דראפט 2022 – ביג בורד 1.0 / יהונתן גזלה

כל המומחים תקעו בשופרות לפני דראפט 2021. הוא היה מלא באבק כוכבים. שכבות של שמנת עם כמה דובדבנים יפים ובוהקים. כ-65 משחקים אל תוך העונה ואנו רואים את הילדים צומחים ומהר. כמו נער אחרי בר מצווה. מירוץ הרוקיז העלה הילוך מאז האולסטאר. אנו רואים העלאת הילוך מקייד, גרין, גידי (עד שנפצע), בארנס, קאם תומאס, קומינגה, ווגנר, מובלי, סאגס, דוארטה, טרי מאן, דסומנו, שנגון, בונס היילנד, מוזס מודי ועוד שבטוח שכחתי…

קשה לרדת מאויר הפסגות של הדראפט ההוא לדראפט 2022 המעט אפרורי יותר. זה לא שאין בו יהלומים. המכונה האמריקאית מייצרת כמעט בכל שנה בציר חדש ונאה למאגר הכישרון העצום המצוי כעת בליגה. אך אם בביג בורד שנה שעבר נקרעתי בין שחקנים שקפצו לי בין מקומות 20-40, השנה אני מצוי בשיוויון נפש. הטופ אמנם ברור אך לא חקוק בסלע. טורניר המכללות השנה הופך חשוב יותר מכיוון שאין תחושה של עליונות ברורה של הפרוספקטים. ועדיין ישנם 4 בטופ ששמותיים מתחלפים אך נותרים במסגרת הטופ 4 כמעט של כולם.

גם השנה ישנם סיפורים יפים והפתעות שהגיעו משום מקום כמו ההתפוצצות של שחקן השנה השנייה קיגן מורי מאיווה שנותן להוקאייז זו שנה שנייה מועמד לשחקן השנה במכללות (לוקה גרזה היה שנה שעברה). או ג'יידן אייבי שלא הצליח מספיק לעלות על הראדר אחרי שנה ראשונה בינונית בפרדו והשנה מוביל אותה לעונה מצויינת אישית וקבוצתית . שניהם הוכחה כפי שחזינו עם ג'ה מוראנט או אובי טופין שנשארו עוד שנה והקפיצו את מניותיהם ללא היכר. הסיפור של קיגן מורי עוד יותר הזוי מכיוון שיש לו אח תאום המשחק בקבוצתו בגובה ומשקל זהים. אך כריס מורי השתפר באופן נחמד משנה ראשונה לשניה עם 10 נק' למשחק ואחיו התאום הפך לקלע הטוב ב-NCAA עם 25 למשחק.

הפרוספקטים הבינ"ל המגיעים מקבוצות אירופאיות נתקלים השנה בסקפטיות. למרות שאלפרן שנגון נותן עונת רוקי יפה, לא מעט פרוספקטים שהגיעו ישירות מאירופה לא נראו טוב בליגה בשנים האחרונות. דוגמאות: קיליאן הייז, פרנק נילקינה, אוסמן גרובה, פוקושבסקי, אבדיה או מלדון. יש לי תחושה שכישרונות אירופאיים או בינ"ל אחרים המגיעים לארה"ב לתיכון, לליגת המכללות או לג'י ליג בגיל צעיר, מתבשלים טוב יותר לקראת ה-NBA (ווגנר, דוארטה, קומינגה ושלל הקנדים ששוטפים את הליגה בשנים האחרונות). השאלה היא האם זה בעיקר נובע מכך שהסקאוטינג מתחיל בגיל צעיר יותר ולכן הכישרונות הגדולים מגיעים לארה"ב בגיל תיכון או מכללה או שיש סיבות אחרות. אני חושב שכישרון כמו לוקה סמיניץ' הוא דוגמא נהדרת ליהלום אירופאי בגילאי הנוער, שעשה הכול נכון אבל משהו במחשק שלו לא מצליח לעבור ל-NBA. השנה כבר נראה מבטיח כשהוא מפציץ בג'י ליג, אך הוא לא מצליח למצוא זמן פרקט בניקס אחרי שהספרס ויתרו עליו.

ממבט על על מחזור הדראפט הזה ישנם 2 תופעות מעניינות. הראשון זה שעידן הסמול בול מת על שולחן הניתוחים. זהו דראפט שישלח לליגה כמויות של גבוהים בעלי מידות מפלצתיות שיגרמו ל-GMים לפנטז על הרכבים כפי שהקאבס הראו במהלך השנה. בנוסף זהו אחד הדראפט הכי עניים בפוינט גארדים. ואולי זה טוב מכיוון שהליגה הוצפה בכישרון בעמדה זו להרבה שנים קדימה.

אז הבה ונצלול מעט פנימה לביג בורד שלי. חשוב לציין שהביג בורד אינו מתייחס לאף צורך של קבוצה אלא רק למה שאני חושב שכל שחקן שווה כפרוספקט ממש ברגע זה. כסוג של מנייה ממש של פרוספקטים ולא מי השחקן הטוב כיום.

TEIR 1 – שכבה 1: הדובדבן שבקצפת.

1. צ'ט הולגרן – C/PF , גונזגה, גובה 0'7, מוטת ידיים 6'7, משקל 195 פאונדס, פרשמן, בן 20

הוא הלא נודע. לא בגלל התוצרת. הוא נותן תוצרת מדהימה. פשוט הליגה מעולם לא ראתה שחקן כמוהו. חדי קרן בליגה כבר יש בלי סוף, אבל מעולם לא היה שחקן כה דק, כה ארוך שמשלב משחק חוץ ופנים כמוהו. ג'ונתן אייזיק היה נראה בדרך בגרסה קצת פחות ארוכה, איך הקליעה של צ'ט כבר כעת עליונה על שלו ואייזיק לא היה מגן טבעת ברמה הזו. פוקושבסקי הוא השחקן שהכי דומה לו בפרופיל הפיזי, אך היכולות האתלטיות, המנטליות והכישרון של צ'ט בליגה אחרת. אך לא בכדי הסקאווטים מזיעים לגביו. פספוס עליו יעלה למישהו בקריירה. אבל בעיני הוא ממש לא קוריאוז אלא ממש פרוספקט מפחיד. צ'ט הוא הראשון שממש ליגיטימי. הוא מוחק כניסות לסל כמו אף שחקן שאני זוכר. למעט המשקל שלו, אין לו אף חיסרון במשחק. הוא מוסר מצויין, מוריד כדור לקרקע, קולע משלוש, יכול לבצע פוסט אפ ולהרים יד בלתי נגמרת להוק שוט.

הנוק עליו הוא שגונזגה לא שיחקה מול הרבה קבוצות חזקות עד כה ובשל כך הוא פשוט היה גולבר בארץ הגמדים. מה גם שמול הקבוצה הכי אתלטית במכללות, הממפיס טייגרס, לא הצליח להשאיר חותם על המשחק. בנוסף, הוא ריב' התקפה מאוד בינוני ביחס לגובה ההגעה העצום שלו. אבל צריך לזכור שגונזגה לא משחקת איתו כסקורר עיקרי או כשחקן עם הכדור ביד, לשם כך יש להם את דרו טימי. אבל דווקא בגלל זה, כשכמעט ולא מנסים להבליטו, הוא שם מספרים מאוד יפים פר 36 של:

19.1 נק' 61% מהשדה, 41% משלוש, 75% מעונשין עם 12.8 ריב', 2.4 אס' ו-4.8 בלוקים וחטיפה

2. ג'אברי סמית' – PF , אוברן , גובה 10'6 , מוטת ידיים, 0'7, משקל 220 פאונדס, פרשמן, בן 18.8

מקום ראשון של לא מעט מוקים היוצאים כעת. גבוה אתלטי שיכול לסיים בטבעת, אך הלחם והחמאה זה הג'אפ שוט הנקי והיפייפה הזה שגורם לך לפנטז על פיק אנד פופ בלתי עציר עם פרטנר טוב בקו האחורי. ה-10'6 הבלתי נגמר הזה יכול לעלות מכל טווח בנפילה, סייד-סטפ, סטפ-בק או קליעה בסיבוב והרשת בקושי זזה. הכדרור ברמה טובה של כמעט ווינג, אך לא ברמה של KD. יש לו שליטה נהדרת בקו ישר, אך המשחק שלו עדיין לא מצד לצד. לכן קשה לי להאמין שיעשה הסבה לווינג. מאידך, כשחקן שמשחק בעמדות 4-5 היינו מצפים לאחד שאוהב ליצור מגע, לזנק לריבאונדים ולחתוך לטבעת. סמית' לטעמי עדיין מאוהב בג'מפר שלו. יש לו כמה כניסות יפייפיות ועושים עליו לא מעט פאולים על הזריקה עקב השחרור הנקי והמהיר שלו. עדיין לא ברור אם מדובר על אופציה ראשונה של קבוצת לוטרי קלאסית או בעצם פרטנר משלים לכוכב בקו האחורי. מה שכן שחקן עם נתונים פיזיים כשלו הקולע 17 נק' למשחק ב-43% לשלוש (5.5 זריקות) עם 82% לעונשין זה חומר גלם מטורף לעבוד איתו בקבוצת NBA. מבין הטופ 4, בעיני ג'אברי הכי רחוק ממיצוי הפוטנציאל ההתקפי שלו. ולמרות ההפסד של אוברן לטקסס A&M בטורניר הקונפרנץ, עם משחק בינוני שלו, הוא הראה מספיק כדי להינעל בין בחירות 1-3

3. ג'יידן אייבי – SG, פרדו, גובה 4'6, מוטת ידיים, מוטת ידיים 10'6, משקל 200 פאונדס, סופמור, בן 20

ג'יידן הוא הסוס השחור של הדראפט הזה. הוא בשטאנץ שהליגה רגילה ואוהבת: 4'6 ארוך וסופר אתלט עם יכולת להגיע לטבעת, לשחרר זריקות קשות, לשחק פיק אנד רול, לשמור. סוג של דוויין וויד, דונבן מיצ'ל, אנטוני אדוורס (פחות ניתור).

הלחם והחמאה שלו היא להיכנס לעומק הצבע ולצופף את ההגנה. צעד ראשון מהיר כברק. הוא לא קלע גדול לשלוש ולא בעל קליעה חלקה מהעונשין אבל המכניקה שלו בסדר גמור. הוא פשוט סטריקי. משחקים של 0-6 לעומת משחקים של 4-6. אותו כנ"ל מעונשין. מול אילנוי קלע 13-15 מהקו אך מול וויסקונסן נתן 3-9. אייבי לא מוגדר כפוינט גארד מכיוון שהוא לאו דווקא גנרל ועושה משחק. אך הוא כן יוצר משובח כשהוא נכנס לסל ויש לו הבנת משחק מצויינת. למרות יכולותיו, קשה להגדירו כ-ball stopper כפי שהיה אנטוני אדוורדס. כולם אוכלים בפרדו והניצחון הוא מה שמניע אותו. פרדו נמצאת בקונפרנץ הרצחני של הביג 10. ועדיין היו במאזן נהדר והגיעו לגמר טורניר הקונפרנץ. מעניין יהיה לראות היכן יגיע בטורניר

4. פאולו באנקרו – PF, דוק, גובה 10'6, מוטת ידיים 10'6, משקל 250 פאונדס, פרשמן, בן 19.3

הג'ייסון טייטום של הדראפט. כוכב תיכונים ענק שהיה בנבחר מספר 1 הכמעט וודאי, מגיע לאוניברסיטת דוק, מראה תוצרת נהדרת אך עדיין זה לא מספיק עבורו כדי לנעול את הבחירה הראשונה. הסיבות הן שדוק משחקת כדורסל שתמיד קשה לתרגם אותו ל-NBA. כך היה עם ג'אברי פרקר, או רכזים נהדרים כמו האחים ג'ונס. וכך גם היה עם טייטום שנראה כמו מלך ה-ISO ובחירת זריקות רעה.

באנקרו האיטלקי-אמריקאי הוא אלפא במובן המלא של המילה. הוא רוצה את הספוט לייט, הוא אגרסיבי ובלתי מתנצל. מצד שני אני מתקשה לראות אותו משחק כינור שלישי רביעי בקבוצה בגלל האישיות הדומיננטיות שלו. בעיני מתאים לקבוצה של "פאק איט, מתחילים מחדש!". כוכב או באסט עם סיכויים גבוהים יותר לראשון.

באנקרו יגיע לליגה עם רמת פיזיות בעשירונים העליוניים. יש מעט מאוד שחקנים שיפחידו את באנקרו וה-250 פאונדס שלו בגיל 19. בעיני הוא PF ב-NBA עם משחק פנים-חוץ משובח. קשה לקרוא לו פליימייקר, אך היכולת שלו לנהל את המשחק או לעשות מניפולציות להגנה כשהוא משתמש בפיזיות שלו למשוך שומר נוסף מאפשרת לו למצוא קלעים בקלות או לשתף פעולה עם סנטר כפי שעושה עם נהדר עם מארק ווילאמס העצום בדוק. בעיני לבאנקרו יש הכי הרבה סטאר קווליטי ברביעיה הזו יחד עם ג'יידן אייבי. ההיסוס היחיד זה הנטייה שלו לעיתים להפוך לראש בקיר. אבל שוב, זה היה הנוק על טייטום. אין לי השוואה מיידית של סגנון. אולי קצת ג'בארי פרקר גבוה, קצת בלייק גריפין וקצת וובר. אבל האתגר הגדול ביותר של הסקאוטים יהיה לנסות להכניס את המשחק שלו בדוק לקונטקסט של NBA. יש מצב שבמוק דראפט אשים אותו באחד משני המקומות הראשונים. תלוי בקבוצה שתבחר.

https://youtu.be/GWaCSGb7loA

TEIR 2 – השכבה השנייה: הקרם. הווינגים שחזק בתמונה

5. בנדיקט מאת'ורן – SG, אריזונה, גובה 7'6 משקל 197 פאונדס, סופמור, בן 19.8

עוד קנדי שמצטרף לגל ההולך וגדל בליגה. מאת'ורן כבר היה פרוספקט מעניין שנה שעברה כאשר הראה יכולות של פיור שוטר בגוף של ווינג רזה ב-25 דקות משחק. השנה עלה דרגה, פתח בכל המשחקים והיה הכוכב של קבוצה שמעומדת ללכת עד הסוף. מה שטוב באריזונה, זה שהם משחקים כדורסל מאוד קרוב ל-NBA התקפית כך שאפשר לדמיין את בן מאת'ורן בסיטואציות דומות ברמה הבאה. אני ממש משתדל לא להסתנוור מהטורניר ומהכושר הנוכחי הפנטסטי שלו. ברור גם שהוא מרשה לעצמו להפגיז לפעמים על חשבון יעילות. אני דווקא מעריך נסיון של כוכבים לעתיד לבדוק את מגבלות המשחק שלהם. בגילאי 18-23 זה הזמן לבצע קפיצות מדרגה. יש שחקנים שניתן לראות את זוהרם בעין גם מבלי לטבוע בסטטיסטיקות. הוא אחד מהם. שחקן ארוך, אתלטי, חכם ובעל סטאר קווליטי בולט לעין. משחק עם עוד כמה פרוספקטים בקבוצה חזקה ולא מפחד מהספוט לייט. מאת'ורן מאוד התקדם ביכולת שלו לשלוט על קצב משחק. הוא בעל פלג גוף עליון סופר חזק שמאפשר לו ליצור מגע בכניסות לסל, צעד ראשון מהיר וקפיציות נהדרת לעמדה. אני עדיין לא מרגיש שהשליטה שלו בכדור היא ברמה של סקורר NBA כאשר נסמך על חדירות אתלטיות. אבל זה עניין שניתן לשפר.

6. קיגן מורי, SF/PF, איווה, גובה 8'6, מוטת ידיים 11'6, משקל 225 פאונדס, סופמור, בן 21.5

קיגן כפי שכתבתי בפתיח הוא הפתעה גמורה. משחקן שולי בהצגה של לוקה גרזה שנה שעברה, לשחקן הטוב במכללות. הוא לא אתלט עליון אבל לא פראייר. תחשבו קאם ג'ונסון. אבל הוא סקורר שלם וקטלני. הוא יכול להוריד כדור לרצפה, להשחיל 8 שלשות על הראש שלך, להגיע למיד רייג' ולנצל נק' שחרור גבוהה כדי ליצור הפרדה מהמגן. אבל הוא בהחלט יכול לשחק ללא כדור. כך שהוא לא מהווה מגבלה עבור קבוצה עם מוביל כדור דומיננטי. הוא קפיצי מאוד, אך הוא לא מהיר או בעל יכולת תנועה לטרלית יוצאת דופן. רבים מעדיפים את איי ג'יי גריפין מעליו בגלל אלמנט ההגנה. אך אני לא מרגיש שקיגן הוא מגן רע אלא יותר ממוצע. נכון שזה מהווה חיסרון בקבוצה שצריכה להאבק מול סקוררים קשוחים בווינג. אך בליגה שקבוצות צריכות לקלוע 120 נקודות כדי להבטיח ניצחון, קשה למכור הגנה טובה לעומת שחקן שיכול לנוע בין 2 עמדות ווינג וליצור לעצמו ולאחרים זריקה. פר 36 קולע 26.7 נק' (55.5% מהשדה, 40.5% לשלוש ו-74% מעונשין). האחוזים הנמוכים מעונשין זו תופעה מוזרה. כל איזה 7-8 משחקים הוא פשוט לא מצליח להשחיל אותם. הוא יכול להיות 90% ברצף ארוך ואז פשוט לחרבן 3-7 במשחק.

7. איי ג'יי גריפין – SF, דוק, גובה 6'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 222 פאונדס, פרשמן, בן 18.5

לפי הספר הוא אחד הפרוספקטים הכי שווים בדראפט וכביכול שייך לשכבה מעלה. אדריאן גריפין ג'וניור הוא הבן של שחקן NBA שולי לשעבר בעל אותו השם שכיום משמש כעוזר מאמן של הראפטורס. הוא צעיר בשנה מכמעט כול בני מחזורו. בניגוד לשיידן שארפ, הנער השני בדראפט המבוגר ממנו בחודש וחצי, הוא אשכרה משחק בדוק ברמות הכי גבוהות, הוא הראה התקדמות לא קטנה לאורך העונה כאשר החל אותה על הספסל ומסיים אותה כשחקן השני החשוב בדוק אחרי פאולו. הוא קולע 46.7% משלוש ב-6 זריקות פר 36. עם 50% כלליים מהשדה. הוא בעל גוף יצוק מבטון עם מוטת ידיים ארוכות וניתור נהדר. אבל מה? ההגעה לישורת האחרונה מוציאה בגריפין חוסר יציבות. לצד משחקים של 20 נקודות, הוא נעלם מול קבוצות כמו סירקיוז או ורג'יניה טק. הוא צובר עבירות מטופשות לעיתים. למרות שהוא נראה שחקן 3&D. המספרים המתקדמים מראים שהוא מפשל לא מעט בהגנה, לצד פוזשינים מצויינים. אבל אני חוזר שוב. הוא בין 18.5!!! ויש לו גוף של בן 25. לא למדנו כלום מג'ונתן קומינגה? הבחור אוהב מגע, אוהב לעבוד קשה והשתפר ללא היכר. בידיים נכונות של קבוצה יש לך לפחות חומר גלם לתת למאמנים שלך לעבוד איתו. לי יש תחושה שאם יעלם מעט בטורניר ייפול עוד.

https://youtu.be/Onhbj4hXBbQ

8. ג'וני דייוויס – SG, וויסקונסין, גובה 5'6, משקל 196 פאונדס, סופמור, בן 20

עוד סיפור סנדרלה על סופמור שנתן קפיצה אחרי עונת פרשמן בינונית כשחקן התקפי כאשר היה על תקן סטופר הגנתי. את ההגנה הוא השאיר אך מאוד התפתח השנה התקפית כשחקן המשמעותי של וויסקונסין בעלת העונה הנהדרת ומפתיעה לאחר שאיבדו 4 מתוך 5 הסקוררים שלה משנה שעברה. דיוויס בעל השם האולד סקולי, הוא שוטינג גארד חלקלק ואתלטי עם הכדור ביד. מזכיר לי את ויק אולדיפו באינדיאנה. מסוג השחקנים שאתה רוצה בקבוצה שלך כשלכולם רועדות היידיים או שההגנה של היריבה עלתה על תוכנית המשחק שלך. קצת קאם ת'ומאס ביצירתיות שלו כסקורר. הוא בולר שלא מפחד מאף זריקה, או מגע. בעל צעד ראשון מהיר ויכולת לשנות מהירויות. הזריקה שלו טובה בגדול אבל הוא לא שוטר קלאסי. הרגליים שלו קצת לא יציבות והוא מרשה לעצמו זריקות ממרחקים גבוהים ויציבות רעועה בנפילה לפני שהרוויח את לחמו כקלעי יציב. כמו קאם תומאס צריך לחשוב מה יקרה אם הוא לא הופך לכוכב. איזה רול פלייר יכול להפוך. מה שלעיתים קורה בליגה זה ששחקנים כמוהו נתקעים כיוצרים מהספסל.

9. שיידן שארפ – SG, קנטקי, גובה 6'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 200 פאונדס, פרשמן, בן 18.7

כמו אנפרני סיימונס בזמנו שקפץ מהתיכונים ל-IGM Academy, מדובר על מיתוס. שמועה. אחד שלא שיחק אף לא משחק אחד של מכללות. הילד שמגיע אלינו מלונדון, אונטריו שבקנדה, שייך למחזור 2023 ודורג בו מקום ראשון, אך עשה ריקלאסיפיקציה למחזור 2022 באמצע העונה במקום לסיים תיכון. הוא שיחק בכמה משחקי ראווה וקצת כדורסל AAU והצטרף לקנטקי על תקן שחקן אימונים בלבד. הסקאוטים שראו אותו בלייב עפים על הפוטנציאל האתלטי שלו ועל היכולת שלו להגיע לטבעת בכל רגע נתון. הוא חתול בשק. רק שהשק הם חבורה של סקאטים שהליגה מעריכה, כך שאצלי הוא מקום 9 על סמך השמועה. אצל אחרים כגון ESPN הוא יושב במקום 7, כאשר אצל לא מעט אחרים הוא מספר 5 בשכבת השמנת. יש לי תחושה שאם הוא יגיע ויראה מה הוא יודע מול סקאוטים בלייב הוא יקפוץ גבוה ביותר. למרות שעדיין ישנה אופציה שיחזור לקנטקי לעוד עונה אם לא יראה עניין לבחירה גבוהה. מהפוטג' שראיתי, מדובר על אתלט ארוך וכשרוני בעל יכולת כדרור ושינויי כיוון סופר מרשימים. הקליעה נראית מצויין. באופן כללי הוא נותן לי ווייב של מרקל פולץ של ווישינגטון מבחינת התנועה. צעדים ארוכים, יכולת לשנות מהירויות וכיוון או להשהות תנועה. ידיו הארוכות מגיעות לכל מקום ואני לגמרי מבין את הריר. מה שלא ברור הוא למה קאוץ' קאל לקח אותו לקנטקי אם הוא לא משחק. כמוכן, למה להצהיר שהוא נשאר עוד שנה בקנטקי אם הילד עצמו לא החליט על כך סופית.

TEIR 3 – השכבה השלישית: הקמח והמים.

10. טיי טיי וושינגטון, קומבו-גארד, קנטקי, גובה 3'6, מוטת ידיים 9'6, משקל 185 פאונדס, פרשמן, בן 20

אני סיימתי להמר נגד גארדים מקנטקי. אנו במקום התשיעי על הלוח. מדובר על עוד אחד שנע בשטנץ בין דיארון פוקס לטייריס מקסי עם נגיעות עמנואל קווקלי. אותו הגובה, אותו מוטת ידיים ואפילו התסרוקת דומה. מקסי…אני מתכוון טיי טיי (כינוי לטיירון) הוא גארד אקספלוסיבי ורזה בעל צעד ראשון מהיר מאוד, יכולת להפריד את עצמו מהמגן, בעל יכולת תיאורטית לקלוע מעלייה בכדרור וגם בעל משחק פלוטרים משובח כמיטב המסורת הקנטקית. גם הבנת המשחק לא רעה כלל. מסר השנה 17 אסיסטים במשחק מול ג'ורג'יה אך בממוצע מוסר רק 4 בגלל סגנון המשחק של קאוץ קאל ששם לידו גארד נמוך, סאביר ווילר, שאחראי על רוב ניהול המשחק. מפעיל נהדר גבוהים, בעל כימיה טובה עם אוסקר צ'יבווה מפלצת הצבע של קנטקי. הפסקה נכתבה לפני ההדחה המשפילה של קנטקי לסיינט פיטרס פיקוקוס (מי?) בשלב הראשון בטורניר ומשחק פרדה עלוב של וושינגטון. אבל אני נושך שפתיים מכיוון שקאוץ' קאל סירס לא מעט שחקנים בשנים עברו. טיי טיי במכללה אחרת היה משחק עם הכדור ביד הרבה יותר וכשרונו היה יוצר לאור.

11. טרי איסון – קומבו-פורוורד, LSU, גובה 8'6, משקל 216 פאונדס, סופמור, בן 20.8

טארי איסון (הוגים את שמו הפרטי כמו אטארי), הוא עוד העברה מוצלחת בדראפט, הפעם מסינסינטי. החל את השנה כמגן ארוך ויעיל בעמדת ה-SF ונראה מאוד טוב בקבוצתו שהחלה את העונה וחזק והתרסקה בהמשך כשעפה בסיבוב הראשון מול איווה סטייט.

קומבו פורוורד של 8'6 עם נוכחות, אתלטיות קפיצית. בעל עבודת רגלים זריזה. כרגע יכול באמת לעשות קצת מהכל, להגן בסכמות של חילופים, למסור, לקלוע, להגיע לטבעת עם אורך, אתלטיות ורב-גוניות. יאמר לזכותו שהוא מאוד מודע לחסרונות שלו ולא כופה עצמו על המשמק. מאוד מזכיר בעניין הזה את סאדיק ביי מוולנובה. למרות שהוא לא פרגית בן 18, גרף השיפור שלו והתכונות הכה חביבות על קבוצות NBA ידחפו אותו מעלה. קצת היצע וביקוש. ביקוש לווינגים תמיד יש. ההיצע בדראפט הזה? ככה…

אילו היה מצליח לשכנע בזריקה מבחוץ היה עף לכיוון 5-7. הקפיצה שלו בעונשין מקלע של 57% ל-%80 תוך עונה מבשרת טובות אך עדין תטיל ספק על יכולתו לקלוע באופן יציב מבחוץ

12. ג'יילן דורן – C, LSU, גובה 10'6, מוטת ידיים 5'7, משקל 250 פאונדס, פרשמן, בן 18.3

ג'יילן דורן הוא Man-Child. איך אפשר להגיע לדבר כזה בגיל 18? הגיע יחד עם אימוני בייטס, ילד הפלא, לממפיס כדי לשחק אצל הלוחש לאתלטים, פני הרדוואיי, במקום לסיים את שנתו האחרונה בתיכון. דורן נולד בנובמבר 2003 ושייך למחזור זה. בייטס נולד בינואר 2004 ולכן יוכל להירשם רק לדראפט 2023. אבל זה ילד זה? בקרב האחרון בינו ובין צ'ט הולגרן הם די ביטלו אחד את השני ודורן בילה על הספסל עם בעיית עבירות. אך הוא עשה לא מעט טרור בהגנה. הוא סופר חזק, נייד, בעל יכולת מסירה לא רעה, שומר לאו פוסט טוב. הוא עדיין מאוד בוסרי. בתחילת השנה אהבתי בעיקר את הגיל שלו. כיום אני כבר די אוהב את המשחק שלו. מכולם הוא דווקא הכי מזכיר את דוויט הצעיר. הם במידות די דומות ובעל גוף מפלדה יצוקה. לדורן יש מיד ריינג' מסויים, אך הוא בעיקר משחק בולי-בול עם מגע רך סביב הסל. קלע בשנתו הראשונה -60% מהשדה עם 12 ריב', 3 חסימות וחטיפה פר 36.

13. מארק ווילאמס – C, דוק, גובה 0'7, מוטת ידיים 7'7, משקל 245, סופמור, בן 20.3

במילה אחת? מפלצת. הדראפט הזה הולך להציף את הליגה בכמות סנטרים שאו שתיפלט כולה בשארית הפליטה לג'י ליג ואירופה, או שיפקקו את הצבע. ווילאמס היה תיכוניסט מחוזר, אך העונה האיומה של דוק אשתקד דחפה אותו וחבריו לעונת סופמור שנייה בדוק. עם הגעתו של פאולו באנקרו לדורם, חשבו שווילאמס ייקבר בספסל. אך שניהם מצאו דרך לשחק יחדיו כשווילאמס הוא ה-enforcer. היד הקשוחה בהגנה. זה שמביא אנרגיה, ריבאונד, הגנה על הטבעת ופרטנר נהדר לאלי-אופס. אך הוא יותר מזה. יש לווילאמס יד רכה. הוא קלע של 75% מהקו למרות שכמעט לא מגיע לשם. הוא ריבאונדר אדיר וחוסם נהדר. בדוק אין לו תפקיד גדול, אך לא פעם היותו שחקן מטרה מצמצם את הטעויות והבלגאן ההתקפי שדוק נמצאת בו עם ה-5 פרוסקטים הבכירים שלה שרבים על כדור אחד.

https://youtu.be/ikJQVIXnusE

14. ווקר קסלר – C, אוברן, גובה 1'7, מוטת ידיים 5'7, משקל 245 פאונדס, סופמור, בן 20.6

עוד טרנספר הפעם מנורת' קרולינה, שלא מצא את מקומו תחת רוי ווילאמס ומצא זהב בקבוצה המדהימה של אוברן. משחק לצד המועמד לטופ 3 ג'אברי סמית בקו קדמי קשה לפיצוח. קסלר הוא מפלצת צבע מפחידה ביותר שחוסם בקצב כמעט בלתי אפשרי של 6.4 חסימות ל-36 דקות. הוא שחקן מטרה ענק בצבע שבולע הכל סביבו. השאלה הגדולה היא כיצד יסתדר ב-NBA. התשובה היא: תלוי בקבוצה. אבל לא מדובר בלוקה גרזה בעל רגלי בולי עץ. קסלר ממש דינמי על המגרש ומחליף צדדים בקלות. ככל הנראה לא ישמור על גארדים בסוויצ'ים. אך הוא לפעמים מרדים גארד או ווינג שחושבים שהוא מטרה קלה (נו…סטריוטיפ של סנטר לבן וגדול). אבל ברור שהוא ישמש ברמה הבאה כמגן טבעת א-לה זובאץ'. בהתקפה הוא משחק כמו פורוורד גבוה. הוא לא ממש חובט את דרכו לטבעת בפוסט, אך יש לו מגע רך סביב הטבעת. המיד ריינג' שלו נחמד אך כרגע עוד אין לו ממש זריקה יציבה מעבר ל-15-20 פיט.

https://youtu.be/quSy_7erlC8

TEIR 4 – שכבה רביעית: אן דן דינו.

15. קנדל בראון – SF, ביילור, גובה 8'6, משקל 205 פאונדס, פרשמן, בן 18.9

מנוע, או motor, זה לא רק רצון. זה גם כישרון. היכולת להיות מפוקס ולתעל אנרגיה למשימה לפניך. בראון מאוד בוסרי, אבל הוא חומר גלם ביד היוצר. ווינג גבוה (קשה לדעת עם השיער של הצעירים היום), שיודע לתקוף סגירה של מגן, פוטנציאל הגנתי אדיר בכנף, רואה טוב את המשחק, יודע לחתוך לסל או לעוף קדימה במתפרצות. אילו היה איום מבחוץ אז היה בטופ 10. והוא גם לא שחקן פנים למרות גובהו. אבל כסטאר הגנתי ושיכנס ויתן אנגריות ולא יתקע את הכדור, הוא אחלה בחירה לקבוצת פלייאוף. בסוף מדובר בילד שיהיה בין 19 בקושי ביום הדראפט. זמן ורצון להתפתחות בהחלט יש.

16. ג'יידן הרדי – SG, ג'י ליג איגנייט, גובה 4'6, משקל 190 פאונדס, פרשמן, בן 19.7

איך נפלו גיבורים. הפרוספקט העילי הזה שהעדיף את החצי מיליון דולר של הג'י ליג, חשב שיעשה ג'יילן גרין בדראפט. אך בינתיים הוא פשוט צונח. קליעה מזעזעת מהשדה עם 35% ו-26% לשלוש. מה שלא מפריע לו לבצע תחרות זריקות עם חברו לקבוצה סקוט הנדרסון שחתם לשנתיים וייצא בדראפט הבא בטופ 5. נכון שה-17.7 נקודות למשחק נראים טוב על ילד שמשחק נגד גדולים. ונכון שגם קומינגה נאבק בגילו שנה שעברה מול הבוגרים ששיחקו מולו. אז למה הוא כאן בסיבוב הראשון? כי אני עדיין מאמין בסיטואציה. בגלל מה שהראה בתיכון. וגם למרות הכול, מדובר על אתלט שכשאתה צופה בו, ברור שיש שם משהו. קצת כמו שראינו עם ג'וש כריסטופר מהרוקטס שנה שעברה. יש כאן פוטנציאל לבאסט מהדהד. אך כמה דברים לחשוב עליהם. הרדי קולע 88% מעונשין וטווח ה-NBA בג'י ליג הוא לא פשוט עבור נער צעיר. מדובר היה בגארד הבכיר במחזור התיכון שלו (מספר 2 סה"כ של ESPN). אילו היה בוחר בקולג' קטן וחמוד יכול היה להיות קטן על חלשים ולקבל שם טוב יותר.

17. אוצ'יי איבדג'י – SG, קנזס, גובה 5'6, מוטת ידיים 10'6, משקל 214 פאונדס, סניור, בן 22

אגבאג'י בנוי כמו שוטינג גארד מודרני ואתלטי ל-NBA ומראה הבזקים מובים מבריקים. תחשבו האמידו דיילו מהפיסטונס. הוא לא השחקן הכי יעיל, אך הראה קליעה יפה של 40% משלוש בכמעט 7 נסיונות. בשלב הזה הוא נראה כמו רול פלייר מכיוון שהוא לא יוצר ברמה גבוהה ולא מראה יציבות למרות שזהו שנתו האחרונה בקנזס ג'יי הוקס. אני מאוד אוהב את האפ סייד ההגנתי שלו והידיים הארוכות. הוא בדיוק הטיפוס שיכול להשלים פוינט גארד רזה בקו האחורי כמו אוקורו בקליבלנד. קבוצות כמו אטלנטה או אינדיאנה יכולות להינות מהפיסיות שלו. גם טורונטו מאוד תעריך כזה גארד. אילו היה בין 19 היה קופץ כמה מקומות מעלה.

18. וונדל מור – SG/SF, דוק, גובה 6'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 215, פאונדס, ג'וניור, בן 20.5

נכון שזו שנתו השלישית בדוק. נצר לדראפט 2019 כאשר שימש שוליה לזאיון, בארט, רדיש וטריי ג'ונס. אבל מור הוא דוגמא טובה לכך שדווקא הישארות בדוק מעבר לשנה א' משתלמת. הוא השתפר כל שנה ודווקא בשנה בה דוק שוברת שיאים בכמות הפרוספקטים בעלי 5 כוכבים שהגיעו, הוא נראה כמו האיש הבוגר והיציב של הקבוצה. בנוי כמו טנק שדומה קצת למוזס מודי. יודע לקחת שומרים נמוכים לפוסט אפ, פליימייקר טוב, יודע לנוע ללא כדור. קולע השנה 50% מהשדה, 41% לשלוש ו-80% מעונשין עם חטיפה וחצי. כמעט לא מעבד או טועה. למרות שהוא מוסר כ-5 אסיסטים למשחק. הוא נראה בשל להצטרף לקבוצה בדרך למעלה. די צעיר לג'וניור. לדעתי אילו היה פרשמן באותו הגיל או סופמור היה נמצא גבוה יותר ברוב המוקים.

19. דייסון דניאלס – קומבו-גארד, ג'י ליג איגנייט, גובה 6'6, מוטת ידיים 7'6, משקל 195, פאונדס, פרשמן, בן 19

שחקן מלהיב מאוסטרליה שהגיע גם הוא לג'י ליג איגנייט אך בניגוד לג'יידן הרדי, הוא נראה שייך והתקדם תוך כדי השנה. המכניקה שלו נראית טובה. יש לו יכולת להיות רגוע ופעיל. שומר על קצב משחק. הראה לא מעט יכולות PG בפיק אנד רול, אך גם יודע לשחק בלי הכדור כפי שנאלץ בג'י ליג. בגדול הקליעה היא עוד work in progress, ובחירת הזריקות שלו לא מדהימה. אך צריך לזכור שהוא משחק בג'י ליג השנה שמייצרת משחקים של 130-140 נקודות כמו פיצוחים. פרויקט לא רע לאמצע סוף סיבוב ראשון שאולי יהפוך לשחקן רוטציה מצויין.

20. כריסטיאן קולוקו – C, אריזונה, גובה 1'7, מוטת ידיים 4'7, משקל 225, פאונדס, ג'וניור, בן 20.7

הקמרוני הזה כבר מסיים 3 שנים בהם החל כפרויקט והוא מסיים אותו כאחד הסנטרים המלהיבים המשחק עבור אחת הקבוצות המלהיבות ב-NCAA. קולוקו קל רגלים כאיילה ומזכיר גרסה גבוהה של נרלנס נואל. הוא מגן טבעת נייד ונהדר, חוסם מצויין עם 4 חסימות פר 36, קלע עונשין טוב עם 74.4% כאשר הוא גם יודע לסחוט עבירות תחת הסל עם שלל הטעיות. הוא לא אמביד, אך כמו בן ארצו הקמרוני הוא בעל קאורדינציה נהדר לגודלו שגדל על כדורגל. הגיע לתיכון בארה"ב ללא שידע אנגלית או ממש לשחק. מה שהכי כיף בסיפור שלו זה הקפיצות שעשה כל שנה. מפרשמן הקולע 2 נקודות למשחק לג'וניור שזכה בפרס שחקו ההגנה של הפאק 12.

21. אוסקר צ'יבווה – C, קנטקי, גובה 9'6, מוטת ידיים 4'7, משקל 260, פאונדס, ג'וניור, בן 22.3

אתם בטח חושבים שהשתגעתי. עוד סנטר? איפה יש זמן משחק לכולם? אבל תנו לי רגע. מדובר על שחקן לא צעיר, מקונגו במקור, מעט נמוך לעמדה (2.06 מ' לחובבי המטראז'), אתלטי ולא בעל כישורי כדורסל מפותחים. אבל מה? מדובר על פסיכופט שהגיע בטרנספר מווסט ורג'יניה לקנטקי ושואב כל ריבאונד ברדיוס שלו. אני מנסה להיזכר מתי שחקן בקבוצה כל כך מפוארת כמו קנטקי (שהודחה בהפתעה מוחלטת אתמול) הציגה שחקן שמוריד 17.2 ריבאונד פר 36 (6 בהתקפה!). את משחק ההדחה המפתיע מול סיינט פיטרס סיים עם 30 נקודות 11-16 משדה, 16 ריב', 2 אס', 2 חסימות, 2 חטיפות. נראה כמו רול פלייר ב-NBA, אך תחשבו על ההשפעה של ג'ראד וונדרבילט על ההגנה והזהות של מינסוטה. מישהו שמביא איתו אנרגיה וטירוף ל-82 משחקים ולא מוותר.

22. ג'רמי סוהאן – קומבו-פורוורד, ביילור, גובה 9'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 230, פאונדס, פרשמן, בן 18.8

סוהאן הפולני הבנלאומי, הוא ילד צבעוני ומלהיב ממש בשלבי התפתחותו הראשונים. הוא בן לאב אמריקאי ואם שהיא שחקנית כדורסל פולניה. הוא גדל בפולין והגיע לארה"ב בתחילת הקורונה והצטרף לביילור בקיץ 20. אך היה מאוד צעיר. ביילור שאיבדה את דוויון מיצ'ל ואת ג'ראד באטלר אחרי האליפות אשתקד, לא הגיע לעונה עם ציפיות גבוהות. אך הם הפתיעו ופתחו את העונה באופן רצחני. לקראת סוף העונה ירדו מעט לקרקע עד להדחה מול UNC בסיבוב השני של הטורניר אמש. סוהאן נראה לא רע בטורניר למרות שקשה להגיד שהיה השחקן הכי מרשים בקבוצתו. עדיין, מדובר על אתלט מצויין עם גודל אידיאלי לשחק בשני עמדות הפורוורד. שחקן שנראה מצויין הגנתית מול גבוהים וחזקים ממנו, אך גם מול גארדים. הוא לאו דווקא נראה כמו מוביל התקפי, אך הוא תמיד מזיז את הכדור ולא מפריע לשתף המשחק. צעד ראשון מעולה בגלל רגליו הארוכות אך עם גוף חזק שדומה קצת לסקוטי בארנס העבה יותר. אך עדיין אין לו את השליטה בכדור כדי לגרום לו להיראות כמו יוצר. הקליעה מעט מדאיגה. אני לא אוהב את המכניקה האיטית. מקווה שיגיע לקבוצה עם ד"ר טוב לקליעה. במילה אחת: פרויקט

TEIR 5 – מישהו צריך למלא את השורות.

23. פטריק בולדווין ג'וניור – PF, מילווקי, גובה 9'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 220, פאונדס, פרשמן, בן 19

פורוורד מאוד מחוזר אחרי שנתו האחרונה בתיכון, מקדונלדס אול אמריקן. אמור היה להיות קלע מרשים עם יכולות הובלת כדור, מסירה והגנה. מכללות רבות הגיעו לפתחו, אך בחר בסוף לשחק תחת אביב בקולג' לא נחשב של מילווקי וויסקונסין. וכמה שבחר רע. בולדווין נראה אבוד גם מול קונפרנץ נחות, כאשר הוא עושה ככל העולה על רוחו. הוא גם נפצע כבר פעמיים. הקליעה מבחוץ שהיה אמור להבליט אותו השנה נראה רע כשהוא השליך לא מעט לבנים. בשלב כלשהו כנראה לאחר שדיסקס עם אבא החליט לסגור את העונה מסיבות לא ברורות. עדיין, מידות כאלה עם גוף יצוק ואתלטי כאשר יודע לנוע נהדר מחסימות לקליעה (גם אם לא נכנסה) הוא גם ארוך מספיק לייצר חטיפות וחסימות. מילה שתחזור בשלב הזה של הלוח: פרויקט + חומר גלם

24. טרבר קילס – SG, דוק, גובה 5'6, משקל 220, פאונדס, פרשמן, בן 18.6

קילס הוא ילד מוכשר שבחר להיות אחד מ-6 פרוספקטים חזקים בדוק שכל אחד מחפש את הבכורה. פתח את העונה מול קנטקי עם 25 נק' 3 אס' ו-3 חט' והיו שחשבו שיהיה הכוכב השני של ששבסקי לצד פאולו באנקרו. הכישרון בדוק כל כך מרשים השנה שאפילו עוד שנה בינונית של ששבסקי לא יכולה לעצור אותם (אולי הלילה יופתעו). קילס הוא קומבו גארד גבוה, מאוד חזק ואתלטי שקצת התקשה ברמה הכי גבוהה. אבל הוא עדיין מוצא את הדרך לייצר לעצמו נקודות יש מעיין ונתן לדוק את הניצוץ שהיה חסר בלא מעט משחקים כולל בניצחון היוקרתי על מישגן סטייט בה הרים 12 נקודות בתזמון הכי חושב בחצי השני. האחוזים לא משהו כאשר קשה להתעלם מ-SLUMP עצבני בו הוא מצוי כרגע כשקלע שלשה 1 מתוך ה-12 האחרונות.

25. קנדי צ'נדלר – PG, טנסי, גובה 0'6, מוטת ידיים 5'6, משקל 172, פאונדס, פרשמן, בן 19.5

צ'נדלר אחד מהפרוספקטים המלהיבים. פוינט גארד בעל מהירות מסחררת וראיית משחק משובחת. הגובה שלו מטריד, אך הוא גם בעל מוטת ידיים ארוכה שמחפה מעט על כך בהגנה. מאוד קשה לעקוף אותו בכדרור. בעל קליעה יפה עם טווח. אך קולע רק 60% מעונשין. היכולת שלו לראות את המגרש למרות שנוטה להתפרע יכולה לקרוץ ללא מעט קבוצות המחפשות PG מחליף בדראפט מיובש פוינט גארדים. הסיבה שהוא נמוך אצלי היא לא "פיירית". אבל פשוט אם שאריף קופר הכישרוני יותר לא רואה דקה באטלנטה, מה ישאר לשחקן כמו צ'נדלר אם לא ישחק בקבוצת לוטרי.

26. דיוויד רודי – SF, קולורדו סטייט, גובה 6'6, מוטת ידיים 11'6, משקל 255 פאונדס, ג'וניור, בן 21

שחקן ייחודי מאוד. מבנה גוף של טנק בגובה קומפקטי של 6'6 (1.98) עם מנטליות אולדסקולית של ליינבקר בפוטבול. דוחף, פיזי, יוצר מגע בכל פוזשן. אך בצד שני גם מגע רך סביב הסל או אפילו מחוץ לקשת. ריב' מצויין לגובהו והכי חשוב בעל מנוע חזק שלא לוקח הפסקות. הוא לא חור שחור בהתקפה ויודע למסור מסירות מתקדמות לגילו. אך הוא לא בדיוק דריימונד בתחום הזה. הגביר מאוד את כמות הזריקות ל-3 לקראת החצי השני של העונה ונראה בלתי עציר בקונפרנץ המעט חלש של המאונטין ווסט. הביא את קבוצתו לטורניר אך התקשה מול מישגן ונגמר הסיפור. האם יוכל להשתלב כסוג של פי ג'יי טאקר בליגה? יהיה מעניין.

27. בלייק ווסלי – קומבו גארד, נוטר דיים, גובה 5'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 185 פאונדס, פרשמן, בן 19

ספורטאי NBA עם הרבה מאוד אפסייד כמוביל כדור. יודע לשבור לחץ להיכנס בין שחקנים ולסיים ברמה גבוה ואקרובטית. צעד ראשון מהיר מכדרור ושחקן ISO משובח. כמובן שזה פוטנציאל כי המספרים שלו לא מספיק מלהיבים. מה שאני אוהב בו זה את האנרגיה והגודל המבטיח של גארד NBA מודרני בגובה 5'6 עם מוטת ידיים של 0'7 פיט. הבעיה שנפל בחצי השני של העונה ולא פגע בכלום. אילו היה הופך את העונה ומסיים חזק זה היה משפיע על המקום שלו. אני רואה כ-slump. לי יש תחושה שהוא מסוג השחקנים שיגיעו לדראפט קומביין ויסובבו ראשים

28. אי ג'יי לידל – PF/C, אוהיו סטייט, גובה 7'6, מוטת ידיים 0'7, משקל 240 פאונדס, ג'וניור, בן 20.5

אחד השחקנים המשתפרים ביותר השנה. PF/C מגוון שיכול לשליח מחוץ לקשת בנוחות (37.5% לשלוש ב-4 זריקות). מגיע לקו העונשין לא מעט תוך כדי חיפוש מגע עם המגן בשלל הטעיות וכניסות. אבל השנה לידל גם יכול להוריד כדור ולייצר לעצמו ולאחרים. IQ כדורסלני גבוה בהתקפה. בצד השני של המגרש הוא יכול להפוך לנכס בגלל היכולת שלו לבצע חילופים מהירים על עמדות הווינג או עמדות פנים. הוא נמוך יחסית לעמדה אך בעל מוטת ידיים מרשימה ומשקל מוצק של 240 פאונדס. אני לא אופתע אם ייראה בדיעבד כבחירה מצויינת בחלק השני של הסיבוב הראשון. בכל מקרה גרף השיפור שלו מאוד מבטיח למרות שהוא כבר לא טינאייג'ר.

29. טרביון ווילאמס – PF/C, פרדו, גובה 10'6, משקל 255 פאונדס, סניור, בן 21.5

לא מוצא אותו באף מוק בסיבוב הראשון. אך זה ביג בורד. סו איי דונק קייר. אחד השחקנים שהכי כיף לצפות בהם בעונת המכללות. IQ מהלך מעמדת הפוסט ובכל עמדה שנמצא. לא קלע גדול, לא בעל ממדים מפלצתיים. פשוט דברים טובים קורים שהוא מקבל כדור בפוסט או בשורט רול. במיוחד עם ג'יידן אייבי. אבל מה שהכי כיף זה המסירות אמן שלו. מוסר 5.5 אסיסטים ל-36 דקות! מעמדת ה-4/5! משחק מאחורי מפלצת בשם זאק אידי, הענק הקנדי המתנשא לגובה של 4'7 ובעל סגולות משל עצמו. כך שווילאמס נותן 20 דקות ללילה בהם שולט על הלוחות ומנהל את המשחק היפה לעין של פרדו.

30. ניקולה יוביץ' – SF, מגה בימקס (סרביה), גובה 10'6, מוטת ידיים 10'6, משקל 210 פאונדס, בינ"ל, בן 18.8

הפרוספקט האירופאי שחשבו עליו באופציית טופ 5-10 לא הרשים השנה. הגובה עדיין שם, חוכמת המשחק, התנועה ללא כדור הסרבית. אבל משהו בכוכבו דעך. הוא קלע סביר ל-3 יחסית לליגה אירופאית (34% ב-5 זריקות למשחק). מבחן העין אומר שיש לילד הזה מובים מתקדמים. אך זה מה שאמרו על קיליאן הייז. בקיצור בשלב הזה יוביץ' הוא חתול בשק. לא ברור איך ישמור ב-NBA או האם יכול לייצר לעצמו הפרדה מהמגן. מאוד מזכיר דווקא את פרנץ ווגר במשחקו. אבל ווגנר אגרסיבי, חד ופיזי שזה הבדל משמעותי. אבל למרות העונה הפרווה בסרביה, בסוף, יש עדיין עניין בשחקנים בגובהו היכולים להוביל כדור, לייצר לעצמם מצב קליעה ולמסור מסירות יפות בשני הידיים.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. מצוין ג'ון, כרגיל, תודה רבה מאד. נראה לי שכל מי שדרגת 10-15 יכול להתאים לנו. גם 18 מצא חן בעיני ואולי ישאר פנוי בבחירה של טורונטו. נראה איפה בוסטון יסיימו ומה נצליח לדוג שם. אני לא רואה אותנו מצליחים לעשות טרייד אפ – כל הבחירות הגבוהות ילכו לקבוצות שצריכות סטארים בפוטנציאל, והן לא יוותרו על בחירה באזור השמנת.

    1. וונדל מור ממש אחלה. אני לא יודע מי מדוק בסוף יהפוך לכוכב, אבל זה לא בטוח יהיה קשור לתפוקה שלהם דם. כמו שבקנטקי של פוקס ומונק אף אחד לא ציפה שדווקא באם הנגר יהפוך לכוכב הגדול

  2. נפלא ג'ון! מעריך כל כך תוכן דראפט בעברית אחרי שצריך להסתמך על אנגלית (ביוטיוב The scouting rapport, hoop intellect, the box and one) כל שהנה
    אין לי זמן ויכולת ריכוז לכתוב את דעתי על כל שחקן אז מפרט קצת על השחקן האהוב עלי בכל טיר:

    ג'בארי הושווה על ידי לרשארד לואיס משופר/מודרני. היכולת במשחק הפנים קצת מדאיגה אבל הוא כל כך דומננטי בפרימטר עם הזריקה הקרובה לשלמות שלו שאם ישחק ליד גבוה מסורתי זה ייצור סימביוזה מושלמת. רוצה לראות אותו בדטרויט או אפילו אצלנו בספרס (ווישפול כהלכתו)
    התרחישים של הרצפה והתקרה של שחקני הטיר השני די דומים במרחקים, אבל אני הכי אוהב את בנדיקט העולה (כמעט נתן את פוסטר השנה לא מזמן) שנראה לי כמו מה שטרנס דייויס היה צריך להיראות אם הוא היה מממש את הפוטנציאל שלו ולא קבור בסקרמנטו. הזריקה עם הקפיצה הגבוהה נראת קצת כמו יידוי אבל החרא נכנס אז מה נגיד.
    ווקר קסלר חבר של סמית' הוא מכונה, החסימות שלו גורמות לי לתפוס את הראש ולהיאנח ורק לרחם על כל שחקן שחודר לסל כשהוא בצבע. רק חסר קבוצה עם מאמן קליעה שתתן לו סט יכולות נדיר ונחשק לביגמן.
    קנדל בראון הוא אחד מהקופצים על שתי רגליים הכי טובים בהיסטוריה של הדראפט, הוא כל כך אלסטי, אקספלוסיבי וחלק בתנועה שלו. עם קצת שיפורים אקרוס דה בורד יש לו פוטנציאל להיות פורוורד אול אראונד
    טרבור קילס היה האיש שלי עוד מהמשחק הראשון של הבלוג דווילס בגארדן מול קנטאקי ששם שפך 25 ובעלה אותו על הראדר. יכולת מסירה מעניינת ויכול לתת אחלה ערך כסוג של לו דורט משודרג, רק שהקליעה תשתפר כמו הקנדי (לא אשכח לו את הגיים ווינר מולנו)

    תודה רבה גזלה, כן ירבו!

    1. להגיד ג'אברי זה ראשרד לואיס זה עלבון.
      לגבי בנדיקט אני מסכים. קיגן מורי יכול להפוך מהר לאובי טופין. לא בסגנון. פשוט אם לא יצליח לשמור על העמדה הכי מפחידה בליגה, הווינגים, לא יקבל דקות משחק. ג'וני דיוויס גם נראה מצויין בכל החזיתות. אבל שלשתם 100% תלויים בקבוצה. כמעט כל הליגה רוויה בפוינט גארדים עם כדור ביד.

  3. איי גיי גריפין מזכיר לי מהסרטון שלך את גימי באטלר!! אותם מובים בדיוק, אותו גוף.
    צט הולך להיות פלופ לבחירה של טופ 5. הוא לא יהיה בין 5 השחקנים הטובים בדראפט הזה בחיים. יטחנו אותו בליגה זה לא הקולגים

  4. תודה ג'ון. המקור העיקרי שלי לפני הדראפט.
    אני אנצל את ההזדמנות לשאול, אותך וכל אחד אחר שמכיר, לגבי ראיין טורל. יש לו סיכוי להיבחר בדראפט או סיכוי ריאלי להגיע ל-NBA?

    1. שחקן מדיוויז'ן 3 טוב ככל שיהיה, יתקשה להיכנס בסיבוב ראשון. אבל…רוב עכברי הדראפט הם יהודים. אז כתבות פרופיל קיבל לא מעט. כולל מג'ונתן גיבוני. אולי בסיבוב השני מישהו ייקח את הבחור. בכל זאת מלך הסלים של ה-ncaa. מה גם ש 47% משלוש זה לא צחוק באף ליגה.

  5. נהדר ג'ון, תודה רבה.
    בנקרו ממש מזכיר לי את ג'בארי פרקר. אותה סיטואציה של כוכב ב-4 שעושה הכל ובעיקר סקורר. רק נקווה שפה הברכיים במצב טוב יותר.
    הולגרן הוא דילמה מטורפת לדעתי. הילד הזה כל כך כחוש שהוא, דבר שהופך אותו להימור מטורף. ההייפ יתן לו בחירה טופ-3 כי אין GM שלא ירצה לפספס, כי עדיף לקחת אותו ולקבל באסט מאשר לוותר ולאכול את הלב עם הוא כזה טוב. סימן שאלה עצום לטעמי איך חסתדר עם הפיזיות של ה-NBA.
    .
    ולסיום, איך נפלו גיבורים אצל האלטרנטיבות המכללות… שום כוכב אירופאי או אחד שיצא לחו"ל והבחור מאיגנייט רק נופל בדראפטים כי קיבל על לידו בחור שפשוט יותר כשרוני ממנו (הנדרסון).

    1. מותר השנה לעשות כסף מהשם שלך. כך שאמנם חצי מיליון לשנה זה הרבה כסף בג'י ליג, אבל אפשר להרוויח לא מעט מה likeness במכללה.

    2. העניין עם צאט שהוא לא דומה לשום דבר שראינו קודם. בכל שלב מהמרים נגדו והוא מוכיח אחרת. אני רואה אותו שחקן נבא טוב מאד נראה קצת כמו פורזינגיס מקוצר עם קליעה פחות טובה אבל יד לו נסטינס קצת כמו של הביג טיקט, גם על גרנט ומרכוס קמי אמרו שהם קחושים וגם על אוון מובלי ,אפילו כאן…

  6. דראפט הוא סיפור מרתק ואתה גון מאד יסודי ומעניין בעיניי. ככל שאני רואה את בנקרו יותר אני משתכנע לגביו, הוא לא גבארי וגם לא גוליוס רנדל, השחקן שהוא הכי מזכיר לי הוא כריס וובר, גבוהה חזק מוסר טוב חלק וחכם שהוא לא סופר אתלטי. הסדר שלי כרגע זה ארבעת הגדולים טובים ומאד קרובים) בדראפט של שנה שעברה הייתי בוחר בכולם3-6). אם אני מוכרח אז בנקרו ,גבארי ,איוי וצאט בסדר הזה. אני התמכרתי לפרסומת של שידון שארפ אפילו בסרטון שאתה פרסמת חוץ מהקליעה יש לו הכל חסר לו קצת ספין בזריקה וזה משהו שאפשר לעבוד עליו ואחריו הייתי לוקח את בנדיקט. מבחינתי בדראפט כזה אני מהמר על הענק הקנדי שהזכרת זאק אידי חבר של גיידן מפארדו בסיבוב הראשון אפילו לוטרי. הנבא השתנה לרעתו אבל לקבוצה שעדיין משחקת חצי מגרש הוא נכס הוא לא רץ מהר אבל הוא מפלצת ליד הסל ,קומבינציה של כח גודל וקורדינציה שאין..

    1. אחרי אתמול בלילה באנקרו נראה האיש. אני עדיין נזהר. מה שאכן מפריד אותו מג'אברי שהיה סקורר טוב ממנו זה המסירה. טייטום היה ISO god ששיחק ראש בקיר וקצת התחרה עם קנארד ואלן על הבכורה. אבל באנקרו למרות שהוא בצעד איטי מג'אברי גבוה ממנו ב-2 אינטש שזה משמעותי וכבד ממנו ב-10 פאונדס. אני בכוונה לא מסתכל על האחוזים שלו כי בדוק הכל מוזר ולפעמים בבלגן הוא צריך לזרוק זריקות סוף שעון או זריקות על שומר. לגבי ההשוואה לוובר, וובר היה דק ממנו ואתלט עליון ויוצא דופן. אבל לא היה לו את הטווח של באנקרו. לא אפול אם יקלע 25 נק' למשחק בעונתו השלישית. השאלה היא איך בונים קבוצה סביבו ומה זה יעשה לו אם פתאום ימצא עצמו נדחק בקבוצה עמוסה. טייטום למזלו נכנס לארגון קשוח שהכניס בו משמעת.
      .
      לגבי שיידן כולם עפים אבל אני חייב לראות אותו מול פרוספקטים אחרים. אני מניח שכמו אנטוני סיימו ס יחביאו אותו עד לבחירה. או שיעשו אימונים מבוקרים שיזמינו סקאוטים אליו. זה סיכון. עם סיימונס הבלייזרס שיחקו אותה אבל הם לקחו אותו נראה לי ב-18. שארפ חייב להיות ברמה גבוהה יותר כדי להצדיק טופ 5.
      .
      זאק אידי – צריך להיזהר. גרזה היה השחקן הכי דומיננטי כמעט שאני זוכר במכללות. אבל ה-NBA זה משחק אחר. לכן בובאן פר דקה הוא אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה אך הוא לא ממש יכול להישאר על הפרקט. הגארדים היום ברמה האתלטית הטובה בכול הזמנים. אתה שם אותו ב-3 סוויצ'ים רצוף והמאמן לוקח פסק זמן בדמעות.

      1. לגבי אידי אתה צודק אבל בדראפט שיהיו בו הרבה באסטים ושחקנים בינונים האפסייד והיחודיות שלו, 7.4 שמשחק נהדר ליד הסל שווה לדעתי הימור בשלב יחסית מוקדם.

  7. בס"ד
    ג'ון תודה רבה. ממש מושקע.
    השאלה האם צ'ט מוכן ומסוגל לעבוד קשה בחדר הכושר.
    אם כן, הוא יגול להפוך לכוכב בליגה.

  8. מעולה ג׳ון, תודה רבה.
    אני חושב שחלק מהבעיה של פרוספקטים אירופאים היא שפעם הם נחשבו להימור ולכן כשהם הגיעו לארגונים טובים הם הצליחו וזה תפס יותר את העין מאשר כשהגיעו לארגון רע וכשלו (מלבד מיליציץ׳) ועכשיו אחרי כמה שנים של השתלבות די טובה הם כבר לא נחשבים להימור והם מגיעים בערך למקום שתואם את הכישרון שלהם ומגיעים לארגונים רעים וזה תוקע אותם כי זה מה שקורה בארגונים גרועים והם צריכים להתרגל להרבה דברים שונים גם מבחינת משחק וגם מבחינת התרגלות למדינה זרה.

    1. אני באמת מאמין שהאימון הגופני האירופאי נחות אפילו לעומת המכללות האמריקאים. זה בעיקר כסף ואנשי מקצוע. אני מסתכל על איך ווגנר נראה פיזית אחרי שנה במישגן. אני רואה מה יאניס הפך תוך שלוש שנים במילווקי ואפילו לוקה שהוא הדוגמא הטובה בכל הזמנים למעבר מהיורוליג לליגה הגיע עם חיסרון אחד: הרגלי כושר, תזונה ואימונים לקויים. כיום הוא אחד השחקנים החזקים בליגה לגודלו.
      עניין נוסף זה הפחד לעשות טעויות. פרוספק צעיר באירופה המשחק עם מבוגרים, לרוב נאלץ להילחם על דקות ומוצא מהמגרש כשטועה. זה יוצר שחקנים שלא בודקים את המגבלות שלהם בגיל צעיר.

      1. לגבי האימון הגופני לא חשבתי על זה אבל זה בבירור נכון, אם נתעלם מיאניס (הגיע מהליגה היוונית השנייה אז זה עניין של משאבים) אירופאים מליגות בכירות פשוט נראים רופסים יותר לעומת האמריקאים.
        לגבי הפחד לעשות טעויות זה מגביל בפוטנציאל אבל פחות אמור להיות קשור לסיכויי השתלבות, זה בעצם אומר שהם יעשו מה שעובד ולא מה שיאפשר להם להשתפר מה שחשוב לרול פליירס טובים.

        1. הסיבה היא שאני באמת מאמין שפרוספקטים בכירים, אלה המיועדים להיות כוכבים צריכים לבדוק את גבולות היכולת, לזרוק זריקות קשות בזמן משחק, לנסות מהלכים בזמן משחק שהתאמנו עליהם.

          1. זה יותר קל כשהתחרות קלה יותר, וזה מגביל פרוספקטים מאירופה כי באירופה אם אתה טוב מקדמים אותך מהר בניגוד לארה"ב שאי אפשר לעשות את זה וכל אחד נשאר מול בני גילו (בערך) עד לליגה וככה התחרות עולה רמה באיטיות יחסית.
            דבר נוסף שהיה הייפ קצת מוגזם לגבי פרוספקטים אירופאים שירד קצת אם נשפוט לפי הדראפט האחרון (שנגון נבחר בערך במקום הנכון וגארובה קצת גבוה מדי אבל לא בהרבה), אבל עדיין קיליאן הייז (שלא אהבתי כפרוספקט) הושווה על ידי קווין אוקונור לג׳יימס הארדן! זה מטורף לחלוטין ודי ברור שחלק מהסקאוטים לא יודעים באמת לשפוט את רמת הקושי של התחרויות המקומיות באירופה ולכן זה יוצר להם פער בהבנה.

  9. מצויין כרגיל ג'ון. אמש פאולו באנקרו היה כל כך נפלא שאני מתחיל לחשוב שהוא יקפוץ לראש, במיוחד שצ'ט הולגרן די פישל בכמה מקרים. אני מסכים לחלוטים אתך במקרה של ג'יידן אייבי. שחקן מעולה עם 'משחק של NBA בעורקיו'. טור שחייב להיות האורים והתומים של אלה שהם קצת פחות בעניינים.

    1. הנתונים מראים באופן ברור שכדאי להתעלם ממשחקים בודדים טובים או רעים בטורניר. קמבה וכרמלו לא הפכו לכוכבי פלייאוף למרות שנתנו את הטורנירים כמעט הכי טובים בעת המודרנית. שחקנים שקפצו ללא סיבה בגלל הטורניר כגון ג'ראד קולבר או קובי וויט בדיעבד היו פחות מוצלחים בדאריוס גארלנד ששיחק 9 משחקים בלבד והיה נונפקטור. צריך להבין את הקונטקסט בהם השחקנים משחקים. מרווין באגלי היה מאוד דומיננטי מכיוון שוונדל קרטר ג'וניור סגר לו את הצבע ואפשר לו אוציה מסירה וכי היה מוקף קלעים מדהימים וכמעט לא חווה דאבל טים למרות שהיה 11'6 עם גוף של סילון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט