הר של ציפיות / חגי ניסני

נתחיל בפוסט הזה כמו באימון טוב – חימום.  אז בואו נוציא את זה ביחד: הטרייד הזה היה טעות. לוקה הרבה יותר טוב, ואם היה משחק בהוקס אז הם היו לכל הפחות בפלייאוף.

והצל הדמיוני בתורו יטען הפוך: זה ממש לא היה טעות. לוקה סתם בתקופה טובה. הוא מוקף בצוות נהדר ובמאמן מעולה, ואם היה בהוקס הוא היה נראה גג כמו וויגינס.

אוקי אני חייב להתוודות, אחרי שורה אינסופית של דיונים עם מגיבים באתר – אני חושב שאם הייתי הGM של אטלנטה, הייתי בוחר את לוקה לפני יאנג. הוא מניה הרבה יותר בטוחה שהוכיח כבר למה הוא מסוגל. יאנג לעומת זאת הוא חתיכת הימור ולהפסיד יהלום של פעם בדור כמו לוקה – שכבר היה לך ביד זה בלתי נסלח. אבל אם יאנג יהפוך למה שחושבים שהוא יכול להפוך, אז אטלנטה הרוויחה כאן שחקן שבהחלט יכול להיות היורש של סטף ואף יותר מזה.

זהו אז אני מקווה שאנחנו מרגישים יותר טוב. נכון אי אפשר לדבר על יאנג בלי שמדברים על דונצ'יץ' (דווקא להיפך כן אפשרי…). אבל למרות הפיתוי המובן מאליו, מטרת הפוסט הזה היא לא לומר מי יותר טוב, ולא לערוך איזושהי השוואה בין לוקה דונצ'יץ' לבין טריי יאנג, אלא לנסות לתאר עד כמה משמעותי טריי יאנג לאטלנטה. מקווה שאחרי הנתונים הללו ייתכן והטרייד ההוא יראה קצת יותר שפוי עבור חלק מאיתנו, גם אם נחשוב שזו הייתה טעות.

נחלק זאת לניתוח הנתונים מהבחינה ההתקפית והבחינה ההגנתית. הנתונים המוצגים הם נכונים ליום ה21.12.19 – לפני המשחקים ששוחקו בו. (למתקשים כמוני – מדובר על נתונים שנוצרו לפני משחקי מוצ"ש האחרון)

הגנתית

נתחיל במה שאולי לחלקנו הוא המובן מאליו: ממש לא חייבים להיות גדולים או חזקים, על מנת להיות שומרים טובים. נכון שיאניס יודע לנצל עד תום את מה שהטבע נתן לו, אבל גם שחקנים נמוכים יכולים להיות שומרים מצוינים. הגובה של יאנג הוא 1.85 – כמו ג'ון סטוקטון, פטריק בברלי ואברי ברדלי. לית מאן דפליג, שמדובר בשומרי עילית בהסטוריה של הליגה. היכולות שלהם אם כן לא מבוססות על הנתונים הפיזיים שלהם אלא על היכולת להיצמד לשחקן המתקיף, לקרוא את המהלך הבא, ועוד שלל תכונות הקשורות יותר במוח מאשר בכוח (ובמקרה של בברלי גם להיכנס למוח של היריב). כמובן שישנם גם נתונים פיזיים שצריכים לבוא לידי ביטוי, כמו היכולת להזיז את הרגליים בזריזות וכדומה, אך אלו תכונות נרכשות ובוודאי הרבה יותר נתונות לשינוי מאשר הגובה או אפילו המאסה.

אם ניקח את נתוני הon/off נגלה תמונה בעייתית מבחינה הגנתית. כאשר יאנג משחק הרייטינג ההגנתי הינו 116.8 וכאשר הוא לא משחק הרייטינג ההגנתי הוא 103.2 – זה רע מאוד –  במידה ואנו מתייחסים ברצינות לנתוני הon/off (ישנה בעיתיות לנתונים הללו שכן מן הסתם שחקני החמישייה לרוב ישחקו מול שחקני החמישיה של היריבה שבאופן טבעי יקשו עליהם יותר)

יחד עם זאת, מצפייה בלא מעט ממשחקי ההוקס השנה, מראה העיניים שלי אומר שיאנג הוא שומר סביר, ובוודאי לא החור ההגנתי שמייחסים לו. הוא רחוק מאוד מלהיות חלק מהרשימה שמנינו לעיל, אבל עדיין הוא לא השחקן של העונה שעברה, שפשוט אם צריך סל ניקח אותו לבידוד לסל. נציג כמה נתונים שאולי יגבו את מה שאני אומר.

קטגוריה עונת  18-19 עונת 19-20
חטיפות 0.9 1.2
סחיטת תוקף 0.05 0.25
דפלקשנס 1.3 1.9

כמו שהטבלה מראה יאנג עשה שיפור . צריך לקחת בחשבון שהוא משחק יותר דקות (כ35 בממוצע לעומת  30 בשנה שעברה) וכמובן שמדובר על מדגם מאוד קטן של 28 משחקים עד כה. כמו כן נתוני הגנה הינם נתונים שמאוד קשה למדוד באופן שיענה על השאלה "מיהו מגן טוב". ובכל זאת יש בזה לדעתי משהו שיכול להצביע על מגמה – יאנג השנה שומר יותר טוב, וזה ניכר גם בסטט' וגם במראה העיניים.

החיסרון הגדול של יאנג, וזה מאוד בולט במשחקים הוא היכולת לשמור על פיק&רול בצורה סבירה. כאשר אטלנטה שומרים על הפיק&רול, השחקן שמגן על המתקיף עם הכדור, עובר מעל החסימה והשחקן שמגן על החוסם מלווה אותו, זה נראה שיאנג לא פעם ולא שלוש לא מצליח להצמד לשחקן שלו (זה עם הכדור לרוב), וכאילו לא ממש מבין את הפרינציפ איך שומרים בפוזיציה כזו (אבסורד היות והוא זה שעושה את זה בצד השני בלי סוף). בסופו של דבר, זה מתורגם להרבה מאוד נקודות ליריבה.

אין ספק שיאנג לא המגן הכי טוב בלשון המעטה, אבל הוא כאמור הוא גם לא כזה נוראי וגם מראה פוטנציאל למידה. יאנג צריך לדעתי לתפוס בהמשך כמה שיחות עם ג'אמל מארי, שבעבר יוחסו לו בצדק אותם טיעונים, והעונה זה הוא נראה כמי שעשה קפיצה נהדרת בכל הקשור לפאן ההגנתי.

התקפית

אם נחזור לנתוני הon/off נראה שכאשר יאנג משחק ההתקפה עומדת על 108.3 ואילו כאשר הוא לא משחק היא עומדת על 91.6. זהו נתון שעל אף הבעייתיות שבנתוני הon/off לדעתי משקף יחסית נאמנה את המציאות שבמשחקי ההוקס. זה נראה שכאשר יאנג יורד לספסל ההוקס לא מצליחים למצוא את עצמם: אם נבחן את הנתונים הללו פר 100 פוזשנס אזי נראה שההוקס מאבדים 15.4 פעמים כאשר יאנג משחק ו18.8 פעמים כאשר הוא לא משחק. בנוסף כמות האסיסטים יורדת מ23.4 ל20.2

מה שנראה כקריטי במשחק ההתקפי של ההוקס הוא השלשות. אטלנטה עד כה העונה היא קבוצת השלשות הגרועה בליגה עם 32% מהטווח הזה.  כאשר יאנג משחק ההוקס מדייקים 34.5% בעוד כאשר הוא על הספסל הם מדייקים רק ב26%. אם נוריד את הזריקות של יאנג עצמו נגלה שהחברים קולעים 32.8% בזמן שהוא על המגרש. נאמר שיאנג עצמו מדייק ב37.2% לשלוש הכי גבוה בקבוצה (אם נוציא לרגע את ג'ונס שזרק 5 שלשות, וקולינס המושעה ששיחק 5 נכון לכתיבת הפוסט)

ננסה לבחון, מה קורה לא יאנג הוא הזורק ולהבין שהמצב בהתקפת אטלנטה באמת לא טוב מבחינת הדיוק בזריקות לשלוש.

מהנתונים הזמינים לנו אפשר לחלק את הזריקות האכותיות מטווח ה3 לשלוש קטגוריות שונות: על פי מיקום – כאשר השלשות הפינתיות הן הנחשבות לאיכותיות ביותר (תודה לגיא על החידוד הזה).  על פי המרחק מהשומר (כאשר שתי הקטגוריות של 6+ פיט ו4-6 פיט מהשומר נחשבות טובות יחסית), ועל פי הכדרור או חוסר הכדרור לפני הזריקה (קאץ'&שוט נחשבת איכותית יותר מפולאפס). 

קטגוריה ממוצע ליגה אטלנטה ללא הזריקות של יאנג
שלשות מהפינות מהפינות 38.7% 31.9%
מרחק משומר 6 פיט + 38.5% 35.2%
מרחק משומר 4-6 פיט 33.8% 27.2%
קאץ'&שוט 36.9% 32%

כמו שזה נראה כאשר יאנג לא משמש כזורק, אטלנטה  מתקשה מאוד למצוא את הטבעת והאחוזים של הצוות של אטלנטה בהינתן לכך שיאנג לא זורק הם משמעותית נמוכים ממוצע הליגה.

מסירות לטבעת – אחד היתרונות הגדולים של יאנג הינם היכולות למסור כדורים מדויקים לגבוהים, בין אם זה בפיק&רול, ובין אם זה בשטף של התקפה. יאנג מוביל כרגע את הליגה עם 5.36 אסיסטים לכדורים שנזרקים באיזור הטבעת למשחק, ונזכיר שמי שמשחקים איתו בעיקר אלו דמיאן ג'ונס אלכס לן וג'ברי פרקר. לא מאריות הליגה, שבעיקר חיים על היכולת של יאנג להשחיל את הכדור פנימה או על הגרוויטי שלו למשוך את השומר ולפנות המרווח למסירת לוב.

שלשות מטווחים גדולים – ההשוואות לסטף נובעות לדעתי בעיקר מכך שהן יאנג והן סטף יכולים לקחת שלשה ממרחק גדול מאוד והיא לא נחשבת כזריקה רעה. אם ניקח את סך הזריקות בין 30 ל40 פיט שהשניים זרקו בקריירה עד כה, נראה שסטף מדייק ב36.8% בעוד יאנג מדייק ב34.6% בטווחים הללו. אך בעוד סטף זרק עושה זאת בתדירות של 0.23 זריקות למשחק, יאנג עושה את זה בתדירות של 0.94 פעמים במשחק (כלומר הוא לוקח כמעט זריקה במשחק מהטווח הזה).

זה נראה שמעבר לכך שמדובר בזריקה שהיא עם אחוזים סבירים עבורו, יאנג כמו קרי מבין שככל שהטווח שלו גדל כך גם היכולת שלו למשוך את השומרים יותר ויותר החוצה גדלה, מה שיכול להיות מנוצל לחדירה קלה יותר או על מנת לייצר מרווח בתוך הצבע על מנת ששחקנים אחרים יוכלו להשתמש בו (מה שגם מתבטא במסירות לאיזור הטבעת כמו שהוצג לעיל)

סיכום

למרות תמונת הקליק-בייט שפותחת את הפוסט, מטרת הפוסט הזה אינה לערוך דיון מי טוב יותר מבין הצמד לוקה – יאנג (כמובן שלמי שבא לכתוב דעות נחרצות לכאן או לכאן מוזמן להתכבד, תוך לקיחת הסיכון של אכילת כובע בעוד כX זמן, ופוטנציאל למריבות אין ספור) בסופו של דבר מדובר ב2 שחקנים מעולים, עם סגנון מאוד שונה, שכל אחד מהם מנסה להשתמש בכלים שיש לו על מנת למקסם את הכישרון שלו לטובת עצמו ולטובת הקבוצה.

אני חושב שיאנג כרגע נמצא בתהליך למידה – בעיקר בפאן ההגנתי של המשחק, אך גם התקפית נראה שהן יאנג והן ההוקס מנסים למצוא את עצמם – וכפי שהוצג לעיל מדובר בתהליך די מייסר, שבו לא מעט שחקנים צעירים לא ממש מצליחים לקלוע ומדורגים במקום האחרון בליגה מבחינת קליעה ל3. יחד עם זאת ניכר כי גם במצב הזה ההשפעה של יאנג על הקבוצה היא חיובית בעיקר בצד ההתקפי, כאשר בהגנה ליאנג ישנה עוד עבודה מרובה  על מנת להפוך את ההוקס לווריורס 2.0.

לפוסט הזה יש 84 תגובות

  1. השאלה האמיתית צריכה להיות האם יאנג שחקן שאפשר לבנות סביבו קבוצה , אומנם עוד מוקדם אבל בתחושה שלי בהחלט כן!

      1. הםם כמו שרשמתי לעיל על ההתלבטות אני הייתי לוקח את לוקה לפני יאנג – אבל למה זו שטות? אחרי כל הנתונים ההתקפיים זה גם נראה לך שטות? (והנה נשאבתי לוויכוח שרציתי להימנע ממנו)

        1. כן, זו שטות.
          יאנג שחקן שחייב סביבה מאד מסוימת שתחפה עליו ותתן לו מקום בהתקפה.
          לוקה לא חור והוא התקפה של איש אחד עם הרבה אפשרויות וגמישות, יהיה הרבה יותר קשה לעצור בפלייאוף התקפה מבוססת לוקה.

  2. דונצ'יץ' בהחלט שחקן נהדר וכישרון של אולי פעם בדור, אבל המזל שלו שהוא נפל לארגון שנתן לו את כל הבמה וידע לפתח אותו (דאלאס וקרלייל), מה שנתן למלוא הפוטנציאל שלו לצאת החוצה.
    כנראה שזה גם המקרה אצל יאנג, שיכול להיות שבמערכת אחרת מההוקס לא היה מקבל את החופש הזה והיה נענש על ההגנה החלשה לשו.
    הבעיה של יאנג היא שלוקה פשוט אדיר, ולפחות כל עוד דונצ'יץ' משחק ברמה הזו, הטרייד הזה "ירדוף" אותו.
    יאנג כרגע נותן סטטיסטיקות יפות, אבל לא ממש מרים את הקבוצה שלו (אם באשמתו או באשמת הארגון), לעומת לוקה שקרלייל מפיק הרבה יותר מהחומר שיש לו בסגל, ומוציא את מלוא הפוטנציאל של דאלאס (וזה שלוקה רק בתחילת דרכו).
    בכל מקרה, שניהם עדיין בתחילת דרכם ויש להם עוד מה להוכיח ולאן להתקדם. יאנג כרגע מאוד נהנה מחוסר הכישרון סביבו והאור הירוק שהוא מקבל, השאלה אם הוא מסוגל לעשות את האחרים מסביבו לטובים יותר (כמו קיד ונאש למשל), כי אני לא חושב שהסגל של ההוקס הוא רע. יש שם כישרון שצריך הכוונה וניסיון.

    1. תודה סמיילי.
      .
      לדעתי זה הפספוס שהיה בין השאר טריגר לכתיבה הזו – הסגל הזה נאבק כרגע. רואים את זה במיוחד בזריקות לשלוש שהם פשוט קולעים נוראי כרגע (למרות שחקנים שזה לחם חוקם כמו אלן קראב או הורטנר). קשה לי לראות מי יכול להוציא יותר מדמיאן ג'ונס או אלכס לן.
      .
      מה אתה חושב שלוקה או כל עילוי אחר היה מוציא יותר מן הקבוצה הזו? ואיך?

      1. עזוב זה ויכוחי סרק. נדבר בסוף הקריירה שלהם או סביב גיל 30 שלהם ואז נדע. אני חושב שטריי לא ימשיך בהוקס ויוותר אפילו על כסף לחתום בקבוצה אחרת בסיום חוזה הרוקי שלו.

        1. רשמת את זה לא מעט.. למה שהוא יעשה את זה? מערכת שהצליחה ליצור תלכיד קבוצתי של 60 ניצחונות ללא סופרסטאר ושבמשך השנים מגיע באופן קבוע לפלייאוף למעט השנתיים האחרונות. שלא לדבר על הסיכון הכספי המטורף שזה מייצר עבורו (אפילו בראדלי ביל שכבר חתם על חוזה גדול אחד העדיף להישאר במערכת הדפוקה של וושינגטון ולהאריך חוזה)

          1. לא קרה אבל תמיד יש פעם ראשונה. גם אף אחד לא אמר מעולם את המשפט אני לוקח את כשרונותיי אז מה. זה סתם תחושת בטן שלי לא ידעתי שאסור להרגיש תחושות בטן.
            אני דוגל בזה שאם ההוקס לא יתחזקו יאנג לא ישב ויצפה בלוקה פורח בטח שהוא מרגיש שהוא טוב ממנו והוא אדם תחרותי רצח

            1. אולי במקרה של פציעה ואי הצעת מקס.
              בוא אני אשאל אותך ככה, נניח ויאנג נכנס לאחת מחמישיות העונה בשנה הבאה. ההוקס שמים סופרמקס על השולחן – נראה לך הוא מסרב?

  3. יפה, תותח.
    וול, אם אטלנטה התאמצו לבנות הרכב שיאפשר ליאנג וקולינס לקחת את כל העול ההתקפי עליהם – הם הצליחו. לדעתי היו ליאנג כמה רגעים בהם היה יותר מעול הגנתי, אבל כשכל ההתקפה עליו קשה לי לראות אותו נותן את המאמץ הדרוש בהגנה.
    מה שמוביל אותי לנקודה החשובה – אני לא בטוח ששיטת אנטי-פופ לפיתוח צעירים היא הדבר הכי נכון שאטלנטה יכולים לעשות.

    1. ובקשר לפתיח שלך – רודיונס קורוטס.
      הוא השחקן שעוד חמש שנים כולם יתחרטו שלא לקחו בבחירה השלישית. תשנו את דעתי.

      1. תודה LJOS אני אבדוק מיהו הנ"ל.
        בנוגע לשיטת פופ – אני אישית בעד זריקה למים אבל זו באמת שאלה טובה.

  4. ניתוח יפה מאוד חגי, כן ירבו. מסכים שכל אחד מהם בשלב שונה בקריירה, בין אם בגלל שלוקה מנוסה יותר או במערכת טובה יותר. הייתי רוצה לראות את יאנג משחק יותר בלי הכדור בהתקפה, משהו יותר "פתיר" מההגנה החלשה שלו ושל כל אטלנטה.

    1. תודה רועי מסכים לגמרי שהוא צריך לשחק יותר אוף דה בול וראיתי משחקים שהם מנסים לעשות את זה עם יאנג והרוטנר, אבל צריך שמישהו גם ימסור לו (סטייל דריימונד גרין בווריורס) כרגע אין את זה להוקס מישהו איכותי מספיק לזה (טרנר לא מוסר מי יודע כמה)

        1. עם הסטנדרט שעידו כותב, סבבה לי לגמרי שהתבלבלת..
          רדיש נראה זוועתון כרגע אבל הוא באמת פוטנציאל נפיץ – ההנדלינג שלו עם האורך הזה יכולים להציב אותו במן עמדת ג'אמל קרופורד כשחקן שישי יוצר כזה. חוץ מזה בעיקרון יש להם את הורטנר על העמדה של הירו ככה שזה קצת להביע חוסר אמון בתהליך שלו אם היו בוחרים בהירו.

            1. שמעון אני חולה על הראיה המורכבת שלך ועל החלוקה לקטוגוריות משוכללות שכאלה. אבל אחרי שהכתרת את לוקה ב"לא בושה להיות גלינרי" אני ברשותך חושב קצת אחרת ממך.

  5. היו שלושה שחקנים שיכולים לשנות היסטוריה של מועדון בדראפט הזה. הראשון היה הבחירה הראשונה בדראפט והשניים האחרים הם לוקה ויאנג – וכל מי שיגיד לכם שחשב אחרת בערב הדראפט משקר.
    .
    בדיעבד כולנו ידענו "מי יותר טוב", אבל כשנדרשים לקחת החלטות יש מערכת שיקולים שלמה שיכולה להכריע לטובת צד כזה או אחר. מי יודע אם דאלאס היו מהמרים על לוקה ללא ההיסטוריה אם נוביצקי, וכבר קל לשכוח היום אבל על יאנג דיברו כסטף קרי הבא. בחירת שחקנים צעירים היא לעולם תהיה הימור, אנחנו לא באמת יכולים להבין נפש של אדם בגיל 18 ולחזות איך יהיה עשור קדימה (שלא לדבר על יכולת גופנית).
    .
    ההשוואה ביניהם, למרות הטרייד, חייבת להיפסק מכיוון ששניהם שחקנים שונים לגמרי עם קריירה ארוכה לפניהם שיכולה להתפתח לכיוונים שונים לגמרי. מי זוכר היום בכלל את הטרייד בין סטפון מארבורי לריי אלן בערב הדראפט?

    1. ההיסטוריה עם נוביצקי לא קשורה לכלום. זה לא ששאר הליגה לא יודעת שנוביצקי הצליח. אתה אומר שדווקא דאלאס הצליחה עם אירופי ולכן תבחר עוד לבן אירופי? מה הקשר? האוכל בעיר הזו טוב ללבנים? מילא אם זה היה אותו GM שבחר בנוביצקי הייתי מבין. אבל סתם בגלל שבאותה קבוצה הצליח לבן אחר?

        1. לא מסכים שלא היה אפשר לדעת שלוקה השחקן הכי טוב בדראפט הזה, ובעשר הדראפטים שלפניו או אחריו.
          כל מה שהיה חסר לGM האמריקאיים השחצנים זה סקאוט טוב שמבין יורוליג. אחד כזה שמבין שלקחת MVP יורוליג בגיל 18 זה דבר שמעולם לא קרה, וכנראה מעיד שמדובר בשחקן חייזר.
          בזמן שלוקה פרפר את ההגנות הכי חזקות בעולם (כולל nba), איטון התחרה בילדודס בני 20 שעוד שנתיים יעלו מהספסל בקרית מוצקין במקרה הטוב, או יפרשו במקרה הרע.
          לי היה ברור תמיד שלוקה זה האיש. לא כי אני גאון כדורסל, אלא כי אני יודע להעריך מה שו רמת יורוליג.

  6. מברוק תותחוס, על הפוסט, אחלה דיון, כן ירבו.
    .
    בפינת ההערה המשעממת – ברור שהתשובה הסופית תתברר רק אחרי מספר שנים בליגה, אבל זו בהחלט סוגיה מעניינת כבר כעת.
    .
    מה שכן, השאלה הזו קצת מזכירה לי את השאלה אם היה צריך להטריד את ראסל או את הארדן מאוקלהומה, ולדעתי כמו במקרה ההוא כך גם במקרה הזה – נכון לעשות זום אאוט, להסתכל על התמונה הכוללת ולשאול האם כל מי שלא בחר בלוקה עשה טעות?(ושוב הכוכבית של "התשובה תתברר רק בהמשך")
    .
    האם עדיף היה לקחת את לוקה על אייטון? איך פניקס הייתה נראית עם קו אחורי של לוקה ובוקר? (רמז – בלתי ניתנת לעצירה, עוד רמז – בפלייאוף).
    .
    איך סקרמנטו הייתה נראית עם לוקה, במקום באגלי, ופוקס? (רמז – ע"ע פיניקס למעלה).
    .
    מה אני רוצה לומר כאן? כמה דברים:
    א. מעל רמת כשרון מסוימת יתכן שנכון לקחת את השחקן הטוב ביותר כמעט ללא קשר לעמדה – העמדות היום גמישות יותר, ובוודאי במקרה של לוקה שיכול לשחק מספר עמדות.
    .
    ב. יתכן שעדיין יש הטיה במקרה של שחקנים אירופאים – אמנם חל שיפור ניכר – השחקן הכי טוב באירופה ב-99 נבחר מספר 57 בדראפט, ב-2018 כבר נבחר שלישי – אבל יתכן שהיה צריך להיבחר ראשון.
    .
    ג. אטלנטה גם וויתרה על שרודר שדווקא משחק לא רע באוקלהומה. יתכן והם מגזימים קצת עם ה"הכל סביב יאנג".

  7. מעולה, תודה רבה.
    מצטער, אבל הוא לא הוכיח לי עדיין שאינו קוריוז.
    וקוריוז זה משהו כמו סטפן מרבורי.
    שנים יגידו.
    מה שבטוח שלוקה זה הדבר האמיתי, ואחד הכוכבים הגדולים שהגיעו לליגה אי-פעם.

  8. פוסט נהדר, חגי. תודה.
    .
    משעשע הדטרמיניזם סביב הוויכוח לוקה/יאנג. כולה שנה וחצי 2 הילדים משחקים בליגה, ועם כל הכבוד, למרות שברגע זה הנתונים, והתוצאות, מצביעים ומצביעות לוקה, עוד חזון למועד. הסיבה המרכזית?
    הקליעה. לוקה בינוני מינוס מטווח ה-3 על בסיס קבוע. יאנג מראה ניצוצות של יכולות "לילארדית".
    .
    עכשיו, אם מחפשים מקום הגיוני להצמיד תווית "שטות, שטות, שטות", אז המקום המתאים זה לצד הספקולציה שיאנג עוזב את ההוקס בסיום חוזה הרוקי שלו…

      1. בהנחה שמדובר בשחקן מקסימום אז כ-20 מיליון על השנה החמישית והסיכון בפציעה בה. זה בלי לספוק את ההפסדים על החוזה הבא (5% עלייה במקום 8%).

          1. מספיק כבר עם המיתוס הזה של גודל השוק. איך גודל השוק משפיע על הרווחים של שחקנים בדרג הזה. החסויות במקרה הנ"ל הן כלל ארציות ולא בשוק המקומי (את הפינאטס האלה משאירים לשחקני הדרג השני). איך זה שאתה בקונטדנרית מקזז לך הפסדים?

            1. בנוגע לגודל השוק – לא יודע, אבל לא בטוח שזה מבוטל. בנוגע לקונטנדרית – זה מאפשר חשיפה ויוקרה שיפליא אותי לשמוע שאינן משפיעות על גודל חוזה החסות, ואם אכן כך זה מייצר הכנסות שמפצות על הפסדים.

        1. הלכתי לבדוק. אז גם אתם הפריירים הרציניים האחרונים שאשכרה השקיעו על הפלופ, והכי פרייסלס – המשכורת האחרונה שלו מפילי על סך $59,820 – קבצן במונחי NBA (מניח שזה ביי-אאוט ועדיין זה מצחיק לראות את זה)

          1. אנחנו לא השקענו. זה אריק שלא רצה להיות כאן יותר.
            אבל בתכלס הוא עשה את העקיצה שלו על מילווקי אז הוא קיבל את מה שרצה.

            1. אשכרה הצליח לאריק הקטע של "עכשיו אני שם". מלווקי היא ממש נחמה לאוהדים מיואשים לחשוב על הקלחת שהייתה שם לפני כמה שנים..

  9. טוב אני אקח אחריות כי כנראה שלא הבהרתי את זה בצורה טובה.
    א' קטע הפתיחה אמור רק להוציא את הדיון האינסופי הזה מהמערכת ולאפשר לנו להתרכז בעיקר – קרי – התרומה (האדירה לטעמי) של יאנג להתקפת אטלנטה והקשיים שלו בהגנה.
    ב' אם כבר דנים על זה אז כן כמו שכתבתי לעיל אם אני הGM של אטלנטה אני הולך על בטוח וזה לוקה. כרגע זה נראה שאכן לוקה מוביל אבל את הדיון הזה נצטרך לראות ברמות הגבוהות – ושם לדעתי העניה התקרה של יאנג גבוה יותר. שומר אחד לא מספיק ואתה חייב מישהו שיארוב לו באיזור הטבעת בעוד על לוקה יספיק שומר עילית בשביל להאט אותו מאוד
    ג' לכל מי שאומר שלוקה "סוחף" את הקבוצה שלו לניצחון בעוד יאנג אחרון בליגה – לגמרי חכמת הדיעבד. אם אטלנטה מנצחים כמה משחקים צמודים שהם הפסידו ודלאס להיפך אז הדיון היה אחרת לחלוטין? מי שחושב שלוקה עדיף אז בבקשה זו טענה סופר לגיטימית אבל שיגבה את מה שהוא אומר ויראה שהוא כזה משפר את מי שסביבו כי בינתיים דאלס ניצחו את פילי ומלווקי בלעדיו והיו כפסע מלנצח את מיאמי ואת טורנטו – 4 קבוצות מהמובילות בליגה. מאידך יש לאטלנטה הרבה מאוד פוטנציאל אבל הם מאוד לא מבושלים.
    ד' לא שאני משווה, כי לוקה הוא באמת יהלום, אבל אני תוהה כמה מאיתנו העדיפו בזמן אמת את סטף על בלייק גריפין?

            1. כתבת זה מנצח משחקים צמודים וזה לא.

            2. בסדר, כי זה מה שרשם חגי הפואנטה היה המשפט שלפניו

            3. לא. חגי כתב על אטלנטה ודאלאס וזה בדיוק ההבדל.

            4. צודק, קראתי מהר וזה גם נכון יותר להגיד. בכל אופן אין כזה דבר "אם המשחקים הצמודים נגמרים הפוך"

            5. אור בוודאי שיש. משחקים צמודים זה הטלת מטבע, אחרת לנט-רייטינג לא הייתה כמעט משמעות. השאלה היא לכמה משחקים צמודים מגיעים.

  10. אני יודע שרוצים להימנע מזה אז רק אגיד שהטיעון הכי טוב נגד לוקה זה היכולת המטורפת שהקבוצה משחקת בלעדיו (ביחס לציפיות מהם)

    1. תחזור לתחילת השנה ואת מיליון התלונות על הסגל החלשלוש של דאלאס. הדיעה הרווחת הייתה שדאלאס עשו מהלכים נוראיים, הביאו את הארדוואי האגואיסט, פורזינגיס הרכיכה, קרי שנמצא בליגה רק כי הוא האח של, ועוד ועוד. ואז בא דונצ'יץ' והפך את חבורת השחקנים הבינוניים והכושלים הזו לקבוצה מנצחת, גם כשהוא על הספסל. האיש לקח יורוליג בגיל 18 והביא תרבות מנצחת לארגון שלם. יאנג? הוא בינתיים מפסיד עם קולינס לכל הקליבלנדיות למיניהן.

      1. זה מרגיש לי כבר כמו וויכוח פוליטי שכל אחד רוצה להראות למה הצד שלו צודק והשני הוא אם כל חטאת. רוצה להוכיח שליאנג יש את קולינס (שהיה מושעה עד כה האידיוט הזה) סבבה. נראה לי שאתה מפספס את מטרת הפוסט.

      2. חחח מה שלא רשום בפוסט לא קיים. לך לפוסט ערב הדראפט למעט האשך אפלטון וזיו לא ראיתי מישהו או אותך אומר שלוקה הכי טוב ושיקלע 30 למשחק.
        מי אמר שהסגל חלש חוץ ממני ואפילו אני התייחסתי רק לסגל אחרי הארדוואי ופורזי. הארדוואי תמיד אמרתי שהוא אחלה סקורר ופורזי ציפיתי שיהיה הרבה יותר טוב.
        השאר פה עפו על הסגל שלו. גם לוקלה הפסיד פעמיים לניקסים זה בסדר…
        אז לא להיות חכם בדיעבד ועוד לא ראיתי את לוקה עם טבעת אז נחכה בסבלנות ונראה בעשור הקרוב מי טוב ממי לדעתי יאנג יביא אליפות לפני לוקה.
        זה כמו שדקסטר אומר שדיוויס ויאניס שחקן של אליפויות ואמביד לא עוד לא ראיתי טבעת על יאניס או דיוויס והם כבר 7 עונות בליגה…
        או קמבה ווקר שאם היה בבוסטון כל העשור היה מתחרה על רכזי העשור במקום שארלוט…
        וכמו שחגי אמר מי היה פה ב3 העונות הראשונות לוקח את סטף על בלייק גריפין? 😂😂😂
        אני למשל את דראפט 14 דירגתי ערב הדראפט
        הארדן
        טייריק
        בלייק
        סטף

        אז למשל קרי בדירוגים היסטורים לפני הארדן אבל מבחינת יכולת הארדן לדעתי טוב יותר בטוטאל אם משווים קריירה. קרי היה בשיא זמן קצר נהנה מפציעת כוכב יריב ולקח 2 אליפויות בסופר טים.

        1. לא כתבתי בפוסט על הדראפט שלוקה יקלע 30 כי האותה תקופה הייתי רק קורא ולא מגיב.
          בהזדמנות זו אגב – קורא בשקיקה את הכותבים הנהדרים שיש באתר המדהים האלו, גם אם מדי פעם לא מסכים איתה.
          גם אתה שמעון חתיכת נכס לאתר למרות העמדה העקומה שלך על סוגיית לוקה-יאנג(:
          העקיצה על יאנג הייתה בציניות, אבל כן נשאר בעמדה שלי שאם היית הופך ביניהם המאזנים היו נראים אחרת. יאנג שחקן מדהים, אבל עוד לא הוכיח שהוא יכול להיות הכוכב של קבוצה מנצחת. לוקה הוכיח את זה כבר כמה וכמה פעמים: 1. כשהוביל את סלובניה לאליפות אירופה (רוב הזמן ככינור שני לדראגיץ'). 2. כשהוביל את ריאל לאליפות יורוליג. 3. כשמוביל את דאלאס למיקום מאוד גבוה במערב בניגוד לכל התחזיות.
          הילד לוקה הוא ווינר שהופך כל קבוצה שהוא מגיע אליה למנצחת. אולי גם יאנג יהיה כזה, אבל בינתיים יש לו עוד זמן להוכיח.

          1. אני חייב לאתגר את ההמשגה שלך: אתה יכול לפרק את המושג הזה של ווינר לחלקים יותר קטנים? מה זה בדיוק אומר? ואיך ההשפעה הזו באה לידי ביטוי בזה שהקליעה של המאבס נמצאת היכן שהיא נמצאת אפילו כשלוקה על הספסל או לא משחק?

          2. לוקה ווינר ענק אבל ריאל לקחה את אליפות אירופה גם לפני לוקה עם אותם שחקנים. אין ספק שלוקה אדיר ופוטנציאל טופ 10 היסטורי, הקטע שאני חושב שגם יאנג כזה. כרגע ללוקה יש יתרון כי הוא יותר מנוסה, היה במעמדים גבוהים, במערכת יותר טובה, מאמן יותר טוב, צוות יותר טוב, לוקה גם כרגע יותר בשל אז מה… לוקה גם יותר בשל מג'ורדן בגיל 21. בשביל ציפיות הוא ויאנג צריכים להביא טבעות ו-MVP,s 'עד אז יש זמן ואז נראה. בדיוק גם טריי נפצע אז יש את הבולס והמגיק עכשיו להוקס ואז…כמה קבוצות חזקות, נראה את רדיש מנגב? 🙂

  11. אני מצטרף מאוד מאוחר לדיון…
    כאחד שרואה את כל המשחקים של אטלנטה
    לדעתי כולם טועים! ההשוואה צריכה להיות
    בין שני המאמנים… תחליפו בינהם ואטלנטה
    עם הרבה יותר ניצחונות ודאלאס מדשדשת.
    קרלייל עם פילוסופיה מובנת וקידום שחקנים
    מוכח. פירס נראה כל הזמן שלא שולט בשום מצב במשחק…

    1. מסכים שפירס מתפקד פחות טוב משחשבתי – ישנם המון הרכבים ומעט מאוד עקביות בהם. ההגנה יותר טובה השנה אבל הם חוטפים לא מעט במעבר בגלל חוסר ריכוז.

      1. אוהדי ההוקס כרגע נגד פירס, אני עדיין לא החלטתי אבל כרגע נוטה לזכות פירס. יש לו באמת שחקנים צעירים של קולג'. ההוקס לרוב 3 רבעים צמודים ואז מתרסקים בשנייה שטיפה מעלים רמה מולם. ההגנה שלהם זה רמת קולג' ממש מביכה כל מי שרוצה סל עושה בכיף שלו, שומרי אחד על אחד מאד חלשים

        1. שמעון איפה ראית את הידיעה שאוהדי הקבוצה נגדו? אני יכול להבין יש להם הרבה יותר כישרון ממה שהם משחקים כרגע.
          .
          זה היה נראה שפירס חיזק את ההגנה הקבוצתית של ההוקס אבל זה חזר להיות הבית זונות שהיה בשנה שעברה וזה בעיקר עליו, כאשר הסכמות ההגנתיות מאוד לא ברורות בעיקר של מתי עושים חילוף ומתי באה עזרה . גם התקפית אין מספיק תנועה של הקלעים לאיזורים מתים (לא שזה היה עושה את ההבדל ועדיין)

            1. בעיקר הורטר וקראב אבל בכלל כל מי שיש שניזון משלשות לא פעם לא זז ומאפשר להגנה גם לכסות מסירה פוטנציאלית אליו בעיקר כשיש פיק&רול ואז גם הצבע נסתם יחסית וגם קשה יותר להעניש על הכיסוי הזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט