מנהל ב-NBA: זה הסוד הקטן והמלוכלך שכולם יודעים עליו" – בקסטר הולמס / תרגום Smiley

מנהל ב-NBA: זה הסוד הקטן והמלוכלך שכולם יודעים עליו" – בקסטר הולמס / תרגום Smiley

מנהל ב-NBA: זה הסוד הקטן והמלוכלך שכולם יודעים עליו"

בקסטר הולמס / ESPN
אוקטובר 24: 2019

מאמר מקורי: https://www.espn.com/nba/story/_/id/27767289/dirty-little-secret-everybody-knows-about

זהו אחר הצהריים של ה-26 בפברואר, במהלך רצף של שלושה משחקים בארבעה לילות, וסנטר מיאמי היט, חסן וויטסייד נמצא בתנועה. מחר בערב, ההיט שלו יארחו את גולדן סטייט ווריורס, ואז יטוסו ליוסטון כדי להתמודד מול הרוקטס ב-28 בפברואר. אבל עכשיו הוא מקשקש על הזמן בו המשחק עם הווריורס יסתיים (10 בלילה), מתי הם יעלו על הטיסה שלהם (11:30 או מאוחר יותר), מתי הם ינחתו ביוסטון (2 לפנות בוקר) ויגיעו למלון – הוא הניח שזה יהיה ב-3 – לפני המשחק מול הרוקטס שיערך מאוחר יותר באותו היום. "וזה רק מה שהולך להיות לנו מחר", הוא אומר".

השינה משפיעה, וויטסייד אומר – היא משפיעה הרבה. זה "יכול להיות ההבדל בין שיהיה לך משחק קריירה או משחק נוראי". אבל בדבר הזה שוכנת הבעיה בחיי ה-NBA. עבור משהו כה חשוב, זה לחלוטין חמקמק. כפי שוויטסייד אומר: "זה פשוט קשה לקבל את השינה שאתה צריך".

כדי להילחם חזרה, הוא אומר שהוא מקווה לתפוס כמה שעות תנומה על המטוס בדרך ליוסטון. הוא מקווה כי המיטה במלון תהיה בסדר, אם כי זה אף פעם לא מובטח. הוא מקווה כי המלטונין שאותו הוא לוקח יעזור לו לנמנם, אם כי זה לעתים קשה לאחר משחקים. אבל אפילו עם זה, האם זה אפשרי בתוך לוח הזמנים הנוכחי של ה-NBA להשיג שינה הגונה ועקבית?

"לא", וויטסייד אומר. "זה בלתי אפשרי. זה בלתי אפשרי".

העייפות היא כבר המציאות הממושכת בחיים של ה-NBA, ליגה עם קבוצות המשחקות 82 משחקים בשישה חודשים וטסות למעלה מ-50,000 מיילים לעונה – כמעט 20,000 מיילים יותר בכל עונה מאשר קבוצות ה-NFL ומספיק כדי להקיף את הגלובוס פעמיים. במהלך עונת 2018-19, קבוצת ה-NBA בממוצע שיחקה כל 2.07 ימים, עם 13.3 סטים של שני משחקים רצופים וטסו בהקבלה של 250 מיילים ליום במשך 25 שבועות רצופים.

חלק בליגה, משחקנים למאמנים וכלה באנשי אימון, החלו לחשוד כי האגרה מהשחיקה של ה-NBA – השילוב בין הדרישות הפיזיות של הספורט, השיבושים בשעות היממה, שש עד שמונה חודשים של נסיעות בתוך מספר אזורי זמן – לא מוערכת יתר על המידה. כמה מהמומחים האלו החלו לעבד נתונים. והמידע מציע כי מחסור בשינה הוא הנגע השקט של ה-NBA – אבעבועות על הגוף והראש של האתלטים ב-NBA, עם השפעה רחבה ועמוקה.

ג'נרל מנג'ר אחד ב-NBA מכנה זאת כ"עניין רציני". ג'נרל מנג'ר אחר מוסיף, "יש לנו אוכלוסייה רבה של ערפדים כפי שזה נשמע – תוספת של עוד נסיעות וזה ממש יהיה כך. כולנו רוצים פתרונות טובים יותר לזה". השלישי אומר, "זוהי בעיה אמיתית לליגה כולה".

כאשר נדרשו לטפל בעניין, ה-NBA סיפק הצהרה האומרת כי "בריאות השחקנים ואיכות הבריאות ממשיכות להיות במוקד העניין עבור ה-NBA" וציין כי "לוחות הזמנים של המשחקים השתנו ללא הכרה, השקעה בתוכנית טיסות צ'רטר חדשה, התמקדות בבריאות הנפשית והפיזית, וההתקדמות של טכנולוגיית הלבשה. … שינה הוא תחום בו אנחנו בוחנים מקרוב כחלק מהמאמץ הזה".

עדיין, למרות מאמצייה הכבירים של הליגה – מתיחת לוחות הזמנים בעונות האחרונות, הפחתת המשחקים של באק-טו-באק במשך חמשת העונות האחרונות (ירידה לממוצע של 12.4 לקבוצה בעונות הבאות), ביטול המקרים של ארבע משחקים בחמישה לילות, הפחתת המשחקים בשידור ישיר ארצי שזמן כדור הביניים הוא ב-10:30 בערב, שעון החוף המזרחי, יצירת יותר ימי מנוחה – מחסור בשינה נשאר עדיין מה שמקור בכיר בליגה המעורב באופן אינטימי בבריאות השחקנים מתאר "העניין הכי גדול שלנו ללא פתרון".

"זהו סוד אפל ומלוכלך שכולם יודעים עליו".

האם זה אפשרי בתוך לוח הזמנים של ה-NBA להשיג שינה איכותית ועקבית? חסן וויטסייד, שעבר בטרייד לטריילבלייזרס בפגרה, אמר שלא. "זה בלתי אפשרי", הוא אומר. "בלתי אפשרי".

מתא ההלבשה שלו בחדר ההלבשה של האורחים בסטייפלס סנטר, טוביאס האריס מסתכל סביב החדר. הוא מצביע על כל אחד מחברי קבוצתו, אפילו על אנשי הצוות של הקבוצה, אחד אחד, משמאל לימין.

"תשאל כל אחד בחדר", האריס אומר. "הדבר שאני מדבר עליו הוא שינה".

"אני חושב שעוד כמה שנים", הוא אומר, "[מחסור בשינה] יהיה עניין שידברו עליו, כמו ב-NFL עם זעזועי המוח".

בתחילת עונת 2017-18. האריס משחק עם דטרויט פיסטונס, שבדיוק הפסידו ללוס אנג'לס לייקרס. ושהאריס מסביר על נושא השיחה, גארד הפיסטונס רג'י ג'קסון, מתלבש בתא הסמוך, מנענע בראשו וגונח. ג'קסון כבר שמע את הנאום הזה לפני. "חלק מהחברה מתבדחים, 'או, יש לך שעת שינה'", האריס אומר, מתחמק מהצללים. "אבל אני חייב להיות מסוגל לתפקד ביום שלמחרת ברמה הגבוהה ביותר". זוהי הדרך בה טוביאס האריס מתנהל: בימי חופש, הוא יוודא שהוא סיים את הכל עד לשעה 6 בערב ככה שהוא יהיה מסוגל להיות במיטה ב-8:30 כדי להשיג את המטרה של תשע שעות שינה. בלילות לאחר משחקים, הוא מתחיל את ההתאוששות שלו מהר ככל האפשר לאחר הישמע הבאזר. בתא שלו, הוא יניח רצועת נשימה מסביב למותניו וידליק צג המודד דופק עם אצבעו המורה. הוא יודע כי המשחק גרם לגופו לשחרור קורטיזול, הורמון הגורם לו להתעורר, ומדכא את המלטונין, ההורמון שהגוף מייצר באופן טבעי כדי לוויסות השינה. הוא לא באיזון. אז למשך מספר דקות, עדיין בתוך הגופייה שלו, כאשר האדרנלין עדיין זורם דרך העורקים שלו, הוא יקח מספר נשימות עמוקות, ינסה להאט את קצב הלב שלו ולהמשיך לנשום עד שהקצב יתייצב, כשהוא צופה בהתקדמות שלו על צג האייפד.

הוא קורא לזה הזמן השקט. המטרה? לנסות לאזן מחדש מספיק כדי שהוא יתמקם חזרה במיטה, הוא יוכל במהירות לשינה עמוקה ומשקמת.

יש עוד. האריס נוסע עם מכונה אלקטרואנספלוגרמית [Electroencephalogram], החוקרת את גלי המוח שלו על בסיס יומי, ומבצע סשנים יומיים של 45 דקות. הוא מחבר סנסורים לתוך כל אוזן, עוד אחד לרקה, שלושת החוטים מובילים חזרה אל המכונה, ואז הוא מכין משהו לצפייה כמו סרט או תוכנית טלוויזיה, וכאשר התוכנית מתנגנת, המוכנה קוראת את גלי המוח שלו. אם הם חורגים מהטווח האופטימלי עבור ריכוז ומיקוד, התוכנית לא מתנגנת.

מה שהאריס מבצע נקרא נוירופידבק [Neurofeedback]. ולמרות כי היעילות של זה מוטלת בספק לפי מומחים רפואיים, האריס מאמין בה – מאמין כי היא מחמשת אותו בידע על הקרב הממושך שלו מול העייפות.

זאת הייתה השגרה של האריס במשך חמש העונות האחרונות. אבל הוא רחוק מלהיות שחקן ה-NBA היחיד המרגיש צורך בניהול השפעת הנסיעות על אובדן השינה.

לכל שחקן יש את הרוטינה שלו. טוביאס האריס? הוא נוסע עם מכונה אלקטרואנספלוגרמית משלו כדי לבחון את גלי המוח שלו – במטרה כדי להרגיע את הגוף שלו לאחר משחק NBA מתיש בתוך השחיקה של 82 משחקים בעונה.

קחו את לברון ג'יימס. מי שהיה MVP ארבע פעמים אומר כי הוא משקיע סכום של שבע ספרות בשנה בכושר שלו ובבריאות הפיזית. אבל דבר אחד שג'יימס למד להעריך יותר מהכל זה השינה. בחדרי המלון של ג'יימס במשחקי חוץ, הטמפרטורה נמצאת בין 20 ל-21, מכשירים אלקטרונים קרובים מכובים 30-45 דקות לפני שהוא מתמקם לשינה – וכאשר זה קורה, אפליקציית שינה בטלפון שלו מנגנת לו צלילים של גשם הנופל על עלים. כפי שג'יימס אמר בפודקאסט עם הסופר ומומחה היעילות, טים פריס: "אין משהו יותר חשוב ממחזור שינה אופטימלי [REM]".

הסווינגמן אנדרה איגודאלה אומר שהוא סבל ממחסור בשינה ב-NBA במשך כמעט עשור לפני שהצטרף לווריורס ב-2013. עכשיו, לאחר שעבד עם מומחה לשינה, הוא נמנע מנמנומים ארוכים היכולים לפגוע בשינה הכוללת שלו. הוא משאיר את הטלפון שלו על מצב טיסה ואת הטלוויזיה מכובה כשהוא נמצא בחדר השינה שלו. "זוהי לא שינה אופטימלית אם אתה ישן על המטוס", הוא אומר, "ככה שזה לא ממש נחשב".

גארד פורטלנד טרייל בלייזרס, סי ג'יי מקולום, התחיל לנמנם בתיכון והחל לחפש אחר שינה של תשע שעות בלילה. וב-NBA, הוא נכנס למיטה מוקדם ככל האפשר. "מחסור בשינה מחבל בהתאוששות שלך, מחבל בצורה שבה אתה משחק, ביכולות הקוגניטיביות שלך, במחשבה, כיצד אתה נע על המגרש", מקולום אומר. "השינה היא הכל".

שחקן הכנף של הבלייזרס, קנת' בייזמור, בעל שגרת נסיעות משלו – ללא מכשירים אלקטרונים, וילונות היוצרים אפלה – הכל עבור המטרה הלילית שלו של שבע שעות בלילה. "אתה חייב להיות מודע לכך, לוודא שאתה דואג לגוף שלך".

מפתח לאריכות הימים של וינס קרטר בן ה-42, השחקן המבוגר ביותר ב-NBA? "שינה. זה הדבר מספר 1 עבורי".


טימוטי רוייר בוהה דרך החלון החוצה מהאוטובוס השכור של אורלנדו מג'יק כשהוא עושה את דרכו לכיוון המלון במרכז העיר של יוסטון. זאת הייתה לחלוטין שעה מאוחרת בסתיו של 2015. הקבוצה בדיוק הגיעה מעיר אחרת, שם המג'יק שיחקו לפני מספר שעות. הם היו שם כדי לערוך רצף של שלושה משחקים ובדיוק סיימו את המשחק השני שהיה השני ברצף של שני משחקים בשני ערבים. שאר העולם ישן. רוייר, מומחה לביצועים אתלטים שעבד עם המג'יק במהלך שלוש השנים האחרונות, היה תשוש מהנסיעה, עם בחילה ומבולבל.

הוא הסתכל מסביב. האוטובוס היה נהדר. השחקנים היו מיליונרים, בין האתלטים הכי טובים בעולם. ועדיין, על בסיס כל מה שהוא ראה וכל הנתונים שאותם הוא אסף מאז שהצטרף לקבוצה, רוייר התחיל להאמין שהשחיקה של לוח הזמנים ב-NBA מערערת לאט  את הכישרונות הפיזיים שהעניקו להם מושב על האוטובוס מלכתחילה.

זה מטורף, הוא חשב. מי יכול לעשות את זה יום אחרי יום?

זאת הייתה התגלות של שבע שנים.

רוייר, נוירופסיכולוג קליני עם נוירופיק פרו, חברה המתמחה בביצועי אתלטיקה והתאוששות, הוצגה ל-NBA ב-2007 על ידי הסנטר שעבר מספר קבוצות, כריס קיימן. השניים נפגשו דרך חבר משפחה במישיגן שהאמין שהשימוש של רוייר בנוירופידבק יכול לעזור לקיימן, שהתקשה לשמור על ריכוז ואובחן עם הפרעות קשב והיפראקטיביות כילד.

למרות שמומחים רפואיים חולקים על היכולת של טכנולוגיית נוירופידבק לטפל בהפרעות קשב וריכוז, קיימן אומר שרוייר "שינה את חיי" ומאוחר יותר הפך למשקיע בנוירוקור, חברת האם של נוירופיק פרו. וחצי תריסר שנים מאוחר יותר, כאשר רוייר והצוות שלו עברו עם יותר אתלטים מקצוענים בענפי ספורט שונים, רוייר, שהתמחה בהפרעות קשב, ניהול שינה, לחץ וחרדה, נחת בתפקיד ייעוץ עם המג'יק (שבבעלות משפחת דהווס, שהפכו להיות משקיעים עיקריים בנוירוקור לפני שמונה שנים) עבור עונת 2012-13.

ואז זה היה כאשר רוייר החל לנסוע עם הקבוצה – ורשם את האבסורדים בשגרת ה-NBA.

רוייר לא היה חבר בקהילה המדענים החוקרים, לא עסק במחקרים רפואיים. הוא לא הציג תוכנית למידה בקשר למחסור בשינה והשפעותיה הפיזיות. אבל מה שהוא ראה נתן לו אתנחתא. הוא החל לשקול את השחיקה ב-NBA כאל עבודה במשמרות – אבל הרבה מעבר לעובדים העוסקים במשמרות בבתי קברות מספר ימים בשבוע. זאת הייתה קבוצה של עובדים העובדת באופן שונה לחלוטין של משמרות בטווחי זמן קצרים, בשילוב של נסיעות מכבידות במספר אזורי זמן.

המרכיב האחרון היה מכריע. יממות קצובות, הקשורות לזריחת ושקיעת השמש, מכתיבים מחזורי שינה/עירות. אם המקצבים האלו מכובים, כל תא בגוף מושפע, כל כך הרבה כך שהסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי סיווג הפרעות במקצבי היממה עקב משמרות – המשפיעים, בין היתר, עובדים ברפואת חירום, חיילים, טייסים, כבאים ושוטרים – כמסרטן אנושי אפשרי.

מעבר בין אזורי זמן וזה גרוע יותר. "אין מפעל בכדור הארץ", רוייר אומר, "שיעביר עובדי משמרות כמו שאנחנו מעבירים שחקני NBA".

עדיין, עד אותו רגע באוטובוס בשעות הקטנות של הלילה, רוייר המשיך להאמין שלוח הזמנים ב-NBA והגישה של הליגה לנסיעות ולשינה יכול להיות בר מעקב. אפשר לחנך שחקנים ולנטר את השינה שלהם. מספר המשחקים יכול לקטון. זמני הנסיעות יכולים להשתנות.

בחמש השנים מאז, הוא החל להאמין כי המדידות הללו, אל עף שהם מועילים, הם אינם מספיקים. מחסור בשינה, הוא מאמין, הוא יותר מרק מכשול עבור שחקני ה-NBA על המגרש. זה בעיקרון פוצע אותם – ומקצר את חייהם.

Sleep – Effects on Performance, Injury Risk, & Player Success ...
מקצבים קבועים, הקשורים לזריחה ולשקיעה של השמש, מכתיבים מעגלי שינה יומיים. לזגזג בין אזורי זמן וזה מחמיר. "אין שום מפעל בעולם", רוייזר אומר, "שיעביר עובדי משמרות את אותה הדרך שאנחנו מעבירים את שחקני ה-NBA.

מחסור בשינה היא לא רק בעיה של ה-NBA. זה, למעשה, בעיה של כולם. ב-2011, הכריז ה-CDC [המרכז לשליטה במחלות] כי שינה בלתי מספיקה היא בעיה רפואית ציבורית. במהלך 50 השנים האחרונות, לפי מחקרים שנערכו על ידי ד"ר צ'ארלס צ'ייזלר, מנהל רפואת השינה בבוסטון בריגהאם ובית החולים לנשים ובית הספר לרפואה בהרווארד, משך השינה הממוצע הארצי בלילות של עבודה נפל משמונה וחצי שעות לפחות משבע. יש לזה השלכות.

כאשר מת'יו ווקר, פרופסור לצדעי המוח ופסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי והמייסד מנהל של המרכז למדעי שינה אנושיים, אומר: "בהתבסס על משקלם של כנראה 10,000 מחקרים מדעיים אמפיריים, מספר האנשים שיכולים לשרוד שינה של שש שעות או פחות מבלי להראות שום פגם, מעוגל למספר שלם כאחוז מהאוכלוסייה, שהוא אפס".

אובדן שינה כרוני נקשר עם סיכון גבוה יותר לסרטן, סכרת, השמנה, מחלות לב, התקפי לב, אלצהיימר, דמנציה , דיכאון, שבץ, פסיכוזה והתאבדות. כפי שפיליס זי, ראש רפואת השינה במחלקה הנוירולוגית בבית הספר לרפואה פיינברג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, אומר, "מחסור בשינה … לא משפיע רק על המוח – זה משפיע על כל שאר האיברים. … תחשוב על זה כמכה לשאר האיברים אצלך".

אז כמה שעות שינה בממוצע ללילה שחקני ה-NBA מקבלים במהלך העונה? ניחוש של מספר יכול להיות מסובך, אבל צ'ייסלר, שעבד עם שלוש קבוצות NBA, אומר כי חמש שעות ללילה היא לא תשובה נדירה מצד השחקנים, יש לו שחקנים "מאוד מפורסמים" שסיפרו לו שהם ישנים רק שלוש או ארבע שעות בלילה. ישנם מספר גורמים התורמים לגרעון השינה הזה, שלא לדבר על צפירת השינה עבור חיי הלילה של ה-NBA (אם כי ה"טינדרזציה" של ה-NBA צמצם את האפקט הזה למינימום האפשרי). עם זאת, איש צוות ממאמני הכושר בעבר וארבעה אנשי מצוות מאמני הכושר ב-NBA בהווה אמרו כולם בנפרד שש שעות שינה למעגל של 24 הוא נפוץ בין השחקנים, הערכה אשר משלבת את שינת הלילה ואת הנמנום שלפני המשחק שהוא מאוד אופייני עבור שחקני ה-NBA.

ובאשר לשנות הצהריים האלה? מדעני שינה מציעים כי הם לא כל כך יעילים.

"יש לנו שעון ביולוגי, וישנם זמנים בהם אנחנו מתוכננים לישון וזה כדי לקבל שינה אופטימלית", ווקר אומר. "הניסיון לישון במהלך היום גורם לכמות שינה ואיכות שינה פחות טובות המובילה לבריאות ירודה בצורה משמעותית. אנחנו יודעים זאת ממאות מחקרים על עובדים במשמרות ליליות".

צ'ייסלר, בחלקו, ממליץ על שמונה ל-10 שעות שינה ללילה עבור שחקני ה-NBA – עבור בוגרים בגילאי 26 ל-64 מומלץ בין שבע לתשע שעות שינה, לפי קרן השינה הלאומית – אבל איש צוות אחד בקבוצת NBA, שעבד בליגה במשך עשור במספר קבוצות, אומר כי השחקנים לא מגיעים למספר הזה. כשזה מגיע לממוצע השינה שלהם ללילה, לפי הנתןנים שבידי אותו איש צוות והתבוננות אישית, "זה קרוב לתחתית של התחתית".

כפי שאחד מהמנהלים ב-NBA הבחין: אם בנאדם ישן ארבע או חמש שעות בלילה במהלך תקופת זמן ארוכה, הם שרדו. "אבל אנחנו לא רק מבקשים מהשחקנים שלנו להיות בחיים. אנחנו מבקשים מהם להופיע ברמה הגבוהה ביותר מול אחרים הנמצאים ברמה הגבוהה ביותר".

"זהו הבדל עצום בין שני הדברים הללו".

Cuáles son los peligros del ejercicio? - DEGUATE.com
מנהל אחד ב-NBA אומר כי אם בן אדם ישן ארבע או חמש שעות בלילה במשך תקופת זמן ממושכת, הם ישרדו. "אבל אנחנו לא מבקשים מהשחקנים שלנו רק להישאר בחיים. אנחנו מבקשים מהם לתת ביצועים ברמה הגבוהה ביותר מול אחרים הנמצאים ברמה הגבוהה ביותר".

בסתיו של 2012, כאשר טים רוייר עבד במג'יק וניסה לשפר את הריכוז ולהפחית לחץ, הוא והצוות שלו החלו למדוד את השונות בקצב הלב של השחקנים, ההורמונים ואת דפוסי הנשימה. המדע הקיים באותה התקופה הציע מספר דברים: אחד, אותן רמות הקורטיזול, הורמון המופרש באופן טבעי כדי להילחם בלחץ, יהיה נורמלי תחילה אבל יהפוך לבלתי תקין כאשר העונה התקדמה – כפי שאוששו הבדיקות. מה שרוייר והצוות שלו לא חזו בהכרח זה כמה בלתי רגילות יהפכו להיות רמות הטסטוסטרון של השחקנים באותה תקופת זמן.

טסטוסטרון הינו חיוני עבור האתלטים. זהו הורמון בסיסי המשפיע על מהירות, כוח, מסת השריר, מצב רוח. ובזמן שמחקרים כבר הראו ששינה של חמש שעות בלילה במשך שבוע גורמת לירידה זמנית ברמות הטסטוסטרון בגברים בערך השווה להזדקנות של 11 שנים, מה שרוייר ראה בשחקני NBA הדהים אותו אפילו יותר.

עד ינואר, רק שלושה חודשים לתוך עונת ה-NBA בשנת 2012-13, הטסטוסטרון של אחד השחקנים שבשנות ה-20 שלו צנח לרמה של אדם בן 50 (הירידה הזו בטסטוסטרון, ראוי לציין, אינן קבועות, אבל הן כן דורשות מספר ימי התאוששות כדי לקזז). וכאשר רמות הטסטוסטרון נופלות אצל יותר שחקנים, הפציעות מצטברות בהתאמה.

תחילה, רוייר והצוות שלו התמקדו בשיפור הביצועים. אבל כל הדגלים האדומים החלו להצביע לכיוון אחד – אל עבר מזעור השפעת הנסיעות והמחסור בשינה.

ד"ר איב ואן קאוטר, מנהלת המרכז לשינה, מטבוליזם ובריאות באוניברסיטת שיקגו, הבחינה שאובדן שינה מוביל לירידה בביצועים הפיזיים, קואורדינצית עין-יד, טווח הקשב – כמעט כל דבר שאפשר למדוד. אדם עם חוסר שינה העומד בראש גרם מדרגות מועד יותר למעוד וליפול, היא אומרת. שחקן NBA מותש על הפרקט הקופץ, נוחת, חותך וצולל על המגרש? סביר להניח, היא אומרת, יבצע תנועה לא רצוייה התוביל לפציעה.

במהלך השנים, רוייר והצוות שלו ניסו במאמציהם למדוד את המחסור בשינה – כמו תרגול של נשימות עמוקות כדי לייעל שינה – רק כדי להיות כמו תחבושת על עצם שבורה. במהלך עונת 2014-15, רוייר וצוותו היו מחוייבים במלואם למחקרם במחסור בשינה, כשהם עוקבים אחר 18 שחקנים במספר קבוצות בכל אזור. כאשר העונה החלה, רמות הטסטוסטרון של השחקנים האלו נמדדו, בממוצע, האחוזון ה-88 בהשוואה לגברים בגילם. לאחר חודשיים של משחקים ומסעות NBA, הרמות שלהם צנחו לאחוזון ה-70. במרץ, לאחוזות ה-32 – ירידה של 64% רק בחמישה חודשים.

השנה, בפעם הראשונה, רוייר החל גם למדוד את פעילות גלי המוח לאורך העונה באחת הקבוצות באזור המזרחי. בחדר במתקן האימונים של הקבוצה, השחקנים יושבים בכיסאות גדולים, חובשים אלקטרואנצפלוגרם (EEG), והתוצאות של המוח שלהם משודרות למסך טלוויזיה שטוח בגודל 60 אינצ' מולם. עם רמות קוגניטיביות רגילות בתחילת העונה, עד אפריל שחקני הקבוצה היו באופן יחסי ברמות קוגניטיביות כמו של חולים בשנות ה-60 או בתחילת שנות ה-70 שחוו קשיים במהירות העיבוד ובבעיות זיכרון לטווח קצר (איבוד זיכרון כזה לטווח קצר הוא זמני. ד"ר אנדרו היימן, רופא מוביל והבעלים של מרכז וירג'יניה לבריאות וכשירות , הבחין כי יכולת מנטלית היא ברת החזרה בתוך שבועות עם שבע עד שמונה שעות שינה ללילה, תרגול מתון ודיאטה נכונה).

בעונה שלאחר מכן, רוייר והצוות שלו הגדילו את מאמציהם, שעקבו אחר הורמונים ארבע פעמים בעונה, קצב לב משתנה ודפוסי נשימה לא רק עבור שחקנים אלא גם עבור תריסר חברים המצטרפים לנסיעות הקבוצות בשני הקונפרנסים. הם מצאו כי אלו שפשוט נסעו עם הקבוצה הראו ירידה דומה לאלו שחוו השחקנים בעצמם. "זה מתי שהפסקנו לחשוב, 'אה, החברה האלה משחקים יותר מדי'", רוייר אומר. "זה לא קשור למשחק. זה קשור לנסיעות".

בעונת 2016-17, רוייר והצוות שלו החלו לאמוד את שינת השחקנים בלילה עם פוליסומנוגרפים [polysomnographs] ניידים או חיישנים לבישים במהלך העונה, ועד לסיומה הם ראו כי השחקנים מפיקים מעט, אם בכלל, מחזורי שינה משקמים.

אם שינה עמוקה היא כמו כסף בארנק, מחזור שינה הוא כמו קרן פרישה. בלוח זמנים כה שוחק, עם כל כך הרבה מחסור בשינה, השחקנים היו בפשיטת רגל.

180531-N-PO203-0057 (27622706847).jpg
ד"ר צ'ארלס צ'ייזלר עבד עם קבוצות NBA ואומר כי חמש שעות של שינה ללילה היא לא דבר נפוץ עבור השחקנים. על כמה שעות הוא ממליץ? לא פחות משמונה עד 10.

בתחילת 2018, רוייר והצוות שלו, עם מוטיבציה מהנתונים שהם אספו משחקני ה-NBA, פנו אל ג'ון לאופולד, יועץ סטטיסטיקה עצמאי ב-DePuy Synthes, ספק מוצרים ושירותים אורתופדים ומדעי המוח (נוירוקור – חברת האם של נוירופיק פרו – מתייעצת עם לאופולד כדי לנתח את הנתונים ולספק תוצאות). רוייר והצוות שלו תהו יותר מהכל: האם יש קשר בין רמות הטסטוסטרון הנמוך שהם חשפו לעלייה בסיכון לפציעה? הם סיפקו ללאופולד קרוב ל-400 דגימות טסטוסטרון מיותר מ-100 שחקנים בפרק של זמן של כמעט שש שנים – שחקנים שדווח לגביהם במצטבר על יותר מ-60 פציעות במהלך פרק הזמן.

בוצעו שני ניתוחים. מספר שבועות לאחר מכן, רוייר והצוות שלו קבלו את הדוח המלא. בשניהם, בהתחשב בנתונים שנאספו רק משחקנים אלו במהלך התקופה, לאופולד מצא "עלייה סטטיסטית משמעותית בסיכון" כאשר רמות הטסטוסטרון אצל השחקנים ירדו מתחת לאחוזון ה-20 אצל גברים בגילם.

צ'ייזלר, החוקר הראשי לשינה בהרווארד, חושד שאין קבוצה אחרת שאספה את אותה כמות הנתונים שיש לרוייר. לדבריו, כי התצפיות של רוייר על ההשפעה השלילית של מחסור בשינה על הטסטוסטרון הן "עקביות" עם מה שהוא היה מצפה לראות "בהתחשב בעדויות להשפעה הפיזיולוגית השלילית של ההפרעה הקרדיאלית חוזרות ומחסור בשינה. אין שום ספק עבורי שהדברים האלה קורים".

מישל רוברטס, מנכ"לית איגוד שחקני ה-NBA, אומרת: "זה לא מפתיע שדפוסי שינה גרועים ישפיעו באופן שלילי על הביצועים, ויותר חשוב, יכולים לגרום לסיכוני בריאות משמעותיים לטווח ארוך. בסבב המשא ומתן האחרון, העלו כמה פתרונות לחששות האלו בהתאמת לוחות הזמנים, כולל הארכת העונה … ובהגדלת מספר ימי החופשה. אנחנו מודאגים לראות נתונים חדשים המנתחים את השפעת המחסור בשינה בספורט המקצועני כדי שנוכל להמשיך במאמצינו".

היום, רוייר מאמין שגודל המדגם שלו גדול מספיק כדי להצדיק ניתוחים מדעיים נוספים. נכון לינואר, הוא כבר לא נמצא בנוירופיק פרו מסיבה שהוא אינו יכול לציין, בגלל תנאי החוזה הישן שלו. אבל הוא משמש כנוירופסיכולוג כבר במשך 25 שנים. במהלך התקופה הזו, הצוות שלו אסף נתונים על יותר מ-50,000 אנשים ועבד ממסד נתונים של יותר מ-10,000 בדיקות כמותיות של אלקטרואנצפלוגרם, הרבה מהם ממטופלים שסבלו ממחסור בשינה, אפילפסיה, הפרעות קשב וריכוז, דמנציה, אוטיזם או מחלות ניווניות אחרת. מאז 2006, הוא והצוות שלו עבדו עם יותר מ-500 אתלטים מקצוענים ברחבי ה-NBA, NFL, NHL, MLB, גולף, טניס, קריקט, כדורגל ושחייה. רק בששת השנים האחרונות, רוייר אומר, הוא עבד עם כמעט 250 שחקני NBA וייעץ לשמונה קבוצות.

הצוות של רוייר, שוב, אפילו לא מתמחה בשינה. הוא החל לאסוף את הנתונים רק בגלל שקיבל גישה אל מאחורי הקלעים של קבוצת NBA שגם זה בגלל שהקבוצה הייתה בבעלות של אותם אנשים שעזרו במימון החברה שלו. מעבר לזה, רוייר בעצמו לא מושלם כשליח. הוא לא מדען מחקר. הוא לא ערך מחקר הנבדק על ידי עמיתים. אבל הוא משוכנע שהוא רואה את הנושא הבריאותי העיקרי הבא אצל השחקן.

"אנחנו עושים זאת כבר במשך שש שנים. היינו במטוסים. הינו במשחקים. היינו במסעות. … אני בטוח ב-100 אחוז שמה שאנחנו מדברים עליו הוא אמיתי".

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. לא יעזור מספיק כל מה שתעשה הליגה בלי שני הדברים הבאים:
    1. הפחתת מספר המשחקים כשמתקיימים שני משחקים בלבד בין כל שתי קבוצות.
    2. קיום של דני משחקים בלבד בשבוע
    דבר שלישי יכול לעזור עוד יותר בשמירה על בריאות השחקנים: חזרה למשחק של 40 דקות, רבעים של 10 דקות. אך שני הדברים הראשונים יותר חשובים.

    1. "חזרה" למשחקים של 40 דקות אינה אפשרית כש-48 תמיד היה המצב.
      מה גם ששחקbיo ממילא לא נמצאים על הפרקט יותר מ-35 דקות בממוצע לערב אז זה רק יקטין את הזמן ששחקני הספסל רואים פרקט.

  2. תודה סמיילי. נושא מרתק שמעניין שלא ממש נחקר עד השנים האחרונות ברצינות … ללא ספק שינה היא חלק חשוב במרכיב הבריאותי של כל אדם, מניח שהלכת כמה וכמה אצל ספורטאים מקצוענים שהמנוחה קריטית לגופם.

    1. אני לא מסכים חלק מהשחקנים בליגה נמצאים בכושר נוראי, הם רצים ב3 שעות 3 קילומטר עם כל שנייה מנוחה , יש להם load management בגלל שחלקם בכושר נוראי (אני מוכן לשים 100 אלף ירוקים שאין ספורטאי ברמות הגבוהות שנמצא בכושר רא יותר מאמביד), אני לפני עשור בגיל 70 יכלתי לרוץ יותר ממנו.

      1. אתה לא מסכים שזה מעניין? אותי זה עניין, כאילו התרגום של סמיילי והכתבה.
        לא טענתי שכולם בכושר. בכלל בnba רק בוכים.
        מסי משחק 2 משחקים של 90 דק בשבוע לרוב שזה 4 פעמים 45 דק. כוכבי הnba משחקים 37 דק 4 פעמים בשבוע.
        כדורגלנים רצים 10 12 קמ במשחק. אז נכון בכדורסל יותר שרירים עובדים אבל בחייאת בחיים לא שמעתי את מסי או כריסטיאנו או כדורגלן צמרת מתלונן על פאקן עומס. הבכיינות הזאת קיימת רק בnba, כל היום את לברון קאווי והחברה בוכים על עומס אוי כמה רשה להם כמה הם מתחזקים את הגוף ובלה בלה בלה, יותר מאשר כל ספורט. שישתקו וילכו להתאמן הם מקבלים מספיק מיליונים וגם יותר מהכדורגלנים.

  3. מה קרה שהבעייה פתאום התעוררה? משחקים 82 משחקים מאז מלחמת ששת הימים ב-1967. ואז לא היו מטוסים פרטיים לקבוצות עם מסג'יסטים בעת הטיסה ומיטה לכל שחקן במושב שהופך למיטה. כבר 53 שנים משחקים ככה, ופעם זה היה פי 2 יותר קשה. כולם שרדו. שחקני היום יותר מפונקים. כמובן שזה לא קל, אבל לקטוף כותנה 8-10 שעות ביום בשמש של 35 מעלות בתשלום של $12 לשעה זה קצת יותר קשה.
    מי אמר שהחיים קלים?

    1. היום מזיינים את השכל יותר ומתבכיינים יותר אז יש יותר בעיות 😁.
      הכוונה היא שהיום מתאמנים יותר מפעם. פעם שחקנים היו אוכלים המבורגר במחצית עושים קוק במחצית והיו עולים לתת 30 נק.
      היום יש אנליטיקס שינה צעידה ניתוחי מוח וכו וכו…אז יש פחות זמן לישון.

  4. תודה
    זה פוסט מאוד מעניין
    אמנם אני לא מקצוען אבל 3 פעמים נקעתי את הקרסול לאחר ששיחקתי לאחר לילות של 4 שעות.
    הייתי מחויב למשחק וצעיר מאוד.
    אלו פציעות שאולי היו נמנעות אם הייתי ערני יותר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט