המיקוד יוצא הדופן של קליי תומפסון מאפשר לווריורס להיות הווריורס – רמונה שלבורן / תרגום Smiley

המיקוד יוצא הדופן של קליי תומפסון מאפשר לווריורס להיות הווריורס – רמונה שלבורן / תרגום Smiley

המיקוד יוצא הדופן של קליי תומפסון מאפשר לווריורס להיות הווריורס

יוני 8, 2018

מאמר מקורי: http://www.espn.com/nba/story/_/id/23707867/klay-thompson-glue-holds-golden-state-warriors-together-nba-finals

רמונה שלבורן / כותבת בכירה ב-ESPN

אוקלנד, קליפורניה – לוקח מספר רגעים להבין את מה שמפריע לקליי תומפסון. תמיד היו לנו יחסי עבודה טובים, ככה שידעתי שזה שום דבר מיוחד. השיחה זרמה היטב. הוא היה משעשע, מכונס בתוך עצמו ופיקח בדרכו שלו, צורת התנהלות בכל מקום אשר אותה חברי קבוצתו מכנים "החוויה של קליתומפסון". אבל במהלך כל הראיון, הוא פשוט נראה מאט מוטרד.

לבסוף, הבחנתי שחתיכת נייר בידו הימנית. הוא המשיך להביט בה בדרך שבה אתם בודקים את הטלפון הנייד שלכם שוב ושוב כדי לראות שלא פספסתם שום הודעה.

"אני צריך להוציא רישיון נהיגה חדש", תומפסון אומר לאחר שאני שואלת בדבר הנייר שבידו.

האם זה פג תוקף? האם אתה יכול להזמין אחד בדואר?

"לא, איבדתי את שלי. ממש מעצבן", הוא אומר. "אבל יש לנו קשר במשרד הרישוי. ככה שאני פשוט נכנס ויוצא במהירות".

הגיוני ביותר. מלבד זאת, שזה האול-סטאר בעצמו, קליי תומפסון, שרץ לסדר את ענייניו במשרד הרישוי – באוקלנד, מרחק כמה קילומטרים מהיכן שאלופי ה-NBA, הגולדן סטייט ווריורס, משחקים באולמם הביתי. האם אתם יכולים לדמיין את הקהל שהוא מושך כאשר הוא מתגנב פנימה?

"זאת לא הפעם הראשונה שהוא צריך להוציא רישיון נהיגה מחדש", אומר עוזר המאמן מייק בראון בצחוק לבבי. "כאשר עברתי לקליפורניה שנה שעברה, הייתי צריך להוציא רישיון חדש. הלכתי לשם והגברת בדלפק הייתה ככה, 'אחד מהשחקנים שלכם תמיד נמצא כאן'".

בראון מחייך. הוא אוהב את תומפסון. כל צוות המאמנים אוהב.

"הלוואי והייתי קלי תומפסון", אומר המאמן הראשי, סטיב קאר. "אני מקנא בו. לא באמת אכפת לא ממש שמישהו חושב. אבל האופן בו הוא מתבטא בעצמו מאוד טבעי ונורמלי. הוא פשוט אוהב לשחק, הוא אוהב את ימי החופש שלו, הוא אוהב לצאת החוצה, אוהב את החוף".

"הוא לא דורש איזושהי התייחסות מעטה. הוא לא דורש התייחסות בכלל".

זה לא רק הקסם. זאת הסיבה העיקרית למה הוויורס היו מסוגלים להפוך לקבוצת על בדרכם לאליפות השלישית בארבע שנים. הם מחזיקים ביתרון של 3-0 בסדרה מול קליבלנד קאבלירס בדרכם למשחק ה-4 במשחקי גמר ה-NBA בשישי בערב.

"הוא בקלות יכול היה להיות כמו השחקן הטיפוסי שרוצה ללכת למקום אחר ושתהיה לו קבוצה משלו, ואין שום בעיה בכך", קאר אומר. "אבל בגלל שהוא לא, אין לו שום בעיה פשוט לשחק את התפקיד שלו. והוא כל כך טוב בו. הוא פשוט מכונה עם הקליעה שלו והפשטות בגישה שלו. הוא מעולם, מעולם לא מתעייף. הוא שומר על הגארד הטוב ביותר של היריב בכל משחק, ואז הוא רץ מסביב לחסימות כמו רג'י מילר וקולע זריקות".

על המגרש, יכולת ההגנה של תומפסון מחפה על ה-1.90 הרזה והפחות פיזיים של סטפן קארי. תומפסון הוא קטלני בזריקת קאץ'-אנד-שוט אשר לא צריך לשלוט בכדור כדי ליצור מהלכים או להיכנס למשחק – הדבר חיוני לקבוצה הכוללת את נבחרי ה-MVP לשעבר של הליגה קארי וקווין דוראנט, אשר צריכים את הכדור הרבה.

ולאחר מכן יש את האישיות שלו.

"אם היה לו אגו ענק, זה לא היה עובד", אומר פורוורד הווריורס, דריימונד גרין בסמכותיות. "זה פשוט לא היה עובד".

אלו המכירים היטב את תומפסון אומרים שיש שם אגו. זה פשוט מתנהל בצורה שונה מכל אול-סטאר טיפוסי אחר. הוא תחרותי בטירוף, כן, אבל ללא חובת ההוכחה על הכתפיים.

"מעולם לא שמעתי את קליי אומר, 'זה שטויות … הבחור הזה זורק יותר מדי, הבחור הזה לא מוסר, או שאני לא מקבל מספיק זריקות'", אומר הסוכן שלו, גרג לורנס.

"אם יש לו משחק רע, קליי יאמר, 'לא הייתי טוב מספיק הערב. לא הצלחתי לעשות כלום'. ורוב הבחורים יהיו ככה, 'המערכת דפוקה' או שיאשימו את חברי קבוצתם או את המאמן".

Image may contain: 4 people, people playing sport, basketball court and crowd


ג'ודי גארדנר אימן את תומפסון בתיכון ובליגות הצעירים. בתקופה ההיא, תומפסון היה רק הילד של סנטר לוס אנג'לס לייקרס לשעבר, מייקל תומפסון ואחיו הבכור של טרייס תומפסון. וושינגטון סטייט ונורת'-דאם היו המכללות היחידות שניסו לגייס אותו בלהט  לפני שנת הפריצה שלו בשנתו השלישית.

"אני חושב שהרצון הגיע בין שנתו השנייה לשלישית, כאשר אף אחד לא ממש לקח אותו ברצינות", גארדנר אומר. "הוא בכלל לא היה השחקן שיש לצפות בו. מייקל היה אומר לכולם, 'הבן שלי הולך להיות טוב', אבל אני לא חושב שמישהו האמין לו".

תומפסון כיוון את המוטיבציה הזו לאימונים חסרי רחמים על המגרש. הוא התאמן בקבוצות אימון עם גארדנר בכל שני וחמישי באולם של San Juan Capistrano Boys & Girls Club. לאחר מכן הם ערכו אימונים אישיים, חלקם היו מתוכננים וחלקם לא.

יום אחרי יום, לפעמים עמוק לתוך הלילה, גארדנר ליטש את קליעתו היסודית של תומפסון לתוצאה המושלמת שרואים היום. היה תרגיל בו גארדנר היה זורק כדור מעל לראשו של תומפסון בזווית כזו של 45 מעלות ככה שכאשר הוא זורק הוא יצטרך להישאר ישר כשהוא קופץ מעלה ומטה. עוד תרגיל היה כאשר תומפסון היה צריך לזרוק כשהוא חובש כובע כדי להשאיר את ראשו יציב ולבטוח במיקום הכדור, מבלי להסתכל עליו. וכמובן, התרגיל בו גארדנר היה מחזיק מגבת וגומיות מתחת לידו של תומפסון, כדי להשאיר את ידיו למעלה בצורה כזו שהוא לא יוכל להחזיק את הכדור למטה – אף פעם.

"הכרתי את קליי מגיל כזה צעיר, שזה ממש עזר", גארדנר אומר. "והוא עדיין מגיע אלי להתאמן. הוא פשוט מופיע משום מקום בביתי, כאילו, 'אני רוצה להתאמן על כמה זריקות'".

עוזר המאמן של הווריורס, כריס דמרקו עבד עם תומפסון באופן אישי מאז שנתו הראשונה. עכשיו, דמרקו כבר התרגל להודעות הטקסט שמבקשות ממנו לחזור למתקן האימונים בלילה כדי שתומפסון יוכל לבצע עוד מספר אימוני זריקות.

"יותר מכל, הוא פשוט אוהב את המשחק. הוא אוהב לשחק כדורסל, והוא אוהב לזרוק", דמרקו אומר. "הוא כמו ילד שנמצא בחצר, פשוט משחק במשך שעות".

ישנה מן יכולת מיקוד פשוטה שכזו כאשר מביטים על מאפייניו של תומפסון שקשה ליישב בבחור הגמלוני והרגוע שממשיך בכל פעם לאבד את רישיון הנהיגה שלו.

איך בחור יכול להיות סופר מרוכז על דבר אחד וכל כך מפוזר על כל דבר אחר? זה פשוט. כדורסל חשוב לו בצורה יוצאת דופן. שאר הדברים לא.

"אני בדרך כלל מתעורר, הולך למתקן הקבוצה, אוכל ארוחת בוקר, מתאמן על זריקות. בערך 100", תומפסון אומר כבדרך אגב. "אני עושה מתיחות, אמבטיית קרח, אולי אוכל בסאבווי. משחק עם [הכלב שלי] רוקו בחצר. נותן שנת צהריים. הולך לאולם. עושה כיף. בתקווה שאנחנו מנצחים. זה כזה פשוט. אני עושה זאת 100 פעמים בשנה".

הוא לא נלחץ אם יש איזושהי הפרעה בשגרה המשוחררת הזו. כמו, למשל, כשהוא נרדם ופספס אימון ביום שלפני המשחק בו הוא קלע 60 נקודות בשלושה רבעים מול אינדיאנה פייסרס בעונה שעברה.

"הייתי כבר בשעה איחור ברגע שהתעוררתי, אז לא היה שום טעם ללכת באותה הנקודה", הוא אומר. "יכולתי פשוט ללכת מאוחר יותר".


סיפור תמציתי על תומפסון קרה בסתיו שעבר כאשר כתב טלוויזיה מקומית עצר אותו ברחובות של ניו יורק כדי לשאול אותו לגבי סיפור על פיגומים כאשר הוא חזר חזרה מאימון.

דמרקו היה עם תומפסון כאשר זה קרה ומיד ניסה לסלק את הכתב.

"תחילה הם היו ככה, 'היי, חברה אתם רוצים להתראיין על פיגומים בניו יורק?'" דמרקו אומר, כשהוא צועק כשהוא  נזכר בזה. "ואני הייתי, 'לא, אנחנו בסדר. אנחנו לא גרים פה'. אבל קליי היה ככה, 'בטח, אני אעשה זאת'".

כתב הטלוויזיה כנראה שלא זיהה את תומפסון, אבל דמרקו אמר שאיש המצלמה כן. ועדיין איכשהו הראיון עבר כאילו מדובר באיש-רנדומלי-מהרחוב העונה לסיפור חדשות מקומי, כאשר בחור מאוד גבוה באופן מפתיע עונה תשובות מנומקות שמאחוריהן מחשבה רבה על פיגומים בעיר ניו יורק.

"כן, אני מתכוון, זה מגניב להיות אזרח", תומפסון אומר.

הווידאו הזה הפך לוויראלי תוך כמה שעות. האגדה על קליי תומפסון גדלה.

תחילה היה את קליי בסין.

ואז היה את קליי של הפיגומים.

אולי לאחר הסיפור הזה, האינטרנט יגלה את קליי של משרד הרישוי. או קליי של הוויקיפדיה.

מה זה, אתם שואלים?

כל מי שאני מדברת אתו על תומפסון מזכיר את העובדה שנראה שהוא יודע הרבה על כל דבר. גרין חשב שתומפסון צופה בהמון תכניות באנימל פלנט או בסרטוני יוטיוב. עוזר ה-GM, ג'וני ווסט, הבחין שתומפסון יכול לדקלם משפטים, מילה במילה בעיקרון, מכל מיני סוגים של סרטים. דמרקו אומר שתומפסון זוכר כל דבר – כל מהלך או משהו שמישהו אמר סביבו, אפילו כשאתם לא שמים לב הוא מסתכל.

ככה ששאלתי אותו מהיכן כל הידע הזה מגיע.

"אני יודע שוויקיפדיה היא לא בדיוק מקור אמין", תומפסון אומר. "אבל אני יכול לשקוע בזה שעות. פשוט לוחץ על כל מיני קישורים. זה מטורף. כאילו, ממש אפשר להיות שם במשך שעות. ב-NBA, יש לנו מלא זמן באמתחתינו".

אין שום בושה בקולו כאשר הוא מסביר לי. אין מודעות עצמית. הוא לא מנסה להצחיק אותי או לפרש בצורה שונה. הוא פשוט עצמו, מרגיש בנוח באישיותו.

"הוא כאילו אדם לעצמו", אומר סנטר הווריורס, זאזא פאצ'וליה, שנהפך לאחד החברים הטובים של תומפסון בקבצה. "ברגע שהוא מתחיל, אתם כנראה לא תבינו הרבה. אבל כאשר חולקים את אותו חדר ההלבשה ונמצאים בסביבת חברי הקבוצה … ופחות או יותר אוספים עוד ראיות, הוא באמת בחור טוב".

"אני מאוד אוהד את האישיות שלו".

Image may contain: 14 people, people playing sport, basketball court, crowd and shoes


אם אתם רוצים סיבה מדוע תומפסון כל כך רגוע, זאת כנראה ההשפעה של אביו.

"זה כנראה מנטליות האי שלו", תומפסון אומר על האבא מאיי הבאמה שלו. "אני מתכוון, היה לו את אותו ארון הבגדים במשך אולי 20 שנה. מזיע. חורק שיניים. חייבים לכבד זאת. הוא בעל תושייה".

כשגדל, הוריו של תומפסון, מייקל וג'ולי, היו נוכחים בעקביות בחייו, כמו גם בחייהם של שני אחיו, מייקך וטרייס.

"ג'ולי ווידאה שהילדים יהיו החברים הכי טובים", מייקל אומר.

ומייקל?

"הוא היה ענק", קלי אומר. "הוא היה מכריז על אליפות הליגה הקטנה שלנו. אני יודע שהוא אהב לעשות זאת בגלל שהוא היה נותן לכל ילד כינוי כאשר הם הגיעו לצלחת".

זה חלק מהדברים שחשובים לקליי תומפסון. משפחה, חברים, אוכל, כדורסל. השאר לא ממש מטריד אותו. או לפחות, לא ממש מעסיק אותו יותר.

"אני נהגתי להתעצבן. בחיי, אני צריך לקבל עוד אהבה", תומפסון אומר. "ואז הייתי פשוט … שום דבר מהדברים האלה לא ממש משנה. ככל שאתם יוצאים לשם … יש לכם את העבודה הכי טובה בעלם. אתם לא צריכים לקבל סיפוק מהאינטרנט, או מהמדיה החברתית".

"בגלל, שראשית, מעולם לא תמצאו זאת. ותמיד תמצאו הרבה דברים רעים. עבורי, ככל שמשחקים חזק ויש לכם את עבודת החלומות שלכם, קדימה, אני אקח זאת. זה כל מה שחשוב עבורי".

מספר פעמים העונה, תומפסון נשאל או שמע ספקולציות על הפיכתו לשחקן חופשי ב-2019. בעלי הווריורס, ג'ו לייקוב, ניסה להגיע להסכם בקיץ שעבר כאשר שניהם היו בסין, אבל זה היה בכלליות באותו הזמן. הווריורס רוצים שתומפסון ידע שהם רוצים אותו לטווח הארוך. אבל גולדן סטייט יוכלו להציע הארכת חוזה לשלוש שנים, בשווי 74 מיליון דולר, ככה שכולם מבינים שהוא לא יחתום על משהו מוקדם מדי, לא כאשר עדיין יש סיכוי שהוא יכול להיבחר לאחת מחמישיות ה-NBA ולהרוויח הארכה גדולה יותר בשנה שלאחר מכן. תומפסון לא נבחר לאחר מחמישיות ה-NBA העונה, ככה שהווריורס יכולים רק להאריך לו חוזה עבור 102 מיליון דולר (או 85 מיליון דולר פחות מהמקסימום המותר).

במילים אחרות, שאלות לגבי העתיד שלו יושהו כנראה לעונה הבאה בו הוא יהפוך לשחקן חופשי בלתי מוגבל, ולא משנה כמה פעמים תומפסון יביע רצון להישאר.

"כולם פשוט, 'אין לך רצון שתהיה לך קבוצה משלך? אתה לא רוצה ללכתו להיות כוכב?'" תומפסון אומר. "בחיי, הניצחון גובר על הכל. זה הארגון היחידי שאני מכיר. זה לא רק על תארים אישיים. בימים האלה, בגלל שיש כל כך הרבה כוכבים ב-NBA, ההיבטים של הקבוצתיות הולכים לאיבוד. אבל אני מעדיף להיות בקבוצה שיכולה להשפיע על ההיסטוריה. כבר השארנו חותם, אבל זה יכול להיות אפילו גדול יותר. זה מה שמניע אותי".

ככה, הוא ימשיך לזרוק ויפלס את דרכו באופייניות המיוחדת שלו בחיים.

"הוא פשוט עצמו", אומר גארד הווריורס, שון ליווינגסטון. "הוא לא מועד. אני מקווה שהוא לא ישתנה".

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. אחחחח, כמו מים זכים להלך שגרונו ניחר. איזה יופי של פוסט. איזה יופי של שחקן. איזה יופי של בן אדם. אני מת עליו.
    .
    תודה רבה רבה רבה סמיילי

  2. אגלה לכם סוד כמוס: עכשיו שדוויין ווייד משחק (טוב!) בעונת פרישה, קליי הפך לשחקן האהוד עלי מכולם ב-NBA. אני אוהב בו הכל. ולקרוא שבדברים מחוץ לכדורסל הוא לא ממוקד כל כך מתאים לו!
    הוא שחקן נהדר, והתרגום הנהדר של סמיילי מגלה שהוא גם צעיר מאד מיוחד במינו; אחד שהיית בכיף רוצה להיות חבר קרוב שלו.
    נהניתי מכל מילה עם קפה הבוקר.

  3. תודה רבה סמיילי.
    פוסט נהדר על השחקן – והאדם – הכי תותח בליגה.
    אם הייתי בוחר רול-מודל זה היה הוא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט