טים תומאס – איך אתה לא טוב יותר בזה? / סתו נמש ודביר בשן

אנשים אוהבים את ניקולה יוקיץ', ואפשר לשייך זאת להמון סיבות. הלוק הביזארי, הטרנספורמציה מילד כבד משקל למבוגר כבד פחות משקל (לעפיפון?), האישיות הכובשת והאווירה ההיתולית שהוא משרה על סביבתו. אבל יש דבר אחד נוסף שבולט בניקולה, מה שהוא מוציא על המגרש זה הרבה יותר מכל מה שהוא אמור להוציא. הוא הפתעה לטובה. ריח בלתי מוכר שמתברר להיות מאפינס.

מי הם ההפכים של ניקולה? שחקנים שיש להם הכל על הנייר, ולא הרבה על המגרש. ואנחנו לא רוצים לעצור רק בנתונים פיזיים או אתלטיות, אלא גם כדרור, ניהול משחק, וזריקה משלוש. שחקנים שהציון שלהם ב-2k צריך להיות גבוה אבל המציאות שלהם בפועל היא מאגסי בוגס (לא גבוה).

השחקנים האלו שיחקו בליגה לא מעט שנים. הם לא נעצרו בגלל פציעות. היו להם הזדמנויות, והם מעולם לא הצליחו לממש את הפוטנציאל. סביב כל שחקן כזה יש איזשהו אוהד שבטוח שאם הוא רק יגיע למקום הנכון עם המאמן הנכון, אז אנחנו נראה דלת נפתחת וים של כישרון והצלחה נשפך החוצה. כי למה לא? הכול כבר שם. אז מה אם אותו שחקן כבר בן 42 ופרש מזמן?

אלו השחקנים שלא ויתרנו עליהם, הרבה אחרי שהיינו צריכים, פרוייקט הכוכבים האבודים של הליגה.

כמה חוקים:

1.לא יהיה כאן שחקן שנעצר על ידי פציעות, ואם כן אז זה אחרי שהוא נעצר קודם על ידי עצמו.

2.שנות ה-90 ומעלה. מצטערים, אלו שחקנים שצריך לראות כדי להבין, סטטיסטיקות לא עוזרות כאן.

3.זו לא שיחת "הייתי טוב בקולג' ולא הצלחתי בליגה". זה יותר מייקל ביזלי מאדם מוריסון.

4.אם הגעת לאול-סטאר, אתה לא שייך לרשימה. אנחנו לא מחפשים את הטובים שהיו יכולים להיות טובים מאוד, תודה רבה על תרומתך, ביי-ביי.

5.האם הוא נראה כמו מישהו שאמור להצליח? זה בעיקר מבחן עין אבל זה פרמטר הכניסה, בובי הארלי היה כוכב במכללת דיוק וזכה ב-2 תארי מכללות ושורה של תארים אישיים אבל כשחקן של 1.83 מטר על 70 ק"ג קשה לדמיין אותו הופך לרכז מוביל ב-NBA. וככה, באופן לא מפתיע בכלל קריירת ה-NBA שלו הסתיימה לאחר 5 עונות עם 3.8 נק', 3.3 אסט' ו-35% מהשדה מרשימים (סקרמנטו כרגיל היתה זו שהבריקה עם הבחירה שלו במקום 7).

6.משהו חוץ מהמראה אמר לך שלשחקן הזה יש פוטנציאל – קריירת מכללות מדהימה, מיקום גבוה במחזור הגיוס שלו, אנשי סקאוט מהימנים שניבאו לו גדולות או איזו עונה שהראתה פוטנציאל.

אז אחרי כל ההקדמות נתחיל את הפרויקט עם האיש שהצית את הרעיון לפרויקט הזה: טים תומאס

בקצרה: פורוורד ששיחק 11 עונות בליגה, מעולם לא היה בחמישיית עונה, אין לו הופעות באול-סטאר, וכבחירה שביעית בדראפט 1997, הצליח להתברג בחמישיית הרוקיז השנייה.

כשחקן תיכונים במדינת ניו ג'רזי, תומאס נחשב לדבר הכי גדול שיש. בשנת הסיניור בתיכון הוא העמיד ממוצעים של 24 ו-15, מה שכמובן גרר זימון לטורניר מקדנולד'ס היוקרתי (למי שלא מכיר, מפגש של 24 הכשרונות הטובים בעולם לגילאי תיכונים). בזמנו הוא נחשב למדורג מספר 2 באמריקה כשמספר 1 היה קובי בראיינט. תומאס חיכה עד הרגע האחרון בשביל להחליט מה התוכניות שלו ולבסוף נרשם למכללת וילאנובה. השמועות אמרו ששיתוף הפעולה שלו עם בראיינט באותו טורניר כמעט הוביל להצטרפות של קובי למכללה (לא מפריע שוילאנובה זה בערך רבע שעה נסיעה מתיכון לואר מריון). תומאס שיחק עונה אחת בוילאנובה, בה העמיד ממוצעים של 17 ו-6, מה שהוביל לבחירתו לחמישיית הרוקי וחמישיית העונה של ה-BIG EAST. דאז אחד הקונפרנסים החזקים באמריקה.

לאחר עונה אחת במכללות, תומאס נרשם לדראפט 1997 ונבחר כאמור במקום ה-7 על ידי הנטס, שמיד העבירו אותו לפילדלפיה תמורת הבחירה השנייה (קית' ואן הורן שנבחר בין טים דאנקן לצ'אנסי בילאפס).

אחרי עונת רוקי לא רעה אמנם (חמישיית רוקיז שניה), פילדלפיה לא היו מרוצים מההתקדמות שלו ולאחר 17 משחקים בלבד בעונתו השנייה העבירו אותו למילווקי. הוא שיחק 3.5 עונות בבאקס והיה חלק חשוב מקבוצה מאוד טובה, אבל גם במילווקי התייאשו מההמתנה ל"פריצה" שלו, והעבירו אותו בטרייד לניקס. עונת 2003/04 במהלכה עבר לניו יורק, הייתה העונה הטובה ביותר שלו בקריירה, עם 14.7 נק' וכמעט 5 ריבאונדים למשחק. בניקס הוא החזיק מעמד 2.5 עונות לפני שהועבר לבולס, שלא באמת רצו אותו. לאורך כל העונה בשיקאגו הוא כמעט ולא שותף, ממגוון סיבות, בעיקרן פציעות, חוסר התאמה, וחוסר רצון. בסופו של דבר הבולס שחררו אותו, והוא חתם עד סוף העונה בפיניקס.

זו הייתה עונת 05-06 בפיניקס של נאש וד'אנת'וני, ופציעה של סטאודמאייר העניקה לתומאס הרבה זמן משחק. פלייאוף טוב גרם לקליפרס להחתים אותו על חוזה רב שנתי, שהחזיק מעמד עונה וחצי לפני שהועבר שוב לניקס. משם שוב לבולס ותומאס סיים את הקריירה בדאלאס. הוא פרש עם ממוצע קריירה של 11.5 נק', 4.5 ריב', 1.5 אסט' 44% מהשדה ו-36% מהשלוש.

אז למה חשבנו שהוא יהיה הרבה יותר טוב?

קודם כל, כי יש לו את המימדים. הוא 2.08, 100 קילו בערך. מאוד ארוך עם ידיים טובות. בפעמים שהדברים הלכו בכיוונו, אפשר היה לקרוא לו ורסיה מוקדמת של קווין דוראנט, או KD לעניים. את מבחן העין הוא עבר בקלות.

שנית, הקליעה. הוא סיים את הקריירה עם 37% מ-3, בימים בהם כמעט ולא עבדו עם גבוהים על המיומנות הזו. היו לו 4 עונות בליגה בהן סיים עם מעל 40%, על 3-4 זריקות למשחק.

למה זה לא עבד? ובכן, כמו תמיד יש יותר מהסבר אחד.

ב-5.1.2001, תומאס סיים משחק של מילווקי עם 39 נק', כולל 8-10 לשלוש, כולם בחצי השני. לאחר המשחק, כוכב הבאקס ריי אלן אמר: "If he wanted to, Tim Thomas could be the best player in the league".

המשפט הזה של ג'יזס מאפיין רבות את הקריירה של ת'ומאס. קבוצות רבות פשוט התייאשו ממנו כי נראה היה שלא ממש איכפת לו. הוא נהג להיעלם במשחקים רבים, להימנע מהכדור ולשחק הגנה אפטית. כשהכל התחבר זה היה באמת מעולה, אבל רוב הזמן הוא פשוט השאיר את המחוג על "סביר פלוס", וקבוצות רבות הרגישו שזה מספיק לו.

מצאנו דוח סקאוטינג עליו מלפני הדראפט, ובו מספר ציטוטים אשר הביעו את אותם החששות בדיוק:
.He showed flashes of greatness, but sometimes he disappeared
When he concentrated on getting a good shot he would get one most of the time.

הבעיה השניה שלו הייתה שהוא שיחק בעידן הלא נכון. בעוד היום שחקן עם מבנה גוף ויכולות אתלטיות כמו שלו + שליטה בכדור וקליעה, היה מיד מתופקד כסטרץ' 4, דאז התלונות על תומאס התמקדו ברכות שלו במשחק בצבע. הליגה ממש לא אהבה את כמות השלשות שהוא זרק, ואת העובדה שהוא ממש שונא להילחם בצבע, חוסר היכולת שלו להתמודד עם ה-PF בצבע והעובדה שהיה לו קשה לשחק כווינג פגעה במוטיבציה של קבוצות הליגה לתת לו דקות עקביות. בסוף, זה הוביל לכך שהן פשוט התייאשו ממנו.

ודוחות הסקאוטינג? הנה מה שלהם היה לומר על הנושא:
At times he would just settle for 3 pointers and never looked for penetration. He is looked at as a power forward because his body looks more readily transformable into a muscle bound NBA body than most young players. But his game looks much more like a small forward's. The double-edged word "finesse" comes to mind with him.

טים תומאס פרש כעוד שחקן בליגה, בלי להותיר רושם מיוחד. במבט לאחור הוא הציג קריירה מכובדת ותמורה סבירה על בחירה 7. אנחנו עדיין מחכים לפריצה ומאמינים שהיא מתקרבת. אם היה יוצא לדראפט 10 שנים אח"כ או אם היה לו קצת מהרעב שהראה במקדונלד'ס (המשחק, לא הרשת), יש מצב שהוא היה הרבה יותר קיי.די והרבה פחות עצמו.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. רועי ויינברג

    5 יול 2020 11:10:18

    הזכרון המרכזי שלי ממנו הוא אגדת nba 2k10, אבל נראה שהייתה לו קריירה יחסית סבירה. לא באסט מהדהד ולא שחקן ששווה את הבחירה השנייה בדראפט של דאנקן, בילאפס, טי-מאק ואנטוני פארקר. מאמין שהקטע עם מוסר העבודה הבעייתי יחזור על עצמו בעוד כתבות בסדרה

  2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    5 יול 2020 15:05:19

    אחלה רעיון לפוסט ולסדרה.
    .
    כמו שרועי כתב – מוסר עבודה ירוד בהחלט יכול "לתרום" למקרים כאלה.
    .
    אולי גם אינטיליגנצית משחק מוגבלת? יכול להיות שיש חבר'ה שפשוט אין להם מספיק בקסטבול איי.קיו בשביל הליגה? יודע למסור, יודע לקלוע, אבל לא יודע מה לעשות מתי?
    .
    תודה רבה חברים.

  3. עידו גילרי

    5 יול 2020 15:07:16

    מהעונה ההיא בסאנס הרגשת במשחקים שהוא היה טוב שהוא פשוט כישרון מבוזבז.
    אני מניח שהוא לא התומאס האחרון בסדרה.

  4. מנחם לס

    5 יול 2020 18:00:34

    אותו דבר היתה הרגשתי בלייקרס. לפעמים הייתי צורח עליו בטלוויזיה שיזיז כבר את התחת שלו.
    היה לו הכל מלבד האישיות והאופי הדרושים. מה לעשות? הוא נולד עם או]פי חולמני כזה, והוא לא היה מטורף כמו מייקל. השוני שבבני האדם הוא מה שגורם לעולםצ להסתובב. אבל הוא שרד 13 עונות בליגה (לא 11 כפי שניכתב) , הרוויח טוב מאד את לחמו, ואם דאג להשקיע ולשמור על כספו, הוא וילדיו יכולים לחיות בשקט ושלווה כלמ ימי חייהם.

  5. מנחם לס

    5 יול 2020 18:20:40

    דרך אגב, במגדל בו אנחנו גרים גרה משפחה שחורה. הבעל והאשה שניהם עורכי דיןה בחברות גדולות בדאונטאון אטלנטה. שני ילדים לומדים עם הנכדות שלי בבית הספר הפרטי היקרתי 'גלאוויי'. הבן המבוגר שלו – 1.95 (עורך הדין ואשתו גבוהים אף הם) לומד ב-PIONEER ACADEMY בניו ג'רסי, בתכנית כדורסל יקרתית שבהנהלת טים תומאס ועוד אחד שאני לא מכיר את שמו מה-NBA. הם מריצים בתיכון ארבע תכניות כדורסל: "לאומית", "ארצית", "אזורית" ו-"מקומית", ו"הלאומית" משחקת נגד בתי הספר התיכוניים הטובים בארה"ב. טיסות כמו למכללה DIV I. הארצית היא רמה מתחת ומשחקת נגד התיכונים הטובים בניו ג'רסי, ניו יורק, קונטיקוט, וכו'. האזורית משחקת נגד תיכונים בניו ג'רסי, והמקומית נגד תיכונים בסביבה. בסוף העונה ישנן עליות וירידות מקבוצה לקבוצה. טים תומאס פתח גם טורניר שהפך לפופולרי – Tim Thomas NJHS Hoops Showcase.
    הוא עזב את דאלאס בשנתו ה-13 בליגה לטפל באשתו החולה. לא ידוע לי מה נגמר שם

  6. Ljos

    5 יול 2020 18:56:52

    ומתוך העפר, פיניקס הזיכרון של טים תומאס יעלה, ואנשי העולם יתבוננו ברהבתנות משחקו ומתוכם אדם אמיץ אחד, יצא קדימה ויגיד "איכשהו אין לי שום זיכרון של השחקן הזה".

  7. סימור סקגנטי

    6 יול 2020 04:32:46

    וואו, איזה זכרון העליתם כאן! את טים תומאס אני זוכר מסדרת גמר המזרח בין מילווקי לפילי ב 2001 שהסבנטי סיקסרס ניצחו בשבעה משחקים. אתה באמת חושב שאתה רואה מישהו שיש לו את הנתונים להפוך לכוכב, ואז קולט אותו במשחק הכי צמוד בסדרה בדקה האחרונה עושה שטויות עם איבוד כדור מטופש. אולי היום הוא באמת היה יכול להצליח יותר.

  8. Berch

    6 יול 2020 10:58:21

    מסוג השחקנים שאני רק זוכר את השם שלהם.
    אם אפגוש מישהו היום עם השם הזה אני אגיד לו "יש שחקן NBA עם השם שלך" אבל זהו. בלי עוד פרטים.
    שמחתי מהתגובות של מנחם לשמוע שהוא עדיין מתעסק בכדורסל.
    כנראה שיש לו חשק למשחק אבל בלי יצר תחרותי במיוחד
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט