השחקן הנהדר הזה שלפעמים נוטים לשכוח את הבעיות שהוא מצליח לייצר על הלוח לכל מי שהתמודד מולו. מי אתה, סרגיי קריאקין?

The minister of defense

בשנת 2002, כשהוא בן 12 ותשעה חודשים קריאקין קיבל את התואר "רב אמן" (GM, הדרגה הגבוהה ביותר בשחמט) ובכך היה לרב אמן הצעיר ביותר בהיסטוריה, שיא שיחזיק כמעט 20 שנה. השחקן שנולד באוקראינה ועבר לייצג את רוסיה בתחילת העשור הקודם, הוא שחמטאי שמאוד קל לשנוא. מעבר להתבטאויות שלו שתומכות בפעולות רוסיה באוקראינה קריאקין נחשב לטראש טוקר לא קטן והוא לא מהסס לומר את דעתו בלי לחשוב. אלא שמעבר לאישיותו ולהתבטאויות בתקשורת הסיבה שקל לשנוא את סרגיי קריאקין היא שמדובר באחד השחקנים עם סגנון המשחק הכי "יבש" שקיים. הניצחונות הגדולים שלו כוללים לא פעם משחק עיקש, הגנתי ומדויק יחד עם ניצול טעויות קטנות של היריב. אפשר בהחלט לראות את קריאקין כסוג של שחקן "בונקר" שעסוק בבניית הגנה יציבה שרק לאחריה אם מתאפשר הוא יצא להתקפה.

האם זה יפה? תלוי את מי שואלים (אם תשאלו אותי בהחלט כן). זה בוודאות עובד. קריאקין, לפחות לפי הראייה שלי, היה היחיד שבאמת הצליח לערער את מגנוס קרלסן והוא הנחיל לו את אחד משני ההפסדים היחידים בהיסטוריה של אליפות העולם. הניצחון של קריאקין, שנרחיב עליו ממש עוד מעט, הגיע מתוך עמדה שוויונית כמעט לחלוטין כאשר ההגנה העיקשת של קריאקין הוציאה את קרלסן משיווי המשקל ופיתתה אותו לצאת להתקפה לא מוצדקת שהשאירה אותו עם עמדה מופסדת. מדובר בהישג חסר תקדים שהביא את קריאקין למקום הכי קרוב לפסגה וכמעט הפך אותו לאלוף העולם הכי פחות אהוד של העשורים האחרונים. כבר 20 שנה שהוא נמצא בצמרת העולמית וגם בגיל 32 זה ממש לא נראה שהוא אמר את המילה האחרונה.

הרוסי האחרון?

אלוף העולם לשעבר ווישוואנת'ן אנאנד עמד פעם בראש משלחת של ילדים שנסעו מהודו לרוסיה כדי להכיר את תרבות השחמט הרוסית ולהתחרות מול נבחרת ילדים רוסית. מייד אחרי שהילדים הגיעו לרוסיה ניגש אחד הילדים ושאל את אנאנד – "אבל איפה בית הספר הסובייטי לשחמט?"

המקום הזה, שאותו חיפש הילד, מעולם לא היה קיים. אז למה הוא חיפש אותו? משום ש"בית הספר הסובייטי לשחמט" הוא מושג רעיוני שמשתמשים בו לא מעט כשניגשים לתיאוריות שונות אודות המשחק. מדובר באסכולה שחמטאית שהייתה נהוגה בברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה. למרות שלאסכולה לא היה הוגה אחד דומיננטי היא מזוהה מאוד עם אלוף העולם לשעבר מיכאיל בוטביניק והרעיונות שלה היו התנ"ך של בתי הספר לשחמט בברית המועצות וברוסיה. מדובר בסגנון לימוד דידקטי (שאף הפך לספר) שמתייחס אל משחק השחמט כבנוי על יסודות קשוחים וסולידיים שהכרחיים בשביל לשחק את המשחק ברמה הגבוהה ביותר, לצד סגנון הוראה שמזכיר אימון ספורט יותר מאשר לימוד מדעי. מדובר ב"מדריך" שמטרתו לבאר ו"לפשט" את המשחק וללמד את השחקנים המתחילים כמו גם את המקצוענים לשחק באופן חף מטעויות ומובנה עד כמה שניתן. המחקר אודות בית הספר המדומיין הזה, שהפך את ברית המועצות לאימפריית שחמט במאה הקודמת, עוד לא ממש נעשה בצורה רצינית. מלבד כמה ספרי לימוד וכתבות בטלוויזיה לא נעשה מחקר מקיף על ההיבטים הרבים, חלקם פוליטיים, שמרכיבים את המושג האמורפי שבמובנים לא מבוטלים היה הבסיס להכשרתו של מי שנחשב עבור רבים גדול השחקנים בהיסטוריה, גארי קספרוב. קספרוב, ככל הנראה האדם היחיד שלמד באופן אישי מבוטביניק, אמנם זנח חלק מהעקרונות שלמד מבוטביניק במשחקו אבל את הבסיס היציב שלו אפשר לשייך באופן ברור לאותו "בית ספר" רעיוני.

כיום, כמעט שישים שנה לאחר הפסד אליפות העולם לטיגראן פטרוזיאן, המורשת של בוטביניק כמעט ולא נוכחת בשחקנים הרוסים של היום. השחמטאים הרוסיים הפעילים בטופ העולמי– יאן נפומניאשצ'י, אלכסנדר גרישצ'וק, דניאל דובוב, אנדריי אסיפנקו, פיטר סבידלר ועוד – רחוקים מאוד מאותה שיטה יציבה. במובנים מסוימים רוסיה של היום היא בית גידול לשחקנים התקפיים חסרי פחד שלא מהססים להקריב חומר או לשחק באופן שונה מהמקובל, למעט יוצא מן הכלל אחד. השחקן היחיד שאפשר לזהות במשחקו את אותה משמעת ואיפוק שאפיין את בית הספר הסובייטי לשחמט הוא סרגיי קריאקין והוא מהווה הוכחה חיה שגם בעידן של המחשב אפשר לשחק לאורם של החוקים הנוקשים ולהישאר רלוונטיים. כמובן שגם קריאקין עשה את ההתאמות הנדרשות והבין את רוח הזמן אבל גם בהתקפות המפוארות ביותר שלו ניתן לראות כמות לא מבוטלת של מה שנקרא "מהלכים שקטים" – מהלכים שנראים חסרי משמעות אבל מהווים קרקע להמשך ההתקפה. לא מן הנמנע שהגישה ההגנתית הזאת של השחקן היא זאת שהובילה אותו לניצחון מול מחשב אי שם לפני כמעט 20 שנה. במשחק מול מכונה שבאופן עקרוני לא מבצעת טעויות טקטיות הדרך לניצחון חייבת להיות על ידי הליכה עקב לצד אגודל ויצירת עמדה יציבה שהמחשב לא יכול לנצל לטובתו. טעות קטנה בהגנה עלולה לעלות במשחק שלם ופספוס של טקטיקה אצל הצד השני משמעה הפסד של כל המשחק.

ההזדהות של קריאקין עם המערכת הרוסית היא גם זאת שתמנע ממנו את ההשתתפות בטורניר הקרוב. כאמור, קריאקין נולד באוקראינה ב 1990 ואף ייצג אותה בשלוש אולימפיאדות לקבוצות. בנעוריו החליט לעבור למוסקבה וללמוד את המשחק בדרך הרוסית המסורתית. לאחר אליפות העולם האחרונה בין יאן נפומניאשצ'י למגנוס קרלסן הוא עלה לכותרות כשמתח ביקורת על דניאל דובוב שסייע למגנוס קרלסן בהכנות להתמודדות כשמול קרלסן שיחק מועמד רוסי. היה לו ברור שאם שחקן רוסי מתמודד על אליפות העולם כל השחקנים במדינה צריכים להירתם לטובת העניין והתמיכה בקרלסן נחשבה בעיניו סוג של "בגידה". אלא שבניגוד להתבטאות הזאת הייתה זאת התמיכה במלחמה של רוסיה נגד מולדתו שלו שגרמה לו להפסיד את ההזדמנות – אולי האחרונה – להגיע הכי רחוק שאפשר.

ננסה לעמוד על כמה אלמנטים במשחק של קריאקין דרך הניצחון הכי גדול שלו בקריירה מול מגנוס קרלסן באליפות העולם ב 2016. קריאקין הוא היחיד שהצליח להוביל על קרלסן בקרב על אליפות העולם ועשה זאת בכלים השחורים באופן שיכול להסביר את סגנון המשחק שלו ואת אופיו. מדובר במשחק שמעבר למהלכים שנעשו על הלוח הוא דוגמה נפלאה להשפעה הפסיכולוגית על המשחק. קרלסן, באופן לא אופייני, נתן לאמוציות שלו להשתלט עליו וקריאקין המשיך להשלות אותו כל הדרך לניצחון.

הערה בנוגע לניתוח המשחקים: בפעמים הקודמות בהן ניתחתי משחקים היה ברור שיהיה מאוד קשה לכתוב באופן פשוט מצד אחד ומצד שני להסביר את העקרונות. אני עדיין מנסה למצוא איזון נכון שיאפשר לכל אחד להכיר טיפה יותר לעומק את רזי המשחק ולכן אמליץ את הדבר הבא – יהיו חלקים בניתוח המשחק שיהיו מדוקדקים ויצריכו קצת יותר זמן קריאה וריכוז. חלקים אלה יתאימו לאנשים ששולטים קצת יותר בלוח ובמושגים ולמי שהדברים פחות מוכרים לו אצרף את הכתבה הראשונה שלי שבה הסברתי מונחים בסיסיים. לצד זאת אוסיף פסקאות שיסבירו באופן כללי את המתרחש ואת הרעיונות הגדולים מאחורי המהלכים החשובים. מוזמנים להציע בתגובות מה אפשר יהיה לשפר והאם המודל הזה מתאים. אם יהיה ביקוש אולי אוסיף סרטונים קצרים בהם אוכל לעשות את המהלכים על הלוח ולהסביר תוך כדי בצורה פשוטה יותר, היות ובמאמר כתוב קשה להראות את המהלכים אחד אחרי השני בדרך הרגילה ועל ידי תמונות. כל הצעה תבורך.

לפוסט על המושגים הבסיסיים ועוד כמה טיפים להרחבת הידע במשחק בקישור הבא: https://hoops.co.il/?p=209041

ניגש למשחק:

משחק מייצג – אליפות העולם 2016, משחק 8, פתיחת ה"קולי" (colly)

בכלים הלבנים: מגנוס קרלסן, אלוף העולם

בכלים השחורים: סרגיי קריאקין, מתמודד על תואר אלוף העולם

7 המשחקים הראשונים של אליפות העולם ב 2016 הסתיימו בתוצאת תיקו, דבר שכיח למדי. סדר המשחקים היה קצת שונה מאשר היום כאשר 12 המשחקים אמנם התחלקו באופן שווה – 6 משחקים בשחור ו 6 בלבן לכל אחד, אלא שבניגוד להיום סדר המשחקים יצר מצב שבו שני השחקנים שיחקו שני משחקים בשחור אחד אחרי השני וכנ"ל בלבן. למשחק 8 הגיע קרלסן אחרי שני משחקים רצופים עם הכלים השחורים והרצון שלו לנצל את הכלים הלבנים ולנצח היה ברור לכל אורך המשחק. למרות ניסיונות במשחקים הקודמים לייצר התקפה ברורה מגנוס נתקל בחומה בצורה של קריאקין שהשתמש ביכולות ההגנתיות שלו להשיג תיקו בכל המשחקים המוקדמים. קרלסן היה כמובן הפייבוריט הברור וחוסר היכולת שלו להשיג ייתרון משמעותי ככל הנראה הובילה לגישה אגרסיבית אותה הראה לאורך המשחק. במבט מהיום ניתן לומר שקרלסן, למרות החוסן האינטלקטואלי שלו, מעדיף מצבים שוויוניים עם ייתרון קל עבורו או לחילופין פורח כאשר הוא עם הגב לקיר, כמו שהוכיח בהמשך התחרות אז. הקושי שלו לשחק באופן יציב מגיע כאשר הוא במצב ביניים, מתוסכל, עם הזדמנויות שהוא לא מצליח לממש. הרגע שבו הוא משלה את עצמו שהוא עדיף על יריבו כשאין לזה הצדקה על הלוח הוא הרגע שבו המשחק שלו יוצא מאיזון. על הפסיכולוגיה של קרלסן שווה להרחיב בפוסט נרחב (ועוד יותר מזה, נעשה זאת) והמשחק הזה הוא דוגמה נפלאה לאחד הפגמים היחידיים של השחקן השלם בהיסטוריה.

המשחק נפתח כך:

1. d4 Nf6 2. Nf3 d5 3. e3 e6 4. Bd3 c5 5. b3 Be7 6. O-O O-O 7. Bb2 b6 8. dc5 Bc5 9. Nbd2 Bb7 10. Qe2 Nbd7 11. c4 dc4 12. Nc4 Qe7 13. a3 a5 14. Nd4 Rfd8 15. Rfd1 Rac8 16. Rac1 Nf8 17. Qe1 Ng6 18. Bf1 Ng4 19. Nb5

 

פתיחה סולידית של שני הצדדים עד לנקודה הזאת. הדרך הטובה ביותר להבין עמדה, בעיקר בשלבים ההתחלתיים בהם שני הצדדים לא חסרים הרבה כלים היא להתבונן במצב הרגלים. היות ומטבע הדברים לשני הצדדים יש את אותה כמות הרגלים השאלה המרכזית היא האם יש סימטריה במבנה שלהם, מה שמעיד לא פעם על עמדה שוויונית, או שמא יש שוני בין המצב של הלבן לזה של השחור, אז על פי רוב מדובר במשחק פחות מאוזן ועם יותר פוטנציאל להיות דינמי התקפי. במקרה שלנו אפשר לראות שהרגלים של שני הצדדים עומדים על אותם טורים כאשר ההבדל היחיד הוא בין הרגלים בטור a, שם השחור התקדם קצת יותר ואיפשר את המהלך האחרון של קרלסן (החץ הכחול). ניתן לראות בבירור שקרלסן מתכנן להיכנס לצד של המלכה בעוד קריאקין יהיה עסוק ביצירת בעיות בצד של המלך (הרצים אמנם נמצאים בצד של המלכה אבל "מתבוננים" אל הכיוון של המלך הלבן. בשביל להגן על המלך קרלסן הביא את הרץ שלו ל f1 במטרה למנוע התקפה של קריאקין על ידי המלכה והפרשים בהמשך המשחק. שני הצדדים פיתחו את הכלים שלהם בלי בעיה מיוחדת והשאלה שנותרת פתוחה היא מי יהיה זה שינסה לפתוח את העמדה ולקחת יוזמה בתקיפת הצד השני.

 Bc6 20. a4 Bd5 21. Bd4 Bc4 22. Rc4 Bd4 23. Rdd4 Rc4 24. bc4 Nf6

שימו לב לדבר הבא: לאחר שני משחקים עם הכלים השחורים קרלסן משחק בלבנים והוא מגיע לעמדה שיוויונית מאוד בה הוא רוצה לנצח. לשם כך הוא דאג לשני שינויים בעמדה שיכולים לעבוד לטובתו וגם לרעתו: הראשון והבולט יותר הוא ההחלפה של הכלים שהובילה לכך שלקרלסן יש פרש ורץ ואילו קריאקין נשאר עם שני פרשים. התיאוריה בנוגע ליחסים בין רץ לפרש סבוכה ותלויה מאוד בעמדה אך אפשר לומר באופן כללי שהפרשים, היות והם זזים לאט יותר מאשר הרצים, עדיפים בעמדה שבה יש רגלים רק בצד אחד של הלוח בעוד הרצים אוהבים עמדה פתוחה שבה יש רגלים בשני הצדדים, מה שמאפשר תזוזה מהירה ושליטה על כמות משבצות גדולה יותר של הרץ. במצב הנוכחי עוד אי אפשר לדעת לאן דברים יתפתחו ומי יצא עם ידו על העליונה. השינוי השני והחשוב יותר הוא ההחלטה של קרלסן לקחת את הצריח עם הרגלי שנמצא כעת על c4. אם עד עכשיו מצב הרגלים היה סימטרי כמעט לגמרי והעיד על משחק שיכול מהר מאוד ללכת לתיקו קרלסן החליט לייצר שינוי בעמדת הרגלים כדי ליצור עוד מורכבויות בעמדה ולשלוט בצד של המלכה. מדובר בהחלטה מסוכנת משום שבמצב כזה שני הרגלים בצד של המלכה של הלבן לא צמודים, מה שיאפשר לקריאקין לתקוף אותם ביתר קלות. ההחלטה הזאת של קרלסן היא שבירה ברורה מאוד של עקרונות "סובייטיים" וקריאקין ינסה להעניש את ההחלטה הזאת על ידי העברה של המלכה לצד השני ותקיפה של שני הרגלים החלשים.

25. Qd2 Rb8 26. g3 Ne5 27. Bg2 h6 28. f4 Ned7 29. Na7 Qa3 30. Nc6 Rf8 31. h3 Nc5 32. Kh2 Na4 33. Rd8 g6 34. Qd4 Kg7

קרלסן הקריב את הרגלי ב a3. בתמורה, הוא גרם למלכה ולאחד הפרשים לנטוש לגמרי את ההגנה על המלך ולהתיקע בצד השני של הלוח. קרלסן בונה על השליטה במרכז ועל הקומבינציה בין המלכה לבין הפרש על c6 לייצר בעיות. קריאקין ינסה להחליף את המלכות וכמה שיותר כלים ולהישאר עם הרגלי החופשי ב a5 שיהיה מאוד קשה לעצור, ומהצד השני קרלסן חייב ללכת על התקפה מהירה שלא תאפשר לשחור להחזיר את הכוחות שלו להגנה. במהלך הבא קרלסן יקריב גם את הרגלי שב c4 וינסה לייצר בעיות טקטיות שיכולות להיות מסוכנות עבור השחור.

לפני כמה ימים דיברתי עם אחי על הקשר בין שחמט לפוקר. לא מעט שחקני שחמט מחזיקים קריירה שנייה כשחקני פוקר מקצוענים וחלקם אפילו נוטשים את השחמט לגמרי לטובת תחום שבו יש הרבה יותר כסף. העמדה הנוכחית, וזאת שתהיה במהלכים הבאים, מדגימה היטב דמיון מסוים בין שני המשחקים – קרלסן הולך על כל הקופה ובעצם שואל את קריאקין האם הוא מאמין ל"בלוף" שלו. מצד אחד, אם קריאקין לא יזהה את הסכנה הוא עלול להפסיד את המשחק בעוד חזרה של המלכה להגנה על המלך יכולה להיות לא מוצדקת ולאיבוד של שני הרגלים החזקים בטורים a ו b. כמובן שמדובר גם בשאלה "אובייקטיבית" (האם לקרלסן באמת יש יד טובה) אבל אי אפשר להתעלם מהפן הפסיכולוגי שנלווה למשחק האינטנסיבי הזה. מייד נראה שאמנם קריאקין מוביל במצב הזה אלא שכל טעות קטנה בהמשך עלולה לגרום לו לאבד את הייתרון לגמרי:

 35. c5 Rd8 36. Nd8 Nc5 37. Qd6 Qd3

שני השחקנים בשלב הזה נמצאים בבעיה גדולה מבחינת השעון כשיש להם עוד שני מהלכים כדי לקבל תוספת זמן לשעון שלהם. במצב כזה קבלת ההחלטות חשובה והתחייבות למהלכים מסובכים יכולה להתברר כבעייתית. כשאין לו הרבה זמן על השעון קריאקין, שמוביל ב 2 רגלים, ביצע טעות קריטית: קרלסן הביא את המלכה שלו ל d6 וגרם לכך שהפרש ב c5 לא יכול לזוז (מרותק) היות והמלכה של השחור לא מוגנת. לצד זאת הוא איים להגיע למשבצת e6 עם המלכה ולאיים על הרגלי ב f7 שקשה מאוד להגן עליו (החיצים הצהובים). לשם כך קריאקין ביטל את הריתוק והציע החלפת מלכות במהלך האחרון (החץ הכחול) דבר שיוביל לסיום זוכה עבורו. הוא גם מציע לקרלסן לקחת את הרגלי ב b6 כדי להישאר עם הרגלי החופשי בטור a ולבנות עליו ל הכתרה וניצחון. הבעיה היא שהוא פספס טקטיקה יפה מאוד של קרלסן שמשנה את כל התמונה. מוזמנים לחשוב בעצמכם:

…Ne6

מהלך יפהפה של קרלסן (החץ הכחול) שהורס את מבנה הרגלים ההגנתי החזק שיש לשחור. קריאקין לא שם לב שלאחר המהלך של הלבן (שמגיע עם שח) הוא לא יכול לקחת עם הפרש שלו כי הוא עסוק בהגנה על המלכה. המצב חייב את קריאקין לקחת עם הרגלי מה שיוביל לכניסה של המלכה הלבנה למחנה של השחור וללקיחה של הפרש השחור שב f6 (החיצים הצהובים). העמדה נפתחה כמו שקרלסן קיווה ובהמשך הוא ינסה לנצל את היתרון שאמור להיות לו היות והמלך השחור פרוץ לחלוטין. האמת היא שלקרלסן אין דרך אמיתית לייצר התקפה ושהדרך היחידה שלו לסיים את המשחק היא לכפות תיקו. אלא שגם כאן הוא לא העריך נכון את הסיטואציה וחשב שיש לו אפשרות לנצח במשחק:

 38. fe6 39. Qe7 Kg8 40. Qf6 a4 41. e4 Qd7 42. Qg6 Qg7 43. Qe8 Qf8 44. Qc6 Qd8

קרלסן הצליח להחזיר לעצמו את שני הרגלים וכעת העמדה שווה מבחינת חומר. הייתרון של הלבן הוא המלך השחור שפנוי ומאוד קשה להגן עליו וגם הרגלים שפזורים לאורך הלוח ולא נמצאים בעמדה להגן אחד על השני. הייתרון המובהק של השחור הוא היציבות היחסית על ידי הפרש והמלכה שמצליחים לשמור על כל החומר ובעיקר שני הרגלים שבטורים a ו b ששניהם חופשיים ומוכנים להכתרה. קרלסן עושה ניסיון אחרון לקדם את הרגלים בצד של המלך ולייצר לעצמו רגלים חופשיים, אלא שהרגלים של קריאקין מהירים יותר והפרש שלו חזק משמעותית מהרץ הלבן שלא עושה הרבה מלבד להגן על המלך. התנועה של הפרש השחור במהלכים הבאים היא דוגמה מופלאה לשימוש בפרש ובסכנות שלא צפויות שהוא יכול לייצר:

 45. f5 a3 46. fe6 Kg7 47. e7 Qe7 48. Qb6 Nd3 49. Qa5 Qc5 50. Qa6 Ne5 51. Qe6 h5

עד המהלך האחרון של קרלסן עם המלכה ל e6 (החץ האדום) העמדה הייתה כמעט שיוויונית עם ייתרון קטן לשחור, למרות שהוא מופסד ברגלי. המלכה הלבנה צריכה למנוע מהרגלי שבטור a להתקדם ומצד שני להיות קרובה למלך הלבן כדי לעשות עליו שח ולנסות לנוע לאורך ולרוחב הלוח ולנסות להגן ולתקוף בו זמנית. המהלך שקרלסן עשה נראה תמים והגיוני אלמלא המהלך שקריאקין עשה, היחיד שמוביל לניצחון והוא קידום הרגלי ל h5 (החץ הכחול). המהלך הזה, אולי יותר מכל, הוא תמצית היופי השחמטאי של המשחק של קריאקין. המשחק עצמו לא היה התקפי או חד אבל לכל אורך הדרך קריאקין שמר על העמדה שלו יציבה ולא תקף באופן ישיר אפילו פעם אחת בניגוד ליריבו הנורווגי. אלא שדווקא עכשיו, בעמדה מסובכת שעוד קשה לדעת האם יש בה משהו מיוחד, קריאקין מצא את המהלך השקט והיחיד שמשאיר את הלבן משותק ללא יכולת לזוז בכלל. המלכה הלבנה חייבת להישאר באלכסון שבו היא נמצאת כדי למנוע מהרגלי של השחור להגיע להכתרה. הבעיה היא שאין לה אף משבצת אליה היא יכולה ללכת שגם תשאיר לה את היכולת לתקוף את המלך. הרץ לא יכול לעזוב את השורה השנייה והוא חייב לשמור על המלך. מה נשאר? הרגלים ב h4 ו g4. שני הרגלים שומרים היטב על המלך אבל תזוזה שלהם הייתה יכולה להיות מהלך הגיוני, אלמלא קריאקין מנע את ההתקדמות שלהם עם המהלך שלו. אנטולי קרפוב, אלוף העולם לשעבר, היה ידוע ביכולת שלו להוביל את היריב למצב שבו למרות שיש לא מעט כלים על הלוח כל מהלך של היריב יהיה רע עבורו (zugzwang בשפה המקצועית). קריאקין הוביל את קרלסן לתוך מצב שבו לאלוף העולם אין שום יכולת להזיז את הכלים שלו ואף על פי כן הוא חייב לעשות מהלך. מדהים ככל שזה ישמע ולמרות העובדה שקרלסן מוביל ברגלי, השחקנים עשו רק עוד מהלך אחד לפני שקרלסן נכנע:

52. h4 a2. לבן נכנע.

נסו את מזלכם: מדוע הלבן מופסד אחרי שהמלכה לוקחת את הרגלי ב a2?

שני מהלכים אחורה היה אפשר להמר על תיקו. שני מהלכים, שניהם לא מרשימים כביכול, הובילו לקריסה מוחלטת לעמדה של המלך הלבן שבכל המשחק היה מוגן לחלוטין. לאורך כל הדרך קרלסן תקף את המלך השחור ולא הייתה שום שאלה בנוגע להגנה על המלך שלו עצמו. אלא ששני המהלכים האחרונים, שניהם שקטים, לקחו משחק שיוויוני לעבר ניצחון מרהיב שאני ממליץ לכם לנסות להבין אותו בעצמכם. המלך הלבן אמנם נראה עדיין מוגן אבל לאחר שהמלכה הלבנה תיקח את הרגלי ב a2 הוא יהיה פרוץ יותר מתמיד. קרלסן, כמו קריאקין, הבין את זה טוב מאוד ונכנס לראשונה לפיגור במעמד השחמטאי הכי חשוב בעולם.

מה הלאה?

בעוד כשבוע פיד"ה הולכת להודיע רשמית על השתתפותו של דינג לירן בתחרות המועמדים במקום סרגיי קריאקין. ההחלטה הזאת, שאשמח לשמוע את דעתכם עליה בתגובות, תשנה את האופי של התחרות ואולי תמנע מקריאקין את ההזדמנות האחרונה להגיע לצמרת. השחקן הרוסי לא חזר בו מההתבטאויות שלו והוא ממשיך לפרסם ברשתות החברתיות מסרים פרו-רוסיים. עד כה פיד"ה החליטה ששחקנים רוסיים ישחקו בתחרויות בלי הדגל הרשמי של המדינה כאקט של מחאה על הנעשה באוקראינה (כנראה יקרה גם במועמדים) אלא שרובם הביעו הנתגדות רשמית או שהתחמקו מלדון בסיטואציה הפוליטית הנפיצה שבמולדתם. קריאקין לעומתם הביע עמדה ואף אמר שהוא מעדיף להמשיך לומר את דעתו מאשר לשחק על אליפות העולם, מה שאומר בעוד כמה חודשים אולי נוכל לדעת לאן מועדות פניו של הילד הרע הנוכחי של הענף. אין ספק שהתחרות ביוני תחסר שחקן שמאוד קשה למצוא כמוהו היום ושלאור יכולתו בשנה האחרונה היה יכול לזכות בטורניר שוב. בעולם שבו קיימים יותר ויותר שחקנים שמחפשים להקריב את הכלים שלהם וללכת על כל הקופה כיף לראות שחקן מסורתי ושמרני שמביא לרמה הגבוהה ביותר תחום בספורט שנוטים לזלזל בו: ההגנה. לפי ההיכרות שלי את קריאקין עד לרגע זה בהחלט אפשר לומר – המשך יבוא.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. מעולה אינדיאני, תודה רבה.

    האמת שאני ממש לא הצלחתי להבין את ההחלטה של פיד"ה. הם באמת רוצים לקבוע מי הצד הצודק בסכסוך ולקנוס שחקנים שחושבים אחרת?

  2. פשוט כתוב נפלא..תודה רבה
    דווקא לי בראש יש הרבה הקבלה בין שחמט לטניס והתיאור שלך את קריאקין די מזכיר לי את גוקוביץ.
    בנוגע למט,ברגע שהמלכה זזה מההגנה על G4 אז השחור לוקח לשם את הפרש – שח ואז כל תזוזה של המלך מובילה למט מצד המלכה השחורה.

  3. נפלא אינדיאני. תביא עוד.
    לשאלתך, חושב שההחלטה קצת גבולית. אפשר להבין מצד אחד מדוע היא מוצדקת – החרם על רוסיה כמדינה בספורט מוצדק, אבל אינדיבידואלים יכולים להתחרות, כל עוד הם לא מייצגים את רוסיה, מה שלא נכון במקרה שלו. מצד שני, יש כאן מעבר די קצר לסתימת פיות – האם נחרים כל מי שמצדיק את הרוסים במלחמה (כולל לא רוסים)?

  4. יש עניין מוזר שכבר קראתי על לא מעט ספורטאים אוקראינים שבשלב כלשהו בחייהם עברו לרוסיה, התאזרחו ובעקבות תמיכתם ברוסיה במלחמה הנוכחית נהפכו ללא-רצויים ומגורשים מאוקראינה מולדתם

  5. נפלא. תודה.
    האם היה לקרלסן סיכוי אם היה מקדם את הרגלי g ולא h? תאורטית – זה מונע את השח הקטלני עם הפרש.

  6. אני לא עוקב גדול אחרי שחמט אבל הייתי מרותק לכתבה. שמע אינדיאני, אם תמשיך ככה הטור הזה שלך ימשוך יותר ויותר אנשי שחמט רצינים.
    איך אומרים?
    עשית אותנו גאווה

  7. כתבה מצויינת! את קריאקין קל לשנוט, ואני אישית בהחלט שונא אותו, הן שחמטאית והן אישית. זה הסגנון המאוס שבו הוא משחק והתמיכה בפוטין שהתחילה עוד בעשור הקודם אחרי סיפוח קרים לרוסיה. קרים הוא האיזור בו קריאקין נולד, ואני זוכר תמונות של עם חולצה של הקצב ממוסקבה, פגישה עם הצורר ושאר דברין בסגנון.

    .בעיני טוב עשו בפיד"ה שהדיחו את קריאקין מתחרות המועמדים. בתואר אלוף העולם בשחמט יש הרבה סמליות, והמחשבה שמישהו שתומך בג'נוסייד יחזיק או אפילו יתחרה על התואר בהחלט מעוררת בחילה

  8. תודה רבה לכולם. התשובה היא אכן Ng4 ושחור חוטף מט או מאבד את המלכה.
    בנוגע להחלטת פידה- אני בעמדה שלא משנה מה דעתו של אדם אין סיבה למנוע ממנו לשחק. יש לא מעט פוליטיקה סביב העניין והרבה ארגונים וחברות מנסות להראות מי יותר תומכת באוקראינה וארגון כמו פידה שאמשים בכירים בו מקורבים לקרמלין רצה לעשות שרירים. בטניס המצב לא פחות טוב כאשר שחקנים רוסיים לא ישחקו בווימבלדון על לא עוול בכפם. באופן די צפוי המלחמה לא רק פוגעת באוקראינה אלא באזרחים הרוסים.

  9. ובסוף קרלסן לקח את האליפות, אז מה עדיף – הספר או הכישרון, ובלשון חכמינו סיני או עוקר הרים?
    לגבי דינג לא אהבתי שהשתתף בטורניר שכולם מתחת ל 2600 רק כדי להשיג נקודות, זה מלוכלך

    1. דינג לא עשה את זה כדי להשיג נקודות, אלא כדי להגיע למינימום משחקים שהיה צריך. מצד הדירוג הוא היה שם בפער גם לפני.

  10. פוסט מרתק! תודה אינדיאני.
    רק הערה קטנה – קריאקין היה מקום שני (ולא שלישי) בגביע העולם בשנה שעברה. מגנוס הפסיד לדודא בחצי גמר.
    לפי דעתי ההחלטה של פידה לא הגיונית. לשלול משחקן לשחק בתחרות שהוא העפיל אליה בצדק, בגלל דעות (גם אם הן מאוד קיצוניות), זה צעד מאוד לא שגרתי, שאני חושב שהוא מוגזם.

  11. תודה אינדיאני, מעולה. בינתיים בchess champions tour מגנוס חולה, נראה חצי מת ועדיין מביס את גירי בסדרת בליץ עם 2.5/3. בראיונות הקצרים שהוא נתן בקושי בין המשחקים הוא אמר שהוא משחק מתוך אינסטינקט והוא לא במצב לחשב. מדהים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט