כיצד דני גרין הפך להיות הסיידקיק האולטימטיבי עבור הכוכבים – ג'ראד דובין / תרגום Smiley

כיצד דני גרין הפך להיות הסיידקיק האולטימטיבי עבור הכוכבים – ג'ראד דובין / תרגום Smiley

כיצד דני גרין הפך להיות הסיידקיק האולטימטיבי עבור הכוכבים

גרין מרווח את המגרש עבור כמה מהשחקנים הטובים ביותר בהיסטוריית ה-NBA לאחרונה. מי שהיה אלוף פעמיים ואלו אשר מכירים אותו מקרוב מסבירים כיצד הוא היה מסוגל להשתלב עם טים דאנקן, קוואי לנארד, ועכשיו עם לברון ג'יימס ואנתוני דיוויס.

ג'ראד דובין / The Ringer
פברואר 27, 2020

מאמר מקורי: https://www.theringer.com/nba/2020/2/27/21154548/danny-green-lebron-james-lakers-kawhi-leonard-tim-duncan

הלוס אנג'לס לייקרס נכנסו לקיץ 2019 עם חלומות גדולים. לאחר שערכו טרייד עבור אנתוני דיוויס ביוני, הלייקרס שמו את המטרות שלהם על קוואי לנארד בשוק השחקנים החופשי עם המטרה של הרכבת השלישייה הכי גדולה ואכזרית שאפשר לזכור לאחרונה. אבל לאחר מרדף ארוך, הפצצה הופלה בשעות המוקדמות של ה-6 ביולי: לנארד אכן היה בדרך ללוס אנג'לס – לא כדי להצטרף לדיוויס וללברון ג'יימס עם הלייקרס, אלא לקליפרס, והוא הביא איתו את פול ג'ורג'.

הלייקרס בתגובה, בהחתמת מהירה ומוצלחת, היה חברו הוותיק של לנארד, דני גרין. אם הם לא היו יכולים להשיג כוכב נוסף כמו לנארד, גרין היה סוג השחקן שאותו הם רצו לאחד לשני הכוכבים שכבר היו ברשותם.

"הוא ווינר. הוא אלוף. הוא התוספת המושלמת, באמת, לשני החברה האלה", אומר מאמן הלייקרס, פרנק ווגל. "אתה רוצה קלעים מ-3 וחברה המסוגלים לתת את הטון בצד ההגנתי. דני מתאים לשני הדברים. הוא גם שחקן עם אישיות של כישורי מנהיגות נהדרים. אז, באמת, כל דבר בדני גרין משך אותנו לדני גרין".

משחק לצד השחקנים הכי טובים בליגה יכול להיראות כמו משימה קלה, אבל לעתים תכופות זה יהיה הרבה יותר מאתגר ממה שזה נראה. זה מצריך רצון להתאים לתפקיד מצומצם, והענווה לא לנסות להתרחב מעבר לכך. למזלם של הלייקרס, גרין מחזיק היטב בתכונות האלה עוד מלפני שהוא חתם על חוזה לשנתיים, בשווי 30 מיליון דולר.

גרין שיחק כדורסל מכללות במשך ארבע שנים באוניברסיטה של צפון קרוליינה, שם היו לו חברים לקבוצה כמו מי שהיה אול-אמריקן, טיי לאוסון, השחקן המצטיין של טורניר ה-NCAA, ווין אלינטון, ומי שזכה בתואר וודן ונייסמית', טיילר הנסבורו. חברו לקבוצה לליקרס, ג'ראד דאדלי, ששיחק מול גרין והטאר הילס כשהיה בבוסטון קולג', מאמין כי הניסיון של גרין כשחקן משלים סופר תחרותי במכללות עזרה לו להפוך לאותו הדבר ב-NBA.

"אני חושב שאתה צריך להיות מאוד מודע לעצמך של איזה סוג של שחקן אתה הולך להיות בליגה", אומר דאדלי, שעבר מכוכב במכללה לשחקן משלים ב-NBA. "בגלל שיש רק שני כוכבים לקבוצה אלא אם מישהו כמו הווריורס או מיאמי מקבלים שלושה. אז, קרוב לוודאי שתהיה בעל איזושהי התמחות".

גרין הוא מסוג השחקנים המאוד חשוב, כפי שווגל הבחין, שהוא בעל שתי התמחויות: קליעה והגנה. הוא קולע ביותר מ-40 אחוז בקריירה בניסיונותיו מ-3 נקודות, ולמרות שלעיתים הוא מזגזג בין חום לקור, הוא עדיין קלע מעל 37 אחוז בשבע מתוך תשע העונות המלאות שלו ב-NBA. גרין גם נחשב בדרך כלל כשומר כנף משובח, מוניטין שהוא הרוויח ביושר: בשש עונות הקודמות לזאת, הוא דורג שני, שני, ראשון, ראשון, רביעי, ושני בין השוטינג גארדים במדד הפלוס-מינוס ההגנתי של ESPN.

קלעי עם אחוז שימוש נמוך ויעילות גבוהה שיכול ורוצה לשמור כל שחקן כנף יריב וכמעט תמיד אף פעם לא נעדר מההרכב (גרין שיחק ב-89 אחוז מכל המשחקים האפשריים מאז 2011) הוא בדיוק סוג השחקן שרוב הקבוצות יאהבו שיהיה להם בכנף ליד סופרסטאר או שלושה. אולי זה מדוע הסן אנטוניו ספרס החזיקו בו זמן כה רב, ותוך כדי מעבר רב של זהויות על המגרש.

כאשר גרין הגיע לסן אנטוניו ב-2010, הספרס עדיין התבססו ברובם סביב הזוהר של טים דנקן, מה שאומר שמריצים את המהלכים דרך הפוסט בהרבה מהפעמים. כאשר הם התארגנו מחדש סביב טוני פרקר ומאנו ג'ינובילי, זה אמר מעבר להתבסס על מערכת של פיק-נ-רול בה השחקנים צריכים לקבל החלטות במהירות האפשרית, ולעיתים תכופות כאשר הם תוך כדי תנועה. בסופו של דבר הקבוצה התארגנה מחדש שוב, תחילה סביב קוואי לנארד ואז סביב לנארד ולמרקוס אולדריג'. המעברים האלו החזירו בתמורה סגנון יותר סטטי של התקפה, עם מהלכי פוסט-אפ ובידודים ממה שהיה תמיד.

גרין אומר שזה לא היה כזה קשה עבורו להתעצב מחדש עם הזהות של הקבוצה. לשחק לצד חבר לקבוצה שהוא כוכב היה הטבע השני שלו – הדבר היחיד שהשתנה היה סביב איזה כוכב הוא מקיף.

"אני מניח שזה פשוט להיות מסוגל לאמץ ולהתאים למשחק שלהם", גרין אומר, בקשר ליכולותו להשתלב סביב חברים לקבוצה שהם כוכבים עם מיומנות מאוד שונות. "הגנתית, אם אתה עושה את העבודה שלך, אתה יכול להקל עליהם. התקפית, להבין איפה המקומות שהם אוהבים, מה הם אוהבים לעשות. ואז לאמץ ולהתאים לזה".

היכולת הזו שמרה את גרין בסן אנטוניו ליותר משמונה שנים, כהונה שחרטה את מעמדו כשחקן המשלים האיכותי ביותר של הספרס. מתחילת הקריירה של דנקן ב-1997 עד לרגע בו הספרס שלחו את גרין לטורונטו יחד עם לנארד ב-2018 (בעיקר כדי שהטרייד יעבור מבחינת המשכורות), השחקנים היחדידים ששיחקו יותר דקות מגרין היו דנקן, פרקר, ג'ינובילי, וברוס בואן, שהיה בעיקרון הדני גרין של המחצית הראשונה בריצה של שלישיית הכוכבים.

כאשר נשאל כיצד גרין נשאר כל כך הרבה זמן בסן אנטוניו, מאמן הסיקסרס, ברט בראון, שהיה למשך זמן רב עוזרו של גרג פופוביץ', אמר שזה מסתכם לשלושה דברים: "הוא מסוגל לקלוע, הוא מסוגל לשמור, הוא אדם טוב".

Image may contain: one or more people and people playing sport

האיכויות הללו גם כן עזרו לגרין להתאים לסביבות החדשות במהלך השנתיים האחרונות. הנוכחות של גרין הייתה חיונית להשתלבות תוך כדי תנועה של לנארד בטורונטו, ולקבוצה לא לאפשר להשערות לגבי עתידו של לנארד להשפיע על המרדף אחר התואר.

"אני חושב שבהתחלה הוא היה פחות או יותר סוג של מתורגמן", אומר גארד הראפטורס, פרד ואנווליט, שלא יכול שלא לגחך שיש צורך בדבר כזה . "הוא היה טיפה סגור. ראינו את דני תחילה – בקיץ, לפני מחנה האימונים – אז הוא די אמר לנו למה לצפות ומה לחפש. הוא עדכן אותנו מראש על דברים מסוימים. ברור, קוואי הוא לא האיש הכי דברן ככה שהיו פעמים שדני היה פחות או יותר אומר לנו על דברים מסוימים כיצד הם הולכים להתבצע".

קבוצה שמתגבשת סביב סופרסטאר חדש שמגיע כדי לזכות בתואר היא נדירה ביותר. הקבוצה האחרונה לעשות את זה לפני הראפטורס היו הסלטיקס, שהביאו את קווין גארנט וריי לאן בקיץ שלפני השכייה שלהם בתואר ב-2008. עכשיו גרין נמצא בקבוצה נוספת המחפשת לזכות בתואר נוסף. ללייקרס יש פחות המשכיות מאשר כל קבוצה אחרת שהונהגה על ידי לברון מאז ומעולם. חלק יחשיבו זאת כדבר טוב, בהתחשב באכזבה בעונה שעברה שהסתיימה במאזן 45-37, אבל זה נראה כמו, במקרה הטוב, שזה יקח מעט זמן להכל להתחבר.

במקום זאת, הלייקרס היו אחת הקבוצות הכי טובות ב-NBA במשך העונה. הם השתלטו על המקום הראשון באזור המערבי ב-12 בנובמבר והחזיקו במיקום בכל יום מאז. למרות ההצלחה שלהם, הם עדיין מתמודדים מול הלחץ שעוקב אחר הלייקרס וגם אחר קבוצותיו של לברון. כפי שדאדלי הבחין בזה, "אתה שומע את סנופ דוג משתגע אם אתה מחטיא – וזה לעזאזל במשחק של הכריסמס, אם אתה לא קולע שתי שלשות. זה מגיע אליך".

עבור גרין, ובכן, האתגר הגדול ביותר בלשחק עם ג'יימס (ועם דיוויס) הוא לא הביקורת, זה מה שחלק יחשיבו היתרון הכי גדול בלהיות על המגרש.

"אני חושב שהאתגר הוא בגלל שזה כל כך קל", הוא  אומר. "אתה לא רגיל לקבל כל כך הרבה מבטים פנויים כפי שזה קורה. ולהתרגל להתרגל לזרוק ממצבים פתוחים לגמרי ללא שמירה. אלו בדרך כלל הזריקות הכי לחוצות בכדורסל. אתה פנוי לרווחה".

היה לו הרבה זמן להתרגל לכך. על פי Second Spectrum, השומר הכי קרוב לגרין בזמן שהוא משחרר את הזריקה מעמידה מה-3 בעונת 2015-16 עם הספרס הייתה, בממוצע, 2.16 מטר. הוא קיבל פחות מקום לזרוק בהדרגה בכל עונה מאז, אבל הוא גם הציג יכולת טובה יותר מהציפיות שלו לאחוז קליעות אפקטיבי מהשדה.

דני גרין … ב … מרוווווווח!

עונהמרחק
מטר ממוצע מהמגן בזמן שחרור הכדור
qSQ
כימות איכות הזריקה
eFG
אחוז אפקטיבי מהשדה
qSI
eFG – qSQ
2015-162.16154.552.52.1 – 
2016-172.12855.258.43.2
2017-182.10355.156.41.3
2018-191.94254.970.715.8
2019-201.93855.758.73.0

הקיום של צלף כמו גרין המאגף סופרסטארים גורם לפלאים בהתקפה. הוא שיחק בהתקפות שדורגו בטופ-שבע בשבע מתוך תשע עונות ה-NBA המלאות שלו, וההתקפות הללו היו, בממוצע, ב-2.3 נקודות טובות יותר ל-100 פוזשנים עם גרין על המגרש מאשר שהוא על הספסל.

גרין גם כן מסוגל באופן שווה לעשות את הדברים קלים יותר עבור הכוכבים גם בצד השני של המגרש. ישנם מספר מועט של שומרים טובים יותר הגורמים לשחקנים שלהם לעבוד על כל מהלך שלהם מאשר גרין. הוא גם ורסטילי: אם הכוכב שלכם הוא פורוורד כמו ג'יימס או לנארד, גרין בעל הקומבינציה הנדרשת של אורך, גודל, וכוח כדי להתמודד עם משימת הכנף הקשה יותר ולתת לכוכב מעט אוויר לנשימה. אותו האורך והגודל, בשילוב עם ידיו ורגליו הזריזות, מאפשר לגרין להטריד מובילי כדור יריבים מעלה ומטה לאורך המגרש, כאשר זה יעיל יותר כאשר הכוכב שלכם הוא רכז כמו טוני פרקר או קייל לאורי.

גרין הופך לגמיש יותר עם הגיל. כאשר הוא מקבל ניסיון רב יותר ומתחזק, הליגה הפכה להיות נוטה יותר לחילופים על כל סוגי החסימות. בימים אלו, אפשר למצוא את גרין שומר על שחקן כנף גדול ועל סטרץ' 4, וכמו גם על הסנטר מדי פעם. לפי ניתוח מ-Second Spectrum על נתוני מאצ'אפ מאת קרישנה נרסו מ-Nylon Calculus, גרין או אחד מתוך רק 12 שחקנים (מינימום של 1,500 פוזשנים הגנתיים) ששמר על רכזים, קלעים, סמול פורוורדים, ועל פאוור פורוורדים בלפחות ב-11 אחוז מהפוזשנים ההגנתיים שלו בכל אחת מכל שלוש העונות האחרונות.

חילופים לעיתים תכופות יותר משמע התקשורת עם הקו האחורי של ההגנה חשובה יותר מאי פעם עבור גארדים כמו גרין. הוא בורך במזל טוב כששיחק בתחילת הקריירה לצד אחד השומרים הגבוהים הטובים אי פעם ב-NBA, שעליו גרין אומר שהוא גרם להתאמות במשחק עם פורוורדים וסנטרים אחרים לטיפה קשות יותר ממה שיכול היה להיות אחרת.

"טים, הוא גרם לזה להיות קל במשחק ההגנה. פינקו אותי. לא היינו צריכים לומר כלום. ידענו מתי להחליף. ידענו כיצד לקרוא מהלכים. פשוט היינו רואים את טים עושה צעד והייתי הולך לאיש שלו או ההפך", גרין אומר. גיליתי כמה קשה זה היה לשחק עם גבוהים אחרים. סרג' [איבקה] היה די טוב. מארק [גאסול] גם כן היה נהדר. אבל זוהי צורה אחרת של תקשורת, צורה אחרת של הדברים. אפילו עם דוויט [הווארד] וג'ביל [מגי], זה עדיין שונה. [אני] עדיין לומד אותם. אבל בגלל שהם כל כך אתלטים ומגינים על הטבעת בכזו קלות, זה גורם לעבודה שלי להיות קלה יותר".

גרין מרגיש שהוא מתגבש טוב במיוחד עם דיוויס בהגנה בגלל שסט היכולות שלהם משלים טוב מאוד אחד את השני. "AD עם איי קיו כל כך גבוה ומתקשר טוב", הוא אומר. "אני חושב שאני והוא, בסיטואציות של פיק-נ-רול, זה מצב מאוד טוב עבורנו ברוב הפעמים. בגלל שהוא מסוגל להחליף. אני מסוגל להחליף על גבוהים ולנסות לשמור אותם רחוק מהסל".

גרין אומר שדיוויס הוא, במובנים מסוימים, דומה לדנקן: "כמו גרסה צעירה יותר, גרסה אתלטית יותר של טים". דנקן היה בן 34 בתקופה הראשונה של גרין עם הספרס (2010-11). עכשיו גרין, 32, הוא השחקן המנוסה שעוזר להדריך את דיוויס בן ה-26. גרין כנראה לא יהיה אתלטי כפי שהוא היה בשנים עם דנקן, אבל הידע המעמיק שלו על התקפות NBA הפך את הזוג לצמד הגנתי חזק באותה המידה.

בחירת סיבוב שני שנחתך מקבוצת ה-NBA הראשונה שלו לאחר רק עונה אחת, הקריירה של גרין עכשיו נמתחת על פני יותר מעשור. הוא בליגה כבר זמן רב מאוד שיריבים שלו בפלייאוף הפכו לחברים לקבוצה. הספרס של גרין התמודדו מות הת'אנדר של איבקה ועם הגריט-נ-גרינד של הגריזליס של גאסול בסדרות פלייאוף בלתי נשכחות לפני שהשלושה שיחקו ביחד בטורונטו. מאוחר יותר, הספרס המאיימים שלו גברו על ההיט של ג'יימס בגמר של 2014, ועזרו לדרבן את לברון לחזור לקליבלנד בקיץ ההוא.

אבל גרין, עכשיו בעונתו ה-11, הוא גם השחקן הפעיל היחיד להתאחד עם ג'יימס בקאבלירס… בפעם הראשונה שהוא היה בסביבה. לבסס כזאת אחווה עם המנהיג של הלייקרס ושחקנה הטוב ביותר עזר לגרין להרגיש נינוח לא רק להתאים את משחקו לצידו של ג'יימס, אלא גם להתעלות ולקחת תפקיד מנהיגותי לצידו, לצד דיוויד, דאדלי וראז'ון רונדו.

"אני פשוט מבין מתי הזמן שלי לצלול פנימה", הוא אומר. "ואני חושב שברון מכבד זאת ויודע שאני מכיר את המשחק די טוב ושם אותו בפוזשנים עבורו כדי שיצליח ויהפוך את זה לקל יותר עבורו. אני מנסה לעשות זאת קל כמה שיותר עבורו ועבור AD כדי שרק יעשו את מה שהם עושים מבלי לשים עליהם לחץ גדול יותר".

שש שנים לאחר שהם נפגשו לאחרונה על הבמה הכי גדולה של הספורט, כשאר כל שחקן לבש שני זוגות מדים מאלו שלבשו בקרבות הללו, גרין וג'יימס מאוחדים שוב – הפעם רודפים אחרי התואר באותו הצד. שניהם התבגרו מאוד מאז ששיחקו יחדיו" ג'יימס לתוך הכוכב המגדיר את דורו, וגרין לתוך אותו אחד המגדיר את שחקני המשנה.

"זה יהיה נחמד שיהיה איזה סיפור קטן עם סיום של שנינו מסוגלים לעשות משהו מיוחד ביחד לשם שינוי", גרין אומר. "זה לא יהיה מציאותי".


כתבתו הנהדרת של רז סמואל – שחקני הD&3 הטובים בליגה, בה תוכלו לבדוק את נתוניו של דני גרין.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תודה סמיילי על תרגום נהדר. דני גרין הוא מין נעלם גדול עבורי. אולי אין שחקן ב-NBA מהריינ ג' שלו מ'גרוע' ל'מצויין' הוא כזה רחב. דווקא עתה בלייקרס, הוא נראה לי טוב ויעיל מאי פעם.
    אני לא יודע מדוע קשה לי לסמפט אותו כשחקן, ולא משנה היכן ישחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט