מכסחי המיתוסים – גרסת הופס (1) : סיפורי סבתא / עידו גילרי

גם אם אתם לא נוהגים לדגום את ערוץ דיסקברי באופן שוטף יש תוכנית אחת שהיה קשה לפספס בשני העשורים האחרונים: MythBusters. התוכנית לקחה על עצמה לבדוק באופן אמפירי כל מיני מיתוסים של תפיסות ורעיונות שהשתרשו בדרך זו או אחרת בציבור (רמז אל תאמינו לכל מה שאתם רואים בסרטים).

ההגשה הקלילה ששילבה גישה מדעית לבחינת המיתוסים הפכו את התוכנית ללהיט מיידי

תכננתי להתחיל להריץ את הרעיון של לעשות אותו דבר לגבי מיתוסים של הופס בפגרה בקיץ. לרוע המזל הפגרה הקדימה. לכן נעשה את הספתח בימי קורונה המדכאים שנפלו עלינו. לא יהיה לו"ז קבוע שמתוכנן אבל אני רוצה לבחון אחת לכמה חודשים מיתוס. אתם מוזמנים להציע מיתוסים שלכם בתגובות.

המיתוס

מקרה המבחן הראשון שלנו קשור לאחד מהשחקנים הגדולים ביותר שידעה הליגה – ווילט צ'מברליין. שורת השיאים של צ'מברליין היא בלתי נגמרת ויש רבים ביניהן שספק אם ישברו אי פעם. אבל יש נקודת תורפה אחת שתמיד הייתה בעוכריו של ווילט – קו העונשין. ווילט היה לכל אורך הקריירה קלע עונשין גרוע. 51% לשחקן שהלך לקו כמעט 6 פעמים בממוצע למשחק הם די מזעזעים.

כדי לשפר את הדיוק מהקו ווילט עבר בעונת 1961/62 לזרוק את העונשין במה שידוע כ"זריקת סבתא" (מלמטה מהמותניים). המיתוס אומר שהמעבר שיפר משמעותית את היכולות של ווילט מהקו אבל בסוף אותה עונה הוא חזר לזרוק את הזריקה הרגילה מעל גובה הראש.

המיתוס זכה להרבה תהודה בשנים האחרונות משתי סיבות עיקריות: הראשונה נוגעת לפודקאסט הפופולרי של מלקולם גלאדוול – Revisionsit History . אחד הפרקים שיצא ב-2016 המתייחס ספציפית לנושא נקרא: "The Big Man Can't Shoot"

http://revisionisthistory.com/episodes/03-the-big-man-cant-shoot

גלאדוול הביא את ווילט ובעיקר את משחק 100 הנקודות המפורסם כדוגמא למקרה בו אדם נמנע מלנקוט בצעד שיהיה לטובתו ממניעים חברתיים. באותו משחק מפורסם  שהתרחש בעונת 1961/62 ווילט שעבר לזרוק את העונשין "שלא כדרך הטבע" קלע 28 מ-32 זריקות (שיא NBA עד היום). את העונה כולה הוא סיים עם 61.3% מהקו – הגבוהים ביותר בקריירה שלו.

כאן גלדוול מציין שלמרות ההצלחה ווילט חזר לזרוק את העונשין כמו קודם והאחוזים ירדו בהתאם בחזרה. למה? כי הרגיש רכרוכי. או כמו שווילט ציין באוטוביוגרפיה שלו: "הרגשתי מטופש לזרוק ככה, כמו סיסי. אני יודע שטעיתי. אני יודע שכמה מקלעי העונשין הטובים בהיסטוריה זורקים ככה. אפילו עכשיו הטוב ב-NBA, ריק בארי זורק מלמטה. אני פשוט לא יכולתי לעשות זאת".

גלדוול מתייחס בפודקאסט להבדלים בין בארי שקלע 89% בקריירה למרות שבהתחלה לעגו לו לבין ווילט שלא היה מוכן לעשות את הצעד הנכון משיקולים חברתיים של מה יחשבו עליי. מומלץ להקשיב – ריק בארי טיפוס מעניין.

הסיבה השניה קשורה למשהו שקרה בתקופה האחרונה ולא אז לפני 50+ שנה. בדצמבר 2016 היוסטון רוקטס העלתה את הרוקי צ'ינאנו אונואקו לסגל וב-26.12 מול הסאנס ב-30 הפרש 8 דקות לסיום אפילו דאנתוני הרגיש שמותר להרחיב את הרוטציה. למה אנחנו מדברים על שחקן שעד היום הקריירה שלו ב-NBA מתפרסת על 32 דקות והוא מבלה את עיקר זמנו בג'י-ליג? כי 2:46 לסיום אלאן וויליאמס עשה עבירה על הסנטר הצעיר ששלחה אותו לקו. לאונואקו כנראה לא איכפת מה חושבים עליו והוא יעשה מה שצריך כדי להישאר בליגה. אונאקו ניגש לקו וקבר שתי זריקות סבתא מופלאות שהפכו אותו לסנסציה ויראלית.

אונואקו עשה את המעבר לזריקה ה"לא קונבנציונלית" כבר בקולג' אבל על הבמה הגדולה של ה-NBA זה כבר עורר הדים גדולים כששוב עלו התהיות מה היה קורה אם שאקיל אוניל היה מנסה לשנות את הזריקה שלו או ווילט נשאר עם השינוי שהוביל אותו להצלחה ב-1961.

אנחנו מראש נתייחס לווילט בלבד ולא ניגע כמעט בשאלה הרחבה היותר האם זריקת סבתא באמת יעילה יותר. זו סוגיה מעניינת מאד אבל רחבה מדי בשבילנו כרגע.

שלב העדויות

עובדתית עונת 1961/62 ההיסטורית של ווילט בה הוא קלע בממוצע 50.4 נקודות והוריד 25.7 ריבאונדים הייתה גם העונה הטובה בקריירה שלו מהקו. ווילט זרק מהעונשין בממוצע 17.0 פעם כשהוא מדייק ב-10.4 השווים ל-61.3%. עונה קודם הוא דייק רק ב50.4% מהקו.

כדי לבדוק את המיתוס נצטרך לראות איך זרק ווילט את העונשין שלו לאורך הקריירה. הכלים הגסים שעומדים לרשותנו הם גוגל ויוטיוב. המבחר מהתקופה ההיא לא גדול במיוחד אבל נעבוד עם מה שיש.

ראשית אני חייב לציין שמדהים כמה מעט ניתן למצוא מאותה עונה היסטורית של ווילט. לכן אישור ודאי לכך שזו העונה שבה עבר לזריקת הסבתא מקו העונשין לא קיבלתי. ניקח את ההנחה הזו כנקודת מוצא כי זו הטענה שגם מסתדרת בצורה הכי טובה עם המיתוס (שיפור של למעלה מ-10% בדיוק מהקו, האחוזים הגבוהים בקריירה).

למזלנו אבל יש מספיק עדויות מהעונות שאחרי. באופן מפתיע אנחנו מגלים מהר מאד שגם בעונה שלאחר מכן  שהייתה עונה של מעבר מפילדלפיה לסן פרנסיסקו, ווילט המשיך לזרוק את העונשין מלמטה.  זה עדיין מתיישב טוב מאד עם המיתוס כי ווילט דייק ב-59.3% מהקו. אבל גם בעונת 1963/64 ווילט המשיך עם אותו הסגנון והאחוזים כבר צנחו חזרה ל53.1%.

למעשה צ'מברליין המשיך בשלו גם לאחר המעבר חזרה לפילדלפיה בטרייד לסיקסרס באמצע עונת 1964/65. בטוויסט אירוני משהו ב- 14/2/1966, כשהסיקסרס שיחקו מול הפיסטונס, ווילט קלע את הנקודה ה20,881 בקריירה שלו וחלף על פני בוב פטיט כסקורר של הכי הרבה נקודות בתולדות הליגה. איך הוא עשה זאת? כן, כן…בזריקת עונשין:

השינוי הגדול ביותר בקריירה של ווילט היה כשאלכס האנום מאמנו מהשנה האחרונה בווריורס הגיע לאמן את הסיקסרס ושכנע את ווילט לזרוק פחות ולמסור יותר. למעשה זה היה השינוי שהביא לווילט סוף סוף את האליפות הנכספת ב-1966/67. מה שהאנום לא שינה אצלו היה את סגנון הזריקה מהקו. זאת למרות שהאחוזים של ווילט כבר היו בצלילה ועמדו על 44.1% בעונת האליפות. אבל גם מול הנמסיס הגדול ביותר שלו ביל ראסל והסלטיקס ווילט דבק בסגנון (ולקח אליפות כאמור):

האם ווילט סתם המציא את זה שהוא הרגיש לא בנוח ולכן זנח את זריקת הסבתא? לא בדיוק. הוא אכן נטש אותה אבל רק כשעבר לאור הזרקורים של הוליווד. בסוף עונת 1967/68 צ'מברליין דרש טרייד לעיר הגדולה וקיבל את מבוקשו. כנראה ששם הוא הרגיש שזה הזמן לחזור לזרוק "קונבציונלי". אולי בגלל שהאחוזים היו יותר מדי זמן ברצפה. הנה כאן במשחק 7 המכריע של העונה אחרי שוב מול הסלטיקס:

ווילט זנח את זריקת הסבתא מכאן ועד סוף הקריירה למרות שאחוזי העונשין שלו המשיכו להיות זוועתיים.

זה הזמן לעצור ולסכם את מה שראינו. כאמור אין כאן אלפי שעות וידאו שנוכל להסיק מהן אבל מכל מה שמצאתי אחרי שווילט עבר לזרוק מלמטה בעונת 1961/62 הוא המשיך עם הסגנון עד שעבר ללייקרס ב-1968 ואז המשיך לזרוק מעל הראש עד שפרש. אם מישהו יוכל למצוא עדויות שסותרות את הקביעה הזו נחזור ונפתח את תיק המיתוס ואז נסיק מסקנות מחדש בעתיד.

שלב הטיעונים

עכשיו נותר לבחון את המיתוס עצמו – האם זריקות הסבתא באמת עזרה לווילט לשפר את יכולתו מקו העונשין? לשם כך ריכזתי בטבלה את נתוני העונשין של ווילט בכל אחת מהעונות כשבכל עונה מצוין הסגנון "רגיל" או "סבתא".

נתוני זריקות עונשין של ווילט בעונה הסדירה
עונהFT/GFTA/GFT%סגנון זריקה
1959/608.013.858.2רגיל
1960/616.713.350.4רגיל
1961/6210.417.061.3סבתא
1962/638.313.959.3סבתא
1963/646.812.753.1סבתא
1964/655.612.146.4סבתא
1965/666.312.451.3סבתא
1966/674.810.844.1סבתא
1967/684.311.438.0סבתא
1968/694.710.644.6רגיל
1969/705.813.144.6רגיל
1970/714.48.253.8רגיל
1971/722.76.442.2רגיל
1972/732.85.551.0רגיל
קריירה5.811.451.1

אנחנו רואים התדרדרות  הדרגתית לאורך הקריירה של ווילט שלאו דווקא קשורה לסגנון שבה הוא זרק . בסופו של דבר הקריירה שלו נחלקת חצי-חצי לשנים עם זריקה רגילה (7) לעומת כאלה עם זריקת סבתא (7).

אני מניח שיותר משנה לאנשים מה קרה בפלייאוף וגם שם אנחנו רואים תמונה דומה כשאחוזים טובים מהקו של ווילט בדרך כלל לא תורגמו להצלחה קבוצתית. זאת הגיעה דווקא כשהדיוק שלו מהקו כבר היה בצניחה.

נתוני זריקות עונשין של ווילט בפלייאוף (* = שנות אליפות)
עונהFT/GFTA/GFT%סגנון זריקה
1959/605.412.244.5רגיל
1960/617.012.755.3רגיל
1961/628.012.663.6סבתא
1963/645.511.647.5סבתא
1964/656.912.455.9סבתא
1965/665.613.641.2סבתא
1966/67*4.110.738.8סבתא
1967/684.612.238.0סבתא
1968/693.28.239.2רגיל
1969/704.611.240.6רגיל
1970/714.28.151.5רגיל
1971/72*4.08.149.2רגיל
1972/732.95.850.0רגיל
קריירה4.710.246.5

אם נסכם את סך כל השנים נראה שבניגוד להנחה של המיתוס ווילט זרק יותר זריקות עונשין בזריקת סבתא (7967) מאשר בזריקות רגילות (5522). מבחינת האחוזים נקבל את התמונה הבאה:

השוואה בין סגנונות הזריקה מהקו
סגנוןאחוזים מהקו בעונה הסדירהאחוזים מהקו בפלייאוףאחוזים מהקו בסה"כ
רגיל50.4%45.3%49.7%
סבתא51.5%47.8%51.1%

ישנו יתרון קטן לטובת זריקת הסבתא אבל הוא לא ממש משהו שניתן לייחס למעבר הסגנון אלא יותר לעובדה שבשנות הקריירה האחרונות ווילט חזר לסגנון הרגיל כשכבר היה בדעיכה. ישנו עוד היבט אחד שלא בחנו- איך ווילט היה בקולג'? כשווילט הגיע למכללות עלו השמועות שהוא שוקל לרוץ ולנסות להטביע מהקו אז שינו את חוקים כך שיצטרך לזרוק מהמקום. למרות שווילט הודה מאוחר יותר שהוא רק השתעשע עם הרעיון גם ב-NBA נלחצו מהרעיון והלכו בעקבות ה-NCAA. זה השאיר את ווילט לזרוק כמו כולם:

בשנתיים בקנזס ווילט הלך לקו 690 פעם ודייק ב-427 זריקות. כלומר 61.9% – יותר טוב משנת השיא עם זריקת הסבתא. מכת נוקאאוט למיתוס.

***

בואו נסטה רגע מהדיון העיקרי ונחזור לטיעון של ווילט כי הוא חשש להיראות כמו סיסי כשהוא זורק את זריקות הסבתא. אם נלך אחורה רק עשור מאותה עונה מדוברת ומשחק מאה הנקודות, הכדורסל עדיין היה די בחיתוליו ולא הייתה דרך "נכונה: לזרוק עונשין. נניח גם זו לדוגמא הייתה דרך מקובלת:

למעשה הדבר הכי קרוב לזריקה ה"נכונה" הייתה זריקת הסבתא. אם ניקח למשל את הגמר של 1954 כ-ו-ל-ם זרקו ככה. כולל הכוכב הגדול הראשון של הליגה ג'ורג' מיקאן שלא הרגיש רכרוכי בכלל.

כלומר בשנים המעטות שחלפו הזריקה המוכרת לנו כיום כטבעית הלכה והתקבעה אבל עדיין היו רבים (לא מעט מהם כאלו שהתקשו מהקו) שהמשיכו לזרוק זריקת סבתא. הנה למשל ג'אמפינג ג'ו גרין שהיה תקווה גדולה ואולסטאר במדי הניקס אבל גם שחקן של 55% בקריירה מהקו.

כך שנראה שלווילט לא היה באמת במה להתבייש. בטח כשחברו לקבוצה גאי רודג'רס (אולסטאר וקלע של 72% מהעונשין בקריירה) זורק בדיוק כמוהו:

גזר הדין

במקרה שלנו המיתוס כוסח קשות. לא רק שווילט לא שב מיד לזרוק את העונשין כ"מקובל" אחרי העונה המוצלחת בזריקת הסבתא אלא שאין שום אינדיקציה שהזריקה בסגנון זה או אחר ממש השפיעה על אחוזי הקליעה שלו. ווילט היה קלעי עונשין גרוע שכנראה גם לא השקיע בנושא יותר מדי מאמץ. אלו היו זמנים אחרים הרבה פחות מקצועיים וייתכן שווילט הרגיש הוא דומיננטי מספיק גם כשהוא מחטיא כל זריקת עונשין שניה.

ריק בארי היה קלע מעולה בזריקות סבתא. גם ג'ורג' מיקאן היה טוב עם 78% בקריירה. השאלה שנשארת פתוחה היא האם שחקנים שיעברו לזרוק ככה יקלעו יותר טוב. יש דוגמאות לכאן או לכאן. כנראה אבל שבאופן גס מי שקלעי טוב יפגע טוב בשתי השיטות ומי שקלעי גרוע יתקשה בשתיהן.

שאלה מעניינת נוספת היא איך הזריקה הזו הפכה למשהו שפוגע בגבריות של השחקן הזורק? למצב שבו שאקיל מעדיף לקלוע 0% מהקו מלנסות. בארי סיפר שכבר כשהיה בתיכון בתחילת שנות ה-60 לעגו לו עליה אבל האם לאמירה של ווילט גם היה חלק בדבר? ייתכן.

בכל אופן הוא לא הפך לקלעי טוב יותר בזכותה – את זה לכו ספרו לסבתא.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. מעולה עידו כן ירבו.
    .
    באופן כללי קליעה היא דבר לא ברור. קשה לי להאמין שניתן לשנות באופן מהותי קליעה. יש בליגה יותר מדי אנשים שמכורים לעבודה קשה (נגיד יאניס שאומרים עליו שיש לו מוסר עבודה פסיכי) ולא רואים אצלם שינוי איזשהו שיפור עקבי בקליעה.

    1. כנראה שעבודה קשה היא לא התנאי היחיד – אלא גם צריך למצוא את הצעדים הנכונים. נניח דראמונד הראה לנו שאפשר לעשות שינוי. או אם ניקח את הדוגמא שבארי מביא בפודקאסט שלו ג'ורג' ג'ונסון – ממש שיפר את האחוזים שלו בעקבות המעבר לזריקת סבתא.

  2. ראשית גדול קולעי זריקות העונשין מלמטה (להלן זריקת סבתא) היה ריק בארי. ממוצע הקריירה שלו 90.0% היה בזמנו שיא NBA. בד"כ אלו שמתקשים מקוו העונשין הם סנטרים. שאקיל א'וניל מעולם לא טרח לשפר את קליעת העונשין שלו. הממוצע שלו לאורך הקריירה היה 58.2%. כיום כמעט ולא רואים ב NBA שחקנים המשתמשים בסגנון זה מהעונשין.

  3. סקירה מצוינת ומעניינת
    בארי אמר (נראה לי שזה הוא) שזו זריקה בתנועה אחת, כשהזריקה הרגילה היא קומבינציה של תנועות שיכולות להיות יותר מורכבות, וגם שככה הזרועות מתעייפות פחות אז אפשר לדייק יותר מהעונשין בסוף המשחק.

    *האח הגדול של אונואקו שיחק במכבי ת"א ב2016
    היום בליגה הפיליפינית לדעתי.

  4. מעולה, תודה.
    אני מניח שהמיתוס מושפע מריק בארי שהפך להיות מקרה כמעט יחידני ב"ימי הביניים" של הליגה שעושה את זה, והוא עשה את זה טוב.

  5. מצחיק ומוזר לראות את הזריקה לסל בסרטון משנות ה-50. רק לחשוב שאם היתה מכונת זמן שמצניחה את סטף קרי למשחק אחד בודד . תעצמו את העיניים ותדמיינו לעצמכם את הסיטואציה הזו ואת תגובת השחקנים והקהל…

    1. כן גם אותי זה שעשע. תצניח את סטף הם עוד יראו מישהו בגודל שלהם. איך הם יגיבו כשתוריד להם על הראש את דוראנט,לברון או יאניס. ינוסו על נפשם.

  6. מעולה עידו, סקירה מקיפה ומרתקת.
    בסופו של דבר, ווילט פשוט לא היה קלעי עונשין טוב. יש שחקנים שיכולים להצליח בזריקה מסוימת ויש כאלה שלא, זה עניין של אימון וריכוז

  7. סקירה מעניינת תודה…ומשהו משעשע..הבן הצעיר של בארי,קניון שמשחק ב ג'י ליג,גם זורק זריקת סבתא מהעונשין..

  8. Wow. מקצועי ומעניין כמו תמיד עידו. ומתוך הדברים חשבתי..מה יש באמת בזריקת הסבתא ..במכניקה שלה שלכאורה אמורה להיות נוחה יותר לנפילים האלו? כי אני זוכר משיעורי ספורט של כיתה ב שכשזרקנו ככה.כלומר ממש לימדנו אותנו לזרוק ככה לסל ( תחילת שנות ה70. ) הרעיון היה המנוף ..כלומר להגיע בכלל עם הזריקה לסל..עניין לא פשוט לילדים בני שבע .. אגב מעניין מה היו אחוזי העונשין של לו סילבר שגם היה זורק מעל הראש..ויש לי בראש עוד מישהו כזה .ווילקס..אולי?

    1. באמת שאין לי מושג אבל אני אצטט את ריק בארי מהפודקאסט – זו תנוחה טבעית יותר עם הדיים למטה ואתה עושה רק תנועה אחת, לכן זה פחות מסובך מכנית (פחות מקום לטעות). או כמו שהוא אומר את זה "מי מסתובב ככה עם ידיים מעל הראש.
      בפועל אני חושב שצריך לחקור את זה הרבה יותר לעומק ממה שעשו עד היום. מן הסתם יש כאלו שזה יותר יתאים להם וכאלו שלא.

    2. לג'מאל ווילקס הייתה את אחת הזריקות המכוערות ביותר מהקו. משהו הזוי. אבל לא מתווכחים עם מה שנכנס…
      סילבר מהזיכרון שלי היה קולע טוב מהקו אבל השנים לימדו אותי שהזיכרון האנושי הוא אחד הדברים הכי פחות אמינים שיש.

  9. יפה, סדרה חדשה עכשיו להתחיל לצפות אליה?
    אהבתי, ומחכה לפרק על ה-וו השמימי.
    וכמובן: I reject your reality and substitute my own. אני בעד שכמה שיותר שחקנים יתחילו לזרוק את הזריקה הזו, גם אם היא לא נחשבת טובה יותר באופן מובהק, רק כדי ש, אלוהים אדירים תתגברו כבר על הגבריריות שלכם. וכדי שנראה גם סוגי זריקות שונות, אני לא אוהב כשאומרים שיש רק אחת שהיא נכונה. אולי אפילו שיתחילו לזרוק ככה מהשדה. לא אומר בכל פעם, הרי בטח יותר קל לחסום אחת כזו כשיודעים שהיא מגיעה. אבל בשלשות פנויות מהפינה, או אם מתישהו יתחשק לסטף לנסות להגדיל את הטווח, למה לא?
    ולדברים הפחות קשורים:
    אני מת על קול השדרים מפעם.
    יפה לראות שלדון נלסון היה אב רוחני. כל דבר היה אז לגיטימי, או שהם חשבו שהם משחקים גרסא מאוד יצירתית של H.O.R.S.E?
    הזריקה שווילט חזר אליה, שם בסרטון במדי הלייקרס, היא קונבנציונלית? כי זה נראה שהוא מרים את הידיים לגובה שאמרו לו שצריך ואז מנסה להיפטר מהכדור כמה שיותר מהר כדי שלא יאשימו אותו במשהו.

  10. נהדר עידו!
    .
    תמיד אמרתי שווילט הוא קלע העונשין הגרוע בהיסטוריה, לא רק בגלל שממש ממש לא רצה להיות שם (תסכלו רגע באיזה חשק הוא זורק), אלא בגלל שבזמנו החוק אמר שאם הקבוצה היתה אחרי מספר העבירות המותרות היו שלוש זריקות במקרה של החטאה. תתארו לכם מה היו האחוזים שלו אם היינו משכללים גם את הזריקות שלא נספרו בסטטיסטיקה…
    .
    לגבי גבוהים והזריקות: בגלל אורך הגפיים הזריקה חייבת להיות הרבה יותר טכנית (הקשת יותר קצרה), ובגלל שבעבר כל שחקן גבוה מיד שובץ מתחת לסל, רבים לא פיתחו מעולם את הטכניקה הנדרשת (בעולם בו גבוה לא זרק מחצי מרחק או – ירחם השם – משלוש).
    .
    אגב, היה לי פעם חבר שתמיד היה זורק זריקות סבתא, גם במהלך המשחק. כמובן שהיינו צוחקים עליו, אבל הוא תמיד היה זורק את הכדור בצעד לאחור וכמעט לא היה ניתן לעצור אותו…

    1. נכון. לא רציתי להיכנס לזה כי זה כבר היה יותר מדי אבל במיוחד בשנים שהוא זרק הרבה זה עבד לטובתו כי עשו עליו יותר פאולים ואז היו יותר מקרים של 3 עבור 2.
      איך לעזאזל זורקים סטפבק-סבתא?

  11. אני זוכר בברור משחק של צ'מברליין באלטונה, העיר השכנה לפן סטייט ב-1964 כשהוא זרק פאול ראשון זריקת סבתא וזריקה שנייה – זריקה רגילה. הוא החמיץ את שתיהן. אני זוכר עבודת מסטר מהשנים ההן שמסקנתה היתה שבמקרה שח שחקן הקולע באותו דיוק מהקו בשתי השיטות, השיטה הרגילה תהיה עדיפה כי מסקנת החוקר היתה שזורק הפאול בסגנון רגיל מסוגל להגיע לריבאונד יותר מהר ויותר בקלות, והוא ביסס זאת על מספרים שאימתו את מסקנתו

  12. שמעתי פעם, זה היה באמת בהקשר של וילט, ששחקנים מאוד חזקים פיזית (ווילט היה סופר חזק) מתקשים לקלוע מהעונשין כי הם חזקים מדי ביחס לכדור שמיועד במשקלו באופן אופטימלי לאנשים יותר רגילים, זה כמו שאנחנו היינו זורקים מהעונשין כדורעף, זה קל מדי בשביל לדייק יחסית לכח של השרירים שלך

            1. כנראה פספסת אבל זה לא מחקר בנושא זריקת סבתא טוב או לא.

    1. אכן. דווייט הווארד לאחרונה ניסה לחקות אותו. יש איזה ראיון עם טום היינסון אני חושב שהוא טוען איך ראה את ווילט לפני המשחק זורק מקרוב לחצי וקולע 4מ-5. כאילו שקל לו יותר מרחוק. אני לא קונה את זה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט