סיקור משחקי יום ראשון – דיוויס בשליטה/ עמיחי קטן

היו לו סיבות טובות לחייך…

8 משחקים היו לנו הלילה, כאשר ההופעה המרשימה והבולטת מכולן היא כמובן הופעת ה-50 נקודות של אנטוני דיוויס שסידרה ללייקרס ניצחון קל על מינסוטה. חוץ מזה, ראינו יום משחקים מעט מפתיע, כאשר בחצי מהמקרים קבוצת החוץ ניצחה, ובחצי מהמקרים ניצחה הקבוצה שהייתה עם מאזן פחות טוב טרם המשחק. יצאנו לדרך…

ברוקלין נטס (13- 10) – דנבר נאגטס (14- 7) 105 – 102:

ברוקלין פתחו טוב יותר את המשחק, ובעיקר גארט טמפל שקלע 10 נקודות בפתיחה והוביל את הנטס ליתרון 18- 10. דנבר התחילו לצמצם, אבל בכל פעם שהם השוו היה מי שהוביל ריצה קטנה נוספת עבור הביתיים, ורק במחצית הצליחו בדנבר לקחת את היתרון.

בדקות הראשונות של הרבע השלישי היתרון החליף ידיים 7 פעמים, עד שהיו אלה שוב הממתינים לדוראנט שלקחו את היתרון, לפחות עד לרבע האחרון. ברבע האחרון היתרון התחלף שוב פעמים רבות, אולם בסוף היה זה דינווידי שנתן את היתרון המכריע לברוקלין ופרינס סייע מהקו, במקביל להחטאות של בארטון ומארי.

בלטו בשורות ברוקלין: דינווידי עם 24 ו-8 אסיסטים, אלן עם 19 ו-11 קרשים, טמפל עם 15 (10 ברבע הראשון) והאריס עם 13.

השתדלו אצל דנבר: יוקיץ' עם 24 נקודות, 11 כדורים חוזרים ו-6 מתנות לאביונים, מארי עם 21 נקודות (16 במחצית הראשונה) וגראנט עם 15 רק בשלשות.

שארלוט הורנטס (9- 16) – אטלנטה הוקס (6- 17) 107 – 122:

אני לא רוצה לשעמם אתכם יותר מדי, אז רק נספר שהייתה מחצית ראשונה צמודה, ובמחצית השנייה טריי יאנג העלה הילוך, וקלע בה אותה כמות כמו גרהאם ורוזיר בכל המשחק (20) וזה הספיק ל-2 בריחות שסגרו עניין.

בלטו באטלנטה: יאנג עם 30 ו-9 אסיסטים, פארקר עם 19 וחשוב מכל, וינס קרטר עם שיא עונתי של 17.

בלטו בשארלוט: וושינגטון וברידג'ס עם 20 כל אחד והאוהדים שהצליחו להישאר ערים.

מיאמי היט (17- 6) – שיקגו בולס (8- 16) 110 – 105:

ג'ימי באטלר הגיע להתמודדות עם האקסית המיתולוגית האהובה, זאת שהפכה אותו לכוכב, ונזכר כנראה בימיו כנגר על לפני שהוא נהיה כוכב, מה שמסביר את האחוזים שלו. אולי הוא נזכר בימים בהם המטרה שלו הייתה לעצור את הכוכב של מיאמי ועשה אותו דבר…

בכל מקרה, דווקא שיקגו היו אלה שפתחו יתרון דו-ספרתי ברבע הראשון, אבל באטלר מהקו, אדבאיו והירו מחקו את ההפרש ברבע השני, ודאגו בתפריט למשחק צמוד עד הסוף. הירו קלע 7 נקודות ברבע האחרון, כולל הסל שהעלה את מיאמי ליתרון בשניות האחרונות, אבל דווקא באטלר עשה עבירה ששלחה את לאבין להשוות מהקו ולכפות הארכה.

ההארכה התחילה עם סל של לאבין ומהלך 3 נקודות של דאן מצד אחד, וסל של נאן מהצד השני. מאותו רגע הגיבור השתלט לחלוטין על המשחק וקלע את כל יתר הנקודות של מיאמי (11), כולל ריצת 8- 0 עד הסוף ושלשה שהובילה ליתרון. לאבין ומרקאנן החטיאו שלשות משלהם וההיט יוצאים עם ניצחון ביתי בסופו של דבר.

הובילו את מיאמי לניצחון הזה: הירו עם 27 נקודות (11 בהארכה, 18 כולל הרבע האחרון), באטלר עם 23 נקודות, 6 כדורים חוזרים ו-7 אסיסטים, אבל ב-3/14 הארדניים מהשדה ו-17/21 מהקו, אדבאיו עם 21 נקודות, 13 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות ונאן עם 18 נקודות.

בשיקגו בלטו לשווא: מרקאנן עם 22, לאבין עם 18 ודאן עם 16.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס (17- 7) – טורונטו ראפטורס (15- 7) 110- 104:

המשחק הזה סומן אתמול בתור המשחק המרכזי של הלילה, אך פציעה של ואן ווליט ובסמוך לה בריחה של הסיקסרס מנעו ממנו להיות מעניין כפי המצופה. התוצאה הייתה 86- 68 לזכות פילי אחרי 3 רבעים ונדמה היה שההמשך מיותר ואפשר ללכת הביתה לישון (או לעבור למשחק אחר כמובן…), וטורונטו היו בדרך הבטוחה להפסד שלישי ברציפות, אבל זה עוד לא נגמר…

3 דקות לסיום מתחיל סיפורנו כאשר לאורי הוביל ריצת 7- 0 שהורידה את ההפרש ל-9, אבל דקה לסיום ההפרש עמד על 11 וזה לא נראה היה רלוונטי, ובכל זאת לאורי וסיאקם המשיכו בשלהם והורידו את ההפרש ל-5. הורפורד הסתפק בכדור עונשין אחד מדויק והקנדים לא הספיקו לזרוק בזמן. יהיה ודאי מי שיאמר שהקאמבק הזה של טורונטו קרה אחרי שפילי לקחו את המשחק כבר ואין לו משמעות, אבל אני עדיין סבור שגם המשחק הזה הוא חלק מהשתלת האופי שקוואי עשה בקנדה בעונה שעברה.

בלטו בפילדלפיה: האריס עם 26, ת'איבל הרוקי המצוין עם 20 והוסיף גם 3 חטיפות, סימונס עם 16, 11 קרשים ו-9 חלוקות מזון, הורפורד ואניס קלעו 11 כל אחד ואמביד הצליח סוף סוף לקלוע נגד טורונטו וגאסול, והגיע ל-10 נקודות ו-8 כדורים חוזרים.

בלטו בטורונטו: לאורי עם 26 נקודות, אנונובי עם 19, 10 ריבאונדים ו-4 חטיפות, סיאקם עם 16, הוליס ג'פרסון ואיבקה קלעו 12 כל אחד וגאסול עשה "אמביד" וסיים ללא נקודות ב-0/6 מהשדה, אבל עם הפלוס מינוס הטוב ביותר בטורונטו.

וושינגטון וויזארדס (7- 15) – לוס אנג'לס קליפרס (17- 7) 119 – 135:

כנראה שאיש לא יופתע לשמוע שהקליפרס קלעו 30-35 נקודות בכל אחד מהרבעים, ואילו הוויזארדס הגיעו ל-30 רק באחד מהמקרים, וכמובן גם מהתוצאה, אבל בכל זאת היו לנו כמה הפתעות בדרך. קוואי וג'ורג' תרמו 10 כל אחד ברבע הראשון בדרך ליתרון 34- 20 ואז 35- 25 בסיום הרבע ורבים סברו ששם נגמר העסק, אבל ברטנס הוביל ריצת 7- 0 ואז ריצת 11- 0 ברבע השני והקבוצה הביתית עלתה ליתרון וירדה למחצית בפיגור נקודה בלבד.

המחצית השנייה הייתה קרובה יותר לסיפור הצפוי על הנייר, כאשר ריצת 11- 0 של הקליפרס פתחה פער ראשוני, ולאט לאט ההפרש גדל עד שהגיע לאזורים הנוחים שהקליפרס רצו, ובאמת בסיום 16 הפרש בסך הכל.

עשו את שלהם בקליפרס: קוואי עם 34 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ג'ורג' עם 27, 6, 6 ו-4 חטיפות, הארל עם 20 ולו וויל עם 18.

בלטו בצד ההתקפי בבירת ארה"ב: ברטנס עם 25, טרוי בראון עם 22, ביל עם 20 ב-5/18 מהשדה אחרי טיפול של הגנת הקליפרס, האצ'ימורה עם 17 ובן האנוש – איש סמית – הוסיף 14.

דאלאס מאבריקס (16- 7) – סקרמנטו קינגס (9- 13) 106 – 110:

המאבס היו כנראה עייפים אחרי הניצחון אמש על הפליקנס שהצריך יותר מדי מאמץ (רק רבע אחד של זמן זבל…), והחליטו לוותר על המחצית הראשונה. 18 של הילד ו-16 של בייליצה במחצית הראשונה, לעומת 17 של הארדאווי ו-10 של דונצ'יץ' קבעו יתרון 66- 46 למלכים בהפסקה, והפעמון הודיע על סיום המנוחה של דאלאס.

הרבע השלישי הוא, כידוע לכולם, הרבע של דונצ'יץ' שהכפיל בו את מאזן הנקודות האישי, אבל ברמה הקבוצתית זה הוריד את ההפרש ל-14 בלבד. חבורת הספסל של דאלאס הפעם לא הייתה במיטבה וההפרש נשאר 14 כשלוקה חזר לפרקט ל-7 הדקות האחרונות. פיני-סמית תרם כמה סלים חשובים, ו-7 נקודות רצופות של דונצ'יץ' הורידו את ההפרש ל-4. פורזינגיס תרם 2 נקודות והחטאה של הקינגס סידרה ללוקה הזדמנות להשוות, אבל הפעם הוא החמיץ וסקרמנטו בכל זאת יצאו עם ניצחון.

בלטו בסקרמנטו: בייליצה קלע 30, הילד 26, בארנס 13, הולמס 12 (כולן בחצי הראשון) ו-9 קרשים ואריזה הצטרף לבוגדנוביץ' ל-10 נקודות כל אחד.

בלטו בדאלאס: הארדאווי עם 29, דונצ'יץ' עם 27, 7 ו-8 ופורזינגיס ופיני-סמית עם 13 ו-8 כל אחד. הספסל של דאלאס, שלרוב גובר על יריבותיו, קלע הפעם 18 נקודות בלבד, לעומת 26 של סקרמנטו מ-3 שחקנים בלבד.

פורטלנד טרייל בלייזרס (9- 15) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (10- 12) 96 – 108:

בשבועיים האחרונים כולם נזכרים בגעגועים למלו הישן והטוב, זה שקולע הרבה וזורק ממקומות אסורים בימינו, וזה שהוא בסך הכל בחור נחמד, ואחרי המשחק הזה כנראה שהציבור יכול להיזכר גם בתופעה שנקראת "להאשים את מלו בהפסד", אבל על כך בהמשך…

הרבע הראשון הוכיח קשיים התקפיים של 2 הקבוצות והסתיים בתוצאה 21- 20 לזכות הרעמים, ואילו הרבע השני התמקד בקשיים ההגנתיים, ומכיוון שאוקלהומה היא קבוצת הגנה לא רעה, היא זו שזכתה ביתרון 55- 47 בהפסקה, כאשר מלו מספיק לקבל טכנית בדקה האחרונה של המחצית.

לילארד הבין שיש בעיה ולקח על עצמו את הרבע השלישי, בו הוא קלע 16 מתוך 31 של פורטלנד, וההפרש הצטמצם ל-4 בלבד בסיום הרבע, אבל בתחילת הרבע האחרון לילארד קיבל מנוחה על הספסל, בדקות שהתחלקו באופן שווה בין החטאות של מקולום להחטאות של מלו. לילארד חזר לפרקט, אך נדבק בשרשרת ההחטאות. בדקות האחרונות גם ההגנה של פורטלנד התפרקה ואוקלהומה הגיעה ליתרון דו-ספרתי שחתם את המשחק.

בלטו באוקלהומה: שרודר ושג"א עם 21 נקודות כל אחד, כאשר האחרון הוסיף גם 9 כדורים חוזרים, כריס פול עם 20 נקודות ו-3 חטיפות, נואל עם 13 נקודות ו-12 קרשים וגאלו הוסיף 12.

בלטו בפורטלנד: לילארד עם 26 (16 ברבע השלישי), מקולום עם 20, וויטסייד עם 14 ו-10 ומלו באמת השתדל, כפי שיעידו 8 ריבאונדים ו-3 חטיפות, אבל בתחום שאמור להיות החזק שלו מלו רשם 9 בלבד ב-4/18 מהשדה, וסביר שהביקורת תגיע…

לוס אנג'לס לייקרס (21- 3) – מיסנוטה טימברוולבס (10- 12) 142 – 125:

רבות שיבחנו את הלייקרס מתיחת העונה על ההגנה להם, אבל היום היא באה לעבודה רק ברבע האחרון, ולעומת זאת דווקא ההתקפה המעט מושמצת זכתה להופעת שיא של אנטוני דיוויס, והיא זו שסידרה ניצחון קליל עבור הלייקרס. כבר ברבע הראשון אותת דיוויס על הבאות כשהוא קלע בו 17 נקודות והוביל יתרון 39- 31 של הלייקרס בסיומו. יכולת טובה של טיג, אוקוגי וקובינגטון הפכה את התוצאה, אבל דיוויס הוביל ריצת 11- 0 שסגרה את המחצית, שוב בהפרש 8 ללייקרס. ברבע השלישי טאונס הצליח סוף סוף להיכנס לעניינים, וקלע בו 13 נקודות, לעומת 15 של דיוויס, ומינסוטה הצליחו להישאר בעניינים ולסיים בתוצאה 110- 103 לזכות הלייקרס את הרבע השלישי.

הרבע האחרון כבר היה סיפור שונה. הלייקרס הידקו את ההגנה ומינסוטה לא הצליחו לחבר בשום שלב 2 סלים רצופים. דיוויס המשיך לחגוג עם עוד ועוד נקודות, וגם קלע 10 ברבע האחרון. אצל מינסוטה כלום לא התחבר ברבע האחרון, אבל בסך הכל הם יכולים להיות מרוצים ממשחק ההתקפה שסידר להם 125 נקודות נגד הגנה מצוינת ביום בינוני מינוס של טאונס.

בשורות הלייקרס בלטו: דיוויס עם 50 נקודות ב-20/29 מהשדה ו-10/10 מהקו, 7 ריבאונדים, 6 אסיסטים, ו-4 חטיפות, לברון קלע 32 ב-6/8 מחוץ לקשת והוסיף כהרגלו 13 אסיסטים, קארוסו קלע 16 ודני גרין הוסיף 12 ו-8 ריבאונדים.

במינסוטה קלעו: וויגינס וטאונס עם 19 כל אחד, אבל 2/12 משותף מחוץ לקשת. אוקוגי עם 18, קובינגטון 16, נייפיר 13, טיג וקולבר 12 כל אחד ובייטס-דיופ עם 11.

לסיום – פתרון החידה של הפריוויו מאתמול: אוסקר רוברטסון מחזיק ברצף הכי ארוך של משחקי 20 נקודות – 5 ריבאונדים – 5 אסיסטים עם 29 כאלה, ובסך הכל 4 רצפים של 18 ומעלה, אותו רצף שהשיג מייקל ג'ורדן בעונת 1989. לוקה דונצ'יץ' השווה את הישגו של ג'ורדן, וכבר הספיק לרשום משחק 19 כזה ברציפות, שסידר לו את המקום השני בכל הזמנים אחרי ביג O בתחום הזה. אחרי ג'ורדן בולט ראסל ווסטברוק עם רצף אחד של 17 משחקים ורצף נוסף של 16.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. מתחילת החודש AD משמיד את גוברט,טאונס,ווטסייד ויוקיץ
    מי שזיזלזל ואמר שAD אפילו לא טופ 5,יש לי בשורה עבורכם הוא טופ 5 בליגה בלי שאלה בכלל

    1. דיוויס באמת שחקן נפלא בכושר נפלא. אני בכל זאת שם לפניו את השחקנים הבאים (כשהם בריאים)
      סטף
      קוואי
      דוראנט
      יאניס
      דונצ'יץ'
      קליי
      הארדן
      לברון
      יוקיץ'
      לילארד
      באטלר

            1. אני תמיד מאמין לעצמי

        1. AD בחמישיה הראשונה, עם (ללא סדר) הארדן, לברון, דוראנט ויאניס.
          אחריהם (כנ"ל) אמביד, קוואי, סטף, לילארד, ג'ורג', יוקיץ', לוקה. באטלר וקליי מתנדנדים.

    2. טופ 5 לא גם טופ 10 בספק. לבד בלי כוכב כמו לברון הוא לא יכול לעשות הרבה כמו יאניס למשל או לוקה וכו…
      מי הייתי לוקח לפני דיוויס בלי התחשבות בגיל? הארדן יאניס יאנג לוקה לברון אמביד ליליארד קרי דוראנט קאווי. אצלי הוא לא טופ 10.

      1. כי אמביד יכול לעשות המון ללא כוכב נוסף לידו,ויאנג עד עכשיו הוביל את אטלנטה להצלחות מטורפות ואפילו דוראנט וקרי לא זכור לי ששיחקו לבד.
        יש כיום ארבעה שחקנים בליגה שהם למעשה השיטה עצמה זה לברון,יאניס,הארדן ולוקה מצטרף אליהם.וגם הם מן הסתם לא יכולים להצליח בלי כוכב על לידם.
        כל הזלזול בדיוויס פשוט לא מצליח להבין,זה התחיל עוד בטרייד שאנשים צחקו על מה שהלייקרס הביאו עליו וזה ממשיך גם עכשיו.
        בחייאת שמעון טופ 10לא הגזמת???
        דיוויס הוא שחקן על וברגע שיפנים שהוא צריך לשחק כמו היום וזה בעיקר בפנים ולא להסתפק זריקות מחצי מרחק הוא יהיה בכלל מפלצת בלתי עצירה

        1. אל תלמד אותי מה ומי זה דיוויס זה אני שחזיתי לו סיכוי לטופ 10 היסטורי זה אני שדירגתי אותו כבר היום מקום 28 משנת 1980 אני יודע בדיוק מי הוא ומה הפוטנציאל שלו. אבל כרגע אלו שחקנים שהייתי לוקח עליו לבנות קבוצה מסביב. הוא גבולי טופ 10. דיוויס יכול להפוך לשחקן הכי טוב בעולם בהחלט בשביל זה בינתיים ובשביל רשימות היסטוריות הוא צריך להביא אליפויות כי את הסטט יש לו
          אני מעולם לא זלזלתי הוא 3 כרגע במירוץ לmvp אצלי.

  2. תודה, חיים.
    .
    זה היה מהר משציפיתי.
    כאילו, לא באמת ציפיתי שזה יקרה, אז כל עוד זה קורה זה מהר משציפיתי. אבל משחק אחרי?
    אחרי שכריס פול דאג שמשחק יוכרע כי שחקן הקבוצה היריבה היה עם חולצה מחוץ למכנסיים ברגע מת של המשחק, כבר במשחק אחרי השופטים הראו לו כמה עלוב זה היה מצידו ושרקו פעמיים על עבירת בזבוז זמן נגד אוקלהומה בצורה קטנונית דומה. להם לפחות היה הטעם לא לשרוק ברגע מכריע.
    ותגובתו של כריס פול? להיות כריס פול: https://streamable.com/m37s1
    אני חושב שהשופטים קנו לעצמם שבוע חופש מתלונות שיפוט.

    1. חחח מעולה, גם אני שמתי לב לזה, השופטים אשכרה עשו דווקא, מצחיקים. אנימת על כריס פול, אם יעבור ללייקרס זה סוגר את האליפות.

  3. לגבי אוסקאר, אם היו לו ארבעה רצפים של 18 מש' ומעלה עם 20, 5, 5, אז זה אומר שהיו לו יותר מ-72 מש' כאלו וחא רק 29!!!

    1. הייתה לי הבנה לא נכונה:
      הרצף הארוך ביותר הוא 29 של אוסקאר שהשיג עוד שלושה רצפים של לפחות 18.
      הרצף השני באורכו בינתיים הוא 19 של לוקה (אולי גם אוסקאר באחד משלושת הרצפים שלו עם לפחות 18).
      הרצף השלישי באורכו הוא 18 של אוסקאר ומייקל.

        1. עידו התעורר הבוקר וגילה שהוא היה קצת לא מחובר למציאות…
          כתבתי לך בפוסט של אתמול. אני מתנצל על ההטרלה הלא מכוונת.

  4. תודה חיים, סיקור מדוייק.
    .
    1.כריס פול נכנס לכושר במשחקים האחרונים והת'אנדר במקום השביעי במערב. הם מספיק טובים בשביל פלייאוף, במיוחד בהתחשב בבינוניות של מקומות 7-12 בקונפרנס. השאלה היא כמה הם רוצים להגיע השנה ולעוף בסיבוב הראשון במקום טרייד על שחקנים כמו גלינארי ששווים משהו להמשך. שיי גילגיוס אלכסנדר, אגב, קצת מזכיר את ג'וש ריצ'רדסון של העונה שעברה עם פתיחה טובה והרבה החטאות אחריה. מעניין אם האחוזים שלו יחזרו לרמתם מתחילת העונה.
    .
    2.שימו לב לתרשים הזריקות של דיוויס שמצורף לפוסט. קלע 50 נקודות עם 0 מ-2 מהשלוש ומעט נקודות מחוץ לצבע. הלייקרס הצליחו לרווח לו יחסית טוב את המגרש, נקודה טובה להמשך, והוא הוסיף 6 אסיסטים. הכימיה שלו עם אלכס קארוסו, יקיר המערכת, די טובה. נדיר לראות קבוצות חדשות עם 12 שחקני רוטציה ראויים או כימיה כזאת טובה, בהגנה ובהתקפה, בדצמבר. לפחות עד לנקודה הזאת של העונה, הלייקרס הם קבוצת העונה הסדירה הטובה ביותר של לברון אחרי מיאמי של ה-27 ניצחונות

  5. לגבי משחקים עם לפחות 20, 5, 5:
    כמה משחקים סך הכל היו לאוסקאר ומייקל וכן כמה לבירד, וסט ועוד שחקנים מהמגוונים ביותר?

    וכן מי השחקנים עם ממוצע כזה לקריירה? לי ידוע על מייקל, אוסקאר, וסט, בירד, לברון.
    לוילט ישנממוצע כזה לא רשמי עם חסימות (מכל המשחקים שלו שנרשמו בהם חסימות שעדיין לא חושבו אז רשמית הוא הגיע ל-8.8 חס' למשחק כשראסל הגיע ל-8.3):

  6. אחלה סיקור. תודה
    הלייקרס מתחברים מהר ממה שצפיתי, כנראה מספיק שחקנים עם ניסיון תחת מנהיג מוכח שיודע לקחת אליפויות …

    1. אכן.
      אני תמיד ידעתי מה הוא שווה, ונבצר ממני להבין איך פופ והצוות לא הבין זאת.
      הימרתי על 15 נק' למשחק ו-3.2 שלשות והוא הולך לנפץ את זה, ועוד באחוז מטורף משלוש.
      קלע ענק, לפחות הוא נהנה עכשיו.

  7. הדבר שייזכר מהמשחק של פילי והראפס, זה שוב מוח הכדורסל של ניק נרס. משחק סגור לגמרי, פילי מחצה בלא תנאי את הקנדים. נרס לא מוותר ועושה עוד ניסוי חדש. שולח חמישיה כבדה – לאורי ומעליו אנונובי, סיאקם, אובקה וגאסול – לפול פרש, טראפים, לחץ לחץ לחץ. בזמן שאין שום סיכוי ריאלי! אז זה עבד, מעולה, כאילו פילי נמחקה והגיעה קבוצה אחרת. שש דקות אחרונות למשחק, טורונטו עם 24 נקודות וקיזוז 14 פור. עוד 5 דקות והיה גם מהפך. הרבה מחשבות לברט בראון לקראת הפלייאוף, כי במשחק עצמו הוא לא עשה כלום.

    שיקגו, במעט שראיתי בסוף, מה זה רצו את הנצחון שלהם. אבל ההירו הזה, ווף. מבאס, היו כ"כ קרובים לנצחון חוץ הכי מפתיע
    .
    טאונס היה איום ונורא. כמה נקודות במחצית השניה לא יכולות למחוק התרסקות מוחלטת מול AD, זה היה מעורר רחמים לראות.
    .
    אבל ההפתעה הגדולה של המחזור היא העובדה שסקרמנטו הצליחה לא לאבד 24 פור. לא צוחק – זו קבוצה שמתמחה באיבוד משחקים סגורים. מזמן, עוד מהתקופה היפה של כספי וקאזינס (המשחקים שהיה הכי כיף להתעורר אליהםן בבוקר). משהו גנטי בקבוצה הזו.
    .

    1. לא ראיתי את המשחק אבל לחץ עם חמישיה ככ כבדה של טורונטו זה הפוך על הפוך. פילי כמו בשנה שעברה מתמחה בתצוגות נפל ברבע הרביעי ובאיבוד הפרשים, מה שהורפורד היה אמור לפתור לאור ההתפרקות הקבועה של אמביד ברביעי. כרגע זה נראה רע

    2. אני מאד אוהב את הדברים שנרס עושה אבל אתה קצת מגזים.
      הוא פשוט העלה את החמישיה הכי טובה שלו כי ון פליט היה פצוע ופאוול היה על הפנים.
      את הלחץ הם התחילו שלוש דקות לסיום וזה בשום מצב לא התקרב ללהיות משחק באמת.

  8. שמעון וברוך, מה עם ג'ימי באטלר והמסיבות, ראיתם באיזו התלהבות וחשק הוא שיחק, מסר לטיילר הירו, והתרגש מהנצחון? תיכף שתגידו שזה בגלל שפינקו אותו בלילה הקודם
    🙂

  9. פילי עם האריס וטייבול השמידו את הראפס גאסול לא פגע בכלום בהתקפה עשה אזעקת צבע אדום.
    המאמן הכסיל שלהם לא מבין שיש שם הכל לאליפות על הנייר והוא לא יודע צה לעשות.
    אמביד הכסיל שוב על קשת ה3 מבזבז זמן בהתקפה מנסה לחדור בכדרורים מה3 על שחקנים ועם ההקפצות הדפוקות שלו בין יער ידיים על אזור קו העונשין משחק כמו הקלסטרופוב הלטבי בדאלאס ונראה מגוחך. די כבר עם זה!

  10. אגב טייבול בקבוצה אחרת זה פול גורג עתידי. שומר ברמת על כבר היום מהטובים בליגה. בפילי הוא בקבוצת כוכבים ולצערו יהיו לו רק שאריות ולא יהיה לו זמן לפתח דברים אחרים. אם אני קבוצה אחרת אני ממש מנסה לקחת אותו מפילי.

    1. לא יתנו אותו. לא סתם היו לחוצים עליו בדראפט. בינגו של בראנד. לי הוא מזכיר יותר את סיאקאם מאשר את ג׳ורג׳. ברגע שהוא יקבל יותר ביטחון, יזרוק יותר ויוריד כדור לרצפה הוא יעלה מדרגה

  11. אחלה סיקור חיים, אהבתי את הקטנות ("בלטו לשווא" וכו'). לטריידים של פגרת האולסטאר יש פוטנציאל מאוד גבוה השנה עקב הבולען שנפער במערב בחסות ס"א, ג"ס ופורטלנד.

    בתור מנת פתיחה יש 3 קבוצות שרוצות להצליח עכשיו (מיני, פניקס וסקרמנטו) וירצו להתחזק, אם כי אני מניח שהם לא ירצו לעשות מהפכה ויתרכזו ברול פליירס.
    למנה עיקרית יש את 2 הקבוצות שלקחו את דנבר למשחק שביעי בפלייאוף שעבר. המשך של הגמגומים ויכול להיות שה-GM שלהם יעמידו לטרייד את השמות הגדולים.
    לקינוח יש קבוצה שבכלל לא תכננה להיות איפה שהיא, ועכשיו היא צריכה להחליט האם היא ממשיכה להתחרות על הזכות לקבל 4-0 מ-LA (מה שהיה קורה גם עם ווסטברוק היה נשאר דרך אגב), או שהיא מטרידה את הנכסים שלה כדי לשבור שיא של בחירות דראפט ו/או לגייס את טייבול לקו אחורי רצחני עם שג"א

        1. לא הבנת טייבול פלוס עוד מישהו מפילי.
          מה אתה צוחק אם אני פורטלנד אני לוקח את האריס טייבול ומייק סקוט על ליליארד כי רוצה לבנות משהו חדש. דמיאן מביא 3 טבעות לפילי

            1. מגשימים לשמעון את החלום עליכם.

  12. עברתי אתמול חוויה מזעזעת במשחק של דנבר נטס. תקראו לי מיושן, תקראו לי חסר הבנה (הכל נכון), אבל מה שעשה אתמול יוקיץ היה פשוט כתם לכדורסל. אני אוהב אותו, באמת, אבל הדבר שהסתובב בהגנה היה כנראה הולוגרמה שלו, כי אני די בטוח שכמה שחקנים עברו ממש דרכו

  13. בנוגע למיקומו של דיוויס טופ 5 או טופ 10 או טופ זובי.
    הניתוח של רובכם שוב לוקה בחסר. מי שלא שם את דיוויס טופ 10 חייב טיפול דחוף.
    עכשיו בנוגע למיקום שלו בתוך הטופ.. שאלה של מה רוצים מהקבוצה?
    אם היינו מצוותים את ליליארד או אמביד ללברון ג'יימס אני י כול להבטיח לכם שהלייקרס היו עם מאזן נמוך כרגע ועם סיכויים נמוכים באופן כללי לחבר קבוצה אלופה.
    האם בתור פרש בודד בקבוצה בינונית כמו פורטלנד ליליארד מביא תוצאות טובות יותר? רוב הסיכויים שכן. אבל זו קבוצה שלא הולכת לשום מקום למרות המיקום שלה בשנים האחרונות.
    דיוויס יותר מתאים לקבוצה שרוצה לקחת אליפות. כלומר הוא מושלם ל קבוצה בשלה.
    שחקנים כמו ליליארד או טריי יאנג זה נחמד לקבוצות אנדר דוג שרוצות לנשום אויר אבל לא מעבר לכך.
    .
    אז קשה לדיוויס לקחת קבוצה פצועה כמו ניו אורלינס אבל בקבוצה כמו הלייקרס הוא שחקן טופ 3 בליגה וזאת למרות שיש שחקנים טובים ממנו להתחיל קבוצה כמו- יאניס, לוקה או הארדן.
    .
    אגב כל מי שזורק שחקנים כמו קליי או באטלר לא בכיוון בכלל.
    העומס שנדרש משחקן הפרנצייז גם ברמה האישית, תקשורתית חברתית הוא פי כמה מאשר הסייד קיק
    (כפי שגילה חברנו קיירי )

    1. מה הקשר? יאנג בפילי במקום סימונס מביא 3 טבעות לפחות
      ליליארד ויאנג ליד לברון היה מעולה וויד וקיירי הספיקו לא ככה?
      דיוויס הראה שבלי לברון הוא לא יכול לעשות כלום. גם הניפך הוא נכון תוציא את דיוויס ולברון לא עושה פלייאוף ולהיפך.
      מה זה שחקן של אליפויות בדיוק? איזה אליפות דיוויס לקח?
      יאנג זה שחקן לאליפויות גם ליליארד נקודה ולוקח אותם כל יום לפני דיוויס. גם אמביד טוב מדיוויס אבל יש לו מאמן אהבל כמו שהיה לדיוויס עד כה
      ספציפית ליד לברון? כן דיוויס מתאים יותר גם מהארדן או לוקה וכו לידו אז מה?
      אני מאמין שרוב האנשים אם צריכים להתחיל קבוצה לא לוקחים את דיוויס טופ 5. גם טופ 10 די גבולי.
      דיוויס לא יאניס תחליף ביניהם בבאקס ותראה איך דיוויס כושל שם.

      1. איזה שטויות בחייאת רבאק.
        אתה לא יודע להבדיל בין שחקן מעולה לשחקן של אליפות?
        יש לך הרבה מה להשלים זה לא ייגמר ממילא בשני תגובות שלי אז חבל על המן

        1. מה זה שחקן של אליפות? הכל תלוי מי יש מסביבו. האם לברון ללא סופר טים היה שחקן של אליפות? ודוראנט?
          מי הם שחקני האליפויות בדיוק? דיוויס ויאניס 7 ו5 שנים כבר בליגה מישהו מהם אלוף? לא אז הם לא שחקני אליפויות.
          איפה יאניס ודיוויס היו בגיל 21 ומה עשו עם הקבוצות שלהם שאתה אומר שטריי יאנג לא שחקן של אליפויות? הם לא היו רבע ממנו גיסנו.
          יש לך יותר מידי סיסמאות לשחקנים של אליפויות…הכל תלוי מה מביאים להם מסביב מי שיהיה לו קבוצה טובה ומאמן טוב יהיה שחקן של אליפויות

  14. הלייקרס עדיין בשלב הניסויים, לא ברור מה התפקיד שמיועד לקוזמה, לא ברור על איזה מהגארדים בונים, וסביר שיהיה עוד טרייד או שניים בחורף.
    לפילי אין חוסן מנטאלי בשביל לנצח סדרות קשות, יהיה מעולה להם להגיע לגמר האזורי.
    סקרמנטו ופניקס בהרכב מלא עדיפות על דאלאס
    דייויס טופ 5 בליגה בקלות, הוא שקול ליאניס (יאניס קצת יותר אתלטי, דייויס יותר בשל ומבין את המשחק ויכול השתלב עם עוד כוכב)
    הנטס משמעותית יותר טובים בלי קיירי (למרות שלברט פצוע)

    1. הלייקרס הביאו מכל הבא ליד ומהחוזים הנמוכים הייתי משתחרר מדאדלי, דניאלס וקוק
      אם ימצאו טרייד טוב על קוזמה עדיף.
      הלייקרס משוועים לסמול פורווד טוב בחמישיית סמול בול או כמחליף ללברון ועוד שוטינג גארד אמין

        1. בוא אלמד אותך משהו על החיים- מתוך 30 אנשים 20 יעריכו מוצר לפי השווי האמיתי שלו.
          5 אנשים יעריכו למטה מדי ו 5 למעלה מדי.
          אותו דבר ב NBA.
          מאוד פשוט.

  15. כמה שנאה לכריס פול , פגשתי אותו לפני מספר חודשים , הוא קנה בית לאח שלו בלוס אנג'לס , עשיתי קצת עבודה בבית הזה והוא היה מאד נחמד, אבל לא דיברתי איתו על כדורסל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט