פייטון: סטוקטון לא צחק ולא התבדח. רק קרע אותך (קווין קלאברו – תרגום)

(בגלל כניסתם של גארי פייטון וברנרד קינג להיכל התהילה אתמול הקדשנו להם מאמרים שלשום, אתמול, והיום)

פייטון: משחקו של סטוקטון היה הטוב ביותר

 (תרגום ראיון טיווי של קווין קלאברו)

 

 

כל רשימה של דברני הטראש-טוק הידועים ביותר לשמצה לא תהיה שלמה, בעצם היא תהיה בזבוז זמן מוחלט, אם ייעדר מראשה שמו של גארי פייטון. בקריירת היכל התהילה שלו עם הסיאטל סופרסוניקס (וארבעה מועדונים נוספים) היו עבורו דיבוריי הטראש המושחזים והלוהטים ולעתים הגסים, מה שהשיער היה לשמשון: כלומר גם בסיס גדולתו וגם הפסקול של משחקו.

ואולם,  יש יותר מדרך אחת להוציא את היריב משלוותו. כפי שפייטון שיקף בהישגיו ב NBA ובכניסתו בעתיד הקרוב להיכל התהילה בכדורסל ע"ש נייסמית במסגרת מחזור 2013 בטכס שייערך בספרינגפילד אוהיו, הרי הוא שמר את השבח הגדול ביותר ליריב בעל פני האבן שמעולם לא התעמת עמו בחילופי הלצות ועקיצות.

בתשע עשרה עונותיו עם היוטה ג'אז, לא נזקק הרכז ג'ון סטוקטון להניע את שפתיו כאשר הוא קרא כל מצב וזיהה כל פתח או הזדמנות.

"אף פעם לא," אמר פייטון בראיון שאלות ותשובות עם מרק ספירז מיאהו ספורט. "הסיבה שבאמת כיבדתי אותו היא שמעולם לא יכולת להיכנס לו לראש. הוא האדם הקשה ביותר עליו נאלצתי לשמור. ניסיתי לדבר אתו, ניסיתי לעשות משהו והוא פשוט הסתכל עלי, ארגן פיק אנד רול וגרם לי [להתרגז ו]לקבל עבירה טכנית. ואז, לפתע פתאום הכול נגמר.

פייטון חזר ואמר בראיון עם קווין קאלאברו מטלוויזיית ה NBA שלא משנה עד כמה הוא דיבר אל סטוקטון במהלך המשחקים, הרי הרכז של יוטה עסק בשלו כאילו מאומה לא קרה.

פייטון אמר שגישת ה"בלי שטויות" של סטוקטון לימדה אותו הרבה. היא גם המריצה אותו לבקש משחקן היכל התהילה הזה להיות אחד משני המציגים שלו במאורע ביום ראשון בו הנכנסים-החדשים להיכל התהילה מוצגים באמצעות מאמנים או שחקנים שהם חברים ותיקים בהיכל התהילה. פייטון יובל לתוך היכל התהילה בליוויים של סטוקטון ושחקן הNBA  וה ABA האגדי ג'ורג אייסמן גרווין.

פייטון גרם להם להישמע כמו בחירה קלה באומרו לספירז:

"ג'ורג' גרווין היה אליל נעוריי מאז שהייתי קטן. באוקלנד היו לי על הקיר שלי את הפוסטרים שלו. פוסטר איש הקרח בו הוא עמד על בלוקים של קרח עם חליפתו הכסופה. הבחירה בג'ון סטוקטון היא כי אהבתי אותו כשהוא שיחק כדורסל. כולם אמרו שהוא שיחק מלוכלך. הוא לא היה אתלטי כמונו. אבל הוא היה פיקח מאתנו. ידענו מה הוא עומד לעשות. ידענו שהוא עומד לארגן חסימות נוקשות. היו לנו כל קטעי הווידאו על יוטה. היינו כל כך טיפשים. היינו נתקעים בחסימה ומתרגזים עליו. הוא היה זורק שמונה פעמים וקולע תשעה סלים. זורק שמונה זריקות עונשים וקולע שבע מהן. היו לו 15 אסיסטים וארבע חסימות. משחק שלם ללא פגמים. זו בפשטות הדרך בה הוא היה, ואני הערצתי אותו…"

פייטון העריץ את סטוקטון בדרכו שלו, כמובן.מפטפט כאילו זה חלק טבעי ממנו כמו לשאוף ולנשוף, בעודו בונה מוניטין כאחד משחקני הקו האחורי הטובים ביותר בהיסטוריה של הליגה בהגנה ובהתקפה. סקוט הווארד-קופר מ HTB שוחח גם הוא לאחרונה עם פייטון, וקיבל רושם עד כמה חסרים ל NBA  ולאוהדים כישרונותיו ומזגו הרע.

ספירז נגע בנושאים נוספים כולל הרושם שעבור פייטון השמירה על סטוקטון הייתה קשה יותר מאשר השמירה על מייקל ג'ורדן. (כאשר ג'ורדן יקרא זאת, הוא עלול לבקש ממנו לערוך-מחדש את נאום ספרינגפילד המפורסם והתחרותי שלו כדי להעמיד את פייטון במקומו ).

"קרבות אלו היו קלים קצת יותר. הייתי גורם לגו'רדן להתרגז עלי ומחזיר לו. הוא ידע שהוא באמת כשרוני ויכול לעשות כל מה שרק ירצה. אבל [סטוקטון] היה אתגר גדול יותר עבורי מאשר לשמור על מישהו שפשוט ענה לי. כאשר היית עונה לי, זה היה משפר את המשחק שלי לרמה אחרת לגמרי. ג'ון היה אדם שלא אמר לך מילה  ולא יכולת לפענח אותו. הוא היה ממשיך בפיק'נ'רולים והוא וקרל מלון היו קולעים המון. היו פעמים ששמרתי על ג'ורדן והייתי גורם לו להתרגז ואז הוא היה עובד לדברים אחרים".

פייטון, בן 45, חלק עמו דעות נוספות, כולל הערכתו לדרון וויליאמס, הרכז של ברוקלין ("אותה מנטליות כמו זו שלי") ולרג'ון רונדו. "הוא אינו יכול לקלוע כפי שאני קלעתי, אבל הוא עושה כל דבר אחר כמוני". אמר חבר האול-סטאר והבחירה מס 2 בדראפט של 1990.

הוא דיבר על עזיבתו של דוויט הווארד את הלייקרס ועל עזיבת הסוניקס לאוקלוהומה סיטי, ועל כך שהוא אינו מעוניין שחולצתו,  מספר 20 , תיתלה ע"י תחת קורת הגג שלהם. דבר זה, כך הוא מאמין צריך לקרות ועוד יקרה בסיאטל.

"היא תהיה שם במוקדם או במאוחר," אמר פייטון. "ייתכן וזה ייקח שנים. אפילו אם אהיה בן שבעים ותהיה להם קבוצה, היי, שיהיה. זה יהיה נהדר כל עוד זה יהיה בסיאטל".

אם לשפוט איך שהרכז המטרידן והקוץ בישבן שהייה ידוע בכינוי "הכפפה" דיבר על נאום הקבלה שלו להיכל התהילה, הרי חבל שהוא לא יהפוך אותו לסטנד-אפ. רק תארו לעצמכם את הנאום המלא ניתן בקצב וב(המממ) אוצר המילים של של טראש-טוק. זה בהחלט היה מציב אתגר בפני מפיקי טלוויזיית ה NBA.

העובדה היא, שהבחור שמילמולו יכול היה לגרום לכמה מאלו שעמדו מולו כמעט לפרוץ בדמעות עלול למצוא את עצמו בצד המנוגד באותו רגע של זיכרונות מתחת לזרקורים כאשר הישגיו והדברים שמעריכים אותו בעטיים יחייכו בחזרה אליו.

"כולם רוצים לדעת אם אני עומד לבכות," אמר פייטון ליאהו ספורטס. "אתה יודע מה? אני אהיה כן אתך. אני לא חושב שאני אבכה. אבל אני חייב שלא להסתכל על אימא שלי כי אם היא תתחיל לדמוע… היא האימא שהכי קשה בעולם לגרום לה לבכות. אם היא תדמע ותבכה?"

"אני יודע שאבא שלי לא יבכה. אם הוא יעשה זאת זה פשוט דבר רע. אני פשוט אשאר ממוקד ואסתכל קדימה ואנסה לא להסתכל בפנים לאף אחד".

ואם יהיה לו צורך בכך, פייטון יוכל תמיד להסתכל הצידה על הבמה. שם יעמוד הבחור עם פני האבן, מקרה הקיצון עמו שיחק פייטון ושלעברו  יצטרך שוב לשאת נאום.

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. את סטוקטון אף אחד לא הצליח להוציא מהכלים. כל מה שעשה היורם הזה היה להכניס לך מרפק בפליי הבא. הילד טוב ירושלים הזה היה אחד השחקנים המלוכלכים ב-NBA , והכל בשם ג'יזוס והמורמונים.

  2. אחלה תרגום
    ללא קשר לפוסט
    סרינה ווילאמס משחקת את הטניס הכי לא יציב שראיתי
    נראה שחסר לה בורג
    מערכה שלישית נפתחת עכשיו
    סרינה הפסידה 2 משחקוני הגשה לטורניר בדאבל פולטס …..
    שיחקה מזעזע את הטיי ברק
    נראה לכיוון של אזרנקה

  3. תודה לכולם. הפעם המקור לתרגום היה משובש למדי, ולעתים הדרך היחידה להתמודד עם התרגום היתה לזרוק חצי משפט לפח או לנחש למה התכוונו במקום לתרגם את מה שכתוב.

    חושב שזה אחד התרגומים היותר בעייתיים שהיו לי, אמנם לא כמו לתרגם את מירקה אליאדה (תרגום מאנגלית שדרש תרייסר מילונים משמונה שפות שונות), אבל בחלקו הרגשתי כמו במשחק ניחושים או בתרגיל של "השלם את החסר".

    המלצה למתרגמים, אל תנסו לתרגם תיעתוק של ראיון טלויזיוני בלי שיהיה לכם המקור המדובר מול העיניים… 🙂

    1. דובי, במיוחד בשבילך, תמללתי את הנאום של גארי פייטון בטכס…

      ראשית אני רוצה להודות לשני הבחורים הללו. ג'ורג' גרווין הוא בפשטות הגיבור שלי. אני גדלתי עליו וכשהייתי באוקלנד והיו לי כל הפוסטרים הללו על הקיר שלי, קלפים של שחקנים, הכול… נהגתי להסתנן לתוך האוקלנד קוליסאום ולצפות באיש הזה שממש כאן. כעת הוא חבר טוב שלי ואני רוצה לומר לו תודה, ולוּ על כך שהוא בכלל כאן.

      מקניטים אותי הרבה בגלל הבחור הזה כאן [ג'ון סטוקטון]. כולם שואלים אותי מדוע הוא הבחור שהכי קשה לשמור עליו ולא מייקל ג'ורדן. אז קודם כל, זו היא דעתי שלי, ולכן ככה זה יהיה.

      המממ, רק סיפור קטן קטנטן לגביו: הוא האדם היחיד, כשהגעתי לנבא ולא הייתי טוב כפי שחשבתי שאהיה בשנתיים הראשונות, אני צפיתי בו. וכאשר אני צפיתי בו, הוא השחקן שכל הילדים מסתכלים עליו כעת. אני אולי הייתי יותר אתלטי ממנו, אך הוא עשה זאת באותה דרך בדיוק בכל לילה, בכל לילה.
      לגבי בחור ששיחק [בממוצע] רק 32 דקות, לעלות ולזרוק תרייסר זריקות ולקלוע תשע או עשר מתוכן, לזרוק בממוצע שמונה זריקות עונשין ולקלוע שבע מהן, ועוד להוסיף על כך חמש עשרה אסיסטים וארבע גניבות כדור, זו היא הסיבה מדוע הוא השחקן שעליו היה הכי קשה לשמור, וזו גם הסיבה מדוע אני מכבד אותו כל כך.

      קודם כל אני מבקש רק להודות לאלוהים. אלמלא אלוהים לא הייתי כאן בדקות אלו. לומר תודה על הכבוד הזה להיכל התהילה ע"ש נייסמית, אני מאוד נרגש להיות כאן ולהיות חלק ממחזור 2013. אני רוצה להביע את אהבתי לאוהדים בכל רחבי העולם שתמכו בי ממש עד היום.

      משפחתי מהווה חלק גדול מן ההצלחה שלי וכל כך רבים מהם נמצאים כאן היום. רגע זה לא יהיה שלם אם לא אכיר להם תודה. הם הקריבו הרבה כדי שאני אהיה כאן.

      לאבי ואמי, אני ואלפרד פייטון, תודה לכם ואני אוהב אתכם. אני גאה בכם יותר ממה שאי פעם תוכלו להיות גאים בי. לאחיי ואחיותיי, גריי, שרון, רונט ואלפרד. אנחנו מכנים את אלפרד "פּוּקי" ככה שמתברר שיש לנו אחד מאלו במשפחה שלנו. אתם תמיד דאגתם לי והגנתם עלי ומעולם לא היססתם לתקן את דרכיי כשהייתי לא בסדר.

      ג'ורג', [גרווין], אתה לא יודע אבל לפני שהכרתי אותך בכינוי "אייסמן" היה לי אח שהכינוי שלו היה "אייסמן". הוא היה די טוב ושמו גריי.

      דרך אגב, אם מישהו כאן רוצה לדעת מאין שאבתי את האישיות שלי, פשוט עצרו בלובי את אחד מאחי ואחיותיי וזה יהפוך לברור בהחלט מדוע.

      אני רוצה להודות לילדים שלי ראקל, גרי ג'וניור, גרי פייטון השני, כןןן היה לי "רגע של ג'ורג' פורמן" כןןןן…. ולבני הקטן ג'וליאן. אני אוהב אתכם ואני אדם טוב יותר מאחר ובורכתי להיות אביכם. תודה לכם על החיוך שאתם מביאים ועל הגאווה שאתם מקנים לשם "פייטון". אתם כולכם גורמים להיות שמח וגאה, אני אוהב את כולכם.

      למיס מוניק פייטון היפה שלי, אשתי, סופר אימא, חברתי הטובה ביותר והתומכת הגדולה ביותר שלי. שום כמות של הכרת תודה לא תוכל להשתוות למה שאת נתת לי. היית שם כאשר לא הייתי האדם שהייתי אמור להיות, ועדיין נותרת לצדי. את יודעת שאני אוהב אותך לעולם.

      משך השנים את ראית אותי רק לעתים נדירות ללא קבוצת הבחורים הזו שאני רוצה להודות להם כעת הם החברים הטובים ביותר שלי שהיו אתי בכל שלב במסע הזה. יש לי את מרטי, טרבר, מילטון, דני, טרוי, מייק, בן דודי גלן, האחיין שלי זריק. ודרך אגב, בן דודי גלן היה זה שהמציא לי את הכינוי "הכפפה" ב 1993 כך שבעצם אני צריך לתת לו את כל הכסף על התו המסחרי הזה שלי. זה הכול באשמתו. חבריי דורנל, סי-פור ואחרון חביב המאמן החדש של הדנבר נאגטס, אחי, בראין שואו.

      ואם כבר מדברים על מאמנים ראשיים וחברים, אחי הקטן ג'ייסון קיד, טס הנה והפתיע אותי. אני מעריך את היותך כאן ואני גאה בך ובטוח שתצליח, אבל אתה יודע מה? כאשר ברוקלין יגיעו ללוס אנג'לס, כדאי שתשלם על הארוחה שתהיה על חשבונך ועל חשבון הנטס.

      אני מקדיש את הערב הזה לזכרו של המאמן שלי בקולג' רלף מילר ז"ל. קוצ', כבוד הוא לי להצטרף אליך בהיכל.

      למאמן שלי ג'ימי אנדרסון שגייס אותי לאורגון-סטייט והפך להיות המאמן הראשי שלי לאחר פרישתו של ראלף. אתה ופיפי נהדרים. תודה רבה.

      למאמן שלי בבית הספר התיכון, פרש נואל , ששינה את חיי ולמאמנים שלי בסופרסוניקס, ג'ורג' קראל וטים גרגוריץ' תודה מקרב לב.

      אלמלא טים גרגוריץ', ששינה אותי ב 1993, החזיר אותי לימים בהם שיחקתי באורגון סטייט, וגרם לי להפוך להיות האדם הזה שאני כעת, לא הייתה לי זכות להיות כאן עכשיו. לא הייתי כאן אלמלא אתה, קוץ', תודה רבה מאוד לך.

      למאמן הכושר שלי, אני קורא לו "ביג דדי", שמו הוא פרנק פראטאדו והוא מאמן הכושר הטוב ביותר שהיה לי אי פעם. שמרת עלי בכושר, והיו לי כמה ימים רעים מבחינה פיזית, ואיש לא ידע, אך הודות לך לא ניתן היה לחוש בכך.

      לסיאטל, לוושינגטון, לארגון הסופרסוניקס לאוהדים שלו ולבעלים הטובים ביותר שהיו איי פעם, משפחת אקרלי, אני אוהב אותכם והחלק הטוב ביותר שבכך הוא שאתם אוהבים אותי חזרה. תודה לכם.

      לחברי קבוצתי מהסוניקס, אני חולק את הכבוד הזה איתכם, במיוחד עם "האיש השולט" שון קמפ, אתם כולכם מדברים על "העיר התלולה" [lob city] שם עם הקליפרז, אנחנו היינו "העיר התלולה" המקורית. לאחי הנוסף ששמר עלי לכל אורך התקופה בסופרסוניקס, נייט מקמילן, שנמצא כאן עם אשתו מישל, תודה לכם חברה.

      תודה לכם מיקי אריסון, פט ריילי וארגון המיאמי היט. נתתם לי את ההזדמנות של חיי והאליפות שלנו שווה לי הכי שבעולם. תודה רבה לך קואץ'.

      לסוכנים שלי ארני וארן גודווין, הם אחיי, הם הכול עבורי. וגם למרי פורד ומישל צ'אנג, תודה לכם על נאמנותכם ועל כך שתמיד שמרתם על גבי. אני מעריך מאוד את כולכם, אפילו אותך אי יוז, שמתי עליך עין.

      לחבריי לין מריט ולכל משפחת נייקי, במיוחד לבוס הגדול פיל נייט, מאחר ואני עדיין צריך להפקיד צ'קים נוספים, אז אני צריך להכניס אותו הנה. היה זה עונג לייצג את המותג הטוב ביותר בעולם.

      כשחקנים, אנו חולמים על הרגע הזה, אך אנו לא מצפים לעמוד כאן. אני מאוד מאוד אהבתי את הסיכוי שלי להגיע הנה.

      זה מדהים, זה באמת קורה לי.

      כדי להכניס זאת לפרופורציה, דמיינו לעצמכם שאני התחלתי לשחק על מגרשים פתוחים בקליפורניה בגיל שבע, וזה היה מאבק נהדר. לשחק עם אבי ולהיות מכוסח על ידו אפילו כששיחקתי נהדר. להתגבר על המכשולים מימי בית הספר התיכון כמו לא להשיג ציונים מספיק טובים ולכן ולכן לא לשחק ברוב העונה השנייה שלי. ברגעים אלו אני מבין את הסיבה למכשולים הללו ואני מעריך את תור הזהב שהגיע אחר כך, כמו הפיכתי לאול-סטאר, לאול אמריקן, למחזיק במדליית זהב אולימפית ולאלו, העולם. ואני לא שוכח שאני דברן הטראש הגדול ביותר בכל הזמנים רג'י [מילר]… אבל אתם יודעים מה? יש לי כיסוי לזה!

      מעט מאוד דברים נחשבו בעיניי כמו היכולת שלי לשחק את המשחק הזה. נתתי את נשמתי על המגרש, השקעתי במשחק כי רציתי לנצח כל פעם, והיו פעמים שבהם לא יצאתי מזה יפה במיוחד.
      אמרתי דברים שאני יודע שאני לא יכול לחזור עליהם כאן, ואני גם לא רוצה שהבחורים שבתאים יגידו שהם לא מסוגלים לומר אותם, אז זה בסדר.
      תקשיבו, אני באמת לא התכוונתי לעשות רע, לפחות לא באופן גופני.

      אני בטוח שיש שם בחוץ כמה מאמנים, שחקני-קבוצתי, שחקני קבוצות אחרות, שופטים וכנראה גם אנשי הנהלה שחושבים ומרגישים אחרת.
      כל זה נבע מאהבתי המטורפת למשחק ומחוסר הבגרות שלי שגרם לי לא להיות מסוגל להביע את התשוקה שלי בדרך אחרת כלשהי. אני לא מתחרט על הדרך מה נקטתי בנושא, וכתוצאה מזה, אני אדם חזק היום. ועדיין, איני יכול שלא לחשוב שהייתי יכול לתת יותר למשחק שנתן לי כל כך הרבה.
      הקריירה שלי הושלמה. גארי פייטון מתפתח, אבל ג.פ. נמצא בהיכל התהילה.
      תודה רבה לכם.

  4. גם אני חזיר: בשנה האחרונה היה ספורטס אילוסטרייטד עם לברון, [אי שם לפני כעשרה חודשים], יש לך את זה מתורגם במקרה? […]

כתיבת תגובה

סגירת תפריט