המירוץ לזהב: נבחרת ישראל בבייסבול לאולימפיאדה, שלב הבתים. ישראל 5- דרום קוריאה 6 / ארז שץ

יוקוהאמה לבשה חג

בסופו של היום, כמה ישראלית התוצאה, שש-בש, וכמה ישראלית האופן שבו הושגה, בסיסים מלאים אחרי שזריקה של ג׳רמי בלייך פגעה בקיונג-מין הור, ואז כדור נוסף שלו פגע באאוי-ג׳י יאנג ו״דחף״ את הרצים בסיס אחד קדימה והביא את הרץ החופשי קון-וו פארק הביתה. אבל עד אותו רגע, זה היה ישראלי כמו שאנחנו רוצים לחשוב על עצמנו. לא מוותרים, נלחמים, מובילים, לא נשברים בשוויון, לא נשברים בפיגור, חוזרים ברגע האחרון למשחק, ואז… הפעם זה לא קרה. אבל עד לרגע האחרון, היתה הרגשה שזה הולך להיות היום של הנבחרת הישראלית. מי שחשש שישראל תתבזה בשל הבדלי הרמות, שמח לגלות שהנבחרת עמדה במבחן כשווה מול שווים. למרות הסיום הצורב המשחק היה מהנה ושתי הנבחרות הרשימו באופן שווה באצטדיון שכולו נצבע כחול-לבן (לא מטאפורית, באמת כל האצטדיון היה כחול והקוריאנים שחקו בלבן).

טקס הגשת הליינאפים.

המשחק עצמו היה כצפוי, מפגש של שתי תרבויות, ישראל שמשחקת בייסבול אמריקני, הגנה מאוד אתלטית, פיצ׳ינג עם הרבה זריקות משניות שמטרתו למשוך את הסטרייקאאוט, והתקפה שמנסה להעיף את הכדור הכי רחוק שיש. דרום קוריאה משחקת את הבייסבול שלה, חתירה למגע בכל מחיר, הרבה ״סמול בול״ שאומר קידום הרץ בכל מחיר, לקיחת הרבה סיכונים, אבל גם יכולת להוציא את הלונג-בול שצריך. בסופו של דבר לא היתה פה דומיננטיות של סגנון אחד על משנהו. הקוריאנים השיגו 11 היטס, והשאירו 12 על הבסיסים (9 בתשיעי), אבל פסלו רק 6 פעם בסטרייקאאוט. הישראלים השיגו שבעה היטס, והותירו ארבעה על הבסיסים (2 בתשיעי) ופסלו 17 פעם בסטרייקאאוט. עד האינינג האחרון, זה לא שינה הרבה מבחינת התוצאה, מאחר ושני הצדדים הפגיזו 3 הומראנס, שהביאו חמש ריצות לישראלים, וארבע לקוריאנים. פלוס ריצה אחת שהגיעה לא מהומראן לקוריאנים, ושוויון בתשיעי.

היתרון של הקוריאנים בא לידי ביטוי דווקא באינינג ה10. הישראלים פסלו עם 3 סטרייקאאוט רצופים והותירו את שני הרצים החופשיים שלהם ללא תנועה. הקוריאנים לעומת זאת, חגגו. עצם העובדה שהם קיבלו שני רצים חופשיים (ולא אחד כמו שנהוג העונה בMLB), אחד על הבסיס הראשון ואחד על השני, סייעה להם כשהם הצליחו לקדם אותם בעזרת sacrifice bunt של ג׳יי גיון הוואנג לבסיסים השני והשלישי, ואז הכדור שפגע בהור מילא את הבסיסים. בשיטה של רץ אחד על הבסיס השני, יאנג היה ממלא את הבסיסים ולא דוחף ראן הביתה, ואולי ישראל היתה מסוגלת לצאת מהברוך.

ג׳ון מוסקוט, מי שזרק ראשון נפל, צריך היה הרבה מזל

הברוך, יש להגיד, נפל על הנבחרת מהאינינג הראשון. ג׳ון מוסקוט, הזורק הפותח שרד 9 זריקות, אפשר היט אחד, וזהו. אחרי 4 זריקות לחובט השני הוא לא יכל להמשיך. נהוג לתת לזורק לנסות כדור או שניים לאמוד את הבעיה, אך האופן בו הוא הגיב אחרי הנסיון הראשון הבהיר את המצב והוא ירד והשאיר את אריק הולץ, המנג׳ר, עם שוקת שבורה שהוא ניסה למלא דרך הזורקים המחליפים שלו. הדבר הכריח אותו למתוח כל זורק מעל ומעבר ליכולת שלהם במה שהפך לדה-פאקטו משחק בולפן. ג׳ייק פישמן זרק שלושה אינינגס ו2 אאוטס; אלכס קץ זרק אינינג אחד; זאק וויס שני אינינג וג׳וש זייד שני אינינג ושני אאוטס. פעם אחרי פעם היה ברור שהזורקים שנשלחו למשימה מוציאים מעצמם את המקסימום וכמעט אף זורק לא ירד בלי שהותיר לזורק שאחריו רצים על הבסיסים. פעם אחרי פעם הקוריאנים איימו לגמור את המשחק וכשלו, בין עם בטעויות של הרצים על החובטים, ובין אם בנסיון הנואש לחבוט בכדור.

הקוריאנים אפשרו 6 היטס, 5 ראנס, ווק אחד, 15 סטרייקאאוטס, 3 הומראנס; הישראלים אפשרו 10 היטס, 6 ראנס, 5 ווקס, 6 סטרייקאאוטס, ווילד פיץ׳ אחד, פעמיים פגעו בחובט ו3 הומראנס.

הישראלים עלו ראשונים על הלוח באינינג השלישי עם סינגל של גלאסר והומראן של קינסלר (1 מ5, הומראן, 2 RBI). הקוריאנים נצלו את העייפות של פישמן ברביעי והשיגו סינגל של קונג והומראן של ג׳י הוואן או (3 מ4 עם ווק, סינגל, דאבל, הומראן, בסיס גנוב ו3 RBI). סינגל של וולנסיה בשישי והומראן של לווארנווי העלו ל4:2. שני הומראנס בק-טו-בק של לי וקים השוו בשביעי, ואז ג׳אי איל או גלגל סינגל לימין וג׳י-הוואן או שלח אותו הביתה בכדור שכמעט היה בעצמו הומראן. ואז, בתשיעי, עם אאוט אחד, ראיין לווארנווי (2 מ4, שני הומראנס, 3 RBI) העיף כדור פז ליציע הימני והשווה את התוצאות. השדר השאיר את המיקרופון לקהל, אבל בגלל שלא היה קהל הוא לקח אותו בחזרה מייד. הקוריאנים שלחו את קאנג לבסיס הראשון בווק בתחתית התשיעי, ובעוד ג׳יי איל או מושך את ג׳וש זייד לאט-באט של 13 זריקות קאנג ניסה לגנוב בסיס ונתפס, ואו פסל מיד אחרי. באינינג העשירי ישראל כשלה עם שלוש סטרייק אאוטס והקוריאנים כאמור מלאו את הבסיסים ואז ג׳רמי בלייך איבד את הכיוון ונגמר המשחק.

איאן קינסלר. בלדה לחובט

מי שצפה במשחק ראה נבחרת קוריאנית מעולה, שפגשה מולה נבחרת שוות ערך, וברוב המשחק הרגיש שמי שימצמץ קודם יפסיד. התקפית והגנתית המשחק היה בידיים של ישראל כמעט לכל אורכו עם תצוגה נהדרת של וולנסיה בבסיס הראשון, אלא שהפציעה המוקדמת גרמה לכך שישראל סבלה מנחיתות בפיצ׳ינג בעוד הקוריאנים חילקו את העומס טוב יותר, ושלחו שני זורקים לשלושה אינינג כ״א ועוד שניים ל2 אינינגס. העייפות המצטברת של הזורקים הביאה לכך שכל זורק הגיע לנקודה בה רמת התפקוד שלו נפלה וזה היה ההבדל שאפשר לקוריאנים לחזור פעמיים מפיגור ולפתוח יתרון.

פטר קורץ, מנהל הנבחרת ענה לשאלות כתב הקווים של צוות הבייסבול ב״הופס״, יוני לב ארי: ״זו אכזבה גדולה, אבל החברה שיחקו ממש טוב ולא וויתרו עד הרגע האחרון. הכי כואבת היא הפציעה של ג׳ון מוסקוט, שבנינו עליו, אחרי שחזר מפציעה של Tommy john והרגיש טוב בכל האימונים. נתארגן ונשחק מחר עם כל הלב נגד ארה״ב״

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. MBK

    29 יול 2021 21:42:11

    תודה ארז
    משחקים שוברי לב
    התבאסתי על סיום הדרך של פלציק ועל ההפסד של הנבחרת
    זה נס שהם הגיעו ל 5-5, הפיצינג שלנו בינוני ומטה
    זה היה הפסד שובר לב מהיט ביי פיץ׳, לא זוכר כזה הפסד

    1. onetwo3

      29 יול 2021 22:04:39

      נשבר הלב?
      תצפה בגמר הרוגבי שביעיות בין פיג'י לניו זילנד והוא יתאחה במהירות.
      לא ראיתי דבר מדהים כזה מעולם באולימפיאדה.
      לפני, תוך כדי ואחרי המשחק.

  2. אור

    29 יול 2021 22:39:53

    תודה ארז. פספוס גדול אבל מה אני אגיד לך, "הגיע" יותר לקוריאנים. הם דווקא לא נראו לי טוב כל כך אבל לך תאמוד את זה.
    .
    אולי מחר תצטרף פה לבלוג החי בדיומא? היה נחמד.. בתקווה שהאמריקאים לא יהפכו את המשחק למדכא מבחינתנו

  4. אור

    29 יול 2021 23:34:05

    בינתיים בליגה, היאנקיז מביאים את ג'ואי גאלו לעונה אבודה גם כך ואז מקבלים 14-0 מהרייז הרוצחים.
    .
    ו.. שרזר בדרך לפאדרס, פאק פאק פאק

כתיבת תגובה

תגיות: , ,
סגירת תפריט