מדריך האנוטציות של סטיב קר לריצה ההיסטורית של הווריורס – לוגאן מרדוק / תרגום Smiley

מדריך האנוטציות של סטיב קר לריצה ההיסטורית של הווריורס – לוגאן מרדוק / תרגום Smiley

מדריך האנוטציות של סטיב קר לריצה ההיסטורית של הווריורס

לאחר חמישה גמרים רצופים, גולדן סטייט השנה צופה בפלייאוף מהבית. כאשר הארגון מתכונן להתחיל מחדש, המאמן הראשי שלהם מסתכל בחזרה על חלק מהרגעים ההכי זכורים של הקבוצה מהפלייאוף.

לוגאן מרדוק / The Ringer
אוגוסט 25, 2020

מאמר מקורי: https://www.theringer.com/nba/2020/8/25/21400940/steve-kerr-golden-state-warriors

זהו אחר הצהריים של יום שישי, ומאמן הגולדן סטייט ווריורס סטיב קר נמצא במקום לא מוכר כאשר הפלייאוף יוצא לדרך. הוא לא בחדר המלון, או בפגישת מאמנים. המקום להתחרות על מסע שישי ברציפות למשחקי הגמר של ה-NBA, הוא מתכונן לדראפט בסן דייגו, במקום נינוח בביתו עבור הפגרה, כאשר משחק 3 בין הראפטורס לנטס משודר ברקע בטלוויזיה.

שבוע שעבר, הווריורס קיבלו את הבחירה השנייה בהגרלת הדראפט של ה-NBA. זה היה ניצחון נדיר עבור גולדן סטייט. במהלך 14 החודשים שחלפו, הווריורס הפסידו במשחקי הגמר של שנת 2019, צפו בקווין דוראנט עוזב לברוקלין, ומעדו לעבר המאזן הגרוע ביותר שלהם מאז 2002 לאחר פציעות של סטפן קארי ושל קליי תומפסון, דבר שעקץ את קר הסופר תחרותי.

"העובדה שלא עשינו זאת לא הייתה ממש כיף גדול השנה, אבל עכשיו, לפחות, אנחנו מתקדמים לקראת השנה הבאה", קר אמר. "אנחנו פשוט צופים ולומדים וחושבים על הדראפט ושוק השחקנים החופשיים וכיצד אנחנו יכולים להשתפר".

גולדן סטייט תחזיר את עיקר ליבת האלופים שלה מתי שעונת 2020-21 תתחיל, כאשר תומפסון וקארי צפויים להיות בריאים ודריימונד גרין נשאר כאשר הוא תחת חוזה. הם יצטרפו לאנדרו וויגינס, שנרכש בטרייד עבור דיאנג'לו ראסל, בנוסף למה שיגיע מהבחירה ה-2, אם זה יהיה צעיר בדראפט או שחקן ותיק בתמורה בטרייד.

אבל לפני שיש לו את ההזדמנות לכתוב פרק חדש, קר לקח הפסקה מצפייה בקלטות ומקריירת הפודקאסט הצומחת שלו כדי לשחזר מחדש את הרגעים הכי זכורים של הווריורס מהפלייאופים בחמשת השנים האחרונות, מתאר את האושר ואת הצער, והלקחים שנלמדו במהלך הדרך.


הפלייאוף הראשון

קר היה עצבני בלילה שלפני משחק 1 בסדרת הסיבוב הראשון ב-2015 מול ניו אורלינס פליקנס. ברור, הוא בדיוק פיקח על קבוצה שהשיגה 67 ניצחונות, עזר לעצב את סטפן קארי למועמד ל-MVP, ודחף את הווריורס שהייתה יקירת הליגה השמחה ובעלת המזל למועמדת מהימנה. קר כבר היה בעל ניסיון פלייאוף, כשהוא זכה בשלוש אליפויות לצד מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן עם הבולס, ושתיים נוספות תחת האפוטרופסות של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו. כמנהל בפיניקס סאנס, הוא העפיל לעוד שתי הופעות בפלייאוף. אבל ההתמודדות עם הפליקנס הביאה עימה אתגר שונה: הפעם הראשונה שהוא מאמן קבוצה שמשחקה מתחיל ב-12:30 בצהריים.

"אני זוכר שהייתה הרגשה של חוסר נינוחות אצל כולנו, מאמנים ושחקנים, שאנחנו לא ממש מוכנים", קר אמר. "הרגשת הפרפרים היא בדרך כלל סימן טוב שאתה מאוד נרגש לגבי זה ומוכן עבור זה. הסיבוב הראשון, אתה מסתכל לצד השני של הפרקט, ואתה רואה את אנטוני דיוויס ואת ג'רו הולידיי, ואתה פחות או יותר ככה, 'בחיי, זה רק הסיבוב הראשון, ואנחנו משחקים מול החברה האלה?'"

הווריורס הרגיעו את העצבים של קר מוקדם מאוד, כשהם לוקחים הובלה של 15 נקודות בסיום הרבע הראשון, ומגדילים אותה ל-25 מאוחר ברבע השלישי, לפני שהחזיקו מעמד כדי לנצח בדקה האחרונה.

קר היה אוהד של מעלליו של קארי במשך זמן מה. בזמן שהיה בפיניקס, הוא ניסה לבצע טרייד עבור קארי בערב הדראפט ב-2009. אבל הוא לא קיבל את החוויה המלאה של קארי עד עונתו הראשונה כמאמנו הראשי. קר מגיע מרקע כדורסל מסורתי, אשר גודל על ידי לוט אולסון, גרג פופוביץ', ופיל ג'קסון, ועודד את קארי לקחת את הזריקה הנכונה. החוזקה של קארי הייתה לגרום לזריקה רעה להיראות כקלה. לעתים רחוקות אתם רואים את השינוי במוחו של המאמן בזמן אמת, אבל זה מה שהתרחש בהתמודדות מול הקליפרס במרץ 2015. מוקדם ברבע הרביעי, קארי תפס מסירה מחברו לקבוצה אנדרו בוגוט, כדרר בין שלושה מגינים, הסתכל לעבר תומפסון, וזרק פייד אווי עם 10 שניות לשעון ההתקפה. קר, מודאג, התרומם מהספסל, והרים למעלה את שתי ידיו כמסמן "מה אתה עושה?" ואז, כאשר הכדור צלל פנימה, הוא שם את ידיו על פניו והאוהדים הריעו כאילו הם היו חלק מהבדיחה הפנימית עם קארי.

מספר שבועות מאוחר יותר בניו אורלינס לקראת משחק מספר 3, קארי שוב היה על הסף של ביצוע משהו מיוחד. בפיגור 20 בכניסה לרבע הרביעי, קארי הצית את תחילתה של מה שתהפוך לריצה המפורסמת, עוזר לווריורס לגבור על ניו אורלינס 19-39 ברבע הרביעי. עדיין, הפליקנס החזיקו ביתרון של שלוש נקודות עם תשע שניות לסיום. כדי לקבל מסירה מכדור חוץ, קארי נע לפינה, הטעה את קווינסי פונדקסטר מעמדתו, לקח את הזריקה, החטיא, קיבל את הכדור בחזרה, וזרק תפילה לפי שתוקל על ידי אנתוני דיוויס. רק רשת בזריקה, והווריורס היו בדרכם להארכה ולניצחון במשחק מספר 3.

"כאשר הוא קלע אותה, זה היה סוג של נס", קר אמר. "רק שזה היה סטף. אז, זה לא היה נס, זה היה פחות או יותר צפוי באותה נקודה".

גולדן סטייט סיימה את הסדרה יומיים לאחר מכן, אבל החרדה של קר הייתה רק ההתחלה. שבוע מאוחר יותר, גולדן סטייט קיבלה את המבחן האסטרטגי הרציני הראשון שלה מול הממפיס גריזליס. אם הווריורס היו העתיד של הכדורסל, התקפת הגריט-נ'-גרינד של ממפיס, בהובלתם של הרכז מייק קונלי והצמד הקשוח מארק גאסול וזאק רנדולף, הייתה ההווה המחוספס, שסומנה על ידי שיטת התקפה מתודית והגנה קשוחה. האחרונים ניצחו מוקדם בסדרה. הבעיה העיקרית של גולדן סטייט הייתה הגנה על הקו הקדמי שהורכב מרנדולף וגאסול, שעזרו להחזיק את גולדן סטייט על 41 אחוזי קליעה מהשדה במשחק 2. בטיסה לממפיס לפני משחק מספר 3, עוזר המאמן הוותיק רון אדאמס העלה הצעה: לשים את אנדרו בוגוט – הסנטר בגובה 2.13 של גולדן סטייט – על הסמול פורוורד של ממפיס, טוני אלן. ובכן, יותר נכון שרק יתן מבט לעבר אלן – קלעי בעל 28 אחוז מקו ה-3 בקריירה – בזמן שהוא יעזור להחזיק את קו ההגנה מול גאסול וזי-בו. התוכנית הייתה הגיונית, אבל קר היסס.

"אני חושב שזה אחד מהאיזונים שיש לעשות, במיוחד כפייבוריט", קר אמר. "כאשר אתה מאמן של קבוצה, אתה לא רוצה להראות פניקה מול הקבוצה שלך ואתה לא רוצה לבצע התאמות יתר על המידה. בגלל שאם אתה מבצע התאמות מוקדם מדי עבור משהו, החברה שלך אולי ישבו שם ויחשבו, 'מה אתה עושה? ניצחנו 67 משחקים. הפסדנו משחק אחד, ועכשיו, אנחנו הולכים לבצע התאמה כל כך מהר".

ממפיס עטה על חוסר ההחלטיות של קר, מנצחת את הווריורס 89-99 במשחק 3. מאוכזב, השחקנים הוציאו קיטור מעל ברביקיו בסגנון ממפיס, מבקרים בווסטין בלה סטריט עבור בלוז סיטי קפה. בינתיים, קר התכונן לבצע את הצעתו של אדאמס. במשחק 4, התוכנית עבדה. בוגוט התעלם מאלן שעמד בחוץ, כשהוא מעדיף להגן על הצבע. אלן פספס שבע מתוך תשע הזריקות שלו, בזמן שרנדולף וגאסול התקשו תחת הלחץ העודף. גרוע יותר עבור ממפיס, אלן מתח את ההארמסטרינג שלו ופספס את משחק מספר 5, והווריורס סיימו את הסדרה בשישה משחקים.

"עבורי, זה לא היה משהו מיוחד", קר אמר. "זה היה יותר בכיוון של מהלך שח שעושים בהבזק. אתה פשוט מחליף כמה מאצ'אפים או שמשנים את החמישיות הפותחות. אתה פשוט רוצה לשנות את המראה, וזה כל העניין בפלייאוף".


הזרקור של משחקי הגמר

קר מכיר כל דבר על פסגת הכדורסל, כאשר הוא למעשה מנצח כמעט בכל עצירה בקריירה שלו. אבל משחקי הגמר הראשונים שלו על הספסל הביאו רמה אחרת של חרדה עבור נווד הכדורסל.

"אתה נמצא שם עבור משחקי הגמר הראשונים, זה פשוט מרגיש שונה מאשר כל משחק אחר בפלייאוף. ויש לזה אווירה שונה, מבט שונה על המגרש, לוגו שונה, יותר מדיה, יותר התאמות באולם", הוא אמר. "זוהי פשוט אנרגיה שונה באוויר, וזה יכול להיות מכריע. זה מחץ אותי כשחקן, המסע הראשון שלי. אני פשוט ניסיתי להכין את החברה שלנו עבור זה ולתת להם לדעת מה חוויתי. אבל שום דבר לא יכול להחליף את החוויה האישית של להרגיש זאת".

בזמן שהווריורס עברו את הפלייאוף יחסית ללא פגע, היריבים הבאים שלהם כללו את לברון ג'יימס, שהחזיר את הקליבלנד קאבלירס חזרה לרלוונטיות בליגה בפעם השנייה לאחר שחזר אליהם כשחקן חופשי. למרות חוסר תפקוד בתחילת העטנה, הוא הוביל את הקאבס למאזן של 10-34 בסיומה של העונה, כשהוא מתגבר על סגל ששופץ באמצע העונה ופציעה מסיימת עונה לכוכב שלצידו קווין לאב כדי להגיע למשחקי הגמר של ה-NBA בפעם החמישית ברציפות. מול הווריורס, הוא היה דומיננטי, כשהוא קולע 44 נקודות, בתוספת של שמונה ריבאונדים ושישה אסיסטים במשחק מספר 1, וכמעט מנצח את גולדן סטייט בעצמו. ואז, במשחק 2, לאחר שקיירי ארווינג אבד עקב פיקת ברך שבורה, ג'יימס שלט פעם נוספת, קולע עוד 39 נקודות ומוסיף 16 ריבאונדים בניצחון בהארכה של קליבלנד. עוד ניצחון של הקאבס במשחק 3 והם שוב שמים את גולדן סטייט על הסף.

"אני מתכוון, זה האתגר האמיתי להתמודד מול מישהו שרק היה שם, לא משנה מתי זה היה, במהלך ארבע השנים הקודמות ברצף להגיע לגמר, ובחור המסוגל לשלוט במשחק בצורה כזו", קר אמר, כאשר הוא מתכוון לארבעת ההופעות הרצופות של ג'יימס בגמר עם המיאמי היט. "והוא הראה בדיוק כמה הוא נהדר ללא שני חברי קבוצתו הטובים ביותר באותה הסדרה, כדי לסחוב אותם ליתרון של 1-2. זה דבר די קשוח להתגבר עליו, בחור כזה עם הכישרון הזה ועם סוג הניסיון הזה".

הווריורס לקחו את השליטה בסדרה במשחק מספר 4, כשהם מנצחים את שלושת המשחקים האחרונים וזוכים בתואר הראשון שלהם לאחר 40 שנה במשחק חוץ, מתיזים שמפניה בתוך ומסביב הקוויקן לואנס ארנה. אבל ברחבי הליגה, מנהלים הטילו ספק בתואר שלהם. הם ניצחו את קליבלנד, אבל לאב וארווינג היו פצועים. הם ניצחו את ממפיס ואת יוסטון, אבל נמנעו ממפגש עם הלוס אנג'לס קליפרס ועם סן אנטוניו ספרס. מאמן הקליפרס דוק ריברס קרא לתואר שלהם "מזל". עבור קר, זה היה חלק מהמסלול.

"זה לא משנה. אני חושב שככל שאני נמצא ברחבי הליגה, אני רגיל לכל זה", קר אמר. "אני מתכוון, בכל שנה, אנשים נפצעים, דברים קורים, זה באמת כמו מרתון. פלייאוף ה-NBA הוא מרתון. זהו מסע של חודשיים. דברים קורים ושום דבר מזה לא משנה, עדיין אתה מקבל את הגביע, אתה מקבל את הטבעות, ולמי אכפת מה מישהו אומר. היו לנו עצירות לא טובות בשנים אחרות, וכל מה שבין לבין. אז, שום דבר לא משנה. אתה פשוט, אתה משחק עם היד שקיבלת ואתה ממשיך ומנסה לנצח".


הזריחה והנפילה

הווריורס עצרו הרבה מהתסכול וחילצו אותה החוזה על הליגה בשנה שלאחר מכן, מנצחים את 24 המשחקים הראשונים שלהם. בגלל חוסר הכבוד הנתפס בשילוב עם הכרת הסגל, קר אמר כי הוא צופה עונה היסטורית.

"אם הייתה שנה שזה הלך לקרות, זאת הייתה השנה עבור זה לקרות בגלל שהייתה לנו את אותה הקבוצה שוב", הוא אמר. "ככה שהיה לנו קצב טוב ישר מההתחלה. ברור, 24 ואפס ישר על ההתחלה. והקבוצה הזו פשוט הייתה כמו מוכנה, והחברה היו מחויבים. יותר מהכל, זה פשוט היה קשה עבורי, ברמה האישית, לא להיות שם. אבל הקבוצה לא פספסה כלום".

פספוס בניתוח גב בפגרה אילץ את קר לתת את המושכות לעוזר המאמן המוביל לוק וולטון כדי להתחיל את העונה. קר היה יושב בפגישות ומגיע לאימונים בבית אבל לא טייל או ישב  על הספסל במשחקי הבית. הנסיבות המוזרות יכלו לגרום לבעיה: כיצד עוברים מהובלת הקבוצה למצב בו לוקחים את הכסא האחורי?

"זה מה שזה", קר אמר. "אתה לא באמת חושב על כך בתנאים האלה. אתה פשוט לק מהצוות, ואתה חולק רעיונות ופשוט מחליט על הדרך הטובה ביותר ללכת בה. ולוק ואני היינו חברים מאוד טובים, ממש קרובים וחלקנו את אותו החזון".

קר חזר בינואר 2016, והווריורס לא נעצרו אפילו במעט, מנצחים 33 מ-38 המשחקים האחרונים שלהם. בפלייאוף, הם המשיכו בדומיננטיות שלהם, מנצחים את שתי הסדרות הראשונות כל אחת בחמישה משחקים. אבל קבוצת הכדורסל הגדולה ביותר של העונה הרגילה פגשה את היריב שלב בגמר האזור המערבי מול האוקלהומה סיטי ת'אנדר. עם קווין דוראנט, סרג' איבקה, וסטיבן אדאמס בקו הקדמי, הת'אנדר יכלו בקלות לבצע חילופים בהגנה כדי לגרום לבעיות עבור התקפת התנועה של גולדן סטייט.

"זה פשוט היה האורך שלהם והאתלטיות שלהם בקרבת הסל שממש היה קשה להתמודד איתם", קר אמר. "הם החזיקו אותנו בתוך קופסה. אנחנו פשוט לא הצלחנו לפרוץ לחופשי. התקשנו לקלוע. הפסדנו [במשחקים] 3 ו-4 בהפרשים גדולים, ואנחנו ממש, ממש כמעט טבענו במים".

אף על פי כן, קר אמר שקבוצתו לא דאגה למרות שהעונה הייתה על הסף.

"להיות בפיגור 1-3, עם יתרון ביתיות ראיתי זאת. אתה יודע, כאשר זה קורה, זאת בדרך כלל הקבוצה עם יתרון הביתיות שחוזרת ומנצחת בסדרות האלה", קר אמר. "זה מאוד נדיר שאתה, בפיגור 1-3 ללא יתרון ביתיות, שהקבוצה מנצחת את הסדרה".

מילותיו של קר הוכחו כנכונות, עם מעט עזרה. הם הביסו את הת'אנדר במשחק מספר 5, ובמשחק 6, תומפסון קם לתחייה, קולע 41 נקודות במשחק חוץ, ועוזר לגולדן סטייט לשמור על העונה ההיסטורית. במשחק 7, הווריורס השלימו קאמבק, מנצחים 96-88 באורקל ארנה ומסדרים מפגש חוזר במשחקי הגמר מול לברון והקאבס.

אם הווריורס היו עייפים בכניסה לגמר ה-NBA לשנת 2016, הם לא הראו זאת, כשהם מנצחים בקלות במשחקים 1 ו-2. אבל לאחר שעלו בעצמם ליתרון 1-3, דריימונד גרין הושעה וארווינג וג'יימס הפיקו מאמץ רב כדי להמם את האלופים. ככל שקר מקבל יותר שאלות לגבי הסדרה ההיא, ככה קולו מתחיל להתפוגג.

"ניצחנו את שני משחקי הבית הראשונים והשגנו את החלוקה שלנו במשחקי החוץ. אז, היינו ממש היכן שהיינו אמורים להיות", הוא אמר. "ופשוט לא הצלחנו לסגור את זה ואני חייב לתת להם קרדיט. הם פשוט היו מדהימים. אתה יודע, שלושת המשחקים האחרונים האלה … וקיירי בפרט היה פשוט מדהים".

"כן, אני מתכוון, זה שובר לב. אבל זה הספורט", הוא הוסיף. "זה פחות או יותר הסיבה שאנחנו משחקים … זוהי תחרות".


החוויה של קיי די

ההפסד בגמר שלאחריו תיקון זריז: ב-4 ביולי, 2016, דוראנט הכריז שהוא מתכנן להצטרף לווריורס, כאשר הוא מטה את יחסי הכוחות לאזור המפרץ בדרך שמעולם לא נראתה בספורט המקצועני. קר היה המום.

"הייתי אומר שקווין הוא … כשאתה מתייחס לכל הפקטורים כמכלול, גודל, מהירות, אתלטיות, אני חושב שהוא שחקן הכדורסל הכי מוכשר שאי פעם ראיתי בחיי", קר אמר.

הקבוצה התלהטה מיד, מנצחת ב-67 משחקים – מספר הנראה נמוך מדי במבט לאחור. דוראנט קלע בממוצע 25 נקודות, מנסה בזהירות שלא לקחת את ההילה מקארי, שהשיג גם הוא בעצמו ממוצע של 25 נקודות. הגנתית, לווריורס הייתה את היחידה העליונה בליגה, בהובלת גרין, שזכה לראשונה בפרס שחקן ההגנה של השנה. בפלייאוף, הם טאטאו את הבלייזרס, ג'אז, ספרס והקאבס כאילו הם היו קבוצות ילדים, רושמים מאזן של 1-16 וכובשים את התואר לעונת 2016-17, מבססים את עצמם כאחת הקבוצות הטובות אי פעם.

"זאת הייתה יותר רמת הכדורסל שאני לא בטוח שהגיעו אליה לפני", קר אמר.

אבל הסדקים החלו להיווצר בשושלת המוזהבת בעונה שבאה לאחר מכן, באופן ברור יותר כאשר גרין ודוראנט הלכו ראש בראש ברגעים המכריעים בהפסד לקליפרס. ככל שהעונה התקדמה, דוראנט הפך למרוחק יותר, ובסופו של דבר, הוא לא הרגיש כאילו הוא אחד מהחברה. "ככל שהזמן עבר, התחלתי להבין שאני פשוט שונה משאר החברה", דוראנט אמר וול סטריט ג'ורנל בספטמבר. "זה לא דבר רע. פשוט הנסיבות שלי ואיך שהגעתי לליגה. ובנוסף לכל, המדיה תמיד הסתכלה על זה כאילו זה קיי די והווריורס. ככה שזה כאילו אף אחד לא יכול להגיע להסכמה מלאה שלי שם".

למרות היחסים המתוחים, הווריורס סיימו את עונת 2018-19 ראשונים במערב, מנחים 57 משחקים. בפלייאוף, דוראנט שיחק את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה שלו, משיג ממוצע של 35 נקודות, חמש ריבאונדים, וחמישה אסיסטים, עוזר לגולדן סטייט לגבור על הקליפרס בשישה משחקים בסדרת הסיבוב הראשון במערב. אבל אז דוראנט מתח את השוק שלו במשחק 5 בסדרת חצי הגמר מול הרוקטס, מה שהכריח אותו לצפות בניצחון שסגר את הסדרה במשחק 6, בהובלת החברה הביתיים קארי, תומפסון, וגרין, ממקום מושבו הרם בסן פרנסיסקו. דוראנט בסופו של דבר קיבל אישור לחזור במשחק 6 [טעות במקור – מדובר על משחק 5] של משחקי הגמר מול הראפטורס, וקלע 11 נקודות ב-11 דקות ברבע הראשון. אבל במחצית הרבע השני, דוראנט מצא את עצמו מול חברו לקבוצה לשעבר איבקה, נטע את השוק השמאלית שלו, ונפל לקרקע. בסיום הערב, הוא יצא מהסקוטיבנק ארנה במגף עם גיד אכילס קרוע.

"הרוס, במיוחד בגלל שהרגשנו שבדקנו את הכל איתו מבחינת הפציעה, ואנחנו מדברים על מומחים, ושהוא במהלך השיקום", קר אמר. "חשבנו שהתוכנית תקינה. ואז, זוהי תזכורת טובה שאף פעם אי אפשר לדעת. בריאות היא לא משוואה מתמטית – אתה חושב שהכל בסדר, ואתה פשוט לא יודע. אז, זה היה הרסני לראות אותו יורד ככה, ושזאת תהיה פציעה שתיקח שנה … עבורו לחזור, ולנסות לחזור ולנסות לתת לנו הכל הוא הראה את המחויבות שלו עבורנו ולקבוצה. ואז, פשוט הרגשתי נורא עבור קווין. זה לא עבד".

ביום הראשון לשוק השחקנים החופשיים, דוראנט אישר את החשדות המוקדמות בעונה שהיו לגרין וקשר את עצמו לברוקלין נטס, והצטרף לחבריו קיירי ארווינג ודיאנדרה ג'ורדן. עדיין, קר אומר שהוא מעריך את הזמן שלו עם דוראנט.

"הוא היה מאוד קל לאימון. הוא היה כמו ספוג, במיוחד בשנה הראשונה, הוא רצה ללמוד את הסגנון החדש", הוא אמר. "אני חושב שהוא מאוד נהנה לשחק בסגנון שבו שיחקנו, והוא היה מאוד קל לאימון. כאשר כוכב הופך את זה לכזה קל, עבור המאמן לעשות את העבודה שלו, הוא פשוט מאפשר להכל להתחבר. ולכן, השנה הראשונה ההיא, אני חושב שאחת הסיבות שהיינו כל כך דומיננטים הייתה בגלל שהייתה לנו את הדינמיקה הזו בין סטף, קליי, דריימונד, קווין, היה לנו את הכל מסודר בשורה וכולם היו באותו העמוד והכל התחבר, וזאת הייתה נסיעה חלקה".

קר אף הולך רחוק יותר, אומר שהוא מצפה כי דוראנט – שטרם חזר לאזור המפרץ מאז הגמר – יקבל קבלת פנים חמה כאשר הוא יגיע לשחק מול הווריורס בעונה הבאה.

"כאשר הוא יחזור, בהנחה ששוב יהיו צופים וברוקלין יגיעו לסן פרנסיסקו, אם הוא לא יקבל מחיאות כפיים רבות, אז אנחנו כנראה שכחנו את כל השמחה שהוא הביא לנו", קר אמר. "אני לחלוטין מצפה לקבלת פנים מדהימה מהאוהדים שלנו ומהארגון שלנו, כנראה שהמספר שלו יופרש באחד הימים וזה בהחלט מגיע לו".


בחזרה בסן דייגו, לקר ישנה סיבה להיות שוב בעל תקוות. בחודש שעבר, ברכו של תומפסון קיבלה אישור למגע מלא, והוא אפילו התאמן עם קארי במהלך הקיץ, לפי מקורות. וויגינס, אותו הווריורס הביאו בפברואר, הראה סימנים של גדילה במהלך החודש האחרון של העונה והוא נראה בינתיים כמו חתיכה משלימה. אפילו הפרוספקטים הצעירים של הקבוצה, ג'ורדן פול ואריק פסקל, הראו ניצוצות. בנוסף לתוכניות, לקבוצה ישנה חריגת שכר בסך 17 מיליון דורק כדי לעזור ולשפר את הסגל בשוק השחקנים החופשי. אפילו בשנת נפל, לווריורס יכולות להיות תקוות לגבי מה שהולך להגיע.

"אני גאה שהייתי חלק מזה בעבר. ברור, זה הולך להיות שונה עכשיו", קר אמר. "הסיבה שיש בי הרבה תקוות ללכת קדימה היא כי יש לנו את סטף, יש לנו את דריימונד ואת קליי. הליבה של הקבוצה שהגיעה לגמר חמש פעמים ברציפות, וזכתה שלוש פעמים. בריאים וחוזרים, ויש לך את אנדרו בתוך השילוב הזה. וחברה צעירים, הבחירה השניה בדראפט עומדת להגיע, יש לנו הזדמנות שוב להיות טובים. אז, זה מרגש".

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. אחלה תרגום. כל הכבוד על ההשקעה.
    איזו נוסטלגיה לתקופה הזו. בין ההפתעה הראשונה, שברון הלב בסוף עונת ה73-9 ולהיות הגוליית של הליגה למשך שנתיים… איזה כיף זה היה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט