ההשגים הגדולים אי פעם בספורט הישראלי, איפה ממוקמת אולימפיאדת טוקיו?/שחר אלוני

בפוסט הזה לקחתי משימה מאתגרת, לדרג את ההשגים הגדולים אי פעם של הספורט הישראלי בכל הענפים. שלושה בספורט אישי, ושלושה בספורט קבוצתי.
כמובן שאני לא מומחה לכל ענפי הספורט בכל התקופות בישראל, אז מוזמנים להציע שיפורים או להוסיף.

השגי שיא אישיים בספורט הישראלי:

השלישיה הגדולה (ללא סדר מסוים):

ארטיום דולגופיאט זוכה במדלית זהב בתרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים בטוקיו 2020:
גם פה, כמו בבחירות האחרות, היתה דילמה קשה, שהרי היו עוד 2 מדליות זהב לישראל (של אשרם ושל פרידמן). הבחירה בארטיום היתה בעיקר בשל הענף המרכזי שהוא זכה בו, שהוא אחד משלושת הענפים המרכזיים באולימפיאדה (אתלטיקה, שחיה, התעמלות מכשירים). כאשר בשנים האחרונות גם הניקוד בענף הפך להיות יותר אובייקטיבי ופחות נתון לשיקול דעת של השופטים.

וזה המקום להזכיר את המדליה שכמעט היתה לנו בשנות ה-80' (סיאול 1988) כאשר יואל סלע ואלדד אמיר בענף השייט (דגם ההולנדי המעופף) סיימו מקום 4, לאחר שנאלצו לוותר על אחד השיוטים שיצא ביום כיפור.

בוריס גלפנד עולה לדו קרב על אליפות העולם מול אנאנד, מסיים בתיקו ומושך אותו עד לשובר שוויון:
ההישג של גלפנד היה יוצא דופן, ואפשר להמשיל אותו לזכיה בכמה טורנירי גראנד סלאם בטניס. הוא נכנס להיסטוריה כמשתתף בדו קרב לאליפות העולם, וסביר להניח שכיום הוא הספורטאי הישראלי ששמו הכי מוכר בעולם, בודאי ביחס לאלו ששיאם היה בעשור הקודם.
הקריירה שלו רצופה בהשגים גדולים שמציבים אותו לפי מדדים שונים בין 40 השחקנים הטובים בהסטוריה (של 150 השנים האחרונות) בענף שהוא מהפופולאריים בעולם.

וכאן ראוי להזכיר גם את ההגעה של ישראל לחצי גמר גביע דייויס בטניס ב-2009.
וגם את הקריירה של כספי ב-NBA בעשור האחרון, כהישג אישי. וגם של מספר כדורגלנים כגון יוסי בניון.


אסתר רוט שחמורוב רצה בגמר אולימפי ב-100 משוכות במשחקי מונטריאול ומסיימת במקום ה-6.
כאן היתה תחרות קשה עם מספר אתלטים נוספים שעשו גמרים אולימפיים, כמו מיננקו במשולשת (פעמיים כישראלית) אברבוך במוט, ומטוסביץ' המצוין בגובה. הבחירה באסתר רוט היתה בשל העובדה שהתחרתה בריצה, שהיא בכל זאת ענף מרכזי יותר באתלטיקה, והיתה לאורך שנים מהבולטות ביותר בתחומה בעולם.
היו לה השגים בין-לאומיים (בעיקר באליפות אסיה) במגוון מקצועות, כגון ספרינט, קפיצה לרוחק וקרב 5. במינכן 1972, היא קבעה שיא ישראלי במוקדמות 100 מטר (11.45), השיא החזיק מעמד 46 שנה, וספק אם היה נשבר גם עכשיו, לולא השיפור שחל בטכנולוגיות הנעליים, המסלולים ותזונת הספורט שנעשו מאז.

היא לא התחרתה בחצי גמר המשוכות עקב רצח הספורטאים במינכן, וסביר שפספסה כך את המשחקים הטובים ביותר שלה.
במונטריאול 1976, כשהיתה כבר לאחר לידה, השתתפה בגמר 100 משוכות וסיימה שישית (בלי להיכנס לנושא הסימום לכאורה של חלק ממתחרותיה בגמר).
גם שיאיה ב-100 מטר ו-200 מטר החזיקו מעמד קרוב ל-30 שנה.

השגי שיא קבוצתיים בספורט הישראלי:

נבחרת ישראל בכדורסל זוכה במדליית כסף באליפות אירופה 1979:
הנבחרת בראשות בארי לייבוביץ' ומיקי ברקוביץ' השיגה מקום שני ביורובאסקט 79' עם ניצחונות בין היתר על יגוסלביה וצ'כוסלובקיה המצוינות.
העדפתי את ההישג הזה על הזכיות ביורוליג של מכבי תל אביב, שכן ההשגים של מכבי נראים לי יותר קשורים למישור הניהולי, מדובר בקבוצה שנוהלה בצורה מצוינת לאורך מספר עשורים. כמו כן ההשגים של מכבי נשענו בצורה די משמעותית על שחקני חיזוק.
נבחרת ישראל לדורותיה לא היתה גוף שמנוהל בצורה טובה במיוחד, אך ההישג ב-79' היה מדהים.


הפועל תל אביב במסע באירופה ב-2002, מגיעה לרבע גמר גביע אופ"א:
ב-2002 עלתה קבוצה צעירה של הפועל תל אביב, ללא יומרות מיוחדות, לטורניר החזק של גביע אופ"א שבאותה תקופה כלל את אריות היבשת (מלבד האלופה הספציפית של כל ליגה ששיחקה בליגת האלופות).
הטורניר התקיים בשיטת גביע, כאשר בכל שלב הקבוצה המפסידה (בצמד משחקים בית-חוץ) מודחת מהמפעל.
לאחר התמודדות בשלבים המוקדמים עם קבוצה מארמניה וקבוצת צמרת טורקית, עשתה הפועל תל אביב את ההשגים הבאים:
ניצחון ותיקו מול צ'לסי, ניצחון כפול מול לוקומוטיב מוסקבה, ניצחון ותיקו עם פארמה, ניצחון על מילאן (במשחק ביתי בקפריסין) והפסד בגומלין בסאן-סירו ברבע הגמר.

מספר קבוצות ישראליות עלו לשלב הבתים בליגת האלופות, אך שום מסע לדעתי לא היה דומה למה שהיה ב-2002, וספק גם אם זה ישוחזר בעתיד הנראה לעין.


נבחרת ישראל בכדורגל מעפילה למונדיאל 1970 ונותנת הופעה מכובדת:
ישראל, כידוע, העפילה עד כה פעם אחת בלבד למונדיאל, וזה היה ב-1970. הנבחרת הוגרלה לבית מוקדם קשה במיוחד, עם שבדיה, אורוגוואי החזקה שהגיעה לחצי הגמר ואיטליה שהגיעה עד הגמר.
התוצאות היו הפסד בודד מול אורוגוואי ופעמיים תיקו. זכור במיוחד שער השוויון המרהיב של שפיגלר מול שבדיה במשחק שהסתיים בתוצאה 1-1.

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. etayle

    11 אוג 2021 08:53:48

    תודה רבה שחר, אני הלכתי באישי על אסתר, כי זה מקום 6 בענף הכי מרכזי שיש, שהיריבים גם היו חשודים, בתקופה אחרת, מרגיש לי עדיף על זהב זה או אחר בתקופות יותר טובות שלנו.

    בקבוצתי קשה לבחור, ישראל 1970 נראה הכי הגיוני, אבל לא יודע.
    כמו שהזכרת יש גם את נבחרת הדיוויס שהגיעה עד החצי גמר, שזה גם מכובד.

    לי עולות שתי הופעות נהדרות של הכדורגל הישראלי, ה3-2 ההוא בצרפת, עם הצעקה של מאיר איינשטיין ז"ל, וה3 0 של מכבי חיפה על יונייטד(לפי דעתי בקפריסין).

    מכבי סל גם עשתה דברים נהדרחם באירופה, אבל משום מה זה נתפס טבעי לגמרי.

    1. שחר אלוני

      11 אוג 2021 09:50:06

      תודה איתי, כן, קשה לבחור.
      אני ספציפית הייתי סגור על גלפנד עד היום, אבל הזהב של דולגו נותן לזה פייט אצלי.
      בקבוצתי זה בכלל קשה לבחור

    2. אור

      11 אוג 2021 10:49:46

      בתור אוהד חיפה, זה היה כמובן ניצחון גדול (אכן בקפריסין) אבל הושג נגד לא ההרכב הכי חזק של יונייטד, למרות שגם לא נגד "הרכב מחליפים" פרופר כפי שנטען כדי לשנמך את ההישג.
      הרגע בו יניב קטן כבש באולד טראפורד נחרט אצלי יותר בזיכרון, יחד עם השער של אלון מזרחי נגד פס"ז.

      1. שחר אלוני

        11 אוג 2021 12:41:27

        תודה אור, ואם כבר מזכירים את זה אז היו כמה שערים חשובים של רוזנטל בליברפול, ואוחנה בגמר גביע אופ"א עם מכלן

  2. אהרון שדה

    11 אוג 2021 09:21:52

    תודה שחר
    שמחתי לראות שבתחום האישי אני לא היחיד שהלכתי על גל פרידמן
    הלכתי עליו למרות שהרייטינג בהתעמלות יותר גבוה גם מכיוון שהוא ניצח באופן ברור ולא על פי חוות דעת של השופטים

    אם הייתי צריך לבחור את 10 ההישגים האינדיבידואלים הייתי מכניס את הרשימה הבאה
    גל פרידמן (האלוף אולימפי הראשון ועדיין עם מאזן האולימפי הטוב ביותר של ספורטאי ישראלי )
    את ארטיום דולגופיאט (בכל זאת אליפות אולימפית במקצוע עם פרופיל כזה גבוה)
    את לינוי אשרם (גם אם זו "רק" התעמלות אומנותית לזכות בקרב רב בזהב אולימפי זה משהו משהו )

    על שלושת מדליסטי הזהב הייתי מוסיף את
    יעל ארד (פרצה דרך במדלייה ראשונה ואגב הפסידה רק בהחלטת שופטים בקרב שהסתיים בשוויון …חוותה את ההחלטה הסוביקטיבית מצידה הרע)

    5 ירדן ג'רבי שלא הייתה רק מדליסטית אולימפית אלא אלופת עולם ראשונה בג'ודו

    6 לי קורזיץ שאמנם לא לקחה מדליה אולימפית אבל הייתה 3 פעמים אלופת עולם

    7 אסתר רוט שחמורוב שפרצה דרך באתלטיקה (כנראה שאם היו בדיקות סמים הייתה מדליסטית ולא בטוח שלא מזהב)

    8. חנה מיננקו (ספורטאית נהדרת שהייתה בפודיום באליפות עולם ואירופה וסיימה 4-5-6 בגמרים אולימפים הראשון לא במדי ישראל)

    9. אריק זהבי (נדמה לי שהמדליסט הכי מעוטר מאליפויות אירופה היה אלוף אירופה 4 פעמים מדליסט 9 היה גם סגן עולמי ומדליסט אולימפי

    10 שגיא מוקי שהיה לאלוף עולם גבר ראשון בג'ודו וגם אלוף אירופה

    (ראויים לציון גם אברבוך וכמובן עמוס מנסדורף ,שלמה גליקשטיין ,גורברנקו ,שחר צוברי ,גלקנוב ,שטילוב ,ואולי גם כמה מתמודדי ספורט קבוצתי שעשו קריירה אישית נהדרת )

    על הקבוצתי אגיב בנפרד

  3. אהרון שדה

    11 אוג 2021 09:44:18

    בקבוצתי בעיני זה קודם כל נבחרת לפני קבוצה מהמדינה וכנבחרת בעיני זה נבחרת בוגרת ולא נבחרות צעירות למינם ואחרי שהקדמנו את כל זאת
    1. הרי שנבחרת ישראל 1979 שזכתה בכסף הייתה הנבחרת הטובה ביותר
    חוץ מזה נציין
    2. את נבחרת גביע דיוויס של ישראל בטניס שהגיעה לחצי גמר המפעל ב 2009

    3. נבחרת הג'ודו הנוכחית שיצאה עם מדליה אולימפית

    4. נבחרת הכדורגל של מקסיקו 68 ומקסיקו 70 שרק בגלל מטבע לא שיחקה בחצי גמר האולימפי והפסידה במזל לסגנית האולימפית העתידית.

    5. נבחרת הדיוויס של ישראל 87-88 שהעפילה לראשונה לבית העליון בדיוויס והמשיכה לרבע הגמר ב 88 (עם גליקשטיין ומנסדורף הנעדרים ) שניצחה את שוויץ של לאסק וצ'כוסלובקיה של מצי'ר

    6. נבחרת הכדורסל של ישראל 1986 שזוכה במקום השביעי באליפות העולם

    7 נבחרת ההתעמלות אומנותית שזוכה במקום השישי באולימפיאדת טוקיו ולפני כן בריו (2 הרכבים שונים בתכלית )

    (לכל אלו ניתן להוסיף נבחרת שליחים באתלטיקה ב 100 כפול 4 אולי את נבחרת הבייסבול שהגיע לטוקיו ונבחרות שליחים בזכייה שעשו גמר כאן ובסידני )

    בכל הקשור לקבוצות ישראליות
    אז ראשונה ללא ספק מכבי תל אביב אלופת היורוליג 04-05 שהגיעה לגמר ב 06
    2 מכבי 1977
    3 מכבי 1981
    4 מכבי 2014
    5 מכבי 2001 (שהייתה גם סגנית ב 00 ופיינל פור 02 )
    6. ירושלים אלופת היולב 2004
    7 רמלה אלופת היורוקאפ נשים 2011
    8 הפועל תל אביב 2001-2002 שעשתה רבע גמר אופ"א קסום בעונת 2001-2002
    9 מכבי חיפה עונת 2002-2003 שעשתה לראשונה את שלב הבתים בליגת האלופות
    10 בעיני גליל עליון 92-93 (עונת הדובדבנים) שעשתה חצי גמר מחזיקות

    (חוץ מזה ברגל מכבי תל אביב בליגת האלופות ,הפועל תל אביב בעוד קמפיין אירופאית בסל רמת גן והפועל תל אביב בחצי גמר קוראץ ועוד כמה קמפיינים נחמדים של ירושלים גם בכדוריד מכבי ראשון עשתה חצי גמר מחזיקות ובסל נשים רמה"ש הייתה בגמר גביע רקאנטי הקוראץ של אירופה דאז )

    1. TheMike

      11 אוג 2021 11:04:00

      אסתר רוט, לולא מערך סימום ממוסד במזרח אירופה היתה מביאה מדליה. הבלחה של כשרון יוצא דופן.
      אחריה ארטיום, בגלל חשיבות הענף.
      אחריהם לינוי אשרם ובוריס גלפנד לטעמי.
      מדלית נכסף של הכדורסל היתה יוצאת דופן, אבל נעזרה בחיזוק אמריקאי. עדיין, הישג השיא בענף מרכזי

  6. yaniv

    11 אוג 2021 10:18:04

    תודה שחר.
    האמת שהפתעת אותי עם גלפנד,זאת אומרת אני מכיר את השם וידעתי שהיו לו הישגים מדהימים בשחמט אבל לא ידעתי שאתה אשכרא מדרג אותו בין ה40 הטובים איפעם,זה בהחלט חתיכת הישג.(יותר טוב מבת הרמן? :))
    לגבי אסתר רוט אז זה אחד הWHAT IF (עולה היום דרך אגב) היותר גדולים שהיו לנו בספורט.גם מינכן 72 שהיא הייתה בשיאה ולכו תדעו לאן היתה מגיעה וגם כמובן כל המתחרות המזרח גרמניות שהיו מפוצצות בסמים..
    לגבי ההישג הקבוצתי אז אין ספק שנבחרת ישראל בכדורסל-מקום 2 באליפות אירופה זה הישג שלא נשחזר לעולם(אלא אם גם אצלנו יגדל איזה דונציץ)

    1. שחר אלוני

      11 אוג 2021 11:09:23

      תודה יניב, כן, אסצר רוט היתה כישרון שנפל מהשמים. כמו דונציץ באתלטיקה.
      גלפנד, כן, עשה קריירה מעולה 25 שנה פלוס דו קרב על אליפות עולם שזה נדיר

            1. עידו גילרי

              11 אוג 2021 10:49:41

              כן שמתי לב. תמשיך כך

  8. אור

    11 אוג 2021 10:59:51

    תודה שחר, אחלה פוסט.
    .
    למרות מה שרשמת, מבחינת יוקרה ודרגת קושי קרב-רב בהתעמלות אומנותית גובר על מכשיר בודד בהתעמלות מכשירים (וגם על שיט כמובן) לכן בחרתי בלינוי אשרם.
    .
    רוצה גם לציין את השייטים יואל סלע ואלדד אמיר שסיימו במקום הרביעי בסיאול 1988 וזרקו מראש את השיוט שנפל ביום כיפור ואת הסיכוי למדליה ראשונה לישראל.
    .
    קשה לי לדרג את ההישג של שחמורוב, מסכים שהוא יכול להיחשב כגדול מכולם אבל הידע שלי מוגבל מדי כדי לקבוע את זה.
    .
    לגבי הפועל ת"א, צריך לזכור שבאותה תקופה מילאן ובמיוחד צ'לסי לא היו ברמה שאנחנו מכירים אז זה הישג גדול אבל לא הכי גדול. בחרתי בנבחרת הכדורסל

    3. עגל

      11 אוג 2021 12:50:22

      +1
      כל פעם שישנה תחרות בשבת ולא קם קול ציוץ שמתלונן אני נזכר בשני החמודים האלה ועל המדליה שהם הפסידו רק בגלל שזה מה שהיה מקובל פעם.
      הבן אדם משקיע את הנשמה שלו במשך שנים (להיות ספורטאי אולימפי זה חיים של סבל) ואז בגלל שהמדינה שלו יהודית הוא צריך לזרוק את החלום שלו לפח. בוא נאמר שישנם טיעונים לכאן או לשם אבל זה לא פשוט.
      (זאת דילמה ידועה של ספורטאים דתיים בענפים שונים, שנכנסים בתור ילדים למקצוע ועם השנים מגלים יותר ויותר קשיים להמשיך)

      1. etayle

        11 אוג 2021 13:01:25

        אני לא מכיר אותם אישית, אבל יכול להיות שהם פשוט לא היו מוכנים לשחק בכיפור גם בעניין אישי.
        כמו הסיפור המפורסם על האנק גרינברג, שהלך לשחק בראש השנה אחרי התייעצות עם רבנים, אבל בכיפור סירב לשחק.

        יש גם את הסיפור של אברהם ויוסי ששיחקו בערב יום השואה בצ'מפיונס(גרנט עם סרט שחור, בתור בן לניצולי שואה).

        עוד משהו מפורסם, זה מכבי ביורוליג, שהפיינלפור משוחק בשבת, ותמיד יש בעיות איך יראו את המשחק, והדתיים אוהדי מכבי(נפוץ בהרבה מאוהדי הכדורגל למשל), על קוצים.

        דילמות מעניינות, וכמו שאתה מציין, לצערי, זה הולך ונשחק, עם השחיקה בזהות היהודית לטובת הזהות הישראלית.

        1. עגל

          11 אוג 2021 13:07:42

          עד כמה שאני זוכר הם מאוד רצו להתחרות, אבל היה עליהם לחץ מאוד כבד כולל סנקציות ואיומים שהם יודחו מהנבחרת, לא יקבלו מימון, וכו' דברים כאלה. אבל הזכרון שלי מאוד חלש. מה שבטוח שזה היה עניין בסיקור גבוה.

            1. wimpy

              11 אוג 2021 15:05:36

              האחים טורטן שכן התחרו באותו יום כיפור אולצו הושעו מהמשך התחרויות, והוקעו כאוייבי העם פחות או יותר, ככה שלא ממש היתה בחירה. (אחד מהם לימים מפקד בסיס בחיל האוויר)

          1. אהרון שדה

            11 אוג 2021 16:35:53

            זה היה כיפור שמסמל יום לאומי לא פחות מאשר דתי
            אף על פי כן הניסיון שלהם לא היה קל וכפי שנאמר האחים טורטן כן התחרו ( הסוו זאת כאימון ) אחד מהאחים עשה אגב קריירה צבאית מכובדת .

  10. עגל

    11 אוג 2021 12:47:57

    טור מעולה שמזכיר נשכחות (אם כי אני לא אוהב דירוגים בכלל ובפרט כאלה שמשווים בין תקופות ובין מקצועות כל כך שונים).
    התמונה של אסתר רוט-שחמורוב נפלאה, פשוט להגדיל לפוסטר.

  11. אלכס דוקורסקי

    11 אוג 2021 12:50:40

    שחר, תודה רבה. בדומה ליואב ועמיחי, אינני אוהב לדרג גם כן אירועים משמעותיים בספורט (ולא רק הישראלי) ואת האנשים שאחראיים להם.
    כל ההישגים שכתבת, ושצוינו בתגובו, בהחלט עומדים בדרגה גבוהה מאוד.

    אציין גם את שתי זכיותיו של אלכס אברבוך באליפויות אירופה באתלטיקה, בקפיצה במוט, ב-2002 וכעבור ארבע שנים.

  12. ארז

    11 אוג 2021 13:43:47

    קשה לומר שהתחברתי. באותה מידה אפשר היה להגיד שלזכות בגראנד סלאם שווה לכמה וכמה טורנירים של אליפות העולם בשחמט ולהציג את ההעפלה של מנסדורף ופאר לרבע גמר אוסטרליה הפתוחה כהישג השיא. לא שאני טוען שאפשר להשוות. אפשר להחליף את יעל ארד בברצלונה עם אסתר רוט, ואם כבר רוט, אז באתלטיקה ה-הישג הוא של קונסטנטין מטוסייביץ' בסידני 2000.
    לגבי הקבוצתיים, אם כבר אז כבר, והישג השיא הוא של מכבי ת"א ב1979 ו1981 בהתחשב ביכולת, ברמה הכללית ובהמשכיות. ושוב, בעיקר כי אני לא מחשיב רבע גמר בגביע אופ"א ז"ל בכדורגל מבחינת הרמה כמו את גביע אירופה דאז. וזה שוב חוזר לטענה שההישגים הם לפי איך שהמדרג רואה את הענף ואת הקושי שבו.

    1. שחר אלוני

      11 אוג 2021 13:53:09

      תודה ארז,
      כן, ברור שאין מדד אובייקטיבי.
      גלפנד הוא אחד מכמה עשרות בודדות ב 150 שנה שהשתתפו בדו קרב לאליפות העולם.
      אם אתה לוקח נניח מ 1970, הוא טופ 30 בהסטוריה ואולי מעבר לזה, גם בזכות הדו קרב.
      העדפתי את היורובסקט על מכבי, כי זו נבחרת, שהיא בעדיפות מסוימת על קבוצה, וגם ללא שחקני חיזוק, וגם כהברקה ספורטיבית ופחות כניהולית, אבל כמובן זה עניין של טעם.
      אסתר רוט לדעתי מקדימה אתלטים אחרים, אבל שוב, זה עניין של טעם ואין מדד אובייקטיבי ממש

  13. ירון, החלום

    11 אוג 2021 20:39:35

    בס"ד
    תודה רבה, כולן בחירות ראויות.
    בקבוצתי הנבחרת של 79 זה הישג מדהים בעיניי.
    האישי זה עניין של טעם.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט