כל מה שהם עושים זה לנצח … אבל האם הם מסוגלים לטעון לתואר? – בוב מהוני / תרגום Smiley

כל מה שהם עושים זה לנצח … אבל האם הם מסוגלים לטעון לתואר? – בוב מהוני / תרגום Smiley

כל מה שהם עושים זה לנצח … אבל האם הם מסוגלים לטעון לתואר?

הפייסרס שמים קבוצת פליאוף על הפרקט בכל עונה, לא משנה מי נמצא בסגל. עם החזרה של ויקטור אולדיפו, האם הם סוף סוף יכולים לעשות יותר? הנה הדרך של אינדיאנה לבישול-ביתי של מנצחים, ומדוע לקחת את הצעד הבא לא יהיה קל, אפילו עם גארד שהוא אול-NBA בחמישייה.

בוב מהוני / The Ringer
ינואר 28, 2020

מאמר מקורי: https://www.theringer.com/nba/2020/1/29/21080473/indiana-pacers-victor-oladipo

אם אי פעם ראית את נפלאות התבונה?"

לפי שנשיא קבוצת הפייסרס, קווין פריצ'ארד, שולף את התשובה לשאלתו, הוא כבר מכין את הסצנה. בקיץ של 2019, הכאוס בתכנון שוק השחקנים החופשי כיסה את הקירות של משרדי הפייסרס בתרחישים ואפשרויות חוזיות עבור הסגל, תוך שהם קוראים חידות ותשבצים מעיתונים שהפכו די מהר לאובססיה ותיאוריות קונספירציה. שוק השחקנים החופשי יכול לדחוף אפילו את המנהל היציב ביותר לכיוון הסף. כאשר יותר מחצי מהשחקנים ב-NBA יוצאים לשוק הפתוח באותו הזמן, כפי שהם עשו בקיץ שעבר, קבוצות נאלצות להמר על עתידם  עם שכבות על גבי שכבות של השערות היפותטיות. "זה מטורף", פריצ'ארד אומר. "אם זה, אז זה. אם זה, אז זה. אבל אם זה וגם זה, אז זה".

אינדיאנה נאלצה לסדר מקרים מסובכים יותר מאשר הרוב. מתוך שמונת השחקנים הבכירים ביותר ברוטציה של הפייסרס בעונה שעברה, שישה הופכים לשחקנים חופשיים בלתי מוגבלים. אפילו כדי להחזיר את אותו הסגל יש צורך בסוג של משא ומתן עצמאי ואולי אף מנוגד. הפייסרס הלכו בכיוון אחר, נפרדים מכל ששת השחקנים החופשיים שלהם ומרכיבים משהו חדש לגמרי. חלפה לה הקבוצה האמיצה, הגנתית, שניצחה ב-48 משחקים למרות פציעה מסיימת עונה של ויקטור אולדיפו. במקומה: עוד קבוצה נועזת, הגנתית, שעכשיו נמצאת בקצב של יותר ניצחונות – ועם האפשרות להתרומם גבוה יותר עם חזרתו של אולדיפו השבוע לאחר היעדרות ממושכת.

אלו מי שהם הפייסרס. עבודה ב-NBA משמעותה לקבל בנחת את המעבר. אינדיאנה היא ארגון נדיר אשר מוצאים בו יציבות בין סופרסטארים כוחניים ושחקנים ותיקים המשרתים על חוזים של שכירי חרב. שחקנים מגיעים, שחקנים עוזבים, והפייסרס מנצחים. במהלך 30 השנים האחרונות, רק הספרס עם יותר הופעות פלייאוף. מאז 2010, אינדיאנה החמיצה את הפלייאוף רק פעם אחת – בשובר שוויון על המקום השמיני, בעונה שבה פול ג'ורג' פספס כמעט את כולה בגלל שבר ברגל. כאשר מאוחר יותר ג'ורג' ביקש טרייד, הקבוצה ערכה מחדש את הכלים שברשותה וניצחה. כאשר אולדיפו, החתיכה המרכזית של אותו הטרייד, נפל עם פציעה מסיימת עונה משלו, הפייסרס התארגנו מחדש וניצחו. כמעט ואין ארגונים המעדיפים לפעול בדרך הזו, אבל כאשר הנסיבות מחייבות זאת, באינדיאנה יכסו את קירות המשרדים בניירות עם הצעות משוכללות וימצאו את הקומבינציה המתאימה בתוכם, צעד אחר צעד.

כדי להרכיב את הקבוצה הנוכחית שלהם ביחד, הפייסרס ערכו טריידים עבור מלקולם ברוגדון וטי ג'יי וורן, חיזרו אך איבדו את הקלע המוביל שלהם, בויאן בוגדנוביץ', החתימו את ג'רמי לאמב, טי ג'יי מקונל ואת ג'סטין הולידי, לא הגיעו להסכם עם ת'דאוס יאנג על חזרתו, בחרו בדראפט את גוגה ביטאדזה, והאריכו חוזה לדומנטס סאבוניס. "אלו כולם חלקים נעים", אומר הג'נרל מנג'ר של הפייסרס, צ'אד ביוקנן. "זה מרנין. אבל אז מגיע ה-1 באוגוסט, ואתה כאילו, בסדר … מה בדיוק עשינו עכשיו?"

מה שהפייסרס עשו היה הדבר הקטן שהם עושים במשך שנים. בהיעדרותו של שחקנם הטוב ביותר, אינדיאנה שמה את עצמה בעמדה להתחרות – וכאשר הסגל יהיה שלם, לשחק עבור משהו גדול יותר. ישנם ארגונים הסובלים זמן רב ב-NBA שיזיזו הכל ויחליפו בחירות דראפט רק כדי להגיע לפלייאוף. באינדיאנפוליס, ניצחון בכדורסל הוא פשוט אחת מעובדות החיים.

לפני המפגש בדצמבר מול הלייקרס, סאבוניס הולך לקרב בפוסט מול עוזר המאמן, ביל ביינו, שזרועותיו עטופות ברפידות נפוחות בצורת חבית. בכל אחת רשומה הנחייה פשוטה: "לאכול". סאבוניס מכין מזה ארוחה. האחים הולידי, ג'סטין ואהרון, צופים מצדי המגרש של הבנקרס לייף פילדהאוס. מי שנמצא בצידו השני של המגרש הוא היסטוריה חייה של הפייסרס: המנהל הותיק דוני וולש, שעדין מייעץ עבור הקבוצה בגיל 78.

עצם הרעיון של הפייסרס כארגון מנוהל היטב ב-NBA החל עם וולש. לפני שהוא נכנס לתפקיד הג'נרל מנג'ר ב-1986, אינדיאנה ניצחה 38 אחוז ממשחקיה בעשור הקודם – בערך שווה ערך ל-10 השנים האחרונות של כדורסל הסאנס, רק ללא החרא הממשי. תוך שלוש עונות, וולש בחר בדראפט את רג'י מילר, ריק סמית'ס, ואת צ'אק פרסון, ערך טרייד עבוד דטלף שרמפ, והפך את הפייסרס לדמות פלייאוף קבועה.

"אני חושב שזהו הסימן הראשון המראה על כך שהארגון טוב", וולש אומר. "שאתה תמיד בפלייאוף". דבר אחד שוולש הבין באופן מרומז: לא רק שהפייסרס מתמודדים מול היריב שלהם ב-NBA, אלא גם מול העבר וההווה של המדינה. כאשר הוא שכר את עוזר המאמן דן בורק ב-1997, נאנח על כך שהפייסרס צריכים להתמודד מול אוניברסיטת אינדיאנה, פרדו, נוטרדאם ואפילו מול קבוצות כדורסל התיכונים במשיכת עניין אצל אוהדי ההוזיירס. "אני חושב: בחייך, בנאדם, תיכון?" בורק נזכר, כשהוא מנענע בראשו. "למדתי מהר".

כל קבוצת ספורט מקצוענית היא, בדרך מסוימת, תוצר של השוק שלה. אין שום מצב להבין את הפייסרס ללא התחשבות באינדיאנפוליס, עיר רוויה בכדורסל, מעמד הביניים האמריקאי המדורגת קרוב לתחתית בליגה בגודל השוק. כדי ליצור אוהדי פייסרס, הקבוצה הייתה צריכה לנצח. כדי לשמור אותם, הם היו צריכים לנצח ללא סוף. "אפילו שהקולטס הם שם גדול כאן, כדורסל באינדיאנה זה כמו אלוהים", אומר המאמן הראשי, נייט מקמילן. "ככה שאני חושב שתמיד צריך לספק מוצר טוב על הפרקט פה. אתה חייב".

קבוצות כמו הניקס יכולות להביך את עצמן במשך שנים עם כמעט ואין כסא ריק במדיסון סקוור גארדן. באינדיאנפוליס יש יחסים שונים בהרבה עם הפייסרס – אחד מהם מסובך להפליא, טוע איש צוות, עם התגרה בפאלאס וכל הבלגן שהגיע בעקבות זה. בשנים שלאחר התגרה בנובמבר 2004, תפוסת הקהל הביתי במשחקי הפייסרס צנח בצורה ניכרת, עם ירידה של 66.6 אחוז בעונה אחת, לפי נתונים מ-ESPN. עבירות פליליות מול מי שהיה אז בפייסרס, סטפן ג'קסון (על שירה בנשק באוויר מחוץ למועדון חשפנות ב-3 לפנות בוקר במהלך השבוע של מחנה האימונים) התרחשו יחד עם הכדורסל העגמומי בהיסטוריה של הקבוצה.

מספר כה נמוך של קהל – רמה כזו החוזרת רק ארבע פעמים ב-20 השנים של מאגרי הנתונים של ESPN – סיכנו את הזיכיון. קבוצות אחרות משוק קטן פוחדות מכך שהאוהדים יפנו להן את הגב. הפייסרס והבעלים הותיק, הרב סימון, חיו את זה, וביצעו שורה של פעולות ארגוניות בזיכיון כולו מול האיום שזה יכול לקרות שוב. כאשר ג'ורג' ביקש טרייד מהפייסרס ב-2017, סימון אמר לפריצ'ארד שהוא לא רוצה בתמורה בחירות דראפט עתידיות לבנות מסביבן. הוא רצה לראות את אינדיאנה תחרותית. "אתה יכול לבנות לי קבוצה שאנחנו יכולים להתגאות בה?" סימון שאל. עם הבקשה הזו, הוא שינה את הפרמטרים של מה המשרד הראשי יחפש בתמורה. רבים ברחבי הליגה היו מבולבלים כאשר הפייסרס סיכמו על חבילה מהת'אנדר הכוללת את אולדיפו וסאבוניס. התגובה הציבורית הייתה אפילו פחות סלחנית. לאחר שבילה את יום הטרייד בליגת הקיץ באורלנדו, ביוקנן חזר לחדרו במלון כדי לצלצל לאשתו, מלאני. "פשוט הורגים אותכם", היא אמרה לו. "הם ממש נותנים לך בראש". אפילו כאשר הפייסרס לא היו שומעים ביקורת על העסקה באופן ישיר, הם לא היו מסוגלים לחמוק מהנשורת.

יומיים לאחר שהעסקה התפרסמה, המכניקה של הטרייד סוכמה. צוות הפייסרס חזר לאולם כדי לצפות בקבוצת ליגת הקיץ בפעולה, מאמץ – אולי לשווא – לחזור לשגרה. כאשר הם הגיעו, הם מצאו את אולדיפו כבר שם, מוכן לתמוך בחברי קבוצתו החדשים. הפנים החדשות של הארגון עשה את דרכו לפריצ'ארד וביוקנן כדי לומר להם שהוא שמע את גלי הביקורת אשר הגיעו בתגובה לעסקה. "תאמינו לי", אולדיפו אמר להם, "אתם קיבלתם את ההחלטה הנכונה".

אולדיפו התברר כטוב יותר ממה שהפייסרס ציפו, ואפילו חיוני יותר לארגון ממה שהם אי פעם היו מסוגלים לחלום. במהרה הוא קפץ לרמת העילית של הליגה, זוכה בבחירות לחמישיית ה-NBA ולחמישיית ההגנה בעונתו הראשונה באינדיאנפוליס. האישיות שלו – נמרצת ועקשנית – הפכה לאישיות של הקבוצה. הנינוחות שלו הפכה לנינוחות של הקבוצה.

"ויק באמת הציב את היסודות כאשר הוא הגיע", סאבוניס אומר. "מחשבות חיוביות, כולם עובדים חזק ביחד. בשנה הראשונה שלנו כאן, היו לנו חברה נהדרים שפשוט רצו לעבוד חזק והיו להם דברים להוכיח. אני מרגיש שכאשר מגיעים חברה חדשים, הם רואים את מה שבנינו כאן, הם מאמינים בזה, והם פשוט רוצים להמשיך לבנות את זה בתוך הארגון". הפייסרס ידועים בכמותם. ברוגדון, שחקן חופשי מוגבל בקיץ האחרון, פותה לאינדיאנה לאחר שהוא שמר על קשר עין מרחוק על הקבוצה. "צפיתי בפייסרס במשך שנים", הוא אמר (חוזה לארבע שנים, בשווי 85 מיליון דולר – העסקה היקרה ביותר שאי פעם אורגנה על ידי הקבוצה – לא הזיק, בנוסף). מה שתפס את העניין של ברוגדון הייתה הדרך בה הפייסרס שמרו, ויותר מכך, הדרך שבה היו מאומנים. מקמילן בעצמו הוא חלק מאותה המסורת. לפני שקודם ב-2016, מקמילן היה עוזר תחת מאמנה הראשי הקודם של הפייסרס, פרנק ווגל, שהוא בעצמו היה עוזר תחת המאמן הקודם, ג'ים אובריין. 13 השנים האחרונות של כדורסל הפייסרס שוחקו בצילו של אותו עץ אימון. ישנה שושלת יחסין דומה במשרד הראשי, שם פריצ'ארד, וולש, ולארי בירד יצרו קר מחבר של עשרות שנים של פעילות הכדורסל של הקבוצה. סימון, יושב בראש התרשים הארגוני, הוא הבעלים המחזיק אנשים במשרתם בזמן הרב ביותר בליגה.

שחקנים ואנשי צוות היגעו לאינדיאנה כשהם יודעים בדיוק מה הם מקבלים. "הם תמיד ניצחו משחקים", אומר ג'סטין הולידי, אשר חתם קיץ כדי לעלות מהספסל. "הם תמיד הגיעו לפלייאוף". במאזן 17-30, עם המאזן החמישי בטיבו במזרח, נראה כי הטרנד הזה ימשך (תפוסת הקהל בינתיים, עומדת על 91.1 אחוז). לאינדיאנה יש מוניטין ברחבי הליגה כארגון אשר לשם הולכים אנשי צוות כדי להישאר. בורק חתם כעוזר לפני 23 שנה ומעולם לא עזב, עבד תחת שישה מאמנים ראשיים. וולש עדיין נמצא בכל אימון של הפייסרס, צופה בקבוצה מתאמנת ברוטציות ההגנתיות שלה על המגרש אשר נושא את שמו. יש כל כך הרבה דברים לעשות כדי לשמור על הסגל באקלים הנוכחי, אבל אינדיאנה הצליחו בעקביות הגיונית בדרך כזו בה הסגלים מתכנסים ומצליחים לרוץ. עם זה מגיע מוניטין נוסף: מידה כזו של טוב, קבוצה שעובדת קשה שאף פעם היא לא טובה מספיק כדי לפרוץ.

לפחות, עד שיעשו כך.

בועידת סלואן ספורטס אנליטיקס ב-2011, פאנל של מנהלי NBA וחברי תקשורת על הנקודות העדינות לניהול קבוצה מול קהל נלהב שהתקבץ וברשתות האינטרנט. בעלי המאבריקס, מארק קיובן, טען כי המקום הכי גרוע עבור קבוצה להות זה באמצע: טובה מספיק כדי לנצח ואולי אפילו להגיע לפלייאוף, אבל לא מספיק גרועה כדי להשיג כישרון מהפכני. "הסיכוי הכי טוב לבנייה מחדש הוא לקבל את הבלייק גריפין הבא בדראפט", קיובן אמר. "חייבים למצוא את הבחור הזה, והסיכויים הם בשלושת החירות הראשונות" (שבע שנים מאוחר יותר דאלאס יעשו טרייד לעלות לבחירה השלישית בדראפט כדי לבחור בלוקה דונצ'יץ'). בזמן שהוא משמיע את הסכמתו, פריצ'ארד – אז הג'נרל מנג'ר של הבלייזרס – הביא לפאנל מושג אלגנטי: הליכון הבינוניות. רק קבוצות הגונות יכולות ללכת במקום במשך שנים מבלי שהם למעשה ילכו לכיוון מסוים.

השאלה אם הפייסרס הנוכחיים מתאימים לתיאור הזה הוא עניין של פרספקטיבה. אינדיאנה הפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף במשך ארבע שנים ברציפות, מעולם לא דורגה גבוה יותר מהמקום החמישי במזרח. הם פשוט מוצלחים מאוד כדי להתחרות, להפסיד, ולבחור במאוחר באמצע הסיבוב הראשון בדראפט. עם זאת, מה שאבד בהשקפה הכוללת הזו על הארגון זה כמה בדיוק הוא השינוי הפנימי בתקופה הזו. הפייסרס הנוכחיים עם רק שלושה שחקני רוטציה שהיה להם במשותף עם הקבוצה בעונה שעברה (סאבוניס, מיילס טרנר ודאג מקדרמוט), שהיו חייבים למשיך ללא שחקנם הטוב ביותר, שהיה החתיכה העיקרית בטרייד הענק בשנה הקודמת. והקבוצה שלפני ששמרה רק על שניים מהתורמים הקבועים שלה. זה לא הליכון. זהו הישג של הנדסה.

המחבצה מעולם לא עצרה באמת. קבוצות NBA – במיוחד אלו בשווקים קטנים – נמצאות תחת לחץ מתמיד להתקדם ולהתפתח, אם לא עבור התועלת שלהן אז עבור התועלת של הכוכבים שלהן. היום, אולדיפו הוא אבן הפינה של הפייסרס. ב-2021, הוא יהיה חשקן חופשי בלתי מוגבל אם אופציות שעליו להתחשב בהן.

"ישנן מספר מועט של קבוצות בליגה הזו שיש להן את ההזדמנות לקבל שחקני על", פריצ'ארד אומר. "השחקנים האלה מכתיבים הרבה לגבי נושא הניצחונות. אז מה שאנחנו צריכים להיות: האם אנחנו יכולים להבין כיצד לפרוץ כל פסגה שיש שלנו?"

זהו כדורסל כהגשמה עצמית. ועדיין במקרים מסוימים, הפרס עבור קבוצה שמממשת את מרבית הפוטנציאל שלה הוא שיש לפרק את זה. לאחר שתי הדחות בגמר המזרחי, הפייסרס עשו את כל הדרך עד לגמר ה-NBA בשנת 2000, רק כדי להימחץ בחזרה על ידי שאקיל אוניל, קובי בראיינט ז"ל, והלייקרס. אוניל השיג ממוצעים של 38 נקודות ו-16.7 ריבאונדים בסדרת הגמר, דומיננטיות שגבלה באכזריות. בטיסה חזרה לאינדיאנפוליס, וולש הסתכל סביב במטוס וראה קבוצה שהגיעה לגבולות שלו.

"חשבתי: החברה עשו כל דבר אפשרי שביכולתם כדי לנסות ולזכות באליפות", וולש אומר. עד לתחילת העונה הבאה, הפייסרס החליפו שלושה שחקני חמישייה ואת מאמנם הראשי. הם המשיכו והעפילו לפלייאוף במשך שש עונות ברציפות.

"אתה צריך לדעת מה הנקודה שבה אתה תשנה את הקבוצה", אומר וולש.

אינדיאנה הגיעה שוב לנקודה הזו בעונה שעברה, עם סגל נוסף שההנהלה הרגישה שהוא הגיע לתקרה שלו. אפילו לפני שדארן קוליסון זיעזע את הליגה בכך שהכריז (אולי באופן זמני?) על פרישתו מכדורסל כדי להיות מחויב יותר לעדי יהווה, אינדיאנה הפכה זאת לעדיפות עליונה למצוא רכז פותח. ברוגדון הייתה בחירה חזקה, ובמידה מסוימת, תואם את אופייה ההישרדותי המתמשך של הפייסרס.

באולדיפו, סאבוניס, ועכשיו ברוגדון, אינדיאנה זיהתה שלושה שחקנים שהיו מוכנים לעשות יותר ממה שהרשו להם בקבוצותיהם הקודמות. זה קשה ממה שזה נראה למצוא כישרון מחודד. ישנם שחקנים שרואים עליהם בבירור שלא משתמשים בהם נכון, כמו סאבוניס שהוצב בפינות באוקלהומה סיטי. אחרים, כמו ברוגדון, מסתתרים באופק כשחקנים משלימים ברמה גבוהה המציעים יותר ממה שמבינים. אינדיאנה הוקסמה מברוגדון במשך שנים. עוד ב-2016, הפייסרס חקרו את האפשרות לבחור בו בדראפט בבחירה ה-20, לפני שהחליטו, במקום זאת, להעביר בטרייד את הבחירה ההיא (בה נבחר כריס לאברט) עבור יאנג, פאוור פורוורד ותיק. אפילו אז, אינדיאנה ראו בברוגדון פליימקר מרשים הנוטה יום אחד להריץ התקפה בעצמו. זה לקח שלוש שנים בליגה וטרייד של הפייסרס עבורו סוף סוף נתן את ההזדמנות.

למצוא את המועמדים לפריצה הזו מצריך הערכת נאותות ראוייה ומזל טוב. הפייסרס הם הראשונים להודות שהם לא ממש העריכו את מה שאולדיפו מסוגל לעשות כאשר הם ערכו עבורו טרייד. בהבנה כי פוטנציאל כזה פוגש מאמן כמו מקמילן, אשר מעצים שחקנים מבלי בכלל להראות את זה.

"הוא נותן לך לשחק", ברוגדון אומר. "יש לי הכי הרבה חופש איתו ממה שהיה לי עם כל מאמן אחר בקריירה שלי". על כל העקרונות הישנים שלו, מקמילן הוא סוג של מאמן המתאים את העקרונות שלו לכישרון שיש לו. מהלכים שהיו עבור בוגדנוביץ' בעונה שעברה הותאמו עבור וורן – במיוחד, עם העובדה שוורן סביר להניח יזייף זריקה לשלוש מאשר באמת לקחת אחת. וורן מרווח לפינות כפי בוגדנוביץ' עשה, אבל בעיקר כדי לתפוס את המסירה ולחדור. למרות שהוא התמקם לקחת זריקה מ-3, וורן מדורג שביעי בקבוצה בניסיונות מרחוק למשחק. היכן שבוגדנוביץ' היה מסתובב על הקשת לזריקה, הוא במקום זאת יקח זווית חדה כדי לתקוף בכדרור.

מה שנוח יכול להיות גם פונקציונלי. כאשר החמישייה השנייה נכנסת למשחק כדי לאגף את סאבוניס, ההתקפה וההגנה ישתנו כדי להתאים לשחקנים המעורבים. הקומבינציה של סאבוניס, מקונל, מקדמוט, ושני ההולידיים מדורגת כאחת החמישיות הכי אפקטיביות בליגה העונה, על פי נתוני סטטיסטיקה מתקדמת של ה-NBA. "אני אוהב את העובדה שהם יצרו סגנון של משחק", מקמילן אומר על הקבוצה הזו. רוב הפעילות המרכזית תרוץ דרך דרך ההנד-אוף של סאבוניס למקדרמוט, ציוות שמקמילן טיפח בעונה שעברה והגיע למסקנה שיש לשמר זאת ברוטציה.

"אני תמיד רוצה למצוא אותו", סאבוניס אומר על מקדרמוט. "אני תמיד אומר: 'תחזור! תשחק איתי! על תמסור למקום אחר, ואני הולך למצוא אותך".

הגנתית, מחליפי הפייסרס בעלי יותר גמישות מאשר עמיתיהם הפותחים, הכל בזכות השחקנים המעורבים. ג'סטין הולידי הופך את כל הקבוצה לגמישה יותר בחילופים. אהרון, שצעיר יותר בשבע שנים מג'סטין, יש אור ירוק "לעקוב", או לבחור עם ללחוץ על כל המגרש את הגארד היריב, לפי שיקול דעתו. האחים הולידי – כולל אחיהם, ג'רו, שפותח אצל הפליקנס – גודלו על עקרונות ההגנה והפכו לעסק משפחתי למניעת הכדור. לשים שניים מהם ביחד על המגרש מקנה להגנה זמן, לוקח שניות משעון הזריקות היכן שהפייסרס לא צריכים לבצע רוטציות ולהתאושש.

קבוצה שעובדת תחת האילוצים כמו של אינדיאנה צריכה כל יתרון קטן שהיא יכולה למצוא. זהו ארגון שבאופן קבוע מדורג בשליש התחתון בליגה בשכר, אין לה את הלוקסוס להיכנס לתשלומי המס, ויש לשכנע מיליונרים צעירים להגיע לאחד השווקים הקטנים והקרים ב-NBA. "אתה לא יכול להתחרות עם לוס אנג'לס", מקמילן אומר, "אפילו שאתה בהחלט מתחרה עם לוס אנג'לס". הטיעון החזק ביותר הוא לתת לשחקנים הזדמנות לנצח – להיות חלק מקבוצה שמשחקת חזק ונוגעת בתקרה שלה.

כאשר שחקנים מגיעים לאינדיאנה, זה תחת הציפיות שהם התגוננו. "היו לנו מספר שחקנים שקיבלנו לאחרונה שאנשים אמרו שהם לעולם לא ישמרו", בורק אומר. "אבל בנקודה מסוימת הם שמרו איפשהו". זוהי עבודתו של בורק, כמתאם הגנה, להביא אותם בחזרה לאותו המקום. לבוגדנוביץ' לא הייתה אמונה רבה בהגנה של עצמו כאשר הוא הצטרף לפייסרס ב-2017. בסיום עונתו הראשונה, הוא שמר יוצא מהכלל מול לברון ג'יימס למשך כל הסדרה שרצה לשבעה משחקים. מקדרמוט חתם עם הפייסרס לאחר שקיפץ ברחבי הליגה, בעיקר בגלל שקבוצות לא היו יכולות לסמוך עליו הגנתית.

"מאמן, הייתי ביותר מדי קבוצות", הוא אמר לבורק. "אני לא רוצה להיות בעוד הרבה קבוצות".

מקדרמוט עכשיו מבקש עבור עצמו סרטוני וידאו של היריבים הבאים, ולפי בורק, הוא היה קשוב יותר, באופן ניכר, לפרטים האישיים על המאצ'אפ שלו. "זה מצחיק", בורק אומר, "החברה האלה חושבים שזה הכל תרגולים, אבל הרבה מזה זה להבין על מי אתה שומר". לזהות קלעים ומכדררים ביד שמאל הפכו את מקדרמוט לטוב יותר בעצירת הצעד הראשון בניסיונות היריב שלו. לפעמים זה כל מה שצריך. "אני חושב שמוקדם בקריירה שלי, הייתי טיפה עצל כדי לצפות בוידאו, אפילו לפני משחקים", מקדרמוט אומר. "אתה תמיד חושב רק על: 'איך אני הולך לקלוע? איך אני הולך להשיג סלים במשחק הזה?' עכשיו, אני באמת מנסה להתבגר בכך שיש לי סרטונים של חברה שעליהם אני הולך לשמור ממש לפני שאני עולה על המגרש".

הפילוסופיה המורחבת של הפייסרס היא שכל אחד עם האכפתיות לנסות יכול להיות מגן קבוצתי טוב. למקדרמוט יש את האכפתיות הזו – מספיק כדי לרוץ בספרינט לרוחב המגרש כדי לשים גוף על היריב בשביל הריבאונד או להפריע ולשבש את הכדרור של פעולת היריב ולחזור בחזרה לעמדה שלו. יריב גדול יותר ואתלטי עדיין יגבור על הטוב ביותר של מקדרמוט. מייקל פורטר ג'וניור, למשל, עשה זאת בצורה מרהיבה. ועדיין, הוא הופך לפחות בעייתי בהגנה. ההגנה של אינדיאנה פחות או יותר באותה הרמה, לפי Cleaning the Glass, אם מקדרמוט מעורב או לא.

ישנו כוח בסוג מבנה ההתפתחות הזה. כאשר קבוצה מסוגלת באופן עקבי להפוך מגנים חלשים לסבירים, מה שהם מחפשים בשוק החופשי יכול להשתנות לחלוטין. "אלו מותרות עבורינו כאשר אתה מרכיב קבוצה", ביוקנן אומר. "אולי אתה יכול לקחת סיכון על בחור שאין לו מוניטין בכך שהוא שומר נהדר. או שאתה רואה את המחויבו בצד ההגנתי, ואתה מבין שדן יכול להבין כיצד להפוך אותו לאופטימלי עבורנו ולגרום להגנה שלנו לתפקד".

לפעול מתוך נקודת המבט הזו משנה את החשבון הפנימי מול שחקן כמו וורן, שהוא שומר חזק על הכדור עבור הפייסרס וגדל לתוך הסכמות הקבוצתיות שלהם. זה הופך לקל יותר להחתים את לאמב, שאולי לא יעשה עבודה מושלמת בלסגור קלעים אבל הוא כבר מראה יותר מאמץ לעבור בחסימות. אלו הן עדשות נוספות שנותנות לקבוצת שוק קטן לחפש בבריכת השחקנים החופשיים בכל שנה ולראות כמה הזדמנויות קורצות בחזרה.

בזמן שהיה בשיקום עם קבוצת הג'י ליג של אינדיאנה, פורט ווין מאד אנטס, אולדיפו התבקש לומר כיצד הוא מייעץ לשחקן הנלחם עבור מקום ב-NBA. "בסופו של יום", הוא אמר, "לכולם יש את אותן מטרות ושאיפות וחלומות שיש לך. אבל אתה חייב למצוא משהו ולעשות משהו כדי להבדיל אותך מכל אחד אחר". זוהי עצה נכונה, גם עבור בעלי התקוות בג'י ליג וגם עבור ארגוני ה-NBA אשר הולכות בדרכן. כל קבוצה אחרת מתחרה על אותו הכישרון עם אותן המטרות. ניצחונות, אם כן, זה עניין של חשיבה שונה.

Image may contain: 2 people, people playing sport, shoes and basketball court

הפייסרס לא שלמים. במובן מסוים, הם נבנו כדי להיות. הסגל הספציפי הזה נבנה עם חזרתו של אולדיפו בסופו של דבר, ועד למשא ומתן עם השחקנים עצמם. לאמב, לדוגמא, גוייס לאינדיאנה על תפקיד כפול: תחילה כשחקן חמישייה בקו האחורי בתחילת העונה, ומאוחר יותר כמחליף של אולדיפו (מאז היה דיון פנימי אם לאמב או וורן ירדו בסופו של דבר לספסל). חלק ממה שהפך את ברוגדון לכזו התאמה מלבבת הייתה האמונה של הפייסרס שהוא יכול להריץ את ההתקפה במשך החודשים הראשונים של העונה ולשמור את הקבוצה צפה. עם העזרה של סאבוניס והצוות המסייע המאוזן ביותר, הוא הצליח. סגל לא מוכר ופציעות נוספות (מלבד אולדיפו, ברוגדון, טרנר, ולאמב כבר החמיצו 34 משחקים ביחד) לא מנע מהפייסרס לקלוע עד כה מעל הרף הממוצע, לפני השילוב של השחקן היחיד שיכול לשנות הכל.

השבוע, חוזקה של הקבוצה יבחן. אולדיפו הכריז מוקדם יותר החודש שהוא יערוך את הופעת הבכורה שלו, לה ציפה זמן רב, ב-29 בינואר, יותר משנה לאחר שקרע את הגיד הארבע ראשי. לעתים רחוקות, סוגי חזרות כאלו אינם מסובכים. חודשים של אימון לא יכולים להכין במלואם את השחקן לדרישות המתגברות של משחק NBA, במיוחד לאחר כל כך הרבה זמן בחוץ. אנחנו יודעים שאולדיפו מסוגל לתקוף ולהטביע. בזמן שהתאמן עם המאד אנטס בדצמבר, הוא סיים מסירה גבוהה עם סיומת ביד אחת – הכל בזמן שחברו לתרגיל, חבר צוות יומי בג'י ליג, בקושי הצליח להתכופף כדי לזוז מהדרך. ביצוע מהלכים במהירות מלאה היא אינדיקטור חיובי למה שהרגל המנותחת של אולדיפו תאפשר. מה שזה לא יגיד לכם זה כיצד המהלכים האלה יתאימו לקבוצה שנמצאת כבר בתנועה, שלמה עם דינמיקת העבודה משל עצמה.

אלו הנמצאים עם הקבוצה כנים שחזרתו של אולדיפו הוא רגע האמת. עד לנקודה זו, לפייסרס היו חודשים למצוא בטחון בתפקידים שלהם: כאשר הם הגיעו למשחק, כשהם רואים את הכדור, ובאיזו תדירות הם נמצאים בעמדה לזרוק. "עכשיו מוסיפים שחקן ממש טוב", ביוקנן אומר. "כמה זה הולך להפריע לזרימה של הדברים? אנחנו לא יודעים. אני הייתי משקר אם הייתי אומר לך, 'זאת הדרך שבה זה הולך לעבוד'". הערך בבניית כימיה היא להגיע למצב בו השחקנים לא צריכים לחשוב בצורה כל כך אקטיבית. זהו ההבדל הקריטי, ממש של עשיריות שניה, בין סריקת המגרש עבור חבר לקבוצה ולדעת, באופן אינסטינקטיבי, היכן הוא יהיה. השילוב מחדש של אולדיפו מכריח את הפייסרס לחשוב. חברים לקבוצה יסטו מדרכם כדי למסור לו. הפייסרס החדשים יצטרכו ללמוד כיצד הוא משחק, כל זאת בזמן שאולדיפו ישאר עצמו. זוהי קבוצה שאולדיפו לא ממש מכיר, ואחת כזו שמצאה את דרכה באופן ספציפי בלעדיו.

"זה ממש כאילו מדובר בכמה עונות שונות פה", מקמילן אומר. "ההתחלה, עכשיו, ואז מתי שויקטור יחזור".

כדי להתאים את סוג החזרה הזו, הרוטציה בעצמה תצטרך להתעצב מחדש. אחד ממקונל או אהרון הולידי כנראה ידחף מחוץ לרוטציה כמעט לחלוטין. ההתקפה, כרגע מאוזנת בין שלושה סקוררים של 18-נקודות, בוודאי שתשתנה. בשתי העונות שלו עם הפייסרס, אולדיפו השתמש בכמעט 30 אחוז מהפוזשנים של הקבוצה במהלך שהותו על הפרקט. הזריקות והנגיעות האלו יגיעו במהירות על חשבון הקצב המבוסס של הקבוצה. למרות עונתו החזקה וטיעוניו לאול-סטאר, ברוגדון, במיוחד, יתכן ויקח צעד אחורה מתפקידו באחוז השימוש הגבוה ביותר בקריירה שלו. היה זה העומק שנתן לאינדיאנה את האפשרות לעבור את ההיעדרות של אולדיפו, וזה איחד את הפייסרס מול האתגר שזה יצר. הסגל המלא, במקרה הזה, משמעותו לבקש מכל המעורבים לעשות פחות.

"חלק מלהיות בקבוצה נהדרת הוא לעשות הקרבות", מקדרמוט אומר. "כל עוד אנחנו מנצחים, אני לא חושב שמשהו אחר משנה".

מה שאולדיפו מסמל הוא מה שהופך את העסקה הזו לכדאית. לקבוצה בעמדה של אינדיאנה, תוספת של גארד אול-NBA יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה למחלוקת. הפייסרס הזמניים מהווים צוות קשוח ומחוייב, אשר מסוגל להרוס כל מסע משחקי חוץ של היריב. הם פשוט חסרים את המשאבים היצירתיים כדי לסיים את העונה של היריב. עדיין לוקח לאינדיאנה יותר מדי זמן לפתור בעיות על המגרש, כאשר פעולה ראשונית כלשהי משתבשת, הפייסרס מסוגלים לבלות את הזמן הטוב יותר של שעון הזריקות כשהם מחפשים את דרכם בחזרה בניוטרל. אפילו היוצרים הטובים ביותר של הקבוצה שמרניים. סאבוניס נשען על חסימות וחסימות חוזרות, הטעיות קליעה וזריקות מסיבוב על רגל הציר. ברוגדון מסוגל לגבור על השומר שלו מכדרור אם יהיה לו זמן, אם כי הוא לא תמיד יכול לקבל מבט פנוי עם יש צורך כדי לקחת את זריקה לפי רצונו. הכל יכול להתהפך מעט כאשר הפוזשן בורח מהידיים, מה שעוזר להסביר מדוע הפייסרס קולעים באופן נוראי כאשר הם עמוק בתוך שעון הזריקות.

אולדיפו בריא מספק הילוך נוסף. לפני פציעתו, מי שהיה אול-סטאר פעמיים, היה נסוג מעבר לקשת ה-3, מתרומם, ורץ במהירות לעבר השומר שלו. הזריזות הגדירה היטב את איכות משחקו. כדי להבין כמה מדויק היה אולדיפו משנה את מהירותו ואת הכיוון שלו, רק היה צריך לצפות באתלטים ממדרגה ראשונה נופלים לכל עבר כאשר הוא חלף על פניהם. הפייסרס נלהבים במיוחד מהשילוב שלו עם ברוגדון, וכיצד שני הגארדים מסוגלים למתן את עומס עבודתם המשותפת. "אתה לא רוצה שאולדיפו יקבל את האחריות ליצור התקפה בכל מהלך ואז לשמור על השחקן הטוב ביותר של הקבוצה היריבה בצד השני של המגרש", ביוקנן אומר.  זה יהיה נכון לכל כוכב, אם כי זה נכון במיוחד עבור אולדיפו – מגן מהשורה הראשונה שעושה את עבודתו הטובה ביותר רחוק מהכדור.

המשחק עם ברוגדון אמור לאפשר לו את החופש הזה. כאשר הפייסרס התכוננו למשחק הבית שלהם מול הלייקרס מוקדם יותר העונה, הם התמודדו מול דילמה מוכרת ב-NBA: מי ישמור על לברון ג'יימס? אף פעם אין פתרון מושלם – אפילו למשחק בו אנטוני דיוויס רשום בסימן שאלה. בורק, בזמן שהוא מהרהר על תוכנית המשחק, התייעץ עם הרכז הפותח שלו. ברוגדון הינו משתף פעולה חשוב עבור המאמנים והחברים לקבוצה, מכיוון שהוא מסוגל לתת נקודת מבט שהיא מעבר למה שהיא יכולה להיות הכי מתאימה עבורו באופן אישי. כאשר הוא נשאל איזה מאצ'אפ הוא רוצה להתמודד מולו במשחק מול הלייקרס, ברוגדון ענה ללא היסוס: לברון. "הוא רוצה את האתגר", בורק אומר. "הוא לא רוצה להקל על עצמו". למרות שבורק היה לקראת נתינת המשימה לוורן – שהוא, בגובה 2.03, מתאים פיזית יותר להתמודד מול ג'יימס בין שחקני החמישייה – בטח בפתרון של ברוגדון. זה השתלם. ג'יימס קלע רק ב-5 מ-16 מהשדה ואיבד ארבעה כדוריםכאשר הוא חלק את המגרש עם ברוגדון באותו הערב, במשחק בו הפייסרס ניצחו, 102-105. ברוגדון, שהפך להיות העוגן של אינדיאנה בזמנים המכריעים, חדר על דוויט האוורד ללייאפ מכריע.

אפילו כאשר כוכב כמו אולדיפו יכול לקלוע וגם ליצור מהלכים ובנוסף לשמור ברמה גבוהה, הכוח האמיתי מגיע בלעשות כך באופן סלקטיבי. האתגר הוא לבקש מהשחקנים הטובים ביותר בעולם לותר על מה שהם עושים הכי טוב.

מקמילן לעתים קרובות משווה אימון קבוצה לאפיית עוגה, במובן שהמוצר הסופי מוכתב מהמוצרים המעורבים (בעולם של מטאפורה הזו, אני מאמין שטרנר הוא אבקת האפייה). המשתנה הגדול, לעומת זאת, הוא הזמן – תחושה אינטואיטיבית של כמה זמן המרכיבים הללו צריכים כדי להפוך למשהו אחר. במהלך החודשים האחרונים, מקמילן הצליח לאזן את הדקות של סאבוניס ושל טרנר, שפותחים יחדיו בפעם הראשונה בקריירה שלהם. "זה מתחיל לעבוד מעט טוב יותר", אומר מקמילן. "חלק מזה קשור לשיחות איתם ולתת להם לדעת כיצד ננסה להפריד ביניהם כדי שלכל אחד יהיה את המרווח עבור עצמו".

בדרך כלל, סאבוניס ירד לספסל מוקדם על מנת שהוא יוכל לחזור לשחק עם החמישייה השנייה – משמרת כפולה שתוצאותיה היא קפיצה גדולה בדקות המשחק. "אני תמיד מתלונן על כך שאני רוצה יותר דקות", סאבוניס אומר, בחיוך. "עכשיו אני רק צריך לצאת לשם וליהנות". לשחק ברמה כה גבוהה נראה כמו זמן מאוד נהדר. סאבוניס גובר על ההגנות העונה עם כוח וכושר, תוצאה של הכדורסל הטוב ביותר שלו עד כה. זאת תהיה הפתעה גדולה יותר, בנקודה זו, אם הוא לא יבחר לאול-סטאר. עדיין, דומאס, יקבל שיחות מאביו, הליטאי האגדי ארבידס, הנמצא בחזרה בקובנה, ויזכיר לו להימתח ולהיכנס לאמבטיה קרה. "הוא עוקב אחרי זה", סאבוניס אומר. "הוא צופה בכל משחק".

עדיין, יש כל כך הרב שמקמילן יכול לעשות כדי להפריד את שני הגבוהים הטובים שלו ועדיין לתת להם את הדקות שמגיעות להם. בדצמבר, טרנר וסאבוניס הופרדו כל עוד הרוטציה אפשרה את זה ועדיין שיחקו כמעט מחצית מדקותיהם ביחד. אין סידור מושלם. מבחינת הקונספט, כאשר שניהם בחמישייה, הפייסרס מחשיבים את סאבוניס לסנטר ההתקפי שלהם ואת טרנר לסנטר ההגנתי שלהם. "הייתי צריך לעשות התאמות", טרנר אומר. "שיחקתי ב-5 במשך כל הקריירה שלי, והמעבר ל-4, יש ריווח אחר שצריך לעשות. אני לא מעורב בפיק-נ-רול כפי שהייתי מעורב בעבר, וזה רוב הפעמים בהם הייתי קולע".

כאשר שני הגבוהים נמצאים ביחד על המגרש, טרנר זורק במחצית מהתדירות שהוא היה זורק בדרך כלל. רבים מההתקפות האלו הוא מבלה באזור קשת השלוש, מעצב את ההקפה שלו לרמת התמחות.קרוב למחצית מהזריקות של טרנר הן נסיונות לזריקות מ-3.

תפקידים כמו של טרנר הם האירוניה האכזרית של מהפיכת הזריקות מ-3. סנטרים ניסו לשכנע במשך שנים את מאמנם כדי לקבל את החופש לזרוק מה-3. עכשיו יש להם את זה – יחד עם האחריות לרווח את המגרש, גרסת הכדורסל לניהול הלוגיסטיקה של הקבוצה. זה לא התפקיד האידיאלי עבור טרנר ככל שאינדיאנה יכולה למצוא עבורו תחת הנסיבות. קבוצה יכולה לבחור היטב בדראפט, לבצע טרייד שמגדיר ארגון, לעשות שימוש בתקרת השכר בצורה יעילה, ועדיין לסיים עם תסבוכות מהותיות בסגל. הפייסרס יותר טובים מכיוון שטרנר מוכן לבצע תפקיד פשוט יותר. זה פשוט לא הכי פרודקטיבי – או המושך ביותר – לשימוש בכישורים שלו.

"אני חושב שמיילס עם ההקרבה הכי גדולה", מקמילן אומר. "ביניהם, ואני חושב שגם בין כולם". זה משמעותי שמאמניו של טרנר שמים לזה לב. בראיון לאחרונה את ג'ייסון לויד באתלטיק, פורוורד הקאבס, קווין לאב, הרהר בהשוואה במשחק עם לברון וקיירי ארווינג. מה שהטריד אותו לא הייתה העובדה, שישירות לאחר עונת אול-NBA, הוא היה צריך לותר על זריקות כדי להידחס לתפקיד צר יותר. זה היה המחסור בהערכה, כאילו זה אף פעם לא קרה. "אני חושב שפשוט רציתי מעט יותר אהבה", הוא אמר. "אפילו לא בפומבי, רק הידיעה של 'היי, תקשיב, אנחנו יודעים את מידת ההקרבה שלך'".

הפייסרס יודעים. מקמילן והצוות שלו מריצים קטעי וידאו באימוני הוידאו כדי להדגיש שחקנים שנותנים מעצמם. חברים לקבוצה מברכים על המחויבות של טרנר למסירה נוספת, אפילו בערבים שהוא לוקח מעט זריקות ממה שהוא רגיל. מה שטרנר מביא בצד ההגנתי הוא קריטי: רמה של הגנת טבעת אשר נותנת חיפוי לכל מי שמסביבו, דבר המרחיב את ההגנה של הקבוצה מפני נקודות תורפה. ועדיין כדי לשמור היטב, הוא צריך למצוא את השלווה שלו. יהיו ימים בהם טרנר, בגלל אופי התפקיד וחוסר העקביות בזריקתו, יראה בלתי נראה. מעט קנטרנות היא בלתי נמנעת, כפי שהיא נמצאת בכל חדר הלבשה ב-NBA. אפילו אין צורך במאמץ מיוחד כדי להסתיר שחקן אשר רוטן על כך שתפקידו הוא "זה מה שזה". קבוצות מתפקדות – ושחקנים שיודעים להתאים את עצמם – מוצאות דרכים ליישב את התסכולים האלה ולהפיק תועלת למשחק הבא.

"אתה שומר על התמונה הגדולה יותר בראש", טרנר אומר. "אנחנו קבוצה מנצחת. העובדה שאני מסוגל לתרום לקבוצה מנצחת, זה כל מה שחשוב". במילים אחרות, המחויבות של טרנר לרעיון מרגיש מובן ביותר בתנאים האלו. הניצחונות זה מה שנותן לפייסרס מלכתחילה את האפשרות לבקש ממישהו כמוהו דבר שכזה. זה משתיק אגואים וקונה זמן. זה בונה חברויות ומרגיע את הלחץ. זה מושך כישרונות.

"הניצחון תמיד חשוב", אומר ג'סטין הולידי. "כאשר אתה תמיד מעורב, זה אומר שתמיד יש לך הזדמנות. לפעמים מספר בחירות יכולות לשנות זאת. הבחירה יכולה להיות אתה. היא יכולה להיות מישהו אחר. היא יכולה להיות אתה וגם מישהו אחר". זה יכול להיות כוכב שממתין בכנפיים, רעב להניח מאחוריו פציעה קשה. התקווה עבור הפייסרס בכל שנה היא להרים את התקרה מעט גבוה יותר. במפגש קבוצתי מוקדם – לפני מבחן ההכרעה האיום, הקרבות במחנה האימונים, והמסע בקדם עונה למומבאי – מקמילן תיאר זאת בפשטות. "אנחנו לא עושים את כל זה רק כדי להפסיד שוב בסיבוב הראשון", הוא אמר לקבוצה. הפעם, להשיג מעבר לציפיות לא יהיה מספיק.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. התרגום מאד בעייתי, מהכותרת (להתמודד על התואר, לא לטעון) דרך כל הדימויים והבחירות. למשל הקטע של newspaper and yarn, שזה הדימוי של לוח שעם מלא בגזירי עיתון וחוטים אדומים מתוחים בין הסיכות לציין קשרים. הרבה עבודה הושקעה פה, אבל יש טעויות כמעט בכל משפט.

  2. הליגה צריכה קבוצות כמו אינדיאנה – כאלה שלא בהכרח הולכות על אליפות או בנייה מחדש אלא מנסות לשחק כל שנה עם כדורסל תחרותי.
    .
    למרות זאת, הם יכולים להפוך לקונטנדרים. הקו האחורי של ברוגדון ואולדיפו יכול להיות הטוב במזרח כששניהם בריאים ורוב הקבוצה באותו גיל וכמה שנים מהשיא. השנה הם ברמה של טופ 4 במזרח בלי שחקנם הטוב ביותר. כשהוא יחזור ל-100% לכו תדעו איפה הם יעצרו.

  3. תודה על תרגום מצוין. נושא מעניין מאוד. אחת הקבוצות האהובות עלי. כיף לראות את העקביות וההישגים שלהם למרות תנאים קשים של שוק קטן ופציעות. המסר של רוגע, עבודה קשה ועקביות צריך לחלחל ליותר קבוצות. הסגל שלהם מצוין.

  4. צר לי דוק, בספורט אתה המאסטר, ואני לא מתווכח, אבל יש המון בעיות בתרגום. יש טעויות נטו, כמו בכותרת, בעברית לא קיים הצירוף ״לטעון לתואר״ אלא ״להתמודד על התואר״. יש פספוסים כמו ״Here’s how Indiana home-brewed a winner״ שתורגם ל״הנה הדרך של אינדיאנה לבישול-ביתי של מנצחים״ וצריך להיות ״בישלו קבוצה מנצחת בבית״, ויש טעויות שהמתרגם לא הבין את הדימוי כמו למשל ״invoking the sort of newspaper-and-yarn puzzle boarding that has become shorthand for obsession and conspiracy theory״ שתורגם כ״תוך שהם קוראים חידות ותשבצים מעיתונים שהפכו די מהר לאובססיה ותיאוריות קונספירציה״ וזה ממש לא, הדימוי הוא של קיר מלא בגזירי עיתונים נעוצים ללוח שעם או לקיר עצמו וביניהן מתוחים חוטים בצבעים שונים שמוכר לכולנו מסרטים וטלוויזיה שפורצים לבית של איזה קונספירטור ומוצאים שם קירות כאלה (חפשו crazy wall בגוגל אימג׳ס). הכותב משווה את הקיר שעליו מודבקים שמות השחקנים לאותו crazy wall. אני לא נכנס ל״כל מה שהם עושים זה לנצח״ שכבר פשה בדיבור למרות שזה לא תחביר עברי אלא תעתיק לעברית של תחביר אנגלי, כי בהשוואה לשאר הטעויות זה כבר הקטנה שבבעיותינו. אני מאד מעריך את המאמץ שהושקע בהעתקת המאמר הזה לעברית, אבל זה לא תרגום.

    1. ארז – לטעון לתואר זה ביטוי לגטימי בעברית.
      מעבר לזה, יש לי תחושה שהרבה יותר מאשר בעיה בתרגום, יש בעיה במאמר המקורי. האורך שלו והסגנון שלו, עשה את זה קשה יותר לתרגום.

      1. כן, היום לטעון לתואר כבר התנחל בשפה, לגיטימי או לא. ואתה צודק, השפה המקורית מאוד עשירה, המון דימויים שרצים לאורך משפטים, המון שילובים של פסיבי-אקטיבי, משפטים ארוכים ומסועפים, שהופכים אותו לסיוט למי שינסה לתרגם, לא רק לעברית, אלא לכל שפה, זו כתיבה מאוד עמוסה וקצת מנייריסטית, שסביר להניח שבמגזין או כתב עת יותר ״רציני״ היה חוזר מלוכלך כולו לכותב עם הערות מפה ועד הודעה חדשה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט