עד שהגברת השמנה תשיר. פוליטיקה וספורט / מאת גיל גל,לוס אנג'לס

טור ראשון עם גל שור, כתבינו מלוס אנג'לס

עד שהגברת השמנה תשיר

הו הקלישאות, הקלישאות, איך היו נראים חיינו בלעדיהן. "הבחירות הללו הן הכי חשובות בהיסטוריה"; "גורל המעצמה הגדולה בעולם מונח על כף המאזניים"; "המירוץ יהיה צמוד עד הסוף"; "עד ה-6 בנובמבר הכל עוד יכול להתהפך"; "סקרי דעת הקהל משקפים/אמינים, מרמים/מתעתעים" וכמובן הקלישאה האמריקאית הידועה מכולם, בד"כ במהלך מאבקים ספורטיביים אדירים אבל לא רק: "זה לא גמור עד שהגברת השמנה תשיר"…

שורות אלו נכתבות שבוע אחרי העימות הטלוויזיוני הראשון בין הנשיא אובמה ויריבו לכתר מיט רומני, ושבוע לפני העימות השני – ויש האומרים המכריע – ביניהם. רומני היה מוכרח לנצח בוויכוח הטלוויזיה הראשון, והוא ניצח. חד וחלק. הפוליטיקאי, איש העסקים והמושל לשעבר שחזר ומעד בכל הזדמנות אפשרית עמד איתן על רגליו, וחבט ללא רחם. הנשיא היה חיוור ואובד עצות, ”לא רצה להיות שם מלכתחילה“, כדברי ג'ורג' קארוויל, יועצו לשעבר של הנשיא קלינטון. האם הקערה התהפכה על פיה? מוקדם להגיד, אבל לא מוקדם לנחש: התחיל שלב חדש, שלושה שבועות בלבד לפני ההצבעה.

בפוליטיקה האמריקאית מקובלת ההנחה שהרפובליקאים יוצאים נשכרים כאשר שיעור ההצבעה בבחירות נמוך יחסית. תומכים פוטנציאליים של הדמוקרטים נוטים להישאר בבית במספרים הרבה יותר גבוהים. הרפובליקאים מואשמים לעתים מזומנות שהם משתמשים בטכסיסים, לגיטימיים ופחות-לגיטימיים, כדי להשאיר את מצביעי היריב בבית. אבל על עימות הטלויזיה הראשון של מערכת הבחירות לנשיאות אפשר להגיד את ההיפך: הדמוקרטים היו מרוצים,אילו התברר שמספר קטן מן הצפוי (67 מיליון) של אמריקאים צפו בוויכוח. הסכמה רחבה מאוד שררה בבוקר המחרת הן כלי התקשורת המרכזיים והן במדיה החברתית: מיט רומני גנב את ההצגה.

עם זאת, כל מי שעקב אחר סגנון הוויכוחים של רומני במקדימות של מפלגתו, בייחוד כאשר גבו היה אל הקיר, עמד על סגולות הוויכוח שלו. כל מי שזכרו את הופעותיו החיוורות של אובמה בוויכוחי 2008, הן במקדימות מפלגתו והן בבחירות הכלליות, ידע את חולשותיו. ובכל זאת: מוקדם להגיד שהקערה התהפכה על פיה. לדוגמה: עימות הטלוויזיה הראשון בין הנשיא רונלד רייגן ובין הטוען הדמוקרטי, וולטר מונדייל, ב-1984. רייגן היה פופולרי, כוכב הקולנוע המנוסה; מונדייל היה פוליטיקאי מהוה ומשעמם. הציפיה הכללית היתה שרייגן יכה אותו שוק על ירך. אבל רייגן היה חיוור במידה בלתי מוסברת, תשובותיו חסרו כיוון ובהירות, והוא חידש את החשד שהוא אינו שולט בפרטים. מונדייל ניצח, ההפרש בסקרים פחת במידה מסוימת. השאלה היתה מה יקרה בפעם הבאה. ובפעם הבאה רייגן חזר להיות רייגן. ביום ההצבעה הוא נחל ניצחון עצום ממדים, 60% של הקולות, 49 מ-50 המדינות. לנדסלייד.

דוגמת 1984 מספקת נחמה חלקית בלבד לנשיא. אז, ארה“ב עמדה בעיצומה של ההתאוששות הכלכלית המהירה ביותר מאז מלחמת העולם השניה. עכשיו, עידכון אחרון של התוצר המקומי הגולמי ברבעון השלישי של השנה מראה צמיחה חיוורת להחריד של 1.3%. האבטלה הגלויה צנחה אמנם בחודש שעבר ל-7.8% אבל האבטלה הסמויה גבוהה בהרבה.
סקר מיידי (430 מצביעים) של סי.אן.אן לאחר העימות הראשון הראה, כי 67% חשבו שרומני ניצח. השאלה היא אם הם ישנו את הצבעתם בהתאם. זה רחוק מלהיות בטוח. כרגע אפשר רק לנחש, והניחוש הוא שמערכת הבחירות נכנסה לשלב חדש ובלתי ניתן לחיזוי.

מה שבטוח זה, שכמו במשחק שביעי בסדרת גמר האן.בי.איי או ברבע האחרון של הסופרבול של הפוטבול "ניתן לחתוך את המתח באוויר כמו סכין בחמאה"; וגם אפשר להשתמש בקלישאה ישראלית-אירופאית-דרום אמריקאית שתישמע מוזרה לאוזניים מקומיות: "כדורגל משחקים 90 דקות" (ויש גם כמה דקות הארכה של זמן פציעות…)

מנחם לס

בעל האתר, ומנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. הבעיה בבחירות בארה"ב היא שלא בהכרח זה שזוכה ברוב הקולות הוא גם המנצח, אלא זה שזכה ברוב האלקטורים, ושם לאובמה יש יתרון די משמעותי. בכלל השיטה הזו ממש מוזרה וגורמת לעיתים לעיוותים קשים כפי שקרה בבחירות 2000 כשבוש הבן לקח את הבחירות למרות שזכה בפחות קולות.
    הקלישאות בהחלט נראות לעיתים כאילו הן קובעות מציאות ולא להיפך, בכל אופן יופי של טור ! גיל ברוך הבא לצוות

    1. אלעד!

      אין "צדק" או "לא צדק" באלקטורים. זאת שיטת הבחירות כאן לפי החוקה. אתה מנצח מדינה – לקחת את כל האלקטורים שלה.

  2. עד כמה שאני זוכר דווקא העימות ב 2008, היה הקש ששבר סופית את דבשתו של ג'ון מקיין. הוא יצא ממנו בור בנושאים כלכליים, מול אובמה הרהוט והבוטח.

  3. מנחם מבחינה חוקתית אין ספק שאתה צודק, אבל בפועל ברור שיש מדינות שמצביעות באופן מסורתי לרפובליקנים, כאלה שהקולות שלהן הולכים לדמוקרטים, ומישמכריע בד"כ הן אותן מדינות מתנדנדות ששבהן הקולות מתחלקים פחות או יותר באופן שווה, ולי לו הייתי אזרח ארה"ב זה נראה לא הוגן שהקול שלי לא ילך למועמד המועדף עלי אלא למתחרהו רק כי זו השיטה, והמדינה בה אני גר נתנה את האלקטורים שלה למועמד היריב, ולמעשה לקול שלי אין יצוג אמיתי עפ"י הצבעתי. בעיני זה לא הוגן ולא משקף באופן אמיתי וראוי את רצון הבוחר. יש פה פגם בשיטה

  4. אבל זהו שבארה"ב כל מדינה רוצה לראות את עצמה כיחידה עצמאית לחלוטין שלא תלוייה באחרות, ולכן כפי שהרוב במדינה המסויימת מצביע, לשם הולכת כל המדינה.

  5. זה באמת נראה לי שצריך למצוא איזשהו איזון בין הצורך של מדינות לשמור על עצמאות מסויימת ויחודיותן, לבין שמירה על זכות הפרט להצביע למי שהוא מאמין שיוביל את המדינה טוב יותר.
    אגב מנחם זו תהיה חוצפה לשאול למי אתה מתכוון להצביע ?
    הבחירות בארה"ב הן תהליך שמרתק לעקוב אחריו. ההשקעה הכספית האדירה, השימוש בתקשורת, העימותים וכו' ההבדלים בין המועמדים המייצגים ציבורים גדולים במדינת הענק הזו, אותי זה מעניין מאד לעקוב אחרי התהליך.

  6. דווקא עפ"י הסקרים רוב היהודים הפעם מצביעים לאובמה הפעם.
    חוץ מזה שמנחם כבר לא גר בפלורידה אלא בדרום קרוליינה.

    1. אני לא מבין. מה? בישראל רוצים שאובמה ינצח? זה אסון שהיהודים מצביעים עבורו באיזה 55% נגד 45%, במקום שיהיה ההיפך. אני מצביע עבור מה שטוב לישראל, ורומני טוב לישראל.

      1. "רומני טוב לישראל" – בדיוק המשפט שמתאר את הסימפטום שדיברתי עליו בתגובה למטה.

        איך בדיוק רומני טוב לישראל יותר מאובמה?

  7. ישראלים לשעבר מצביעים בד"כ לרפובליקנים לצערי.
    משום מה כשיוצאים לניכר ישראל פתאום נראית כמדינה קטנה וחלושה שזקוקה למחרחרי המלחמה הניציים כדי שיגנו עליה.
    חבל, כי ישראל צריכה בדיוק ההפך.

    אגב, שיטת האלקטורלים מגוחכת עד לעג.
    הנשיא משפיע על כולם, ולא רק על המדינות שבחרו בו, בשביל זה קיימים מושלי מדינה וחוקים תוך מדינתיים.
    רוב רפובליקני בטקסס? אחלה, שיחייו בטקסס איך שהם רוצים.
    אבל למה להתעלם מהדמוקרטיים בטקסס בבחירות לנשיאות?
    מגוחך, אמרנו?

      1. אפשר לחשוב, אובמה השטן בהתגלמותו…

        עדיף על רפובליקני עם אצבע קלה על ההדק, שעל תוצאות מדיניותו ישלמו יהודים-ישראלים בדם.
        עוד טיפה לבריכה הבלתי נגמרת.

  8. אני מסכים איתך מנחם. אובמה נכשל לחלוטין בהבנה שלו את המציאות במזרח התיכון בכלל (מצרים, איראן, עירק , הפלסטינים ועוד) ואת ישראל בפרט.
    הוא עשה כל טעות אפשרית במדיניות החוץ, והותיר את ארה"ב מצטיירת כחלשה ונתונה ללחצים.
    מה עוד צריך לקרות כדי שאנשים פה בארץ יבינו שאנחנו מוקפים בעולם ערבי עויין שרק מחכה לסימני חולשה כדי לחסל אותנו ?
    לצערי כבר התרגלנו למציאות של קאסמים יומיומיים על ישובים בארץ, ומדי פעם גראדים על באר שבע ואשדוד, וזה כבר נראה נורמלי ממש כמו תאונות דרכים.
    עוד 4 שנים של אובמה כשהוא יהיה משוחרר מכל מחוייבות לישראל יהיו אסון

  9. רעות ראינו מה יצא מהמדיניות הפייסנית של אובמה. האחים המוסלמים טובים ממובראק שאובמה רצה שיעזוב ? והמטורף מסוריה שלמרבה המזל סירב לעשות איתנו שלום תמורת החזרת הגולן, ועכשיו מתברר איזה רוצח צמא דם הוא, ולמזלנו זה לא על חשבוננו.
    אנחנו משלמים בדם בגלל מדיניות הויתורים ולא להיפך. האינתחפדה פרצה אחרי שברק הסכים לוותר כמעט על כל השטחים, אבל לערפאת זה לא הספיק, אלו העובדות האינתיפדה נגמרה אחרי מבצע חומת מגן, אז נא לא לעוות את המציאות. הגיע הזמן לפקוח עיניים ולהודות שאין לנו עם מי לדבר למרבה הצער

    1. אינתיפאדה אחרי 35 שנות כיבוש, גזילה וצמצום השטח הפלסטיני דה פאקטו (התנחלויות).

      איך הם מעזים לקום נגד זה ולעשות מעשה!

      (אגב הסיבות לפרוץ האינתיפאדה שנויות במחלוקת, עם שלם לא צריך לשלם מחיר של מטורף פנאטי אחד (ערפאת) ואי אפשר להאשים את כל העם על מה שארגוני טרור החליטו לעשות. זה כמו להאשים כל ישראלי בפשע מלחמה כשכזה מבוצע ע"י חייל בודד בצה"ל)

      ההפיכה במצרים (ולא רק שם) הייתה תהליך בלתי נמנע של עם המנשל רודן משלטונו. איך זה בדיוק קשור לאובמה?
      כנ"ל לגבי אסד. איך לעזאזל אובמה קשור לזה?
      כאילו, אם היינו מחזירים את הגולן תמורת שלום עם סוריה, אסד עכשיו היה טובח בישראלים, נכון? על מי אתה מנסה לעבוד…. רק על עצמך. נא לא לכתוב דברים חסרי הגיון.

      ולא שיש כאן מישהו לדבר איתו (כרגע), אפילו להקפאת בנייה זמנית בהתנחלויות אנחנו לא מסכימים. זו רצינות?

  10. אנחנו הרי לא נסכים על שום דבר, והרי הצדק תמיד איתכם ! אותו מטורף פנאטי הנהיג את עמו ששס לרצח יהודים ועשה זאת בחדווה ושמחה לפחות בחלקו, אבל הרי רק אצלנו צריךלשלם בדם, כך היה כל ההיסטוריה שלנו
    הרי לפני ההתנחלויות וה"כיבוש" לא היו פרעות תרפ"ט ו 36-39, הרי הכל בגלל יהודה ושומרון נכון ? שם הרי הכל התחיל.
    בכל אופן רעות אני מכבד אותך ואת דעותייך, ומבחינתי הויכוח הוא אך ורק ברמה האידיאולוגית, ולא חלילה יורד לפסים אישיים.
    אך בכל זאת זה אתר ספורט אז נשמור את הויכוח הזה לפורום אחר.
    יום מוצלח לך ולכל שאר הגולשים

    1. זה שהיו מהומות לפני הכיבוש לא אומר שכיבוש זה בסדר!

      לפלסטינאים חייב להמצא פתרון או מדינה משלהם או אזרחות ישראלית מלאה(אני אישית מעדיף את האופציה הראשונה).

      ובלי קשר לאם מחזירים או לא מחזירים את השטחים כבר עכשיו לפנות התנחלויות אני לא צריך לעשות כל שנה חודש מילואים בהגנה על ישוב מסכן אחד שנישמר ע"י גדוד שלם. יש מספיק מקומות בנגב והגליל שאפשר לישב ולא דורשים גדוד שלם על ישוב אחד.
      בלי ההתנחלויות היה ניתן לקצץ לחצי את תקציב הבטחון.

      אבל יש מי שעושה מהן הון פוליטי.

      1. בס"ד

        ההתנחלויות הן ארץ ישראל לא פחות מגוש דן!
        הן לב הארץ ושורשי הקשר היהודי לארץ לפני גוש דן, והעיר העתיקה בירושלים היא יסוד היסודות לקשר זה.

        1. אני לא רואה סיבה לשכן אנשים במקום מסוכן שמסכן אותם ומצריך להשקיע הון בשביל לשמור עליהם.

          ולא זה שקרמר אמר שזה "לב הארץ" לא מספיק טוב בשבילי.

  11. סכנה לא אמורה להוות שיקול,כי אם כן חבל שלא התיישבנו באוגנדה או ארנטינה..כל העולם ומזרח התיכון בפרט מסוכן ליהודים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט