סיכום מחזור ראשון/ צוות הופס פוטבול

זה הולך להיות פוסט מתעדכן לאורך המחזור וסיכומי המשחקים יופיעו פה זמן מה לאחר סיומם.

מיותר לציין: ספויילרים!

פילדלפיה איגלס מארחת את אטלנטה פאלקונס
______________________________________

7 חודשים ו40 דקות חיכינו למשחק הראשון של עונת 2018. משחק שבאופן מסורתי זוכת הפוטבול מארחת. וכך במזג אויר חם ולח וסופת ברקים שגרמה לדחייה של 40 דקות ולאחר טקס תליית הבאנר המסורתית המנציח את פלידלפיה כאלופת עונת 2017, אירחו האיגלס את אטלנטה פאלקונס למשחק שלא ממש ענה ברובו על הציפיות וההמתנה הארוכה.

הפתיחה הרגועה וההססנית של שתי ההתקפות, פתיחה שהציגה יארד אחד טוטאלי של התקפת פילדלפיה לתוך הרבע השני, ועוררה חשש שנראה הפעם את גרסת מר הייד של ניק פולס.

אטלנטה מצידה גם לא הצליחה לייצר יותר מדי התקפה ונראה שהבעיות שרדפו אותם ברד זון, עם החלטות מתאם ההתקפה סרקיזיאן, ממשיכות להעניש אותם בצורה משמעותית. היחידי שבא לעבוד הוא חוליו ג'ונס הבלתי נגמר ונראה שסכסוך החוזה שהושיב אותו מחוץ לאימוני הקבוצה רוב טרום העונה לא פגע ביכולתו כהוא זה להציג משחק מפלצתי [10 תפיסות ל169 יארד].

לאחר חילופי שערי שדה לא מספקים, אוירת המשחק השתנתה עמוק בתוך הרבע השלישי כשהנשרים הוציאו לפועל מעיין וריאציה של מהלך הפילדלפיה ספיישל כשניק פולס הוכיח שלמשחק הזה לפחות הוא תופס יותר טוב ממוסר וקלט כדור ל 15 יארד.

ההצלחה של המהלך, אחד הארוכים של הערב לאיגלס, נראה שעוררה את פילדלפיה וכמה מהלכים אחר כך ג'יי אג'איי נכנס לאנד זון לטאצ'דאון הראשון של 2018, והעלה את פילי ליתרון ראשון במשחק.

גם עזר לפילדלפיה שבשלב זה הגנת אטלנטה איבדה שנים מהשחקנים החשובים ביותר מרקוס טרופונט (התכווצות מהתייבשות) שחזר מאוחר יותר וקיאנו ניל (רגל) שלא חזר.

איבוד ראשון של כדור במשחק לאחר טעות המחזיר בבעיטת הרחקה, החזיר את הכדור לאטלנטה בנקודה נוחה אבל שוב נכשלו עם הקרבה לרד זון והחזירו את הכדור לפילדלפיה כשראיין זרק ישר לידיים של שחקן הגנה.

חגיגת איבודי הכדור נמשכה כשכדור שמסר פולס ניתז מהידיים של התופס ישר לידיים של שחקן הגנה של אטלנטה מה שהביא בדרייב הבא לט”ד של קולמן [9 ריצות ל19 יארד וט”ד].

אלי הפוטבול מאמינים בקארמה ואחרי ששחקן הגנה של אטלנטה עצר את המשחק בגלל פציעה, מה שנראה לקהל כזיוף שיאפשר להגנת אטלנטה לנוח ולהחליף פרסונל, האיגלס פילחו בשני מהלכי ריצה ארוכים את ההרכב שעלה מולם וג'יי אג'איי [15 נשיאות ל62 יארד, 2 ט"ד והמרה] נכנס לאנד זון לט"ד שני שהעלה את פילדלפיה ליתרון 18-12 .

נסיון קאמבק של ראיין [21/43-251 וחטיפה], עם דקה וחצי על השעון, כשל, בחמישה נסיונות מסירה לא מוצלחים, איך לא, מתוך הרד זון.
הזמן אזל לפלקונס, והאיגלס, למרות משחק הרבה מתחת לממוצע של פולס[ 19/37-117 וחטיפה] חילצו נצחון ראשון במשחק חשוב בתוך החטיבה, מול יריבה שעלולה להיפגש איתם שוב בפלייאוף.

הגנת פילדלפיה השיגה 4 הפלות ק”ב (היקס, לונג, קוקס) וחטיפה אחת (דוגלס). אטלנטה הפילה את פולס פעמיים (פולס ומקינלי) וחטיפה אחת (דיון ג'ונס).

החשש הגדול משריקות על תיקולים מובלי קסדה לא התממש ולא הייתה שריקה אחת בעניין, אבל עבירות הכתיבו הרבה ממהלך המשחק ושתי הקבוצות נראות מרושלות עם יותר מ-25 עבירות בינהן שעלו ביותר מ2.5 אורכי מגרש. עבירה שכן עשתה את הופעת הבכורה שלה הייהת זו של הנחתת משקל גוף על הק”ב בשעת התיקול שלו.

תוצאה סופית: פילדלפיה:18  אטלנטה:12

שחקן המשחק: ג'יי אג'אי ששהצליח להתעלות מעל התקפה אנמית ברגעים החשובים ושני הטאצ'דאונים שלו חתמו את גורלה של אטלנטה.

(רביב)

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס 16 במינסוטה ויקינגס 24
קו ההגנה הדורס של מינסוטה עשה שמות בקו התקפה פצוע וחבול של סן פרנסיסקו שפשוט לא הצליח לעצור אותם, וגרם לג'ימי גארופולו להיראות רחוק מאוד מילד הפלא הבלתי מנוצח שנחשב בעונה שעברה. גארופולו נראה לחוץ, לא מרוכז, מחזיק בכדור יותר מדי ומאוד לא מדוייק עם מיקום הכדור שלו, כמעט כל מהלך היה לו שחקן בסגול בתוך מסכת הפנים, מה שהוביל לשלושה חטיפות שאחת מהן הוחזרה לט”ד.
מעט לתוך הרבע השני הניינרס איבדו לפציעות את הגארד הימני הפותח וכמה מהלכים אחר כך את המחליף שלו, מה שאילץ אותם לפתוח עם מייק מגלינצ'י, התאקל הרוקי, בתור גארד, בפעם הראשונה בחייו.
אבל גם עם הקו המקורי התקפת הניינרס לא תפקדה במחצית הראשונה, משחק הריצה התקשה לפרוץ את קו ההגנה הראשון של מינסוטה ומשחק המסירה נראה מבולבל.
קירק קאזינס בצד השני שיחק בצורה יעילה [20/36 ל 244 יארד, 2 ט"ד], כשהוא מוציא לפועל את תוכנית המשחק של דה פליפו עם מסירות קצרות, בעיקר לרץ דוולין [16 ריצות ל40 יארד, 6 תפיסות ל 55 יארד] ולתופס אדם ת'יילין [6 תפיסות ל102 יארד] כשמדי פעם בוחן את הקו האחורי של הניינרס עם עקיצות לעומק כשאחת מהן מצאה את סטפון דיגס, שהיה שקט יחסית, במסירה מושלמת ל22 יארד וט”ד [3 תפיסות ל43 יארד וט”ד].
למרות כל זאת הניינרס הצליחו להישאר במשחק בעיקר בזכות הגנה שלא נשברה, משחק קורנרים יעיל משרמן ווית'רספון שמנע מהלכים גדולים, וכמה רגעי הברקה של ג'ימי גארופולו [15/33 ל261 יארד, ט”ד ו 3 חטיפות], שבאחד מהם הצליח להתחמק מסאק בטוח התגלגל לשמאל ומצא את דאנטה פטיס לתפיסת קצות אצבעות אקרובטית בתוך האנד זון.

מינסוטה נראתה טוב יותר על המגרש כמעט בכל אספקט, אבל הנינרס איכשהו הצליחו לעמוד איתם יארד ליארד, אבל ארבעה איבודי כדור שלהם , שאחד מהם הוחזר לט”ד, לעומת איבוד אחד בלבד של הויקינגס, היו פשוט יותר מדי להתגבר עליו.
שלוש וחצי דקות לסיום המשחק בפיגור של 8 נקודות, הניינרס יכלו לקבל את הכדור לדרייב אחרון שאולי היה מאפשר להם להשוות את המשחק, אבל טעות משמעת של סלומון תומאס שנפל להטעיית קיידנס של קאזינס וקפץ לפני הזמן כדי להעניק למינסוטה סט חדש של דאונים, חתם את גורלם של הניינרס.

דפורסט באקנר [7 תאקלים ו2.5 סאקים] נראה מפלצתי על קו ההגנה של הניינרס ופרד וורנר, הליינבקר הרוקי בחירת סיבוב שלישי, פשוט השתלט על המשחק ועל מקומו בתור מנהיג ההגנה, עם 12 תיקולים וכפיית פאמבל.
בהגנת מינסוטה, הריסון סמית' [8 תאקלים, סאק, חטיפה] ביחד עם דאניל האנטר המצויין [4 תיאקלים וסאק], לא הפסיקו לעשות להתקפת הניינרס את המוות.

שחקן המשחק: הריסון סמית' הסייפטי המצויין היה אחראי על כמה מהמהלכים הנכונים בזמן הנכון ושמרו את מינסוטה ביתרון.
(רביב)

פיטסבורג סטילרס 21 בקליבלנד בראונס 21

משחק משוגע בפול בראון בו נראה שאף קבוצה לא מצליחה לנצח.

בגשם שוטף ובתוך הארכת הזמן, גם פיטסבורג וגם קליבלנד השמיטו הזדמנות לסגור את המשחק לטובתן כשאחת אחרי השניה פיספסו שערי שדה וירדו מהמגרש בשוויון.
בפעם האחרונה שהיה שיויון במשחק שנערך בשבוע הפתיחה של הליגה, מלחמת ויאטנם עדיין הייתה בשיאה.
ההגנה של הבראונס באה לעבוד וכפתה שישה איבודי כדור, שלושה חטיפות (דנזל וורד 2, דמריוס רנדל 1) ושלושה פאמבלים ששניים מהם נכפו על ידי מיילס גארט המפלצתי [6 תאקלים, 2 סאק, 2 השמטות כפויות].
אבל כל זה לא הספיק לעצור את התקפת הסטילרס שעלתה ליתרון של 21-7 בעזרת ג'וג'ו שוסטר סמית' [5 תפיסות ל119 יארד], אנטוניו בראון [9 תפיסות ל93 יארד וט"ד] ולב'יון בל, אה סליחה, ג'ימס קונר, הרץ הרוקי, שגרם לסטילרס, למרות הצהרות הפוכות, לשכוח מלב'יון בל עם 135 יארד על הקרקע וצמד ט”ד.
הבראונס התעשתו במחצית השניה של הרבע האחרון והצליחו בעזרת איבודי כדור ליצור נקודות התחלה טובות והשוו את התוצאה בעזרת 17 יארד לט”ד של ג'וש גורדון המתקמבק שהיה שקט כל המשחק מלבד התפיסה הזו. ג'ארוויס לאנדרי תפס את מקומו בבטחה כרסיבר מס' 1 של בראונס עם 106 יארד ב-7 תפיסות מטיירוד טיילור במשחק בינוני, אך מספיק [15/40 ל197 יארד, ט”ד במסירה, 8 ריצות ל77 יארד, ט"ד בריצה, חטיפה].
רות'ליסברגר נתן מספרים מפלצתיים אבל המון איבודים שלו לא איפשרו לסטילרס לבסס את הדומיננטיות שלהם במשחק [23/40 ל335 יארד, ט”ד, 3 חטיפות, 2 פאמבלים].
טי ג'יי וואט, בהגנת הסטילרס, ממשיך את המסורת המשפחתית המפוארת ומסיים את המשחק עם 11 תאקלים ו4 !! סאקים.
שחקן המשחק: בן רות'ליסברגר, איבודי הכדור שלו מנעו מהסטילרס לשוט אל ניצחון קל ועשו את כל ההבדל והביאו לבראונס, אה.. חוסר הפסד ראשון מזה 634 ימים. הבראונס לא ניצחו משחק במחזור הפתיחה 14 עונות רצופות.
(רביב)

באפולו בילס 3 בבלטימור רייבנס 47
קצת יותר ממחצית לקח לשון מקדרמוט, מאמן באפולו, להחליט שהק"ב פיטרמן הוא לא הפתרון.
במשחק במזג אויר סוער, מול יציעים כמעט רייקים בבולטימור, התקפת באפולו לא הצליחה לייצר כמעט כלום תחת פיטרמן בהגה. 50 יארד התקפיים כוללים, כמעט ללא דאון ראשון ושתי חטיפות אילצו את הבילס לבצע חילוף בעמדת הק"ב ולתת לרוקי, ג'וש אלן את ההזדמנות.
בשלב זה הרייבנס כבר הובילו 40-0 כשג'ו פלאקו [25/34 ל236 יארד ו3 ט"ד] מרגיש בנוח ומחלק ט"ד לכל עבר, ווילי סניד, ג'וש בראון ומייקל קרבטרי בקווורנר פייד לפינת האנד זון התחלקו בתפיסות כמעט שווה בשווה. ג'רוויוס אלן ואלכס קולינס הרצים, נכנסים לאנד זון לט”ד כל אחד.
בינתיים הגנת הרייבנס חגגה עם שישה סאקים ו2 חטיפות והראתה למה הבילס נראים בין הקבוצות הכי פחות מוכנות לעונה. אפילו לשון מק'וי לא הצליח לייצר כלום עם 22 יארד ב7 נשיאות. קלווין בנג'מן [תפיסה אחת ל-7 יארד] שהתלונן על הדיוק של קאם ניוטון בקרוליינה, גילה לחרדתו כי המצב בבאפולו הרבה הרבה יותר גרוע.

באמצע הרבע השלישי, שתי הקבוצות כבר הובלו על ידי הק”ב המחליפים, אבל מסיבות שונות לגמריי. ג'ו פלאקו קיבל את מנוחת המנצחים כשלמאר ג'קסון העביר את הזמן שנותר בהובלת דרייב לט"ד בריצה של קנת' דיקסון ובבאפולו ג'וש אלן מזיז קצת את הכדור למרחק שער שדה מוצלח ומציל את הקבוצה מהשפלה על ה-0.

שחקן המשחק: ג'ו פלאקו. נראה נינוח ובשליטה לאורך כל המשחק למרות מזג האויר הסוער וגרם ל40 נקודות להיראות קלות.

(רביב)

סיאטל סיהוקס 24 בדנבר ברונקוס 27
עונה חדשה והתקוות של סיאטל שהפעם קו ההתקפה שלהם יחזיק מעמד ויעזור לראסל לווילסון להפסיק להתרוצץ כמו תרגנגולת עם ראש שחוט בבאק פילד עד שוון מילר מוריד את הגרזן, הולכות ומתפוגגות.

6 פעמים הופל ווילסון מאחורי קו ההתגוששות 3 מתוכם על ידי וון מילר. תוסיפו לזה 2 חטיפות ופאמבל וזה מתכון מצוין להפסד. למזלם, המעט מוג'ו שנשאר להגנה, בעיקר בקו האחורי שחטף את קייס קינום [25/39 ל329 יארד, 3 ט"ד, 3 חטיפות] 3 פעמים (ארל תומאס השובת 1 ובראדלי מקדוגל 2) השאיר אותם קרוב במשחק אבל אם בעונות קודמות ווילסון [19/33 ל298 יארד, 3 ט"ד ו2 חטיפות] היה מקבל את הכדור עם דקה על השעון ובפיגור של 3 נקודות, הוא היה מוצא דרך לנצח. לא הפעם.
לפחות המשחק הביא לעלייתם של שני גיבורים לא סבירים, פיליפ לינדזי הרץ הרוקי של דנבר שנראה כמו גירסת מיני מי של שחקן פוטבול עם שיער משונה קיבל חלק ארי מהנשיאות וחלק שורת סטטיסטיקות זהה לחלוטין עם רויס פרימן [15 נשיאות ל71 יארד] ובצד של סיאטל, וויל דיסלי, הטייט אנד, רוקי גם הוא, שמתמחה בעיקר בחסימות, הוכיח את כושר השגת יארדים אחרי תפיסה והשיג 105 יארד וט"ד ב3 תפיסות.
עמנואל סנדרס הצטיין בדנבר עם 10 תפיסות ל135 יארד.

שחקן המשחק: וון מילר היה מפלצת בהגנה עם 7 תאקלים, 3 סאקים ו2 השמטות כפויות ומירר את חייו של ווילסון.
(רביב)

קנזס סיטי צ'יפס 38 בלוס אנג'לס צ'ארג'רס 28

בעוד פיליפ ריברס חורך את המגרש עם 424 יארדב34 מסירות מתוך 51 (שני בינתים רק לאנדרו לאק במס' נסיונוו המסירה), מחלק 108 יארד באויר ב8 נסיונות וט"ד לקינן אלן ו102 ב9 נסיונות למלוויןן גורדון, 87 יארד לרץ אקלר ועוד ועוד, מהצד השני בקנזס סיטי זו הייתה ההצגה של פטריק מהומס וטאריק היל.
היל היה פשוט בלתי עציר לאורך כל המשחק תוך כדי שהוא תופס 7 פעמים ל169 יארד וצמד ט"ד ומחזיר פאנט 91 יארד לט"ד.
מהומס [15/27 ל 256 יארד ו-4 ט"ד] הראה בטחון רב, יעילות ומחשבה מהירה בפתיחה הראשונה שלו כמנהיג התקפת הצ'יפס ואם ילמד לסמוך על תופסים אחרים חוץ מהיל, כמו טראוויס קלסי שכמעט ולא הורגש אמש, הצ'יפס מצאו יהלום ויכולים להגיע רחוק.
למרות מאמצי העל של פיליפ ריברס, הצ'רג'רס עושים מה שהם רגילים לעשות ומפסידים בתחילת העונה משחקי בית חשובים שיכולים לעלות להם בפלייאוף בסוף העונה.
(רביב)

וושינגטון רד סקינס 24 באריזונה קרדינלס 6
אדריאן פיטרסון חזר. ב96 יארד וט”ד ב26 נסיונות ריצה ואפילו 70 יארד בשתי תפיסות. הרץ בן ה33 שהיה כבר עם רגל אחת מחוץ לליגה, מצא את מעיין הנעורים בבירת ארה”ב ותרם משמעותית לכתישה של אריזונה קרדינלס.
זה לא היה יום קל אמש לNFC מערב. כל הקבוצות בבית הפסידו, אבל אריזונה בקושי נלחמה. לסם ברדפורד היה יום חלש [20/34 ל153 יארד וחטיפה] ודיוויד ג'ונסון בחזרתו חמגרשים אחרי פציעה, לא הצליח להתרומם ולרומם איתו את הקבוצה [9 ריצות ל37 יארד וט”ד בזמן גארבג', 5 תפיסות ל 30 יארד].
חבל על לארי פיצ'ג'רלד שחזר, לאולי עונה אחרונה, והוביל אמש את הקבוצה בתפיסות [7 תפיסות ל 76 יארד]. המעבר לג'וש רוזן אולי קרוב מהצפוי.
אלכס סמית', כהרגלו בקודש, היה מאוד יעיל [21/30 ל255 יארד ו-2 ט”ד] וחזר לחלק כדורים בעיקר לרצים ולטייט אנדים.

שחקן המשחק: פיטרסון כמובן שבחדר ההלבשה בסוף המשחק הקדיש את כדור המשחק לכל מי שלא האמין בו.
(רביב)

ניו אינגלנד פטריוטס 27 – יוסטון טקסנס  20

ישנם מהלכים בספורט, שכולם יודעים שהם מגיעים, אבל קשה מאוד לעצור אותם. סקייהוק של קארים, ג'מפ בול של ג'ורדן ומסירה של בריידי לגרונק. ההגנה של יוסטון ניסתה, כמו תמיד הסייפטי פקח שבע עיניים עליו, אבל זה לא מנע מהטייט אנד של הפטריוטס לסיים כתופס המוביל של הקבוצה, להשיג ט"ד, לתפוס כדור קשה ביותר כששני שחקני הגנה נתלים עליו, ואפילו לעלות בהגנה במהלך האחרון של המשחק.

אה, כן, והיה גם משחק מעניין למדי, ובו הובילה ניו אינגלנד ביתרון מבטיח של 13-27, שכמעט אבד בשתי הדקות האחרונות של המשחק, כתוצאה מפאמבל בהחזרת כדור. יוסטון יכולה להתנחם בחזרתו של ג'יי ג'יי וואט למגרש ובמשחק ריצה סביר.

שחקן המשחק: אחד בחור גבוה, העונה לשם רוב גרונקובסקי.

(יניב)

ניו אורלינס סיינטס 40 – טמפה ביי באקנירס  48

את המשחק הזה הולך לשמור הק"ב של טמפה ביי ריאן פיצפטריק מכל משמר בכספת ביתו. איזו שורה ססטיסטית מדהימה – 417 יארד, 4 ט"ד ועוד אחד בריצה ללא שום איבוד, 75 אחוזי השלמה ורייטינג של 156.2(!). ולחשוב שהוא בכלל הק"ב המחליף של הקבוצה. במשחק נטול הגנות, הפתיעו שודדי הים את הקדושים בתצוגה אווירית, ויכול להיות שניו אורלינס תצטער מאוד על הפסד זה בסיום העונה. בשורות ניו אורלינס בלטו הק"ב דרו בריס עם שורה סטטיסטית מעולה שלעצמה, והרץ אלווין קאמארה שממשיך להפגין יכולות מרשימות הן על הקרקע והן באוויר.

שחקן המשחק: נחשו.

(יניב)

ניו יורק ג'איינטס 15 – ג'קסונוויל ג'אגוארס  20

ברוך בואך לליגה, סאקון בארקלי. הרץ האחורי הרוקי של ניו יורק הרשים במשחקו הראשון, ואפילו השיג ט"ד בריצה יפה של 68 יארד. המשחק עצמו לא התעלה לרמות גבוהות כמצופה, כאשר היגוארים משחזרים את היכולת משנה שעברה, התקפה בינונית עם ק"ב בינוני, והגנה טובה. ומה קורה עם הק"ב של הענקים? ובכן, מאנינג היה סביר, עד שכהרגלו בקודש נחטף לט"ד בתחילת הרבע הרביעי, דבר שסתם את הגולל על סיכויי קבוצתו לנצח.

(יניב)

אינדיאנפוליס קולטס  23 – סינסנטי באנגלס  34

המשחק שנפתח בחטיפה במהלך השני של סינסנטי, הסתיים גם בצורה דרמטית בחטיפה ובט"ד לזכות סינסנטי, והרס לאנדרו לאק חזרה מוצלחת במדי הקולטס לאחר פציעה ארוכה. המשחק היה מאוזן וצמוד לכל אורכו, עם משחק טוב של לאק שלא הפסיק לזרוק (53 ניסיונות), ומנגד משחק יעיל של אנדי דלטון, הק"ב של הטייגרים. שתי הקבוצות יכולות לקחת נקודות חיוביות מהמשחק, סינסנטי כמובן שמחה על הניצחון הדרמטי, והקולטס יכולים להיות מרוצים מחזרה מוצלחת יחסית של לאק.

(יניב)

מיאמי דולפינס  27 – טנסי טייטנס  20

בגלל שינוי מיקום הכדור בבעיטת הפתיחה, רואים פחות ניסיונות החזרה בכלל וניסיונות החזרה שמסתיימים בט"ד בפרט. במשחק זה זכינו לצפות במחזה המלבב של שני ט"ד כתוצאה מנסיונות החזרה, אחת לכל קבוצה. מעבר לכך, הדולפינים זכו לקבל בחזרה את הק"ב ריאן טנהיל, שנעדר כל העונה הקודמת עקב פציעה, ושיחק טוב למרות שתי חטיפות לחובתו. לעומת זאת, הק"ב של טנסי מרקוס מריוטה  המשיך את הירידה בכושרו מהעונה החולפת עם שתי חטיפות לחובתו , ואף נפצע והוחלף בתחילת הרבע השלישי ע"י בליין גאברט, שגם הוא לא הרשים במיוחד. גם עם גאברט הצליחה טנסי להשוות בתחילת הרבע הרביעי, אבל מיאמי השיגה שני ט"ד מהירים, שהבטיחו למעשה את הניצחון.

(יניב)

ניו יורק ג'טס 48 בדטרויט ליונס 17

המסירה הראשונה של סאם דארנולד בתור ק”ב העתיד של הניו יורק ג'טס הייתה חטיפה שהוחזרה לט”ד. אבל לא מכשולים כאלו יעצרו את הק”ב הצעיר ביותר בהיסטוריה שהתחיל משחק עבור פרנצ'ייז NFL.
דארנולד [16/21 ל 198 יארד, 2 ט"ד וחטיפה] חזר והפגין יכולת ניהול משחק למופת כשהצעיד את הג'טס לכתישה של דטרויט כשהוא נעזר בהופעה צנועה אך קטלנית של איזייה קרואאל בעמדת הרץ [10 ריצות ל 102 יארד ו 2 ט”ד].
מאט סטאפורד לעומת זאת סבל מאחת ההופעות הכי נוראיות בקריירה שלו עם 4 חטיפות ופגיעות כואבות מהגנת הג'טס ובשלב מסויים, כשהמשחק היה כבר אבוד, הוחלף במאט קאסל.
דטרויט, תחת מאט פטריסיה, נראתה לא מוכנה לעונה עם הגנה רדומה והתקפה צפויה. מה שמעורר חשש שפטריסיה יצטרף לסטטיסטיקה הרעה של שורת המאמנים מבית מדרשו של ביל בליצ'ק שלא זכו להצלחה כשיצאו לעצמאות ממתחת לחסותו.
שחקן המשחק: סאם דארנולד. כל העיניים היו על הבחור הצעיר בהופעת הבכורה שלו והחוסן המנטלי שלו בהתאוששות מהמהלך הראשון של המשחק, ראויים לכבוד.
(רביב)

לוס אנג'לס ראמס 33 באוקלנד ריידרס 13

אוקלנד הצליחו להחזיק מעמד מול הסופרגרופ של לוס אנג'לס ראמס במשך מחצית שלמה ונראה היה שהופעת הבכורה של צ'אקי תהיה מוצלחת, אבל אז מקווי, גוף וטוד גרלי הכניסו להילוך שני, שלטו לאורך כל המחצית השניה, בעיקר בגלל טעויות ואיבודי כדור של דרק קאר, וברחו לריידרס.
ההתחלה הטובה של דרק קאר [29/40 ל 303 יארד ו3 חטיפות] והחיבור המצויין שלו עם הטייט אנד הענק ג'רד קוק [9 תפיסות ל 180 יארד] , הלכה לאיבוד כליל בלחץ של המחצית השניה, תרתי משמע, ושלושת החטיפות שבאו בעקבות זאת חיסלו כל ניסיון לעמוד בקצב של לוס אנג'לס.
הראמס הסתמכו בעיקר על גארלי המצויין [20 ריצות ל108 יארד ו3 תפיסות ל30 יארד וט”ד] ומשחק סולידי אך לא מבריק של ג'רד גוף [18/33 ל233 יארד ו 2 ט”ד]. אהרון דונלד חזר אחרי שלא התאמן עם הקבוצה רוב הטרום עונה, ולא הורגש במשחק.
לא הייתי רוצה להיות בחדר ההלבשה של הריידרס עם גרודן, לאחר ההפסד הזה וההשלכות של הDNA של הקבוצה שעלה להם ב11 עבירות ל150 יארד.
הנצחון של הראמס מעמיד אותם במקומם הצפוי בראש הבית לאחר הפסד של שאר הקבוצות.
שחקן המשחק: טוד גארלי. כשהראמס התחילו לסמוך עליו, הוא סיפק את הפאנצ' החסר.
(רביב)

לפוסט הזה יש 51 תגובות

  1. שלא במפתיע, הרמה הייתה נמוכה להחריד.
    2 דברים לקחת מהמשחק –
    צוות האימון של האיגלס ממשיך לנצח בזכות העובדה שהם לא חוששים לקחת סיכונים.
    באטלנטה, המצב הפוך. פוטבול שמרני וצפוי.

    תודה על הסיקור הזריז.

    1. יש שני דברים שבלטו במשחק הזה:
      1. פולס הוא ק"ב מאוד מוגבל שמשדר ב-HD את המהלכים שהוא הולך לבצע.
      2. משחק ההתקפה של הפלקונס נמצא 20 שנה מאחור. נראה שלא סטיב סארקיזיאן עומד על הקווים, אלא אבא שלו.

      במקרה הראשון יש מאמן שיודע לפצות על החסרונות של הק"ב שלו (והתגבר יפה על העזיבה של הצוות ההתקפי שלו), בצד השני יש ק"ב שחייב שהכל יתקתק כמו שעון כדי להצליח.
      היו לי הרבה ציפיות מהם לקראת העונה, אבל בהחלט יכול להיות שההפסד הזה יעשה את שלו בהמשך והפלקונס יראו את הפלייאוף רק בטלוויזיה.

      1. כנראה שפולס יודע רק דבר אחד: לנצח.
        הוא 1-7 מאז שעלה כמחליף ומאז (מלבד משחק מצויין בסופרבול) הוא בינוני+ במקרה הטוב, אבל יש בו מין יכולת (תכונה? מזל?) לצאת מנצח

    1. ההגנות דיי איזנו אחת את השניה ובעיקר ניזונו מהתקפות אימפוטנויות. מי שהצליח להתעלות ולעשות את ההבדל זה אג'איי.
      עם זאת אני מודה שהסיקור שלי יותר offense oriented ואני אשתדל לאזן בעתיד.

  2. תודה רבה!.
    אני בדעה שהתוצאה הסופית צריכה להיות למעלה ולא למטה
    …ככה התרגלנו כל השנים (בכל סוגי הספורט ).
    למרות שאני מבין את הרצון לשמור על מתח על ידי הקורא …

  3. אחלה אתם, תודה רבה.
    זה רק אני או שכל השנים האחרונות העונה לא מתחילה עד מחזור רביעי ככה?
    זה מה שקורה כשאף אחד לא רוצה לשחק בקדם עונה

  4. תודה רביב.
    ראיתי רק את סוף המשחק. לפחות היה ענין עד השניה האחרונה.
    תיקון קטנטן, פילדלפיה נקראים העיטים (או אפילו עיטמים) ולא הנשרים.

  5. גם המשחק האחרון בפלייאוף בין שתי הקבוצות לא היה ראוי לצפייה.

    ריאן ממשיך לחרבן ברבע הרביעי והפעם גם בשאר הרבעים,
    הלב יוצא אל חוליו ג'ונס שחקן ההתקפה הטוב בליגה.

  6. התסריט של המשחק הזה, חוסר תיאום בהתקפה, פנלטיז ללא הפסקה, עליות ומורדות באינטסיביות, פציעות, מאוד אופייני למחזור הראשון. אני נאחז בזה בהימור שלי על הניינרז במיניסוטה (שם יש גם קב חדש-קאזינס מול אחד חדש קצת פחות גאראפולו)

  7. הייתי במשחק (בטיווי כמובן) עד ה-TD של ג'יי אג'איי בריצת יארד אחד בשלישי, ואז עיני לא יכלו לסבול יותר את השעמום של משחק העונה הראשון שלהפתעתי חסר מיץ ואמושיונס,
    ונירדמתי על ה-COUCH.
    כרגיל במשחקי פתיחת עונה ההגנה משתלטת על המשחק וככה מאומה לא קרה עד שמשהו קרה.
    ברור שניק פולס אינו קרסון וונץ אבל פילי מבסוטה ממנו כפי שהוא – בינוני ומשעמם – אבל 1-6 במשחקים מאז וונץ ניפצע והכל אחלה באיגלס בינתיים.

  8. אצלי לפחות מאז שאין את פייטון, זה מרגיש כאילו נדאל (בריידי) ממשיך לבד אחרי שפדרר פורש. עדיין מעניין אבל לא באמת מרתק. תוסיפו לזה את פגיעות הראש וברור לי למה נראה שהעניין בליגה יורד

    1. במחזור 7 בעונת 2016 סיאטל ואריזונה סיימו בתוצאה המטורפת של 6:6.
      התוצאה לאחר 60 דקות היתה 3:3.
      בהארכה כל קבוצה כבשה והחמיצה שער שדה.

  9. ראיתי את סיום משחק הפתיחה (תחילת הרבע הרביעי ככה) ואתמול ברקע על הפאטס נגד הטקסאנס.
    לצערי, כנראה שפשוט איבדתי את העניין בפוטבול. שני המשחקים היו משעממים ובתוספת לחוסר מעורבות רגשית המצב לא מבשר טובות להמשך העונה.
    בכל זאת אשתדל להמשיך לעקוב ואולי שוב להיתפס בחכה.

  10. אפשר להוסיף גם שהמאמן של הניינרס בחר ללכת על שער שדה מקו ה4 יארד בפיגור 11 ברבע האחרון, אז אולי הוא השאיר לקבוצה סיכוי למראית עין אבל לא ככה מנצחים משחק חוץ קשה. הניינרס יעשו גג 5 נצחונות הם חלשים וגם לא מעניינים

    1. wtf???
      זה בדיוק מה שהוא היה צריך לעשות , הוא צריך ט"ד ופילד גול בכל מקרה אז מה הטעם ללכת על דאון רביעי ואולי לא לקבל כלום כשיש לו פילד גול ביד?
      בכל מקרה הוא היה צריך לעצור את מינסוטה בהגנה.

    2. אין לי כמעט טענות לניהול המשחק של שאנאהן. איבד את ג'ריק מקינון שבוע לפני המשחק ואיבד את התופס מס' 1 והשחקן שפותח הגנות בעומק, מרקיז גודווין, סמוך לתחילת המשחק.
      עם בעיות כאלו הוא עשה את המיטב. נגד משחק רע ופציעות משביתות של הליין התקפה אין הרבה מה לעשות.

      הטענה היחידה היא ההחלטה לתת לאלפרד מוריס לרוץ עם הכדור 3 פעמים מתוך ה10 יארד. החלטה שהביאה לפאמבל ואובדן הזדמנות טובה לט"ד.

  11. כאב לי הלב על קליבלנד. מצד אחד שמחתי שסוף סוף נקטע רצף ההפסדים מהעונה שעברה, אבל הם היו כל כך קרובים לנצחון גם בזמן החוקי וגם בהארכה!

  12. הימרו פה על סופרבול של בריס וביג בן. אני לא רואה אותם עושים פלייאוף.

    לפי המחזור הראשון לא הרבה השתנה משנה שעברה.
    למרות שזה מול הבילס הרייבנס הרשימו אותי יותר מכל הקבוצות
    . יש כלים הרבה יותר איכותיים בהתקפה והגנה מעולה.

  13. אוהדים שצריכים להתפלל חזק

    ג'אייטס- עוד עונה מבוזבזת לפח עם אלי מאנינג.
    ברס-כל עוד ארון בריא אין להם סיכוי.
    דאלאס-יותר מידי זמן עד שיבינו שפרסקוט זה לא זה.
    צ'ארג'רס-הקבוצה הכי מקוללת בליגה. כל שנה מחדש באה עם ציפיות,פציעות ומשלשלת מול אנדי ריד.
    לא מאשים את ריברס שמשחק עם רסיברים שלא תופסים כדור.

  14. הניינרז, גם אם יום לא טוב של ג'ימי ג'י, עדיין נראו טוב יותר מאשר בשנה שעברה. ההגנה נתנה 17 נק ודי הגבילה את היכולת של מיניסוטה להזיז את הפוטבול.
    הסטט' מראה על שיוויון כמעט מוחלט במס הדאונים הראשונים (ניינרז 20, ויקינגס 19), יתרון קטן לניינרז ביארד למהלך, כך שאיבודי הכדור (-3 לניינרז) היו הפקטור המשמעותי בהפסד.
    נקודות אור לניינרז: הרוקי מקגלינצ'קי בהופעה טובה מאוד (כל עטד שיחק בתפקידו), הרוקי פטיס עם משחק טוב מאוד, וכפי שרביב כתב וורנר היה ענק (מה שגורם לי לרייר על השילוב שלו עם פוסטר בשבוע 3). הTE קיטל, הראה שהוא בדרך לעונה ענקית (למרות 2 השמטות כדור). דפו באקנר יהיה כח רציני מאוד השנה ויתחרה במאק, מילר ובשמות הגדולים. שרמן שיחק 71 סנאפס (פול) נראה טובף נתן תפיסה אחת ל 18 יארד ונראה שהוא חוזר טוב ושהשם שלו גורם לק"ב היריב להיזהר.
    הפסד הוא הפסד ויש לכך תמיד הרבה סיבות – בשורה התחתונה משחק לא נקי, הרבה פציעות בהתקפה (נקווה שגודווין יחזור-אין לו מחליף בניינרז) וג'ימי ג'י שיכול וצריך לשמור טוב יותר על הכדור.

  15. תודה לצוות הפוטבול על אחלה סיקור.

    רמה גבוהה מדי, לא הייתה בשבוע הראשון.
    אבל בנימה אישית –
    אני מרוצה.
    הברונקוס ניצחו במשחק שהיו צריכים להפסיד.
    עכשיו ניתן לקוות ש-3 אינטרספשינס הם היוצא מן הכלל, וש-
    (רשימת התירוצים המתבקשת )
    זה דומה יותר לקדם עונה,
    זה משחק אמתי ראשון של התקפת הברונקוס ביחד,
    הקווטרבאק החדש עדיין לא התרגל לאוויר הדליל (או לבתי קפה) במייל היי . . .

    1. צודק, בשני הסעיפים.
      משחק ענק וראוי לסיכום, ואכן, בטעות פיספסנו את הסיכום שלו.
      המדור עדיין בשלבי פיתוח לוגיסטי ויהיו פה ושם פיספוסים שמקווה שנתגבר עליהם במהרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט