יש שחקנים שנמצאים שנים ב-NBA ולא מצליחים להגיע לפלייאוף. יש שחקנים שמשחקים דקות משמעותיות בליגה שנים על גבי שנים אבל לא זוכים להיות חלק מרגעים משמעותיים. יש שחקנים שעוזבים את הליגה ולא עושים שום דבר לאחר מכן שראוי לאזכור תקשורתי מיוחד, שלא מעוררים שום מחלוקת או משפיעים על המציאות.
היידו טורקוגלו הוא לא אחד מאותם שחקנים.
שנאנו אותו בפילזן, התאהבנו בו ובכל קבוצת הקינגז ההיא ונשבר ליבנו כשהם הודחו שוב מול הלייקרס, צפינו בתדהמה בזינוק שלו קדימה עם המג'יק שהדיחה את לברון ג'יימס בפלייאוף ואולי שינתה את ההיסטוריה של הליגה, ואז חזינו בדאיכתו האיטית והבלתי נמנעת אל הפרישה, רק כדי לפגוש בו שוב בחליפה כמקורבו של דיקטטור.
שום דבר בקריירה של טורקוגלו לא היה רגיל או אסתטי, אבל בדרכו הוא כמעט תמיד הצליח הרבה יותר מהמצופה.
הנה הוא מאחורי פטר נאומבסקי הגדול, באותן קבוצות אפס פילזן שהדיחו את מכבי תל אביב מהמפעל האירופי פעם אחר פעם בסוף שנות ה-90, לא הייתה לו קליעה יפה כמו של נאומובסקי הוא חדירה בלתי ניתנת לעצירה, אבל את ההישג הכי גדול של פילזן באותן שנים, והכי גדול של טורקוגלו באירופה, עשתה הקבוצה דווקא לאחר פרישתו של המקדוני. בעונת 99-00 עם (סדאם) חוסיין בשוק וטורקוגלו עלתה אפס פילזן לפיינל פור, אך למרות 15 נקודות של טורקוגלו, הטורקים הפסידו 71-81 לפנאתנייקוס של בודירוגה ורביצה וגם עודד קטש וסיימה במקום ה-3 בלבד.
זאת הייתה עונתו האחרונה ביורוליג לפני שעשתה את דרכו אל מעבר לים לאחר שנבחר על ידיד הסקרמנטו קינגס בדראפט של שנת 2000, כשהוא מצטרף לחבריו דיווץ וסטויוקוביץ' מאירופה, בסקרמנטו נבנתה קבוצה שהתאימה לו בצורה מושלמת. גם מבחינה תרבותית, ה-NBA עדיין לא היה מקום ידידותי לשחקנים אירופאים, והיכולת לשחק עם שני אירופאים עם ניסיון NBA בקבוצה סייעה מאוד לקליטה שלו.
הוא לא היה השחקן הטורקי הראשון ב-NBA, אבל הוא היה השחקן הראשון יליד טורקיה, והוא ללא ספק היה זה שפרץ את הדלת לשחקנים טורקים נוספים בשנים הבאות, בתהליך ההדרגתי שהוביל אותנו מליגה של אמריקאים בלבד לדירק נוביצקי לטורקוגלו יש מקום של כבוד.
סקרמנטו שלו לא הייתה הקבוצה שהיית מהמר שתאתגר את השושלת של הלייקרס, וטורקוגלו לא היה השחקן שהיית מצפה שיהיה שחקן משמעותי בקבוצה שרצה חזק בצמרת אבל בשלוש השנים שלו בסקרמנטו הוא שיחק בפלייאוף בכולן, אבל עונת השיא שלו הייתה העונה השניה, עונת 2001-2002 שבה זכה בפרס השחקן השישי והיה שותף לריצת הפלייאוף של הקינגס שנמשכה עד משחק שבע שובר לב מול הלייקרס. לרוע מזלו זאת הייתה עונת השיא שלו ושל הקינגס, בעונה הבאה הממוצעים שלו צנחו והקינגס עפו בסיבוב השני מול דאלאס.
אחרי עונה סבירה בסן אנטוניו, טורקוגלו עבר לאורלנדו שם חווה את השנים הטובות ביותר בקריירה שלו, כאשר הוא מגיע לשיאו בעונת 2008-2009, אז קבוצת קלעים שנבנתה מסביב לדוייט הווארד בשיאו העיפה את לברון ג'יימס והקליבלנד קאבלירס שלו. במדי אורלנדו הגיע טורקוגלו לשיא של 17.5 נקודות למשחק בפלייאוף וזכה בפרס השחקן המשתפר של השנה.
יותר מכל שלב אחר בקריירה אני אזכור את טורקוגלו בגלל השלב הזה, אורלנדו הזאת הייתה קבוצה מוזרה בצורה בלתי רגילה, לא היה בה הרבה כישרון אבל היא שיחקה אל המעט כישרון שלה בצורה מקסימלית וכזה גם היה הסיפור של טורקוגלו, האיש שעשה הרבה עם מעט.
המשך הקריירה שלו היה נשכח, כאשר עבר בין טורונטו, פיניקס, בחזרה לאורלנדו וסיום חלש מאוד במדי הקליפרס.
לטורקוגלו הייתה גם קריירה בינלאומית משגשגת, הוא הוביל את נבחרת טורקיה למקום השני ביורובסקט של 2001, וזכה שוב במדליית הכסף באליפות העולם ב-2010 שנערכה בטורקיה.
לאחר הפרישה טורקוגלו מונה לתפקיד בהתאחדות הכדורסל, אבל מסתבר שזה היה רק שלב ראשון בקריירה הפוליטית של כוכב הכדורסל, שהפך ב-2016 ליועץ רשמי לנשיא טורקיה האוטוריטרי ארדואן.
בכובעו זה ניהל סכסוך מתוקשר עם כוכב הכדורסל הטורקי הנוכחי שמסוכסך מאוד עם הנשיא – אנס קנטר.
לאורך כל הקריירה שלו, טורקוגלו היה חלק מקבוצות שהצליחו יותר מהצפוי, הוא תמיד הגיע למקומות שאיש לא ציפה להם, בוודאי בעידן שבו הפריצה האירופאית לארה"ב הייתה בחיתוליה, וגם אם אתם לא אוהבים את הפוליטיקה שלו, אסור לכם לשכח את הקבוצה הגדולה של אפס פילזן בשנות ה-90, את סקרמנטו האדירה של המאבקים עם הלייקרס, והמג'יק של התקופה שבה דווייט הווארד עוד שיחק כדורסל ראוי. בכל אלה טורקוגלו אולי לא היה במרכז התמונה אבל התמונה לא הייתה שלמה בלעדיו.
שחר צ'קוטאי
14 יול 2019 08:48:43אחלה שחקן. אחלה קריירה סה"כ.
בחירה מעולה לפרוייקט.
אישית המג'יק של דוויט האוורד ושחקני השלשות מבחוץ קסמה לי והאירה לי דרכים חדשות לשחק כדורסל.
אל פארוק במבינו
14 יול 2019 10:11:16תודה רבה אחלה . מאד אהבתי המלכות בשנים האלה אז אסלח לו על היחוס הדיקטטור. יופי של קבוצה שהליגה פשוט לא רצתה לראות בגמר השיפוט במשחק 7 הוכיח זאת
Dror2
14 יול 2019 10:13:46אכן שחקן שראוי לזכור, השפיע רבות על מעמד הכדורסל הבינלאומי.
זוכר את סיום משחק 2 בפיינלס נגד הלייקרס, עשה שם שלושה מהלכי קלאצ' אחד אחרי השני בהתקפות האחרונות (אם אני זוכר נכון – סל, חסימה מאחור על קובי בצד השני ואז מסירה מדהימה בהוצאת חוץ על הבאזר לקורטני לי, שנחסם בספק עבירה של פאו גאסול). את המשחק והסדרה הם הפסידו, אבל אי אפשר להגיד שהוא לא הגיע למשחקים גדולים.
חיים
14 יול 2019 10:21:43תודה.
ההגעה של אורלנדו לגמר הייתה בעיקר בזכות היכולת של טורקוגלו להנהיג את הקבוצה עם הפציעה של נלסון, במיוחד נגד לברון שנתן 38, 8 ו-8, אבל היה רחוק מלהנהיג או להוביל או כל דבר אחר (חוף מהשלשה בסוף משחק 2)
הציפור הנדירה
14 יול 2019 11:25:13הסיבה העיקרית הייתה פציעתו של גארנט שהחלישה את הסלטיקס האלופה בעונה הקודמת.
אמיר
14 יול 2019 15:06:28אוי שתוק
חחחח
14 יול 2019 17:44:19"לברון נתן 38, 8, 8, אבל היה רחוק מלהנהיג או להוביל כל דבר אחר"
ROFL
סיפור ידוע: היה פעם משחק של בית"ר ירושלים בימק"א, ובמחצית מכבי ת"א כבר הובילה 0:2 מצמד של גיורא שפיגל. המאמן, שכחתי מי, בא בטענות לשמעון צ'רנוחה, השומר האישי שלו.
צ'רנוחה לא התבלבל: "מה שפיגל כבר עשה?! חוץ משני גולים, שום דבר!".
חחחח
14 יול 2019 18:00:50עד כדי כך ה-פאקינג 38 נקודות בממוצע לסדרה, ועוד 8.5 אסיסט, ועוד 8.5 ריבאונד זה כלום,
כולל הבאזר ביטר האגדי במשחק 2,
ולסחוב עגלות, בחמישיה: איגלאוסקס, ורז'או, מו וויליאמס, דלונטה ווסט,
ואף שחקן מהספסל לא תרם יותר מ-3 נקודות בסדרה –
עד כדי כך הוא "לא עשה כלום", כולה 8-8-38 ב-מ-מ-ו-צ-ע,
שבמקרה התצוגה הספציפית הזו, נגד אורלנדו, *בהפסד!!*, היא כ"כ ענקית,
שהיא נכללה ברשימת 50 סדרות הפלייאוף הגדולות אי-פעם של ה-NBA.
מקום 27 טוב באמצע – אחת מעל תצוגת השיא (?) של סטף בפינאלס 2015.
https://www.espn.com/nba/story/_/id/23651740/ranking-50-greatest-individual-postseasons-modern-nba-history
חחחחחחחחחחחחחחח אחד ענק.
חיים, תביא עוד מהחומר הזה…
או, ההייטרים של לברון. כשאתה חושב שאין גבול, הם מגיעים אחד יותר רחוק…
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
14 יול 2019 10:34:14אחלה פוסט על אחלה שחקן, תודה רבה דור.
אסף
14 יול 2019 11:29:21מאוד אהבתי אותו בתור שחקן, אומנם אוהד לייקרס אבל היה חלק מרכזי בפאזל של הקינגס המפורסמת, נראה לי שהוא השחקן היחיד שאי פעם רכשתי גופיה שלו בימי היקנגס אי שם בשווקי איסטנבול בטיול יוון וטורקיה לפני צבא עם חברים… לא ידעתי האמת על הקשר ההדוק עם ארדואן, מעניין מה יש לו לומר על קאנטר בהקשר זה…
Berch
14 יול 2019 11:48:05איך אהבתי את הקבוצה ההיא של סקרמנטו
כמה כאב כששדדו אותם
הוא לה היה הכוכב אבל הוא היה ללא ספק חלק חשוב בפאזל.
תמיד היה נראה לי קצת אדיש כזה… טרייסי מקגריידי סטייל
🙂
טייס אוטומטי
14 יול 2019 11:52:19אחלה כתבה, תודה רבה
bobby
14 יול 2019 16:03:23תודה על הפוסט. הפריצה שלו באורלנדו בהחלט הייתה מרשימה. לצערו, גם שם וגם בסקרמנטו, הלייקרס היו גדולים עליו ועל הקבוצות בהן לקח חלק.
Ljos
14 יול 2019 16:38:07תודה, דור. שחקן שחיבבתי מאוד בזמנו (אפשר לקרוא לו אינגלס לייט?).
גם בסקרמנטו וגם באורלנדו, אפשר להגיד שהוא היה חלק מקבוצות שעזרו לקדם את המשחק המודרני בדרכן וחוסלו על ידי הלייקרס של פיל ג'קסון.
חגי "התותח" ניסני
14 יול 2019 16:51:24תודה רבה דור
Dor
14 יול 2019 18:27:30תודה דור. אחרי העונה הגדולה במג׳יק החליט טורקוגלו בלחץ של אשתו (לפי האגדה) לעבור לטורונטו למרות שהמג׳יק הציעו לו אחלה חוזה ומשם זה כבר לא התרומם. לדעתי (ולדעת רבים אחרים..כנראה..) זה גם מה שסיים לטורקוגלו את הקריירה וחבל. אחלה שחקן
האווי לאסוף
15 יול 2019 00:07:35הידו היה שחקן נהדר, לפעמים הפיסות הקטנות ביותר בפאזל הן גם החשוות ביותר.
אחלה פוסט, תודה רבה