רבעי הגמר של היורוליג יצאו לדרך היום, וזו ההזדמנות לסקור כל אחת מהסדרות. איתנו בצוות היום – אהרון שדה, דרור פישר, מתנאל אלשבילי, עמיחי קטן, שחר צ'קוטאי ותומר גבעתי.

ברצלונה (1) – באיירן מינכן (8):

מפגשים קודמים העונה: 0-2 לברצלונה. 71- 66 ו-80- 72, ככה שמדובר היה בשני מפגשים צמודים יחסית, אבל ניצחון כפול לסגנית אלופת אירופה.

מפגשי עבר בשלבים מכריעים: לא היו בענף הזה. בכדורגל הייתה רביעייה של ברצלונה במחצית ברבע הגמר של 2009, שביעייה בצמד המשחקים של באיירן ב-2013, צמד של מסי בדרך ל-3- 0 ב-2015 ושמינייה של באיירן ב-2020. בכל המקרים המנצחת גם זכתה בגביע…

ברצלונה:

מאזן: 21- 7.

סגל: חמישיה – ניקולס לאפורטוילה, ניקולה מירוטיץ, ניק קאלאתס סרטץ' סאנלי ונייג'ל הייס-דיוויס.
ספסל – דיוויס, אקסום, מרטינז, סמיתס, אוריאולה, אברינס, היגינס, קוריץ', יוקוביטיס, קאיקדו, ונאנג'י.

מאמן: שארונאס יאסיקביצ'יוס – שאראס. עונה שנייה בקבוצה.

היסטוריה: ברצלונה הצליחו לקטוע את השליטה המוחלטת של ריאל בליגה בשנות ה-80 וב-1984 העפילו לראשונה לגמר, אז זה נגמר בהפסד לרומא. ב-1989 הגיעו לפיינל-פור ראשון מבין 3 רצופים, וכולם הסתיימו בהפסד לספליט האגדית, הראשון בחצי הגמר והשניים הנוספים בגמר. ב-1994 שוב ברצלונה הפסידו בחצי הגמר ופעמיים רצוף בגמר בשנים 1996-7, אז היו אלה 2 היווניות שגברו על ברצלונה בגמר. גם ב-2000 הגיעו ברצלונה לחצי הגמר, ושוב הפסידו, הפעם למכבי.

מסע רכש מאסיבי לעונת 2003, שכלל את בודירוגה, פוצ'קה ושאראס, הביא את הקטלונים לזכייה ראשונה בתואר הנכסף, רגע לפני ששאראס לקח 2 נוספים עם מכבי. ברצלונה הפסידו לצסק"א בחצי הגמר גם ב-2006 ו-2009 וב-2010 הצליחו לגבור על צסק"א בחצי הגמר ועל אולימפיאקוס בגמר, בדרך לתואר שני בתולדות המועדון.

אחרי הדחה ברבע הגמר ב-2011 ברצלונה הודחו 3 פעמים רצוף בחצי הגמר, אך בשנתיים שעברו הם הודחו ברבע הגמר. מאז, היו להם שנתיים קשות עד להעפלה לרבע הגמר ב-2019, והמקום הראשון בעונה הסדירה שעברה לווה בהפסד לאנדולו אפס בגמר.

העונה:

ברצלונה התחילה את העונה הכי חזק שיש, ולאט לאט רק הגבירה. היא פתחה עם 6 ניצחונות רצופים והפסידו לראשונה מול מכבי תל אביב, ומיד לאחר כך הפסידה למילאנו. הם ענו ברצף 8 ניצחונות שנקטע בהפסד למילאנו. המקום הראשון היה שלהם מהרגע הראשון ועד האחרון של העונה, ובשלבי הסיום של העונה זה כבר היה בפער משמעותי. מירוטיץ' נתן עונה מצויינת וקלע 16.7 למשחק, קאלתאס מסר 6.1 אס' למשחק, אקסום הוסיף כוח אש בגארדים, לפרוויטולה עשה קפיצה נוספת ביכולת וכל ברצלונה שיתפה פעולה בצורה נהדרת.

יתרונות:

קבוצה שרצה יחד עם סגל מאוד מוכשר – מקום ראשון בליגה עם השחקנים הטובים ביבשת לצד מאמן מצויין שיודע מה לעשות בזמן אמת. ברצלונה קלעו העונה 83 נק' למשחק מתוכם 18.7 אס' באחוזים נהדרים מכל הטווחים. כמו כן, הם ניצחו פעמיים את באיירן, מה שעשוי להצביע על מאצ'-אפ עדיף.

ניקולה מירוטיץ' – השחקן הכי טוב ביורוליג שאינו גארד, ואולי גם הטוב ביותר בכלל. בעונה שעברה הוא התקשה ברבע הגמר, אבל לבאיירן אין את ההגנה בצבע כמו שהייתה לזניט בעונה שעברה.

חסרונות:

איבודים – ברצלונה אמנם מוסרת הכי הרבה אסיסטים, אבל גם מאבדת הכי הרבה כדורים, והיריבות יכולות לנצל את זה לסלים קלים.

משחקים שמגיעים לקצב נמוך – ברצלונה במאזן 4- 6 במשחקים בהם היא קלעה פחות מ-80 לעומת מאזן 20- 2 במשחקים שהם כן הגיעו ל-80. באיירן הצליחו בצמד המפגשים לייצר קצב נמוך ולהפוך את המשחק לצמוד, וברצלונה אמנם גברו על באיירן, אבל יהיה קשה להם בקצב הזה.

באיירן מינכן:

מאזן: 14-14.

סגל: סגל: חמישיה -לוציץ', קורי וולדן, ראדוסביץ', ויילר-באב, ודשון תומאס.
ספסל – האנטר, יאראמז, ג'ורג' אובסט, דדוביץ', סיסקו, הילארד, שאכלינג, רוביט.

מאמן: אנדראה טרינקיירי. עונה שנייה בקבוצה.

היסטוריה: ההופעה הראשונה של באיירן ביורוליג הייתה ב-2014, אז הם הגיעו לטופ 16. ב-2015-6 באיירן הודחו בשלב הבתים של היורוליג וחזרו למפעל רק ב-2019. ב-2019 הם לא היו רחוקים בכלל מהמקום ברבע הגמר, אך ב-2020 הייתה להם עונה קשה יותר והם סיימו עם מאזן של 8- 20. בעונה שעברה, הם רשמו עונת שיא והגיעו למקום החמישי, מה שהביא להם העפלה ראשונה לרבע הגמר ומקום בסדרה דרמטית ביותר שהסתיימה בהפסד במשחק 5 במילאנו.

העונה: הגרמנים פתחו את העונה לא טוב עם 4 הפסדים רצופים, אך נגד ז'לגיריס הם הצליחו לסחוט ניצחון שהוביל אותם לעוד שני ניצחונות. מכאן היה זה ניצחון-הפסד וכן הלאה. אם אתם מחפשים קבוצה שהמקום שלה כאן הוא באמת בגלל הדחת הרוסיות, אז זו באיירן שאיתן בחישוב יש לה מאזן שלילי.

יתרונות:

שלשות – באיירן מדורגת רביעית באחוזים מחוץ לקשת ויכולה להעניש גם את ברצלונה אם יהיו מבטים פנויים.

שמירה על הכדור – באיירן זו הקבוצה שמאבדת הכי מעט כדורים. יכול למנוע מברצלונה סלים קלים.

חסרונות:

ריבאונד – באיירן זו הקבוצה שלוקחת הכי מעט ריבאונדים בליגה העונה. נגד יריבה כמו ברצלונה זה מאוד משמעותי.

הנעת כדור – באיירן זו הקבוצה שמוסרת הכי מעט אסיסטים ביורוליג. נגד שומרים אישיים טובים כמו שיש לברצלונה הם כנראה יצטרכו יותר מזה.

מאצ'-אפים מרכזיים:

מירוטיץ' מול דשון תומאס – תומאס הוא היחיד בקו הקדמי של באיירן שיכול להתחרות בקצב ייצור הנקודות של מירוטיץ', והוא גם יכול להקשות על הספרדי בהגנה.

שאראס נגד טרינקיירי – שני מאמנים שאוהבים לשלוט בקצב על ידי ריסון, כששאראס מסתמך על היתרון בכישרון מול רוב הקבוצות וטרינקיירי עושה את זה דרך ההגנה.

מפתחות:

הנעת כדור – ברצלונה מוסרת הכי הרבה אסיסטים ומאבדת הכי הרבה כדורים, כשהמטרה של באיירן תהיה להקשות על נתיבי המסירה ולנסות לייצר חטיפות, ואילו באיירן מוסרים ומאבדים הכי מעט, כשברצלונה ינסו לבלום את משחק האחד על אחד ולאלץ הנעת כדור.

קצב משחק – באיירן שואפת לשחק לאט ככל הניתן, והם גם משחקים הכי לאט העונה, ואילו ברצלונה משחקים בקצב די ממוצע, אבל כן ישאפו להאיץ מעט את הקצב יותר מבאיירן.

תחזית:

אהרון: 3- 0 לברצלונה.
דרור: 3- 0 לברצלונה.
מתנאל: ברצלונה.
עמיחי: 3- 1 לברצלונה.
שחר: ברצלונה.
תומר: 3- 0 לברצלונה.

אולימפיאקוס (2) – מונאקו (7):

מפגשים קודמים העונה: המאזן עומד על 1-1. כל אחת מהקבוצות הביסה ב-20 הפרש במשחק הבית שלה.

מפגשי עבר בשלבים מכריעים: לא היו בהתחשב בכך שזו העונה הראשונה של מונאקו ביורוליג.

אולימפיאקוס:

מאזן: 19- 9.

סגל: תומאס ווקאפ, טיילר דורסי, מיכליס לונציס, יאנוליס לרנצאקיס, מוסטפה פאל, קוסטאס סלוקאס, חסן מרטין, סשה וזנקוב, יורגוס פרינטזיס, קוסטאס פאפאניקולאו, ליביו ז'אן-שארל, ואסיליס כריסטידיס, שאקיל מקיסיק.

מאמן: גאורגיס ברצוקאס. עונה שלישית בקבוצה.

היסטוריה: עד לשנות ה-90 אולימפיאקוס לא היו כוח משמעותי במיוחד ביוון ובאירופה, אבל בשנים 1993-7 הם זכו ב-5 אליפויות יוון רצופות, כשב-1997 הם גם זכו ביורוליג אחרי הפסד בגמר של 1994 ביד-אליהו. מאז, הם הפכו לחברים קבועים בצמרת האירופית, וזה כולל גם 2 זכיות רצופות ביורוליג ב-2012-3, ועוד הפסדים בגמרים של 1999, 2010, 2015 ו-2017.

העונה: 

את העונה הנוכחית היוונים פתחו עם 6 ניצחונות ב-8 המשחקים הראשונים, ומאז היו באופן קבוע בצמרת. בין לבין, הם הספיקו להביס את מכבי עם רבע ראשון של 35- 8 שהתחיל את רצף ההפסדים של הישראלים, לרדת עם רצף של 4 הפסדים בינואר ולסיים את העונה עם 8 ניצחונות ב-10 המחזורים האחרונים ועם המקום השני.

יתרונות:

קליעה בצבע – אולימפיאקוס מובילים את הליגה עם 57.6% ל-2 נקודות, כשסשה וזנקוב הוא הקלעי המרכזי שם וסלוקאס מסדר לכולם מצבים טובים.

משחק מסודר וחכם – אולימפיאקוס היא היחידה ביורוליג שמדורגת בטופ 5 גם באסיסטים וגם במיעוט איבודים. ניהול המשחק מופקד לרוב בידיו הנאמנות של קוסטאס סלוקאס, והוא מאפשר לאחרים להגיע לעמדות טובות.

חסרונות:

קליעה מבחוץ – אולימפיאקוס מדורגים 11 גם באחוזים לשלוש וגם מהעונשין, מה שאומר שיריבות שמצליחות להקשות על משחק הצבע שלהם נמצאות בעמדה טובה.

הנעת כדור של היריבות – אולימפיאקוס מאפשרים ליריבות 17.9 אסיסטים למשחק (רק אנדולו מאפשרים יותר), והם אמנם מורידים את היריבות לאחוזים די נמוכים, אבל זה מאפשר להן להגיע לפעמים למצבים נוחים יחסית בצבע, שם היריבות של אולימפיאקוס מסתדרות טוב יותר מאשר מחוץ לקשת.

מונאקו:

מאזן: 15- 13.

סגל: רודי דמהיס-באלו, פאריס לי, ליאו וסטרמן, וויל תומאס, אלפא דיאלו, ברוק מוטום, ג'רי בוטסייל, דונטאס מוטיאיונאס, יאקובה אווטארה, איברהימה פאל פיי, רוב גריי, דנילו אנדג'ושיץ', ארמל טראורה, דונטה הול, מייק ג'יימס

מאמן: סשה אוברדוביץ'. הגיע לקבוצה באמצע העונה.

היסטוריה: עונה ראשונה שלהם ביורוליג כשבעונה שעברה הם זכו ביורוקאפ, מה שהעניק להם את הכרטיס. בעקבות ההעפלה לרבע הגמר, מונאקו יהיו ביורוליג גם בעונה הבאה.

העונה: מונאקו התחילו את העונה עם 2 ניצחונות, אבל נענו ב-3 הפסדים רצופים. רצף הפסדים נוסף הביא אותם למאזן 6- 11, אבל אז הם החליפו מאמן וניצחו את מכבי במשחק שהחל עבורם רצף של 4 ניצחונות ומאזן 13- 2 בחצי השני של העונה, כך שגם אחרי שהורידו להם 4 ניצחונות נגד הרוסיות הם הצליחו להעפיל לרבע הגמר.

יתרונות:

מייק ג'יימס – אולי ההחתמה המפתיעה של הקיץ, כשאחרי שברוקלין שחררו את ג'יימס הוא בחר להגיע דווקא אל החברה החדשה ביורוליג, מחזיקת היורוקאפ המכהנת. ג'יימס רושם העונה 16.2 נקודות ו-5.8 אסיסטים, והוא הדמות המרכזית בהצלחה המפתיעה של נציגת הנסיכות.

קצב משחק – לאורך העונה, מונאקו היו הקבוצה ששיחקה הכי מהר, ואמנם מכבי יצאו לספרינט ועקפו אותם בחישוב הכללי, אבל עדיין מדובר בקבוצה שיודעת להתנהל במגרש הפתוח ומצטיינת בהתקפות מעבר.

חסרונות:

ניצול הזדמנויות על קו העונשין – מדובר בקבוצה שהולכת הכי הרבה לקו, אבל עם 74.2% בלבד זה לא מנוצל מספיק על ידיהם. בשלבים מכריעים לרוב הולכים לעונשין פחות, ולכן יהיה להם חשוב יותר לנצל את ההזדמנויות.

הגנה – ההגנה של מונאקו מדורגת 10 בסך הכל, כשרק אנדולו ובאיירן מדורגות פחות טוב מבין קבוצות הפלייאוף. עם זאת, ראינו שיפור בחלק השני של העונה, ואם הוא יימשך, הם יהיו בעמדה טובה יותר.

מאצ'-אפים מרכזיים:

מייק ג'יימס מול קוסטאס סלוקאס – אצל כל אחת מהקבוצות מדובר במוביל הכדור המרכזי וזה שמכתיב את הסגנון ואת קצב המשחק.

טיילר דורסי מול דומנטס מוטיאיונאס – אצל כל אחת מהקבוצות מדובר בסקורר מרכזי שיכול לייצר הרבה בעצמו, ויהיה קריטי כשהכוכב המוביל ינוח או יתקשה.

מפתחות:

קצב משחק – מונאקו יחתרו לרוץ בכל הזדמנות, ואילו אולימפיאקוס ינסו להשתמש ברוגע ובניסיון שלהם.

ריבאונד – אולימפיאקוס קבוצה שלוקחת מעט ריבאונדים בהתקפה וגם מאפשרת מעט, ואילו מונאקו קצת יותר ב-2 התחומים. עוד שאלה שתכתיב את הסגנון של הסדרה.

תחזית:

אהרון: 3- 1 לאולימפיאקוס.
דרור: 3- 2 לאולימפיאקוס.
מתנאל: אולימפיאקוס.
עמיחי: 3- 1 למונאקו.
שחר: מונאקו.
תומר: 3- 1 לאולימפיאקוס.

מילאנו (3) – אנדולו אפס (6):

מפגשים קודמים העונה: 71-75 למילאנו בביתה, 77-83 למילאנו בטורקיה.

מפגשי עבר בשלבים מכריעים: בהתחשב בכך שהשיא של שתי הקבוצות היו עד כה לאורך ההיסטוריה בזמנים שונים, זה יהיה מפגש ראשון בין האיטלקים לטורקים בשלב מתקדם של היורוליג לדורותיו.

מילאנו:

מאזן: 19- 9.

סגל: ניקולו מלי, ג'ריאן גרנט, סרחיו רודריגס, קיילב טרנזוצקי, ג'יאמפאולו ריצ'י, פול בילגה, דוון הול, מלקולם דילייני, תומאסו בלדאסו, טרוי דניאלס, שאבון שילדס, דוידה אליביטי, קייל היינס, בן בנטיל ולואיג'י דאטומה.

מאמן: אטורה מסינה. עונה שלישית במועדון. מחזיק ב-4 זכיות קודמות ביורוליג, 2 עם בולוניה ו-2 עם צסק"א.

היסטוריה: מילאנו העפילו לרבע הגמר הראשון של היורוליג ב-1958, שנה אחרי זה הודחו על ידי אל ג'זירה מקהיר, מכיוון שהם סירבו לשחק במגרש בחוץ ולא היה למצרים אולם כדורסל ובשנה בעקבותיה הורחקו מאירופה מסיבות שהאינטרנט לא יודע לפרט, או לפחות לא המקורות בהם אני חיפשתי. בכל מקרה, באותה תקופה הסובייטים שלטו ביורוליג, וההיעדרות של נציגה איטלקית כנראה הקלה עליהם.

מילאנו העפילו שוב לרבע הגמר ב-1963 ולחצי גמר ראשון ב-1964, וב-1966 הצליחו האיטלקים לגבור על צסק"א וסלביה פראג בדרך לזכייה בגביע. הפסדים לריאל בגמר של 1967 ולברנו בגמר של 1968 סגרו את העידן הזה מבחינת מילאנו, מכיוון שוארזה לקחה להם כמעט את כל האליפויות באיטליה בעשור אחרי, והגיעו ל-10 גמרי גביע אירופה רצופים.

באופן חריג ביותר לתקופה, בעונת 1973 איטליה קיבלה 2 נציגות בדמות אלופת אירופה וארזה ואלופת איטליה מילאנו, והן אף נפגשו בחצי הגמר, שם וארזה ניצחו בקלילות, וזו הייתה ההופעה האחרונה של מילאנו ביורוליג עד 1983. מייק ד'אנטוני, שהגיע ב-1977, הצליח להוביל את מילאנו שוב לאליפות ב-1982 ובשנה שאחרי הם שוב הפסידו לנציגה איטלקית שהייתה אלופת אירופה המכהנת, הפעם הייתה זו קאנטו בשלב הגמר.

ב-1986 מילאנו חזרו ליורוליג והחמיצו את הגמר במשחק אחד, ובאותו קיץ הם הנחיתו את בוב מקאדו, מי שהיה ה-MVP של ה-NBA ב-1975. בגיל 35, מקאדו היה הסנטר הטוב באירופה כשהיחיד שהתחרה בו היה קווין מגי של מכבי, ובשנתיים הבאות הם נפגשו שניהם בגמר, ובשני המקרים ידו של מקאדו, וידה של מילאנו, הייתה על העליונה. עם זאת, בעונה הבאה הם כלל לא השתתפו בגלל הפסד האליפות לפזארו וב-1990 הם לא הצליחו להעפיל לפיינל-פור, במה שחתם את קריירת היורוליג של מקאדו ומייק ד'אנטוני ואת תור הזהב של מילאנו.

ביקור אחד ביורוליג ב-1997 שהסתיים ברבע הגמר היה היחיד של מילאנו עד 2006, עונה בה זכור לנו בעיקר משחק 2 ההארכות שלהם נגד מכבי. מאז 2008, מילאנו משתתפת באופן קבוע ביורוליג, ועונת השיא של התקופה ההיא מבחינתם הייתה עונת 2014, עונת הפיינל-פור הביתי שלהם. מילאנו הצליחו להגיע לסדרת רבע הגמר עם יתרון ביתיות, אבל נתקלו במכבי בעונת הניסים והנציגה הישראלית הייתה זו שהניפה גביע מול קהל שהרגיש ביתי.

אטורה מסינה, המאמן האגדי, הובא מהספרס בקיץ 2019 על מנת לעשות את מה שאוברדוביץ' עשה לפנרבחצ'ה, ואמנם עונת 2020 לא הייתה מוצלחת במיוחד, אבל בעונה לאחר מכן מילאנו כבר עברו את באיירן בסדרה צמודה במיוחד וחזרו לפיינל-פור ראשון מזה 30 שנה שהסתיים עם המקום השלישי.

העונה: נפתחה טוב ומעל למצופה, כאשר הסגל של מסינה הצליח להחזיק בראשות הטבלה לאורך החצי הראשון של הסיבוב הראשון עם תצוגות הגנתיות מרשימות, כולל המשחק בו עצרה את פנרבחצ'ה על 43 נקודות במחזור התשיעי והקנה לה מאזן 1-8. לאחר מכן הגיעה נפילה משמעותית ביכולת בגלל פציעות כאלו ואחרות, שגררו ארבעה הפסדים רצופים, האיטלקים הצליחו להשאיר את עצמם בתמונת הביתיות לאורך כמעט כל הדרך, והבטיחו אותה עם סילוק הקבוצות הרוסיות מהמפעל.

יתרונות:

מאמן – מסינה מנוסה יותר ויודע איך לצאת ממצבים קשים כמו הממשבר שהקבוצה שלו חווה כעת.

מפיקה לקחים – מילאנו שרדה בעונה שעברה סדרה שהייתה צמודה מאוד באופן מפתיע, אבל הצליחה לשלוט בהתמודדות מתי שחשוב מול קבוצה שאמורה להיות נחותה ממנה.

חסרונות:

גובה – טרנזוצקי הוא השחקן היחיד בסגל שמעל 2.10 מ' והסנטר היחיד שיכול לאיים בחסימות בצורה משמעותית גם בהגנה על הטבעת. אם קבוצה שאוהבת לזרוק מבחוץ ולרוץ כמו מכבי ת"א חגגה עליו, קשה לתאר מה אנדולו יכולה לעשות לה.

מקרי העבר – ניקולו מלי חוזר בפעם הראשונה לסדרה במדי מילאנו מאז אותה סדרה נגד מכבי ת"א, בה היה אחד האחראיים לנס מילאנו הראשון. גם אז האיטלקים אירחו ראשונים והופתעו בבית, ככה שאם המשחק הראשון יגרר להיות צמוד יותר, כמו שני המשחקים הקודמים בין הקבוצות, אולי הלחץ יתחיל לדבר אצל הכוכב הגדול.

אנדולו אפס:

מאזן: 16- 12.

סגל: שיין לארקין, רודריג בובואה, כריס סינגלטון, אלייז'ה בראיינט, יגיצ'אן סייביר, דוג'וס בלבאי, ארטן גאזי, אגמן גובן, אדריאן מוארמן, בורגאהאן טונצ'ר, טיבור פלייס, ואסיליה מיצ'יץ', בראיינט דאנסטון, ג'יימס אנדרסון, קרנוסלאב סימון, פיליפ פטרושב.

מאמן: ארגין ע'תמאן, שנה חמישית בקדנציה השלישית שלו בקבוצה. זכה עם הקבוצה פעם אחת ביורוקאפ ב-2016 ופעם אחת ביורוליג ב-2021.

היסטוריה: 

בסוף שנות ה-70 החלו להיות כוח משמעותי במסגרות המקומיות, אבל רק באמצע שנות ה-90 הפכה אפס פילזן, כפי שנקראה הקבוצה עד 2011, לכוח משמעותי בזירה האירופית. בקדנציה הקודמת של עתמאן כמאמן הוא הוביל את אפס ל-2 הפסדים בחצי גמר הפיינל-פור ב-2000 ובסופרוליג של 2001, כאשר בשני המקרים מכבי ניצחה בחצי הגמר הנוסף.

בעידן הנוכחי, הטורקים העפילו לרבע הגמר ב-2005, 2006, 2013, 2015 ו-2017, כאשר למעט ההפסד לריאל ב-2015 הם הפסידו 3- 2 לאולימפיאקוס בשני המקרים הנוספים בעשור הקודם, 2- 1 לפנאתנייקוס ב-2005 ו-2- 0 לצסק"א ב-2006. החתמת שיין לארקין בקיץ 2018 הפכה את הטורקים למועדון צמרת ביורוליג, כאשר ב-2019 הם חזרו לפיינל-פור והדיחו את פנרבחצ'ה בדרך להפסד בגמר לצסק"א וב-2020 הוליכו בבטחה עם מאזן 24- 4 בעת הפסקת העונה.

העונה שעברה נפתחה לא טוב עבור אנדולו שהיו עם מאזן שלילי בחלק הראשון והתמודדו עם פציעה של שיין לארקין, אבל בסיבוב השני הם ניצחו 14 מתוך 17 משחקים והשיגו יתרון ביתיות שהיה זה שסידר להם ניצחון על ריאל בסדרה שבה הספרדים רשמו 2 קאמבקים מפוארים במשחקי הבית. בחצי הגמר אנדולו גברו על צסק"א ובגמר צמוד הצליחו לגבור גם על ברצלונה ולהניף את הגביע.

העונה: כמו זו של הפליקנס, רק במימדים אירופים – ארבעה הפסדים רצופים ומקום אחרון בליגה. לעיתים היה נראה שהיא מסוגלת רק להביס ומפסידה בכל משחק צמוד שבו היא תשחק, או תושפל על ידי קבוצות חלשות כמו פנאתנייקוס בדרך לעונה מבוזבזת, אבל אז הגיעו ארבעה ניצחונות רצופים שנתנו לה קצת תקווה. ההמשך היה בינוני ומעלה, כאשר לא סיימה אף חודש במאזן שלילי, אבל צברה הרבה הפסדים בדרך ובעיקר הראתה שהיא נחה לקראת הדבר האמיתי. הייתה יכולה לסיים את העונה במומנטום חיובי ומצב רוח טוב אבל ירידת מתח מול הכוכב האדום בלגרד גרם לה לקחת את המקום השישי בטבלה.

יתרונות:

סגל מנוסה – החבורה של עתמאן רצה כבר כמה שנים ביחד, כאשר כל אחד יודע מה תפקידו על המגרש וכל אחד יכול להפתיע עם משחק גדול ביום נתון.

קו אחורי – לארקין ומיצ'יץ' הם צמד הגארדים הטוב במפעל בשלוש השנים האחרונות ולמרות שהם נמצאים בסוג של נסיגה, אף פעם לא כדאי להמר נגדם מול כל הגנה באירופה.

חסרונות:

סגל שחוק – כבר במהלך העונה ראינו שהסגל שחוק ועייף, כאשר התוספות שהגיעו כמו בראיינט לא הביאו מימד חדש לקבוצה. היריבות כבר למדו אותה ויכולות להתכונן למה שמחכה להן בצורה טובה יותר.

פיק ברכיים – בסדרה בשנה שעברה מול ריאל מדריד, אנדולו הפסידה יתרונות גדולים ברבע הרביעי בדרך להפסדים כואבים מאוד. היא הצליחה לצאת מהמשבר ובסופו של דבר לזכות במפעל, אבל הפעם יש מולה יריבה טובה יותר מריאל של שנה שעברה.

מאצ'-אפים מרכזיים:

קייל היינס – טיבור פלייס: מצד אחד סנטר נמוך קומה ואחד הווינרים הגדולים בתולדות המפעל, מצד שני סנטר גבוה שמאיים מכל טווח על הפרקט. האמריקאי ידוע בתור אחד שגם עושה הגנה טובה בכל מקום על המגרש, ואם יצליח לשתק את עמדת הסנטר של הטורקים, הסדרה תסתיים מהר מהצפוי.

לארקין – דילייני: שני הגארדים הסקוררים של הקבוצות שלהם, שעשו דבר או שניים בכדורסל האירופי. לארקין קולע כמעט 2 שלשות למשחק ב-40%, כאשר הוא יכול להתפוצץ בכל יום נתון ולסחוב את אנדולו למעלה. דילייני זרק זריקה אחת יותר לשלוש מאשר לשתיים העונה, כאשר הוא מציג יכולת פושרת ברוב הזמן ונותן לשחקנים כמו שילדס ומלי להיות ספקי הנקודות. בסדרה הזאת, כשהאיום בצבע יותר נפיץ, הוא יצטרך להביא את יכולות הרכזות שלו לידי ביטוי ולתת מעל 10 נקודות למשחק.

התקפה – הגנה: אנדולו שנייה בנקודות מהיורוליג, בעוד מילאנו במקום ה-15 בליגה. לעומת זאת, מילאנו גורמת לקבוצות שלה לקלוע הכי מעט נקודות במשחק, בעוד אנדולו הכי הרבה. אומרים שהתקפה מנצחת משחקים, אבל הגנה מביאה אליפויות. הסדרה הזאת תהווה את התשובה לשאלה הזאת

מפתחות:

כפיית סגנון משחק: עד כה העונה, מילאנו כפתה את סגנון המשחק שלה כמעט על כל קבוצה שפגשה. הסגנון של אנדולו הוא יותר חופשי ומהיר ובנוי על זריקות לשלוש, בעוד של מילאנו הוא יותר משחק חפירות וניסיונות בידוד של פורוורדים לצד תרגילים מוצלחים. אם מילאנו תוריד את אנדולו למתחת 80 נקודות, היא תנצח את המשחק. אם אנדולו תקלע יותר, הם ינצחו.

המאמן: במשחקים כאלו, שעל הנייר הכל נראה שונה, בסוף מי שמצליח לבצע את ההתאמה הנכונה הוא זה שייקח את הסדרה ויוביל את קבוצתו לבלגרד. בעוד מסינה לא היה צריך לשנות יותר מדי בעונה שעברה חוץ מאת המיינדסט של השחקנים, עתמאן נאלץ לעבוד קשה ובסוף קיבל את התרומה שלו מכריס סינגלטון, שהיה נוראי לאורך כל הסדרה מול ריאל ופרח כשהציבו אותו לעיתים בעמדת הסנטר במשחק מספר 5.

תחזית:

אהרון: 3- 1 לאנדולו.
דרור: 3- 1 לאנדולו.
מתנאל: מילאנו.
עמיחי: 3- 2 לאנדולו.
שחר: אנדולו.
תומר: 3- 2 למילאנו.

ריאל מדריד (4) – מכבי תל-אביב (5)

מפגשים קודמים העונה: ריאל ניצחו את משחק הבית 72- 70 עם קאמבק ברבע האחרון ומכבי ניצחו את משחק הבית שלהם 75- 74 עם קאמבק ברבע האחרון.

מפגשי עבר בשלבים מכריעים: המון. היריבות העמוסה ביותר באירופה, כש-64 מפגשים כבר התקיימו בין הקבוצות בסך הכל, הכי הרבה באירופה כמובן. בגמרים המאזן הוא 1-1, כשריאל ניצחו ב-1980 ומכבי ב-2014. בחצי הגמר הן נפגשו רק ב-2011, אז מכבי ניצחו, ברבע הגמר ריאל השלימו סוויפ במפגש היחיד ב-2013, וכאמור, עוד עשרות מפגשים בשלבים שונים.

ריאל מדריד:

מאזן: 18- 10.

סגל: נייג'ל ויליאמס-גוס, פביאן קוזר, חואן נוניז, אנתוני רנדולף, תומא הרטל, רודי פרננדס, אלברטו אבלדה, אדם האנגה, קרלוס אלוסן, גבריאל דק, ונסן פוארייה, ג'ייסי קארול, אדי טבארס, סרחיו יוי, גרשון יבוסלה, אלי נדייה, טריי תומפקינס, ג'פרי טיילור.

מאמן: פאבלו לאסו. עונה מספר 11 ברציפות על הקווים של ריאל.

היסטוריה:

הקבוצה המעוטרת באירופה, אבל נתחיל לפי הסדר. בעונת הבכורה של גביע אירופה לאלופות ב-1958 ריאל הודחו בחצי הגמר מפני שלא אושר להם להגיע לברית המועצות. ב-1961 ריאל חזרו שוב לחצי הגמר, והפעם הודחו על ידי ריגה שזכתה בתואר בכל 3 העונות הראשונות.

ב-4 השנים הבאות, כלומר 1962-5, ריאל העפילו לגמר 4 פעמים רצוף. ב-1962 ו-1963 הם הפסידו לטבילסי וצסק"א בהתאמה, ובשנתיים הבאות זכו ב-2 גביעי אירופה הראשונים של המועדון. ב-1966 ריאל הודחו בשלב הבתים שקדם לחצי הגמר ובשנתיים הבאות זכו שוב פעמיים ברציפות, מה שהעניק להם שיא של 4 זכיות.

אחרי הפסד לצסק"א ב-2 הארכות בגמר של 1969 הגיעו כמה שנים פחות מוצלחות בהן ריאל הפסידו 3 פעמים ברציפות בחצי הגמר, לרוב על ידי וארזה, אך ב-1974 ריאל נקמו באיטלקים בגמר והשיגו גביע מספר 5. דרך אגב – בשנים 1970-9 וארזה הגיעו לכל הגמרים וזכו בתואר 5 פעמים. ריאל הייתה היריבה שנתקלה באיטלקים הכי הרבה באותן שנים, כפי שיתואר בהמשך.

וארזה השיבו נקמה ב-2 הגמרים הבאים ודאגו להפסיד לצסק"א במחזור האחרון של 1977 כדי להדיח את ריאל ולהפסיד למכבי באותו גמר מיתולוגי. ריאל חזרו לנקום בוארזה בגמר רביעי בין ה-2 בטווח של 5 שנים וב-1980 ניצלו את הגמר הראשון בלי וארזה אחרי עשור כדי לנצח את מכבי ולהשיג גביע מספר 7 ב-23 השנים הראשונות של המפעל, מקום ראשון בפער משמעותי כמובן.

בשנות ה-80 נשברה הדומיננטיות של הגנרל פרנקו ואיתה גם זו של נציגת הכתר ריאל מדריד, ופתאום היו שנים שברצלונה הייתה זו שזכתה באליפות ספרד והעפילה לגביע אירופה על חשבון ריאל. ב-1985 ריאל חזרו לעניינים והעפילו לגמר, אך הפסידו לציבונה זאגרב של פטרוביץ'. שינוי השיטה ב-1992 שאפשר גם ללא אלופות לשחק ביורוליג החזיר את ריאל לעניינים בשנות ה-90, יחד עם ההחתמה של סאבוניס שהביא את ריאל לפיינל-פור ב-1993 ולגביע מספר 8 ב-1995.

אחרי הפסד בחצי הגמר של 1996 ריאל הגיעו לתקופה קשה בה הם לא הצליחו להעפיל לפיינל-פור במשך שנים ארוכות, ואפילו במפעל המשני היול"ב קאפ הם הפסידו בגמר של 2004 להפועל ירושלים. ב-2011 הובא אטורה מסינה שהחזיר את ריאל לפיינל-פור, שם הם הפסידו למכבי בחצי הגמר, ומאז מונה למאמן פאבלו לאסו שאוחז במשרה עד היום. לאסו הוביל את ריאל להפסדים בגמר של 2013 ו-2014 ולזכייה ב-2015, כאשר ב-2018 ריאל הניפו גביע עשירי, הפעם בעזרת ה-MVP הצעיר אי פעם – לוקה דונצ'יץ'.

העונה: 

ריאל פתחו מעולה את העונה והיו עם מאזן 20- 3 לפני קצת יותר מחודשיים, אך מאז הם ניצחו רק פעמיים ב-10 המשחקים האחרונים של העונה, וגם ירדו להם כמה ניצחונות נגד הרוסיות, כך שהם מוצאים את עצמם במקום הרביעי בלבד בסיום העונה ובשיאו של משבר שהוא אחד מהגדולים שלהם בעידן פאבלו לאסו.

יתרונות:

הגנה – לריאל יש את ההגנה הטובה ביותר במפעל, בעיקר בזכותו של טבארס הענק וגם פוארייה שמחליף אותו ולפעמים משחק לצידו. גם בשאר העמדות יש לריאל שחקני הגנה טובים.

ניסיון – אצל מכבי, זו ההופעה הראשונה במעמד של כולם למעט ווילבקין וזיזיץ' במדי דרושאפקה נגד ריאל ב-2017 ונאנלי במדי פנרבחצ'ה. לעומת זאת, לריאל יש את יוי ופרננדס שלכל אחד מהם בנפרד יש יותר הופעות מאשר כל שחקני מכבי ביחד, ועוד הרבה שחקנים שהיו כאן בעבר.

חסרונות:

המשבר הנוכחי – ריאל נמצאים בתקופה הכי רעה שלהם מזה הרבה שנים, כשהם רשמו לאחרונה הרבה הפסדים גם בליגה המקומית וגם ביורוליג, ואחרי שהם היו צמודים לברצלונה במשך רוב העונה הם ירדו למקום הרביעי.

הקו האחורי הקצר – ריאל סובלים מקו אחורי מאוד חסר, והם עדיין לא התאוששו שם מהעזיבה של קמאפצו לדנבר לפני שנה וחצי.

מכבי תל-אביב:

מאזן: 17- 11.

סגל: סקוטי ווילבקין, קינן אוונס, אנג'לו קלויארו, דריק וויליאמס, ג'יילן ריינולדס, רומן סורקין, ג'ון דיברתולומאו, קיירי תומאס, עוז בלייזר, ג'ייק כהן, ג'יימס נאנלי, אנטה זיזיץ', יפתח זיו.

מאמן: אבי אבן. החליף את ספרופולוס באמצע פברואר והפתיע את כולם כשהוביל את מכבי לרצף ניצחונות ולמקום ברבע הגמר.

היסטוריה: 6 זכיות – 1977, 1981, 2001 (בסופרוליג), 2004, 2005 ו-2014, ועוד 9 הפסדים בגמר – 1980, 1982, 1987, 1988, 1989, 2000, 2006, 2008, 2011. חוץ מזה, היה גם הפסד אחד בגמר של גביע אירופה למחזיקות גביע ב-1967, עונתו הראשונה של טל ברודי במכבי. והנה החידה של היום – ציינו כמה שיותר יריבות של מכבי בגמרים דלעיל, תוך התאמה בין העונה ליריבה.

העונה: 5 ניצחונות רצופים העלו את מכבי למקום השני, אבל הם נענו ב-8 הפסדים רצופים שאחריהם החליטה ההנהלה להביע אמון במאמן ספרופולוס. דווקא אחרי 4 ניצחונות ב-5 המשחקים הבאים פוטר ספרופולוס אחרי הפסד בדרבי בגביע, ובמקומו מונה אבי אבן שהתחיל רע מאוד, אבל ההמשך היה מעולה ומכבי מסיימים את העונה עם 6 ניצחונות רצופים.

יתרונות:

הקצב המהיר – מכבי עברו לשחק בקצב מאוד מהיר לאחרונה, וזה עובד מעולה עם 6 ניצחונות יורוליג רצופים בסיום העונה הרגילה.

שלשות – יש למכבי 2 קלעים אוטומטיים כמו ווילבקין ונאנלי, ועוד לא מעט שחקנים שיקלעו אם ישאירו אותם פנויים. לאחרונה סקוטי וג'יימס גם בכושר קליעה טוב.

חסרונות:

הגנה על השלשות – ההגנה של מכבי מדורגת 3 מהסוף ביורוליג באחוזים של היריבות ל-3 עם 37.8% ושנייה מהסוף בכמות השלשות המדויקות עם 9.7.

חיסרון הביתיות – מכבי אמנם ניצחו גם 2 משחקי חוץ ברצף האחרון, כולל אחד מרשים מאוד על ברצלונה, אבל הם עדיין עם מאזן 13- 3 בבית מול 5- 11 בחוץ. נגד ריאל, שהפסידו רק 2 משחקי בית העונה, זה יכול להיות קריטי מאוד.

מאצ'-אפים מרכזיים:

טבארס מול זיזיץ' – הגבוה ההגנתי הטוב ביותר באירופה נגד אחד מהטובים ביותר בצד ההתקפי. זיזיץ' מאוד התקשה בשני המפגשים הקודמים, ומכבי תצטרך אותו בסדרה.

ווילבקין ואוונס מול הקו האחורי של ריאל – על הנייר, יש למכבי יתרון משמעותי בקו האחורי. ווילבקין ואוונס הם אלה שגם אמורים להביא את זה לידי ביטוי בפועל.

מפתחות:

ריבאונד – מדובר ב-2 הקבוצות שלוקחות את האחוז הגבוה ביותר של הריבאונדים בהגנה. מי מהן שתצליח לשלוט בריבאונד תקבל יתרון משמעותי.

הקרב בצבע – מכבי מדורגת שלישית בכמות הסלים ל-2 ושישית באחוזים, בעוד שההגנה של ריאל מצטיינת בעיקר בצבע. בצד השני, ההגנה של מכבי טובה יותר בצבע מאשר בחוץ, וריאל כנראה ילכו בעיקר לשם לאור החסרונות בקו האחורי.

תחזית:

אהרון: 3- 0 לריאל.
דרור: 3- 1 לריאל.
מתנאל: מכבי.
עמיחי: 3- 2 לריאל.
שחר: מכבי.
תומר: 3- 1 לריאל.