מסקנות חפוזות 16 / עמיחי קטן

אחרי הפסקה קלה של ימי אב באמצע סדרת הגמר, מדור המסקנות החפוזות חוזר, רגע לפני הכתרה פוטנציאלית של מילווקי או לפני משחק 7. עיקר המיקוד הפעם יהיה על מילווקי, הדמיון בינם ובין אלופה קודמת זכורה לכולם והתהליך שהם עברו והיה לו חלק משמעותי בהגעתם עד היום, ונוסיף לכך נקודה הנוגעת לכריס פול.

1. קווי דמיון.

בהרבה מובנים, מילווקי של השנה מזכירה לי את טורונטו של 2019, לפחות מבחינת השחקנים, כפי שתראה הטבלה הבאה:

מילווקי 2021טורונטו 2019תפקיד
יאניס אדטוקומבוקוואי לנארדהכוכב והשחקן המוביל משני צידי המגרש
קריס מידלטוןקייל לאוריהכוכב השני התקפית, אבל לא יציב מספיק
ג'רו הולידיימארק גאסולהאחרון שהגיע בטרייד עם תפקיד הגנתי בעיקר
ברוק לופזפסקל סיאקםלפרקים השחקן הכי חשוב אחרי הכוכב בשקלול של שני צידי המגרש
פי ג'יי טאקרדני גריןהצלע ההגנתית שמשלימה את החמישייה עם קליעה מבחוץ פעם בהרבה זמן
פאט קונאטוןפרד ואן-וליטהראשון מהספסל שמוקפץ לחמישייה כשצריך הרכב נמוך ותורם בעיקר שלשות והגנה
בובי פורטיססרג' איבקההגבוה מהספסל שמביא אנרגיות וקליעה מבחוץ ומבפנים
ברין פורבסנורמן פאוולאקס-פקטור התקפי מהספסל שמתמקצע בעיקר בקליעה מרחוק
דונטה דיוויצ'נזואו ג'יי אנונוביהשחקן החשוב שהחמיץ את רוב הפלייאוף בשל פציעה
.

בדומה לאותה טורונטו של 2019, גם במילווקי של השנה המשחקים התחלקו לאלו בהם ראינו תרומה התקפית מאוזנת ובין אלו בהם הכוכב הראשי היה צריך לעשות את העבודה כמעט לבד, ואפילו את אותם 2-3 משחקים בהם יאניס ומידלטון היו לבד בהתקפה אפשר להשוות אל 2-3 משחקים בהם לאורי חבר לקוואי והם נותרו די לבד בהתקפה.

במקרה של טורונטו, אפשר לומר שהאליפות שיפרה את השחקנים ואת העמידות שלהם ברגעי ההכרעה, ובמקרה של מילווקי אפשר להניח שיאניס יישאר, ככה שאם וכאשר הם ישיגו את האליפות זה יחזק מאוד גם את האמונה שלהם בעצמם ואת היכולת ללכת עד הסוף שוב בעונות הבאות.

עוד נקודת דמיון בין שתי הקבוצות הללו היא נקודת המפנה שאירעה במהלך סדרת גמר המזרח, אשר עד אליה הכוכב הראשי של הקבוצה, כלומר יאניס או קוואי, היה צריך לקחת על עצמו יותר בזמן שהאחרים התקשו, ואילו אחרי אותה נקודת מפנה הצוות המסייע תרם יותר, כאשר במקרה של מילווקי יאניס גם החמיץ שני משחקים אותם מילווקי הצליחו לנצח גם בלעדיו.

הטבלה הבאה תעשה השוואה בין כמה הכוכב הראשי קולע לכמה הצוות המסייע לפני ואחרי נקודת המפנה – במקרה של מילווקי ההפסד במשחק 1 של גמר המזרח לאטלנטה, כאשר אחריו הגיעה ההתפוצצות של הבאקס, ואילו במקרה של טורונטו זה הניצחון בהארכה כפולה במשחק 3 נגד מילווקי בגמר המזרח, משחק ממנו לא הייתה דרך חזרה ואחריו לא היה צורך:

קבוצהכוכבמפנהתוצאהנק' כוכב עד אזנק' צוות מסייע עד אזנק' כוכב אחרינק' צוות מסייע אחרי
מילווקי 2021יאניסמשחק 1 גמר מזרחהפסד 116- 11329.37929.188.7
טורונטו 2019קוואימשחק 3 גמר מזרחניצחון 118- 1123272.32882.4

בקיצור, אפשר לראות שהתרומה של הכוכב הראשי לא נפגעה משמעותית, אם כי במקרה של קוואי יש ירידה קלה, אבל בשני המקרים הצוות המסייע שיפר את התפוקה שלו בכמעט 10 נקודות בממוצע למשחק.

2. כריס פול מאבד יציבות.

אני אתמקד כאן בשני נתונים בלבד – הראשון הוא איבודים. כריס פול כרגע עם 18 איבודי כדור בסדרה, כלומר 3.6 בממוצע למשחק. זה הכי הרבה שלו בסדרת פלייאוף מאז הסיבוב הראשון ב-2019 נגד יוטה, בערך כפול מממוצע הפלייאוף הנוכחי שלו לפני הגמר ובסך הכל הסדרה החמישית בקריירה שלו (מתוך 23 סדרות פלייאוף בקריירה) בה הוא מאבד 3.6 כדורים ומעלה למשחק. הנתון השני הוא ריבאונד. פול לקח בסדרה הזאת עד כה 2.8 ריבאונדים למשחק, הנתון הכי נמוך שלו בקריירה. בסדרה בה פיניקס מפסידים בגלל האיבודים והריבאונד אין ספק שמדובר בשני נתונים קריטיים.

3. השינוי בהתקפה של מילווקי.

כתבתי לא אחת, וגם בכתבה הראשונה תחת התגית הזאת, שהיתרון של מילווקי על היריבות שלה נמצא בצבע, ולכן כדי להוציא תפוקה התקפית טובה הבאקס צריכים ללכת יותר לצבע. הטבלה הבאה תראה את בחירת הזריקות של מילווקי ואחוזים עם הרייטינג ההתקפי הנובעים מבחירת הזריקות:

סיבוב ראשוןסיבוב שניגמר מזרחגמר
מהצבע23.5/39.5 = 59.5%24.3/38.3 = 63.4%28.2/45.2 = 62.4%24.4/43 = 56.7%
חצי מרחק7.5/14.5 = 51.7%6/14.1 = 42.4%4.5/10.7 = 42.4%6.4/16 = 40%
שלשות13.3/40.5 = 32.7%10.1/33.7 = 30.1%11.3/36.5 = 31.1%12/32 = 37.5%
אחוז אפקטיבי53.8%49.8%53.8%53.6%
רייטינג התקפי115104.5116.2117.7

ניתן לראות שבשני הסיבובים הראשונים הבאקס הלכו לצבע משמעותית פחות מאשר בשני הסיבובים הבאים. ההבדל ביניהם היה קליעה טובה מחצי מרחק בסיבוב הראשון, וההגנה או הקריסה ההתקפית של מיאמי, לעומת סדרת הסיבוב השני בה מילווקי היו הקבוצה הפחות טובה מבחינה סטטיסטית (קלעו פחות מברוקלין בסך הכל), אבל ניצחו את רוב המשחקים הצמודים והעפילו בשיניים לגמר המזרח.

בגמר המזרח ראינו שינוי, אליו גם התייחסנו בתחילת הטור הזה, וניתן לראות קפיצה משמעותית בכמות הזריקות בצבע של מילווקי בסדרה נגד אטלנטה שהחזיקה עם ירידה קלה בגמר. אפשר לשים לב לכך שבחירת השלשות של מילווקי השתפרה גם היא, ושוב נביא טבלה (האחרונה להיום) שתציג את זה:

שומר קרובשומר במרחק 4-6 פיטפנויכמה מהזריקות פנויות
סיבוב ראשון2.5/5.5 = 45.5%6.3/21.3 = 29.4%4.5/13.8 = 32.7%33.9%
סיבוב שני1.4/3.9 = 37%4.3/14.4 = 29.7%4.4/15.4 = 28.7%45.8%
גמר מזרח0.8/4.5 = 18.5%4.3/14.6 = 29.5%6.2/17.3 = 35.6%47.5%
גמר1.4/4.8 = 29.2%4.2/11.2 = 37.5%6.4/16 = 40%50%

אפשר לראות שנגד מיאמי דווקא הזריקות הקשות נכנסו עבור מילווקי באחוזים גבוהים, ואילו בסדרה נגד ברוקלין זה עבד פחות טוב, אבל כבר ראינו שיפור בבחירת השלשות, למרות שעדיין הבאקס הלכו יותר מדי על זריקות לשלוש ופחות מדי לצבע, כמו שראינו קודם. בשתי הסדרות הבאות התהליך המשיך וחצי מהשלשות שהבאקס זרקו בסדרה נגד פיניקס היו פנויות, ואפשר לראות שהשלשות הפנויות הצילו אותם נגד אטלנטה ועכשיו נגד פיניקס, כי מהטווחים האחרים פחות הולך להם עכשיו.

בקיצור, רגע לפני משחק הכתרה פוטנציאלי, אפשר לראות שהבאקס הצליחו לעבור את התהליך שהם היו צריכים לעבור בפלייאוף הזה, והוא מחולק בעצם ל-2 חלקים עיקריים – הראשון הוא ההבנה שהיתרון שלהם הוא בצבע וניצול היתרון הזה והשני הוא בחירת שלשות יותר נוחות, מה שמתאפשר כתוצאה מההליכה המרובה לצבע.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. שחר אלוני

    19 יול 2021 14:17:03

    תודה עמיחי,
    יאניס עבר ממש מהפך בפלייאוף הזה, זה שווה פוסט. הוא בשיאו בסדרת הגמר, מה שאי אפשר היה להגיד במשחק הראשון מול מיאמי, ובשניים מול ברוקלין.
    *
    בלי קשר אליו, משחק המפתח של מילווקי היה השלישי מול ברוקלין. אם היה שם 3-0 הפלייאוף שלהם היה נגמר די מהר בכישלון

    1. עמיחי קטן

      19 יול 2021 14:18:20

      תודה שחר.
      אני מסכים לגבי משחק 3, אבל לתחושתי לא הוא זה שהביא את השינוי, ולכן בחרתי במשחק אחר שהיה פחות חשוב, אבל הוביל לשינוי משמעותי יותר לדעתי.

      1. שחר אלוני

        19 יול 2021 14:34:27

        מסכים איתך ברמה מסוימת,
        היו שם שני שינויים, ממצב כמעט כשלוני למצב סביר ולא יציב (אחרי הנס של משחק 3 עם ברוקלין).
        ואז שינוי נוסף מסביר ולא יציב לקבוצה מצוינת

        1. שחר אלוני

          19 יול 2021 16:27:24

          היי חגי,
          תשווה את התצוגות שלהם בהגנה ובהתקפה בתחילת הסדרה מול ברוקלין, מול מה שקורה מול פניקס. אני מקווה לכתוב על זה פוסט, לפחות בהקשר של יאניס

          2. חגי "התותח" ניסני

            19 יול 2021 17:22:34

            טוב נדיין אחרי הפוסט שלך. אני לא רואה הבדלים משמעותיים ביאניס. כן רואה הרבה שינויים בבאקס ובשיטת המשחק שלהם ובל נשכח את השינוי של בלדסאו בהולידיי

            1. עמיחי קטן

              19 יול 2021 17:24:10

              אני חושב שיאניס מעולה לאורך כל הפלייאוף הזה עם אולי משחק או 2 רעים (משחק 2 נגד ברוקלין ו-4 נגד אטלנטה עד הפציעה). מילווקי כקבוצה עברו שינוי משמעותי תוך כדי הפלייאוף

    2. חגי "התותח" ניסני

      19 יול 2021 15:07:53

      שחר איך השינוי שאתה מדבר עליו מתבטא ברמת הכדטרסל נטו? (שם בצד ענייני מנטליות כי זה בלשון המעטה מסובך מאוד)

  2. FAN

    19 יול 2021 14:54:43

    תודה רבה על ההשקעה.
    חייב להגיד שהמשחק האחרון היה תענוג. עם פיניש אדיר למשחק.
    לגבי פול המשחק האחרון שלו היה מצוין (נראלי איבוד 1 ו10 אס') מבחינת מספרים ובכלל תצוגה התקפית מ2 הצדדים
    לגבי הראבונד זה אחד הדברים הכי הכי חשובים שהובילו את הבאקס ל3-2 הזה. התקיפות של קואנטון וטאקר את פול ובוקר פעם אחר פעם מהצדדים (weak side?) ברבאונד היו מאוד מאוד משמעותיות, שלא לדבר על יאניס.
    והעובדה שהבאקס הצליחו לחזור למשחק (אחרי פתיחה מטורפת) כשיאניס יורד לספסל ומצליחים לייצר ריצה גדולה זה שיחוק גדול. השיפור הזה על המגרש בלעדיו זה פלוס אדיר,
    וכמובן העובדה שיאניס למד לשחק איתם על המגרש ולא לבד (מה שאמרו פה לא מעט בלשון המעטה) העלה את היכולות שלו ושל שאר הקבוצה לגבהים חדשים

    1. עמיחי קטן

      19 יול 2021 15:02:42

      את המשחק האחרון לא ראיתי בגלל תשעה באב, והפעם האחרונה שכתבתי במסגרת הזאת הייתה אחרי המשחק הראשון, ולכן כתבתי על תופעות שראיתי לאורך הסדרה ולא בהכרח מתאימות למשחק האחרון.

    1. שחר אלוני

      19 יול 2021 16:30:17

      נוטה להסכים איתך, רק שאיך שהבאקס משחקים יכשיו משדרג אותם קצת.
      זה יוצר טוב נראה לי ממיאמי אשתקד.
      ההשוואה למעלה מראה להבנתי שהם לא רחוקים מטורונטו 19.

  4. Pistons

    19 יול 2021 17:19:51

    אני חושב שזו לא הנקודה שצריך להפנות אליה בנוגע לפול. במשחק האחרון הוא עבר לשמור על שחקנים שיוצרים בהתקפה (קרי לא טאקר וכו') והוא נראה כמו כוונת אנושית. כמעט כל סל שזרקו עליו נכנס.
    חיפשתי באתר של ה-NBA נתונים, ואם אני מבין נכון, קלעו עליו ב-73.3%! מהשדה במשחק האחרון. גם אם הנתון הזה לא נכון, עדיין קלעו עליו באחוז מאוד גבוה.

      1. Pistons

        19 יול 2021 17:27:01

        זה מה שהפסיד להם את המשחק האחרון. הרגיש לי שקלעו עליו 40 נקודות, אבל אם הבנתי את הטבלה של האתר של ה-NBA (לא ראיתי משהו שמסביר מה אומרת כל עמודה) קלעו עליו 23 נקודות ב-73.3%.
        לא בדקתי סטטיסטית, אבל לא זכורים לי כמות איבודים ברמה של המשחקים הקודמים, אבל אולי אני טועה כי זה במבחן העין ולא מבדיקה.

        דרך אגב, אם אני מילווקי, אם פול שומר על הולידיי, אני אומר להולידיי לטחון אותו בפוסט התקפה אחרי התקפה. כנ"ל טאקר שבמקרה שלו אני לא רוצה שיוריד כדור, אלא שיתפוס עמדה כמה יותר קרוב לסל ואז יקבל את הכדור. פול לא אמור להפריע יותר מדי עם הסייז שלו.

        1. עמיחי קטן

          19 יול 2021 17:37:08

          במשחק האחרון באמת היה לו רק איבוד אחד, אבל כמו שכבר הגבתי קודם, הפעם הקודמת שכתבתי הייתה אחרי המשחק הראשון, ככה שהתייחסתי לדברים שקרו מאז באופן כללי, ולא רק במשחק האחרון בו לא צפיתי והסתפקתי בבוקס סקור

  5. פיני

    19 יול 2021 17:25:57

    תודה עמיחי. שאפו על ההשקעה!
    המטמורפוזה, המהפך והבגרות שעוברים הבאקס בפלייאוף הזה, מרשימים בעיני אפילו יותר. זה כולל את יאניס שהולך ומשדרג את משחקו יותר ויותר מבלי לכפות את עצמו על הקבוצה ואדרבה, הם משתפרים ביחד, וזה בניגוד לקוואי שהגיע ככוכב פלייאוף מוכח.
    המשחק אתמול (צפיתי בו במוצאי תשעה באב) היה אחד הטובים שראיתי בגמר מסוג הקלאסיקות שיכנסו לפנתיאון ובכלל, זו אחת מסדרות הגמר הגדולות שנראו כאן לטעמי.

    1. פיני

      19 יול 2021 17:28:45

      בעיני, יאניס הוא כבר המצטיין של הפלייאוף הזה (בלי לגרוע מחלקו של אף אחד, לא הולידיי ומידלטון, או יאנג, או בוקר, פול ואייטון).

  6. Ljos

    19 יול 2021 18:27:54

    בבית של ההורים שלי יש שטיחון קטן, שעיר ומכוער. הוא ממוקם במטבח בדיוק ליד הכיור, אבל חוסם את המעבר בכל המטבח. חוסם זה לא בדיוק מדויק. יש דרך פשוטה וקלה במיוחד לעבור את השטיח לצד השני של המטבח: להתקע בו, למעוד ולתפוס ברגע האחרון את השיש תוך כדי שליחת קללות לכל עבר. זו שיטה שעובדת לנו כבר עשרים שנה, לפחות פעם ביום. כל ניסיון לשנות את המצב או את מיקום השטיח נתקלו בחומה הבצורה של ההיגיון של אמא שלי שטוען שעם השטיח הבית נראה מסודר ונקי וזה חשוב יותר מכל דבר אחר. לטענתה, יום אחד אנחנו נלמד לא ליפול בגלל השטיח.
    כולנו מחכים לראות על מי תיעצר הרולטה הרוסית והוא יהיה בר המזל שיום אחד יפספס את השיש הקריטי להישרדות.
    ג'יזס, מזלה של מילווקי שבאד שונה מההורים שלי. בשנים קודמות אולי היה משהו בטענות על חוסר ההתאמות והציפייה לרגע שבו היריבה תבין מה צריך לעשות ותפצח את השיטה של מילווקי. אבל השנה (וזה סיפור של שנה שלמה של ניסויים) הם סיפור אחר לגמרי.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט