יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלקים 1+2 – מארק ג'י ספירס / תרגום Smiley

יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלק 1

"לא הרבה בחורים יכולים לומר שהם שיחקו 20 שנים. ישנם מעטים מאוד"

אוקטובר 19, 2017

מאמר מקורי: http://theundefeated.com/features/nba-sacramento-kings-vince-carter-diary-season-20-part-1/

מארק ג'י ספירס / theundefeated.com

See the source image

לפני עשרים שנה, ה-NBA קיבל בברכה את הצעיר המעופף, אשר יצר תופעה הנקראת "וינסניטי". כמעט 25,000 נקודות לאחר מכן, בגיל 41, וינס קרטר הוא השחקן המבוגר ב-NBA וחבר בקבוצה הנבנית מחדש, סקרמנטו קינגס. הוא עדיין מאוהב במשחק.

קרטר הסכים לתת לכתב Undefeated, מארק ג'י ספירס, מבט בלעדי על עונתו ה-20 ב-NBA על ומחוץ למגרש ביומן דו חודשי. זוהי המהדורה השביעית.


פרק 20. חלק 1. קרטר סיים עם שש נקודות וקלע שתי שלשות ב-14 דקות מהספסל במשחק פתיחת העונה בהפסד של סקרמנטו 105-100 לאורחת יוסטון רוקטס בליל רביעי.

היום עבורי, זה היה מעניין. אני לא הולך לומר שהייתי נרגש לגמרי. לאחר שמשחקים כל כך הרבה שנים, זה נורמלי כמו להגיע לעבודה. זה היה קצת מוזר. הרבה מחבריי שלחו לי הודעות, "בהצלחה השנה והערב בעונתך ה-20". אני יודע מה זה. זה 30 שנים. אבל הייתי מסוגל להישען לאחור ולומר, "היי, הצלחתי להחזיק מעמד לאחר הרבה שחקנים גדולים ועדין לשחק ועדיין לתרום".

זה מה שרציתי שהייתי שחקן חופשי. רציתי להיות מסוגל לשחק ולהתחרות. אני עדיין הולך להיות שחקן קבוצתי. אני עדיין הולך להדריך כמה חברה. אני לא הולך לומר "לאמן" את הבחורים, אבל אני הולך להמשיך [להדריך]. באותו הזמן, אני רוצה לשחק היטב. זה פשוט מי שאני ומה שאני עושה. כאשר היום, הייתה התרגשות רגועה, אם זה הגיוני. הייתי פשוט, בחיי, זאת עוד עונה". אבל באותו הזמן, התרגשתי לעשות זאת שוב. לא הרבה חברה יכולים לומר שהם שיחקו 20 שנים. ישנם רק כמה נבחרים. וכמה מהחברה ששיחקתי נגדם הם אגדות של המשחק.

אני פשוט עובר את היום [של המשחק] בצורה נורמלית. אני רק מנסה להסתגל לחיים של החוף המערבי. מעולם לא הייתי פה בחוף המערבי בזמן ששיחקתי [עבור קבוצה]. השגרה הרגילה שלי, אני מנמנם. ומהר ככל שאני מגיע לכאן, זה פשוט עסקים כרגיל. אני שם על עצמי הרבה אחריות בגלל שזה מי שאני. אני רק רוצה לוודא שהחברה הצעירים מרגישים בנוח, לומדים איך לעבוד, מקבלים את השגרה שלהם ולעזור להם להאט את הקצב. אני אומר לכם משהו, זה פשוט נפלא [לשחק] עם חברה צעירים כאלו שרוצים ללמוד, רוצים להבין את הדברים, רוצים להשתפר ושואלים שאלות. אי אפשר לקבל משהו טוב יותר.

מגיע הזמן של המשחק והם מושיטים לי מיקרופון ומבקשים ממני לדבר. הם אומרים, "כן, אנחנו מוכנים שאתה תדבר [לקהל] לפני המשחק". הייתי פשוט, "מה?" לא ממש ידעתי מה אני הולך לומר או משהו בסגנון. כל מה שאמרתי היה מה שהתכוונתי, וזה היה פחות או יותר מהלב. זה היה יותר על העולם היום. אנחנו, כשחקנים, אנחנו יוצאים לכאן ושמים הכל על המגרש ומשחקים. לכולם יש את הזכויות שלהם. ופשוט רציתי שכולם יבינו, וזה מה שאמרתי בבית, אני אומר את הקטע שלי כשאני מקבל את ההזדמנות. אחד הדברים שאני רוצה שאנשים ייקחו מזה הוא שכולנו מעריצים את מי שאנחנו מעריצים, וכולנו מאמינים במה שאנחנו מאמינים, צבע, אמונה, מה שזה לא יהיה. כל דבר מהדברים האלה משנה כל עוד אנחנו תומכים אחד בשני ומכבדים איש את רעהו.

זה בערך מה שרציתי שיצא מזה. אני מקווה שכולם לקחו מזה משהו. אנשים הגיעו לכאן וכל מי שבאולם, אם רוצים לראות מי הם הצביעו עבורו [לנשיאות ארה"ב], אני לא יודע מה תהיה החלוקה, אבל יהיה בערך 60-40, לא משנה מה יהיה המספר. אבל סופו של יום, זוהי רק דעה של מי שכל אחד רוצה להצביע עבורו. אבל אני עדיין יכול לכבד את הבנאדם שעומד מולי גם אם הוא לא הצביע למי שאני הצבעתי או שהוא לא מאמין באותם דברים שאני מאמין בהם. אני עדיין צריך לכבד את אותו בנאדם, וזה ברור, עד שהוא יראה לי אחרת.

אבל יש זמן לזה. עם ההזדמנות שלי, זה פשוט קפץ לי לראש בגלל שאמרתי, "מה אני הולך לומר?" זה בערך מה שהרגשתי, ורציתי שישמעו אותי. זאת פשוט הדרך שלי לומר את מחשבותיי. זה היה די מגניב לשמוע אנשים מעריכים זאת [עם מחיאות כפיים]. זה היה אחד מאותן אבני חן שאפשר לשים שם בעולם, ואפשר לומר, "אתם יודעים, אתם צודקים. הוא לא רואה דברים ככה, אבל זוהי דעתו. כל אחד זכאי לדעתו".

אבל אנחנו יושבים בבית ושומעים דברים אחרים. ברור, במדיה החברתית אנשים יכולים לומר מה שבא להם להגיד. ישנם אנשים שתוקפים אנשים אחרים שאומרים, "תישארו עם זה. תישארו עם הכדורסל. תישארו בספורט". אבל זה בסדר עבורם, לא משנה מי הם, שיהיה להם את דעתם. אנחנו צריכים לומר, "היי, תישארו עם מה שאתם עושים אם אתם לא פוליטיקאים. תיצמדו עם מה שאתם עושים. תיצמדו עם ה-9 עד 5". זה מה שניסיתי לעשות שם. זה היה מגניב.

ואז, הגיע זמן המשחק. עבורי, אני תמיד בריכוז מלא. אני תמיד מוכן להיכנס ומוכן לשחק. זה לא עצבים. זאת פשוט התלהבות. אני נלהב עבור החברה הצעירים שלנו. כשהובלתי אותנו לחימום, נשאלתי למה לצפות מהחברה הצעירים שלנו. עניתי, "אני מרגיש נלהב ומלא ביטחון עצמי עבור החברה הצעירים שלנו". הם השקיעו הרבה בעבודה. ביקשתי מהקהל שלנו להיות סבלני. אנחנו הולכים לעשות טעויות כאלו ואחרות. אנחנו צעירים. אבל באותו הזמן, [אוהדי הקינגס] הולכים להעריך את המוצר שנשים על הפרקט. החברה הצעירים האלו רוצים את זה, הם רוצים ללמוד והם רוצים להיות טובים. ככה זה היה, והם משחקים חזק. האוהדים הולכים ליהנות מזה, והם הולכים לראות את זה הערב.

הפסד קשה. אבל [הבחור החדש בקינגס] ג'ורג' היל עמד לפני הקבוצה והיה כאילו, "זה היה תענוג לשחק עם חברה כאלו". קיבלנו שריקה קשה לרעתנו בדקות האחרונות של המשחק. יכולנו ללכת בחמש דרכים שונות. כולם נשארו מאוחדים. הם חסרי ניסיון. החברה הצעירים גולמיים, אז אנחנו יכולים ללמד אותם את הדרך הנכונה עכשיו. כולם יפלו למקומות הנכונים, בתקווה, שיגיע פברואר.


יומנו של וינס קרטר: פרק 20, חלק 2

עם קבוצה צעירה, זה בעיקר עליות ומורדות

נובמבר 9, 2017

מאמר מקורי: https://theundefeated.com/features/nba-sacramento-kings-vince-carter-diary-chapter-20-part-2/

מארק ג'י ספירס / theundefeated.com

See the source image

לפני עשרים שנה, ה-NBA קיבל בברכה את הצעיר המעופף, אשר יצר תופעה הנקראת "וינסניטי". כמעט 25,000 נקודות לאחר מכן, בגיל 41, וינס קרטר הוא השחקן המבוגר ב-NBA וחבר בקבוצה הנבנית מחדש, סקרמנטו קינגס. הוא עדיין מאוהב במשחק.

קרטר הסכים לתת לכתב Undefeated, מארק ג'י ספירס, מבט בלעדי על עונתו ה-20 ב-NBA על ומחוץ למגרש ביומן דו חודשי. זוהי המהדורה השביעית.


פרק 20. חלק 2. קרטר משיג את הממוצע הנמוך בקריירה עם 2.6 נקודות עבור הקינגס והוא סיים עם שתי נקודות ב-15 דקות בניצחונה השני של הקינגס העונה, ניצחון מפתיע 94-86 על אוקלהומה סיטי ת'אנדר בליל שני. קרטר, שלו תפקיד חשוב בהדרכת הקינגס הצעירים, דיבר במהלך אימון קליעות בשלישי בבוקר לפני המשחק.

בתחילת בעונה נשאלתי למה עלי לצפות מהקבוצה שלנו. בתחילת העונה, לכולם יש את המטרה של לזכות באליפות, להעפיל לפלייאוף ושתהיה עונה מוצלחת. המציאות היא לשרוד את העונה. מה זה מצריך, לפי דעתי, זה איך מתמודדים עם נקודות השפל מאשר ההתמודדות עם נקודות השיא. עם קבוצה צעירה, זה בעיקר עליות וירידות. כאשר מנצחים, אפשר להרגיש את עצמך, מקבל יותר מדי ביטחון ומפסיד משחקים שהיית אמור לנצח. אבל כשמפסידים, זה על איך אפשר להתרכז מחדש ולהישאר חיובי ולהבין זאת. זה היכן שאנחנו עכשיו. אנחנו מנסים להבין זאת.

ממשיכים להתאמן. הוותיקים מנסים להוביל, אבל לא לעשות יותר מדי, בגלל שזאת סיטואציה מתסכלת. רוצים שהעולם החיצוני, בכוונה לאוהדים, יישארו איתנו. זה מתסכל עבור הקבוצה שלנו לשמוע קריאות בוז. אבל אנחנו בתהליך של למידה. אנחנו בעולם שבו אנחנו רוצים הצלחה [מיידית] ואנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים עכשיו. לצערי, בעסק הזה, לפעמים זה לא קורה בדרך הזו. אנחנו צריכים לשים את הבחורים בעמדות היכן שאנחנו מנסים לנצח על ידי למידה באש. הם הולכים לעשות טעויות. הם הולכים לעשות טעויות של שחקני שנה ראשונה. כפי שאמרתי קודם בהתחלה, צריך להישאר סבלני. זה הולך להיות מכוער. אנחנו הולכים לנצח משחקים בצורה מכוערת. ואנחנו הולכים להפסיד משחקים כאשר נשחק לא בחכמה. הם לומדים.

אלו הן דקות חשובות [עבור החברה הצעירים] והתקווה שנקצור את מה שאנו רוצים מוקדם יותר מאשר מאוחר. אבל אנחנו מנסים לעשות זאת בדרך הנכונה. אני איתן באמונתי שאם החברה ילמדו, הם ילמדו את הדרך הנכונה. אנחנו מנסים ללמד אותם איך לשחק את המשחק בדרך הנכונה במקום לתת להם ללכת ולעשות טעויות וללמוד בדרך הלא נכונה ושנתיים מאוחר יותר יש לך חברה עם שנתיים ניסיון שמשחקים בדרך הלא נכונה. זה משהו מתסכל עבור כולנו, אבל אנחנו עדיין חייבים להישאר סבלניים.

אני לא עושה הרבה בסקרמנטו. אני עדיין מנסה להתאקלם, אבל אני בחור ביתי. אני משחק מעט גולף פה ושם. אני משחק באולינג, ככה שלשם אני הולך בזמני הפנוי. אבל אני לא עושה הרבה. אני באמת לא עושה הרבה כאן. אני לא חושב שהרבה אנשים יכולים לומר שהם ראו אותי מסתובב אלא אם כן מדובר במסלול הגולף.

(האול-סטאר שלוש פעמים לשעבר של הקינגס, הסנטר דמרקוס קאזינס, חזר לסקרמנטו בפעם הראשונה לשחק לאחר שהועבר בטרייד, וקלע 41 נקודות ולקח 23 ריבאונדים בניצחון ניו אורלינס 114-106 ב-26 לאוקטובר. קאזינס גם קיבל קריאות עידוד מאוהדי הקינגס וסרטון הוקרה במהלך המשחק. חזרתו של קאזינס מזכירה לקרטר את חזרתו לראשונה למשחק מול קבוצתו לשעבר, הראפטורס, בטורונטו בשנת 2005 לאחר שהועבר לניו ג'רסי נטס. קרטר לא שכח איך קיבל שריקות בוז חזקות. ב-2014, קרטר קיבל לבסוף קריאות עידוד בטורונטו בפעם הראשונה לאחר שהועבר בזמן ששיחק עבור ממפיס גריזליס)

הייתי בעמדה הזו, ברור. זה היה מעט שונה עבורי. זה היה נהדר לראות. דבר אחד שהיה מעניין לראות היה שהוא [קאזינס] נשאר בשליטה עצמית. היו מספר סיטואציות שהיו עבירות או לא משנה אילו דברים, והוא נמנע [מרגשות]. הוא הראה את התפתחותו ושהוא שחקן מיוחד, פשוט מאוד. הוא הראה זאת באותו הלילה עם 41 ו-23, שמדברים בעד עצמם. אם הוא לא ידע שהוא היה נאהב פה לפני, הוא בהחלט יודע עכשיו.

הפעם הראשונה שחזרתי [לטורונטו] הייתה קשה בגלל הסיטואציה שהייתה שונה עבורי. [קאזינס] הלך לתוך חדר של אהדה. אני לא. זה היה קשה, אבל באותו הזמן זה הצית אש ויצאתי לשם ושיחקתי היטב. כל שחקן יאמר שלחזור לאחת מתחנות העבר שלו, גורם לרצון לשחק היטב. זה לא שונה אצל אף שחקן. זאת הייתה סיטואציה שונה עבורי, אבל זה תמיד נהדר לחזור [לטורונטו] ונהדר לשחק שם בכל פעם שמגיעים [לאייר קנדה סנטר] עם זה במסדרון, בחדר ההלבשה וכמובן על הפרקט. לראות את האנשים שעדיין עובדים שם תמיד מעלה זיכרונות נעימים.

ברור, אני רוצה [שהראפטורס] יתלו את הגופייה שלי. אתה תמיד רוצה שיפרישו את הגופייה שלך. זה היכן שזה התחיל. היו דיבורים על כך. אנשים דברו על זה, ואני אסיר תודה על כך. אבל עבורי, אני מנסה בכל כוחי לא לחשוב על זה בגלל שאני עדיין משחק בליגה. בסופו של יום, כל מטרת הסיום של השחקנים זה לראות את גופייתם תלויה בתקרת אולם כלשהו. שם זה התחיל. בתקווה שאקבל את ההזדמנות הזו.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה סמיילי
    לא מצליח להבין את 3 העונות האחרונות בקריירה של וינס
    ממפיס – סקרמנטו – אטלנטה
    מיותר ומזכיר את גארנט ונאש שמשכו את הקריירה 3 עונות יותר מידיי

    1. אני מסכים וגם לא מסכים. מצד אחד התרומה שלו לא משהו. מצד שני מי אנחנו שנגיד לו מה לעשות? אם הוא נהנה ממה שהוא עושה וממשיכים להעסיק אותו, אז לבריאות….

  2. אחד השחקנים שחיבבתי יותר מכולם ב-NBA. הייתי מת לראותו משחק (כשהיה בשיאו) בקבוצה מעולה כמו הספארס למשל. לדעתי הוא היה משתלב נהדר ועושה נפלאות.
    לחוסר מזלו הוא שיחק תמיד בקבוצות חלשות ושם הוא הירשה לעצמו לעשות את הכישופים שלו.

    הוא יכול היה להיות אחד השחקנים המעולים ביותר אילו הוכרח לשחק כדורסל תחת מאמן שתלטן כמו פופ.

    תרגום נפלא שחבל שאין יותר קוראים הניכנסים אליו. ההפסד כולו שלהם!

  3. תודה רבה סמיילי.
    מעניין לשמוע את הדברים מנקודת מבט של כוכב מזדקן. נראה לי שחלק מהשחקנים האלה לא לגמרי מצליחים לעשות את השיפט הזה, ונראה שהוא החליק לשם יפה.

    1. מבחינתי שימשיך לשחק עד שייגמר לו המוג'ו ואם כבר לא ירצו אותו באן בי איי, בטוח שבאירופה או בסין ישמחו לקלוט אותו כמו שה MLS קולט בשמחה שחקני עבר מאירופה ואמריקה הלטינית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט