ה-WNBA הגיעה לסיומה של העונה השאפתנית ביותר שלה, וכדורסל מעניין אכן ראינו בשפע. מינסוטה ושיקגו פתחו רע וחזרו לעניינים; קונטיקט התפוצצה בעזרתה של ה-MVP ש(אולי)בדרך, ג'ונקוול ג'ונס; האלופה המכהנת מצאה את עצמה מתרחקת יותר ויותר מהגנה מוצלחת על התואר; והניו יורק ליברטי המתחדשות עלו לפלייאוף לראשונה מאז 2017, בערב סיום דרמטי במיוחד בו אפילו לא שיחקו. אבל עם כל זה, משהו בכל זאת היה חסר.
לפני שנתיים קיבלנו קרב עיקש בין נאפיסה קולייר לאריקה אוגונבואלה, לצד כמה רוקיז בולטות אחרות כמו טיארה מקאוון, אייז'ה דר וג'קי יאנג. בעונת הבועה קריסטל דיינג'רפילד הפתיעה ובלטה מעל כולן, כולל סאטו סבאלי, טיישה האריס, קנדי קארטר, וגם ג'אזמין ג'ונס וטאה קופר. העונה, יש רק שחקנית אחת ממחזור הדראפט האחרון שמצליחה לא בהכרח לבלוט, אלא פשוט להיות חלק בעל משמעות מהדקות והנקודות של הקבוצה שלה.
זוהי כמובן מיכאלה אוניינוורה, בחירה מספר 6 בדראפט 2021 לניו יורק ליברטי. הפורוורד שהגיעה מ-UCLA שיחקה 721 דקות בסך הכל העונה, כשהבאות אחריה, ארי מקדונלד, דידי ריצ'ארדס וצ'ארלי קולייר שיחקו 493, 346 ו-345 דקות בהתאמה. הפער בנקודות, כמו גם בנתונים רבים אחרים, היה דומה למדי. אם כי לחוסר ההצלחה של הרוקיז השנה ישנו הסבר.

אם נסתכל על חמש השחקניות שנבחרו לפני אוניינוורה, נראה שהן שייכות לדאלאס (קולייר, אוואק קוייר וצ'לסי דאנג'י), אינדיאנה (קייזר גונדרזיק) ואטלנטה (מקדונלד). מדובר בשלושה מצבורים של שחקניות כדורסל צעירות, ולא בקבוצות כדורסל אמיתיות, עם ניהול ותכנון לעתיד. כולן העמיסו כישרון בצורה שלא מאפשרת לשלב אותו, גם אם ממש רוצים. דאלאס הצליחה לפחות למצוא את עצמה בפלייאוף, הרבה בעזרת אריקה אוגונבואלה והפריצה המפתיעה של מארינה מייברי. באינדיאנה ואטלנטה, בניית הסגל היא צרה אחת מתוך רבות.
אם נסתכל על השחקניות שנבחרו אחרי אוניינוורה, כבר נגיע למקומות בדראפט שפשוט קשה להיכנס מהם לליגה – בסוף הסיבוב הראשון בוחרות הקבוצות הטובות עם הסגלים המלאים, ומהסיבוב השני והלאה מאוד קשה באמת להשתלב בסגל של קבוצת WNBA, הכולל רק 12 שחקניות. ההשתלבות של דידי ריצ'ארדס בניו יורק ודיז'וניי קאריגנטון בקונטיקט היא הישג מרשים לא פחות מזה של אוניינוורה.
אוניינוורה, במידה מסוימת, זכתה בלוטו. לא רק שהיא מספיק מוכשרת כדי להיבחר גבוה, היא גם נבחרה לקבוצה שמתחילה להיבנות, כשלמאמן וולט הופקינס כבר הייתה משבצת להכניס אותה אליה. כבר בעונת הרוקי שלה, היא שחקנית חמישייה שמשחקת כ-23 דקות למשחק ומהווה חלק משמעותי מקבוצת פלייאוף. פרס רוקי השנה יהיה שייך לה, ובהתחשב במצבן של שאר הרוקיז הבולטות, גם העתיד שלה נראה הרבה יותר מבטיח.

ממי נפרדים?
זהו כמובן השלב בעונה בו אנחנו גם נאלצים להיפרד מארבע קבוצות. שתיים מהן נלחמו עד הסוף על הזכות להמשיך את העונה, גם אם למשחק אחד. השתיים האחרות בעיקר נלחמו נגד עצמן, ובעיקר הפסידו.

• לא ברור מה תעשה אינדיאנה, שהצליחה להפסיד 26 משחקים מתוך 32, עם הבחירה מס' 1 אם תקבל אותה. אם זו הקבוצה שהצליחו להעמיד הפיבר אחרי ארבע שנים רצופות בלוטרי, קשה להאמין שאינדי תצליח למצוא שחקנית משנת-פרנצ'ייז בדראפט 2022. אולי בדראפט 2024?
• אטלנטה, הרבה בזכות קורטני וויליאמס וגם ארי מקודונלד שנכנסה יותר ויותר לעניינים כלל שהעונה התקדמה, הצליחה לסיים במקום הלפני אחרון עם שני ניצחונות יותר מאינדיאנה. אך בעוד על המגרש הדרים היא סתם קבוצה חלשה, מחוץ למגרש מדובר בשיטשואו שהיינו מדברים עליו כל יום אם היה קורה ב-NBA.
• זו קבוצה ללא ג'נרל מנג'ר רשמי, ולא ברור מי הג'נרל מנג'ר שלה בפועל. המאמנת נטשה את הקבוצה תשעה ימים לתחילת העונה, והמאמן הזמני שמונה עזב באמצע העונה והוחלף במאמן זמני אחר. השחקנית הבכירה בקבוצה ואחת הצעירות המבטיחות בליגה, קנדי קארטר, הושעתה על ידי הקבוצה באמצע העונה בעקבות התנהגות לא נאותה בחדר ההלבשה, וכחודשיים וחצי לאחר מכן, עדיין לא יודעים באטלנטה כיצד להמשיך מכאן. לא בעניין קארטר, ולא בהרבה עניינים אחרים.
• לוושינגטון באמת לא היה סיכוי לעלות לפלייאוף עם הסגל שלה. החזרה של אלנה דלה דון לא באמת קרתה – היא שיחקה בשלושה משחקים בלבד – וכפי שהתברר בשתי העונות האחרונות, כמעט אך ורק בזכותה ההתקפה הקטלנית של 2019 בכלל יצאה לפועל. העונה הלא פחות ממפלצתית של טינה צ'ארלס, שהובילה את הליגה עם 23.4 נקודות למשחק – מקום שישי בהיסטוריה לעונה אחת – הייתה זו שבכלל השאירה למיסטיקס סיכוי להגיע לפלייאוף עד לשנייה האחרונה של העונה.
• לראשונה מזה תשע שנים, הלוס אנג'לס ספארקס לא יהיו בפלייאוף ה-WNBA. אם צריך לסכם בקצרה את הנזק הבלתי ייאמן שעשה דרק פישר למועדון הפאר הזה, אפשר לעשות זאת עם ארבעה שמות: מארינה מייברי, ריקוואנה וויליאמס, צ'לסי גריי וקנדס פארקר. כולן שחקניות שפישר העזיב או פשוט שיחרר וכולן לא רק הולכות לפלייאוף אלא גם מהוות ברגים משמעותיים בקבוצות שלהן.

כבר מתחילים
הלילה (בין חמישי לשישי) כבר ייצא לדרך הפלייאוף, בסיבוב ראשון בו ישוחקו שני משחקים בודדים, בין הקבוצות במקום החמישי לשמיני והשישי לשביעי. המנצחות יעפילו לסיבוב השני, שם יחכו להן המדורגות 3-4 לזוג נוסף של משחקים בודדים. המנצחות ממשיכות לסדרות הטוב מ-3 – המדורגות 1-2 יתחילו מחצאי הגמר, והמנצחות כמובן יפגשו בגמר.

הפלייאוף ייפתח בשלוש לפנות בוקר יום שישי כאשר דאלאס תתארח אצל שיקגו, שקיוותה לקצת יותר ממאזן חצוי בעונת החזרה הביתה של קנדס פארקר. דאלאס היא אמנם לא קבוצה מסודרת עם תכנית לעתיד, אבל מדובר בפצצת כישרון שיכולה לעשות צרות לכל יריבה בכל ערב נתון. אוגונבואלה, לצד אלישה גריי, סאטו סבאלי ומארינה מייברי (שפתחה מחנה כדורסל לילדות כאן בארץ), עוד עלולה לחולל מעין הפתעה בעיר הרוחות.
מיד אחר כך, כבר בבוקר יום שישי, תארח פיניקס את ניו יורק. עם דיאנה טוראסי, אבל בעיקר עם סקיילר דיגינס-סמית' ובריטני גריינר (שהייתה מועמדת אמיתית ל-MVP בליגה בלי ג'ונקוול ג'ונס, אייג'ה ווילסון ובריאנה סטיוארט). הליברטי, שכאמור נדחפו לפלייאוף בשניות האחרונות של העונה, הן אנדרדוג משמעותי, אבל עם הכישרון של סברינה יונסקו והנוכחות של הוטרניות סאמי וויטקום, נטאשה הווארד ורבקה אלן, הן בהחלט יוכלו לנצל יום פחות טוב של פיניקס.

ביום ראשון ייערך הסיבוב השני. המדורגת הגבוהה מבין המנצחות (אם פיניקס תנצח – פיניקס, אם לא – המנצחת בין שיקגו לדאלאס) תתארח אצל הסיאטל סטורם בשעה 22:00. הקבוצה הדומיננטית של 2018 ו-2020, אז הייתה ההגנה וההתקפה הטובה בליגה, נראית רחוקה מאוד – עדיין מדובר ביריבה קשה מאוד שעדיין מסוגלת ללכת כל הדרך, אבל זו גם קבוצה שמסוגלת להפסיד לכל אחת. בטח במצבה של בריאנה סטיוארט, שנמצאת בספק גדול למשחק.
המדורגת הנמוכה מבין המנצחות בליל חמישי (אם ניו יורק תנצח – ניו יורק, אם לא – המנצחת בין שיקאגו לדאלאס) תתארח אצל המינסוטה לינקס מיד לאחר משחקה של סיאטל. פתיחת העונה העגומה של הלינקס נעלמה כלא הייתה, וכעת הן נראות כמו מועמדת אמיתית לזכייה באליפות, אם יצליחו כמובן לגבור על המכשול שהוא משחק פלייאוף בודד מול יריבה עיקשת – לא משנה מי זו תהיה.

בליל שלישי ה-28 בספטמבר ייכנסו למשוואה שתי המדורגות הבכירות, שזכו לדלג על הסיכוי להיות מודחות במשחק אחד. המדורגת שנייה היא לאס וגאס, שהיא גרסה חזקה ומשופרת של זו שהגיעה לגמר בעונה שעברה. אייג'ה ווילסון המשיכה לשחק ברמה האלוהית שלה, רק שהפעם ישנן לצידה גם ליז קמבייג', צ'לסי גריי, ריקוואנה וויליאמס ואף גרסאות משופרות ומלוטשות של קלסי פלאס וג'קי יאנג. זה פחות או יותר כל מה שצריך לומר על האייסז על מנת להבהיר את התמונה.
קונטיקט דורגה ראשונה והרוויחה זאת ביושר. אם לא הספיק שיתוף הפעולה הקטלני בין דוואנה בונר לסטרץ' 5 הטובה ביותר שתראו, ג'ונקוול ג'ונס, מדובר בקבוצה עקשנית ואנרגטית שקשה מאוד לשבור. אם אליסה תומאס אכן תצליח לחזור לפלייאוף, קונטיקט תהיה הטים-טו-ביט המובהקת, אם היא לא הייתה כזו עד עכשיו.

אז כיצד צופים?
ערוץ הספורט משדר מדי פעם משחקי WNBA, אבל מכיוון שערוץ הספורט מתבייש בעובדה שהוא משדר ספורט נשים, אין באמת דרך לדעת מתי אם בכלל ישודרו משחקי הפלייאוף. האופציה האמינה ביותר היא שירות הליג פאס, שעולה 17 דולר לעונה שלמה וכנראה הרבה פחות מזה לפלייאוף בלבד. כמובן שהוא גם מאפשר צפייה חוזרת במשחקים לפי דרישה.

אז זה הכל. נשאר עוד ממש מעט לחכות. לפני שנשים לב, העונה ה-25 תסתיים לה, וה-WNBA תמשיך בדרך החדשה שלה. בינתיים, מומלץ להנות מכל שנייה – מי שבאמת אוהב כדורסל, אני בטוח שיצליח להתחבר.