פרוייקט אגדות (30): ג´ורג´ מייקן
היום ישנם סמול-פורוורדים בגובהו – 2.11 מ´. אבל כשג´ורג´ מייקן שיחק בשנות ה-40 הוא היה ה-GIANT האוטנטי של הכדורסל. אז כל השחקנים היו בסביבות 1.80. פה ושם היה שחקן בגובה 1.90 מ´. אז איך לתאר את הדומיננטיות שלו אז? תארו לכם את יאו מינג עם הוקשוט נפלא, באחוז גבוה, אז אולי תבינו מה הוא היה אז.
================================================
הענק הלוחש
================================================
עד ג´ורג´ מייקן הכדורסל היה משחק קשה, אגרסיבי, ששוחק ע"י ננסים. אז לא חשבו כלל על משחק מעל הסלים, ואם משחקים מתחת לסלים, גם 1.82 מ´ עם ניתור טוב יכול להגיע לחישוק. המשחק היה מבוסס כולו על תרגילים, SET PLAYS, "שמיניות" ומה לא. במשחק כזה הענקים שלא מסוגלים להלך וללעוס מסטיק באותו זמן – אבודים.
אז מי שהיה מעל 1.95 מ´ נחשב לאיטי, חסר קואורדינציה, וספורטאי בספורט הלא נכון. להזכירכם, בשנים שמייקן שיחק במינסוטה לייקרס, זכריה עופרי היה השחקן הגבוה בארץ (1.91 מ´), והוא אפילו לא היה הסנטר. הסנטר היה אברהם שניאור שהגיע ל-1.85 מ´ רק עם נעליים עם סוליה גבוהה. הרכז היה יהודה וינר, 1.67 מ´, והוא לא נחשב לנמוך במיוחד.
הוא נולד ב-1924 בג´ולייט, אילינוי, וכבר בגיל 13 הוא היה 1.83 מ´. אבל הוא היה קצר ראייה, השתמש תמיד במשקפיים גדולות עם מסגרת שחורה, ואז אסור היה לשחק כדורסל עם משקפיים. בנוסף, הוא נחשב למין יורם ללא קואורדינציה. בנוסף, הוא שבר רגל בצורה קשה ביותר ונאלץ לשכב במיטה שנה שלמה!
הוא למד בבי"ס קתולי כי רצה להיות כומר. אחרי שנתיים בסמינר קתולי הוא החליט שברצונו להיות עו"ד. אבל אז גילו אותו. המאמן של נוטר-דאם יוניברסיטי ג´ורג´ קיגן פגש אותו קיץ אחד והתחיל לשחק איתו קצת כדורסל. הוא מיד גילה שלג´ורג´ ישנה מין יכולת טבעית ויד רכה, והוא היה מסוגל להשתמש ביד ימין באותה יעילות כמו יד שמאל (הוא היה שמאלי מטבעו).
אבל אמר לו שקצת מאוחר עכשיו לנסות לשחק בקבוצה כמו נוטר-דאם והוא הציע לו ללכת לאוניברסיטה קטנה יותר, דה-פאול יוניברסיטי, שאף היא קתולית. למזלו המאמן של דה-פאול היה ריי מיירס, אחד מהמאמנים המהוללים ביותר בארה"ב (לא אז! שנים אח"כ!). הוא עבד עם ג´ורג´ שלא היה לו כל ניסיון כדורסלני עד אז יומם ולילה. כדי לשפר את הקואורדינציה שלו הוא הכריחו לקחת שעורי בלט באוניברסיטה.
במסיבות סוף השבוע מיירס היה בא לאולם הריקודים "ומכריח" את הענק לרקוד רק עם הבנות הנמוכות ביותר כדי לשפר את עבודת רגליו. הוא גם יצר את ה-"MIKAN DRILL" (שעד היום משתמשים בו!) שהיה עמידה תחת הסל ולקלוע ברציפות 300 פעם. לפעמים הוא הכריח אותו לקלוע 500 פעם.
הוא מיד התגלה כגאון חסימות. הוביל את דה-פאול ב-1943-1944 לעונה של 22-4 כשממוצעו 23.9 נק´ עם 15 ריבאונדים. כוכב נולד! שנתיים הוביל את ה-NCAA בקליעות וניבחר פעמיים ל-´אול אמריקן´ בשנת הג´וניור והסניור שלו, דבר שלא נשמע לפני כן לשחקן שלא שיחק כדורסל עד הגיעו למכללה!
בסיום מלחמת העולם ה-2 הכדורסל המקצועני החל לפרוח. שם הליגה היה NATIONAL BASKETBALL LEAGUE שרוב שחקניה היו יהודים מניו-יורק כרד הולצמן ורד אורבך. השיקגו "גירס" החתימה אותו על סכום אדיר אז (60,000$).
אז החלה תקופה של מעבר מליגה לליגה. בתקופה ההיא היו שלוש ליגות מקצועניות וכל העסק היה פרוע לחלוטין. הוא הצטרף לליגת ה-PBLA שהיו לה קבוצות בערים הגדולות של ארה"ב, ומשחקו פרח. הוא הפך להיות שחקן הגנה נפלא, ושחקן התקפה עם הוק ימני טוב כמו השמאלי, והיה בלתי ניתן לעצירה.
משם עבר לליגת ה-NBL ובעל קבוצת מיניאפוליס מוריס שלפן החתימו לקבוצת "GEMS", ואחרי זמן לא רב שמה שונה ללייקרס. כשהוא שמע שהוא הולך לשחק במיניאפוליס תגובתו הייתה שהוא הוחתם ע"י "קבוצה מסיביר"!
שלפן הקים קבוצה נהדרת. מסטנפורד הוא הביא את ג´ים פולרד, השחקן הראשון לקלוע בניתור, והוא היה למעשה בורא הג´אמפ-שוט. הוא החתים עוד שני שחקנים שהיו אז הטובים בנמצא – טוני ג´רוס וסוויד קריסון, והלייקרס הפכה לקבוצה הטובה והידועה ביותר בארה"ב. מאחר ולא היו לה יריבות מתאימות, המשחקים הגדולים היו נגד ההארלם גלוב טרוטרס ששיחקו "משחק רגיל" נגד הלייקרס. משחק אחד של הלייקרס נגד ההארלם גלוב טרוטרס שוחק באצטדיון הפוטבול של שיקגו בנוכחות 28,000 צופים – שיא שעמד כמה שנים טובות.
מייקן היה "הענק הלבן" שכולם באו לראות. היריבה הגדולה שלהם הייתה רוצ´סטר, עם עוד שחקן לבן גבוה בשם אדולף שייס, שבנוסף היה גם יהודי! יריבה חזקה אחרת הייתה הוושינגטון קפיטולס שכוכבה היה פוינט-גארד בשם רד אורבך. ב-1949 ה-NBL התפרקה וליגה אחרת, ה-BAA "בלעה" שש קבוצות משם, כולל הלייקרס, וסירקיוז נשיונלס (שהפכה לפילדלפיה סיקסרס). ליגת ה-NBL הפכה שמה ל-NATIONAL BASKETBALL LEAGUE, וכך נוצרה ה-NBA!
מייקן הפך לשחקן דומיננטי ביותר. קלע 40 נק´ למשחק, ובגללו נוצר חוק חדש – GOAL TENDING! כשהלייקרס היו באים למדיסון סקוור גארדן השלט זעק: "הערב הניקס נגד מייקן". פעם אחת כששחקני הלייקרס ראו את השלט הם סרבו להתלבש למשחק. "זה המשחק של ג´ורג´ נגד הניקס!". כמובן שהייתה זו בדיחה.
הלייקרס הובילה את הליגה שנתיים רצופות עם 46 ואח"כ 48 ניצחונות. אבל ב-1955-1956 הלייקרס הגיעה לתחתית. פולרד החליט לפרוש, ובעונה שאחריה מייקן פרש עם קריירה של 11,764 נק´ (שיא אדיר אז) וממוצע של 23.1 לקריירה.
הכדורסל שהיה עד אז משחק של נמוכים שינה פניו לעולם. שחקנים כביל ראסל וג´ים לבלוט נכנסו לליגה, הלייקרס החתימה את אלג´ין ביילור וג´רי ווסט, ואז גם התחילה ה-DYNASTY של הסלטיקס.
מייקן, כבר עו"ד מצליח, נקרא להיות הקומישינר של ליגה מתחרה לנבא – ה-ABA. הדבר הראשון שעשה היה "ליצור" כדור חדש, לבן-אדום-כחול, שהפך למותג החשוב ביותר של הליגה. מייקן יצר ליגה טובה, מעניינת, עם שחקנים מעופפים כג´ורג´ גרווין וד"ר ג´יי, עד שה-NBA בלעה אותה. סוף הסיפור ידוע.
הוא הפך לאחד מהאנשים המכובדים והידועים בנבא. ניבחר ל-"היכל התהילה" ול-"50 האגדות" ועד יום מותו היה השגריר החשוב ביותר של הנבא. בנו לארי, שיחק באוניברסיטת מינסוטה ואח"כ בקליבלנד קבלירס בשנת הולדתם (1970).
מייקן המשיך בעבודתו כעו"ד, ונחשב עד היום לאחד האנשים שהשפיעו ביותר על הנבא לתת סידורי פנסיה טובים יותר לשחקניה. הוא ניפטר ב-2005, בגיל 81. ברור שמייקן לא יכול היה לשחק היום בנבא. שחקן בגובה 10´6 הוא לא סחורה היום. אבל בזמנו הוא היה "ענק לוחש" עם דומיננטיות מוחלטת תחת הסל בהגנה ובהתקפה.
דובי
4 ספט 2013 06:02:49מנחם, תודה. סגרת לי חור בהשכלה שתמיד הטריד אותי .
מדהים לפגוש את אורבך על המגרש כשחקן, מפתיע שזה היה במאה ה20 ולא בתקופת היורה
אורי
4 ספט 2013 06:52:49אני עם דובי גם אני לא ידעתי שיש שחקן ענק מאחורי התרגיל שגבוהים עושים באימונים (מנחם כתבת על זה פעם בהקשר של דיוד אנדרסון של מייאמי) , תודה רבה !
אלון
4 ספט 2013 09:58:24הקלידו את התגובה כאן…
רועי
4 ספט 2013 10:01:13מנחם.
היה כיף לקרוא(כרגיל) יש לי רק שאלה-באיזה שנה הומצא שעון ה24
מנחם לס
4 ספט 2013 15:36:14הכל בגוגל
רועי
4 ספט 2013 11:22:25עד שאלה-
היכן אתה מדרג את מייקן ברשימת הסנטרים הגדולים איי פעם??
מנחם לס
4 ספט 2013 15:37:25קשה. משחק אחר, תקופה אחרת. אבל הוא שלט בכדורסל בזמנו יותר משליטת כל סנטר אחר בזמנו.
אפלטון
4 ספט 2013 15:49:38שמע אני כל פעם מופתע מחדש עד כמה אני לא מכיר את ההסטוריה של המשחק הנהדר הזה ואת השחקנים שעשו אותו לכזה. תודה.
דרך אגב היתה כתבה פעם על הסיפור כיצד הNBA "בלעה" את הABA?
זה ממש סיפור מרתק
ישראל קרמר
4 ספט 2013 18:25:55הדברים עליו ברשימותיי:
כוכב העל הראשון של הנב"א (ששיחק עוד בליגת הבא"א – ליגת האב של הנב"א) וראשון למסורת הסנטרים המופלאה של הלייקרס והיחיד שלא שיחק בלוס אנג'לס אלא במיניאפוליס והוליך את הלייקרס לחמישה אליפויות (כולל אליפות ה-BAA ב-49/50'). בעונתו הראשונה מ-7 עונותיו שיחק בליגת ה-BAA שממנה יצאה גם בוסטון סלטיקס, ולאחריה שיחק עוד 5 שנים רצופות ב- NBAעד גיל 29 ועונה נוספת בגיל 31. רק מעונתו השלישית חושבו רשמית הכדורים החוזרים ורק מעונתו הרביעית חושבו מספר הדקות, כך שאין רישומים לממוצעי הקריירה שלו ברי' ודק' (וכמובן שאין כלל רישומים לממוצעי חט', חס' ואי' שהחל להיחשב רק במהלך שנות ה-70), אלא רק לנק' ואס'. אחוזי הקליעה נמוכים יחסית לשחקן ציר, הגם שאז נחשבו ראויים ולא חלשים כמו היום), ולא יציבים, אך קלע מתי שהיה צריך.
השיג 22.3 נק' (40.1% מהשדה ו-78.4% מהקו) ו-2.7 למשחק ב-NBA ו-23.1 (40.4% מהשדה ו-78.2% מהקו) ו-2.8 אס' למשחק כולל העונה ב-BAA. ב-4 העונות הראשונות מה-5 האחרונות שבהן ישנם רישומי רי' הוא קלט 14.1 כ"ח למשחק וכולל העונה האחרונה (8.3) קלט 13.4. בעונתו הטובה ביותר קלע 28.4 נק' (42.8% מהשדה ו-80.3% מהקו), קלט 14.1 רי' ומסר 3.1 אס' למשחק כשמספר הדק' צריך להיות סביב ה-40 וכנראה קצת יותר. בפלייאוף השיג בנב"א 23 נק' (39.4% מהשדה ו-78.3% מהקו) ו-2.2 אס' למשחק ו-24 נק' (40.4% מהשדה ו-78.6% מהקו) ו-2.2 אס' למשחק, כשישנה ירידה מ-30.3 ו-31.3 נק' למשחק בשתי העונות הראשונות (כולל העונה בליגת הבא"א) ל-24 ו-23.6 בשתי הבאות ואח"כ פחות מ-20, כשמרישומי הדקות שהחלו מעונתו הרביעית (23.6 נק' למשחק בפלייאוף) עולה כי חלה ירידה מעונה לעונה במספר הדקות בפלייאוף (42.5 באותה עונה). בעונה הראשונה שבה החל רישום כ"ח (50/1') קלט בפלייאוף (שבעה מש') 10.6 כ"ח (שנוספו ל-24 נק' ב-40.8% מהשדה ו-80% מהקו ו-1.3 אס') למשחק, ובשלושת הפלייאופים אחריהן, בשלוש האליפויות הרצופות והאחרונות בשושלת הלייקרס הזו, קלט 15.9 כ"ח (23.6 נק' ב-37.9% מהשדה ו-79% מהקו ו-2.8 אס') ב-42.5 דק' בשלושה-עשר משחקים, 15.4 כ"ח (19.8 נק' ב-36.6% מהשדה ו-73.2% מהקו ו-1.9 אס') ב-38.6 דק' למשחק בשנים-עשר מש', ו-13.2 כ"ח (19.4 נק' ב-45.8% מהשדה ו-81.3% מהקו ו-1.9 אס') ב-32.6 דק' למשחק בשלושה-עשר מש'. בשלושת הפלייאופים הללו יחד השיג 21 נק' (39.8% מהשדה ו-77.75% מהקו), 14.8 רי' ו-2.2 אס' ב-37.9 דק' למשחק.
רועי
6 ספט 2013 20:42:24לדעתי, הוא הסנטר העשירי בכל הזמנים.
לפני :ביל וולטון
פטריק יואינג
דיויד רובינסון
מוזס מלון
האקים אולזואן
שאקיל אוניל
ביל ראסל
ווילט צמברליין
כרים עבדול גבאר
נותרו בחוץ:וויליס ריד(קשה לשים אותו בחוץ),ארדוויס סבוניס, דיב קאונס, רוברט פאריש,דוויט הווארד ועוד ועוד….
ישראל קרמר
10 ספט 2013 19:40:41עשרת שחקני הציר בכל הזמנים ברשימותיי: וילט, ראסל, קארים, האקים, שאק, רובינסון, מוזס, וולטון, ריד, ת'רמונד.
ישראל קרמר
10 ספט 2013 21:46:11עשירייה שניה: בלאמי, קאונס, האווארד, אנסלד, מקאדו, מורנינג, מיקאן, פאריש, יויינג, לנייר.
25-21: גילמור, דוארטי, איסל, סיקמה, אלמור סמית'.