מלך ליום אחד – אנדרה אינגרם / דן רוזנבלום


כאשר הפרוייקט הזה התחיל, רצו לי הרבה שמות בראש.
יש כל כך הרבה שחקנים שזכו לתהילת עולם ו\או עושר מהמשחק הזה, גם אם לא היו עקביים במיוחד.
ישנם רבים שסייעו לקבוצתם לקחת אליפות או לחולל סנסציות גם מבלי להשאר באור הזרקורים.

טיישון פרינס, ג'יי ג'יי בארראה, דלבדובה, מארק מדסן, בובי ג'קסון, אדי ג'ונסון…
השאלה היא כמה אחורה בזמן עוד אפשר ללכת.

הפרוייקט הזה יכול להכיל כל כך הרבה שחקנים, כי בפנתאון האמיתי כמה באמת יש? מאה?
מתאיים שמות שכולם זוכרים, מכירים ויודעים מבלי להעמיק בדיסק הקשיח שבין האונות שלהם?

שחקנים שעשו דברים נפלאים, מיוחדים וקסומים, אך לא הרבו להרים את ראשם מעל אחרים.
אוסטין קרושייר, הרשי הוקינס, טרי מילס…ואם בגלל הקורונה או לא, באמצעות הכדורסל ישנו מלך לכל יום בשנה.

עם זאת, החלטתי ללכת עם מישהוא עדכני יותר.
מישהוא שהסיפור הזה של "מלך ליום אחד" למעשה נתפר למידותיו.



אנדרה אינגרם נולד בריצ'מונד וורג'יניה למשפחה נאותה בת 4 נפשות.
כמו שחקנים רבים, מספרים שכבר מאז שהיה תינוק…לא היה אפשר להוציא את הכדור מהידיים שלו.
בגיל 12, כבר הביס את אחיו בן ה 19 באחד על אחד.

בליגת התיכונים, אינגרם היה כוכב עם כמעט 29 נק' למשחק ו9.5 ריב' למשחק.
הוא הוביל את קבוצתו לאליפות AAA ראשונה בתולדותיה.
אינגרם, הלך לקולג' שלא מוכר בשל הכדורסל שלו…אלא בשל לימודי הליבה.
לאחר שהשלים 4 שנים כרכז פותח ב"אמריקן יוניברסיטי" בוושינגטון די.סי. הוא נבחר בדראפט.

לא, לא הדראפט הזה…אלא הדראפט של ליגת הפיתוח של הנ.ב.א.
אינגרם לא בחור טיפש, מעבר לכך שהוא עקשן בלתי נלאה הוא גם בעל תואר בפיזיקה.

תמיד היו לו הצעות עבודה מתאגידי תרופות, מעבדות, שירותים רפואים ועוד…אך הוא רצה לשחק כדורסל.
הוא רצה להיות בנ.ב.א, הוא רצה להיות אלוף נ.ב.א.
כמעט כמו כל ילד שמתאהב בכדור.

התפיסה של אדם ברוח הנצחון וההישגיות הוא דבר שמיימי.
אינגרם שיחק כמעט 12 שנה בליגות פיתוח ברחביי ארה"ב…
נסיעות באוטובוסים באישון לילה ולינה במוטלים מפוקפקים…
הוא אפילו נסע עד אוסטרליה בכדי לנסות ולהתקדם…

שנה אחר שנה, משחק אחר משחק.
עוד נסיעה, עוד אולם ריק מול עוד שחקנים אלמוניים ועוד כאב בטן מהבוריטו…
מזל שיש את המצלמות והמערכת שיווק של הליגה שעוד גרמו לך להאמין שלמישהוא בכלל איכפת.

אינגרם אף לימד ילדים מתמטיקה כחלק מתכנית "השלמת הכנסה" של ליגת הפיתוח.
רחוק מאוד מהזוהר, הכסף והפרסום שילד חולם על כדורסל.

כרוקח, חוקר או מרצה הוא יכל להרוויח יותר…להתאמץ ולכאוב פחות…
בכל יום הוא לקח סיכון בזה שהמשיך לרדוף אחר החלום שלו…
כי למרות כל הרצון הטוב והיכולת…הוא ידע שיש אנשים, שעבורם? היום הזה לעולם לא מגיע.

לאחר בערך 12 שנים של משחק בליגת הפיתוח מלבד עונה אחת באוסטרליה, החלום של אינגרם התגשם.


אם בתוך כל אחד מאיתנו ישנו ילד, ששואף להגשים חלום מסויים?
אינגרם הוא הדוגמא המושלמת.

עבודה. התמדה.
לעולם לא להשבר ולעולם לא להפסיק להאמין.

גם שאותו הילד מסתכל במראה ורואה אדם קצת יותר מבוגר, עם כמה קמטים שהחלו להופיע, קצת שיער לבן. הגוף כבר קצת כואב והנפש מתחילה להתעייף…זה לעולם לא הסוף.

כי אנדרה לא רק שיחק בנ.ב.א…אלא שאם יש מישהוא שהמושג "מלך ליום אחד" מתאים לו?
זה הוא.

כל הליגה, עם כל ההינף התקשורתי העצום שלה, יחד עם כל השחקנים בליגה והאוהדים שמו את אנדרה אינגרם בפסגה. זה היה אפילו יותר מיום אחד.

חוזה של 10 ימים בלייקרס, אפשר לו לשחק בשני המשחקים האחרונים של עונת 2017-18.
בגיל 32 הוא הפך לרוקי המבוגר ביותר ששיחק את המשחק משנת 1964.
גם בסוף העונה החולפת זכה ללבוש את החולצה של הזהובים-סגולים בחוזה לעשרה ימים, אך לא כמו אותו יום.

המקומות לפלייאוף היו סגורים והלייקרס כבר תכננו על העונה הבאה, המשחק מול יוסטון היה לפרוטוקול בלבד…למרות זאת אינגרם הוכיח שאהבה המיוחדת והיוצאת דופן שלה הוא זכה, גם היו תוכחות והוא נתן משחק לא רע בכלל.


אז כן, זו הבחירה שלי.
כי אלוף יכול גם להיות עבד אפור ומבוזבז רוב חייו…עד שביום אחד, הוא הופך למלך.



שיח בין שאק, ארני וצ'רלס על אנדרה :


סרטון דקומנטרי של 10 דקות על "מלך ליום אחד" :


דן רוזנבלום

יליד ניו-יורק, שטותניק מדופלם. גדל בקווינס עד שהגיע לאילת. גנן במקצועו. 1.82 מטר של הגנה, הגנה והגנה! שחקן ספסל של משימות מיוחדות. קומיקאי, מוסיקאי, משורר וסופר בערבון מוגבל.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. ממש מצוין, תודה רבה דן, אני זוכר את המשחק הזה, זה היה פשוט מדהים.
    .
    באופן כללי יותר – טוב תעשה הליגה אם תאפשר אירועים כאלה לעתים תכופות יותר. צריך לחשוב על איזה מנגנון שאומר ש, נניח בשליש האחרון של העונה, כל קבוצה רשאית להוסיף לסגל שני שחקנים מהג'י ליג, לא במקום שחקני סגל פצועים אלא בנוסף לסגל הקבוע, ולתת להם הזדמנות על הפרקט בחלק מהמשחקים. יכול גם להוסיף לחוויה של הקהל, גם לאפשר לשחקני ג'י-ליג להתבלט, וגם, ככל שהמאמנים נותנים לזה יותר מקום, להגביר את האטרקטיביות של קבוצות הג'י-ליג הספציפיות שלהם לשחקנים צעירים.

  2. תהיתי אם יד לו קשר לברנדון
    אחלה פוסט
    בתור לא חובב לייקרס בלשון המעטה (בסגנון מנחם) חייב להודות שבאמת לא שמעתי עליו למרות שזכור לי במעומעם משהו על רוקי מבוגר במיוחד…
    🙂

  3. תקראו לי גזען. זה בסדר. קראו לי כבר הרבה יותר גרוע, אבל אני חייב להביע דעתי: תמונת הפרצוף שלו עם הלייקרס היא האחרונה שהייתי מאמין שהיא של פיזיקאי ואיש מתמטיקה. אבל הוא כן, וידעתי זאת מזמן!

  4. תודה דן. מאוד נהנתי לקרוא, כתיבה מהנה וקולחת על שחקן שהוא ההגדרה המושלמת של מלך ליום אחד, כי במקרה שלו זה באמת היה ליום אחד (או ליתר דיוק, לערב אחד)

    1. תודה רבה לך אדון אלרן על כך שהגבת למאמרי באתר.
      אני מאוד שמח ומודה לך שהקדשת זמן מן חייך בתקופה כל כך קשה ואיומה בעבור האנושות.
      אין מעשה גדול או יפה יותר מאשר היכולת של האדם להנביע באחר השראה.
      מילותייך עבורי הם כמו שיר ואילוא לחן לקונצרט אשר ירקד בתוכי לנצח הזמן.

      "קולחת" מהההההה….
      *מתפמפם בשפם*

כתיבת תגובה

סגירת תפריט