ג'רי באס – הבעלים הגדול מכולם / סתו נמש

ה-NBA היא ליגה של כוכבים. גם אוהד מזדמן של הליגה מכיר את לברון ג'יימס, יאניס אנטטקומפו, קווין דוראנט וסטפן קארי. רוב אוהדי הליגה גם מכירים את שמות המאמנים ויודעים לציין את הטובים שבהם: בראד סטיבנס, ניק נרס וכמובן גרג פופוביץ'. עכברי הליגה מכירים בחשיבות תפקיד ה-GM (או נשיא לענייני כדורסל) ויודעים לציין שמות כמו דאריל מורי, בוב מאיירס, אר סי ביופורד ודני איינג'.

כמה מכירים את שמות בעלי הקבוצות? כולם מבינים שחשוב שיהיה בעלים טוב לקבוצה, אבל מה הופך בעלים לטוב? מישהו יודע מה עושה מארק קיובאן? פיטר הולט? וויק גרובישק? מיקי אריסון? אומרים שהשקט או המוכנות להוציא כסף, אבל קשה מאוד לציין מה הם בדיוק עושים.

כשג'רי באס, הבעלים האגדי של הלייקרס הלך לעולמו ב -18 בפברואר 2013, קומישנר ה- NBA, דייוויד שטרן, אמר: "ה-NBA איבד בעל חזון שההשפעה שלו על הליגה שלנו היא בלתי ניתנת למחשבה ותורגש עוד עשרות שנים קדימה". באס, דר' לכימיה (בגיל 24) התחיל את ההשקעות שלו בנדל"ן עם השקעה של אלף דולר בשנת 1959 – במיזם שהוכיח כדאיות עצומה. 20 שנים לאחר מכן הוא רכש את הלייקרס, את הלוס אנג'לס קינגס ואת האולם הביתי של שתי קבוצות הפורום.

בשנת 1979, הלייקרס, כמו כל ה-NBA, התקשו למצוא לגיטימיות בקרב אוהדי הספורט בארה"ב. משחקי הפלייאוף של ה-NBA שודרו מחוץ לפריים-טיים ולא בשידור ישיר. לבייסבול ולפוטבול (מקצוענים ומכללות) היו המון אוהדים, והכדורסל היה שלישי ורחוק.

תחת נסיבות מאתגרות אלו, במקום להתמקד רק בשיפור הרווחיות או הצלחה על הפרקט, ג'רי באס ראה הזדמנות ייחודית לבנות קבוצה שתהיה גדולה יותר ממועדון ספורט. חשוב מכך, הוא ראה הזדמנות להפוך כדורסל מספורט לבידור. הוא כינה את הקבוצה "Showtime", בהשראת השורה שהתחילה כל ערב במועדון הלילה המפורסם 'The Horn' (השורה המלאה: "It's Showtime"). בכלל, לוס אנג'לס ותעשיית הבידור שלה היוותה תפאורה מושלמת להגשים את חלומו. אם לצטט את באס: "החלום שלי היה שאנשים יזהו את הלייקרס ולוס אנג'לס כאחד. כשאתה חושב ניו יורק אתה חושב יאנקיז. רציתי שזה יהיה המקרה גם כאן. כשאתה חושב L.A., אתה חושב לייקרס".

באס כיוון לשחקנים מלהיבים בשביל להפוך את הכדורסל לבידור. מג'יק היה הראשון, ואז קארים עבדול-ג'באר, שאקיל אוניל וקובי בראיינט. הוא הביא גם מאמנים כמו פט ריילי ופיל ג'קסון. אחרי העונה השנייה של מג'יק ג'ונסון עם הלייקרס, באס העניק לו חוזה חסר תקדים בשווי 25 מיליון דולר ל-25 שנים, אז החוזה הגדול ביותר עבור כל ספורטאי. "כל מי שמחלק חוזים 'מוגזמים' מושך כמובן תשומת לב", הסביר באס. "זה מה שהיה מאחורי החוזה שלי עם מג'יק. אני חושב שזה יצר הרבה תשומת לב עבור הלייקרס".

ההשקעה של באס בשחקנים חרגה מהפרקט, כאשר הלייקר לשעבר וולט האזארד ספג אירוע מוחי ב -1996, באס העניק להאזארד שכר ונשבע כי האזארד יישאר עובד של הלייקרס כל עוד באס יהיה הבעלים של הקבוצה. "הוא עמד במילה שלו", אמר בנו של האזארד. "כשאבא שלי נפטר (בשנת 2011), הוא עדיין היה עובד של הלייקרס ומשפחתנו אסירת תודה לנצח".

באס רצה לנצח, והוא ניצח הרבה. במשך 30 שנות הבעלות שלו, לקבוצה היו 16 הופעות בגמר ולא פחות מ-10 תארי אליפות. המוכנות לשלם משכורות גבוהות עבור תארים הייתה דרך פעולה שבעלים רבים עשו, אז מה הופך את באס לאחד מהבעלים פורצי הדרך ב-NBA?

זו בעיקר הדרך שבה הוא פעל שהפכה את הלייקרס מפרנצ'ייז שנרכש תמורת 16 מיליון דולר, לפרנצ'ייז ששווה צפונית למיליארד וחצי דולר ביום מותו. דברים שהוא היה חלוץ בעשייה שלהם נראים כמובן מאליו היום, אבל דאז היו חדשניים.

כדי להשיג את החזון שלו על בידור נהדר, באס היה בעל תושייה ומינף את המהות של הוליווד והעיר בשביל לייצר חוויה, מוזיקה חיה ו"הלייקר גירלס"- קבוצה של רקדניות מעודדות. הוא אפילו שם כקפטן את פאולה עבדול. אלו היו דברים שלא קיימים בליגה עד אז. באס הבין את החשיבות של המושבים על הפרקט, כשהוא רכש את הקבוצה הם נמכרו במחיר של 15 דולר או הלכו לעיתונאים שסיקרו את הקבוצה, הוא הפך אותם למוצר נחשק (ובעיקר יקר) ומהר מאוד הם הפכו לכרטיסים הכי חמים בהוליווד.

בשביל לממן את כל האופרציה והעלויות הגדלות של הפרנצ'ייז באס היה צריך להגדיל רווחים. הוא היה מהראשונים בליגה שמכרו זכויות לשם של האולם וככה הפורום הפך להיות ה-GREAT WESTERN FORUM לאחר שהזכויות לשם נמכרו לבנק. כדי למשוך את הקהל המפונק של לוס אנג'לס, שכדורסל לא היה צורת הבילוי המועדפת עליו, הוא עודד כוכבי הוליווד מפורסמים להגיע. ג'ק ניקולסון הפך מאז לפנים של לוס אנג'לס לייקרס. הנוכחות שלו ושל כוכבים נוספים גררו עניין ונחשקות לקבוצה. שאר הצופים הגיעו לראות את הכוכבים בשורה הראשונה באותה המידה שהם באו לראות "NO LOOK PASS" של מג'יק ג'ונסון או את ה- "SKYHOOK" של קארים.

באותה התקופה, אירועי הספורט הגדולים הוצגו בטלוויזיה על בסיס תשלום לפי צפייה. באס הקים את רשת הטלוויזיה Prime Ticket והתחיל להציג את משחקי הלייקרס בחינם ברשתות הכבלים, מה שהגדיל עוד יותר את הרווחים. מפרסמים הבחינו בכך וזרם הכנסות מפרסום מקומי נפתח (בנוסף לכסף שהגיע מהחוזה הארצי של זכויות השידור שהליגה חילקה בין הקבוצות).

פט ריילי, שאימן ארבע מתוך 10 קבוצות התואר של באס, אמר את זה בצורה הטובה ביותר: "ג'רי באס היה יותר מסתם בעלים. הוא היה אחד המחדשים הגדולים שכל ספורט אי פעם נתקל בהם. הוא היה בעל חזון אמיתי, ועם הלייקרס בשנות ה -80 היה ברור שה-"Showtime" היה יותר מסתם מג'יק ג'ונסון וקארים עבדול-ג'באר. זה היה באמת החזון של אדם שראה משהו שקשור לקהילה. אין זה מוגזם לומר שבאס עזר לחלץ את הליגה מהמקום הנורא שלה בסוף שנות ה-70".

"עבדתי קשה והיה לי מזל," אמר באס בעצמו. "עם השילוב של השניים השגתי את כל מה שאי פעם התכוונתי להשיג". כולנו חייבים תודה גדולה לד"ר ג'רי באס על החידושים שהכניס לליגה אולי אנחנו חייבים לבאס תודה שיש לנו ליגה כמו שאנחנו מכירים אותה כיום.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. פוסט מעולה ומחדש, לא ידעתי שהוא היה הרעיון והכח המניע מאחורי השואוטיים.
    .
    עוד יותר מזה – פוסט חשוב ששופך אור על אנשים שכנראה יש להם השפעה גדולה על המועדון, והמקרה של באס כנראה גם על הליגה כולה, ולנו בדרך כלל אין יותר מדי מידע על כך.
    .
    בפינת התיקון הלא חשוב בכלל – קארים הגיע ללייקרס לפני מג'יק.

  2. תודה מצויין תיקון קטן באס קנה את הלייקרס ב67.5 מליון דולר, סכום קטן בהשוואה להיום, הבעלים הטוב מכולם, הוא האיש שהיה סוג של מודל לחיקוי שלי וניסיתי לעקוב אחרי כל צעד וצד שלו ולחכות אותו , לא יודע מאיפה הביא את התואר ד״ר אבל הוא האיש שהפך את הכדורסל להרבה יותר מספורט, היה מביא פצצות לא נורמליות למשחקים

  3. באס היה טיפוס חרא. ב-NBA ובין בעלי הקבוצות האחרים הוא היה מין טיפוס שהחשיב את עצמו עליון. סנוב לא קטן. לפי הבנים שלו הוא גם לא היה אב חיובי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט