לבחור מחדש: דראפט 1986 – סמים את זה מאחורינו / עידו גילרי

דראפט 1986 זכור בעיקר לרעה. הרבה שמות אהובים ירוצו כאן עוד מעט ובמבט לאחור בסך הכללי הדראפט של 1986 לא נראה קטסטרופה (אבל גם לא איכותי במיוחד). שלושה חברי היכל התהילה (אם כי כפי שנראה לאו דווקא בזכות מה שחוללו על מגרשי ה-NBA), עוד ארבעה אולסטארים, 4 מאמנים לעתיד ובכלל 13 שחקנים שהתרוצצו על הפרקטים ברחבי אמריקה במשך עשר עונות או יותר.

אז מה הבעיה?

כדי להבין מה הופך את הדראפט הזה לידוע לשמצה צריך לחזור אחורה לאביב 1986. אז יאללה מוזיקה של פלאשבק בבקשה.

בואו נזכור שאנחנו עדיין בתקופת הליגה של 23 קבוצות טרום עידן פלורידה או קנדה. לכן רק שבע קבוצות נשארו מחוץ לפלייאוף והלכו להגרלה על הבחירה הראשונה. מעבר לכך זה היה הלוטרי השני אחרי כל תיאוריות הקונספירציות על הזכויות לבחירה ביואינג רק שנה קודם. המעטפות שהושלכו הפעם לכדור המסתובב כללו בין השאר את הקבוצות הבאות:

  1. הניקס שסיימו את העונה הקודמת במקום האחרון עם מאזן 59-23 למרות עונת רוקי נהדרת של יואינג.
  2. הפייסרס שסיימו במאזן 56-26
  3. הווריורס שסיימו עם 52-30
  4. הסאנס שסיימו עם 50-32
  5. המאבריקס שסיימו עם 38-44. המאבס השיגו את הבחירה הנ"ל מהקאבלירס בטרייד תמורת שני שחקנים זניחים עוד ב-1980. עוד נחזור אל הנסיבות הנ"ל בהמשך כי יש להם השלכות גם על הדראפט שלנו.

שתי המעטפות האחרונה היו שייכות לפילדלפיה סבנטי סיקסרס של מאלון, הדוקטור ובארקלי שסיימו במאזן 28-54 והדחה בחצי גמר המזרח והאלופה הגאה מבוסטון עם השלישיה בירד-מקהייל-פאריש. רגע מה? מה עושות שתי האימפריות של אותה התקופה בלוטרי? כמובן שהתשובה היא עושקות את הנמושות…

הסיקסרס ניצלו את הנאיביות הקבועה של הקליפרס הנחשלים וקיבלו מהם את הבחירה הנ"ל עוד ב-1979. תמורת מי? אחד ג'ו "ג'לי בין" ברייאנט שבשלב זה כבר הטלטל לו לאיטליה  עם איזה ילד בן 10 על הראש.  איך הסלטיקס הגיעו עד הלום? הם  עבדו על הסופרסוניקס לתת להם את הבחירה תמורה ג'רלד הנדרסון האפרורי שנתיים קודם (כן המנג'רים בליגה אז לא באמת הבינו לעומק את החשיבות של בחירות סיבוב ראשון…).

כאילו כבר שככו הדי תיאוריות הקונסיפרציה מההגרלה הקודמת והנה למי הלכו שתי הבחירות הראשונות? לסלטיקס ולסיקסרס כמובן. ככה הוכנה לה התפאורה להמשך השלטון של שתי ענקיות המזרח האלה לשנים קדימה. אבל כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו – הסיקסרס ימצאו את עצמם די מהר בבינוניות ויאלצו להיפרד מבארקלי בעוד שהסלטיקס יאבדו את הדומיננטיות עם פרישתו של בירד ויאלצו לנדוד יותר מעשור במדבר.

האם זו הקארמה שהתערבה כאן? סתם חוסר מזל? קשה להגיד אבל ללא ספק יש גורם אחד שמילא תפקיד חשוב בהצגה הזו – קוקאין. הליגה באמצע שנות ה-70 סבלה מבעיה חמורה של שימוש בסמים אבל באמצע שנות ה-80 זה כבר הגיע לשיאים כשהערכות גסות דיברו על משהו בין 40% ל-75% מהשחקנים שמשתמשים כשלפחות 10% עושים זאת על בסיס יומי. התדמית של הליגה נפגעה והקומישנר הצעיר דיוויד סטרן התחיל לקחת צעדי נגד. עוד לפני הדראפט שלנו מייקל ריי ריצ'רדסון (אפילו ברמת גן לא נותנים לי לשחק) המוכשר ספג הרחקה מהליגה לצמיתות ומיצ'ל וויגינס (אבא של) הלך באותה דרך שנה אחרי. כך שהדראפט שלנו היה עוד לבנה בחומה של היחס של הליגה לנושא "סמי הפנאי".   

אבל הבום הגדול הגיע מיד לאחר הדראפט. לני ביאס היה כוכב במכללת מרילנד וזכה להשוואות למייקל ג'ורדן ודוקטור ג'יי. הוא נבחר על ידי הסלטיקס בבחירה השניה ואז נפטר יומיים אחרי הדראפט כתוצאה ממנת יתר בחגיגות הבחירה שלו עם חבריו בקולג'. השוק הגדול בליגה היה חלק וגורם מניע גם בשינוי תודעתי ברמה הציבורית הארצית וברמת החקיקה הממשלתית כשחוק "לני ביאס" הועבר על ידי ממשל רייגן והגדיל את הענישה המנדטורית על שימוש בסמים (לא שזו הדרך להתמודד עם הבעיה).

רעשי המשנה בליגה המשיכו להיות מורגשים גם ובעיקר על צמרת הדראפט המדובר. הבחירה השלישית כריס וושבורן והבחירה השישית ווילאם בדפורד נחשבו לשחקני פנים שישלטו ברחבות הליגה אבל הסמים השאירו אותם מחוץ למגרש עם השעיות חוזרות ונשנות ויכולת מתחת לכל ביקורת. שניהם נפלטו מהליגה לאחר 72 ו-238 משחקים כל אחד בהתאמה. הבחירה השביעית רוי טארפלי הצליח לגלות את הפוטנציאל האדיר הגלום בו אבל גם אותו החיבה המיותרת לסמים ולאלכוהול הורידה ממסלול ההצלחה ואחרי הרחקה לצמיתות והמתקה הוא עדיין מצא את עצמו נודד לאירופה אחרי 280 משחקים בלבד.

עם צמרת מרוסקת עדיין היה בדראפט הזה מספיק כישרון אותו נפגוש עוד מעט. אבל רגע מה לגבי הבחירה הראשונה? מה קרה עם פילדלפיה? כאן אוהדי הסיקסרס יכולים לשאול הרבה שאלות של למה ואיך ובצדק, אבל הקבוצה החליטה שדרכיה ודרכו של הסנטר האגדי מוזס מאלון יפרדו. אולי הייתה זו הפציעה בארובת העין שספג לפני הפלייאוף במהלך העונה הקודמת או סתם חשש מהזדקנות. בכל מקרה יום לפני הדראפט הסיקסרס העבירו בהחלטה שתיזכר לדיראון את מאלון לבולטס יחד עם טרי קאטלדג' תמורת גף רולנד וקליף רובינסון (לא הוא, השני). רולנד היה ביג מן די טוב שכבר אז היה עם נטייה לפציעות והוא יתרום לסיקסרס 18 משחקים בלבד שנפרשו על פני 6 שנים (עם פרישה ארוכה ממשחק באמצע).  רובינסון נתן להם 131 משחקים בשלוש עונות רצופות פציעות כך שמאלון למעשה הועבר תמורת כלום (למעשה עבור עוד פחות כי קאטלדג' הפך לשחקן רוטציה סביר והסיקסרס נתנו עוד שתי בחירות סיבוב ראשון לבולטס בעסקה).

עצרו רגע. הסיקסרס לא יכולים להיות כל כך טיפשים הם בוודאי דאגו לביטוח במקרה שמשהו לא יסתדר עם הגבוהים שקיבלו בתמורה. כן, הם בהחלט דאגו ובאותו יום בדיוק הם העבירו את הבחירה הראשונה אותה אלילת המזל העניקה להם לקאבלירס תמורת רוי הינסון. הינסון היה סנטר די סולידי אצל הקאבס אבל הוא לא היה שווה בחירת דראפט ראשונה והסיקסרס הטיסו אותו לנטס אחרי שנתיים ועודף.

כן קארמה איז הביץ'. אם נצטט לרגע את פאט וויליאמס ה-GM שאחראי לאסון הקולוסאלי הזה: "זהו יום העסקאות הדרמטי ביותר בתולדות הארגון. אנחנו מצוידים הרבה יותר טוב כדי להתמודד על האליפות מלפני 24 שעות". אין ספק שהוא צדק, לפחות בחלק הראשון ולא פלא שבארקלי התחרפן.

אחרי שהבנו כי האיכות בדראפט הזה הגיעה לאו דווקא בטופ צריך לזכור גם שזה בין הדראפטים האחרונים עם מליון סיבובים. שבעה במקרה שלנו (ירד מ-10 שנתיים קודם לפני שנעצר בשני סיבובים שלוש שנים מאוחר יותר). זה אומר הרבה שמות שנקראו ערב הדראפט כשבמקביל בארץ פתחו את השערים ללגיון הזרים האמריקאי, מה שייצר לנו הרבה מאד גיבורי יד אליהו ואולמות אחרים ברחבי הליגה שלנו – קן בארלו (23), וונדל אלכסיס (59), באק ג'ונסון (20), מילט וואגנר (35), אנדרה ספנסר, בילי תומפסון (19), דיוויד הנדרסון (58) ובטח עוד כמה ששכחתי.

כאמור לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור אבל ננסה לעשות כאן סדר באיך העניינים היו יכולים להסתדר לטובת כולם. כמו כן במקרים בהם נראה לי שיד המקרה התערבה במציאות בצורה ברוטלית מדי אני אקח לעצמי את החופש לשחק יותר בנדמה לי מבחינת מה היה קורה אילו. מי שזה לא מתאים לו שישחק בנדמה לו…

אני מזכיר זה רי-דראפט לא דירוג של השחקנים לפי יכולתם. לכן הפוקוס של המשחק  הזה הוא על הקבוצות עצמן ואיזה שחקן היה יכול לשפר את מצבן באותה תקופה, או אם תרצו שיעור בהיסטוריה בעקיפין. לטובת מי שמעונין רק בבחירות עצמן הן מופיעות לפני הפירוט עצמו כך שניתן לזפזפ בקלות. איתנו הערב שניים שיעזרו לנו להעביר את הדראפט:

הקומישנר – דיוויד סטרן שכמו בכל שנה יספר לנו בלקוניות מה החליטה כל קבוצה ומאיפה כל בחירה הגיעה.

הבחירה ה-108 בדראפט – ג'יי בילאס. בילאס היה אחד השחקנים הראשונים של מייק ששבסקי בדיוק. כסנטר בגובה דשא לא ממש היה לו סיכוי, ובאמת למרות שהמאבריקס דאגו ששמו יקרא הוא לא קיבל את הצ'אנס בליגה של הגדולים. אחרי סיבוב קצר באירופה הוא התפנה קצת להיות העוזר של ששבסקי בעונות של הקבוצה המיתולוגית של כריס לייטנר וגרנט היל. משם בילאס הלך לעשות מה שעושים הרבה מאלה שלא מצליחים לממש את החלומות שלהם – עבר למדיה שם מרכלים על אלה שכן. בילאס צבר אט אט מעמד של אחד מבחירי פרשני הקולג'ים וככזה הוא יספר לנו מה כל שחקן שנבחר בדראפט יביא לקבוצה שלקחה אותו.

המיקום שבו נבחר כל שחקן במקור מופיע בסוגריים אחרי שמו.

שיהיה לכולנו ערב מהנה!

1. קליבלנד קאבלירס – בראד דוהרטי (1)

(בחירה מקורית – בראד דוהרטי…)

הקאבס היו קבוצה בבלאגן טוטאלי על עיי החורבות שהשאיר הבעלים הקודם טד סטפיאן שמכר את עתיד הקבוצה בניסיון לייצר איזשהו סוג של הצלחה זמנית – רמז זה ממש לא עבד. הם היו צריכים שיפוץ כללי ועזרה בכל עמדה. במילים אחרות הם היו צריכים שחקן לבנות סביבו והטרייד על הינסון שם אותם בעמדת התחלה טובה. נכון הוא נפצע לא מעט במהלך הקריירה שלו שגם התקצרה בכלל זה אבל יש שחקן בדראפט הזה לבנות סביבו קבוצה זה והקאבס הולכים עליו שוב.

סטרן: הקליבלנד קאבלירס לוקחים את בראד דוהרטי,  סנטר מנורת' קרוליינה בבחירה הראשונה.

ג'יי ספר לנו מה הם קיבלו:

דוהרטי היה שחקן פנים התקפי נהדר שידע גם למסור כשצריך. במשך שמונה עונות בליגה הוא היה סלע של יציבות (אבל גם של בעיות גב) שקלע 19 נקודות למשחק עם 9.5 ריבאונדים ו3.7 אסיסטים למשחק. נבחר לאולסטאר 5 פעמים עד שהגב שלו הכריע אותו סופית והשאיר אותנו עם הרבה תהיות "מה אם?".

2. בוסטון סלטיקס – מארק פרייס (25)

(בחירה מקורית – לן ביאס)

הסלטיקס בדיוק זכו באליפות האחרונה של השלישיה בירד-מקהייל-פאריש. הבחירה בלן ביאס הייתה אמורה להאריך את השושלת לעוד שנים ארוכות אבל כאמור למציאות היו תוכניות אחרות. את מי הסלטיקס יכולים לקחת כאן כדי ליצור המשכיות? ממש ממש מגרד לי לקחת פה את רודמן ולתת לבירד ומקהייל המזדקנים דקות מנוחה שיאריכו להם את הקריירה. אבל יותר מתבקש לתגבר את הבאק-קורט שגם שם דניס ג'ונסון כבר לא השחקן שהיה. דיוויד אליך…

סטרן: עם הבחירה השניה בדראפט 1986 הבוסטון סלטיקס לוקחים את מארק פרייס. פוינט גארד מג'ורג'יה טק.

בילאס:

הסלטיקס עם בחירה מצויינת כאן מקבלים רכז קלאסי שחושב קודם כל על המסירה וידע להפעיל את השלישיה המובילה. אבל לבחור החיוור והמנומש יש גם חדירה טובה וקליעה נהדרת מבחוץ שלא לדבר על שליטה בכדור שלא זוכה להערכה מספקת. במשך 12 עונות פרייס קלע בממוצע 15.2 נקודות למשחק ב-40% לשלוש 50% ל-2 נקודות ו-90% מהעונשין בזמן שהוא מחלק 6.7 אסיסטים בממוצע. עם עונת שיא של 19.6 נקודות ו-9 אסיסטים למשחק. נבחר לאולסטאר 4 פעמים, נבחר לחמישית העונה הראשונה של הליגה פעם אחת  ו4 פעמים סך הכל בחמישיות העונה.

3. גולדן סטייט ווריורס – דניס רודמן (27)

(בחירה מקורית – כריס וושבורן)

הווריורס של טרום עידן RUN TMC התבססו על קלעים מחוננים כמו פרביס שורט, אריק סליפי פלוייד והרוקי המוכשר כריס מולין כשמתחת לסל היה להם את ג'ו בארי קארול. מה שלא היה להם (אבל בכלל) זו הגנה. אז בינגו we have a match.

דיוויד סטרן: עם הבחירה השלישית של דראפט 1986 הגולדן סטייט ווריורס לוקחים את דניס רודמן מ… מ… מסאות'רן אוקלהומה סטייט יונברסיטי? טוב שיהיה… ג'יי אליך.

בילאס:

הווריורס דואגים כאן לסגור את הפינה עם שחקן לא מוכר מקולג' שאינו חלק מה-NCAA אפילו. אבל מדובר בפצצת אנרגיה שלא מוותר על אף כדור. חוש נדיר לריבאונד ושחקן הגנה לא מתפשר שמלהיב את כל הקבוצה. רק 7.3 נקודות בממוצע למשחק לאורך הקריירה אבל 13.1 ריבאונדים. פעמיים אולסטאר, פעמיים שחקן ההגנה של הליגה, 8 פעמים בחמישית ההגנה של הליגה, 7 פעמים ברציפות מלך הריבאונדים של הליגה. חוליית חיסול של איש אחד. נקווה רק שיסתדר עם המאמן ג'ורג' קארל…

4. אינדיאנה פייסרס – ג'ף הורנסק (46)

(בחירה מקורית – צ'אק פרסון)

הפייסרס של אמצע שנות ה-80 טרום עידן מילר טיים היו נטולי כוכבים וגרוע מכך – הדבר הכי קרוב שהיה להם לזה קלארק "ספשל קיי" קלוג סבל מפציעות שעמדו לסיים את הקריירה שלו. מעבר לכך הקבוצה הייתה עמוסה בעיקר בפרונט קורט ושיוועה לקלעי שיעזור לרכז הצעיר ורן פלמינג. אם ככה…

סטרן: האינדיאנה פייסרס בוחרים בג'ף הורנסק שוטינג גארד מאיווה סטייט בבחירה הרביעית.

בילאסטרייטור:

הורנסק קצת חלף לנו מתחת לראדר. בסך הכל מדובר בווק-און במכללה פחות מוכרת אבל שחקן שנותן לכל קבוצה שחקן חמישיה מעולה. שחקן הגנה טוב עם יד נהדרת מבחוץ שיודע גם לנהל משחק בעת הצורך. הרבה יותר קשוח ממה שפרצוף רואה החשבון שלו מראה. הורנסק סיים קריירה בת 15 עונות עם 14.5 נקודות למשחק ב49.6% מהשדה ו40.3% לשלוש יחד עם  4.9 אסיסטים. אמנם אולסטאר רק פעם אחת אבל השחקן השלישי בחשיבותו בקבוצות בהן שיחק.

signature move

5. ניו יורק ניקס – צ'אק פרסון (4)

( בחירה מקורית – קני "סקיי" ווקר)

הניקס בחרו רק שנה קודם בפאט יואינג שכבר הראה שהוא בדרך להיות כוכב. היה להם סקורר אדיר בדמות ברנארד קינג שהבעיה היחידה שלו הייתה הנטייה לפציעות בשלב מאוחר זה בקריירה שלו. אז אולי זה הזמן לתכנן קדימה להחליף את הקינג של ניו יורק בסקורר חסר מצפון אחר? וואלה רעיון.

סטרן: עם הבחירה החמישית הניו יורק ניקס הניקס בוחרים את צ'אק פרסון, פורוורד מאוניברסיטת אובורן.

בילאס:

סקורר שלא פגש זריקה שלא אהב. לא סתם זכה לכינוי ה"רייפלמן". אוהב לידות שלשות ומגלה גם שליטה לא רעה בכדור למרות גודלו. יודע גם לשחק הגנה כשהוא רוצה – אבל לא תמיד רוצה. אם נתעלם מהצרות המשפטיות העתידיות יש לנו כאן בדיוק את ספק הנקודות שאנחנו צריכים ליד יואינג. במשך שמונה עונות לפני שהפציעות התחילו לתת את אותותיהן היה שחקן של 18-19 נקודות למשחק. בסך הכללי סיים 13 עונות עם 14.7 נקודות למשחק עם 46% מהשדה ו-36% לשלוש לצד 5.1 ריבאונדים למשחק.

6. פיניקס סאנס – דראז'ן פטרוביץ (60)

(בחירה מקורית – וויליאם בדפורד)

הסאנס של אמצע שנות ה-80 היו חבורה מסובכת עד הצוואר בבעיות סמים ומשמעת.  היה להם סקורר מצוין בדמות וולטר דיוויס ויהלום צעיר העונה לשם לארי נאנס לצד אלוואן אדאמס הסנטר הותיק. בפיניקס היו צריכים משהו חדש, משהו מרענן שיוציא את העגלה מהבוץ. משהו כזה היה באירופה אבל היה די ברור שיעבור זמן עד שיגיע ל-NBA. לא נורא, זמן להמציא את הדראפט אנד סטאש ולתת לכל הסערות הפנימיות לדעוך לפני שהוא מגיע אז….

סטרן: עם הבחירה השישית בדראפט 1986 הפיניקס סאנס בוחרים בדראזן פטרוביץ', גארד מציבונה זאגרב, יוגולסביה.

בילאס:

הגיע הזמן באמת שבליגה יתחילו לשאוב ממאגר הכישרון הנמצא מעבר לאוקינוס. מדובר אמנם בגארד צנום שנראה כי יתקשה פיזית בליגה אבל הוא יתחזק. מדובר בקוסם חד פעמי עם הכדור וסקורר אדיר. קליעה ברמות שלא מוכרות לנו כאן ב-US וראיית משחק מצויינת. טוב אולי הוא לא ממש משחק הגנה אבל אין ספק שהסאנס עושים כאן בחירה מצויינת. ללא ספק הפלייאוף המצוין של הסאנס ב-1993 יגרום לו לא לבזבז שניה על הכביש בדרכו חזרה למולדת מטורניר המוקדמות של נבחרתו בגרמניה. מה שאומר שמקום לקבל שחקן של 4 עונות בליגה כששתיים מהם על 20+ נקודות למשחק עם 52% מהשדה ו-44% מהשלוש נקבל שחקן שעושה את זה על 8 עונות ואחד הגדולים ששינה את הליגה והיחס שלה לאירופה.  

first we take yad eliyahu

7. דאלאס מאבריקס – דל קרי (15)

(בחירה מקורית – רוי טארפלי)

הקבוצה הצעירה מדאלאס בנתה את עצמה נהדר בשש שנות קיומה עד כאן (תודה לך קליבלנד) והייתה עמוסת כישרון כמעט בכל העמדות: אגוואייר, בלאקמן, הארפר, פרקינס, שרמפף. נקודת החולשה היחסית של הקבוצה הייתה בעמדת הסנטר עם ג'יימס דונלדסון. המאבס קיוו לסגור את הפינה הזו עם טארפלי אבל הסמים סגרו את האופציה הזו. שתי האופציות העומדות לנו על הלוח הן קווין דאקוורת' הסולידי אך רך וארווידאס סאבוניס המיתולוגי. הבעיה שהמאבס לא רוצים לחכות לנפילת החומה ולשבע השנים עד שהליטאי הנהדר יעשה את דרכו לאמריקה. אז מה עושים? למאבס היה קלעי אדיר ביד (רק שהם לא הבינו את זה כנראה) בדמות דייל אליס ויעבירו אותו אחרי הדראפט כדי לחזק את עמדת הסנטר. אם כך נדאג לתקן את הטעות הזו,

הקומישנר: בבחירה השביעית של דראפט 1986 הדאלס מאבריקס לוקחים את דל קרי, שוטינג גארד, מוירג'יניה טק.

אליך ג'יי:

המאבס מוצאים כאן אוצר בדמות  שוטר נהדר (טוב אולי פחות בהשוואה לבן שלו) שייתן להם גיבוי לחמישיה המוכשרת שלהם. שחקן שישי קלאסי שבשיאו היה לאורך 7 עונות שחקן של 15-16 נקודות למשחק וסיים קריירה של 16 עונות עם 12 נקודות למשחק ו-40% מעבר לקשת.

8. קליבלנד קאבלירס – רון הארפר (8)

(בחירה מקורית – רון הארפר)

סיימנו עם קבוצות הלוטרי ועכשיו לשאר הדראפט. רגע… איך פתאום שוב קליבלנד? לא אמרנו שהם העבירו את הבחירה המקורית שלהם? כאמור הבעלים הקודם טד סטפיאן העביר את כל בחירות הסיבוב הראשון של הקבוצה לשארית המילניום בערך תוך פחות משנתיים. מה שגרם לליגה לעצור רגע ולחשוב איך מונעים ממועדון לקרוס לתוך עצמו. הפיתרון היה חוק סטפיאן המוכר לנו עד ימינו המונע מקבוצה להעביר בחירות דראפט בסיבוב ראשון בשנים עוקבות . בנוסף הוחלט כפיצוי לתת לקאבס עוד בחירת סיבוב ראשון לפנים משורת הדין. ווין אמברי שהגיע להציל את המועדון ניצל זאת היטב עם מה שנחשב בעיני רבים לדראפט הקבוצתי הטוב ביותר בהיסטוריה שבנה מעשית קבוצה נהדרת מאפס (דוהרטי פרייס והארפר). הבעיה שברידראפט אנחנו קצת מקלקלים לו אבל עדיין ננסה לשמור על כבודו עד כמה שניתן. לכן…

סטרן: עם הבחירה השמינית הקליבלנד קאבלירס לוקחים את רון הארפר גארד מאוניברסיטת מיאמי (אוהיו).

בילאס:

הקאבס מביאים גארד אתלטי בעל יכולות אול אראונד.  מגן נהדר שיודע גם לנהל משחק וגם סקורר לא רע בפני עצמו. בחצי הראשון של הקריירה היה שחקן של 19 נקודות + 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים למשחק במשך 9 עונות. משם ידע לעשו את הסוויץ' לעמדת הרכז של התריפיט השני של הבולס של ג'ורדן. ואם זה לא הספיק המשיך לסיים את הקריירה בלייקרס של קובי ושאק כך שהויתור על הסטטיסטיקה האישית התבטא ב-5 טבעות. בסך הכל סיים 15 עונות של 13.8 נקודות למשחק, 4.3 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים 1.7 חטיפות.

9. שיקגו בולס – סקוט סקיילס (22)

(בחירה מקורית – בראד סלרס)

הבולס היו לאחר העונה השנייה בקריירה של ג'ורדן בה היה בעיקר פצוע עד הפלייאוף ומשחק 63 הנקודות. ג'רי קראוס היה נואש לשפר את סגל הקבוצה כדי להפוך את ג'ורדן והקבוצה לגורם שיש להתחשב בו. בואו נגיד בעדינות שסלרס השחיף לא היה הדרך. מעבר להחלפת סטן אלבק בדאג קולינס בעמדת המאמן לקבוצה היו חורים פחות או יותר בכל עמדה. למעט צ'ארלס אוקלי לא היה לצידו של ג'ורדן כמעט שחקן משמעותי אחר ואין מקום טוב יותר מלהתחיל מעמדת הרכז. שתי האופציות המרכזיות שנותרו לנו על הפרק הן ג'וני דוקינס וסקוט סקיילס. בהתלבטות בין אתלטיות לראיית משחק נלך במקרה הנוכחי על מישהו שיוכל לעזור לחברים של מייקל לשים נקודות על הלוח.

קומיש: בבחירה ה-9 בדראפט 1986 השיקגו בולס לוקחים את סקוט סקיילס, פויינט גארד ממישיגן סטייט.

מה אתה אומר על זה בילאס?:

הבולס מקבלים כאן עושה משחק מהמדרגה הראשונה שמחזיק עד ימינו בשיא האסיסטים למשחק בודד עם 30. אחד שיכול להפוך את אלה שמסביב לג'ורדן לטובים יותר אך גם מסוגל ליצר נקודות בעצמו.  סגר קריירה של עשר עונות על 11.1 נקודות למשחק עם 38% מהשלוש ו-89% מהעונשין כשהוא מוסר 6.5 אסיסטים למשחק.

10. סן אנטוניו ספרס – לן ביאס (2)

(בחירה מקורית – ג'וני דוקינס)

הספרס הגיעו בתקופת השפל של המועדון לאחר הפרידה מסמל המועדון ג'ורג' "אייסמן" גרווין. הרבה אין להם מה להפסיד. הם הלכו כאן במקור עם ג'וני דוקינס הסולידי אבל אם כבר נוצרה הזדמנות לגניבה אז למה לא לקפוץ עליה…

דיוויד סטרן: בבחירה ה-10 של דראפט 1996 הסן אנטוניו ספרס לוקחים את לן ביאס, סמול פורוורד מאוניברסיטת מרילנד.

בילאס:

ההשואות לג'ורדן לא עשו לביאס טוב עקב מנת ייתר מיותרת והוא הדרדר מטה במורד הרידראפט. אבל עדיין מדובר באתלט עם ניתור אדיר וג'אמפ רך ויפה שמסוגל לתרום כאן ועכשיו. נראה מכאן שללכת לטקסס ממש ביאס את לן ונראה שהוא לא יחגוג עם חברים בקרוב. אולי יותר מאוחר בקריירה כן אבל כרגע הספרס מקבלים את הסקורר שהם רצו כדי להחליף את גרווין. HOF אולי לא יצא ממנו אבל אולסטאר ושחקן חמישיה קבוע – שיחקו אותה.

11. דטרויט פיסטונס – רוי טארפלי (7)

(בחירה מקורית – ג'ון סאלי)

הפיסטונס בדיוק עמדו להפוך כאן לבד-בויס שאנחנו מכירים, אחרי הטרייד על אדריאן דנטלי לקחו כאן את ג'ון "העכביש" סאלי שהיה חוליה משמעותית באותה קבוצה. רק בעיה – חוליה קצת יותר משמעותית – התולעת,  כבר לא על הלוח. אז מה עושים? צריך איכשהו לתת לקבוצה הזו צ'אנס לממש את החלון שלהם אולי בדרך שונה אבל בדרך כלשהיא.  מה עושים? מהמרים! אנחנו צריכים כישרון וצריכים רוע – רגע , לא אמרנו שיש לנו מספיק מזה בחלק הלא ממומש של הטופ של הדראפט המקורי? אם ככה…

סטרן: עם הבחירה ה-11 הדטרויט פיסטונס לוקחים את רוי טארפלי, סנטר ממישיגן.

בילאס:

יחסית לסנטר מדובר בשחקן מאד נייד שיכול לעשות נקודות גם במשחק עם הגב לסל גם במשחק מעבר וגם בזריקה מחצי מרחק. ריבאונדר טוב מאד וגם חוסם לא רע בכלל. האם הפיק הקצר שלו לפני שהסמים חיסלו לו את הקריירה יספיק לחלון של הפיסטונס? מעניין לראות. טארפלי הספיק לרשום בין הטיפות של ההשעיות שלו ממוצעים של 12.6 נקודות למשחק עם 10 ריבאונדים. בריצת הפלייאוף של המאבס לגמר המערב הוא היה פקטור סופר משמעותי עם 18 נקודות ו-13 ריבאונדים למשחק. זה צריך להספיק לבאד בויס להתגבר על האובדן של רודמן בדרך לאליפות היסטורית.

12. וושינגטון בולטס – ג'וני דוקינס (10)

(בחירה מקורית – ג'ון וויליאמס)

אחרי האליפות בסוף שנות ה-70 הבולטס של שנות ה-80 היו סמל לבינוניות ותחנת רכבת בה השחקנים התחלפו כל שנה. הם קיוו להפוך את המגמה בטרייד המדובר למעלה עם הסיקסרס שיצר את צמד המאלונים – מוזס וג'ף שהיה אז הקלעי המוביל של הקבוצה. ספויילר – זה לא עבד. הקבוצה עדיין המשיכה להחליף שחקנים כמו גרביים . הפורוורד שהם לקחו במקור בדראפט הזה – ג'ון וויליאמס הראה דווקא פוטנציאל בהתחלה עד שבעיות משקל גרמו להשעייתו. בקיצור יציבות וסדר הוא לא הביא. אז כדי להכניס את כל אלה מה יותר טוב מבן העיר,

דיוויד סטרן: עם הבחירה ה-12 של דראפט 1986 הוושינגטון בולטס לוקחים את ג'וני דוקינס, פוינט גארד מדיוק.

בילאסטרור:

בתור חבר לקבוצה בדיוק שמכיר אותו היטב אני יכול לומר שהוויזארדס השיגו מציאה. שחקן אתלטי עם ראש על הכתפיים שגם ידע לנווט את המשחק וגם לעשות נקודות בכוחות עצמו. קצת חבל שהפציעות קיצרו לו את הקריירה וג'וני סיים עם 9 עונות בלבד של 11.1 נקודות ו5.5 אסיסטים למשחק.

13. ניו ג'רסי נטס – ג'וני ניומן (29)

(בחירה מקורית – פרל וושינגטון)

הניו ג'רסי נטס היו עוד אחד מהמועדונים שהסמים החזיקו חזק בגרון. דיוויד סטרן העיף לפני תום העונה שנגמרה את כוכב הקבוצה מייקל ריי ריצ'ארדסון מהליגה. הם הביאו את אורלנדו וולדרידג' המאכזב תמידית כדי שמישהו יעשה נקודות אבל עדיין נשארו עם קבוצה עם מעט מאד כח אש. כדי לעזור להם בגזרה נביא לנטס מישהו שיכול לשים נקודות על הלוח.

כבוד הקומישנר: עם הבחירה ה-13 של דראפט 1986 הניו ג'רזי נטס בוחרים את ג'וני ניומן, סמול פורוורד מאוניברסיטת ריצ'מונד.

בילאס:

כבר בקולג' מה שניומן ידע לעשות זה בעיקר נקודות. גם ב-NBA זה מה שיחזיק אותו כג'ורני-מן בליגה לאורך 16 עונות ב-7 קבוצות בהם הוא קלע 11 נקודות למשחק ב-49% אפקטיבי (מעל הממוצע בתקופה הנ"ל).

14. פורטלנד טרייל בלייזרס – קווין דאקוורת' (33)

(בחירה מקורית – וולטר ברי)

הפורטלנד טרייל בלייזרס מצאו יהלום בדמות קלייד דרקסלר שלוש שנים קודם ויחד עם קיקי וונדאווי הותיק היה להם צמד דינמי שהיה אמור להיות שלישיה רק שסם בואי…לא נורא לא נשברים שם בקלות באורגון. הם מצאו עוד שני שחקנים סולידיים בדראפטים הקודמים – בעמדת הרכז טרי פורטר ובסמול פורוורד ג'רום קרסי. נשאר רק לסגור את ענין הגבוהים. יש מועמד יותר מוצלח שתיכף נגיע אליו אבל הוא יהיה תקוע מאחורי מסך הברזל לעוד מספר לא קטן של שנים. הבלייזרס צריכים עזרה כאן ועכשיו ולכן הם יסתפקו במוכר והטוב…

סטרן: עם הבחירה ה-14 הבלייזרס לוקחים את קווין דאקוורת', סנטר מאיסטרן אילינוי.

בילאס:

7-פוטר עב בשר קצת גמלוני ורך אבל עם משחק פוסט לא רע וזריקה יציבה מהבייסליין שהופכים אותו לסנטר התקפי יעיל. ריבאונדר וחוסם חלש מאד שגם תמיד היה רחוק מלהיות מגן עילית. שחקן שבשיאו היה אולסטאר של 18 ו-8 (בפורטלנד איך לא) עם דעיכה חדה ומהירה אחרי השיא הזה. סיים 11 עונות עם 11.8 נקודת למשחק ו-5.8 ריבאונדים. למרבה הצער גם חייו דעכו מוקדם מהצפוי כשנפטר בגיל 44 לאחר שליבו כשל.

15. יוטה ג'אז – ארווידאס סאבוניס (24)

(בחירה מקורית – דל קרי)

היוטה ג'אז הגיעו לדראפט אחרי שתי בחירות היסטוריות מבחינתם בשני הדראפטים ההקודמים. סטוקטון ומאלון. הם היו בדרך למעלה אבל אנחנו יודעים איך זה נגמר בסוף לצמד, עם אכזבות של כמעט בשנות ה-90. כרגע הם די מסודרים עם כישרונות שיתנו להם זמן להבשיל אבל אם רק היה משהו שיכול לתת להם את היתרון שיביא אליפות כשהם יהיו בשיאם. היתרון הזה נמצא כאן על המדף, רק שצריך לחכות. מה שהרג את הג'אז בשנות ה-90 הייתה הפרישה של מארק איטון שסגר להם את האמצע. הוא אמנם לא היה פקטור התקפי אבל מבחינה הגנתית זה היה סיפור אחר. לכן הפיתרון הוא פשוט …

סטרן: בבחירה ה-15 של דראפט 1986 היוטה ג'אז בוחרים בארווידאס סאבוניס, סנר מז'לגיריס קובנה  – ליטא.

בילאס:

שחקן היכל תהילה ומהסנטרים הטובים בהיסטוריה של הכדורסל. רק שהסיטואציה הפוליטית לא מאפשרת לו להגיע כעת. כלומר הג'אז יצטרכו לחכות והרבה. תשע שנים למעשה. תשע שנים שלאחריהן יגיעו שש השנים הטובות בהם סאבוניס הותיק יוכל לתת על המגרש עבור המורמונים את כל מה שצבר.

הג'אז יקבלו אמנם סנטר בן 31 אבל אחד קשוח וחזק עם חוכמת משחק לא נגמרת ויכולת התקפית מגוונת בין עם בקליעה ובין עם במסירה. בדיוק מה שישלים נהדר את סטוקטון ומאלון הותיקים לא פחות. בשבע השנים שלו בליגה סאבוניס קלע 12 נקודות למשחק עם 7.3 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים – האליפות בדרך.

16. דנבר נאגטס – וולטר ברי (14)

(בחירה מקורית – מוריס מרטין)

בנאגטס דאג מו בנה קבוצה שרצה בלי הכרה ולא משחקת הגנה בהנהגת אלכס אינגליש ופאט ליבר. כל סקורר לעת מצוא ישב טוב על הקבוצה הזו יחד ואחד כזה יש לנו על המדף . רק בעיה אחת, הוא לא מסתדר עם מאמנים. יש סיבה להאמין שזה יעבוד יותר טוב בדנבר? לא ממש אבל באיזור הזה של הדראפט לא שואלים שאלות לכן הנאגטס מסוגלים להתמודד עם האמת.

דיוויד סטרן: בבחירה ה-16 הדנבר נאגטס ולוקחים את וולטר ברי, פאוואר פורוורד ממכללת סט. ג'ון

בילאס:

The truth המקורי היה מפלצת בקולג' ומכונת דאבל דאבל שהיה אמור לתרגם את היכולות הפיזיות שלו ל-NBA יחסית בקלות. רק שברי הגיע עם מנטליות של מגיע לי ולא הסתדר למרות שניפק בשתי עונות בסן אנטוניו 17.5 נקודות למשחק. הוא החליט לחצות את האוקינוס והפך לאגדה אירופאית כשהוא עושה בדיוק את מה שציפו ממנו רק במדינות כמו יוון, ספרד ואיטליה.

17. סקרמנטו קינגס – נייט מקמילן (30)

(בחירה מקורית – הארולד פרסלי)

הקינגס לא היו כל כך טובים כדי לבחור 17 – הם הגיעו הנה בטרייד זניח עם דטרויט (שבחרה עשירית). בפועל זו הייתה תקופה קשה אחת מני רבות עבור המועדון הזה. היו להם שחקנים לא רעים שידעו לשים נקודות על הלוח : רג'י תיאוס, אדי ג'ונסון, דרק סמית' וגם אוטיס תורפ הצעיר. אבל זו גם הייתה קבוצה רכה ונטולת הגנה. אז הרבה קשה להוציא מבחירה במיקום כזה אבל אולי ניסיון להשתיל קצת אופי וסדר לא יזיק.

סטרן: עם הבחירה ה-17 של דראפט 1986 הסקרמנטו קינגס לוקחים את נייט מקמילן, פויינט גארד מנורת' קרוליינה סטייט.

ג'יי – מה אתה אומר?

הקינגס מצאו כאן עושה משחק. שחקן שאמנם לא מייצר נקודות בעצמו אבל דואג לעשות את מלאכתם של האחרים קלה יותר.  שחקן הגנה מצויין שנבחר פעמים לחמישיית ההגנה של הליגה וסיים קריירה של 12 עונות (כולן בסיאטל ברובן היה הבק אפ של גארי פייטון) עם 1.9 חטיפות למשחק ו6.1 אסיסטים.

18. דנבר נאגטס – ג'ון וויליאמס (12)

(בחירה מקורית – מארק אלארי)

לנאגטס היו כאן שתי בחירות זכר לטרייד על קיקי וונדווי מ-1980. מאגר הפוטנציאל בפועל והמדומיין של הדראפט הזה כבר די יבש. אז נזרוק להם עוד שחקן התקפי ששם לעצמו רגליים.

קומישנר עייף: עם הבחירה ה-18 בדראפט 1986 הדנבר נאגטס בוחרים בג'ון וויליאמס, "סמול" פורוורד מ-LSU.

בילאס:

"הוט פלייט" וויליאמס היה אמור להיות הפרוטוטייפ של הפויינט-פורוורד. סקורר אפקטיבי עם יכולת מסירה וראיית משחק. הבעיה היחידה שוויליאמס אהב לאכול והרבה – אם תרצו האב הרוחני של לאמר אודום. עוד לפני הדראפט הוא נסק לכמעט 120 ק"ג על ה-2 מטר שלו. הוא עוד הספיק להראות מה הוא שווה עם עונה מלאה של 13.7 נקודות למשחק, 7 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים. אבל המשקל המשיך להיות לו למכשול ויחד איתו הפציעות הנלוות שהובילו לירידה דרסטית ביכולת. הוא אפילו איבד עונה שלמה כדי לרדת במשקל אבל זה עבד רק לרגע ויחד עם עוד פציעות הקריירה שלו תמה.

אקסטרה סמול

19. אטלנטה הוקס – ג'ון סאלי (11)

(בחירה מקורית – בילי תומפסון)

ההוקס של דומיניק ווילקינס הייתה תמיד הקבוצה שנמצאת שם על סף קפיצה למתמודדת על האליפות אבל תמיד חסר לה משהו. אין לנו הרבה מה להציע לה בשלב זה . לכן נזרוק לה עוד קצת קשיחות מהספסל.

סטרן: בבחירה ה-19 האטלנטה הוקס בוחרים את ג'ון סאלי, פאואר פורוורד מג'ורג'יה טק.

בילאס:

חברו לקבוצה של מארק פרייס בקולג' הוא שחקן שיודע לעלות מהספסל ולתת את כולו. בריבאונד, בהגנה, ובהאסל באופן כללי. ספיידר מעולם לא התלבט אבל היה בורג חשוב באליפויות של דטרויט מה שהוביל אותו מאוחר יותר גם לאלופות משיקגו ולוס אנג'לס כך שהוא הפך לשחקן הראשון שלקח אליפות בשלושה מועדונים שונים – טייק דאט פור דאטה לברון.

20. יוסטון רוקטס – באק ג'ונסון (20)

(בחירה מקורית – באק ג'ונסון)

יוסטון לקחה כאן במקור את באק ג'ונסון שהיה שחקן לא רע אבל בפועל עשה את השם שלו בעיקר באירופה (ובארץ כמובן). לא שיש לנו כאן אופציות טובות בהרבה, נניח בילי תומפסון? אז יאללה נישאר עם ג'ונסון. נראה גם ככה שהקומישנר כבר חתך למיטה…

בילאס מה דעתך?

ג'יי?…בילאסטריטור?….נראה שגם הוא נשבר ואיך אומרים The Buck stops here. לילה טוב לכולם ובהצלחה לכל הנבחרים הטרייים.

לפוסט הזה יש 79 תגובות

  1. no funny shtuff

    17 ספט 2021 08:17:56

    מעולה, תודה רבה.
    הקאבס אשכרה יצאו מהדראפט הזה עם דוהרטי, פרייס והארפר.
    מי זה ההלו ניומן הזה שאתה לוקח לפני דאקוורת', סאבוניס ומקמילן?

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2021 08:39:19

      סותם חורים – אולי אוהדי הניקס זוכרים אותו מסוף שנות ה-80. היה בעיקר בקבוצות פח וחוץ מזה גם הוא חלק מהבחירות של קליבלנד בדראפט הזה למרות שאצלם הוא לא מצא דקות.

      1. עידו גילרי

        17 ספט 2021 08:40:57

        ואני לא לקחתי אף אחד זה המנג'רים של הקבוצות. סאבוניס מן הסתם לא היה עוזר לנטס בשלב זה או עשר שנים קדימה ויש שמועות שהGM של הבלייזרס העביר סכום לא קטן לנטס כדי שלא ייקחו את דאקוורת'.

            1. עידו גילרי

              17 ספט 2021 09:02:37

              הם דווקא העבירו להם קוק שחור…

  2. asaf

    17 ספט 2021 08:25:04

    תודה גילרי. חתיכת עבודה נתת פה. למרות הסמים וכמה what if לא קטנים (הגב של דוהארטי, המוות הטראגי של דראז'ן ,ההגעה המאוחרת של סאבוניס) דראפט בעיניי טוב מאוד בהחלט. הוציא כמה וכמה שחקנים שיצרו קריירות ארוכות וטובות, רודמן כמובן, מארק פרייס והורנאסק בעיניי שני אנדרייטדים, דאקוורת היה צלע מרכזית בפורטלנד המצוינת של תחילת הניינטיז, סאלי שהיה בבאד בויז,
    סקיילס והארפר שהיו שנים רכזים פותחים משמעותיים בליגה.

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2021 09:06:07

      טכנית הארפר היה שוטינג גארד לפני שעבר לבולס. אגב אני כל השנים אז תמיד בלבלתי בינו לבין דרק הארפר…

  3. גיא רוזן

    17 ספט 2021 08:39:32

    מעבר לעניין הפעוט שאני בוחר בפרייס ראשון (גם בפורמט הרדראפט),
    אין הרבה מה להוסיף למעט –
    וואו, איזה פוסט אדיר.
    .
    פטרוביץ' בסאנס. זו יכלה להיות התאמה נהדרת לצדו של KJ.
    הסאנס של KJ – הורנאסק היו הסאנס שאהבתי ביותר מכל קבוצות הסאנס בעבר,
    עם פטרוביץ' במקום הורנאסק,
    יש מצב שהם היו מרשימים לא פחות
    (קלע אדיר במקום קלע אדיר, רק שלדעתי, לפטרוביץ תקרה גבוהה יותר).

      1. גיא רוזן

        17 ספט 2021 08:53:39

        כולם היו בני …
        .
        אני מת על 2 השחקנים,
        כאשר (כאמור) הסאנס של KJ והורנאסק היא האהבה הראשונה שלי ב-nba,
        ופטרוביץ שבה את לבי באותו משחק אדיר בגביע קוראץ' מול הפועל תל אביב (משחק שהתמזל מזלי לראות בלייב).

      2. הציפור הנדירה

        18 ספט 2021 22:01:01

        איך אתה רואה את ההבדל ביכולות בין השניים.
        פטרו לאנמימש את כל יכולתו ואי אפשר לדעת בדיוק לאיזו רמה היה מגיע ולאחר ארבע שנים כבר היה כוכב. הורנאסק היה קלעי מעולה אך לא בטוח שיותר טוב מפטרו והיה טוב משמעותית מפטרו בהגנה. לגבי יכולת מסירה וריבאונדר לא זוכר לגבי פטרו, והורנאסק היה נהדר

          1. הציפור הנדירה

            19 ספט 2021 00:22:26

            שאלתי כדי שתגיב בהשוואה לגבי היכולות של השחקנים ולא תשובה כללית כזו?
            אני גם ראיתי משחקים של פטרוביץ' והורנאסק ומהורנאסק אני זוכר יותר אך נפטרו רק את הקליעה.

            1. עידו גילרי

              19 ספט 2021 15:02:36

              הם לקחו כמה.

  4. חגי "התותח" ניסני

    17 ספט 2021 08:42:53

    מעולה עידו אהבתי מאוד את הקונספט.
    .
    בילי תומפסון היה נהדר בהפועל. הוא ונוריס קולמן היו צמד הזרים מהטובים ביותר שהיו למועדון. היה גם את המכות שהיו בין באק ג'ונסון לבילי תומפסון כשאחר כך באק ג'ונסון עוד יורק על השופט. זו הייתה הפעם הראשונה לדעתי שראיתי מכות של ממש בספורט בשידור חי.
    https://www.youtube.com/watch?v=c0vigWmx5Nw

      1. asaf

        17 ספט 2021 09:56:48

        הפרצוף של שטיינהאור מרגיש את הבומבה ממרסר עד היום לדעתי והלב השבור של אוהדי הפועל זוכר את המשרוקיות של הצמד דגן את וירובניק דוממות בערך. שברון הלב הספורטיבי הראשון שלי מיני רבים כאוהד הפועל כדורסל, הייתי בן 8 וזו העונה הראשונה שבאשמת אחי הבכור שגדול ממני בעשור ממש עקבתי (ברור שהוא לא נתן לי אופציית בחירה את מי אוהדים).

      2. asaf

        17 ספט 2021 09:54:13

        ת'רדקיל גם היה חזק בהסנפות לפי הסיפורים בימיו בהפועל מה שלא לוקח ממנו את היותו השחקן הזר שבתור אוהד הפועל הכי אהבתי אי פעם. אגב באק ג'ונסון ווגנאר אפילו שיחקו עונה אחת בהפועל יחד . נדמה לי שבעונה שבה התגלה טפירו לעולם עם אותו סל ניצחון אלמותי על הבאזר בדרבי.

  6. רפי

    17 ספט 2021 09:18:20

    דראפט 86 היה טקס הקבורה הרשמי של פילדלפיה הגדולה של שנות ה-80 -בית ספר לשגיאות קולוסליות….

    תוסיפו לזה את הפרישה של הד"ר עונה אחרי ופילי נשארה עם אוסף של חלקי חילוף סביב בארקלי והחלה לשקוע בבינוניות אל מול ההתעצמות של דטרויט ושיקאגו של ג'ורדן במזרח.

    אותו ערב של דראפט 86 היה הדרייבר שהפך שושלת שניצחה לפחות 2 סדרות פלייאוף ב-5 מ-7 השנים שלפני ערב הדראפט הזה (וקבוצה שסיימה עם מאזן שני במזרח ב-1986 עם בחירה ראשונה ביד ) למועדון שדשדש בבינוניות ושניצח לפחות 2 סדרות פלייאוף רק פעם אחת ב-26 השנים הבאות.

    ד"א הארולד כץ היה האיש שלחץ את וויליאמס לעשות שינויים וזה נמשך עם טריידים איומים בהמשך השנים על בארקלי (שמאס לסחוב הכל על גבו ודרש טרייד) בטרייד איום נוסף לפיניקס (פילי קיבלה את הורנאסק, גף לאנג וטים פרי),ומוריס צ'יקס לספרס תמורת כלום בחר בבחירות הדראפט בעונות אח"כ את שון בראדלי , קלארנס ווית'רספון ושרון רייט (כולם טופ 10).

    לאוהדי פילי תמיד ישארו זכרונות זוועה מהארולד כץ וויליאמס ודראפט 1986 היה המהלך שהתחיל הכל!!

  7. Yinon Yavor

    17 ספט 2021 09:19:26

    נפלא עידו.
    שמות של נוסטלגיה פר אקסלנס, בעיקר אירופאית.
    תיקון קטן ולא חשוב: הבן של ג'ו היה כמעט בן 8 בזמן הדראפט, לא 10.

  8. אשך טמיר המקורי

    17 ספט 2021 09:26:18

    מעולה, תודה רבה.
    דראפט סולידי עם כמה שמות גדולים, למרות הקיצוץ שעבר בגלל בעיות הסמים.
    יש פה כמה שחקנים פורצי דרך, כמו פרייס, הורנסק, פרסון וקרי בתחום השלשות.
    ו-2 אגדות אירופיות מהטופ של הטופ.
    מדהים הסירטון של פטרוביץ' – לא זכרתי שידע למסור ככה.
    אחד הפספוסים הגדולים לעולם הכדורסל, כמו לאבד את ג'ון לנון לעולם המוזיקה.

  9. מנחם לס

    17 ספט 2021 09:43:52

    התעןררתי באמצע הלילה לקרוא אותך והיה שווה כל דקה של חוסר שינה. פוסט מעולה ביותר. אתה חייב לכתוב יותר עידו. אתה אחד הטובים ולא רק בהופס.
    דבר אחד אני לא מבין: אם לן ביאס הושווה לגדולים ביותר, למה אתה בוחר אותו רק עשירי?

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2021 09:48:12

      מנחם, עדיף שתישן…
      עקרונית אני לא אמור לבחור אותו בכלל כי הוא מת ולא שיחק. אבל זה אחד המקומות כמו עם פטרוביץ' שהרשיתי לעצמי לשחק ב'מה היה אם' קצת יותר. אז השיקול כאן היה בעיקר שהוא ירד מספיק נמוך כדי להיות מאוכזב ולא ללכת להסניף עם חברים.

  13. גוגליוטה

    17 ספט 2021 12:03:17

    מעולה! תודה רבה. הטופ של הדראפט הזה ממש חזק אז לחשוב איזה דראפט מצויין יכלנו לקבל אם הטופ שך הלוטרי לא היה נופל בקוק.
    אהבתי את הפורמט, כיף לראות שחקנים כמו פרייס, רודמן, דוהרטי, פטרוביץ והורנסק מככבים כאן.
    לדעתי סאבוניס צריך לעלות למעלה ליד החבר'ה האלה, ורון הארפר הייתי מקפיץ מעט למעלה מעל פארסון וקרי.
    יפה גם לראות את כל השמות הגדולים ששיחקו אצלנו בארץ איזה זרים איכותיים.
    ורוי טארפלי אחד שהתפספס בנבא ועשה שמות באירופה.

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2021 14:11:22

      עם סאבוניס הייתה תמיד השאלה הקשה – איזו קבוצה לעזאזל תוכל לחכות תשע שנים לבחירה שלה – ואז יוטה הפכה לפיתרון הטבעי.

  14. Jonathan

    17 ספט 2021 12:04:02

    אחלה פוסט.
    לגמרי הדראפט של קליבלנד.
    רודמן עם דון נלסון יכל להיות שילוב מעניין. יותר בקטע של רכילות על מה הם עושים אחד לשני מאחורי הקלעים. אבל בהחלט אחד השחקנים האהובים עליי בג"ס…

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2021 14:19:14

      כן ברור…לקחו לי את הורנסק אני צריך פיצוי.
      אבל לא. הוא היה צריך להיות נמוך יותר עם כבר. שוב אנחנו לא מסתכלים על מה השחקן היה יכול לעשות אלא על מה הוא עשה ופה בסוף הוא יצא מה זה מבוזבז. אז כאן שיחקתי בנדמה לי שדראז'ן לא נהרג בתאונה של משק כנפי הפרפר.
      לגבי סאבוניס ציינתי כבר כמה פעמים -תשע שנים.

  17. John

    17 ספט 2021 13:22:27

    פוסט נהדר ומושקע. רואים שהרבה עבודה הושקעה פה.
    מארק פרייס הסטורית הוא אנדרייטד. לגמרי שיחק כמו שחקן מודרני. אני רק מדמיין מה היה עושה כיום כשהיה מעיף 8-9 שלשות ב-42%. בין הראשונים שהתחילו את הספליט של הפיק אנד רול (מעבר ברווח בין שני המגנים במקום לעבור מעל או מתחת.

  18. Avri

    17 ספט 2021 13:33:48

    מצטרף לכל קריאות ההערכה מעלי – פוסט פשוט נהדר.
    –
    מצטרף לכל הקריאות להעלות את סבוניס וראשון למעלה בדירוג. אם היה נערך ב2021, סבוניס ופטרוביץ היו צריכים להבחר אחד ושתיים בדאפט הזה .

    1. עידו גילרי

      17 ספט 2021 14:25:10

      ברור שזה לא הגיוני – פה שיחקתי את המשחק של אירוע מקומי ששינה את כל קו ההיסטוריה. הצהרתי מראש שאני אעשה את זה…
      ניסיתי לחשוב מבחינת המשחק – מה יבאס אותו מספיק כדי לא לחגוג וגם יהיה קבוצה נחמדה שתיקח את ה'גניבה' של הדראפט.

  21. Ljos

    17 ספט 2021 14:12:59

    מי לעזאזל יבחר רוקי בן 25, ועוד בבחירה שלישית? איזו טעות איומה של גולדן סטייט.
    .
    נ.ב.
    בבית הזה לא מזכירים את השם וושבורן. האחד שעף כמו עלה ברוח. עדיין מוקדם מדי. תמיד מוקדם מדי.
    .
    נ.ב.נ.
    כמה כסף עבר מתחת לשולחן כדי למנוע מניו יורק לבחור בפטרוביץ'?

    1. Ljos

      17 ספט 2021 14:17:05

      נ.ב.נ.ש
      אהבתי את ההפחתה ההדרגתית של הסיבובים. 10 זה הרבה יותר מדי, נכון. צריך לקצץ. בואו נוריד לשבע. אף אחד בשלבים האלה לא ישחק בליגה, אבל מישהו צריך לבחור את ואלרי טיחוננקו דאמיט.

      1. עידו גילרי

        17 ספט 2021 14:28:38

        זו אגב נקודה מעניינת – לבעלים לא ממש יש אינטרס לוותר על הזכויות לשחקנים. אבל אחד הויתורים שעשו כשהשחקנים הסכימו לתקרת השכר היה הורדת מספר סיבובי הדראפט.

  23. Rocky1

    17 ספט 2021 14:43:41

    תודה רבה עידו, כתוב נהדר!

    זכרתי שזה דראפט הטרגדיות וחוסר המזל (בריאות), לא זכרתי כמה כישרון היה בדראפט בלי קשר.

  24. MacLeod 1

    17 ספט 2021 16:23:37

    פוסט מעולה ואחלה שחקנים, יש עם מי לעבוד.
    רוב השחקנים מהשנים האלו היו במשחק מחשב סלטיקס- לייקרס, ככה אני מכיר לפחות את ניומן יד הזהב, דאקוורת' תחת לאחור, קווין גמבל חדירה מהבייסליין וכמובן קיקי וונדאווי שהיה מתעייף אחרי 20 שניות אבל 8 נקודות.

    1. Jonathan

      17 ספט 2021 17:08:48

      כן. גם אני זקן כמוך. הדראפטים האחרונים מלאים בכל מיני שחקנים שהכרתי בעיקר מהם של המשחק ולא היה הרבה סיכוי לראות אותם משחקים בערוץ וחצי שהיה לנו אז… גיליאם, סלרס, אפילו דל אליס ואלכס אינגליש.
      ואם אני זוכר נכון את סטוקטון הם בכלל עשו בלונדיני…

  27. TheMike

    18 ספט 2021 01:06:39

    תודה. נחשב לדראפט המקולל. ב30 שנה האחרונות קראתי לפחות שתי כתבות שסיכמו כמה נאחס היה הדראפט הזה. ז
    אוי דראזן דראזן… הכשרון ההתקפי הכי גדול בדראפט ומבאס, פשוט מבאס

  28. bobby

    18 ספט 2021 12:10:15

    תודה עידו, כתוב נהדר!
    מחזור חביב עם טופ 10 שאת כולו הכרתי, בניגוד לחלק מהמחזורים שדווקא הגיעו אחריו. מצד שני חסר כאן סופרסטאר בולט.

  29. עומר בקאל

    18 ספט 2021 16:15:27

    תודה רבה, פוסט נהד. חסר לדראפט שחקן זכור באמת ומעניין האן לן ביאס יכל להיות כזה. לפי ביל סימונס (שאמר אלף פעם) הוא היה אמור להיות שכפול של ג'ורדן

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט