באם אדבאיו מגדיר מחדש מה סנטר ב-NBA יכול להיות – מייקל פינה / תרגום Smiley

באם אדבאיו מגדיר מחדש מה סנטר ב-NBA יכול להיות – מייקל פינה / תרגום Smiley

באם אדבאיו מגדיר מחדש מה סנטר ב-NBA יכול להיות

איך אדבאיו מצא את הארגון המושלם שנתן לו להיות הטוב ביותר שלו.

מייקל פינה / SBNation
דצמבר 12, 2019

מאמר מקורי: https://www.sbnation.com/nba/2019/12/12/21012081/bam-adebayo-profile-miami-heat-all-star-calipari-kentucky

בבוקר של ה-27 בנובמבר, נאמר לבאם אדבאיו, מהרגע הראשון לפני המשחק שנערך בערב מול היוסטון רוקטס, כי משימתו העיקרית בהגנה תהיה ראסל ווסטברוק.

המאמן הראשי של המיאמי היט, אריק ספולסטרה, מסר את החדשות במהלך אימון הזריקות של הקבוצה שנערך בטויוטה סנטר. ההחלטה לא הייתה שגרתית אבל חדה, ולא לקח זמן רב עד שההלם הראשוני של אדבאיו התפוגג. הוא באופן רשמי רשום בפורוורד-סנטר – 2.06 עם נעליים, 116 קילו – עם זרועות ארוכות וסוערות, שרירים על גבי שרירים, ומנוע סילון קטן המחובר לכל שוק ברגליו. זה הגוף המושלם בעידן כדורסל ה-NBA המוגדר על ידי ורסטיליות הגנתית.

אבל עדיין … זה היה ראסל ווסטברוק, פעמיים מלך הסלים ורוטווילר התוקף את הסל כאילו מדובר בבריסקט עסיסי. עבור רוב השחקנים, עצם המחשבה לנסות ולהישאר מולו היא טראומטית. אדבאיו אהב כל דבר לגבי זה.

"המאמן הראשי שלך נותן בך כזה אמון שהוא נותן לך לשמור אול-סטאר ידוע, זה דבר מאוד מאוד גדול עבורך", הוא אמר. "המאמנים אומרים ל'סנטר' הפותח לשמור על גארד על כמו ראסל ווסטברוק זה די מטורף".

להטיל ספק בספולסטרה מעולם לא עבר בראשו של אדבאיו. כסניור בתיכון הוא באופן קבוע שמר על השחקן הטוב ביותר של היריבה – ביניהם דארון פוקס, לונזו בול וג'ייסון טאטום – בכל פעם שקבוצתו הייתה זקוקה לעצירה. הכיסוי הגיע פוזשן-אחר-פוזשן על בסיס קבוע, אבל אדבאיו הסתדר בכוחות עצמו.

ווסטברוק – מכדור הביניים, ובמשך כל המשחק – היה סוג של אתגר שונה. מלימוד דף הסטטיסטיקה מאותו הערב ביוסטון וקל להניח כי החלטתו של ספולסטרה נכשלה. ווסטברוק סיים עם 27 נקודות, שבעה אסיסטים, ותשעה ריבאונדים, וההיט הפסידו בתשע.

אבל ההיט לא מתחרטים על זה. כאשר הם מסתכלים על אדבאיו הם לא רואים עמדה, ואפילו לפני שהם בחרו אותו בבחירה ה-14 בדראפט 2017 הם לא ראו פרוספקט שאמור להיכנס לתוך איזה תפקיד. אדבאיו הוא מקורי, אחד-על-אחד – כדור אנרגיה לא אנוכי, עם אנרגיה אתלטית עצומה שתחביבו הבודד הוא לגלות דרכים חדשות בפירוק נורמות מסורתיות על מגרש הכדורסל.

הוא מסע מרגש ללא תקדים, גם צנוע ובעל בעירה טבעית, נתמך על ידי ארגון המאמין כי הטעויות שלו בטווח הקצר יובילו להצלחה מתמשכת ויציבה. התצוגה ההיא מול ווסטברוק הייתה הזדמנות פז עבור אדבאיו כדי לבחון את הפוטנציאל שלו.

"אתה לא יכול פשוט להיות אחד מאותם חברה שכל הליגה יודעת מה אתה ומקטלגת אותך ככה ואתה יכול לקבל את זה", אדבאיו אמר מספר ימים לאחר המשחק מול הרוקטס. "אני רוצה להיות אחד מאותם בחורים שמרחיבים את הטווח שלהם. בערך מה שקוואי עשה".

במה הפכה להיות עונת פריצה, השיא של אדבאיו הוא שאלה מלבבת. במקום לעקוב אחר אב טיפוס מבוסס, הוא כנראה יהיה משהו מסקרן יותר: שלב אבולוציוני בגבול הבא של הכדורסל.


בחזרה ליולי, כאשר הוא שמע לראשונה שההיט כללו את חסן וויטסייד בטרייד של ארבע קבוצות שהביא את ג'ימי באטלר למיאמי, אדבאיו ידע שהוא הולך לקבל תפקיד גדול בהרבה. הוא ישב עם ספולסטרה מספר פעמים כדי לשוחח כיצד זה יראה, ובפגישה אחת חשב כי המטרה האישית הראשית שלו היא לזכות בתואר השחקן המשתפר. רדיפה אחר פרסים אישיים אינה מתיישבת עם התרבות של ההיט, אבל במקרה הזה האמביציה של אדבאיו יכולה להפיק תועלת הדדית.

להיט לא היו ספקות רציניות לגבי זה שאדבאיו יהפוך לחלק עיקרי בקבוצה הנהדרת הבאה שלהם – לאחר פגרת האול-סטאר בשנה שעברה, הוא החזיק את עצמו בחמישייה הפותחת של מיאמי – אבל הם לא היו בטוחים כיצד הוא יתמודד עם תוספת של 10 דקות למשחק, במיוחד כשהוא יהיה מוקד גדול יותר בדוחות הסקאוט של היריבים.

ג'ון קאליפרי, המאמן הראשי של אדבאיו בקנטקי, זוכר שיחה שהיה לו עם נשיא ההיט, פט ריילי, במהלך הקיץ. "אני צריך יותר מבאם", ריילי אמר לו.

עד כה העונה, ההיט לא היו יכולים לבקש יותר. בגיל 22, כאשר הבחירה הראשונה שלו לחמישיית ההגנה נמצאת מעבר לפינה, אדבאיו עם ממוצעים של 15.3 נקודות, 10.5 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 1.4 חטיפות ו-1.2 חסימות למשחק (הוא השיג את הטריפל-דאבל הראשון שלו מול אטלנטה הוקס ב-10 בדצמבר). על בסיס מדד לדקה, כל המספרים האלה גבוהים משנה שעברה, כמו כאן אחוזי השימוש שלו ואחוזי השדה. השחקנים היחידים בהיסטוריה של ה-NBA להשיג ממוצע של 15 נקודות, 10 ריבאונדים וארבע אסיסטים בזמן שהוא קולע ביותר מ-59 אחוז מזריקותיו הם ווילט צ'מברליין, קארים עבדול-ג'אבר וצ'ארלס בארקלי.

אדבאיו גם סוחט יותר עבירות למשחק מאשר לברון ג'יימס, בן סימונס ואנדרה דראמונד, ומדורג בטופ-20 של ה-NBA בזריקות עונשין, אחוזי ריבאונדים, חטיפות, חסימות, אחוזים מהשדה, מדד תרומה לקבוצה (Value Over Replacment Player), תרומה לניצחונות (Win Shares), ועוד מספר מדדים אחרים, מתקדמים ומתקנים, המראים כי הוא עשה את הקפיצה.

מועמדותו של אדבאיו לתואר השחקן המשתפר היא ברת תוקף ברשימה צפופה. חשוב יותר, הוא יבחר לקבוצת האול-סטאר אם ההיט ימשיכו לנצח. כרגע הם 6-18, בדרך לעונה של 54 ניצחונות, על פי Cleaning the Glass. אדבאיו מעולם לא ציפה לסוג תשומת הלב הזו כל כך מהר בקריירה שלו, אבל הוא מקבל אותה.

"אני בנאדם, וכולם רוצים להיות אול-סטאר. אף אחד לא רוצה רק להיות שחקן משלים", הוא אמר. "חשבתי על כך. אבל המטרה מספר אחת היא להמשיך לנצח, ככה שנאי יותר מתרכז בזה מאשר להיות אול-סטאר, בכנות".

כאחד מהגבוהים הצעירים והמשפיעים ביותר בליגה, ההגנה של אדבאיו היא פשוט ג'יים צ'יינג'ר. בניצחון לא מזמן בהארכה מול הטורונטו ראפטורס, הוא ניגב את פסקל סיאקם מעל פני הקרקע, החזיק את אלוף ה-NBA על אפס סלי שדה בזמן שהוא מכסה אותו.

לא רק שאדבאיו מתבלט כאחד הבודדים המסוגלים לבצע חילוף מעמדות 1-עד-5 מבלי להביך את עצמו, גם היכולות ההתקפיים הזריזים והאגרסיביים שלו מטשטשים את מה שהוא יכול להיות בתור סנטר. הוא מייצג כדורסל חסר עמדות עם תנועות ללא קשר כלשהו שיגרום ללסת שלכם להישמט.

רכז ההיט, גוראן דראגיץ', היה צריך לעצור ולחשוב כאשר נשאל אם אדבאיו מזכיר לו שחקן אחר, לפני שענה עם דריימונד גרין.

"אבל באם גדול יותר", דראגיץ' אמר. "הוא מסוגל למסור, הוא מסוגל לקלוע, הוא מסוגל לשמור. אין הרבה גבוהים בליגה הזו שיכולים לעשות את זה".

פרט לכוכבי על וולקנים כמו ג'ואל אמביד, ניקולה יוקיץ', וקארל אנטוני-טאונס, כמעט כל סנטר פותח ב-NBA של היום נדחק לתפקיד משני ביותר. בהתקפה, הם ללא הכדור, לוקחים ריבאונדים, רצים לטבעת, עורכים חסימות, ואו שמתגלגלים לסל או שלוקחים צעד אחורה לכיוון קשת השלוש. הם קיימים בעת ובעונה אחת כדי להשלים ולהסתמך על שחקני הכנף והגארדים שהם בעלי השפעה גדולה יותר על הניצחונות וההפסדים. מעטים מאוד בעלי הסמכות לקבל יותר אחריות, והרוב דבוקים לצבע בהגנה מכיוון שיציאה החוצה תחשוף כמה הם פגיעים.

לאדבאיו אין חולשות הגנתיות. הוא יכול להגיע מהצד החלש לחסום לייאפ עם שתי ידיים על הקרש, או להחליק בחילוף כדי לעצור מובילי כדור ערמומיים לפני שהם מגיעים לאזור הסל.

"[בפעם הבאה שנשחק] באם הולך לנסות ולהחליף עלי", אמר חבר הילדות ורכז הניו יורק ניקס, דניס סמית' ג'וניור. "זה כל מה שהוא ירצה לעשות".

אדבאיו נמנע מעבירות לא מחויבות ותופס כל כדור אבוד, בנוסף. בהתקפה, הוא מתגלגל לטבעת, מתגנב מקו הבסיס, ויוזם התקפה מהפרימיטר. למרות שהוא כבול בגוף של סנטר, הוא לא חושב, נע, או מתנהג כמו אחד כזה לעתים תכופות.

"הוא מעצב עמדה חדשה עבור עצמו", אמר ברנדון קליפורד, מאמנו של אדבאיו בזמן שהיה סניור בתיכון היי פוינט כריסטיאן אקדמי. "הוא פשוט ממש פורח לשחקן הכדורסל המושלם".

אדבאיו פיקח, מסתגל, ויכול להפוך את מגרש הכדורסל לטרמפולינה אישית משלו. בעונה שעברה, הוא באופן קבוע אתגר את שחקן הכנף של ההיט, דריק ג'ונס ג'וניוראשר הכינוי שלו, לחיוב, הוא מצב טיסה – לתחרות הטבעות מיד לאחר שההיט היו מסיימים אימון שוחק של שעתיים. "הרבה אנשים לא יודעים, אבל באם אתלטי כמוני, אם לא יותר", ג'ונס ג'וניור אמר. "הוא אחד האנשים הכי אתלטים שראיתי בחיי".

היתרונות הפיזיים מגיעים באופן טבעי לאדבאיו, אבל זהו הלהט שלו לגלות את היישומים שלהם, בשילוב עם יכולות המשחק שלו, במה שיכול להפוך אותו לגבוה שלא דומה לשום דבר ממה שכבר ראינו.


ישנן מספר דרכים להסביר את זריחתו של אדבאיו ומדוע הוא היה מסוגל להבדיל את עצמו מגבוהים הומוגנים אחרים ברחבי הליגה. אבל כדי לערוך את הדיון הזה, תחילה אנחנו צריכים להבין כיצד ההיט עודדו את אדבאיו לקפוץ לדיון.

אדבאיו היה יכול להיות קלינט קאפלה, נעול בתפקיד שהוא כנראה יכול לשלוט בו אבל עם תקרה נמוכה יותר. במקום, הוא נבחר בדראפט על ידי ארגון החושב מחוץ לקופסא. זהו התסריט הכי טוב לכל פרוספקט, המאמן, סגל, מערכת, ופילוסופיית עקרונות של ארגון שכולם מתאימים זה לזה.

בקנטקי, אדבאיו הציג חוסר אנוכיות אותה קאליפרי זוכר בחיבה. הוא נתן לפוקס ולמאליק מונק לפעול עם הכדור והשיג ממוצע של 0.8 אסיסטים למשחק, מספר מאוד נמוך אשר מפתיע בהתחשב במי שהוא היום. המאמנים בקנטקי ראו מיומנות כדור חבויות, אבל לא היה להם מספיק זמן כדי לפתח אותן. כמה שחשוב התפתחות השחקן עבור כל מכללה, הצלחה קבוצתית היא עדיין העיקר.

"אתה לא תאמין לזה", קאליפרי אמר. "אנחנו צריכים לנצח פה משחקים! ככה שזמן האימון שלנו מבוסס, כן, אני הולך לומר 20 אחוז מזה על יכולות אישיות, אבל הרוב על הגנה. השאר של זה, 'אנחנו צריכים להתחבר כקבוצה, אנחנו צריכים להבין את זה'. יש לנו חמישה חברה חדשים שמעולם לא שיחקו ביחד".

"[ההיט] עדיין מבררים מה הוא בדיוק מסוגל לעשות. עכשיו, כמה שנים הוא אצלם? זוהי שנתו השלישית? בסדר. היה לי אותו לשמונה חודשים. אתה מבין מה אני אומר?"

לפני המכללה, המאמנים של אדבאיו ב-AAU ובתיכון ראו שחקן שהיה טוב בלעשות חוף-אל-חוף, קבלת החלטות בתנועה במגרש הפתוח. אבל בגבולות המובנים של המשחק האמיתי, נדרש מאדבאיו לקלוע לפני כל דבר אחר.

"שנאתי שהייתי בתפקיד הזה בגלל שרציתי לחלוק את העושר עם חברי לקבוצה", הוא אמר. "רציתי שכולם יאכלו, בעיקרון. ועכשיו אני עוזר לכולם לאכול. זה התפקיד שמתאים לי".

סמית ואדבאיו היו חברים לקבוצה במספר קבוצות AAU כאשר גדלו ביחד בצפון קרולינה, שאחת מהן הייתה מאומנת על ידי אביו של סמית. הפולימורפיזם של אדבאיו לא הפתיע את סמית, אבל הוא הטיל ספק האם העולם אי פעם יזכה לראות זאת.

"אבא שלי תמיד היה אומר לו, 'כאשר אתה מגיע ומשחק איתנו, תראה להם את המשחק שלך. תזרוק את הג'אמפ שלך. אתה יכול לדחוף את הכדור במעלה המגרש בגלל שאתה מסוגל ליצר את המהלך הנכון", סמית אמר. "אתה רואה אותו מרים מסירות ודברים כאלה עכשיו? הוא היה מסוגל לעשות כל דבר מזה. זה טוב שהוא במערכת שמרשה לו לעשות זאת".

בהתקפה של מיאמי, אדבאיו אולי מרווח ורטיקלי ומכונת החזרות, אבל הוא גם מופקד להיות שוטר התנועה בפרימיטר, עבודה איתה הוא מתמודד בביטחון רב כמו של מישהו שיודע שהוא לא ישלח לספסל אם יטעה. כיום, יוקיץ' וטאונס הם הסנטרים היחידים המשיגים ממוצע גבוה יותר של אסיסטים למשחק, ויוקיץ' הוא השחקן היחיד הרושם יותר נגיעות בפינות העונשין.

אדבאיו מנצל את היתרון של הריווח שקלעי השלוש של מיאמי יוצרים עם החיתוכים שלהם לצבע. המסירות נועזות, והן מגיעות מקריאת המצבים שלו.

ההיט לא רוצים שאדבאיו יהיה רובוט: המסירות שהוא נותן ברחבי המגרש הן בעלות סיכון גבוה. אבל האור הירוק למסור אותן קשורות לאחריות שאדבאיו עדיין חומד לה. הוא מאבד הרבה את הכדור.

"הרבה מסירות שאני נותן, חלקן הן מסירות בסגנון על-קצה-המחט, ואני יודע שבאם של שנה 1 או שנה 2 לא היה עושה זאת", אדבאיו אמר. "אבל אתה חייב להוריד את הרצועה מהכלב. מה מפחיד יותר, כלב ברצועה שהולך עם האדם או כלב שאין אף אחד לידו?"

כאשר אדבאיו על המגרש, מיאמי גוברת על היריבות שלה ב-7.5 נקודות ל-100 התקפות – הפרש בחמשת הראשונים – עם התקפה שהיא במעט מעל ממוצע הליגה. אבל הם היו אפילו מפחידים יותר אם אחוז האיבודים שלו לא היה אחד הגרועים בליגה. עדיין, המאמנים של מיאמי לא מודאגים יותר מדי.

"אני לא רוצה לשים עליו אזיקים. הוא ישתפר עם זה", ספולסטרה אמר. ואז בתקווה שבצד השני של זה אנחנו הולכים להיות קבוצה התקפית טובה יותר בגלל זה".

המסלול של אדבאיו כלפי מעלה תלול. הוא היה פעם נער בן 15 חסר קואורדינציה שלא היה מסוגל לתפוס כדור, שלא לדבר על לסיים ליד הסל.

"אתה מדבר על חמישיית ההגנה, שחקן ההגנה של השנה, ואול-סטאר", קאליפרי אמר. "היו קבוצות שדילגו עליו [בדראפט] וניסיתי לומר להם, 'אין להם מושג על מי אתם מדלגים'".

לעתים קרובות אדבאיו יעשה משהו שהוא לא יכול היה לעשות בשבועות שלפני, אם זה יהיה כדרור הטעיה בשמאל שיביא אותו לצבע …

… או מספר פלוטרים שהוא פחד לנסות כאשר נכנס לראשונה לליגה.

"במשחק הראשון מול מילווקי ששיחקנו העונה, הייתי ככה, 'אחי, לפני שנתיים, תחילה בכלל לא הייתי לוקח את הזריקה הזו. שנית, אני בכלל לא חשבתי שאני אקלע אותה'. זוהי פשוט האמת", אדבאיו אמר. "רק מלחשוב על זה, שזה עובר בראש שלך במשחק, אתה באמת מתחיל לראות כמה העבודה הקשה משתלמת".

כמי שמתאר את עצמו כבעל יכולת למידה חזותית וכספוג, אדבאיו נמצא בקשב רב כאשר חברים לקבוצה מצביעים על נקודות. פורוורד ההיט, קלי אוליניק, נתן לו לאחרונה טיפ טוב: כאשר הוא יוזם כדרור להנד-אוף, תמיד להיות מוכן שהמגינים ממשיכים עם התנועה. "קלי היה ככה, 'היי אחי, תעשה את זה שלוש פעמים ואז תשמור את הכדור, תראה מה יקרה'".

לאדבאיו יש את החופש להשתמש בדמיון שלו תוך כדי תנועה. לפחות פעם בשבוע הוא שולף משהו במשחק שגורם לחשוב מה באמת התקרה שלו מסוגלת להיות.

זה ברור מה הנקודות החלשות שלו. אדבאיו יכול לשים את הכדור על הרצפה והשומר שלו יגבר עליו, אבל מהלכי הפוסט שלו משוננים, והוא לקח רק זריקה אחת מהשלוש במשך כל העונה (השלשות כנראה יהיו בסופו של דבר חלק מהארסנל שלי", הוא אמר. "זוהי עבודה בתהליך"). הוא עדיין רחוק מלהיות סקורר הבטוח בעצמו, בנוסף, כאשר 78 אחוז מהסלים שלו מגיעים מאסיסטים.

אבל בהתבסס על הדרך שבה הוא מתמודד עם תפקיד קריטי בקבוצה מצליחה, קשה שלא להיות אופטימי שאדבאיו יום אחד יהפוך את החולשות הללו לחוזקות.

"ברור שהוא מאבד יותר מדי אבל זה מה שאתה רוצה. אתה רוצה שהוא יבנה את הניסיון והצמיחה האלה כדי שהוא יוכל להבין אילו מסירות עובדות, ומה לא עובד, אם אלו אופציות ללכת", אוליניק אמר. "אתה לא רואה מוצר מוגמר".


כאשר נשאל אם הוא מוכן לענות על מספר שאלות לגבי אדבאיו עבור הכתבה הזו, גארד פילדלפיה 76, ג'וש ריצ'רדסון, נדלק. כחבר לקבוצה במשך שנתיים עם ההיט, הם הסתובבו ביחד באופן קבוע, מבלים לאחר מסעות חוץ בדירות של כל אחד ומשחקים במכונות משחק ב-Dave and Buster's. ריצ'רדסון מחייך כשהוא מעלה זכרונות, קורא לאדבאיו חברו הטוב ביותר.

"הוא מאוד חיובי", ריצ'רדסון אמר.

עבור שחקנים אשר בילו שמונה או תשעה חודשים הרחק ממשפחותיהם, משתכשכים בעונת ה-NBA המונוטונית, האישיות של אדבאיו מוערכת. רגעים שלא צריכים להיות רציניים בדרך כלל לא כאלה כאשר הוא בסביבה. ככה הוא מתנהג מאז שהוא מסוגל לזכור את עצמו, חוזר עוד לנסיעות האוטובוס בקבוצת ה-AAU שלו ברחבי צפון קרוליינה כאשר היה בחטיבת הביניים.

"הוא שובב כמו לא יודע מה, בחיי", סמית אמר. "כשהוא היה קטן, בערך בכיתה ז', כולם היו ממש קטנים. הוא היה 2 מטר באותו הזמן. הוא עדיין יושב שם ומנסה להיאבק בכולם".

אדבאיו בעל פרספקטיבה, בנוסף. הוא רגיש ואכפתי, מודע לכך שהוא כנראה לא יודע מה חבר לקבוצה עובר באותו היום. האמפתיה מסביב-לשעון חשובה, וזה בא לו בטבעיות.

על מסך הטלפון הנייד שלו יש טריילר ירוק היכן שאדבאיו ואימו, מרלין, חיו מאז שהיה בן שבע עד לשנת הסניור שלו בתיכון. תזכורת למקום שממנו הם הגיעו.

אדבאיו עדיין לומד על עצמו. אבל למרות שהוא צעיר, ההיט מאמינים שהוא מוכן לקחת אחריות שבדרך כלל מופקדת בידי שחקנים ותיקים. אבן היסוד של מיאמי, יודוניס האסלם, בן ה-39, רוצה שאדבאיו ישמיע את מה שחברי קבוצתו צריכים לשמוע. במהלך פסקי הזמן, האסלם ינוע לכיוון כסא המאמן הריק ויורה לאדבאיו להתיישב.

"אני מנסה למתן [את הישיבה בכיסא]. אני לא אשקר. אני מנסה, בגלל שזה קשה עבורי", אדבאיו אמר. "עשיתי זאת מספר פעמים. רק כדי לצאת מאזור הנוחות שלי. זה מרגיש מוזר כאשר כל העיניים מופנות אליך. אבל אני מתרגל לכך שחברי קבוצתי שומעים את קולי. הם מקשיבים. אני מרגיש כאילו הקול שלי הוא אחד מאלו כאילו, בסדר, אם הוא אומר משהו, משהו לא בסדר".

כאשר זה מגיע לאחריות על חברים לקבוצה ברמה האינדיבידואלית, אדבאיו פחות ביישן, אפילו עם באטלר, שעד כה היה חיבור נהדר על ומחוץ למגרש עבור ההיט.

"כולם פשוט הניחו שהוא מניאק", אדבאיו אמר. "פעם בכמה זמן אני צריך להגיע לג'ימי ולומר, 'היי בנאדם, זה הזמן, אתה צריך להתעורר מעט', והיו פעמים שהוא אמר לי את זה. אבל לדעת שחברי קבוצתך אכפתיים מספיק כדי להשאיר אותך באמת לפי הסטנדרט, אני מרגיש כאילו זה באמת מגדיר איזה סוג של בנאדם אתה באמת. אתה אכפתי. אתה רוצה שחברי קבוצתך יצליחו. אתה רוצה שהם יהפכו למה שחזית שהם יכולים להפוך".

אדבאיו מעולם לא ציפה לסגור את ווסטברוק, אבל הסרט מההפסד ההוא חושף הופעה גאונית שאף מגן אחר לא היה מסוגל להפיק.

התוכנית שלו הייתה להכריח זריקות ארוכות לשתי נקודות, לאתגר כל זריקה, ולהדליק את כל כיווצי השרירים בגופו באש כאשר זה מגיע לחזרה מהירה להגנה בהתקפת המעבר. יותר קל להגיד מלבצע, אבל אדבאיו סימן כל נקודה.

ווסטברוק השיג את הנקודות שלו, אבל לא בדרך שבה רצה. הוא חדר עם הכדור רק 10 פעמים ב-36 דקות. לא כולל הערב ההוא, ווסטברוק חודר עם הכדור בערך 17 פעמים למשחק. מול ההיט, 16 מ-21 הזריקות שלו היו במרחק של 3 מטר ומעלה מהטבעת.

הניסיון לחדור מסביב לאדבאיו יכול לרסק את הביטחון. הוא כבר הפך את עצמו לאחד ממגיני הבידודים הטבים בליגה.

"לפעמים אני חושב שאנחנו מסתכלים על אתלטיות ורטיקלית והיכולת לשחק ממש מעל הטבעת ואנחנו חושבים באוטומטיות שזה מתורגם לאתלטיות צידית והיכולת להישאר מול אנשים. ולעתים קרובות זה לא", אמר המאמן הראשי של הבוסטון סלטיקס, בראד סטיבנס. "אבל יש לו את שניהם".

לאלו אשר מעריכים תהליך על תוצאות. ההגנה האישית של אדבאיו על ווסטברוק הייתה הצלחה עצומה. ככה זה נראה:

זה היה רק מצ'אפ אחד – גם אם יוצא דופן – במשחק אחד שהוכרע בגלל מספר גורים שונים ולא רק בגלל שחקן אחד שעשה חיים קשים לשחקן אחר. אבל זה מסמל מדוע אדבאיו ייחודי כפי שהוא יעיל. הוא הופך אתגרים להזדמנויות, מתייחס אליהם כאל צעד בדרך שלו להבנה מלאה לתקרה שטרם מובנת למישהו, כולל הוא עצמו.

ביקום מקביל, אדבאיו יכול היה להיות עם קריירה נאה בארגון שאין לו את האמצעים, הצורך, או הראייה להשתמש בכל ממד במשחקו. במקום זאת, הוא לוהק לתפקיד אידיאלי הנותן לו להשפיע על הניצחונות ועדיין ללמוד לגבי שאר הדברים אותם הוא מסוגל לעשות.

"אנשים שהם בעלי תחושת נחישות לגבי עצמם, אני מרגיש כאילו השמיים הם הגבול עבור סוג האנשים הללו", אדבאיו אמר. "למשל, ג'ימי – בחירה 30 שהגיע להיות אול-סטאר בגלל שהייתה לו את הנחישות והדחף והחזון הזה עם עצמו כדי להיות מה שהוא רצה להיות. אני מרגיש כאילו אני אחד מאותם אנשים".

ההתקפה של אדבאיו עדיין בעלת תנודות, עם געי למידה שלא תואמים את ההשפעה המפלצתית שיש לו בהגנה. אבל הכישרון המולד שלו, מוסר העבודה הבלתי נלאה, וההתלהבות מאפשרים באופן טבעי להיות ביום מן הימים נהדר בשני צידי המגרש.

לא כל שחקן מממש את מלוא הפוטנציאל שלו, אבל אדבאיו הוא הימור בטוח. הוא ומיאמי לא יכולים לחכות שהיום הזה יגיע. בינתיים, שניהם נהנים מהמסע לשם.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. החיבור שלו עם גימי וחוברת הלוחמים של מיאמי עושה טוב לכולם.רק לראות ראיונות של באטלר ואדביו ביחד מראה איזה כימיה יש ביניהם.
    תודה סמיילי

  2. תודה סמיילי, יש כמה ביטויים באנגלית שלא מתרגמים מילולית לעברית, למשל coast to coast שפה תרגמת ״חוף לחוף״, צריך לעבוד על התרגום שישמע קצת פחות כמו גוגל טרנסלייט (להעביר ביטויים למקבילים שלהם בעברית למשל), בכל מקרה תודה על ההשקעה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט