מסקנות חפוזות 4 / עמיחי קטן

הפעם קיבלנו רק משחק אחד, שבו פיניקס הביסו את דנבר, אז בנוסף למסקנה על המשחק הזה ולפינה על המודחת, הפעם נעסוק גם בכמה אקס-פקטורים פוטנציאליים בפלייאוף.

1. כריס פול ברבע האחרון של משחקי פלייאוף.

כריס פול הוא לא כוכב העל של פיניקס, שזה תפקיד השמור לדווין בוקר, אבל ראינו לא אחת בפלייאוף הזה את פול לוקח על עצמו את האחריות ברבע האחרון, בין אם בסדרה נגד הלייקרס ובין אם בשני המשחקים נגד דנבר עד כה. הנטייה של פול לקחת על עצמו ברבע האחרון היא לא חריגה, ועל כן הטבלה הבאה תשווה בין ממוצעיו של פול בכל אחד מ-13 הפלייאופים בהם הוא השתתף (כולל האחד הנוכחי עד כה), ובין הממוצעים שלו ברבע האחרון של כל אחד מהם.

*אם הרבע האחרון הוא מעל הממוצע חלקי 4 הוא יודגש, ואם הוא מתחת אז הממוצע הרגיל יודגש.
*משחקים בהם כריס פול לא שיחק כלל ברבע האחרון לא ייכנסו לחישוב הממוצע של הרבע האחרון.

נקודותאסיסטיםנק' רבע 4+OTאס' רבע 4+OT
200824.111.36.52.1
200916.610.42.31.8
20112211.58.21.7
201217.67.93.91.6
201322.86.341.2
201419.810.36.31.6
201522.18.86.71.5
201623.87.361.3
201725.39.96.91
201821.15.85.71.2
2019175.55.21.2
202021.35.380.9
202111.694.62

ניתן לראות שבכל אחת מהעונות, ללא אף יוצא מן הכלל, פול מוסר פחות אסיסטים ברבע האחרון. הסיבות לכך יכולות להיות אולי גם יותר החטאות של החברים לקבוצה, פחות דקות ברבע האחרון, בין אם בגלל דקות מנוחה או משחקים בהם לא היה צורך בשחקנים הבכירים ברגע האחרון (או שהקבוצה שלך היא זו שמפסידה ב-58 הפרש…), אבל ב-10 מתוך 13 מהמקרים פול עצמו קלע יותר ברבע האחרון, מה שמוכיח את הטענה שהוא לוקח יותר על עצמו.

המקרים החריגים מהבחינה הזאת הם 2009, במה שהייתה סדרת הפלייאוף הגרועה ביותר בקריירה של פול ואולי בתולדות ניו-אורלינס בכלל ו-2012-2013 שהמכנה המשותף של 2 השנים האלה הוא היריבות עם ממפיס, ובהחלט אפשר לטעון לזכות ההגנה של הגריזליס כאן.

מהצד השני, 2011 ו-2020 היו שני הפלייאופים היחידים בהם פול הגיע לממוצע של 7 נקודות ומעלה ברבע האחרון, בשניהם 8 ומעלה גם, כאשר ב-2011 דיוויד ווסט, הכוכב השני של ההורנטס, היה פצוע ולא שיחק בפלייאוף, ואת הקבוצה הצעירה של העונה שעברה באוקלהומה אנחנו זוכרים היטב.

2. אקס-פקטורים בפלייאוף.

יוטה – רויס אוניל. עכשיו מגיע האתגר שלו – לשמור על קוואי בצד ההגנתי ולא להיות החוליה החלשה ההתקפית של החמישייה.
פיניקס – דריו שאריץ'. מגוון את הקו הקדמי של הסאנס מבחינה התקפית ויכול אפילו קצת להתמודד עם יוקיץ' לרגעים אם אייטון יסתבך בעבירות.
דנבר – וויל בארטון. הנאגטס הסתדרו טוב גם בלעדיו עד עכשיו, אבל מדובר באחד מהשחקנים שכן אפשר לסמוך עליהם שלא ייעלמו לחלוטין בדנבר, אם הוא באמת יוכל להישאר בריא ולתת דקות.
קליפרס – ניקולאס באטום. הניסיון של קוואי שומר על גובר לא עבד, כי קוואי נכנס לבעיית עבירות, מה שמחזיר את האחריות על גובר בעיקר לבאטום בהרכבים הנמוכים משני צידי המגרש.
פילדלפיה – שייק מילטון. הוביל את הבריחה במחצית השנייה של משחק 2 ויוכל להוביל את הקליעה של הספסל אם רק יקבל מספיק דקות.
ברוקלין – ברוס בראון. החוליה החלשה של ההתקפה לכאורה וזה שיחביאו עליו שומרים חלשים. היכולת שלו לנצל אותם תהפוך את ההתקפה של ברוקלין לטובה עוד יותר בזמן שהחלק שלו בהגנה מאוד משמעותי.
מילווקי – ברין פורבס. מישהו צריך לשחרר את הנצרה שם, והוא המועמד הבכיר. הייתי מנסה אפילו את אלייז'ה ברייאנט שיודע לייצר נקודות.
אטלנטה – דנילו גלינארי. הקו הקדמי של פילי קצת חלש יותר הגנתית מהקו האחורי, וגלינארי הוא האיש שיכול לנצל את זה הכי טוב בדקות הנכונות.

3. על המודחת – וושינגטון.

וושינגטון הפתיעו עם סיומת טובה לעונה שהניבה כרטיס לפלייאוף, אבל שם המיניסקוס של אמביד סידר לוויזארדס את הניצחון היחיד בסדרה וזה נגמר די מהר ובלי הותרת חותם משמעותי, למעט סטטיסטיקות של ווסטברוק שכנראה יסיים את הפלייאוף ראשון באסיסטים בממוצע למשחק.

עכשיו עומדות בפני וושינגטון 3 אפשרויות – לנסות לחזק את הסגל באופן משמעותי על חשבון חלק מהצעירים ולנסות לבנות ליד ביל וראסל ווסטברוק קבוצה שיכולה להגיע רחוק יותר בפלייאוף, לשמור על השלד עם חיזוקים קלים ולקוות שהשיפור של הצעירים ישפר את הקבוצה במכלול, או לפרק את העסק ולבנות מחדש סביב הצעירים.

וושינגטון יכולים להשיג גבוה לא רע אם יוותרו על ברטנס, אחד מהצעירים והבחירה ה-15, וזו הדרך הטובה ביותר לנסות לחזק את הסגל לטווח הקצר. יש שמועות על התעניינות של וושינגטון בפורזינגיס או מיילס טרנר, ובהינתן בריאות זה דווקא יכול להתאים, בעיקר טרנר שעדיף בהגנה ועם חוזה נוח יותר.

האפשרות לבנות מחדש ולהעביר את ווסטברוק וביל יכולה גם להתאים לכאורה, אבל אם בטרייד על ווסטברוק הוויזארדס יצטרכו לשלם את רוב הנכסים שהם ירוויחו על ביל כבר עדיף להם להישאר במצב הנוכחי ולחכות שהחוזה של ווסטברוק יהיה קצר יותר. אני אישית נוטה לבנייה מחדש, כי קשה לי לראות קבוצה שמבוססת על ווסטברוק וביל מגיעה רחוק, אבל אולי כן שווה לנסות.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. טור מעולה. אני לא מסכים עם הקביעה שבוקר הוא כוכב העל של פיניקס ולא פול. בוקר הוא הסקורר המרכזי של פיניקס אבל פול תורם הרבה יותר להתקפה ולהגנה של הקבוצה. אם הסאנס יקחו אליפות זה יהיה על שמו של פול.

    1. תודה.
      יש מצבים בהם הקלעי המוביל הוא לא השחקן הטוב ביותר, אבל כשמדובר בפער כזה גדול (27.1 מול 11.6 נקודות למשחק בפלייאוף ו-25.6 לעומת 16.4 בעונה הסדירה) נראה לי מאוד קשה לטעון כך במקרה הזה. יש לפול חלק משמעותי בהצלחה של פיניקס העונה, אבל הכוכב הראשי הוא דווין בוקר.

      1. אני אוסיף שזה היה טיעון לגיטימי במקרים קודמים בקריירה של כריס פול – דיוויד ווסט, בלייק גריפין ושג"א שקלעו יותר ממנו כשהוא היה יחד איתם, אבל כעת הפער גדול מדי וגם התרומה האחרת של כריס פול לא סוגרת את הפער הזה.

  2. מעניין מאוד, תודה רבה.
    הגנרל הקטן עושה עבודה מצוינת, עושה רושם שהחיבור שלו עם הצעירים רק משדרג את הקבוצה. זה לא טריוויאלי, ראינו כבר מספיק שחקנים טובים שמצטרפים לקבוצה טובה, והופכים אותה לקצת פחות…
    באופן כללי, הסיפור של פיניקס רק הולך ומשתפר ממשחק למשחק. לא עליתי על העגלה שלהם, אבל זה כיף להסתכל מהצד ולהתרשם

      1. הייתי מוסיף את מייקל מאלון לרשימה הזאת, דנבר עשתה עבודה טובה אחרי התחלה לא מזהירה, בנוסף לשמירה על הרמה אחרי הפציעה של מארי ובארטון. אפילו עברו סיבוב בפלייאוף (כמובן לא רלוונטי לעונה הסדירה)

    1. מגוחך בטח לא, יותר עניין של העדפה. תיבודו הוציא מים מהכלום ושום דבר שיש בניקס. הקבוצה הכי פחות מוכשרת שעלתה לפלייאוף ביי-פאר לפני ההוקס, ההיט, ווש׳ אינדי וכו. לוויליאמס יש חומר שחקנים טוב בהרבה שהתחבר כבר בעונה שעברה והשנה קיבל גם את פול וקראודר – שתי הצלעות החסרות לחמישייה ולכן הלי להוריד מוויליאמס, סניידר או ריברס, אצלי תיבס עדיין לוקח בנקודות

      1. כרגיל זה דיון גם על ה MVP. לפי דעתי במאמן העונה, יש לתת יותר על התהליך עם כל השחקנים. תיב'ס אחלה בחירה. גם מונטי, קווין, דוק, ונאש! עשו עבודה מדהימה.
        נאש למשל על הנייר יש לו סגל של סופרטים, בפועל כל פעם היה חסר אחד או שניים מהשחקנים האלה, והנטס עשו דברים ממש יפים, יחסית לקבוצה שבקושי שיחקה ביחד.

    2. כן, ולא בפעם הראשונה עם התואר הזה.
      תיבודו לא מאמן לרמות הגבוהות.
      למזרח עם ההתרסקויות העונה של טורונטו, אינדי ומיאמי זה הספיק.
      ההישגים של סניידר ומונטי במערב עולים על זה פי 10 בערך.

  3. סאריץ' רחוק מלהיות ה-x פקטור של הסאנס. פחות מ-12 דקות (ובנוסף, לא שותף ה' 3 מ-8 משחקים), פחות מ-5 נק'.
    .
    התואר שייך לפיין.
    הוא עולה לשחק בדקות הבריחה של הסאנס,
    אם זה לצד בוקר,
    אם זה לצד פול,
    והוא עושה עבודה אדירה.
    .
    כבר הבועה של השנה שעברה היה רמז ליכולתו,
    אב העונה הוא אולי ההפתעה הגדולה ביותר בשורות הסאנס,
    ובהחלט מרוויח ביושר את תואר ה-X

    1. אני חושב שהם יותר דומים לגודלן 2015/16 או אוקלהומה 2012.
      גודלן 2015 היו הרבה יותר מוכשרים,ובתחילת פריחה מדהימה. אבל היו חסרי ניסיון, ונהנו מפציעות של הכוכבים היריבים, כדי לזכות בתואר.
      אני אישית (וכמובן שאני משוחד), לא רואה עולם שבו פיניקס מדגדגים את הנטס. (הכל תלוי בבריאות).

    2. אני אמרתי שחוץ מלייקרס הם אלופי המערב. למזלם ad נפצע אז זה צריך להיות שלהם. הם הקבוצה הכי טובה במערב על הנייר. הקליפרס יתנו פייט כנראה 7 משחקים אבל הסאנס טובים יותר. אייטון צריך להעביר לזובאץ סדנת טבילה

  4. לראשונה מאז 2014 – פעם אחרונה שקבוצה של פול ניצחה קבוצה של קרי בפליאוף – הדרך של כריס לתהילה לא עוברת דרך קרי. הוא יודע שזו כנראה הפעם האחרונה והוא נחוש לעשות הכל.
    .
    כשטיבס היה במינסוטה ולפני כן בשיקגו הוא עשה חרא של עבודה בעיקר מהשנה השניה והלאה. נראה בשנה הבאה אם הוא הפנים משהו בתקופת השבתון שנכפה עליו. בניו יורק הצליח לו עם חומר השחקנים שנפל לו ליד אבל המגבלות שלו וגם של השחקנים האלו התגלו במלואן בפליאוף. אני חושב שמונטי ראוי למאמן השנה כי בשנתיים האחרונות הקבוצה שלו עשתה את הזינוק הגדול ביותר (הנטס לא נחשבים) וכל הקרדיט שלו.

    1. בשיקגו הוא היה מדהים בארבעת העונות הראשונות שלו וסבל בעיקר מלברון במזרח. ופציעות של כוכבים.
      במינסוטה בעונתו השנייה הוא הגיע לפלייאוף אחקי 14 שנה שהם לאהגיעו.
      .
      מקווה מאוד שתיבס יצליח גם בעונה הבאה כי הוא אחד המאמנים הטובים בליגה. וכן יש לו בכל זאת בעיות באימון

    1. מה לא מבין, מה??? הם משחקים עם קטנצו והבן של ריברס, אם כבר אני לא מבין איך דיים ו-CJ הצליחו להפסיד לדבר הזה (וכנראה שגם ההנהלה בפורטלנד לא הבינו…)

  5. תודה רבה, אותי בעיקר מדהים איך CP3 ששנים נהנתי כ"כ לשנוא הפך לעת זקנה (של שנינו…) לפייבוריט שלי בפלייאוף

כתיבת תגובה

סגירת תפריט