מכללות: החיים בצל הקורונה / ערן שור

בעוד שבועיים תתחיל (אם תרצה הקורונה) עונה נוספת של ליגת המכללות. כהכנה, נפצח היום בסדרת הכתבות המסורתית לקראת העונה שבפתח.

קודם כל, הנה מה שכתבתי על הליגה לפני שנתיים – מורה נבוכים קצר למי שלא ממש מבין על מה כל הרעש ומי נגד מי:

הסימפוניה הבלתי גמורה

כידוע (או שלא?), העונה הקודמת באה אל קיצה באמצע חודש פברואר, ממש לפני תחילת הטורנירים של הקונפרנסים והריקוד הגדול. כמו כל עולם הספורט, גם המכללות נתפסו עם המכנסיים למטה. אבל שלא כמו ליגות אחרות (ה-נבא למשל), כאן הנזק לעונה היה בלתי הפיך. תוך זמן קצר הליגה הכריזה רשמית שהשנה לא רוקדים. ובהחלט אפשר להבין למה. לליגת ה-נבא היו משאבים ואינטרס כלכלי ברור לארגן לעצמה בועה.

אבל במכללות, גם בהנחה הלא טריוויאלית שהיו מוצאים דרך הוגנת לבחור את המשתתפות בטורניר סוף העונה בלי טורנירי הקונפרנסים (שמספקים בעונה רגילה חצי מהקבוצות), איך מביאים 68 קבוצות (מספר המשתתפות בריקוד הגדול) למקום אחד מבודד בלי חגיגות הדבקה ואז מחזירים את כולם לאימונים? וכל זה כשחצי מהמכללות הללו עושות את כל המאמץ בשביל משחק אחד. ל-NCAA פשוט לא היה סיכוי או מספיק זמן לגרום לזה לקרות. נקווה שהשנה הם ימצאו דרך.

אז למה אפשר לצפות השנה?

גם העונה הנוכחית לא תצליח להימלט ללא פגע מציפורני הפנדמיה. אמנם בליגה נחושים לא לוותר, אבל זה ממש לא עסקים כרגיל. קודם כל, במקום בתחילת נובמבר, מתחילים הפעם שבועיים מאוחר יותר, בחג ההודייה האמריקאי (ב-25 בנובמבר), ובלי לקיים לפני כן משחקי אימון. בהתאם, גם יהיו השנה פחות משחקים לכל קבוצה. נכון, גם ככה עונת המכללות היא קצרה, אבל השנה היא תהיה קצרה במיוחד – משהו כמו 25 משחקים לקבוצה (לא כולל טורנירי סיום העונה).

ובכלל, לא כולן בכלל ישחקו. אמנם כל הקבוצות בקונפרנסים הבכירים, איפה שנמצא הכסף הגדול, מתכננות להופיע. אם לומר את האמת, אז קצת כמו קבוצות ה-נבא, אין להן הרבה ברירות. חוזי השידור גדולים מדי מכדי לוותר עליהם ועבור לא מעט מהמכללות האלו (למשל קנטאקי, לואיוויל, קנזס, או סירקיוז) מדובר על כסף שהאוניברסיטאות די תלויות בו. לשם המחשה, הרווחים של לואיוויל מתכנית הכדורסל שלה בלבד, בלי להזכיר קבוצות ספורט אחרות, הם יותר מ-40 מיליון דולר. לכאורה, זה "רק" כ-5% מהתקציב הכולל של האוניברסיטה. אבל מי שמכיר קצת אוניברסיטאות ואיך שהן מתנהלות, יודע שחלק גדול מהתקציב הכולל משועבד להוצאות על משכורות, מלגות, תחזוקת מבנים וכדומה. כך שהיכולת של אוניברסיטה לגייס כמויות כאלו של משאבים גמישים מכדורסל, פוטבול, בייסבול, או הוקי מאפשרת לה מרווח נשימה עצום. 

אבל אם בשנה רגילה יש לנו 350 מכללות בדיוויז'ן 1 של הקולג'ים, אז השנה לא כולן ישתתפו. קחו למשל את האיי-ווי ליג, ליגת הקיסוס, שמאגדת כמה מהאוניברסיטאות הטובות בעולם (אקדמית, לא כדורסל). הארוורד כבר הודיעה שלא תשחק כדורסל העונה. האחרות עדיין מתלבטות אם לקצר את הלו"ז (לשחק משהו כמו חודשיים, מאמצע ינואר עד אמצע מרץ) או לסגור את הבאסטה לגמרי. מן סתם, האוניברסיטאות הללו עשירות ולא זקוקות לכספי הספורט (הקטנים בהרבה במקרה שלהן). והן גם ממילא הן לא מתחרות אף פעם על התארים. אבל עדיין לא ברור אם (וכמה) אוניבסיטאות אחרות יילכו בעקבותיהן. אני מהמר שלא הרבה, שוב בעיקר בגלל הקושי לוותר על ההכנסות.

כנראה שלא נראה תמונות כאלה השנה

לוח המשחקים

גם אצל המכללות שכן ישחקו כדורסל בשנה הקרובה עדיין יש המון ערפל סביב לוח המשחקים, התאריכים, מקומות המפגש, והיריבות. עונת קולג' סטנדרטית מחולקת למעשה לשלושה חלקים: משחקי הנון-קונפרנס (נובמבר ודצמבר), משחקי הקונפרסים (סוף דצמבר עד תחילת מרץ), וה"פלייאוף", שכולל את טורירי אליפות הקונפרנסים וכמובן את הריקוד הגדול (מרץ ותחילת אפריל). אבל השנה עם ההתחלה המאוחרת, החלק הראשון למעשה כמעט נמחק.

בקונפרנסים הגדולים (האטלנטי, הביג-איסט, הביג-10, הביג-12, הפאסיפיק-12, והדרום מזרחי) מנסים לשדר עסקים כרגיל (מינוס הקהל) ולקיים את כל משחקי הקונפרנס, אלו שחוזי השידור הגדולים ממילא ממוקדים בהם. חלקם גם מתכוונים להתחיל את המשחקים הללו כבר בדצמבר. בהתאם, לא יישאר להם הרבה מדי זמן למשחקים מול מכללות בקונפרנסים אחרים. אז רוב המשחקים הללו יתקיימו בשבועיים הראשונים של העונה או שפשוט יתבטלו.

הנפגעים הגדולים צפויים להיות טורנירי תחילת העונה הגדולים, שעבור אוהדי המכללות משמשים לא פעם מתאבן מלהיב. למשל טורניר תחילת העונה במאווי, הוואי, הפך למסורת מעניינת. לפני שנתיים, כשהשתתפו בו דיוק של זאיון, בארט ורדיש העניין היה בשיאו והגמר מול גונזאגה (דיוק הפסידה בפעם הראשונה בעונה) הפך לאינסטנט קלאסיק. השנה מספר הטורנירים הללו יהיה מצומצם יותר בגלל מגבלות הקורונה. לא מעט מהם, בעיקר אלו שתחת החסות של ESPN, יתקיימו במתחם דיסני באורלנדו.

ומה עם המארץ' מאדנס? ב-NCAA מקוווים לחיסון כמובן, אבל לא בונים על זה. התכנית היא בשום פנים ואופן לא לוותר על הטורניר השנה. מקווים שם שיצליחו לקיים אותו במרץ, בהשתתפות 68 קבוצות. אבל אם לא, לא פוסלים גם תכניות חלופיות, כולל אולי גרסא כלשהי של הבועה באורלנדו (כאמור, הרבה יותר מסובך מהבועה של ה-נבא מבחינת מספר הקבוצות), אולי בתאריך מאוחר יותר, ואם אין ברירה אז גם פחות קבוצות.

מה עושים עם הקהל?

כמו הרבה דברים אחרים, עדיין לא ברור. כנראה שאנחנו לא צפויים לראות בקרוב את אוהדי השדים הכחולים של דיוק מוחצים אחד את השני וצועקים בטירוף על שחקני היריב. אבל יש סיכוי שאם המצב ישתפר ירשו למספרים מבוקרים של אוהדים להיות נוכחים באולמות. בטניס, למשל, בטורנירים שמתקיימים באירופה, כבר התחילו לאפשר למספר מוגבל של צופים להיכנס, אפילו במשחקים שמתקיימים באולמות סגורים ובמדינות שבהן המצב לא משהו כמו אוסטריה.

מחזה מזמנים אחרים

קצת אופטימיות לסיום

ולמרות כל זאת, יש גם הרבה חיובי. קודם כל, צריך להגיד תודה על זה שהעונה בכלל מתקיימת. עד לפני חודשיים היא הייתה בספק לא קטן והיו דיבורים על ביטול מתקרב. גם עכשיו הדברים לא לגמרי יציבים, אבל עושה רושם שאם לא יהיו התפתחויות לא צפויות (למשל הידבקויות המוניות בתוך קבוצות שמשבשות לגמרי את לוח הזמנים), יהיה לנו כדורסל קולג'ים השנה.

בנוסף, העונה, בפעם הראשונה מאז שביתת שחקני ה-נבא ב-2011, עונת המכללות מתחילה כשהליגה של הגדולים עדיין בפגרה. במילים אחרות, מי שרעב לכדורסל אמריקאי יוכל, לפחות עד סוף דצמבר, למצוא אותו רק אצל הסטודנטים. לא נראה לי שזה ישכנע חובבי כדורסל בישראל או באירופה להתחיל לצפות בכדורסל מכללות אם לא עשו את זה קודם. אחרי הכל, ההשקעה הראשונית מבחינת היכרות היא גדולה ולרוב צריך איזה חיבור רגשי לסיפור כלשהו. ומבחינת הרמה, המשחקים לא מגיעים ברובם לזו של היורוליג או אפילו של הליגה הישראלית. אבל לאמריקאים, שרבים מהם הלכו לקולג' כלשהו, ושלהם כדורסל מחוץ ליבשת לא מזיז, בהחלט יש סיכוי להתחבר לליגה ואולי גם לצפות בה יותר מבשנים רגילות.

לבסוף, אחרי שנה די שחונה מבחינת כשרונות, שבה אף רוקי לא הצליח לפרוץ ולהלהיב, השנה מגיע לליגה גל של שחקנים שנראים במבט ראשון כבעלי פוטנציאל לפרוח ולספק שואו. אכתוב עליהם יותר בפעם אחרת.

בקיצור, יהיה מעניין. רק נקווה שלא מהסיבות הלא נכונות…

בפוסט הבא על ההתפתחויות האחרונות בגיוס שחקנים ועל כמה מועמדים לדראפט.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

    1. תודה. וכאמור, מי יודע? כרגע, כל האופציות על השולחן בתלות כאמור בכל ההתפתחויות האחרות. אני דווקא לא מאמין שיהיה חיסון לכלל האוכלוסיה עד אפריל. אבל אולי יהיו אוכלוסיות מסויימות שיוחרגו ויקבלו חיסון מוקדם יותר, ויש סיכוי שספורטאים במשחקים עם מגע יהיו אחת מהן.

  1. מאמר מצויין. אבל שכחתה לציין נקודה אחת מאוד משמעותית. העבירות על חוקי ה NCAA אותם עושות חלק מהאוניברסיטאות בגיוס שחקנים והשארתם. יש יותר מדיי אוניברסיטאות שנמצאות תחת חקירה על עבירות אלה. קחו למשל את היוניברסיטי אוף אריזונה כוח משמעותי בכדורסל מכללות. לאחרונה נחשפו עבירות חמורות ולא ברור בכלל איזה שחקנים יוכלו לפתוח את העונה. האם כול זה כדאי עבור שחקנים בני 18-19 שבכול מקרה נשארים בקמפוס רק שנה או שנתיים?

    1. אכן בעייה משמעותית שאדבר עליה ועל המניעים לה בפוסט הבא. זה לא דבר חדש כמובן, אבל גם השנה אפשר לראות כמה מכללות תחת חקירה.

  2. איזה כיף לקרוא אותך!!!

    אני מאוד אופטימי שלקראת מרץ הטורניר יתקיים כאשר כבר חלק לא קטן מהאוכלוסייה מחוסן (בוודאי השחקנים), אך גם האופציה של הבועה מגניב בטח כשכולם צעירים ויהיה שם אקשן…

  3. כדורסל מכללות בלי קהל זה סוג של אוקסימורון. זה כמו לשחק בלי כדור.
    אני מניח שתרחיב על זה בהמשך אבל לאור הביטול הסביר של הג'י-ליג נראה לא מעט מה"עוזבים" חוזרים למכללות?

    1. מי שלקח סוכן וכסף כבר לא יכול לחזור למכללות כפי שידוע לי. זה סיכון גדול. החוזים בג'י ליג הם לשנה אחת בלבד כך שאם הם נפצעים או לא משחקים ודופקים את החוזה העתידי זבש"ם. במכללות לפחות לשחקני הוואן אנד דאן יש מלגה מלאה להשלים את שארית הלימודים עד 5 שנים לאחר סיום הקריירה המקצוענית שלהם. כך ששחקן פרינג' שנפצע קשה בגיל 24 ויוצא מהליגה יכול במקום להשלים תואר ולמצוא פרק ב' לעומת שחקן שלא קיבל מלגה כזו ושיחק בג'י ליג, יצטרך לקוות שנשאר לו מספיק כסף בצד ללימודים או שינוי קריירה.

  4. תודה ערן, חתיכת שירות לציבור שאתה מספק פה. אני זוכר במעומעם שמכללות קליפורניה החליטו שלשחקנים מותר לקבל חסויות – מה נסגר שם? זה קורה בסוף?

  5. הידד, זה חוזר. והפעם בגלל המצב קצת יותר "אבל למה מוסדות אקדמיים של ידע, כזה שהוא כמעט חובה כדי להתחיל חיים בעולם שלנו, בכלל נמצא אצל ארגונים שמחפשים רווח?".
    תודה על עדכון המצב. כבר כמעט שכחתי מהמכללות בכלל. מחכה להמשך.

  6. וואו פוסט בלי פוליטיקה..סטארטפ..תודה ערן..איזה כיף שהכדורסל הכי מרגש חוזר..נראה לי שאחד מהסיפורים המרכזיים השנה זה איך הטאר הילס ורוי ויליאמס יתאוששו מהעונה האיומה שלהם שנה שעברה..

  7. ראשית כל – וולקאם בק ערן. התגעגענו.

    כמו שעידו כתב 'כדורסל מכללות ללא קהל זה אוקסימורון', אבל מתרגלים להכל. בבועת ה-NBA בפלייאוף שכחנו בכלל שאין קהל.
    הנקודה שציינת היא אחת החשובות: למכללות תהיה במה חופשית לכדורסל עד שה-NBA מתחיל, ואני לא בטוח כלל שה-NBA תתחיל כמתוכנן ביום מרטין לותר קינג לקראת סוף דצמבר זאת תהיה הפעם הראשונה בכמעט 100 שנה שיש רק כדורסל מכללות, וזה יכול להיות דבר נפלא שיקרה ל-NCAA.

  8. לפני הכל, איזה כיף שחזרת!
    וואו, הולכת להיות שנה משוגעת, כשהיכולת לקבוע משחק מול מכללה אחרת הופכת את הכל לסיוט לוגיסטי שלא ברא השטן. אין ספק שהגדולות ייהנו מיתרון עצום.

  9. תודה ערן.
    לדעתי אפשר לדבר על 4 בועות נפרדות שבכל אחת יש 16 קבוצות.
    את הפיינל פור יעשו שבועיים אחרי סיום ה"אליט 8", וככה יפתרו את זה.
    בכל מקרה, נקווה שאכן ייקרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט