מחיר הניסיון: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

מחזור נוסף הסתיים לו ואנחנו מתחילים להבין לאן נושבות הרוחות. אנחו כבר יודעים לדוגמה כי באפלו ואריזונה יהיו שק החבטות של הליגה בעוד ג'קסונוויל ול"א ראמס הוכיחו שהעונה הקודמת לא היתה במקרה. אך כמו תמיד בליגה הזאת, הסיפורים לא מפסיקים להגיע.

 

ניסיון

אחד התפקידים הכי בודדים ב-NFL שייך לבועט של הקבוצה. כשרק 32 כאלה יכולים להיות בליגה בכל זמן נתון, אז אתה יודע שאתה נמצא בחבורה מאוד מובחרת, אך במקביל אתה יודע שהמקום שלך לעולם לא יהיה מובטח, כאשר סידרה של בועטים מוכשרים לא פחות ממתינה להם בפינה ותנצל כל הזדמנות כדי להחליף אותך.

אחד מהאנשים היה דן ביילי, שלמרות שהסטטיסטיקה אומרת שהוא הבועט השני הכי טוב בהיסטוריה עם יותר מ-88% אחוזי הצלחה (רק ג'סטין טאקר מבולטימור טוב ממנו), שקיבל ערב פתיחת הליגה את ההודעה מהנהלת דאלאס שהוא לא בתכניות שלהם משום שהם מצאו מחליף זול ממנו.

ביילי. ניסיון לא קונים בכסף 

הוא לא היחיד, כאשר בשנים האחרונות ראינו קבוצות נוספות עושות את המעבר מהרגל הוותיקה לצעירה, למרות המעמד של השחקן בקרב האוהדים (סטיבן האושקה בסיאטל, רובי גולד בשיקאגו ואפילו סבסטיאן ג'נקואסקי  – שנהנה ממעמד מיתי אצל הריידרס).

עם זאת, המחזור האחרון הראה לנו מהי החשיבות של רגל בוטחת בזמן המשחק. קליבלנד סבלה כבר שבוע שני ברציפות בגלל הבועט שלה והחליטה לסיים את תפקידו בקבוצה. אותו דבר נכון גם לגבי מינסוטה שהחליטה שהניסיון שלה עם בועט רוקי לא צלח ופנתה להחתים את ביילי, שהוכיח לאורך הקריירה שהוא עומד בלחץ ברגעי הסיום.

בשנה שעברה ראינו מחזור נהדר, אולי אפילו היסטורי, של בועטים שנכנסו לליגה בסערה, נלחמו על המקום שלהם והוכיחו שלמרות הירידה באחוזי ההצלחה בשנים האחרונות, עדיין קיימים בועטים מוכשרים שרק ממתינים להזדמנות. אך במקביל המחזור האחרון הוכיח לנו שגם העמדה הכי פחות מתוקשרת, יכולה להיות קריטית להצלחת הקבוצה ולפעמים הניסיון והרוגע חשוב לא פחות מעוצמת הבעיטה.

דניאל קרלסן. יזכה לעוד הזדמנות בליגה?

 

הרכב מנצח לא מחליפים?

אחד הסיפורים המתפתחים הגדולים של העונה הוא מעמדו של ראיין פיצפטריק. הקווטרבק, שנחשב לאחד השחקנים הבינוניים בליגה, בילה בשנים האחרונות כסותם חורים מקצועי וכאחד המחליפים המתוקשרים שיש למשחק להציע. עם זאת, גם הוא לא חשב שבעונתו ה-13 הוא יהיה נושא ראשי בדיוני תקשורת הספורט האמריקאית.

"פיצמג'יק" ידע טוב מאוד לאן הוא נכנס. הוא היה אמור להחזיק את הראש של טמפה ביי מעל המים עד אשר ג'יימיס ווינסטון יחזור לאחר השעייה בת שלושה משחקים וייקח מחדש את המושכות במטרה להוביל את הקבוצה לפלייאוף. אך בדומה למה שאמר ג'ון לנון, החיים הם מה שקורה לנו בזמן שאנחנו מתכננים תכניות.

ווינסטון וקוטר. החלטה קלה? 

לאחר שני מחזורים בלבד פיצפטריק עומד על שורה סטטיסטית של 819 יארד, 8 טאצ'דאונים, איבוד אחד בלבד וקווטרבק רייטינג של 151.5 (מתוך 158.3), והיכולת המדהימה שלו העלתה את השאלה האם בכלל ראוי להוציא אותו מההרכב לקראת המחזור הרביעי.

הרבה נושאים יש לשקול לפני קבלת ההחלטה. הראשון הוא היכולת של הקווטרבק עצמו, שהוכיח לאורך הקריירה יכולת מרשימה בתקופות נתונות אך גם סבל מיכולת בינונית לאורך שלבים גדולים יותר בקריירה. גם הפרש הגילאים בין הקווטרבקים משחק תפקיד, כאשר הנהלת הבאקס צריכה להחליט עד סוף השנה האם ווינסטון הוא קווטרבק שאפשר לזכות איתו באליפות או שהיא צריכה לפנות לדרך חדשה, אך ההחלטה שכנראה תוביל בסופו של דבר תהיה בסופו של דבר של המאמן הראשי. דירק קרוטר יודע שהכיסא שלו חם מאוד ובמידה ולא יוביל השנה את הקבוצה לפלייאוף כנראה שיסיים את דרכו בפלורידה ולכן עליו לתת לעצמו את הסיכוי הטוב ביותר לנצח כאן ועכשיו.

עם זאת, את התשובה להחלטה ככל הנראה קיבלנו מפיצפטריק עצמו. הקווטרבק יודע שהזמן שלו קצוב, ולכן בינתיים נהנה מ-15 דקות התהילה שלו, ולמסיבת העיתונאים הופיע לאחר שגנב את בגדיו של דשון ג'קסון ועלה לפודיום בלוק שמזכיר יותר את קונור מקרגור מאשר בוגר הארוורד. בינתיים אנחנו זוכים להינות ביחד איתו.

 

"נאמנות גבוהה"

אחד האירועים המוזרים בהיסטוריה של המשחק התרחש השבוע, כאשר וונטה דיוויס החליט לפרוש באמצע המחצית (!!) של המשחק בין באפלו לצ'ארג'רס. הוא תירץ את ההחלטה מאוחר יותר וטען ש"היה לו רגע של התגלות" במהלך המשחק כי הוא אינו רוצה לשחק יותר מבחינתו זה לא ראוי יותר לעלות על המגרש.

ההחלטה עוררה הדים רבים בליגה, וטענות נשמעו לא רק מחבריו לקבוצה, אלא משחקנים רבים בקבוצות אחרות, שההחלטה שלו לא משרתת את הצד שלהם בדיוני השכר. דייויס שחתם על חוזה בסך 5 מיליון דולר בקיץ ייהנה מחלק גדול ממנו גם לאחר שפרש (יקבל במינימום 2 מיליון דולר) ויהיה במוקד הדיונים בעוד כשנתיים כשייגשו לדון בהסכם השכר החדש.

במקום אחר, שחקן מתוסבך לא פחות, סיים את דרכו בקבוצה שנתנה לו גב אין סופי בשש השנים האחרונות. קליבלנד החליטה בבוקר יום שבת להודיע לג'וש גורדון שלאחר כל ההזדמנויות שניתנו לו הם מוותרים עליו באופן סופי.

הרסיבר המוכשר שסובל מבעיות קשות של התמכרויות והושעה בעבר ע"י הליגה לעונות שלמות, קיבל השנה הזדמנות אחרונה כאשר הבראונס נתנו לו זמן החלמה ואפשרו לו להיכנס למרכז גמילה בזמן ההכנות לעונה. אך האירוע ששבר את גב הגמל היה כשהגיע פצוע לאימון המסכם, לאחר שהופיע באירוע פרסומי ללא אישור הקבוצה.

גורדון נשלח בסיום המחזור לניו אינגלנד ששילמה סכום גבוה מאוד עבורו (בחירה בסיבוב 5), ונראה שהפעם באמת מדובר בהזדמנות אחרונה מבחינתו. בניגוד למה שקרה בקליבלנד, הפעם הוא מגיע לארגון עם רמת המשמעת הגבוהה בליגה, עם שחקנים בכירים שיידעו להעמיד אותו במקום. אם זה יצליח נדבר על הטרייד הזה כמו שאנחנו מדברים על הגעת קווין דוראנט לווריורס, אם לא כנראה הפעם הבאה שנראה את גורדון תהיה כשליגת ה-XFL תיפתח שוב ב-2020.

גורדון. סקנדל או פסטיבל

 

סוס עבודה

אי אפשר לסיים את סיכום המחזור מבלי לגעת בשחקן הכי אנדרייטד שיש בשנים האחרונות בליגה – פרנק גור. הרץ המוכשר, שעשה את רוב הקריירה בסן פרנסיסקו, מבלה בשנים האחרונות כשכיר חרב, אך ביום ראשון הצליח להעפיל למקום הרביעי בכל הזמנים במספר היארדים בריצה.

אומנם בשנים האחרונות הדגש בליגה עבר למוסרים ולרסיברים, בעוד רצים נאבקים על תנאי שכר מינמליים, אך גור מוכיח שלמרות שיש לו יחסי ציבור די עלובים, עדיין אי אפשר להספיד לגמרי את המשחק על הקרקע.

הוא כנראה לא יצליח לסיים את הקריירה בשלישייה הראשונה (חתם על חוזה לעונה אחת בלבד במיאמי), אך רק להיות מוזכר באותה נשימה של שחקנים כמו וולטר פייטון, אמית' סמית' ובארי סנדרס הוא הישג שמעטים יוכלו להתגאות בו בעתיד. גור ואדריאן פיטרסון הם היחידים בעשירייה הראשונה שעדיין אין להם פסל בקנטון (אוהיו), אך אין ספק שגם הם יקבלו אותו יום אחד.

גור. בדרך לג'קט המוזהב

 

*****

משחק יום חמישי: ניו יורק ג'טס אצל קליבלנד בראונס

הבראונס הוכיחו העונה שמה שראינו מהם בשנתיים האחרונות לא יחזור יותר, כאשר הם היו רחוקים שתי בעיטות ממאזן מושלם. היכולת לא נעלמה מעיני סוכני ההימורים שהחליטו לשים את הבראונס כפייבוריטים לניצחון בשלוש נקודות. כן כן, אותה קבוצה שניצחה רק פעם אחת ב-37 המשחקים האחרונים (634 ימים ללא ניצחון).

מהצד השני הג'טס, שנראו כמו קבוצה שיכולה להשתחל לפלייאוף אחרי המשחק הראשון של סם דרנולד, חזרה לקרקע מול מיאמי במשחק נוראי של הקווטרבק הרוקי שלה (סיים עם רייטינג של 18.2). בתפוח הגדול ידעו שמשחקים כאלה יגיעו במהלך העונה, אך לא ציפו שהם יגיעו כל כך מוקדם, ונראה שכרטיסי הברכה על הבחירה המוצלחת בדראפט יאלצו לחכות.

הימור שלי: קליבלנד תהנה ממקבל החלטות וותיק בדמותו של טיירוד טיילור ותצליח בניסיון השלישי לסיים עם ניצחון במשחק צמוד.

דרנולד. כאבי גדילה

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  1. לא הבנתי על איזו ירידה באחוזים של הקיקרים בשנים האחרונות אתה מדבר?
    אם יש קבוצה שמתפקדת ברמות היסטוריות בשנים האחרונות אלו דווקא הבועטים (וגם הפאנטרים אבל יש שמועות שהם לא באמת אנשים).
    כל שנה יש שבוע שבו יותר ממשחק אחד מוכרעים על החטאות של בועטים וישר עושים מזה עניין. בסופו של דבר לא זוכרים שברוב הזמן הקיקרים עושים את העבודה מצוין. גם השבוע למעט ההחטאה של קארלסון בהארכה ההחטאות האחרות לא היו מטווח של בעיטה "ודאית"
    זו דרך אגב אחת הטעויות הכי מעצבנות בעיני. קבוצות מתקדמות עם הכדור ואז ברגע שהם נכנסות למה שנקרא ה"טווח של הבועט" הן הולכות על שמרנות שלא מוסיפה אף יארד. אז נכון הם נכנסו לטווח אבל בתוך הטווח הזה יש הבדל במשמעותי לכל 5 יארד שתתקדם.

    1. אתה צודק שהמספרים מראים שהבועטים הולכים ונהיים מדוייקים יותר משנה לשנה, אבל כמו בהרבה מקרים, סטטיסטיקה זה לא הכל ולא כל בעיטה נמדדת בצורה שווה. יש הבדל בין בעיטות מכריעות משחק והלחץ הפסיכולוגי שבא איתם ואני בטוח, בלי לבדוק, שהאחוז ההחטאות שם יותר גדול מסתם בעיטות אמצע משחק ולכן המשקל שלהם והאפקט הפסיכולוגי וההיסטורי הרבה יותר גבוהה על הבוע ועל הקהל.
      שנית, הליגה עצמה נקטה צעדים להקשות על בועטים בהרחקת האקסטרא פוינט ואנחנו רואים יותר ויותר החטאות, לפעמים קריטיות, של מה שנחשב בעבר אוטומט.
      שלישית, לא מסכים לגבי השמרנות אני חושב שטווח הבועטים גדל יותר ויותר עם השנים. שיאי מרחק נשברים אחת לאיזה שנתיים שלוש ומאמנים כבר לא מהססים לנסות פילד גולים של 50-60 יארד, גם במחיר פיספוס שיעלה בפילד פוזשן. במיוחד בקבוצות הגנה חזקות.

      1. היה לי דיון נהדר על זה פעם לפני כמה שנים בוואלה פוטבול זצ"ל.
        אז אני באתי מהצד שלך והבאתי גם את הנתונים על ההחטאות ברגעי ההכרעה ואז מישהו הביא עבודה נהדרת שמסבירה בדיוק ממה זה נובע.
        בפשטות הירידה באחוזים ברגעי ההכרעה נובעת בדיוק ממה שציינתי למעלה. קבוצות נכנסות לטווח ואז "עוצרות". אבל מה שוכחות שבעיטה ל-45 יארד נכסנת ב-15% פחות בערך מבעיטה ל-35 יארד.
        זו השמרנות שאני מדבר עליה.
        בקיצור ברגעי ההכרעה אחוזי הדיוק יורדים מכיוון שהבעיטות מגיעות מרחוק יותר.הלחץ הוא לא מה שמשפיע על הקיקרים אלא המרחק.
        אחוזי האקסטרא פויינט מאז ההרחקה הם בדיוק מה שהיו צפויים להיות (94-95%). אנחנו כאוהדים לא היינו רגילים להחטאות של הבעיטות הנ"ל אבל הדיוק של הבועטים לא הושפע מזה.

    2. תראה, אין נתונים חד משמעיים (בסוף יש לינק), אבל זה בעיקר עניין של תחושה וכמות המלל שנשפכת על הנושא בשנתיים האחרונות.
      הרחקת האקסטרה פוינט שינתה את המשחק, והפכה את הבעיטה לפחות אוטמטית ויש לברך על זה, אבל הדיבור היה בעיקר על הבעיטות במהלך המשחק.

      עם זאת, כאשר GM בא לבחור בועט הוא בודק את אחוזי ההצלחה שלו מתחת ל-40 יארד – זה המדד הקובע (שחקנים כמו טאקר או ג'אנקווסקי כמעט ולא קיימים). וההחטאות בשבוע האחרון היו מהמרחקים האלה (אצל קליבלנד היה מדובר גם בהחטאות אקסטרה פויינטס).

      2013-15
      http://pfref.com/tiny/MVsKh

      2016-2018
      http://pfref.com/tiny/7r8gd

      1. בעיטות מתחת ל-40 יארד נכנסות באחוזים דומים לבעיטות אקסטרא פוינט – כלומר כמעט אוטומטי. ההבדל המשמעותי הוא בטווח שמעל.
        כמקשה אחת אחוזי הדיוק בשערי שדה בחמש השנים האחרונות הם הגבוהים בהיסטוריה (ודי יציבים משנה לשנה). נשים רגע בצד בעיטות XP כי כאלו יש המון ולכן גם הרבה יותר החטאות (השבוע 73 מ-80 לא הרבה מתחת לממוצע) . ההחטאות של גונזלס היו מ-44 ו-52 על מגרש שהוא לא בין הקלים לבעיטה. ליום נתון הוא הפסיד להם את המשחק אין מה לעשות אבל בכללי אתה לא יכול לשפוט בועט על סמך משחק או שניים.

        1. דווקא כשמדברים על בעיטות באיצטדיון סגור יש דרישה לעמוד באחוזי דיוק גבוהים יותר, האיצטדיון בניו אורלינס אמור להיות "קל יותר לבועט". בכל מקרה ההחטאות של גונזלס נבעו מחוסר ביטחון אחרי ההחטאה הראשונה. זאת הבעיה עם בועטים, ברגע שהם נכנסים ל"פאנק" יהיה קשה להוציא אותם משם ולא ניתן לקחת סיכון שהם ייצאו מזה בהמשך.
          את האהבה לקרלסן לא הבנתי לפני הדראפט (שחקן בינוני מאוד), לעומתו גונזלס היה שחקן לא רע בכלל בעונה שעברה, אבל הניסיון שיחק כאן תפקיד משמעותי.

          1. אהה סליחה, התבלבלתי חשבתי שהמשחק היה בקליבלנד. ברור שבדום הבעיטה קלה יותר. יכול להיות שזה חוסר ביטחון אבל קיקרים די מתפקדים על אוטומט. ברגע שהם נכנסים לקטע מנטלי זה יכול לגמור להם את הקריירה (ראה בלייר וולש שהתחיל קריירה מצויין).
            בכל אופן ההתיחסות שלי הייתה לבועטים ככלל שנמצאים בתקופת שיא.

      2. גרייזס התייחס לנושא בטור שלו בדבאזר והעלה נקודה מעניינת, זיין גונזלס היה קיקר מצטיין באריזונה סטייט עם אחוזים מצוינים מכל הטווחים כולל ברגעים מכריעים. והנה הגיע לקליבלנד ומחטיא כבכיר חלוצי ישראל מול השוער האלבני.
        די ברור שהמרכיב המנטלי בתפקיד הזה משחק תפקיד עיקרי ולא כל מי שיכול לקלוע ברצף סלים מאמצע המגרש, יכול גם לקלוע ככה במשחק. נראה לי (ואני מבין בזה כי פעם קראתי מאמר בעיתון על פסיכולוגיה) שמה שחשוב לקיקר הוא השקט הנפשי. יותר מדי מחשבות ודאגות זה לא טוב לבועט.
        גם גונזאלס יכול להבריק בהמשך העונה ואלו שאחריה וראינו גם בועטים מוכחים כמו האושקה וכאלה, מפשלים ברגעי מפתח.

        1. גונזלס היה הבועט הכי טוב במכללות, אך בכל זאת לא היה הראשון שנבחר בדראפט – זה כבר אומר לך הרבה.
          אין ספק הפסיכולוגיה משחקת כאן תפקיד משמעותי, ראה מקרה רוברטו אגוויו, שנבחר ע"י טמפה ביי בסיבוב השני ונעלם מהליגה בגלל הלחץ שהופעל עליו.
          אצל כל הבועטים הלחץ משחק תפקיד, גם אצל אדם ונטיירי, אבל לשחקן ותיק יש יותר על מה להישען – גם הרצועה שלו ארוכה יותר בגלל הצלחות עבר והוא גם חווה משברים ויודע איך להתמודד איתם.
          אגב, שני הבועטים הטובים ביותר ממחזור 2017 – ג'ייק אליוט והאריסון בוטקר – נבחרו ע"י קבוצות שהיה להם בועט יציב (סינסנטי וקרוליינה) והן בחרו ללכת איתו בתחילת העונה במקום להמר על הכישרון (הן ניסו להשאיר אותם בקבוצה בדרכים אחרות, אך לא בדיוק הצליחו).

    1. מסכים לחלוטין.
      כיף שיש סיכומים ותענוג לקרוא את הסיכומים. רמה גבוהה וכתיבה מעולה.
      מגיעה הרבה תודה לצוות.

      מה שנשאר זה רק ליצור מדור חדש כדי להקל על הניווט

      1. מסכים, לקחתם את מעמד הבכורה וטוב שכך. וואלה הפכו לבית שימוש אחד גדול וטור שבועי בדה באזר זה לא מספיקץ הופס ללא ספק אתר הספורט מספר אחת שיש היום בארץ

  2. מה שנדמה לי משני המחזורים שראיתי זה שאו שיש שיפור ברמת השיפוט או שהשופטים קיבלו הנחייה להרפות מעט.
    למעשה השריקה הגבולית נגד מתיוס הייתה הצרימה השיפוטית היחידה אולי בכל המשחקים שראיתי (סך הכל ששה משחקים).

    1. החדשות הטובות הן שתיקנו את חוק התפיסה שגרם להרבה בלאגאן. החדשות הרעות הן שעכשיו חוק ההגנה על הק"ב הפך להיות "חוק התפיסה" של השנה.
      זה כאילו הם לא יכולים עבור שנה בלי להוסיף איזה חוק קונטרברסלי.

        1. רק שחקן אחד הועף ממשחק בגלל כניסה מובלת קסדה.
          יש שתי אפשרויות: או שהשופטים לא עושים מזה עניין אם זה לא ממש בולט או שהשחקנים הפנימו את המסר ומתקלים בצורה יותר בטיחותית.
          מצד שני אני חושב שאם תבדוק את כמות הMissed tackles יש לי הרגשה שהמספר עלה יחסית.

  3. מעורב פוטבול נהדר, תודה.
    לפרוש באמצע משחק- Boss move or or Soft move?
    למרות שזה משהו שבחיים לא הייתי מסוגל לעשות, תמיד הערכתי אנשים שיכולים לעשות את זה.
    לגבי דאלאס, כן לנצח את הגיאנטס זה לא חכמה אבל ההגנה מראה שהאופטימיות שלי לגביהם עוד יכולה להצדיק את עצמה.
    נראים הרבה יותר טוב בשמירת zone על המגרש, הרבה יותר דומה ללפני שנתיים מאשר שנה שעברה, ושמים הרבה לחץ על הקווטרבק.
    יש קצת לשפר את השמירה על ריצה אבל סך הכל עדיין חושב שהם יכולים לסיים באחד משני המקומות הראשונים בבית.

    1. עושה רושם שזה מתקבל כ soft move.
      אין ספק שהבחור חשב על זה הרבה ויכול להיות שפוטבול זה כבר לא בשבילו, עם או בלי קשר למצב של הבילס. חלק מפוטבול זה קשיחות מנטלית וכנראה היא אזלה לו. אומרים גם שמראה הפציעה של חברו לקבוצה, שהקסדה שלו עפה באמצע מהלך ואז ספג קסדה של שחקן אחר למצח, הייתה הקש ששבר את גב בגמל.
      הביקורת היא על העיתוי- באמצע משחק. ועל הבעיה שזה יוצר לקייס של השחקנים לקראת הדיונים על פתיחת הסכם השחקנים עם הליגה.
      אם דוונטה דיוויס יכול לפרוש ככה סתם באמצע משחק ועדיין הבילס מחוייבים לשלם לו 2 מליון דולר, זה יפגע בטענה של השחקנים שהם צד נפגע וחלש בחוזים בין הקבוצות לשחקנים.

    2. היו שחקנים שפרשו במהלך העונה (הדוגמה שעולה לי בראש היא אולין קורץ בניו אורלינס), אבל זה מעולם לא קרה במהלך משחק. הטענות הוחמרו לאחר שהחליט לקום ולעזוב את האיצטדיון ולא להישאר עם החברים שלו.

      אפשר לכבד את ההחלטה שלעצמה, אין אפשר לכבד את הדרך בה היא נעשתה…

  4. 2 הסנט שלי –
    GMים חכמים, הבינו ממזמן שקיקר טוב שווה ניצחונות.

    טאקר מהרייבנס בצמרת המרוויחים מבין הקיקרים,
    וזו התוספת שהפרימיום שמשלמים עליו הרייבנס, שווה:

    טאקר בשנה שעברה לא החטיא שער שדה של פחות מ-40 יארד (18 מ-18).
    לא החטיא נקודות בונוס (39 מ-39).
    בטווחים שגדולים מ-40 יארד, הוא מדויק מאוד –
    11 מ-12 עבור 40 – 49,
    5 מ-7 עבור 50+ יארד.
    זה יוצא 84% לניסיונות למרחק של 40+ יארד.
    לצורך השוואה, 84% זה אחוז הדיוק של הבועט החציוני בעונה שעברה ב-NFL. לכל הטווחים, לא רק למרחקים של 40+ יארד.

    אלדריק רוס מהג'איינטס ירוויח "רק" מיליון בעונה הקרובה, חצי מהסכום מובטח.
    הוא בשנה שעברה פגע בול עם 72% מניסיונות שלו,
    כולל 10 מ-17 לטווחים שגדולים מ-30 יארד.

    כמה ניצחונות נוספים בעונה שווה קיקר כמו טאקר?
    כמה ניצחונות נוספים שווה הנוכחות של קיקר שכזה, שנותן המון ביטחון למאמני הקבוצה בתכנונן מהלכים במשחק,
    שנותן לקווטרבאק מגרש קצר בהרבה בדרך למינימום של 3 נק'?

    לא יודע את התשובה,
    אבל אם הקבוצה של ביליצ'ק נמצאת בצמרת המשלמים לקיקרים,
    ניתן להבין שאכן משתלם לשלם קצת יותר לקיקר.

    תודה, שחר. כיף של סיכום!

  5. fitzmagic ,אני לגמרי על העגלה שלו אני לא יודע כמה זמן זה יימשך ודי ברור שהקריירה הוא הוכיח שהוא לא מסוגל לשמור על רמה גבוהה לאורך תקופה אבל אני עדיין מאמין בקסם שבפוטבול הכל יכול לקרות. אבל כשחקן נותן שני משחקים אלוהיים כאלה להוציא אותו זה טמטום אין שום סיכוי שהוא חוזר לספסל אם הוא ימשיך ביכולת הזאת במשחק ה3, בטח שהרסיברים של הקבוצה תומכים בו:
    ״"With the way the team is rallying behind him and just playing lights-out football, you have to kind of honor it. You can't take the hot man out. You got the hot fire right now. It's like NBA Jam. We used to play NBA Jam – whoever's got that hot fire shot, you got to keep shooting, man." DeSean Jackson

    אני מקווה מאוד שנראה פה העונה סיפור סינדרלה

    1. מעטים השחקנים בליגה שאהובים כמו ראיין פיצפטריק, אני בטוח שכולם מחזיקים בשבילו אצבעות.
      עם זאת, ההחלטה הנכונה מבחינת ההנהלה תהיה להחזיר את ווינסטון להרכב, אם הוא יקבל את הקבוצה במצב של 0-3 ולא יצליח לסיים עם מקום בפלייאוף כנראה שהוא לא השחקן שחשבו שהוא כשנבחר ראשון בדראפט.

      אגב, סיפור מעניין לגבי fitzmagic – מינכה (מיכה) פיצפטריק ממיאמי כעס על כך שלקחו לו את הכינוי ורשם עליו זכויות יוצרים, כך שלא נוכל לשמוע יותר את השם הזה בהקשר של *ראיין* פיצפטריק.

      1. אני לא מסכים כל כך, לא מדובר בבריידי או רודגרס שאז לא הייתה שאלה, למרות שהוא הבחירה הראשונה בדראפט פרט לניצוצות בשני עונות הוא לא הראה יותר מדי, אני אומר שכל עוד שחקן בכושר הזה אתה לא מוציא אותו.

        1. אני חושב שווינסטון הראה שהוא בעיקר בינוני במקרה הטוב, אבל אתה חייב להסתכל על התמונה השלמה. אם אתה לא מכניס אותו אז למעשה ויתרת עליו להמשך הקריירה. לא רואה סיטואציה בה הוא מוחתם לחוזה גדול אחרי ששיחק כמחליף כל העונה.

        2. אני מבין מה אתה אומר, השאלה אם הוא שווה חוזה גדול, עד עכשיו הוא לא הוכיח את זה ואפילו לא מתקרב, למה לא לתת לריאן את המושכות עיד שהוא ייפשל בטח שהוא בכושר הזה וזה לא משנה מתי הקוורטבק נבחר, קורט וורנר הובא ב2008 לקראדינלס כדי להוות מדריך לבאסט שהם בחרו כQB שברח לי השם שלו, לבסוף היו מרחק נגיעה מאליפות.

          אני לא אומר שריאן פיטזפריק הוא וורנר או אפילו לא קרוב אבל כששחקן בכושר כזה לא מוצאים אותו

          1. מאט לינהארט.

            ויש הבדל משמעותי בין המקרים, אז הגיע שחקן היכל התהילה בפוטנציה להחליף ק"ב שנכשל. פה אנחנו מדברים על שחקן שבעוד עשור מעט מאוד אוהדים יזכרו.
            לגבי החחלטה, אני מניח שכמו בכל סיטואציה, לכסף תהיה משמעות.

  6. אם מדברים כבר על פיצפטריק, הוא ציפור מהסוג המיוחד ביותר. מה שלא ידוע במיוחד עליו הוא שבהרווארד הוא היה קוורטרבק ששבר הרבה שיאים אבל אחד החשובים (והבלתי ידועים ביותר שלו) היה בRUSHING. עוד ספור מעניין עליו היתה הידיעה שכשהיה רוקי, הוא לקח את הבחינה שדכל הרוקיס לוקחים – THE WONDERIC TEST. דווח שהוא הראשון בהיסטוריה לעשות 50 בבחינה בת ה-50 שאלות.
    זה כבר היה לא נכון כי רוקי אחר – אף הוא בוגר הרווארד פט מקלני – עשה 50 (הוא שיחק רסיבר ופנתר עבור סינסינטי בנגלס). בקשר לריאן, הוא הגיב לידיעה שהוא סיים עם 50 ש"זה לא יכול להיות כי החמצתי שאלה אחת לחלוטין, אז הציון המקסימלי שלי יכול היה להיות 49"

    מה שבטוח היה שיא היו 9 הדקות בהן הוא סיים את הבחינה הקשה. אין שאלה שהרווארד מוציאה שחקנים בעלי IQ גבוה מאד (סליחה. שגיאה. הם מגיעים להרווארד עם IQ גאוני), אפילו אם הם מסיימים כשחקני NFL או NBA

    תודה על סיכוםן שבוע מצויין

  7. בקשר לטאקר, אולי הוא יסיים כטוב בהיסטוריה, אבל הקריקר שהייתי רוצה בקבוצה שלי יותר מכולם הוא סטפן גוסטובסקי, אפילו שהוא לא התחיל עונה זאת טוב במיוחד. הוא מסוג הבועטים שככל שמחיר ההחטאה הוא גבוה יותר, הוא לא מחטיא!

    אבל לא מאמין שיהיה אחר כמו בלנדה שאולי אתם לא מכירים כי הוא מהזמנים שלי ב-NFL

    1. בלנדה לא היה מתקרב לבעוט כדור היום.
      כמות המשחקים שבולטימור ניצחה בגלל טאקר עוברת בקלות את זו שניו אינגלנד ניצחה בגלל גאוסטובסקי.

      1. עם הכדור הקל יותר והקפיצי של היום הכל היה נראה אחרת, וגם סגנון הבעיטה היה משתנה. השליטה שלו אז על הבעיטה היתה גדולה מכל אחד היום.
        ובמקרה הגרוע ביותר הוא היה זורק היום במקום כמנה קוורטרבקים.

        1. השינויים שהכדור עבר מאז הם לא עד כדי דרסטיים (נניח בהשוואה לאם אתה הולך לתחילת המאה). בכל מקרה הוא גם לא היה הבועט הטוב בתקופתו. ההמשכיות שלו בהחלט עומדת לזכותו.

          1. מסכים מאוד עם עידו.

            לא ראיתי את בלנדה משחק בזמן אמת, רק במשחקים ישנים בערוץ ה-NFL, אבל אין ספק שמדובר בעולם אחר מבחינת בועטים.
            לגבי היכל התהילה – גם בלנדה עצמו יודע שאם לא היה ממשיך כ"כ הרבה שנים בליגה ספק אם היו מכניסים אותו (השנים הגדולות שלו הגיעו אחרי שעזב את שיקאגו וכיכב ב-AFL אותה הבוחרים כמעט ולא סופרים).

      2. כמות המשחקים? זה בגלל שתום בריידי מוביל את הכדור עד ה-TD בשנים האחרונות והבועטים צריכים לבעוט רק אקסטרה פוינט. לך לראות איזה % יש לשניהם מ-35, 40, ו-45 יארדס.

        1. טאקר מדייק באחוזים גבוהים יותר באיזה תחום שתבחר וגם הבעיטות שלו בממוצע מגיעות מרחוק יותר כמעט מכל בועט אחר. הבן אדם פשוט מכונה.

    1. אי אפשר לראות את כל המשחקים, אבל אם אני כותב על משחק תהיה בטוח שראיתי אותו (לפחות את הגירסה המקוצרת).

      לגבי דרנולד – התייחסתי לזה בשבוע שעבר, אני חושב שהוא ק"ב נהדר שצריך זמן לעשות טעויות ולהבין ניואנסים קטנים של המשחק, למיאמי יש סקנדרי טוב מאוד והם ניצלו את חוסר הניסיון שלו. המחצית השניה כבר נראתה יותר טוב, אבל כמשחק שלם אני חושב שהוא לא ירצה לזכור אותו.

  8. תודה על הסיכום.
    כהצעה לצוות אני חושב שכדאי או בטור הזה או בטור סיכום המחזור לפרט קצת יותר על חלק מהמשחקים. לא כולם ראו, ודרמה למשל עמו זו שהייתה בגרין ביי לא מתבטאת היטב כשרק רושמים תוצאה ומדברים באופן כללי על קיקרים.

    בנוגע לדיון על רמת הדיוק, התחושה שלי (ולדעתי מישהו פעם הראה את זה, אולי עידו), היא שבתחילת השנה כשהכל שמשי ופורח אז הבעיטות נכנסות באחוזים "היסטוריים" וזה גורר דיון בנושא. אחרי חודשיים כשמתחיל גם השלג האחוזים מתיישרים וזה כבר לא מעניין איש. מה שנראה כאן זה שיש התחלה דווקא חלשה יחסית מבחינת דיוק, וזה התקופה שמזג האוויר יחסית סלחני

    1. ההחטאות של גונזלס במשחק הראשון היה הגיוניות לחלוטין לאור מזג האוויר שהיה במשחק. אבל ארבע החטאות (כולל שתי PAT) באיצטדיון סגור זה נושא אחר לגמרי…

    2. ינון, תודה על הפרגון.
      אנחנו עדיין מחפשים את הדרך האידיאילית להביא לכם את סיכומי המשחקים.
      צריך למצוא את הדרך לשלב בין הרצון לפרסם את הסיכום כמה שיותר מהר בין הרצון להביא כמה שיותר פירוט ובין הרצון לא להעמיס ביותר מדי פרטים.
      אני מעריך שבעזרת הערות עוזרות כמו שלך נוכל לגבש סיכום שיענה על רוב הצרכים.

  9. רואים שדארנולד עדיין רוקי,ושברו גמר לחבר קבוצתו לדעתי את העונה, אם לא יותר פציעה נוראית זה נראה מקווה שזה לא משהו נורא

  10. אני מקווה שאני לא מנחס את הבראונס (לא שיכולה להיות קבוצה יותר מנוחסת…), אבל הרגע בו מייפילד נכנס לשחק, ממש הרגישו איך ה-DNA של המועדון השתנה.
    פיגור 0 -14 הפך לשוויון תוך רבע וקצת,
    כולל טאצ'דאון עם המרה של 2 נק', כזו שלשם שינוי נעזרה בטיפת מזל, ולא התמודדה מול דליים של מזל רע. . .

    1. מייפילד מוביל את הקבוצה לניצחון על הגטס המטומטים, הכישרון של מייפילד נוטף מאוזניים יכולת מסירה מדהימה עם דיוק, יכולת בריחה מהפוסט הוא עדיין טועה בקבלת החלטות אבל איזה רוקי.

  11. אלו הבראונס. לא מברכים על המוגמר, אלא אם שמענו את הגברת השמנה שרה, ראינו אותה אורזת את המיקרופון, ושילמנו לנהג המונית שמסיע אותה הביתה . . .

    1. נגמר נגמר, אווירה חדשה תהיה אצל הבראונס מיידפילד מביא כישרון בשפע אבל יותר חשוב DNA חדש למועדון ורוח נעורים.

  12. יאללה, מתחילה הספירה מחדש ל635 ימים.

    סתם. כל הכבוד לבייקר מייפילד. שיחק נפלא והצית אש תחת ההתקפה של המועדון.
    ההגנה כבר שם.
    והכי חשוב- גרג ג'וזף לא איכזב!

  13. כתבה מצוינת, תודה רבה. הסיקור של הפוטבול הביא אותי לאתר ובאמת שהרמה פה מאוד גבוהה.

    ההתקדמות של גור בדירוג הRUSHING פרטה אצלי על עצב רגיש. לפני כמה שנים בוואלה ספורט מגיב (נראה לי יונייטיס) התחיל סקירה סטטיסטית לקראת המחזור והדליק אצלי גם את החיידק. אז משהו ככה בקטנה אם קאם יצליח להגיע ל62 יארד במחזור הקרוב הוא הופך לQB 1 בRUSHING עבור מועדון יחיד [כרגע השיא שייך לקאנינגהאם באיגלס].

    כמובן שיש לו עוד הרבה להגיע למייקל ויק אבל אני מאמין שעוד כמה עונות הוא יגיע לשם.

  14. שאלה למבינים, יש מסירות סקרין למשל שמסתיימות במינוס יארד, תיאורטית ייתכן מצב שלק"ב תהיה שורה סטטיסטית של 10 מ10 למינוס 10 יארד, האם זה עדיף מאשר 0 מ10 ל0 יארדס מבחינת רייטינג של קב?

      1. אהה בעצם זה עדיף כי תקבל ניקוד מלא על הקטע של אחוז דיוק.
        בקיצור 10 מ-10 למינוס 10 בלי חטיפות נותן לך רייטינג של 79.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט