מלך ליום אחד – ברייאנט ריבס "BIG COUNTRY" / שקד יעקבי

אחד מהפספוסים הגדולים ביותר של הכדורסל האמריקאי. סנטר 2.13, 130 ק"ג, חזק מאוד עם יד רכה לחצי מרחק, משחק פוסט-אפ מצויין ו….6 שנים בליגה, בקושי. בראיינט ריבס, שיכול להיות שלא היה מקבל דקות בכדורסל של ימינו, הגיע משום מקום (גאנס, אוקלהומה??) לקדמת במת הכדורסל, נגס בתפוח הזהב אך משהו התפספס בדרך.

את צעדיו הראשונים בכדורסל מקצועי החל בתיכון אלמוני באוקלהומה, ובכל זאת הצליח להגיע לאוקלהומה סטייט שם תחת המאמן הידוע אדי סאטון – משזיהה את הכישרון – למד והתפתח במשך 4 שנים עד שבשנת הסיניור שלו הוביל את אוקלהומה סטייט לפיינל 4 של המכללות בעונה מצויינת כאשר העמיד ממוצעים של 21.5 נק למשחק.

עונת שיא זו הקפיצה את המניה של הצעיר מהחווה באוקלהומה עד למקום ה-6 בדראפט 1995 , כאשר נבחר על ידי ואנקובר גריזליזס (לימים ממפיס). קבוצת ונקובר גריזליס הצטרפה באופן רשמי לליגה בשנת 1995 ולכן בניית קבוצה עם מחשבה על העתיד הייתה הקו המנחה. החלטה זו בהחלט מעלה תהיות אצל עכברי כדורסל בימינו אנו (מי לעזעזל בונה היום קבוצה סביב סנטר?) ואם מישהו יעז לעלות על דעתו שכך צריך לנהוג ישר יקבל מטח של סטטיסטקות על יעילות התקפית ואחוזים משלוש וסטף קרי יעלה בשיחה בשלב זה או אחר אך לא כך היה במאה הקודמת.

במאה הקודמת ובמיוחד בשנות ה-90 היה שחקן אחד ומיוחד ששלט בליגה כולנו יודעים את שמו ותחת ה"עז" שלטו הסנטרים! דיוויד רובינסון, האקים אולאגו'אן, דיקמבה מוטומבו, אלונזו מורנינג, פאטריק יואינג, קארל מאלון וכמובן שאקיל אוניל. "אופנה" זו צמחה עוד יותר בזמן פרישתו הזמנית של ה"עז" בה אלאג'אן זכה ב-2 אליפויות. מכאן גריזליז בחרו את ריבס כציר המרכזי בבניית הקבוצה והיו אפילו דיבורים על היותו פרנצ'ייז פלייר בעתיד. (אפשר לראות דפוס חוזר כשאר הקבוצה הגדולה ביותר של הגריזליז נשלטה על ידי שני סנטרים גאסול ורנדולף שנים מאוחר יותר).

עונתו הראשונה בליגה של ריבס (ושל הגריזליז) הייתה עונה שכל רוקי יכול לחלום עליה – 13.7 נק' למשחק עם 7 רב', ובחירה לחמשיית הרוקיס השניה. לעומת ההצלחה האישית של הקאונטרי-בוי, הקבוצה כשלה וסיימה את הליגה עם מאזן 15- 67 עגום. עונתו הטובה האישית של ריבס הייתה בניגוד לכשלוטן הקבוצה, אבל כקבוצה חדשה בליגה הרקורד לא היה נורא כפי שנראה.

ריבס לא הוריד רגל מהגז והוכיח שוב שהוא איש של תהליכים המשתפר מעונה לעונה (ראו את קריירת המכללות שלו) ובעונתו השניה כבר סיפק נתונים של סנטר ברמה טובה בליגה כאשר העלה את ממוצעיו ל-16.7 נק' ו-8.6 ריב' למשחק והחל להראות ניצוצות של סנטר אוטנטי עם יכולת מסירה כשהעלה ממספרים בסיסיים למעל 2 אס' למשחק. אך גם בעונה הזו הגריזליז לא הצליחו להתקדם בטבלה.

אחרי עונה שניה מצויינת של ריבס והשתפרות בכל המדדים הגריזליז החליטו להחתים את ריבס על חוזה ל-6 שנים ו-61.8 מליון דולר!

בעונתו השלישית המשיך להעמיד ממוצעים דומים והראה שהוא יכול להתמודד עם סנטרים איכותיים בליגה.

עם משחק קליעה טוב ומשחק פוסט-אפ מעולה, הוא הצליח להיות אפקטיבי מול כמה משומרי הליגה החזקים ביותר והעמיד שיא קריירה של 41 נקודות מול בוסטון סלטיקס. אחרי העונה השלישית שלו בליגה לא מעט אנשים החלו לבחון מי הוא בראיינט ריבס ביותר רצינות והחלו לקחת אותו בחשבון בדיונים לגבי סנטרים שיובילו את הליגה בשנים הבאות.

ואז הגיעה עונת 1998! 

עונת 1998 הייתה עונתו הרביעית בליגה ועונת הפריצה משחקן טוב לכוכב בליגה, אך כגודל הציפיה גודל האכזבה. לפתיחת העונה ריבס הגיע בעודף משקל ניכר מה שהקשה עליו להיכנס לכושר וגרם לו לכמה פציעות שהעלו את משקלו עוד יותר. בעונה זה ריבס הספיק לשחק רק ב 25 משחקים וממוצעיו ירדו משמעותית ואת עונה זו הוא ראה בעיקר מבחוץ.

בגיל 26 כאשר ניסה לחזור לפארקט באופן מלא ושיחק אמנם 69 משחקים, אך מספר הדקות למשחק ירדו משמעותית וכך גם הנקודות. במהלך עונת 99 החלו כאבי גב טורדניים בנוסף לפציעות חוזורת מה שהקשה עליו לתת את התפוקה שצופתה ממנו – ושהוא ציפה מעצמו – ועתה החלה גם דעיכה משמעותית במעמדו.

עונתו האחרונה בליגה הייתה עונת 2000 בה קלע 8 נק' למשחק כמו בעונה הקודמת לה אך איבד את מקומו בהרכב ועבר לספסל באופן סופי. בסוף העונה הזו ריבס החליט שזה מספיק והוא אינו יכול לסחוב יותר את הפציעות והכאבים והוא מחליט לפרוש מכדורסל.

ולנו?

נשאר רק לפנטז ולתהות האם עם ניהול דקות משחק נכון או רפואה מתקדמת יותר, היינו מקבלים גרסה מיושנת יותר לניקלה יוקיץ'? האם ריבס הגיע מאוחר מידי לליגה ובזבז את שנות ההתפתחות שלו במכללות? לאן הייתה הקריירה שלו מתפתחת אם היה משחק תחת סנטר מנוסה כמו הגדולים שהוזכרו למעלה?

על אף אחת מהשאלות האלו לא נוכל באמת לענות אלא רק לתהות ולפנטז כמה טוב יכל להיות הסנטר בראיינט ריבס בעידן הסנטרים הגדול!

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. asaf

    25 מרץ 2020 11:16:22

    תודה שקד. כתבה מעניינת על האיש . מסתבר שהוא די נעלם כלא היה מרגע פרישתו. .https://syndication.bleacherreport.com/amp/2796045-here-today-gone-forever-whatever-happened-to-bryant-big-country-reeves.amp.html
    אפילו נעשה עליו סרט דוקומנטרי של יוצר מקומי מונקובר שהאיש היה גיבור ילדותו: https://youtu.be/cMhM-8D-Q1o

    1. Avri

      25 מרץ 2020 19:30:02

      לא נעלם ולא נעליים – פשוט פרש לאוקלהומה וחי חיים נוחים ושקטים. זה סוג של מיתוס שהוא נעלם ואפילו בסרט מוצאים אותו די בקלות. הוא אפילו נראה די טוב. אפילו גידל בן מאוד מוצלח הינה
      https://www.cbssports.com/college-basketball/news/son-of-bryant-big-country-reeves-is-surprised-when-he-is-given-a-scholarship-at-oklahoma-state/

  2. עידו גילרי

    25 מרץ 2020 11:18:57

    לא הבנתי כאן מה היא עונת הקסם שלו? לא חושב שאי םעם מישהו ציפה ממנו להגיע רחוק. בסך הכל היה שחקן די מוגבל שהמספרים שלו נבעו מכך ששיחק בקבוצה חלשה באופן היסטורי.

    1. חיים

      25 מרץ 2020 13:54:22

      ב-1998 היה לו 16.3 נקודות, 7.9 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים ו-1.1 חסימות ב-52.3%. דומה קצת לעונה הקודמת, אבל בפחות דקות והעונה היחידה שלו מעל 50%.
      פר 36 היה לו 17.2 נקודות ו-8.3 ריבאונדים.

    2. שקד יעקבי

      25 מרץ 2020 22:26:11

      לפי דעתי חיפשו שחקן שיתמודד עם סגנון השחקנים ששלטו בליגה באותה העת ולכן חיפשו סנטר.
      ברגע שבדקו בין הסנטרים בדראפט הוא הראה גדול שמתאים עבור הצורך(לא סתם גובהה אלה גם מסיבי)
      עם יד לא לרעה ויכולת לצבור נקודות בצורה טובה מאוד כאשר קלע מעל 20 נק' למשחק במכללות

  5. עגל

    25 מרץ 2020 12:30:47

    תודה.
    הוא היה שחקן די נגרי באופיו, איטי וכבד. יוקיץ' אבל בלי ראיית המשחק והקסם.
    .
    קית' ואן הורן, לכו על זה.

  6. etayef

    25 מרץ 2020 12:32:51

    נראה כמו סנטר מוכשר שהיה מצליח גם היום.
    לגבי ניתוח העבר, קארל מלון לא היה סנטר, תמיד שיחק לצד אחד כזה.
    וכמה פעמים צריך להסביר שהמשחק לא מה שהיה פעם?
    ללא אפשרות לאיזורית, עם יכולת "להרביץ" ובלי הגנת הליגה על שחקנים נמוכים, היה הרבה יותר נכון לבנות סביב סנטרים, למרות שגם נכון שהקליעה מ3 היתה פחות טובה אז.
    בכל מקרה, לסנטר טוב, תמיד יהיה מקום בקבוצה.

  7. חיים

    25 מרץ 2020 13:51:22

    שחקן שלא הכרתי לפני הפרויקט. תודה
    במקרה של ריבס היו לו 2 עונות שיא ולא 1 ובשתיהן היה לו 16 ו-8 בערך עם כ-70% מהקו וכחסימה למשחק.
    בעונת 1998 היה לו גם 52.3% מהשדה ו-1.1 חסימות, כך שהוא הפך להיות סנטר די יעיל בעידן הסנטרים הגדול ואחרי זה הפציעות הרסו אותו.

    1. הציפור הנדירה

      26 מרץ 2020 11:01:12

      הפציעות החלו מהתנהלות לא ספורטיבית שלו שהביאה לעלייה במשקל וובעונה עם עודף המשקל שהתקשה להוריד הוא החל להופיע.

  10. מנחם לס

    25 מרץ 2020 16:06:40

    תודה שקד. את הצבע פה ושם הכנסתי בעצמי. אאני זוכר את הביג קאונטרי טוב-טוב. היום, עם מאמן רציני, ניתן היה להפוך אותו לסנטר רציני. אהבתי את השפה שלו – אשכרה קאונטרי. הוא נראה קאונטרי, הוא התנהג קאונטרי, הוא דיבר קאונטרי. הוא היה קאונטרי אוטנטי יותר מכל אחד אחר ב-NBA!

    1. שקד יעקבי

      25 מרץ 2020 22:20:00

      כשאני נותן לזה קצת לשקוע עמוק יותר בימים אלו של בידודים וזמן לחשבון נפש כזה או אחר אני חושב לעצמי, אולי הילד מאוקלהומה הגשים את החלום כאשר הצליח משום מקום להתברג באוניברסיטה עם קבוצה טובה? ולאחר מכן עוד להיבחר בדראפט מקום 6? לשחק בNBA!?!
      האם ישנו חלום גדול מזה עבור ילד מהקאנטרי של אוקלהומה?
      אולי הוא החליט שאת החלום שלו הוא הגשים ועכשיו הוא יכול לחזור לעולם שלו ולמקום הבטוח שלו

  11. אבי טרכטמן

    25 מרץ 2020 17:38:37

    נדמה לי שהגיע לליגה בערך יחד עם גרג אוסטרטג שהיה התאום שלו מבחינה פיזית. אוסטרטג מצא את עצמו כשחקן רוטציה סולידי שהיה שחקן חמישייה בקבוצה הגדולה של יוטה עם מאלון וסטוקטון. ריבס, אכן היה המוכשר יותר אבל כאמור נעלם מהר.
    לא היה דומה לכלום ביוקיץ׳, מלבד בפיזיות. ונפל ממנו בכל אספקט ואספקט במשחק. גם פוטנציאלית הוא לא היה שם. אם כבר, אולי אולי נורקיץ׳ (וגם כאן, נדמה לי שהבוסני טוב יותר).

    1. שקד יעקבי

      25 מרץ 2020 22:14:53

      אז אני מסכים שהוא לא שם כהשוואה ליוקיץ ברמת משחק אך בדרך צבירת הנקודות הייתה דומה אך ברמה פחות טובה כמובן (יוקיץ אחד השחקנים האהובים עלי עוד משנת הרוקי שלו ומאז היה אפשר לראות את הפוטנציאל)

    1. שקד יעקבי

      25 מרץ 2020 22:12:52

      לדעתי מיאמי היא הייתה הקבוצה המתאימה עבורו מבחינת שמירה כל כושר גופני ויכולות פיזיות.
      ומעבר לזה אני מאמין שבמשחק כמו של היום היה מפתח גם יכולת קליעה מעניינת

  14. שקד יעקבי

    25 מרץ 2020 22:20:08

    כשאני נותן לזה קצת לשקוע עמוק יותר בימים אלו של בידודים וזמן לחשבון נפש כזה או אחר אני חושב לעצמי, אולי הילד מאוקלהומה הגשים את החלום כאשר הצליח משום מקום להתברג באוניברסיטה עם קבוצה טובה? ולאחר מכן עוד להיבחר בדראפט מקום 6? לשחק בNBA!?!
    האם ישנו חלום גדול מזה עבור ילד מהקאנטרי של אוקלהומה?
    אולי הוא החליט שאת החלום שלו הוא הגשים ועכשיו הוא יכול לחזור לעולם שלו ולמקום הבטוח שלו

  16. Yinon Yavor

    26 מרץ 2020 03:08:58

    הוא ממש לא היה כישרון גדול בשום שלב.
    המשפט שהכי עולה לי לראש בהקשר שלו, עם כל המשמעות הכפולה שבדבר, הוא "קלוריות ריקות". הוא נתן מספרים בגלל שלא היה אף אחד אחר בקבוצה שייתן אותם.

  17. שחר דלאל

    27 מרץ 2020 16:20:32

    איזה כיף לקרוא עליו, אחד השחקנים שהכי אהבתי בשנות ה-90, משני הדראפטים הנהדרים של 95' ו-96'.
    .
    כפי שציינת הבעיה החלה בעונת ההשבתה כשהגיע בעודף משקל (לשון קמפ קרה אותו הדבר), ממש לפני השלב ששחקנים היו אחראים על האימונים של עצמם, ונפצע בגב. משם הוא כבר לא הצליח להשתקם וחבל, היה יכול לעשות קריירה לא רעה בכלל.
    .
    אגב, הכינוי "ביג קאנטרי" ניתן לו בשל הנאיביות (בהיעדר מילה מתאימה) שלו מול אנשים "עירוניים". אחמד ראשד סיפר פעם סיפור מצחיק עליו:
    יום אחד הוא מגיע לחברו לקבוצה דאג ווסט ואומר לו שקם בבוקר עם אוזניים סתומות וזה משפיע על שיווי המשקל שלו. "אין בעיה" אומר דאג, "קח מסטיק וזה יעבור עוד כמה דקות". אחרי כמה דקות חוזר ריבס לווסט ושואל אותו אם יש לו מסטיק נוסף. "מה קרה לזה שהבאתי לך?" הוא שואל, "הוא הספיק רק לאוזן אחת" ענה הסנטר…

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט