סיקור משחקי יום ראשון – צמוד מהצפוי / עמיחי קטן

שישה משחקים היו לנו ביום משחקים זה, ו-5 מהם היו צמודים, הספק נאה מאוד, ומתוכם 4 הוכרעו ממש בשניות הסיום. יאניס, דונצ'יץ' ולילארד בולטים היום בתחום הסטטיסטיקות האישיות, אבל שלושתם נחלו הפסדים בסופו של יום, ודווקא ברוקלין, פיניקס וסאן-אנטוניו השיגו ניצחונות חשובים מאוד בקרבות הפלייאוף, בזמן שהניצחונות של בוסטון, אורלנדו ויוסטון משמעותיים בעיקר למאבק המיקום.

ברוקלין נטס (31- 35) – וושינגטון וויזארדס (24- 42) 118- 110:

הנטס אמנם קלעו את 2 הנקודות הראשונות במשחק, אבל לאחר כמה דקות מצאו את עצמם בפיגור 11- 2 כשהם עם 1/12 מהשדה והטריו של אלן, האריס ולאברט קלע את כל ה-20 הראשונות של הנטס וקבע מהפך, רגע לפני ש-4 נקודות של צ'יוזה קבעו 24- 21 לברוקלין בסיום הרבע הראשון. הרבע השני שמר על המגמה הצמודה, כאשר למעט רגעים בודדים בהם הנטס החזיקו ביתרון 7, התוצאה הייתה צמודה ביותר. השחקן הבולט במדי 2 הקבוצות היה תומאס ברייאנט והשלשה הרביעית שלו במחצית העלתה אותו ל-18 נקודות אישיות וקבעה שוויון 54 בהפסקה.

אלן, האריס ולאברט המשיכו לסחוב את ברוקלין גם במחצית השנייה, ומהצד השני היו אלה בעיקר ברייאנט וטרוי בראון ג'וניור ששמרו על המשחק צמוד, ואף אחד מהצדדים לא הצליח לברוח. בסיום הרבע השלישי הוויזארדס היו אלה שציינו יתרון 2 נקודות עם 85 לזכותם. הנטס פתחו את הרבע האחרון טוב יותר ועלו ליתרון 5, אבל ברייאנט הוביל ריצת 9- 0 של וושינגטון, ואחריה שלשה של ג'ו האריס קבעה שוויון 98. הנטס היו טובים יותר ולאברט סידר לנטס יתרון שיא של 8. אחרי 2 קליעות עונשין מכל צד לאברט נחסם על ידי איש סמית והאצ'ימורה צימק ל-6 במתפרצת, דקה לסיום. סל נוסף של לאברט החזיר את ההפרש ל-8 והחטאה של רובינסון סגרה עניין.

הובילו את ברוקלין: לאברט עם 34 נקודות ו-7 ריבאונדים, ג'ו האריס עם 27 ו-7 קרשים ב-6/7 לשלוש, ג'ארט אלן עם 22 ו-15 ריבאונדים יחד עם 10/10 מקו העונשין וצ'יוזה הוסיף 14 עם 6 אסיסטים.

בלטו בוושינגטון: תומאס ברייאנט עם 30 ו-13 קרשים, יחד עם שיא קריירה של 4 שלשות מתוך 6 ניסיונות, טרוי בראון ג'וניור עם 22 נקודות ומרחק 2 אסיסטים מטריפל-דאבל, איש סמית עם 14, ג'רום רובינסון עם תריסר וג'ריאן גראנט עם מיעוט דאבל-פיגרס.

בוסטון סלטיקס (44- 22) – פורטלנד טרייל בלייזרס (30- 38) 128- 124:

היווארד וקמבה ווקר פתחו חזק וסל של קאנטר סידר לבוסטון יתרון דו-ספרתי מהיר. לילארד מסר 5 אסיסטים ברבע הראשון וניסה לסייע לבלייזרס לחזור לעניינים, אבל המשימה לא עלתה בידו ושלשה של טייטום קבעה 37- 24 לבוסטון בסיום הרבע הראשון. הסלטיקס המשיכו לברוח גם ברבע השני וכעבור חצי ממנו ההפרש כבר עבר את ה-20 לזכות הירוקים ממסצ'וסטס. דקות טובות של נורקיץ' וגארי טרנט איימו לצמצם, וסטיבנס הצליח לעצור את המומנטום עם פסק זמן ולשמור על יתרון משמעותי. במחצית 67- 48 לבוסטון, כאשר טייטום מוביל עם 21 נקודות, 15 מהן ברבע השני.

אחרי כמה דקות שלא שינו את מצב העניינים החלו פורטלנד לצמצם, בעיקר באדיבות נורקיץ' שהוביל ריצת 8- 0 וההפרש ירד ל-12 בלבדף ומהלך 4 נקודות של לילארד צימק כבר ל-6 בלבד לפני שקמבה קבע 94- 86 לבוסטון בסיום הרבע השלישי. 11 נקודות של לילארד בתחילת הרבע הרביעי הצטרפו ל-2 שלשות של מקולום והבלייזרס השלימו מהפך מדהים ועלו ליתרון, אבל ג'יילן בראון נכנס לעניינים והשאיר את המשחק צמוד, מה ששלח את פורטלנד לפסק זמן ביתרון 2, כשעל השעון עוד 7 דקות. טייטום ובראון החזירו לבוסטון את היתרון, אבל וויטסייד וטרנט קבעו שוויון 109, מעט יותר מ-5 דקות לסיום. השלשה השלישית של בראון ברבע יחד עם 2 מהקו של היווארד, העניקו לבוסטון יתרון 5, אבל מלו ענה בסל משלו, ואחרי עוד 2 מצד טייטום ונורקיץ' בראד סטיבנס לקח פסק זמן.

מקולום יצא מהמנוחה עם שלשה שקבעה שוויון ואחרי סל של בראון היה זה טרנט שירה שלשה מהאסיסט ה-14 של לילארד, והיתרון לרגע, אבל רק לרגע, של פורטלנד, כי בוסטון ענו בעוד 2. נורקיץ' הפעם החטיא והיווארד קבע 122- 119 מהקו. לילארד לקח שלשה קשה והחטיא, ואילו בראון שעשה אותו דבר דייק והקפיץ את ההפרש ל=6, חצי דקה לסיום. מלו הגיב בשלשה עם עוד אסיסט של לילארד והלחץ על כל המגרש כפה איבוד של בוסטון, כתוצאה משריקה כנראה לא נכונה של השופטים. לילארד הסתבך עם השמירה הכפולה וניסיון מסירה שלו לנורקיץ' הלך לאיבוד, אבל נורק סחט עבירה והשאיר לבלייזרס 6.8 שניות. בוסטון לחצו על הקלעים, אז לילארד בחר להכניס כדור לנורקיץ' שצמצם לנקודה, אבל השאיר רק 3.4 ששניות לפורטלנד בלי פסק זמן. היווארד דייק פעמיים מהקו ונורקיץ' הוציא כדור שהלך לאף אחד. טייטום דייק כדור אחד מהקו שסגר עניין וסידר לבוסטון ניצחון 128- 124 צמוד.

הובילו את קלעי בוסטון: טייטום עם 34 ו-8 אסיסטים, בראון עם 30 (16 ברבע האחרון), היווארד עם 22 ו-6 ריבאונדים, קמבה עם 14 וקאנטר עם 11 ו-8 קרשים.

בלטו במחנה לילארד: דיים עצמו עם 30 נקודות (11 מהן ברבע האחרון) ו-16 אסיסטים, מה שהשווה עבורו שיא קריירה (גם במקרה הקודם זה נגמר בהפסד), נורקיץ' גם כן עם 30, יחד עם 9 קרשים ו-5 אסיסטים, גארי טרנט ג'וניור עם 21 ב-7/11 לשלוש, מקולום עם 17 ו-8 קרשים וכרמלו עם 13 נקודות.

ממפיס גריזליס (32- 35) – סאן-אנטוניו ספרס (29- 36) 106- 108:

הספרס עלו ליתרון ראשונים, אבל שלשות של דילון ברוקס וקייל אנדרסון כפו שוויון ולאחר מכן העלה טריפל ג'יי את הגריזליס ליתרון 19- 17, אם כי הספרס מיד הפכו את התוצאה עם שלשות של גיי ומילס. גרייסון אלן וברנדון קלארק צמצמו, אבל שלשות של מארי ומילס קבעו 31- 25 לספרס בסיום הרבע הראשון. ממפיס פתחו את הרבע השני עם ריצת 7- 0 והשיגו את היתרון, אבל הספרס שוב הגיבו והפעם היו אלה לוני ווקר וקלדון ג'ונסון שסידרו לספרס יתרון 4. ממפיס הצליחו שוב להשוות, אבל מארי וגיי החזירו לספרס את היתרון והפעם העלו אותו ל-8, לפני שנקבעה פשרה על 59- 54 לספרס בהפסקה.

דרק וויט פתח טוב את המחצית השנייה וקבע יתרון שיא של 10, אבל ג'ארן ג'קסון צימק ל-6 והשאיר את ממפיס בתמונה ושלשות של מוראנט ואלן צמצמו ל-3 בלבד. מארי ומילס הובילו ריצה נוספת של סאן-אנטוניו ושלשה של ג'ונסון כבר קבעה יתרון 11 לזכותם, ומוראנט קבע 85- 76 לספרס בסיום הרבע השלישי. ממפיס עלו ראשונים על הלוח ברבע האחרון, אבל מארי החזיר את ההפרש ל-11 ושלח את הגריזליס לפסק זמן מהיר. אחרי כמה דקצ ללא תזוזה, החלה החמישייה של ממפיס את החזרה לעניינים, ו-5:33 לסיום ההפרש ירד ל-3 בלבד והריצה נעצרה על 9- 0 עם שלשה של גיי שהעלתה את ההפרש חזרה ל-5. דרוזן ומארי הגדילו את ההפרש ל-8, אבל מוראנט שמר על ממפיס בתמונה ושלשה של ג'קסון השלימה ריצת 7- 0 והורידה את ההפרש לנקודה בלבד, לפני שדרוזן הצליח לחדור ולהניח 2 שקבעו 104- 101, דקה לסיום.

רגע ביזארי התרחש כאשר גרייסון אלן נשלח אל הקו ודייק בכדור אחד, אבל אז התברר שזו הייתה רק עבירה רביעית קבוצתית, והנקודה שלו בוטלה. במקום זה, מוראנט חדר לסל, הסתבך ואיבד, ודרוזן הוריד שעון ושם עוד 2, מעט פחות מ-24 שניות לסיום. כולם ציפו לפסק זמן של ממפיס, אז הפעם מוראנט בחר נעון ורץ לסל מהיר, והפעם פופ לקח פסק זמן, 17.6 שניות לסיום ביתרון 3, ומיד אחריו עוד פסק זמן כשהוצאת הכדור הסתבכה. דרוזן נשלח אל הקו אחרי ניסיונות חטיפה והחטיא פעמיים, ומיד ג'ארן ג'קסון השווה בשלשה, אבל דרוזן הצליח לסחוט עבירה ולדייק פעמיים שנייה אחת לסיום. פסק זמן ממפיס. הפעם הלכו לג'קסון לשלשה רחוקה מדי, והוא החטיא, מה שהעניק לספרס ניצחון 108- 106 שפותח מחדש את הקרבות המערביים.

הובילו את המנצחים: מארי עם 21 ו-10 ריבאונדים, דרק וויט עם 6, 6 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, דרוזן עם 14 (6 בדקה האחרונה) ו-7 אסיסטים, לוני ווקר וגיי עם תריסר כל אחד ומילס עם 10. כדאי לציין את הקו הקדמי של הספרס – ג'ייקוב פולטל עם 6 נקודות ו-7 קרשים בסך הכל, אבל +25 בדקות שלו על הפרקט.

בלטו בתוגת המפסידים: מוראנט עם 25 ו-9 הן בקרשים והן במתנות, טריפל ג'יי עם 21 ו-2 בחטיפות ובחסימות, דילון ברוקס עם 16, גרייסון אלן עם 15, ולנצ'יונאס עם 13 ועשתי-עשר קרשים וקייל אנדרסון עם 8 נקודות ו-8 אסיסטים.

אורלנדו מג'יק (32- 35) – סקרמנטו קינגס (28- 38) 132- 116:

המג'יק פתחו עם 7- 0 מהיר באדיבות ארון גורדון, ואחרי כמה דקות מאוזנות אורלנדו עשו ריצת 10- 0 נוספת ועלו ליתרון דו-ספרתי אחרי כ-9 דקות של משחק, הפעם בזכות דקות טובות של טרנס רוס. מרקל פולץ הוביל ריצה נוספת של אורלנדו, ובסיום הרבע הראשון שלשה שלו מ-3/4 מגרש קבעה 44- 26 לזכות המג'יק. הקינגס פתחו את הרבע השני בריצת 7- 0 שעוררה מעט תקווה, אבל היא נענתה מיד בריצה דומה של אורלנדו, ושלשה של פולץ קבעה 54- 33 לזכות המג'יק. הקינגס הצליחו לצמצם ל-17, אבל ווצ'ביץ' קבע 78- 54 לזכות אורלנדו במחצית. ברבע השלישי המג'יק כבר הגיעו ליתרון שיא של 36, וכל מה שנותר לקינגס היה לצמצם ברבע האחרון ולדאוג לזה שתוצאת הסיום תיראה סביר.

הנהיגו את אורלנדו: טרנס רוס עם 25 מהספסל, ווצ'ביץ' עם 23 ו-11, ארון גורדון עם 22, פולץ עם 14 (9 ברבע הראשון), קרטר וויליאמס עם 12 ואוגוסטין עם 10 נקודות ו-8 חלוקת מתנות.

בלטו סטטיסטית בסקרמנטו: הארי ג'יילס עם 23 ו-8 קרשים, פוקס עם 13 והרביעייה בוגדנוביץ', הילד, בארנס והולמס עם 12 נקודות כל אחד.

יוסטון רוקטס (42- 24) – מילווקי באקס (54- 13) 120- 116:

יאניס ומידלטון פתחו חזק והעלו את מילווקי ליתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל יוסטון הגיבו בריצת 13- 2 באדיבות הארדן ובן מקלמור, ובביום הרבע הראשון הרוקטס הובילו 32- 29. ברבע השני היה זה תור יוסטון לפתוח פער דו-ספרתי, ותורם של הבאקס לרדוף. יאניס עוד צימק לנקודה, אבל הרוקטס סגרו את הרבע עם 10 נקודות שקבעו 62- 54 לזכותם במחצית. שתי שלשות של טאקר סידרו ליוסטון יתרון שיא של 11, אבל מילווקי הגיבו בריצת 9- 0, ואחרי עוד כמה דקות יאניס גם הצליח להשלים מהפך. דקות הסיום של הרבע השלישי היו קרב שלשות, ואחת של קורבר קבעה 90- 89 לבאקס בסיומו.

את הרבע האחרון מילווקי פתחו טוב יותר, בעיקר בזכות מידלטון וברוק לופז, ובצד השני ווסטברוק והארדן השאירו את יוסטון בתמונה. פי ג'יי טאקר החמיץ אפשרות למהפך, והתגובה של הבאקס הייתה ריצת 7- 0 שקבעה יתרון 8, אבל יוסטון הגיבו בריצת 9- 0 משלהם, והפעם ווסטברוק הצליח להשלים את המהפך. הבאקס הלכו ללופז בצבע ששם 2 קלות, אבל ווסטברוק סחט עבירה ודייק פעמיים, ושוב נקודה ליוסטון, חצי דקה לסיום. יאניס הגיב בליי-אפ קל, אבל שוב התגובה של הרוקטס הייתה 2/2 של ווסטברוק מהקו. יאניס איבד כדור והאוס דייק גם הוא פעמיים מהקו, ו-2 החטאות של מידלטון מחוץ לקשת השאירו ליוסטון את הניצחון. בסיום – 120- 116 לרוקטס.

הובילו את הרוקטס: ווסטברוק עם 31, 6 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, הארדן עם 24, 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-6 חטיפות, האוס עם 16 נקודות, קובינגטון עם 15 וטאקר עם 11 (9 במחצית השנייה).

בלטו במילווקי: יאניס עם 36 נקודות, 18 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, מידלטון עם 27 ו-12 ריבאונדים וברוק לופז עם 23 נקודות ותריסר כדורים חוזרים.

פיניקס סאנס (28- 39) – דאלאס מאבריקס (40- 29) 117- 115:

פיניקס עלו ראשונים על לוח התוצאות עם שלשות של קמרון ג'ונסון ורוביו, אבל אז פורזינגיס ודונצ'יץ' נכנסו לעניינים ו-11 של כל אחד מהם ברבע הראשון העלו את דאלאס ל-35, לעומת 23 של פיניקס, וזו הייתה תוצאת הרבע הראשון. רוביו צימק ל-7 בתחילת הרבע השני, אבל דונצ'יץ' שמר על יתרוןממספיק בטוח בידי המאבס וריצת 6- 0 של סת' קרי ולילארד החזירה אותו ל-13. פורזינגיס הצליח גם להעלות את ההפרש ל-15 לפני שרוביו קבע 73- 60 במחצית.

גם אייטון וגם בוקר עשו את העבירה החמישית שלהם בשלב מוקדם של הרבע השלישי ונשלחו לנוח, אבל דווקא אז המחליפים הובילו ריצת 14- 1 והפכו את התוצאה. פורזינגיס החזיר לרגע את היתרון לדאלאס, אבל הסאנס הגיעו ל-6/7 לשלוש מאז שבוקר ירד לספסל וסידרו לעצמם יתרון 96- 92 בסיום הרבע השלישי. דאלאס כפו שוויון מהיר בתחילת הרבע האחרון, אבל פיניקס הגיבו בריצת 7- 0 ובוקר כבר הקפיץ את ההפרש ל-9. פיני סמית ודונצ'יץ' ניסו לצמצם, אבל בוקר קבע 115- 109, קצת יותר מ-2 דקות לסיום. בשלושת המהלכים הבאים של דאלאס הכדור הלך ללוקה ומשם לתוך הסל עבור 6 נקודות סך הכל, ובין לבין 2 של רוביו מהקו שמרו על היתרון של פיניקס, אבל אחרי חסימה של פורזינגיס המאבס קיבלו כדור אחרון. פורינגיס והארדאווי ניסה שלשות ושניהם החטיאו, ופיניקס הצליחו לשמור בקושי על היתרון והניצחון 117- 115.

הובילו את פיניקס: בוקר עם 30 (19 במחצית הראשונה), רוביו עם 20 (14 בחצי הראשון), 9 קרשים ו-7 מתנות לחברים, קמרון ג'ונסון עם 19 ותריסר ריבאונדים, סאריץ' עם 13 נקודות ופיין עם 10.

בלטו בדאלאס: דונצ'יץ' עם 40 נקודות (בחלוקה של 11, 12, 6, 11), 8 ריבאונדים, 11 אסיסטים וגם 18/19 מקו העונשין, 9ורזינגיס עם 30 נקודות יחד עם 8 קרשים ו-4 חסימות וקרי עם 16.

ולסיום – פתרון החידה. הסאנס של אמצע שנות ה-2000 נפגשו פעמיים עם דאלאס בפלייאוף, אבל אמארה סטודמאייר גמר את העונה מוקדם במקרה השני, כך שהמפגש היחיד שלו עם המאבס בפלייאוף היה ב-2005, אז פיניקס ניצחו 4- 2 בסיבוב השני. אמארה היה לא רע בכלל עם 28.8 נקודות, 12.5 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק ב-54.5% מהשדה ו-76.8% מהעונשין, אבל זו הייתה הסדרה של סטיב נאש שקלע 30.3 נקודות עם 12.5 אסיסטים למשחק באותה סדרה, וסיפק גם 48 נקודות במשחק 4, טריפל-דאבל במשחק 5, ושלשה שכפתה הארכה במשחק 6 והאחרון בסדרה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. בשקט, בשקט, הסאנס מגדלים צמד פורוורדים צעיר ומוכשר ש(הלוואי) נותנים לקבוצה פתרון ארוך טווח לעמדות 3 ו-4 (בערך),
    לצד לא מעט כאב ראש בנוגע להחלטות לגבי העתיד.
    .
    מיקל ברידג'ס וקמרון ג'ונסון.
    ברידג'ס, גם כשהוא לא קולע, הוא מביא המון למשחק, וזה היות והוא לא מכריח זריקות, הוא מניע כדור, והוא נוכח בהגנה (אלו הסאנס. להיות "נוכח" זו התקדמות…). את הלילה הוא סיים רק עם 4 נק', אבל גם עם 2 חטיפות ו-3 גגות.
    קמרון ג'ונסון. הוא ממשחק למשחק הופך לחלק משמעותי יותר בקבוצה. תמיד היה ברור שהקליעה מהשלוש זה "הפורטה" שלו (הוא קולע כמעט 2 שלשות למשחק ב-40%), אבל מאז החזרה מהקורונה, הוא מביא הרבה יותר למשחק. הוא מניע כדור, הוא נע ללא כדור, הוא מגן. השלשות, גם הן ממשיכות להגיע, אבל הוא לא תלוי בהן בשביל להיות אפקטיבי. כאשר לוקחים בחשבון את ממדי גופו (2.03 מהזן "הארוך"), מקבלים שחקן שיוכל לשחק סטראץ' 4 היטב ליד שחקן כמו אייטון.
    .
    הבעיה?
    ובכן, זו לא באמת בעיה. זו שאלה –
    איך משתלב לתוך המרקם הנ"ל אוברה.
    לאוברה מניות רבות במהפך התפיסתי שעבר על הקבוצה.
    אני קורא לא מעט ש-"מקוננים" על עזיבתו של וורן, אבל לא הייתה ברירה. הקבוצה הייתה צריכה התנעה מחדש, ואוברה הוא זה שהגעתו הכניסה לקבוצה את האנרגיות שכל כך חסרו לה.
    .
    יהיה מעניין לראות לאן הקבוצה הולכת. מי תהיה החמישייה, ואיך תראה הרוטציה בטווח הארוך.
    .
    דעתי האישית היא שאוברה צריך להיות ה-"לו וויליאמס" של הסאנס (כן, אני יודע. לא אותה עמדה. אבל לא העמדה משנה, משנות הדקות). שחקן שמשחק לא פחות דקות משחקן פותח, כאשר הוא זה שמקבל את המשוכות בדקות בהן הספסל עולה לשחק.
    .
    בינתיים,
    מי היה מאמין?
    2 משחקים מתוך 8 שוחקו, ולסאנס יש עדיין סיכוי להעפיל לפלייאוף. סיכוי נמוך, אבל כזה שעדיין קיים.
    .
    תודה, חיים.

    1. מה שעיצבן בשחרור של וורן לא היה עצם השחרור (כי זה היה ידוע כבר בערך שנתיים) אלא שלא קיבלנו כלום עבורו ואפילו היינו צריכים לשלם בבחירת דראפט.

      1. באגף הווישפול של ארגון אוהדי הסאנס, סניף דרום מזרח נשר, חולק דף מסרים שמסתכם ב-
        "מים מתחת לגשר".
        .
        (או במילים אחרות – אין ספק שההתנהלות הכללית בעונה שעברה בכל הנוגע לניהול נכסים הייתה שערורייתית. אבל את הקו המנחה והאסטרטגיה אני מסוגל להבין. זה המון, לכתוב לצד "החלטות ניהוליות של הסאנס" את צמד המילים "מסוגל להבין…")

    2. "מקוננים"!?!? וואו גיא, אתה אשכרה מגן על ההחלטה הזאת? ראית איזה משחק הוא נתן שלשום? היה לכם שחקן אדיר, נתתם אותו בעד כלום בפיתה, ועוד יש לך את ה הוצפה ('הוצפה' = חוצפה במבטא אמריקאי, לא יודע למה אבל זה נשמע יותר טוב ועדין מ'חוצפה' במבטא ישראלי) לשים את המקוננים במרכאות? ההצדקה שלך זה קצת כמו להגיד שהמעבר של הארדן או אולדיפו/סבוניס היה בשביל 'ריסטרט אנרגטי' – זה הכל מקרים של קבוצות שפשוט לא הבינו מה היה להם ביד.

      1. להלן מה שכתבתי לעידו:
        .
        "באגף הווישפול של ארגון אוהדי הסאנס, סניף דרום מזרח נשר, חולק דף מסרים שמסתכם ב-
        "מים מתחת לגשר".
        .
        (או במילים אחרות – אין ספק שההתנהלות הכללית בעונה שעברה בכל הנוגע לניהול נכסים הייתה שערורייתית. אבל את הקו המנחה והאסטרטגיה אני מסוגל להבין. זה המון, לכתוב לצד "החלטות ניהוליות של הסאנס" את צמד המילים "מסוגל להבין…") "

    3. וכן, יש לכם בסאנס קבוצה צעירה עם ים פוטנציאל – מהסוג שאוהדים אוהבים כי יש על מה לפנטז. לדעתי התקרה היא מקומות 3-5 במערב, גמר איזורי אחד ונוכחות די קבועה בסיבוב השני. סוג של פורטלנד הנוכחית.

        1. בהחלט. אם יוצאים ממוד המחשבה של או אליפות או כלום אז בהחלט עתיד כמו פורטלנד של לילארד זה נחמד מאוד. אבל לך תדע, אולי איזה שחקן סוג א' יעשה בארקלי וישדרג אותם יום אחד לרמת פיינליסטית.

  2. האירוע המשמעותי במשחק של הקינגס מול המג'יק היה פציעתו של ג'ונתן אייזק במה שלגמרי נראה כמו acl קרוע (וזו דעתי המאד לא מקצועית).

    1. שלושה ימים עברו מאז שג'ונת'ן אייזק לא עמד בהימנון. אייזק כבר לא ישחק בבועה.
      מחכה להתפתחויות נוספות. מישהו יודע אם נייקי הצבועה מתכננת להציע לו חוזה פרסום?
      .
      (באסה לאייזק / רצינות)

  3. משעשע היה לקרוא בימים האחרונים תגובות שמשוות את ההגנה של לוקה דונצ'יץ' לזו של הארדן…
    לא חסרים חורים במשחק ההגנה של הארדן, אין בכך ספק. אבל אי אפשר לקחת ממנו את הפיזיות שלו, ואת יכולתו להתמודד עם שחקנים גדולים ממנו בפוסט. ע"ע יאניס הלילה בדקות הסיום.
    .
    (כן, שב"רניקים, אני מדבר עליכם)

    1. אז גיא מגן שקולעים עליו 20 סלים ומחטיאים מולו 1 הוא מגן טוב?
      מה הארדן עשה בדיוק חוץ מלהיטחן קשה עי יאניס ולופז? הם השפילו אותו כל התקפה. המהלך האחרון גם לא הארדן עצר יאניס עבר אותו וטאקר עמד לפניו והכריח אותו למסור איפה בדיוק הארדן הזיז ליאניס בוא תראה לנו?

      דונציק שומר ב2 רמות מעל הארדן

      1. למה רק 2, שמעון? אחרי צפייה בהיילייט, זה לפחות 4 רמות…
        .
        או במילים אחרות –
        חחח
        .
        ראיתי הלילה את לוקה ואת הארדן. לוקה שחקן מלהיב, והוא בדרכו להפוך לשחקן (טפו, טפו, טפו, בריאות והכל) שבכל שנה מתמודד על תואר ה-MVP.
        ועדיין,
        לא בזכות ההגנה הוא יתמודד על תואר זה.
        בהגנה, הוא רך להפליא. עם כל החסרונות של הארדן, רק ללא היכולת "לתת גוף" מול שחקנים פיזיים.

        1. נרטיב נרטיב איפה אמרתי שלוקה מגן טוב??
          הוא מגן גרוע אבל הארדן זה רמה בפני עצמה אין קונוס פחות טוב ממנו. תמיר בלאט יכול להרקיד אותו באחד על אחד.
          הדבר היחיד שהארדן יכול לשמור זה צנדלר פרסונס אולי.
          אני לא מסכים עם השרת שהארדן יכול להיות מגן טוב אם רק ירצה. הוא לכל היותר יכול להפוך מקטסטרופה ואסון למגן גרוע. הוא כבר בן 30.
          התנועות רגליים שלו מחרידות בהגנה, זה כואב לי בעין.
          כל שחקן מולו רק רץ בקו ישר ונכנס ללייאפ.
          אגב לוקה בן 21 אני מאמין שההגנה שלו תהיה סבירה עם הזמן. הרגליים שלו בניגוד להארדן פחות איטיות בהגנה.

          1. "נרטיב" אתה יכול לכתוב לעברי אחרי שאציין שבוקר הפך לשחקן הגנה סביר…
            .
            (קצת יותר ברצינות – אפילו בוקר השתפר העונה. הכל יכול לקרות ב-NBA!)
            .
            הארדן?
            אני רחוק מלהיות אוהד שלו.
            .
            זה שהוא שומר טוב מלוקה, זה ברור לכל מי שצופה בכדורסל מספיק זמן, מבין מעט, וצפה בצמד משחקים.
            (הנתונים למיניהם, לא משנה איזה מהם אתה בוחר, גם הם "מעדיפים" את הארדן. או לצורך העניין, לא אוהבים במיוחד את לוקה…)

      2. שמעון אני מודה שאם יש שחקן אחד שאני לא סובל זה הארדן. בעוד לוקה אחד החביבים עליי. אבל אין מה לעשות, אי אפשר להתעלם מזה, לוקה שומר גרוע, עד כדי כך גרוע שאפילו הארדן שומר יותר טוב ממנו, האבסורד אצל שניהם שאם הם היו רוצים ומגבשים מנטליות של קילרים בהגנה כמו מייקל לדוגמא, הם היו שניהם שומרים מצטיינים, כי יש להם את הכישרון הגודל והאינטליגנציה לעשות את זה.

        1. אני לא מסכים איתך פה , הארדן ולוקה שניהם שומרים נוראיים, מה זה משנה מי יותר גרוע, כמו להשוות ציון D לD+. לגבי הגנה זה הרבה יותר מרצון ואינטליגנציה , זה שאתה אלגנט וכישרוני בצד ההתקפי לא מחייב שתהיה בצד ההגנתי. בכללי שרת הגנה לכוכבים זה אוברייטד מה שחשוב זה התקפה ולבנות סכמה הגנתית שתחביא אותם , אני לא מכיר אחד שלוקח את אמביד על הארדן/ דונציץ .

  4. איזו קפיצה גארי טרנט עושה בבועה, כיף של שחקן. נורקיץ' בכושר פסיכי, קולינס חזר, כרמלו מצא את המקום שלו, ופורטלנד נהיתה קבוצה חזקה לאללה, רמה אחת מעל כל המתחרות שלה על המקום השמיני במערב.

  5. בואו לא נעשה מוורן כוכב כזה גדול. האיש כבר לא פוגע שנתיים ושלשום התפלק לו משחק של 53 נקודות. הוא אפילו לא שחקן חמישייה באינדיאנה והוא שיחק רק בגלל שסבוניס פצוע. אגב, שמתם לב שבאינדיאנה יש 3 שחקנים ששמם הפרטי הוא T.J ? (וורן, מקונל וליף).

    1. לא פוגע שנתיים? אם יש משהו שהוא עושה בשנתיים האחרונות זה בעיקר לפגוע. הוא לא כוכב אבל אם אתה צריך סקורר ליד הכוכבים שלך הוא ממש אידיאלי.

  6. תודה חיים, סיקור נהדר.
    1.כיף לראות את סן אנטוניו, כשהזריקות נכנסות. המשחק עם ארבעה גארדים וביג-מן אחד רק שיפר את ההתקפה שלהם, שהייתה טובה גם לפני ההשבתה. דרוזן או מארי חודרים פנימה ומוצאים כדור החוצה, וויט-ווקר ומילס מאיימים מרחוק והתנועה של כל ההתקפה חלקה. היכולת שלהם לשחק עם מוסרים טובים כשאחד בפנים ואחד בחוץ הופכת אותם לקבוצה מסוכנת ואולי מי שתצליח להפתיע ולסיים במקום השמיני במערב. קבוצה חכמה שמחפשת את הזריקה הטובה ביותר בכל מהלך ואחד הדברים היפים לצפייה כשההתקפה שלהם עובדת, בדומה למה שראינו בשני המשחקים האחרונים.
    .
    זה נראה כאילו הם מנצלים את היכולות של שלושת הגארדים שלהם בהרכב הזה – מארי עם הריבאונד ומשחק המעבר, דרוזן פחות כסקורר (עד לרבע האחרון של כל משחק) ויותר כמוסר לחבריו לקבוצה ודריק וויט שנראה כמו החבילה השלמה עם קליעה, מסירה והגנה טובה. הפיזיות של פלטל מאפשרת להם לקחת ריבאונד. היום היה יום רע של הספרס שהחטיאו לא מעט שלשות פתוחות, אבל נראה שהם בדרך הנכונה, כל עוד פלטל נשאר על המגרש ומשאיר נוכחות בצבע.
    .
    2.המשחק הטוב של הערב, למרות זאת, היה בין פורטלנד לבוסטון. יש השבוע משחק בין בוסטון למיאמי שיכול להיות המשחק על המקום השלישי במזרח, כשהסלטיקס לא מצליחים להיות טובים לאורך זמן – לילארד הוציא את הבלייזרס מהקבר ופתח משחק שכבר היה בכיס של בוסטון. הסלטיקס, בדומה לגריזליס לפניהם, שלחו דאבל-טימז על לילארד בניסיון להאט אותו. אני לא מבין את ההיגיון של היריבות כאן, כשלבלייזרס יש עוד שחקנים שיכולים ליצור סל מכדרור או בצבע בדמות מקולום, טרנט ואנטוני.
    .
    הסלטיקס התאפסו על עצמם והפסיקו עם השמירות הכפולות, כשראינו הגנת חילופים יעילה יותר עם סמארט, טייטום, בראון והיווארד על לילארד. הבלייזרס ניצלו את זה במשחק שאולי היה הטוב בבועה עד עכשיו (יחד עם זה של הרוקטס נגד המאבריקס). ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום שיחקו מעולה, קמבה עדיין בהגבלת דקות ובוסטון נראית טוב, אבל לא יכולה להרשות לעצמה לאבד יתרון כזה גדול. בראון לא ישחק כל ערב כמו קליי תומפסון במשחק 6.

    1. אכן משחק מעולה. לבוסטון אין עומק על הספסל ורואים את זה בבירור. סטיבנס מנסה אבל מה שיש לו על הספסל זה הרבה האסל אוג׳ילה (ככה כותבים?) וויליאמס וכו ומעט כישרון. אם לא הפתיחה הנהדרת וכמה סלים שהצליחו לחבר בסוף הבלייזרס היו לוקחים את זה. דרך אגב, נורקיץ פשוט הרג את ת׳ייס וככה יהיה גם עם כל גבוה נורמלי אחר שישחק מתחת לסל של הסלטיקס (אמביד לתשומת ליבך)

  7. מצוין, חיים, תודה רבה.
    .
    שיחקנו יפה – דרוזן מקבל תפקיד משמעותי אבל לא הכל עליו, יש דקות לצעירים (קלדון ג'ונסון אדיר בעיני, קווינדרי אנרגטי, ואפילו יובנקס יודע כדורסל), יש דקות משותפות למורי ולוייט, ווקר קצת החטיא ונראה מבולבל אבל בגדול העסק די זורם ונראה סופסוף כמו ספרס בסקטבול.
    .
    אני לא יכול שלא לתהות למה לא שיחקנו ככה מתחילת העונה, למה הלכנו כל הזמן על דרוזן ואולדריג' החמישיה, בדרך כלל עם פורבס, ליילס ומורי לצידם. אז נכון שממפיס וסקרמנטו הן לא העילית של הליגה, אבל לדעתי סתם תקענו את הראש בקיר עד ההקפאה. לפחות זה יצא מהקורונה המזורגגת הזו. רק שימשך.

  8. שאלה של תושב חוזר לענייני נבא.
    איך מצליחים לזהות את שחקני הספסל שבמקום שמם כתובות להם כל מיני ססמאות על הגב?
    יש איזשהו טריק?

  9. תודה על הסיקור.
    באמת היה ערב מהנה אתמול.
    1. צמצום מספר הקבוצות יצר הרבה מאוד משחקים טובים שפשוט תענוג לראות – עם או בלי קהל – עם או בלי חשיבות. חבל שצריך "קורונה" בשביל זה (במרכאות, כי אין דבר כזה :-))
    2. מסכים עם רועי לגבי הניתוח של משחק הערב: סלטיקס פורטלנד.
    3. לגבי הלחץ על כל המגרש – לילארד שנתן מאמץ עילאי להוציא את פורטלנד מהקבר, היה גמור בסוף ונתן רצף טעויות נוראיות בכל המימדים: קליעה, בחירת זריקות, הגנה וקבלת החלטות. אם תשאלואותי, זה אפילו שאריות מהלחץ של ברוקס לפני יומיים. לילארד גם עבד קשה מאוד בהגנה עם טייטום. חבל שסטוטס לא "עזר" לו, ולא כפה עליו לנוח באמצע הרבע הרביעי, אחרי שהושג השוויון. בגלל זה אני טוען כבר שנה שצריך ללחוץ את לברון.
    4. ראסל ווסטברוק בלתי נגמר. לראות אותו חודר לסל שוב ושוב, לא מתעצל, הולך לקו, מוציא לטאקר – הבן אדם בן 31 – זה מדהים. רק מי ששיחק יכול להבין אילו תעצומות נפש דרושות כדי לשחק ככה ערב אחרי ערב. בכל חדירה צריך גם לסיים, לקבל מכה, להסתכן בגג או נפילה, ולנתר גבוה וחזק. הרבה יותר קל להתפשר על זריקה מבחוץ או למסור לאיש הבא.
    5. דה רוזן המושמץ כאן חדשות לבקרים – לקח על עצמו את המשחק, החטיא, לא נבהל – וגם ניצח. הקפיץ יפה את הילד ברוקס, כמו בספר. אני מת על דרוזן כי הוא תמיד בא לתת עבודה. טורונטו היו חייבים לוותר עליו לא בגלל שהוא גרוע אלא דווקא בגלל שהוא מספיק טוב לטרייד עם השחקן הכי טוב בליגה.
    6. ממפיס הם המרענן הרישמי, מהירים, אתלטים, שומרים (מנסים לפחות), לוחצים, מתלהבים ומוכשרים. על פניו המאזן שלהם אמור להספיק להם למקום 8/9 וההפסד של פורטלנד אתמול עזר להם מאוד (למה למסור לנורקיץ' לילארד? למה לזרוק לסל נורקיץ'?) – אבל המערב מסתבך והולך ובסוף עוד נמצא את הטמיר ומיקי ראש בראש עם האבא של ברוני בסיבוב הראשון.
    7. לגבי השופטים – כתבתי באריכות במעורב אז רק אחזור כאן בקצרה – אני נגד המוניטור וה-VAR, השופטים הם חלק מהמשחק. אם לשחקנים ולמאמנים מותר לעשות טעויות שלפעמים הן בלתי-נתפסות, אז למה לשופטים אסור?

    1. לגבי 7 – כי בשביל הטעויות והמהלכים הגדולים של השחקנים (ובמידה מסוימת של המאמנים) קיים כל העסק הזה, לא בשביל השופטים. אם הייתה טכניקה שמזהה דריכה של השחקן על הקו בחוץ או שלשה, גם היית מעדיף ששופט יעשה את זה ויטעה לפעמים?

      1. בטניס יש את זה, ועובדה שמגבילים. אתה רוצה ריוויו? סבבה – רק עם צ׳אלאנג׳. היום זה אקראי, אם למשל לא שרקו גולטנדינג – אסור לבדוק. כמו שאמר המאמן האמריקאי שלי בנוער: היא לא רציני…

        1. עם זה שצריך "קנס" למתלוננים סדרתיים (כמו שיש בטניס כשהצ'לנג' יורד רק אם טעית), אני מסכים לחלוטין

            1. איזה מחזור אם מותר לשאול?

            2. עתיק… סוף שנות ה-80

            3. בהחלט עתיק 🙂 זה גליל או גן שמואל? זה נשמע לפני השנים שלו בעמק.

  10. תודה חיים. ראיתי את בוסטון – פורטלנד וחלקית את
    ממפיס – ספרס. הירוקים כמעט הצליחו לשמוט משחק אחרי ששלטו בו 3 רבעים. הספרס בהרכב סמול בול דק' רבות כבר משחק שני בשל העדרות אולדריג' מהבועה. האמת זה נראה לא רע לפחות הלילה . קלדון ג' ונסון אחלה פוטנציאל.

  11. Tim MacMahon
    @espn_macmahon
    Per @ESPNStatsInfo: Mavs have lost 13 games they led by double digits this season, including both games in the bubble. That's tied with five other teams for most double-digit leads blown in losses this season.
    .
    Tim MacMahon
    @espn_macmahon
    Mavs are now 2-10 in games decided by 3 points or less. That's the most losses in those situations in the league.

    1. הנתון השני הוא דוגמא טובה למשחקים (פוטנציאלים) שאפשר לעשות עם סטטיסטיקה. למשל, אם ה-12 משחקים האלו היו ברובם אל מול קבוצות הרבה יותר חזקות מדאלאס, אז בהחלט יכול להיות שה 2-10 הוא סביר ולא מייצג "לוזריות" אלא (אולי) את היכולת של דאלאס להעלות את הרמה שלה ולהישאר צמודה לקבוצה השניה. זה גם מחייב ניתוח של טעויות שיפוט, הסגלים שדאלאס והיריבות העמידו, הלו"ז הכללי (בק טו בקים וכו') וכו'

      מה שכן, 2-10 אף פעם לא נראה טוב…

  12. מי שהרשים אותי היום בסלטיקס היה טייטום. פחות בגלל הנקודות באחוזים טובים ויותר בזכות 8 אסיסטים. חלק מהן לבראון שפשוט עובד אתו כאילו שניהם אחים עם הבנה עיוורת.
    לטעמי הקור של הסלטיקס זה 3 שחקנים: סמארט טייטום ובראון. הם הבסיס החברתי וחברים טובים מאד.
    ידוע שבראון מעריץ את סמארט וגייסון את בראון. יש הרבה פירגון במשולש הזה.

  13. אגב יוסטון זרקו הלילה 61 סריקות לשלוש. שאלה סתם מתוך סקרנות, מה שיא הליגה של נסיונות משלוש לקבוצה במשחק בודד???

  14. רק היום הגעתי לתגובות של המשחק בוסטון מילווקי ואני כלכך שמח שבראון וטייטום שיחקו ככה נגד פורטלנד כדי שכל המגיבים שטויות יאכלו את הכובע . לבוסטון יש חדר הלבשה חזק מאוד פירגון והיררכיה יחסית ברורה . הייוורד לא כוכב אבל הוא המרכז של הקבוצה ביחד עם סמארט . תפוקה קבועה כל משחק ותרומה יציבה מאפשרת לטייטום לשחק חלש ועדיין להגיע למשחק צמוד עם הבאקס .
    משהו מקולקל עם השיפוט. בשני המשחקים של בוסטון המשחק הושפע מאוד מהשריקות של השופטים בסוף מול מילווקי יאניס היה עם 8 עבירות כבר בסיום… כשהוא לא היה על המגרש בוסטון מנצחים. מול פורטלנד שתי שריקות שהיו יכולות להכריע, העבירת חצי שלא הייתה ולוס בול של תייס על נורקיץ, ראיתי את המשחק בשידור של הרשת ( לא של בוסטון ) והשדרים ואן גנדי ומארק גקסון, נראה לי, היו לגמרי בצד של הסלטיקס. השיפוט בסוף המשחק צריך להיות הרבה יותר מבוקר. עם כל השידורים החוזרים לשבת בתור אוהד לדעת שיש שריקה לא נכונה ושכולם יודעים אבל אי אפשר לעשות עם זה כלום זה מתסכל.
    גם עניין הCHALLENGE בעייתי כי לוקחים לך למרות שהוא מוצדק. אם צדקת לא תוכל להשתמש בו יותר מה גם שאי אפשר לאתגר חוסר שריקה.
    LET'S GO CELTICS!!!!!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט