האל החדש – סטיב רוסין / תרגום Smiley

האל החדש – סטיב רוסין / תרגום Smiley

האל החדש

ה-MVP האחרון של ה-NBA שקרא למילווקי הבית (קארים) הכריח טרייד ללוס אנג'לס. יאניס אנטטוקומפו במרחק של שנה אחת מהפיכתו לשחקן חופשי, אבל הפעם ה-Cream City יכולה לסמוך על היחסים המיוחדים עם הכוכב – ועם משפחתו.

סטיב רוסין / SI.com
אפריל 10, 2020

מאמר מקורי: https://www.si.com/nba/2020/04/10/giannis-antetokounmpo-milwaukee-bucks-land-of-the-freak

חריקות נעלי הספורט על העץ בצבע דבש. האולם, בויסקונסין, בעל במה מאחורי אחד הסלים, כדורעף שנשכח שומם בין הקורות, מכירת מאפים בלובי, הגרלה עם פתקים נשלפים ותזמורת כלים המנגנת "לואי לואי" ואת "רוקינ' רובין", הפסקול הבלתי נגמר של כדורסל התיכונים באמריקה.

כאשר הנייטס הבלתי מנוצחים של דומיניקן היי – מעילים ירוקים עם אותיות, שרוולים לבנים – עולים לאוטובוס הכתום של בית הספר החונה מחוץ לשורלנד לות'רן בליל בית ספר של 27 מעלות בקנושה, זאת יכולה להיות כל שנה בחצי המאה האחרונה, שלא לדבר על המקצבים הסוחבים את מקדשיו של אלכס אנטטוקומפו כמו זר דפנה, או המחסן של אמזון החולף לצד חלונות האוטובוס על ה-I-41. הבניין ממשיך לנצח, כמו נוף של עיר החוזר על עצמו בסרט מצוייר זול – מונומנט בגודל 2.4 מיליון מטר מרובע של תשוקה חומרית, מוצרי צריכה מרכזיים לחיים האמריקאים שהמתקן הזה ואחרים כמוהו מכונים מרכזי הגשמה.

Image may contain: 1 person

אנטטוקומפו מוצא שלווה בכדורסל, כולל המהלכים שלאחר המחצית, כאשר הוא תופס ומטביע מסירה קשתית ממחצית המגרש. "אלכס נדלק כאשר הוא שומע את המילה 'הרמה' [lob]", אומר המאמן הדומיניקני, ג'ים גוש, אם כי הסניור בגובה 2.00 גם מעריך את נסיעת האוטובוס בת השעה שם חבריו חוזרים לפרברים של וויטפיש ביי אשר נמצאת צפונה על החוף ממילווקי. "זה כיף לטייל עם החברה", הוא אומר, ואלכס טייל הכי רחוק מרובם, כאשר הגיע לכאן מאתונה ב-2013, בגיל 11, כאשר הבאקס בחרו את אחיו בן ה-18 יאניס – שהיה אז נמוך יותר במספר סנטימטרים, וקל ב-15 ק"ג וב-100% עמום יותר מאשר הוא עכשיו – עם הבחירה ה-15 בדראפט ה-NBA.

אי הבהירות הזו התחלקה בשתי דרכים. "לא ידעתי הרבה על ה-NBA", אומר אלכס, "אבל אחי סיפר לי שהוא נבחר בדראפט ואנחנו עוברים לארצות הברית. לא הכרתי את מילווקי, אבל ידעתי שאני לא רוצה ללכת".

בהגעה, הילד היה המום מהגודל של הסופרים באמריקה – ה-Pick 'n Saves, Woodman's and Festival Foods העצומים – והמספר העצום של אופציות המזון המהיר. לאחר שיצאו מהכביש המהיר הלילה, האוטובוס נוסע בשדרת ברוקן סימס, המכונה גם סילבר ספרינג דרייב, אזור מסוכן של ג'מי ג'ונס, טאקו בל ודאנקן דונטס שמוביל ישירות לדומיניקן. "צי'ק-פיל-ה, קולברס, בלייז פיצה …" אומר אלכס, סופר את הזיכיונות האהובים עליו, מזמור של אפשרויות של הזמנה תוך כדי נסיעה, תפריטים בדולר, קדחת המזון המהיר שהוא החלום של הפרברים האמריקאים.

כאשר בסופו של דבר הוא מגיע הביתה – ללבנים האדומות עם חמישה חדרי השינה בריבר הילס שהוא חולק עם יאניס, אמא שלהם, ועם חברתו לחיים של יאניס, מריה רידלספריגר – אלכס לא צופה במשחק הבאקס-פליקס המשודר ב-TNT (שם יאניס צובר 34 נקודות, 17 ריבאונדים ושישה אסיסטים בזמן שהוא מנגב את ניו אורלינס ואת הרוקי הכישרוני, זאיון וויליאמסון, במה שיהיה הסיפור המוביל הערב בספורטסנטר). במקום זאת, אלכס צופה במשחקה של ויסקונסין הרד, "כדי לצפות באח האחר שלי", תאנאסיס אנטטוקומפו בן ה-27, פורוורד בגובה 2.00 שהיה על ספסלה של מילווקי למשך רוב העונה ומקבל דקות הערב בליגת הפיתוח של ה-NBA, הג'י ליג, הכוללת עוד "אח נוסף", קוסטאס אנטטוקומפו בן ה-22 – מחזור 2016 של דומיניקן היי – המשחק עבור סאות' ביי לייקרס, בחוזה דו-צדדי עם הלייקרס האמיתיים. האם זה פלא שאלכס מדבר על כדורסל כעסק משפחתי, מתאר זאת במהלך הפסקה מאימון בדומיניקן באחר הצהריים למחרת כ"עבודה" וכ"מלאכה" וגם כ"תעשייה"? הוא רציני על גבול הגוון הקודר, כשהוא נוטף מזיעה.

"נהגתי לעקוב אחר הכוכבים", הוא אומר על מפגשיו עם לברון ג'יימס וקוואי לנארד ושאר כוכבי העל שהוא נתקל בהם עם יאניס, שהוא בעצמו השחקן הטוב ביותר על כדור הארץ כרגע, ומי שיש לשער שבקרוב יזכה בפעם השנייה ברציפות בתואר ה-MVP של ה-NBA, למרות שהעונה הושעתה ללא הגבלת זמן ב-11 במרץ בגלל וירוס הקורונה. "אבל אני מקווה שאהיה בתעשייה הזו, ככה שלא אצטרך יותר לעקוב אחר הכוכבים. כאשר אני רואה אותם עכשיו, אני חייב ללמוד".

"עסק משפחתי?" אומר תאנאסיס, באולם אחר, ביום חורפי אחר בגוונים אפורים בויסקונסין. "בכנות אני מעולם לא שמעתי זאת עלינו בהקשר של הכדורסל". הוא מחייך ושוקל את הביטוי. "לא, הייתי אומר שספורט הוא העסק המשפחתי". בניגריה, אמם, ורוניקה, הייתה קופצת לגובה, ואביהם, צ'ארלס, שיחק כדורגל. הוא נפטר מהתקף לב ב-2017, במילווקי, בגיל 53. למחווה, אלכס נעל נעליים בהתאמה אישית של נייק פריק 1 – הנעל על שמו של יאניס, וההשקה הנמכרת ביותר של נעל המשויכת לכוכב בהיסטוריה של ענקית הנעלים. שובצה בהן מעט מהחוכמה המועברת של צ'ארלס: תמיד תרצה יותר אבל אף פעם אל תהיה חמדן.

בימים אלו, הביטוי הזה מספק נחמה במילווקי. למרות שכריסטיאן ייליץ', כוכב השדה של הברוורס, בדיוק חתם על הארכה לתשע שנים כדי להישאר בסביבה, יאניס יכול להפוך לשחקן חופשי לאחר העונה הבאה. עונת הלימבו הנוכחית לא נראית כי הולכת להשפיע על זמן שירותיהם של שחקני ה-NBA, מה שאומר שהפריק יכול באופן שלא מתקבל על הדעת לעזוב את העיר לאקלים שמשי יותר, אם לא למדשאות ירוקות יותר (בכלכלה הערמומית של ה-NBA, הבאקס עדיין מסוגלים לשלם ליאניס יותר מכל קבוצה אחרת). הוא בשנתו השלישית בעסקה של ארבע שנים בשווי 100 מיליון דולר ויכול לחתום על הארכת חוזה הכי מוקדם בקיץ הזה. וכל עוד זה נוגע לאחים אנטטוקומפו – שנולדו ביוון להורים ניגרים – הבית של המשפחה הפך להיות באופן מפתיע המקום של צ'יפס ודג של יום שישי וחולצות דרינק ויסקונסיבלי. "בטח, בטח", אומר תאנאסיס, כשהוא עומד תחת דגלי יוון, ניגריה וארה"ב התלויים בגג מתקן האימונים החדש של הבאקס. "הבית זה היכן שהמשפחה נמצאת. ואמי והאחים שלי כאן".

תאנאסיס נבחר בדראפט על ידי הניקס ב-2014 ושיחק לתקופות קצרות עבורם, וכמו גם באירופה ובג'י ליג לפני שחתם על חוזה לשנתיים בשווי 3.2 מיליון דולר עבור הבאקס ביולי האחרון. כשהגיע לאמריקה, הוא גם כן נדהם מהגודל והמרחב של הסופרמרקטים. "כמו קניון, אתה יכול למצוא הכל", הוא אומר, וזה לא ברור אם הוא חושב על Pick 'n Save או על אמריקה עצמה.

כמו צ'ארלס, הוא שומר מפני תאוות בצע וטיפוח עצמי. "יש לזה קשר בעיקר לצורה שבה גדלנו, קשור לתרבות שלנו", הוא אומר. "להגיע מבית אפריקאי ובית יווני, זה שונה, במובן טוב. ברור, כולם אוהבים דברים יפים, כולם רוצים להיראות טוב או משהו כזה. העניין הוא" – הוא מנמיך את קולו, כאילו הוא חולק סוד – "אתה לא באמת צריך להיתפס לדברים האלה".

משפחת אנטטוקומפו לא נכנעו לזרם המבעבע של הפרסום שעוקב אחרי יאניס. ולמרות המאמצים מדי פעם להמציא מחדש, כולל הסימן בשדה התעופה המברך מבקרים "החוף השלישי של אמריקה", מילווקי לא ידועה בקידום העצמי שלה.

יומיים לאחר שה-NBA השעתה את העונה, יאניס ומשפחתו תרמו 100,000 דולר לעובדים בפיסרוו פורום, והאנשים של מילווקי מחזירים אהבה לעתים תכופות. כאשר הם עוסקים בפעילות רגילה, משפחת אנטטוקומפו לא עושים מאמץ לשמור את עצמם רחוק מבני עירם. "לא, לא", אומר תאנאסיס, עם מבט נעלב. "למה? זה נחמד שיש אנשים שתומכים בך". הם נגישים, לא אנוכיים לתמונות סלפי, ומתי שהם לא יכולים – "כמו בסרטים", אומר תאנאסיס, כאשר אנשים רוצים תמונה בחושך – הם אומרים למעריצים שלהם שהם יתפסו אותם בפעם הבאה.

"אני חושב שאנשים [מכבדים] בגלל שהם יודעים שאנחנו משפחה אחת גדולה", אומר תאנאסיס. "אנחנו פתוחים ולא ככה" – הוא מחזיק את זרועותיו כאילו הוא שומר על אספסוף שהתקהל – "ככה שהם לא מרגישים כאילו, אה, אלוהים, אני לא הולך לראות אותם שוב. אתם תראו אותנו שוב. אנחנו משפחה גדולה, מילווקי".

Image may contain: 3 people, people sitting, table and indoor

במילווקי, אתם רואים את יאניס בכל מקום. הוא נמצא על שלט עצום אשר מתוח לאורך מגרש החניה של הפיסרוו פורום בדאונטאון, מותח את זרועותיו – 2.21 בחיים האמיתיים – כאילו הוא מנסה לעטוף עם זרועותיו את העיר. אבל הוא גם בשלט הקטן, בדיוק בצד השני של האולם, שבו אין לו תזכורת אבל גם אין בזה צורך. תלוי בצידו של מועדון האתלטיקה טרנר הול, ואומר, בפשטות, מהגרים רצויים כאן.

יאניס מכסה את אחד הקירות החיצוניים בחנות הנוחות קורנר מרקט בשכונת טיפקנו במילווקי, ממש צפונית לשדה התעופה. אחד האמנים של מילווקי, פרד קיימס קיבל עמלה כדי לפאר קיר לבנים הפונה לרחוב מגורים, ובכך שעשה זאת הוא רצה לתת דוגמא של מילווקי, לחגוג רב-תרבותיות ולהציע תקווה בעיר שהיסטורית הייתה מקוטבת בגלל גזענות. "מהי מילווקי?" שואל קיימס. "מי חשוב? יאניס לא מהעיר, אבל הוא ממשיך לגדול כאן, וזוהי מטאפורה נהדרת עבור העיר. הוא גדל בדיוק כמונו".

כמו הפסל מעוטר יונים של ארתור פונזארלי שעומד, עם אגודליו מורמים, ליד הנהר של מילווקי במרכז העיר, יאניס הוא כבר טוטם אזרחי. הגריק פריק והבאונז פונז מייצגים דמויות בעלות מיתוס הנראות לעתים קרובות באולמות ההתעמלות שבדרום מזרח ויסקונסין. יאניס מאמן את קבוצת ליגת הסתיו של דומיניקן היי. בחורף, כאשר לוח הזמנים של הבאקס מאפשר, הוא יושב בפינה של יציעי הדומיניקן, כאשר הקפוצ'ון משוך למעלה כאילו מכוון אותו להתרכז רק בכדורסל. בעונה שעברה, לאחר משחק הנייטס שנערך 45 דקות ברסין, יאניס עמד מחוץ לאולם בינואר, חותם ומצטלם עם 30 ילדים שהמתינו. "אני הייתי ילד", הוא אומר לעתים קרובות.

הוא עכשיו גבר בן 25 בגובה 2.11, 110 ק"ג, ארוך ורזה כמו פסל של ג'קומטי, ולא ניתן לומר כי הוא גדל לחלוטין, בגלל שיאניס הופך לטוב יותר, והשתפר פלאים מהעונה שעברה, כאשר הוא היה ה-MVP הברור של הליגה. תשאלו את המאמן מייק בודנהולצר, שהיה עוזרו של גרג פופוביץ' במשך 17 עונות בסן אנטוניו ובכך מכיר את אומנות הראיונות הקצרים, אם עדיין יש לו דרכים לתאר את הפריק. בודנהולצר כבר מציע תשובה בעלת מילה אחת "כן". אם אתם מתעקשים לשאול אותו להבהיר את המשך הצמיחה של השחקן, הוא אומר בחיוך: "עליכם להכניס פנימה, 'האם אתה יכול לתאר …'".

זוהי בעיה שמחה, הוא יודע, ובודנהולצר נותן לזה ניסיון: "זה מתחיל בתשוקה שלו להשתפר ולהשקיע את העבודה כדי להיות טוב יותר, לא רק בכל שנה אלא בכל יום. ישנם מספר דברים שאנחנו בודקים בקשר של מי אנחנו רוצים להיות" – שיעור עבודה, גישה, מגוון רחב של כישורים – "והוא בודק את כל התחומים. יש לו רצון יוצא דופן אבל גם ענווה כלפיו, ותקווה שהוא מסוגל להשתפר". לאחר עצירה, בודנהולצר מוסיף: "כן, אנחנו נשמור אותו".

בודנהולצר דיבר בפיסרוו פורום לפני משחק שנערך בפברואר מול הסיקסרס, שניצחו את האקס ביום הכריסמס. באותו הערב, יאניס סיים עם 36 נקודות, 20 ריבאונדים ושישה אסיסטים בניצחון 101-112. זהו משחקו החמישי ברציפות של אנטטוקומפו עם 30 ו-15. הוא החשקן היחיד אי פעם לעשות כך מלבד ווילט צ'מברליין, והנקודות הגיעו בסדרה של מהלכי סבסוב והטבעות, וקליעות מטווח הביניים, בנוסף החזרה מפלצתית אחת מכדור חוזר ושלשה בודדת. זהו ערב נוסף בשגרת הגדולה, בעונה של גאונות יומיומית, שראתה את יאניס עם ממוצע הקרוב ל-30 נקודות בפחות מ-32 דקות למשחק.

בחדר ההלבשה של הבאקס לאחר מכן, יאניס ותאנאסיס יושבים בתא ההלבשה של הפריק, מדברים בלחש ביוונית. לאחר 15 דקות, יאניס מתרומם כדי להתפנות לתקשורת שממתינה, שעומדת ל שני תריסרים של כתבים אפילו בשוק קטן כמו מילווקי, בהינתן שלבאקס יש את אחד מהמאזנים הכי טובים בהיסטוריה של הליגה. "אני יכול להיות הרבה יותר טוב", יאניס אומר. הרבה יותר? זהו סיכוי מפחיד ליריבים, כאשר אנטטוקומפו כבר לוקח יותר שלשות השנה, מותח את ההגנה, אם כי הוא עדיין קולע רק ב-31% ממרחק רב. "אני יכול להיות חכם יותר", הוא אומר. "אני יכול להיות חד יותר. אני יכול לבצע מסירות טובות יותר. אני יכול לקלוע [באחוז גבוה יותר] – זריקות מהשלוש, ומהשדה. אני יכול להיות טוב יותר. זה הלך המחשבה שיש לי. אני עדיין חייב להשתפר".

ואז הוא מצטרף שוב לתאנאסיס, הפעם בתא ההלבשה של אחיו, והשניים מדברים שוב בלחש, הפעם באנגלית. המילה הראשונה המתארת בצורה הטובה ביותר המתארת את הנוף כאשר הם יוצאים ביחד היא עדינות. הסיקסרס חוזרים בחזרה לפילדלפיה, אבל זוהי אהבת אחים. "הוא חברי לקבוצה על המגרש, אבל הוא גם אח שלי שם בחוץ", אומר תאנאסיס, שערך את הופעת החמישיה הראשונה שלו העונה בערב היווני מול הנאגטס בינואר וקלע מאסיסט של יאניס. "והוא אחי מחוץ למגרש, אבל הוא גם חברי לקבוצה, בגלל שאנחנו מדברים על כדורסל כל הזמן".

"רק מלהיות בסביבתם", אומר גוש. "אני חושב שתאנאסיס הוא המוביל".

"אני מקווה שאני מודל לחיקוי ראוי", תאנאסיס אומר. "אני מנסה לשמש כדוגמא הטובה ביותר לאחים שלי. אני מעולם לא רוצה שהם יראו בי משהו שאני לא רוצה שהם יעשו. זה מגיע מאמי ואבי. זאת הדרך שבה גדלנו. לנסות לשמש דוגמא טובה כדי לדאוג לעצמך פיזית".

אלכס למד היטב. בינואר, דומיניקן שיחקו מול הכוח הארצי, סיירה קניון מלוס אנג'לס, בהופסהול קלאסיק בספרינגפילד, מסצ'וסטס, במשחק שכלל את הבנים של לברון ג'יימס (ברוני) ודווין וויד (זאהיר) מול אחיו של יאניס אנטטוקומפו. סיירה קניון ניצחו 55-90. "אם משחק מולם 100 פעמים", גוש אומר, "אנחנו נפסיד 101 פעמים". אלכס, שקיבל הצעות מאוניברסיטת אוהיו ומאוניברסיטת ויסקונסין-גרין ביי אבל טרם החליט אם הוא ילך לקולג', סיים עם 13 נקודות ושבע ריבאונדים בזמן שלבש את המשקולות של הציפיות הגבוהות. "לקחתי טעימה גדולה מעוגת הענווה שם", הוא אומר, והמילה הזו, עוגה, מציעה משהו גבוה יותר מקלוריות של צניעות מאשר פשטידת צניעות. "הוא ילד מאוד מנומס, ליריבים ולחברי קבוצתו", גוש אומר. "הוא יראה עצבים אבל אין לו את השלד הזה של רוע בגופו. הוא יכול לחיות כמו כוכב רוק מסביב לאחיו, אבל הוא מבצע את משימותיו כאן מ-8 עד 3".

המזג שלו התלקח לאחר משחק הסיום של העונה של דומיניקן, הפסד בפלייאוף 103-102 לאחר שלוש הארכות לבראון דיר במרץ, שם היה צריך לרסן את אלכס בזמן שהוא ניסה להסתער על השופטים שעזבו את המקום, תקרית שהוקלטה בסמארטפון ושודרה בחדשות המקומיות, סוג הפשפוש הזה המגיע עם שם משפחתו. התקרית עמדה בניגוד לתחושת התכלית התורשתית שהאחים החזיקו ברובם, ככה שאפילו שהבאקס ממשיכים לכתוש את יריבותיהם, פטיש בשר לנצח ימחץ קציץ חזיר, יאניס אומר: "אנחנו צריכים להוריד את ראשינו, להישאר צנועים ופשוט להמשיך".

יאניס הוא אוהד כדורגל שאהד את ארסנל כילד, משועבד לחלוצם הצרפתי, תיירי הנרי. לאחר שהבאקס ניצחו את ההורנטס בפריז בינואר, מול כוכבי פריז סן ז'רמן ניימאר וקיליאן אמבפה, האחרון נשאל מה הוא יודע לגבי הפריק, וכלפי זה אמבפה השיב: "אנשים אמרו לי שהוא אדם טוב".

אבל יאניס גם כן נמצא בסיטואציה של תכונה שלא ניתן להגדירה כפי שאמבפה יכנה תכונה שלא ניתנת לתיאור. "כריסטיאנו רונלדו, מסי, כל החברה האלה, יש להם משהו מיוחד", אומר תאנאסיס. "כשאני אומר 'משהו מיוחד', זה לא רק הכדורגל שלהם. אתה מכיר את זה שאתה פוגש אנשים ואתה משוחח איתם ואתה לא בדיוק יודע מה הם עושים, אתה פשוט חושב שיש בהם משהו מיוחד? זה יאניס. אני לא אומר זאת בגלל שהוא אח שלי. יש בו … משהו".

כריזמה? קסם? "כן", תאנאסיס אומר. "וזה נחמד לפגוש אנשים כאלו".

Image may contain: 2 people, people playing sport, basketball court and crowd

"התבדלות היא מצב עובדתי בכל סיפור לגבי מילווקי", אומר קיימס, האמן, שגדל בשרמן פארק, שהיה בחדשות הארציות ב-2016 לשלוש לילות רצופים עקב תקרית הירי הרת האסון באדם שחור, סילביל סמית, על ידי שוטר שחור (שמאוחר יותר נמצא לא אשם ברצח פזיז ממדרגה ראשונה). בינואר 2018, גארד הבאקס, סטרלינג בראון, חושמל, הורד לקרקע ונאזק במגרש חניה של מילווקי וולגרינס ב-2 בלילה לאחר שחנה על שני מקומות חניה פנויים. אחד מהשוטרים הסיטואציה פוטר לאחר שפרסם לאחר מכן ממים גזעניים במדיה החברתית. "מילווקי היא המקום המופרד והגזעני ביותר שראיתי בחיי", אמר נשיא הבאקס, פטר פייגין, ברוטארי קלאב באותה השנה, ואזור המטרופולין של העיר נותר, לפי מוסד ברוקינגס, המקום הכי מבודל במדינה (במהלך דיון בפאנל במהלך סוף שבוע האול-סטאר בשיקגו, ברק אובמה אמר לאחד ממשתתפי הפאנל: "אני רוצה שתהיה מעט יותר פומבי, יאניס, בגלל שאני חושב שיש לך משהו לתת במונחים של לתת בחזרה. ואתה יכול לשמש דוגמא עבור האנשים").

"זה יקח מספר דורות כדי לשנות", אומר קיימס. "אבל יש דברים טובים המתרחשים באופן בו זמני".

אם יאשרו עד אז התכנסויות גדולות, מילווקי תהיה באור הזרקורים הלאומי באוגוסט, כאשר יארחו בפיסרוו את הוועידה הדמוקרטית הלאומית שנדחתה עקב המגפה, ואולי שוב, האם על האולם הזה לארח במשותף גם את גמר ה-NBA שנדחה לאורך זמן במרכזה של מה שנקרא מחוז דיר: הברים והמסעדות החדשות ודירות הבניינים המקיפים את האולם בן השנתיים, שם אפילו ברזי האש צבועים בסמלי כדורסל.

מספר דברים מאוחדים עיר, ככל שתהיה קצרה ושטחית, כמו אליפות. לקווינדר סיינג', בן 54, הבעלים של קורנר מרקט, עם ציור הקיר הגדול של יאניס, ושבנו הצעיר משחק כדורסל. "הלכתי למשחק הבית האחרון של הבאקס, ראיתי את יאניס", אומר סיינג', שהגיע למילווקי מהודו ב-1995. "זוהי עיר קטנה", הוא אומר. "עיר נחמדה". לקוחותיו אוהבים את ציור הקיר של יאניס.

Eyes on Milwaukee: New Giannis Mural on South Side » Urban Milwaukee

עד כה, הייתה מעט חרדה ציבורית לגבי פוטנציאל העזיבה של יאניס כשחקן חופשי, וזאת מכיוון שהעיר כבר איבדה כוכב-על בכדורסל לפני. כמו עם יאניס, מילווקי וקארים (עבדול-ג'באר) שהיו בעיקרון שם אחד, עד שהוא עזב ללוס אנג'לס בקיץ של 1975 לאחר שש עונות עם הבאקס, כולל האליפות היחידה של המועדון (ב-1971). "מילווקי היא לא כל מה שאני", עבדול-ג'באר אמר אז. "הדברים שאני מייחס אלי לא נמצאים במילווקי". הניו יורק טיימס ציטט את "ההתנתקות מעיר הידועה בעיקר עם בירה ונקניקיות" שלו.

ארבעים וחמש שנה לאחר מכן, מילווקי כנראה עדיין הכי מוכרת ברמה הלאומית לשני המשאבים הבלתי נדלים הללו. "בראטזוקה" צולה עכשיו סיבובים של חזיר גלילי עבור אוהדי הבאקס בפיסרוו פורום, וכפתור "בירה עבורי" מקבל את פניו במושבו של כל אחד שהוריד את אפליקציית האולם. משרדי הבאקס נמצאים בקמפוס לשעבר של מבשלת שליץ', שהתפתח מחדש לשליץ' פארק, משלבים בירה ואייל לעתיד הנראה לעין.

אבל יאניס נמשך יותר לאחת האהבות המתמשכות של מילווקי: התאבקות מקצועית. רג'י ליסווסקי המנוח – הידוע בהיאבקות של המאה ה-20 כקראשר – מונצח בברונזה במקום הולדתו בדרום מילווקי. הוא מחזיק חבית בירה על כתפו הימנית, וזרועו השמאלית ממוקמת בשלמותה עבור צילומים. באחד הימים הקרים של פברואר, מישהו הניח כובע של הפאקרס על ראשו.

"תמיד, תמיד", תאנאסיס אומר, לגבי הלהט המתמשך של האחים למהלכי היאבקות, אשר הלהיבו אותם דרך הטלווזיה במהלך ילדותם האתונאית. "היו הרבה אנשים [שהערצנו]". הוא נושף עמוקות, מסרב לבחור במועדף. "אני יכול לתת לה את החמישייה הראשונה: אנדרטייקר, סטון קולד, הרוק, אדי גררו – הוא היה מדהים. כל כך הרבה, כל כל הרבה…". הוא מקבל מבט של חולם בהקיץ, אבוד בתנועות היאבקות, ושוכח את החמישי. אבל באותו הערב, לפני שהאקס עולים למגרש, במנהרה המוארת באורות ניאון מחוץ לחדר ההלבשה של מילווקי, יאניס מחקה את הקוברה, מהלך הסיום המפורסם של אלוף ה-WWE לשעבר, סנטינו מארלה, ומבצע אותו על חברו לקבוצה רובין לופז.

הם מבצעים את הפנטומימה של ההיאבקות המקצועית הזו לפני משחקים, יאניס, לופז והחברה, לא מגלים שום סימן של חרדה מההדחה של שנה שעברה בגמר הקונפרנס על ידי הראפטורס, או של מילת ה-F שהיא שחקן חופשי. יאניס אמר לפני העונה שהוא לא ידבר יותר מדי לגבי החוזה שלו, וברוב המקרים הוא לא דיבר. "כאשר חשבתי על זה בקיץ הנוכחי כאשר ישבתי עם תאנאסיס ועם משפחתי על הספה וצפינו בטלוויזיה וכל זה, הרגשתי שאם יש לי קבוצה נהדרת – והמטרה שלנו היא לזכות באליפות ולהיות הקבוצה האחרונה שעומדת ולהשתפר בכל יום – אני חושב שזה חוסר כבוד כלפי חברי קבוצתי, לדבר על היותי שחקן חופשי", הוא אמר בספטמבר.

ביום הזה, בחדר ההלבשה של הבאקס, יאניס מכנה את עצמו באופן מותנה. הוא ותאנאסיס בעלי הרגל מלבב של חזרה על מילים וביטויים. שמות תואר יוצאים מפיהם כמו זוגות של חיות שעוזבות את תיבת נח. "מטורף, מטורף", יאניס יאמר במן השתאות. או "מדהים, מדהים". הערב, הוא אומר: "אני שמח, אני שמח שאנחנו מנצחים".

הוא גם שמח להיות במובן הכפול של המילה, מנצח בחיים, בכל דרך אפשרית. באתונה, משפחת אנטטוקומפו התפרסמה בכך שמכרה די וי די כדי להרוויח מספיק לפני שהגיעה לאמריקה, ביטוי שמופיע על חולצת הנייקי שיאניס לובש לאחר אימון הזריקות שנערך בבוקר. כל אות במילה פריק מקבלת תבנית טרטאנית של מקדוולס, זיכיון מזון המהיר מ-1988 בקומדיה של אדי מרפי מגלה את אמריקה.

Image may contain: 4 people, people smiling, people playing sport, basketball court, crowd and shoes

יאניס הגיע לאמריקה עם משפחתו ב-2013, במהלך העונה האחרונה הבאקס היו בבעלות הרב קוהל, שהלך לוושינגטון היי בשרמן פארק. אביו של קוהל, מקסוול, היה מהגר פולני שפתח חנות מכולת שהפכה לרשת סופרמרקטים, כמו אותם פלאים אמריקאים מסחררים. רשת חנויות הכלבו של קוהל באה בעקבותיה. אימו של קוהל, מרלי, גם כן היגרה לאמריקה, מרוסיה. הרב קוהל שירת את ויסקונסין כסנטור אמריקאי מ-1989 ועד 2013, שם הוא עזר להביא את משפחת אנטטוקומפו לאמריקה. אלכס נרשם לסיינט מוקה, חטיבת ביניים קתולית במורד הרחוב של דומיניקן, שם לילד היו מעט קשיים התחלתיים לנווט בין שתי תרבויות מטילות אימה: אמריקה וחטיבת הביניים: "זה היה הרבה יותר קשה מאשר התיכון", אומר אלכס. "בחטיבת הביניים, היה קשה להשתלב. ילד בגיל הזה לא הולך להבין את הסיטואציה של משפחתנו".

אותו סיפור משפחתי, אפילו עכשיו, יכול להיות שיהיה קשה לעקוב אחריו. יאניס מכנה זאת "חלום מדהים" וגם "מסע בלתי יאמן". הם לא לבד. "כתוצר של הגירה בעצמי, אני מאמין בחלום האמריקאי: הרעיון של עבודה קשה, הקרבה, לקיחת סיכונים ואהבה", אומר קוהל, בן ה-85. "זה גם כן הסיפור על משפחתו של יאניס".

והמשפחה הזו גדלה לאחרונה באחד. ליאניס ורידלספריגר יש עכשיו בן, ליאם צ'ארלס, שנולד ב-10 בפברואר, מה שהופך את אלכס, תאנאסיס וקוסטאס לדודים חדשים במשפחה הניגרית-יוונית-אמריקאית הגדלה. משפחת אנטטוקומפו של לאגוס ואתונה ומילווקי רבתי.

"רמת האושר שלי נמצאת כאן", תאנאסיס אמר בבוקר חורפי קר בויסקונסין, מרים את ידו הימנית מעל לראשו, בערך לגובה של אחיו המפורסם בעולם. "האושר של משפחתנו הוא כאן". הוא מחזיק את ידו שם לרגע ומסתכל למעלה, בערך לגובה של אחיו המפורסם בעולם.

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. כמו שקרא לו דרור עבירת תוקף מהלכת בחסות הליגה.הוא עושה 15 עבירות תוקף במשחק ושורקים לו רק 2 3. במקום זה הוא מקבל אנד וואן.
    בהחלט שחקן קטלני אבל חייב לשפר קליעה כי בשלבי העלית קבוצות יזרקו עליו גופות אתלטיות ושמירה חכמה מיאמי וטורנטו, אחרות לא פקטור.
    אם גם השנה הוא לא לוקח את המזרח זה כשלון גדול.

  2. אחלה טןר ותרגום.
    רק קצת מזכיר לי את הטור המרגש על החיבור המיוחד של פול ג'ורג' לעיר והקהילה באוקלהומה.
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט